הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 250

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. ה' באב התשנ"ח (28 ביולי 1998). שעה 10:55

מקסים לוי - היו'ר

מיכאל אטלן - משרד העבודה והרווחה, לשכה משפטית

עו"ד נתן סומך - משרד הבריאות, לשכה משפטית

אלפסי אהוד - פרקליטות צבאית ראשית, יועמ"ש, ענף ייעוץ

ותקיקה

רות הורן - הביטוח הלאומי, שנה ליועמ-ש

אירית פלדמן - הביטוח הלאומי, סגנית מנהל אגף נכות

רבקה פריאור - הביטוח הלאומי, משנה ליועמ"ש

שירלי אברמי

משה בוטון

אסתר מימון

א. תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון), התשנ"ח-1998

ב. תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לגבי חיילים ובני משפחותיהם)

(תיקון), התשנ"ח-1998

ג. תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה)

(תיקון), התשנ"ח-1998



א. תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון). התשנ"ח-1998

מי מסביר את התקנה של משרד העבודה, היעדרות בשל מתלת ילד?

כוכור, תיקנו את התוק בצורה כזו שהאפשרות לזקוף ימי היעדרות בגין מוזלת ילד

תינתן גם בהתחשב בזה שבן הזוג הוא עצמאי. ומוטל על שר העבודה והרווחה להסדיר דרכי

הוכחה להסדיר את הדבר הזה. הדרר לעשות את זה היא, בתיקון התקנות הקיימות היום.

תקנות דמי מתלה (היעדרות בשל מחלת ילד), שכוללות בתוספת גם סופם להצהרה של העובד,

הוא מעביר אותו למעביד,

בתקנות שאני מביא כאן לאישור, אתרי שהעברתי אותן לתגובות וקיבלתי הערות

ותיקנתי אותן, בתאום עם מם הכנסה וביטוח לאומי, זה הנוסח.

גם ישבנו יחד.

נכון.

העיקרון הוא להוסיף תקנון משנה בתור התקנון, ששם - - -

מה דרכי ההוכתה?

שם מציינים את דרכי ההוכחה. זו אחת מהחלופות. מסמך שמעיד שהוא רשום במוסד

לביטוח לאומי כעובד עצמאי, או מסמך שמוגש לפקיד שומה שמעיד שהוא עצמאי, שהוא מנהל

עסק או משלוח יד, או אישור שהוא עוסק מורשה לפי חוק המע"מ.

אני מבין שהתקנה הזאת בעצם עובדה ביתד.

יש למישהו הערות?

אם אין הערות, אנתנו מאשרים.

תקנות דמי מחלה והיעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון). התשנ"ח-1998 - אושרו

ב. תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לגבי חיילים ובני משפתותיהם) (תיקון).

התשנ"ח-1998

אנחנו עוברים לתקנה הבאה.

התקנות קובעות בחריג לקביעה הכללית שחוק ביטוח בריאות ממלכתי לא חל על

חיילים. יש חובת תשלום מצומצמת של דמי ביטוח בריאות על חיילים בקבע. יש לזה כמה

הסברים - הנושא של ערבות הדדית, העובדה שגם חייל בקבע נקלט בסופו של דבר במערכת

הכללית.

מה היה עד היום?

נתן סמור-.

גם היום. המצב היום הוא שחייל בקבע משלם דמי ביטוח בריאות בשיעור מוקטן, שקבוע

בתקנות.

למה היה צריך לשנות את התקנות?

בתקנות היתה אי-בחירות מסוימת לגבי תחולתן על חיילים שמקבלים את שכרם שלא

מצה"ל. במצבים מסוימים עשויים חיילים להיות בחופשה ללא תשלום. לקבל שכר נוסף מגורם

אחר, לא לקבל שגר בכלל, אבל עדיין להיות חייבים בדמי ביטוח לאומי, ואז להיות חייבים

באופן עצמאי גם בדמי ביטוח בריאות - בכל אלה, בתקנות, היתה בהן איזו עמימות. כדי

להבהיר את העמימות הזאת באנו היום כדי לקבוע שלא רק במקרים שבהם חייל מקבל מצהיל

את שכרו הוא חייב בדמי ביטוח בריאות לפי השיעורים שקבועים, אלא גם בסיטואציות

נוספות. כמו, למשל, כדי לסבר את האוזן: חיילים בחופשה ללא תשלום, חיילים שיש להם

הכנסה נוספת שלא מצה"ל, אם בגלל עבודה נוספת - - -

הם ישלמו את הסכום המופחת?

נכון.

כלומר, התקנות באות להקל על החיילים.

התקנות באות להסביר, לא להקל. המצב שהיה קודם לאו דווקא אמר שהם צריכים לשלם

משהו על הסכום - - -

מה שילמו לפני?

בפועל אנחנו גבינו קודם את השיעורים המלאים מההכנסות הנוספות.

אז, כן גבו.

בפועל גבו, אבל לא ברור אם זה היה על-פי התקנות.

עכשיו, על-פי התקנות, יגבו פחות.

יגבו ל9י השיעור כמו חייל שמקבל את שכרו מצהיל.



היתה אי-בהירות לגבי התחולה של התקנות האלה, לגבי חיילים שלא מקבלים את שכרם

מצה"ל. בפועל גבו מהאנשים האלה כסף, מפני שכאשר מעביד פרטי משלם משכורת הוא מוריד

אוטומטית גם את דמי ביטוח הבריאות. ולא תמיד הוא ער לדקויות.

תן לי דוגמה לעובד שלא מקבל שכר מצה"ל.

חייל בחל'ת שלא עובד.

נניח, מפריטים משהו בצה"ל, ונכנס אדם לעבוד בצה"ל באמצעות קבלן פרטי שנותן

לצה"ל שירות. אתה אומר שכל אלה שעובדים בתוך מערכת הביטחון לפחות יהיה לכם חיוב

לתשלום מס בריאות? אני לא מכיר אדם שלא מקבל משכורת מצה"ל.

קבלן שמספק שירותים לצה"ל, בעיקרון, הוא בא עם העובדים שלו, ואז השאלה של

גבייה מחייל בקבע לא עולה. בעיקרון. הממרה היא להשוות את מצבם של כלל החיילים

בקבע, אלה שמקבלים שכר מצה"ל ואלה שבסיטואציות מסוימות - - -

מי לא מקבל משכורת מצהיל?

חיילים בחופשה ללא תשלום, למשל.

בקבע, לקראת סיום השירות, בדרך-כלל נהוג היום, שאנשי קבע יוצאים לתקופה של

תופשה ללא תשלום, ואז הם מתחילים לעבוד בשוק הפרטי. כמעין תקופת הכנה. זה נכון,

למשל, לגבי עורכי דין שמסיימים את הלימודים, מאפשרים להם לעשות התמחות, ואחר כן הם

נשארים באיזה משרד. באותה תקופה הם לא מקבלים שכר מצה"ל, הם מקבלים שכר מהמעסיק

בשוק הפרטי.

מה זה השוק הפרטי? אמ הוא עובד בשוק הפרטי מגיע לו - - -

הוא עדיין חייל בקבע, אבל הוא בחופשה.

הוא עדיין חייל בקבע מבחינת המעמד שלו, אבל הוא מקבל משכורת ממקור אחר, לא

מצהיל.

אני חייב להבהיר שזו לא תופעה מקובלת, כפי שכאן נמסר. לעתים זה קורה.

מה עם חייל שנותנים לו חופשה ללא תשלום כדי לעזור למשפחה?

זה בשירות חובה.

זה בשירות סדיר, אנחנו מדברים על שירות הקבע.

על השירות הסדיר, התקנות האלה לא חלות. בשירות הסדיר לא חייביס לשלם לבימות

בריאות.

איש קבע שיוצא לחופשה ללא תשלוס לשישה חודשיס רשאי לעבוד במקוס אתר, ואז

אתס רוציס להשוות את התנאיס של מס בריאות גס לתקופה הזאת.

אחרת הוא לא משלם בכלל.

שהוא ישלם מעט, כאילו שהוא בקבע.

למה שהוא לא ישלם את מלוא מס הבריאות?

הוא לא מקבל שירותי בריאות מקופת החולים, הוא מקבל את שירותי הבריאות מצהיל.

עוד דוגמה כדי לסבר את האוזן. רופאים שמשרתיס בצה''ל, כאנשי קבע לכל דבר ועניין,

לעתים מקבלים אישור לעבוד בשעות אחר-הצהריים כעבודה נוספת. שוב. לא נטיל עליהס את

השיעור המלא, אבל כן את השיעור היותר קסן.

התיקון הזה בא, משוס שבזמנו, כשעבר חוק ביטוח בריאות, ועדכנו את התקנות חודש

יותר מאוחר, כי הנושא הזה בעצס עלה אחרי שהחוק התקבל, לא היינו עריס לכל מגוון

המקרים הזה. לא היינו מודעים לכך שישנם מקיים של משרתי קבע שעובדים בחוץ ומקבלים

משכורות, לכן הנוסת של התקנות לא נתן תשובה לכל המקרים.

אין המעביד יידע לשלם בדיווח שלו? למשל, לביטוח לאומי, הוא עכשיו צריך לשלם

פחות מאשר לעובד רגיל שלו.

אנחנו מביאים לידיעת המעסיקים את המקרים האלה.

כשהם מעסיקים תייל?

הם יודעים שהוא חייל. כמו שהיום יש לנו את ההסדר לגבי עובד אצל מעסיקיס שונים,

שהיום ממילא כבר יוצר הסדרים חדשים, הרי יש לנו סעיף תיאום דמי ביטוח.

אנחנו מחילים את התקנות האלה מהמועד שבו התקנות המקוריות חלו.

לתת תשריר?

בדיוק. אנחנו עושים את זה לאחר דיון אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.

אין לנו מידע אם גבינו מכולם את כל הכסף אחורה, רק מניחים שרוב האנשים שילמו.

החקנה הזאת מאושרת.

יש שינוי קוסמטי לחלוטין, ובכל זאת נאמר אותו. בתקנה 2(1), בשורה השלישית,

במקום "להכנסת החייל"- ייאמר "מהכנסת חייל בקבע".

בפסקה (1), שורה שלישית, ייאמר במקום "מהכנסת החייל", 'מהכנסת החייל בקבע'.

זה ברור, זה מופיע בקבע בכל המקומות.

לא.

בעמוד 2, בשורה השנייה, במקום 'תקנת משנה', 'תקנות משנה'.

בסדר.

תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לגבי חיילים ובני משפחותיהם)

(תיקון). התשנ"ח-1988 - אושרו

ג. תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) (תיקון).

התשנ"ח-1998

אנחנו עוברים לנושא הבא.

לפני תקופה קצרה אישרה ועדת העבודה והרווחה תיקון מאוד מקיף לתקנות לילד נכה.

אז קבענו את הכללים באלו מקרים ולאיזו תקופה אפשר לשלם את הגמלה גם לפני המועד

שבו הוגשה תביעה על-ידי ההורים. אחרי שסיימנו את כל ההליכים, פנתה המועצה לשלום

הילד ודרשה שאנחנו נחיל את אותם הכללים גם לתקופה מיום תיקוו החוק שאיפשר, שנתן

לשר את הסמכות לקבוע את הכללים האלה. ועד ליום שקבענו לתחילתו של התקנות

המקוריות. זאת אומרת. שגם כל התביעות שהוגשו מאפריל 1997 ועד ינואר 1998, גם לגביהם

יחולו הכללים של תשלום רטרואקטיבי.

חיפשנו דרך לבצע את זה, משום שזו בעצם היתה הבעיה במקור, ומצאנו איזו דרך, וזה

בעצם מה שאנחנו מביאים עכשיו לוועדה לאישור. זה אומר שאנחנו נשלם גם עבור התביעות

שהוגשו בתקופה ההיא ואושרו תשלום רטראקטיבי. לפי הכללים שקבענו אז.



דבר נוסף שאנחנו אומרים כאן הוא, שאת התשלום הזה לתקופה הרטרואקטיבית אנחנו

נתחיל לבצע בעוד 18 חודשים. משום שהיום אנחנו עדיין מבצעים את הבללים שעברו בתקנות

המקוריות, ושם קבענו תקופה קצת יותר מאוחרת לתשלום.

עד ארבע שנים אחורה?

רות הורו-.

במקרים מסוימים זה ארבע שנים. במקרים אחרים זה שישה הגודשים, ויש לנו 12 חודשים

- ל9י הקטיגוריות, בהתאמה.

תיקון נוסף שאנחנו מבקשים לעשות הוא בתקנה 3. בטעות נשארו המלים "בכפוף לאמור

בתקנת משנה (ג)''. אין תקנה בזו, זה נשאר מנוסח קודם.

התיקון האחרון שאני רוצה להפנות את תשומת ליבה של הוועדה אליו. בתקנה 15

לתקנות המקוריות אמרנו שני דברים - - -

הושמט העניין 'ובלבד שטרם חלפו 48 חודשים".

זה נאמר כאן, זה לא הופיע בפרוטוקול. ולכן כשבאנו לפרסם את התקנות - - -

אני זוכר, היה לנו ויכוח על זה עם עליזה רוזן.

אנחנו מבקשימ שעכשיו זה ייאמר בפרוטוקול. בי אחרת. שוב לא נוכל לפרסם את העניין

הזה. מצד שני. יש כאן הקלה שהכנסנו - - -

למען הסר ספק. תקריאי בדיוק מה את רוצה שיהיה בפרוטוקול.

אם מאשרים את הנוסח, זה כבר בסדר.

בדיוק על זה דובר, שזה לא היה בפרוטוקול.

אם מאשרים את הנוסת, זה בסדר.

אני ממשיכה. מצד שני, יש כאן הקלה, אנחנו מבטלים את תקנה 15(1). שלפיה בעצם

התשלוס הרטרואקטיבי נעצר ב-10 באפרלי. הואיל ואנתנו עכשיו מכניסים את הקבוצה

שהגישה רק ב-10 באפריל, אז אין יותר משמעות. ואנחנו נשלם גם לתקופות שקדמו. אם זה

במסגרת הכללית.

אנחנו מאשריס גם את התקנה הזאת.

תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה. עזרה ללמודים וסידורים לילד נכה)

(תיקון). התשנ"ח-1998 - אושרו

חודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה11:15