ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/07/1998

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 14) (חסכון), התשנ"ח-1998; הצעת חוק שיקום פגועי נפש וחלופית אשפוז. התשנ"ז-1997של קבוצת חברי כנסת

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 240

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כ"ו בתמוז התשנ"ח (20 ביולי 1998). שעה: 9:30
נכחו חברי הוועדה
מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

תמר גוז'נסקי

דוד טל
מוזמנים
דייר בועז לב - משרד הבריאות

עו"ד שרונה צירין - הלשכה המשפטית במשרד הבריאות

דייר זאב קפלן - משרד הבריאות

יחיאל שרשבסקי - משרד הבריאות

דינה פלדמן - משרד הבריאות

עו"ד טלי שטיין - משרד המשפטים

יהודית בראון - משרד העבודה והרווחה

שלמה פרקש - משרד העבודה והרווחה

שולי שי - ראש אגף פסיכיאטריה קופת חולים כללית

פרופ' אלברט חפץ - ממונה על בריאות הנפש בקופת חולים

מכבי

דייר יאיר בראל - ההסתדרות הרפואית

פרופ' שמואל טיאנו - מנהל בית החולים גהה

פאולה לנגר - ועד משפחות לנפגעי נפש

אלי שמיר - ועד משפחות לנפגעי נפש

ישראל אלדר - יו"ר ועד הפעולה של נפגעי נפש

רחל אלדר - חברת ועד הפעולה לנפגעי נפש

שולה הלפרוביץ- ארגון התמודדות

לאה מנץ - ארגון התמודדות

אתי פרץ - ארגון צרכני בריאות

שלמה בן יונה - ארגון צרכני בריאות

חנה אור - ארגון אנוש, ירושלים

מידד גיסין

דליה אור
י ועץ משפטי
משה בוטון
מנהלת הוועדה
שירלי אברמי
קצרנית
אושרה עצידה
סדר-היום
1, הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 14) (חסכון),

התשנ"ח-1998.

2. הצעת חוק שיקום פגועי נפש וחלופות אישפוז,

התשנ"ח-1998, של קבוצת חברי כנסת.



1. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 14) (חסכון), התשנ"ח-1998
היו"ר מקסים לוי
בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

בראשית דברי אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחתה של עורכת הדין אביבה

גולדשטיין ז"ל. עו"ד גולדשטיין עבדה בלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי

ופטירתה היא אבידה מאוד גדולה למוסד לביטוח לאומי.

הסעיף הראשון בסדר היום הוא הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 14)

(חסכון), התשנ"ח-1998. אנחנו רוצים לפצל את הצעת החוק כך שנוכל לדון רק בסעיף

1. הוועדה צריכה להחליט על כך והכנסת צריכה לאשר זאת. אס כך, אנחנו מחליטים

לאשר את הפיצול.



2. הצעת חוק שיקום פגועי נפש וחלופית אישפוז. התשנ"ז-1997

של קבוצת חברי כנסת
היו"ר מקסים לוי
הסעיף השני בסדר היום הוא הצעת חוק שיקום פגועי נפש וחלופות אישפוז,

התשנ"ז-1997. אני מבקש לשמוע את עמדת משרד הבריאות.
דייר זאב קפלן
יש לנו הרבה מאוד הערות מפורטות לגבי ניסוח הצעות חוק ואת חערותנו חעברנו

בצורה מסודרת בכתב לוועדה. אני לא רואה מקום להטריח את הוועדה המכובדת בהערות

הפרטניות האלה.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו צריכים לדון בהערות שלכם לגבי הניסוח.
דייר זאב קפלן
באופן כללי, משרד הבריאות רואה בנושא נכי הנפש בקהילה נושא שהוא בעל

חשיבות עליונה. שר הבריאות מצדד במציאת פתרון לבעיה, ואם זה ימצא שלא במסגרת

חקיקה אז מה טוב.
היו"ר מקסים לוי
נציגי משרד האוצר לא נוכחים בישיבה אבל אני הבנתי שמשרד האוצר הודיע לנו

כי עלות החוק היא 30 מיליון שקל.
משה בוטון
אני דיברתי עם נציגי משרד האוצר והם אמרו כי עלות החוק היא בערך 30

מיליון שקל.
היו"ר מקסים לוי
אני חושב שאפשר למצוא 30 מיליון שקל במשרד הבריאות למימון הצעת החוק. מר

לב, האם אני צודק?

בועז לב;

אנחנו מנהלים מגעים עם משרד האוצר ועם משרד העבודה והרווחה במטרה למצוא

פתרון לסוגיה הזו. משרד הבריאות באמת רואה את הסוגיה הזו כסוגיה חשובה ביותר.
היו"ר מקסים לוי
הרי לפני למעלה משנה הקמנו ועדה שתדון בנושא הזה.

בועז לב;

הוועדה הזו אכן פעלה והיא אכן מגיעה לקראת פתרון אפשרי. אנחנו נמצאים

בדרך לקראת מציאת פתרון לבעיה. יחד עם זאת, אנחנו מעלים את הערותנו לחוק.
פרופ' שמואל טיאנו
שלושה או ארבעה גופים, לפחות, העירו את הערותיהם לגבי סעיפי הצעת החוק,

ואנחנו הבנו כי לאחר שתהיה החלטה עקרונית בשאלה האם לעביר את החוק, כן או לא,

ישבו נציגים של גופים ויעברו על הסעיפים ואחר כך יגישו הצעה מתוקנת. אני רוצה

להתנגד לעמדת משרד הבריאות. הוועדה שעליה מדובר אכן הגיעה לאיזשהו סיכום לפיו

בשנת 1999 ימצא תקציב מסוים.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו נשמע עכשיו את עמדת משרד המשפטים.
עו"ד טלי שטיין
כמובן שאנחנו רואים חשיבות בנושא שלפנינו, אנחנו לא מקילים בו ראש ואנחנו

חושבים שצריך למצוא לו פתרון. אבל מבחינה עקרונית, אנחנו מתנגדים לחקיקה

פרטנית שמתייחסת לקבוצה זו או אחרת. אנחנו העברנו אליכם את ההערות שלנו

לסעיפים ספציפים ואני מקווה שקיבלתם אותן.

משה בוטו ן;

אנחנו קיבלנו את הערות משרד המשפטים והן מתייחסות בעיקר לכך שאין צורך

בחקיקה ספציפית לפגועי נפש, אלא שצריך להתייחס לכך באופן כללי במסגרת חוק

המוגבלויות.

פאולה לנגר;

אני חושבת שהגבלת תקציב השיקום לשנה בלבד והיעדר של רצף שיקומי ממושך

יסכנו את מימושו של השיקום והם גם יכריחו אותנו באישפוזים חוזרים. אנחנו

מתנגדים בכל תוקף לאישפוזים חוזרים.
בועז לב
אם משרד האוצר מעריך את הצעת החוק בעלות זו או אחרת הוא צריך לנמק את

ההערכה שלו כך שנוכל לראות את בסיס התחשיב. להערכתנו, מדובר בהרבה יותר כסף.
היו"ר מקסים לוי
את עמדת משרד העבודה והרווחה יציג מר שלמה פרקש.

שלמה פרקש;

ראשית, אנחנו מברכים על הצעת החוק ואנחנו תומכים בה. יחד עם זאת; שר

העבודה והרווחה בדיעה שהחוק צריך להיות באחריותו של משרד הבריאות. אנחנו נשמח

לשתף פעולה עם משרד הבריאות בתחומים המצויים בסמכות משרד העבודה. כל הנושאים

המשותפים למשרד העבודה והרווחה ולמשרד הבריאות יוגדרו בוועדת שני ואני מקווה

מאוד שבימים הקרובים היא תגיש את מסקנותיה. שם יש פירוט מדויק ותיחום של

סמכויות ואחריות של שני המשרדים. אני חושב שנעשתה עבודה מקצועית יוצאת מהכלל,

נעשתה עבודה טובה.

ההערה השניה היא לגבי עלות החוק. משרד האוצר טוען כי עלות החוק היא בערך

שלושים מיליון. לעומת זאת, הצעת הוועדה שמדברת על ניסוי בלבד, מעריכה כי

התקציב הדרוש לאלף איש במשך שנה הוא בסך חמישים מיליון שקל. כך יוצא כי הצעת

החוק הזו עלותה היא מאות מיליונים ולא שלושים מיליון שקל.
תמר גוז'נסקי
אבל יהיה גם חסכון באיזשהו מקום, לא?

שלמה פרקש;

אני לא נכנס לנושא החסכון באישפוז.
יחיאל שרשבסקי
אני רוצה לתקן ולומר כי בהצעה מדובר על 1,350 חולים, ועלותה מגיעה ל-35

מיליון שקל.
היו"ר מקסים לוי
אדוני היועץ המשפטי. אני מציע כי נתחיל לדון בסעיפי החוק ונשמע את ההערות

לכל סעיף וסעיף.
משה בוטון
ובכן, הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התשנ"ח-1998.

סעיף 1. מטרה. "מטרתו של חוק זה להבטיח את שיקומם ושילובם בקהילה של נכי

הנפש כך שישיגו דרגה מירבית אפשרית של עצמאות תיפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה
על כבודם ברוח חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו".

אדוני היושב ראש, אנחנו לא קיבלנו הערות לגבי סעיף 1 ואפשר לאשר אותו.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו עוברים לסעיף 2.
משה בוטו ן
"2(א) בחוק זה "עובד מקצועי" - כל אחד מאלה: (1) עובד שעיסוקו שיקום נכי

נפש בקהילה; (2) פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק, עובד סיעודי;

(3) בעל מקצוע אחר שמשרד הבריאות הכיר במומחיותו בתחום זה.

אני מבין כי למשרד הבריאות יש הערות לגבי הגדרת "עובד מקצועי".
עו"ד שרונה צירין
אני סבורה שיש למחוק את סעיף קטן (1) המופיע תחת הכותרת של "עובד

מקצועי", מכיוון שהגדרה של עובד מקצועי כעובד שעיסוקו שיקום נכי נפש בקהילה

היא הגדרה רחבה מידיי. העובדה שאדם כלשהו עוסק בפועל בשיקום אינה מעידה על כך

שאותו אדם כשיר או מאושר למטרה הזו. יתרה מכך, יכולת הפיקוח על עובדים שהם

חסרי רישוי או תעודות הכרה ממשרד הבריאות או ממשרד אחר, היא מוגבלת.

יש לזכור שאין בכך כדי לומר שאנחנו שוללים מהאנשים את האפשרות לעבוד

בשיקום. אנחנו רק אומרים כי לצורך ההגדרה של "עובד מקצועי" למטרה ספציפית,

נראה שראוי להוריד את סעיף קטן (1), ומאידך להוסיף בסוף סעיף קטן (2) שזה לא

כל פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק או עובד סיעודי, אלא אלה

העוסקים בשיקום נכי הנפש בקהילה.



לכן, אנחנו מציעים כי ההגדרה הנכונה לצורך ההגדרה של "עובד מקצועי", ולא

לצורך הכללי מי בכלל יהיה רשאי לעסוק בשיקום, תהיה: פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד

סוציאלי, מרפא בעיסוק או עובד סיעודי שעיסוקו שיקום נכי נפש בקהילה. כנ"ל

בסעיף קטן (3). כלומר ההגדרה בסעיף קטן (3) צריכה להיות: בעל מקצוע אחר שמשרד

הבריאות הכיר בו שעיסוקו שיקום נכי נפש בקהילה. יש סוג חדש של מרפאים שבעתיד

נכיר בו וכן הלאה.

אני שוב מדגישה שאין בכך כדי לומר שמישהו חסר תעודות הכרה או רישוי לא

יוכל לעסוק בשיקום. הוא רק לא יהיה "עובד מקצועי". לצורך העניין, הוא לא יהיה

זה שיהיה להפנות לוועדה או לעשות הערכה מקצועית.
תמר גוזינסקי
אני חוששת שאם נקבל את הצעת משרד הבריאות לסעיף קטן (2) תהיה לנו בעיה

קשה מאוד. כי כאשר אין מערך מסודר של שיקום אז אין גם הרבה בעלי מקצוע שעוסקים

בנושא הזה ואז אנחנו נהיה במעגל קסמים. לא יהיו אנשים, אז לא יהיה מי שישלח

לשיקום, וגם לא יהיה לאן לשלוח. אני מציעה להשאיר את סעיף קטן (2) כפי שהוא

ובסעיף קטן (3) לכתוב: בעל מקצוע אחר שמשרד הבריאות הכיר במומחיותו בתחום

שיקום נכי הנפש. כך נוכל לאפשר לפסיכיאטר, שעיסוקו לא מוגדר בשיקום, לשלוח אדם

לשיקום. לדעתי, כל פסיכיאטר יכול לשלוח אדם לשיקום מבלי להיות מומחה לשיקום.
עו"ד שרונה צירין
אם כך אני מבינה שחברת הכנסת גוז'נסקי לא מתנגדת למחיקת סעיף קטן (1).
תמר גוז'נסקי
אני עדיין לא יודעת בדיוק. אנחנו נחזור לסעיף הזה ממילא בקריאה השנייה

והשלישית. האם זה נראה לכם משמעותי?
עו"ד שרונה צירין
זה רק לצורך ההגדרה של "עובד מקצועי".
תמר גוז'נסקי
בסדר.
משה בוטון
אם כך ההגדרה של "עובד מקצועי" תהיה כך: (1} פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד

סוציאלי, מרפא בעיסוק, עובדי סיעודי; ו-(2} בעל מקצוע אחר שמשרד הבריאות הכיר

במומחיותו בתחום שיקום.

ההגדרה לגבי "עובד מקצועי" מאושרת.

"שיקום" - תהליך המכוון למיצוי מירבי של פוטנציאל נכה הנפש, על מנת

להבטיח לו איכות חיים טובה ככל האפשר, במסגרת קהילתו, לרבות מעקב רפואי; מימוש

זכותו לדיור, לתעסוקה, ללימודים ולהכשרה מקצועית; רכישת מיומנויות חברתיות

וניצול שעות הפנאי;

האם יש למישהו הערות לגבי ההגדרה של "שיקום"?
עו"ד טלי שטיין
יש לנו הערה עקרונית שחוזרת לאורך כל החוק והיא שהחוק לא מתייחס לחוק

המוגבלויות שכבר עבר ומוצא פתרון מסוים בשטח התעסוקה והתחבורה הציבורית. איך

נתמודד עם העובדה שכבר עבר חוק שנותן הטבות מסוימות?
היו"ר מקסים לוי
הצעת החוק הזו לא מפריעה לחוק המוגבלויות.
עו"ד טלי שטיין
אני מסכימה שאין לכך שום משמעות מעשית בהגדרה הזו, אבל צריך להתייחס

לנקודה שהעלאתי בהמשך הצעת החוק.
משה בוטון
הגדרת "שיקום" גם מאושרת.

"הוועדה" - ועדת שיקום איזורית שהוקמוז לפי חוק זה; אנחנו נדון בהגדרה

הזו לכשנגיע לסעיף שמקים את הוועדה הזו.

"הממונה" - בעל ותק של 5 שנים לפחות בשיקום נכי נפש בקהילה שמונה על ידי

השרים כאחראי לשיקום נכי נפש;"
עו"ד שרונה צירין
ראשית, אני חושבת שמן הראוי שממונה יהיה עובד מקצועי. שנית, לא ברור לי

שמן הראוי לקבוע בחקיקה ראשית תנאי ותק. אני חושבת שזה נושא שקשור לנציבות

שירות המדינה, וכן קביעת התקן. לכן צריך לכתוב כי הממונה יחיה עובד מקצועי.
משה בוטון
כשאומרים "ותק" הכוונה לוותק מקצועי. לא רוצים שאדם שמתחיל לעסוק בתחום

יהפוך להיות ממונה. הרבה פעמים אנחנו כותבים את המילה "ותק" בחקיקה ראשית ולא

משאירים זאת לקביעה של נציבות שירות המדינה.

מכל מקום ההערה מתקבלת ואנחנו נכתוב: הממונה - עובד מקצועי בעל ותק של

חמש שנים לפחות בשיקום נכי נפש בקהילה. מי ימנה את העובד?
תמר גוז'נסקי
אני מציעה לכתוב שמונה על ידי השר, ולא על ידי השרים, מבלי להיכנס לשאלה

באיזה שר מדובר.
משה בוטון
...שמונה על ידי השר כאחראי לשיקום נכי נפש.
עו"ד שרונה צירין
ברגע שנקבע באיזה שר מדובר אז אולי גם נדע לאיזה משרד שייך הממונה הזה.
משה בוטון
בסדר. האם יש הערות להגדרת "תוכנית שיקום"? לא.

האם יש הערות להגדרת "מירפאה לבריאות הנפש"?

עו"ד שרונה צירין;

ההגדרה של מירפאה היא מיותרת. היא לא מופיעה בגוף החוק.
משה בוטון
אנחנו מוחקים את ההגדרה של מירפאה.

מה עם ההגדרה של "נכה נפש? האם יש הערות.
עו"ד שרונה צירין
אני חושבת שבמקום להגדיר "נכה נפש" ראוי יותר להגדיר מי זכאי לפנות ולבקש

שיקום. כל הגדרה שנבחר אם זה נכה נפש, חולה נפש, או בעל צרכים בתחום הבריאות

הנפש, היא הגדרה שתשאיר פערים והיא תיצור קשיים מסוימים. זאת אנחנו לומדים

מהחוק לטיפול בחולי נפש. אני מציעה כי המונח "נכה נפש" יורד, ובסעיף 3 יהיה

פירוט לגבי מי זכאי לפנות.
משה בוטון
האם כל אחד שחושב שהוא נכה נפש זכאי לפנות?
עו"ד שרונה צירין
הוא יפנה ויבחן.
משה בוטון
האם אין צורך בכך שלפני הפנייה יהיה אדם מסוים שיקבע שאותו חולה הוא חולה

נפש?
עו"ד שרונה צירין
אפשר לקבוע תנאים מקדמיים.
משה בוטון
יש פה הצעה שוועדת איבחון תקבע.
עו"ד שרונה צירין
או שהוא יופנה על ידי עובד מקצועי. לצורך כך אין צורך בהגדרה הבסיסית של

"נכה נפש" משום שהיא הגדרה שלא תועיל לנו.
משה בוטון
ההגדרה היא מאוד מועילה משום שצריך להגדיר מי זה נכה נפש לצורך החוק הזה.
פרופ' שמואל טיאנו
ודאי. זה צו-יך להיות אדם בעל זכאות.
יאיר בראל
אני מציע להשאיר את הגדרת "נכה נפש" כפי שהיא. אני מתנגד להגדיר זכאות.

כל אדם שהופנה לגורם מקצועי או נקבע שהוא נכה נפש, רשאי לפנות, ולא צריך לקבוע

זכאות.

ישראל אלדר;

לדעתי צריך להוסיף להגדרת "נכה נפש" את המילה אדם, משום שנכה נפש היא

קודם כל אדם ורק אחר כך הוא חולה.
משה בוטון
ודאי שהוא אדם.
תמר גוז'נסקי
מר אלדר, הסעיף הראשון של הצעת החוק מתייחס לנקודה שאתה מעלה. שם נאמר:

"... תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". ולכן אין צורך

להוסיף את המילה "אדם"

אדוני היושב ראש, אנשי המוסד לביטוח לאומי הבהירו לי שאין- קיצבת נכות

נפש, אלא יש קיצבת נכות כללית. אין להם רישום נפרד של בעלי קיצבה בשל נכות

נפשית. לכן אני מציעה, לאחר השיחה שלי איתם, שלא נכתוב: תושב ישראל שהוגדר,

משום שאין להם הגדרה כזו, אלא נכתוב: תושב ישראל הזכאי לקיצבת נכות בשל מחלת

נפש מטעם המוסד לביטוח לאומי וכוי. אני רוצה להכניס את המילים: המוסד לביטוח

לאומי להגדרה משום שיש קבוצה של כארבעים אלף איש שמקבלת היום קיצבת נכות

מהביטוח הלאומי בשל סעיפים נפשיים. הקבוצה הזו מוגדרת והיא כבר ידועה כקבוצה

שנמצאת בקהילה ומקבלת קיצבה. נוסף לקבוצה הזו יכולים לבוא עוד אנשים אחרים

לוועדה כי הם נשלחו על ידי גורם מטפל. אני חושבת שזה מאוד חשוב שתהיה לנו

הגדרה שתופסת מייד את ארבעים האלף האנשים שמקבלים היום קיצבה, ואחר כך כל

האחרים. מי שמקבל היום קיצבת נכות לא צריך ללכת לאף גורם נוסף. הוא יכול לפנות

ישירות לוועדה. יש לו אישור. הנוסח שאני מציעה מקצר הליכים.
משה בוטון
אין ויכוח על כך שמי שמקבל קיצבת נכות וועדה רפואית קבעה שהוא חולה נפש

אז הוא חולה נפש. ונוסף על כך גם מי שסובל מהפרעות נפשיות והוא הופנה על ידי

גורם מקצועי המטפל בו. זאת אומרת, מדובר בשתי אוכלוסיה. אוכלוסיה אחת כבר

הוגדרה, והאוכלוסיה השנייה עדיין לא הוגדרה אבל היא הופנתה על ידי גורם

מקצועי.
יאיר בראל
לדעתי כל אחד שסובל מהפרעות נפשיות וכן מי שהופנה לוועדה מקצועית יוכל

להיכנס להגדרה של "נכה נפש". כלומר, אני רוצה להרחיב את ההגדרה ואני לא רואה

צורך בהתייחסות לשתי קבוצות. אני לא רואה כל בעיה בהגדרת "נכה נפש".
ישראל אלדר
יש יתרון לכך שמכניסים את המוסד לביטוח לאומי להגדרה. משום שאחר כך יהיה

יותר קל לקבוע את הקריטריונים לגבי שיקום.
תמר גוז'נסקי
נכון.
עו"ד שרונה צירין
אם בכל זאת מחליטים להישאר עם הגדרת "נכה נפש", צריך להגדיר מיהו תושב?

צריך לקבוע מי עונה על ההגדרה של תושב.
משה בוטון
האם בחוק הביטוח הלאומי יש הגדרה של תושב?
עו"ד שרונה צירין
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי אנחנו מאמצים את מבחני התושבות של הביטוח

הלאומי.
משה בוטון
בחוק הביטוח הלאומי אין הגדרה של תושב. יש פסיקה. אותה פסיקה חלה פח.
עו"ד שרונה צירין
אז צריך להפנות.
משה בוטון
לא צריך להפנות. מכל מקום, אני אבדוק את הנושא הזה.
עו"ד שרונה צירין
גם אם ההגדרה של "נכה נפש" תהיה: אדם תושב ישראל שזכאי לקיצבת נכות, וכן

מי שסובל מהפרעות, עדיין יש לנו חסר מסוים. יתכן ויהיה אדם שלא נופל לא לקבוצה

הזו ולא לקבוצה הזו, ואז אנחנו נהיה בסתירה לסעיף (3).
משה בוטון
כשנגיע לסעיף (3) נתקן את הסתירה.
עו"ד שרונה צירין
אפשר לתקן את הסתירה כבר עכשיו. אם ההגדרה של "נכה נפש" הוא מי שמקבל

קיצבה, אי אפשר שבסעיף (3) יכתב: נכה נפש זכאי גם אם הוא לא מקבל קיצבה.
אתי פרץ
אני נוטה יותר לכך שהגדרת "נכה נפש" תהיה רחבה כפי שמציע דייר בראל.

ראשית, לא כל נכה מקבל קיצבה ולא כל נכות היא נכות תפקודית, ואותו אדם זכאי לא

פחות מאיורים למלוא השירותים שהחוק הזה נותן בהתאם לצרכים שלו. שנית, יש נכי

נפש ששייכים למשרד הביטחון ולא למוסד לביטוח לאומי. העובדה שהם נכי נפש

השייכים למשרד הבטחון לא אומרת שהם מפסיקים להיות אזרחי מדינת ישראל, והם

יכולים להיות מוכרים על החמרה ועל גרימה. כלומר, חלק מהזכאות שלהם היא ממשרד

הבטחון וחלק לא, ולדעתי הם לא נכנסים לקטגוריה הזו.

אני הייתי מציעה לכתוב בהגדרת "נכה נפש" כך: אדם, תושב ישראל, הסובל

מהפרעות נפשיות והופנה לוועדה על ידי גורם מקצועי. כל מי שנמצא בביטוח הלאומי

ממילא נכנס להגדרה. אני רק מרחיבה את ההגדרה כך שהיא תכלול את אלה שלא מוכרים.

אני מסכימה לטענתה של עו"ד צירין שיכולים להיות אנשים שלא נכנסים לשתי

הקטגוריות שבסעיף הזה. אם נלך על הגדרה רחבה של "נכה נפש", יתכן ונוכל לשחרר

קצת את ההגדרה של סעיף (3).
פרופי שמואל טיאנו
אני מציע להתחיל מהחלק הכוללני שאומר: כל אדם שהופנה לוועדה וכו', לרבות

אלה שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי. בכך אנחנו פותרים את הבעיה.
משה בוטון
יתכן ולא צריך לכתוב זאת כך משום שאם אנחנו כותבים: כל מי שהופנה לוועדה

על ידי גורם מקצועי שמטפל בו, אז יש להניח שהגורם המקצועי יבדוק אם יש לו

אישור מביטוח לאומי.
תמר גוז י נסק'
האם אדם שיש לו אישור מהביטוח הלאומי יוכל ללכת בעצמו או שמישהו צריך

להפנות אותו?
משה בוטון
זו השאלה. אני חושב שגם צריך להפנות אותו.
תמר גוז'נסקי
כתוב בסעיף (3) נכה נפש רשאי לפנות. זאת אומרת שהוא בעצמו יכול לפנות.
ד"ר יאיר בראל
דה פקטו, אדם שיגיע ללא מסמכים רפואיים ידחה, כיוון שאי אפשר לבנות

תוכנית שיקום מבלי שיהיה לו מכתב הפנייה מהמטפל שלו.
אתי פרץ
הרעיון הוא שמי שהוכר כנכה על ידי הביטוח הלאומי אז השיקום שלו יהיה חלק

מהסל.



היו"ר מקסיס לוי;

אני מציע שהיועץ המשפטי, וחברת הכנסת גוז'נסקי, וכן נציגי הביטוח הלאומי

ישבו יחד וינסחו הגדרה מדויקת ל"נכה נפש".
תמר גוז'נסקי
אני העלאתי הצעה לניסוח אחר כי מה שכתוב הוא לא נכון.
משה בוטון
אני השתכנעתי במהלך הדיון שכדאי שנעשה הגדרה כללית וצריך להיות בה תנאי

לפיו הוא הופנה על ידי גורם מקצועי לוועדה. לא יכול להיות שכל אחד יפנה לוועדה

ויאמר שהוא רוצה טיפול. לכן אני מציע, בשלב הזה, להסתפק ולומר: מי שסובל

מהפרעות נפשיות והופנה לו וועדה על ידי גורם מקצועי.

היו"ר מקסים לוי;

בסדר גמור.
משה בוטון
אנחנו עוברים להגדרת "השרים". "השרים" - שר הבריאות ושר העבודה והרווחה".

אני מבין שיש פה ויכוח בין שר הבריאות ושר העבודה והרווחה.
יהודית בראון
יש הסכמה שזה יהיה שר הבריאות.
משה בוטון
אני רואה כי נציגת משרד העבודה טוענת שזה יהיה שר הבריאות. האס שר

הבריאות מסכים שזה יהיה שר הבריאות.
ד"ר זאב קפלן
הוא מסכים שזה יהיה שר הבריאות.
משה בוטון
אני מתקן ואני כותב: השר - שר הבריאות.

"סל שיקום" - שירותי דיור, תעסוקה, בילוי בשעות הפנאי, לימודים והכשרה

מקצועית, שירותי ליווי מקצועי לנכה הנפש ומשפחות, כמפורט בתוספת לחוק זה."

האם יש הערות להגדרת "סל שיקום"?
שמואל פרקש
אני מציע לכתוב: טיפול, יעוץ מעקב, ולא לכתוב: שירותי ליווי.
היו"ר מקסים לוי
האם מישהו מהנוכחים חושב שההגדרה של "סל שיקום" קצת חסרה?



אתי פרץ;

אני הייתי מכניסה את נושאי הבריאות והחינוך.
היו"ר מקסים לוי
נושא הבריאות נכנס בחוק הבריאות.

אתי פרץ;

זה אולי יעזור להכניס את הנושא הפסיכיאטרי לסל השירותים.
פאולה לנגר
האם ישנה אפשרות להכניס את המילים ?CASE MANEGEMENT

פרופ' שמואל טיאנו;

לא.

עו"ד שרונה צירין;

ההגדרה מפנה לתוספת.
משה בוטון
אין תוספת.
עו"ד שרונה צירין
אז היכן יוגדרו השירותים האלה?
תמר גוז'נסקי
לקראת קריאה שנייה ושלישית הם יוגדרו.
עו"ד שרונה צירין
מתעוררת השאלה של חלוקת האחריות בין המשרדים, וכן ניצול ומיצוי זכויות על

פי חוקים אחרים. אני חושבת שהעבודה על החוק הזה לא תהיה שלימה עד אשר לא נדע

על מה אנחנו מדברים, לבד מרמת העיקרון. אין חולק על העיקרון, אבל הפרטנות כאן

היא עקרונית.

יקבע שהסל יוגדר בתקנות. צריך גם לקבוע תנאים לקביעת הסל הזה, ותנאים

לשינויו.

מבחינה מקצועית לא ראוי לומר בילוי בשעות הפנאי, אלא מיצוי או ניצול שעות

הפנאי. זה לא חוק שעשועים אלא חוק טיפולי.
משה בוטון
בסדר.
עו" טלי שטיין
אני מסכימה לכל הערותיה של עו"ד צירין לגבי "סל השיקום" ואני לא אחזור

עליהן. אנחנו מתנגדים לסעיף קטן (ב), כי לא יתכן להגדיר מונחים בחקיקה לפי

מונחים בתחום הפיסכיאטריה היכולים להשתנות. צריך להגדיר בדיוק על מה אנחנו

מדברים. אני מציעה להשמיט את הסעיף הזה.

משה בוטון;

אני מסכים כי המינוח הוא רחב מיד". אבל אני זקוק לסעיף הזה כדי שאני לא

אצטרך להגדיר כל מקצוע בנפרד. אני יכול לומר פה: כהגדרתם בחוקים שמזכירים את

המינוח הזה. אני אמצא את הניסוח המתאים ואני אנסח זאת.
תמר גוז'נסקי
אנחנו עובירם לסעיף (3).

"3(א} נכה נפש רשאי לפנות לוועדה לקביעת זכאות ותכנית שיקום, אף אם אינו

זכאי לקיצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. (ב) פנייה לוועדה מטעם עובד מקצועי

תלווה בחוות דעת מקצועית."

אני מציעה כי נכתוב: נכה נפש רשאי לפנות לוועדה לקביעת זכאות ותכנית

שיקום. לקראת קריאה שנייה ושלישית, בה"עצות עם המוסד לביטוח לאומי, נכניס את

כל הדיוקים הנדרשים להגדרות. אני לא רוצה לעשות הגדרה ואחר כך המוסד לביטוח

לאומי יאמר לי שהיא לא בדיוק תואמת את הנוסחים שלהם.
אלי שמיר
יש אפשרות שאדם לא מוגדר כנכה נפש, ואנחנו רוצים לאפשר גם לו לקבל טיפול.
משה בוטון
האם אתה רוצה לתת שיקום למי שהוא לא נכה נפש?
אלי שמיר
אני מתכוון לכך שהוא יוכל לפנות לוועדה. אני לא מתכוון לכך שהוא יקבל

שיקום.
תמר גוז'נסקי
אנחנו מדברים על שיקום. אדם שעדיין לא פנה לאף גורם מטפל ולא התלונן על

הפרעות נפשיות, לא יגיע לשיקום.
שלמה פרקש
האם הכוונה שנכה נפש עצמו יפנה לוועדה או שהגורם המקצועי הוא זה שיפנה?
תמר גוז'נסקי
אתם צריכים להבין כי אנחנו נמצאים בקריאה הראשונה. לא כל העניינים סגורים

בקריאה הראשונה. למשרד הבריאות ולמשרד המשפטים תהיינה עוד הרבה מאוד הערות כי

הניסוח צריך להיות מדויק ומתאים לכל יתר החוקים במדינת ישראל. בשלב זה אנחנו

משאירים שתי אופציות. אפשרות שהנכה בעצמו שמצויד בתעודות יפנה. אפשרות שנייה,



שהנכה ישלח על ידי גורם ישלח כי הנכה בעצמו לא יזם את הפנייה. בואו נשאיר את

שתי האופציות האלה פתוחות, ולקראת קריאה שנייה ושלישית נגדיר.
עו"ד שרונה צירין
מן הראוי לשנות את כותרת השוליים ולכתוב: קביעת זכאות או פנייה ובקשה

לשיקום. תוכן הסעיף לא מדבר על זכאות לשיקום.

אני מבינה כי כולם פה מסכימים לכך שלא תהיה פנייה ספונטנית אלא פנייה על

סמך הפנייה. אולי צריך לומר ברחל בתך הקטנה שהנכה יופנה על ידי עובד המקצוע.
פרופ' שמואל טיאנו
תפסיקו לקחת את העצמאות מהנכים. הם מסוגלים לפנות.
תמר גוז'נסקי
אנחנו נתקן את כל זה.

אתי פרץ;

אני חושבת שהסעיף צריך לומר בתחילתו כי כל נכה נפש זכאי לשיקום. לאחר מכן

סעיף (א) הקיים יהיה סעיף (ב), וסעיף (ב) יהיה סעיף (ג).

אני מסכימה לדבריו של פרופ' טיאנו. האפוטרופסות שמתבטאת כאן מפחידה אותי.

הנכה יכול לפנות.
תמר גוז'נסקי
אני מציעה לקבל את ההצעה שהציעה הגברת אתי פרץ. סעיף 3 יכתבר כך: (א) נכה

נפש זכאי לשיקום. (ב) נכה נפש רשאי לפנות לוועדה. (ג) פנייה לוועדה מטעם עובד

מקצועי תלווה בחוות דעת מקצועית.

עו"ד טלי שטיין;

ראשית, אני לא בטוחה שזה רעיון כל כך טוב לכתוב בסעיף 3 הצהרה משים

שבהתחלת הצעת החוק יש כבר סעיף הצהרות. לא כאן המקום לכתוב הצהרות. שנית, אני

הושבת שצריך להגדיר בדיוק מי זכאי לפנות ואילו מסמכים צריכים להיות מלווים

לפני יה.
משה בוטון
אני מסכים כי הצעת החוק לא מדויקת עד סוף, אבל העקרונות נמצאים בהצעת

החוק.

תמר גוז'נסקי;

סעיף (3) אושר כפי שנאמר.

עו"ד טלי שטיין;

אני עדיין רוצה להעיר הערות לסעיף (3). אני חושבת שלא ראוי לכתוב כי כל

נכה זכאי לשיקום. לא כל נכה זקוק לשיקום.
תמר גוז'נסקי
הוועדה תקבע אם הוא זקוק לשיקום. מכל מקום, הנכה זכאי לשיקום. הוא זכאי

לפנות לוועדה.

אנחנו סיימנו את סעיף (3), ואנחנו עוברים לסעיף (4). סעיף (4) עוסק

במועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה. הסעיף הזה קובע את הרכב המועצה. במועצה

יהיו נציגים של גורמים שונים. הסעיף גם קובע כי תקופת הכהונה תהיה לארבע שנים

ובצורה בה כהונת החבר פוקעת וכו' וכוי. סעיף (4)הוא סעיף טכני אירגוני שבא

להקים מועצה שתטווה את המדיניות בנושא הזה וזה דבר חשוב מאוד.
עו"ד שרון צירין
בסעיף קטן (א)(2) כתוב: השרים, וצריך לכתוב השר. רצוי לעשות פה סדר מסוים

לגבי מי ממנה את מי.
משה בוטו ן
בסדר.
עו"ד שרונה צירין
למרות שהממונה כנראה יהיה עובד משרד הבריאות, והוא יושב ראש, רצוי שיהיה

גם נציג משרד הבריאות שיהיה זכאי להביע את עמדת השר שעשויה להיות שונה מעמדת

הממונה. צריך להיות נציג השר באופן מפורש.

הביטוי האיגוד המדעי הרלוונטי לא ברור לחלוטין.

תמר גוז'נסקי;

האם את מציעי; לכתוב במקום זאת האיגוד המקצועי?
עו"ד שרונה צירין
אפשר לכתוב איגוד מקצועי, אבל גם אז עילה השאלה האם למרפאים בעיסוק או

לעובדי הסיעוד יש איגודים מקצועיים?
שירלי אברמי
ודאי שיש.
עו"ד שרונה צירין
בסעיף (א)(8) כתוב: "בהתייעצות עם האירגונים הציבוריים הרלוונטים". וכאן

עולה השאלה הפרקטית כיצד זה ימומש? יש הרבה אירגונים, ולא כולם ידועים.
משה בוטון
האם שר הבריאות ימנה אותם או שר העבודה?
פרופ' שמואל טיאנו
שר הבריאות.



עו"ד שרונה צירין;

צריכים לעשות סדר טכני בסעיף הזה, מי ימנה ומה? גם בסעיף (א) (11) יתכן

ורצוי לציין מי ממנה או מי בוחר את הנציגים האלה ולאן לפנות. לנו יש ניסיון עם

מועצת הפסיכולוגים וגם במועצה הזו יש הרבה נציגי שרים. זו דרך חתחתים לפנות

למשרד כמשרד ולבקש נציג כלשהו.

ההגדרה של נציגי האקדמיה אשר מופיעים בסעיף (א)(12} היא הגדרה שמחייבת

פירוט. אולי צריך לבחור אילו תחומי אקדמיה. אני חושבת שתחום של היסטוריה

יוונית לא יעניין מישהו במועצה.
משה בוטון
סומכים פה על השר על כך שיש לו שיקול דעת סביר למנות את הנציגים הראויים.
תמר גוז'נסקי
אני מציעה להוסיף את משרד הקליטה כי יש בעיה עם עולים.
היו"ר מקסים לוי
בסדר.
משה בוטון
האם יש הערות לסעיף 5?
עו"ד שרונה צירין
יש לנו הערות רק לגבי סעיף 5(ג). המועצה חייבת להיות רק גוף מייעץ ולא

גוף אופרטיבי. הגוף המוצע נראה גדול וסורבל.

תמר גוז'נסקי;

כלומר, צריך לכתוב בסעיף 5(ג): בקביעת קריטריונים למוסדות. היא לא תקבע

את הקריטריונים אלא היא תייעץ בקביעת הקריטריונים.
אתי פרץ
נהוג לקבוע את מספר חברי המועצה, ופה אין מספר.
משה בוטון
את צודקת. אנחנו שמנו לב לכך.

היו"ר מקסים לוי;

סעיף 5 מאושר.

משה בוטון;

אין הערות לסעיף 6.
תמר גוז'נסקי
סעיף 6 מאושר,
אתי פרץ
אני רוצה להעיר הערה לסעיף 6(א). בסעיף נאמר כי המועצה תתכנס לא פחות

מארבע פעמים בשנה. יכול להיווצר מצב שהמועצה תתכנס ארבע פעמים בחודש אחד. לנו

יש ניסיון מר ממועצת הבריאות.
תמר גוז'נסקי
אנחנו כבר אישרנו את סעיף 6,
משה בוטון
האם יש הערות לסעיף 7?

עו"ד שרונה צירין;

כאן חוזרים להעדר התוספת בסל השיקום. לא ברור מהו "מערך שיקום חולי

הנפש". האם הכוונה שהמדינה תרכוש שירותים, תיצור שירותים?
משה בוטון
את זה אנחנו לא יודעים.
עו"ד שרונה צירין
נכון. זו בדיוק הבעיה.
תמר גוז'נסקי
עו"ד צירין, האם את חושבת שאנחנו מנהלים את משרד הבריאות? מה יעשה השר אם

אנחנו נחליט פה את כל ההחלטות האלה? איך הוא יקבל החלטות? האם אנחנו נחליט

איזה מוסד הוא שיקומי? יש משרד ויש לו כוח מקצועי שיודע מי גוף משקם. תפקידה

של ממשלה לקבל החלטות כאלה. אנחנו ועדה של כנסת.
עו"ד שרונה צירין
אני מסכימה איתך, גברתי. אבל כאן החוק מתכוון לכפות על השר לעשות דברים

מסוימים ומן הראוי שהחוק יבהיר מה הוא כופה עליו לבצע.
משה בוטון
משאירים לשר שיקול דעת.

אתי פרץ;

אין פה כוונה לכפות על השר.
תמר גוז'נסקי
כל מרכז שקיבל אישור לעסוק בשיקום הוא מרכז. כל מוסד שקיבל אישור הוא

מוסד. השר יקבע את הקריטריונים למתן האישור למוסד ולמרכז.

האס יש הערות לסעיף 8?
דייר יאיר בראל
אני רוצה למחוק את הסיפא של סעיף 8(א} שאומר כי התוכנית השיקום תהיה

מוגבלת לתקופה של 24 חודש לפחות.
תמר גוז'נסקי
אנחנו משמיטים את הסיפא של הסעיף, וסעיף (א) יסתיים במילה מתאימה.
משה בוטון
בסדר.
עו"ד טלי שטיין
ראשית, אני מצטרפת להערה לגבי סעיף 8(א). שנית, בסעיף 8(ב) נאמר: "תוכנית

השיקום תכלול מרכיבים מסל השיקום המפורט בתוספת. אני מבינה שאין תוספת.

משה בוטו ן;

נכון. נמחק את סעיף 8(ב}. סל השיקום עדיין לא מפורט בתוספת.
תמר גוז'נסקי
אפשר להשאיר את סעיף 8(ב} ולכתוב: תוכנית השיקום תכלול מרכיבים מסל

השיקום. עו"ד שטיין, אנחנו נגיע לנושא הזה כאשר משרד הבריאות יעביר לנו מסמך.

בשלב הזה משרד הבריאות עדיין לא העביר לנו מסמך. אנחנו תלויים במשרד הבריאות.
עו"ד טלי שטיין
המונח בסעיף 8(ג) המדבר על "אבחונים תפקודיים" לא ברור לי. אני חושבת

שראוי להוסיף ברחל בתך הקטנה שהזכאות היא לשירותים בעין, ולא לתשלומים.
דינה פלדמן
אבל יש לנו תשלומים גם בכסף.
משה בוטון
בסל השיקום יקבע מה נותן השיקום.
תמר גוז'נסקי
אנתנו עדיין לא יודעים מה יהיה בסל, כשנגיע לפירוט הסל נחליט.



יהודית בראו ן;

בסל השיקום יש גם שירותים בכסף.

עו"ד שרונה צירין;

צריכים לתת כלים לוועדה להפנות לאיבחון וכן הלאה. יש לתת גיבוי מי יהיה

רשאי לעשות את האיבחונים האלה.

אני לא מבינה מה היתה הכוונה בסעיף 8(ה). אני חושבת שהכל כאן הוא רשומה

רפואית וחל על זה חיסיון רפואית. למה מוסיפים פה את המשפט: "למעט החלטתה

ותכנית השיקום שקבעה"? לא ברור לנו מדוע דווקא החלטת הוועדה ותכנית השיקום

שקבעה לא יחשבו רשומה רפואית?

תמר גוז'נסקי;

האם את רוצה שתכנית השיקום תהיה סודית כמו רשומה רפואית ושאיש לא ידע

עליה? אני מבקשת מהיועץ המשפטי לנסח את זה כך שהכוונה היא שדיוני הוועדה,

פרוטוקולים והחומר הרפואי, דינם כדין רשומה רפואית. ההחלטה על כך שמגיע לאדם

שיקום ותכנית השיקום הם לא רשומה רפואית.
משה בוטון
זה מה שכתוב.
תמר גוז'נסקי
היועץ המשפטי אומר שזה הנוסח וזו הכוונה. הכוונה היא שאם הוא מביא מסמך

רפואי, זו רשומה רפואית. אבל אם מחליטים שהוא צריך שיקום והתכנית היא כזו, אז

תוכנית השיקום היא לא רשומה רפואית.

עו"ד שרונה צירין;

זה הופך להיות חשוף לכולם. אם מחר בית הדין הרבני מבקש לראות זאת, הוא

יקבל את התוכנית.
תמר גוז'נסקי
רשומה רפואית היא מושג מקצועי שיש עליה חוקים מאוד דרקוניים לגמרי. גם

חולה לא מקבל כל רשומה רפואית. מכל מקום, לקראת קריאה שנייה ושלישית אנחנו

נלטש את הנוסח כך שהוא יהיה נכון מבחינה משפטית, נכון מבחינת זכויות החולה

ויקדם את השיקום.
עו"ד טלי שטיין
אני רוצה להעיר הערה לסעיף 8(ד). האם אתם מתכוונים לכך שבני המשפחה

ישתתפו בקביעת הזכאות של חולה נפש?
תמר גוז'נסקי
בני משפחה לא ישתתפו בקביעת הזכאות, אלא בהחלטה איזו זכאות מתאימה לחולה.
עו"ד טלי שטיין
אולי צריך להבהיר זאת. לא יתכן שבני המשפחה יחוו את דעתם בשאלה מה מגיע

לחולה שלהם ומה לא?

תמר גוז'נסקי;

אנחנו נביא זאת בחשבון.

אנחנו אישרנו את סעיף 8. אנחנו עוברים לסעיף 11 המופיע לאחר סעיף 8, והוא

יהפוך לסעיף 9. יש פה טעות בהדפסה. האם יש ערעורים על סעיף 9?
אתי פרץ
בסעיף 9(א) נאמר כי נכה נפש רשאי לערער על החלטת הוועדה בפני ועדת ערר

אזורית תוך 45 יום ממועד מתן ההחלטה. אני חושבת שיש לכתוב כי ה-45 יום הם

ממועד קבלת ההודעה, ולא ממועד מתן ההחלטה, משום שלא תמיד החולה מקבל את ההודעה

מיד עם מתן ההחלטה.
פרופ' שמואל טיאנו
נכון.

אתי פרץ;

בנקודה הזו יכולה לקום וליפול זכות של חולה.
תמר גוז'נסקי
אנחנו יכולים להחליט להגדיל את ה-45 יום ל-60 יום, או להוריד. תאריך

המשלוח, למשל, הוא תאריך ברור.
ישראל אלדר
בסעיף 9(ב) יש להוסיף גם את נציגי בני המשפחה לוועדת הערר.
תמר גוז'נסקי
אני חושבת שנציג ציבור יכול להיות נציג משפחה.
ישראל אלדר
זה יכול להיות, אבל לא תמיד נציג ציבור הוא נציג משפחה, ולכן אני רוצה

להדגיש לכתוב גם נציג משפחה.
תמר גוז'נסקי
אני מציעה שניכנס לנושא של נציגי ציבור בוועדת הערר בשלב הבא.
אתי פרץ
אני חושבת כי אחד משלושת העובדים המקצועיים שימונו על ידי הממונה צריך

להיות איש משפט. אני סבורה כי החלטת ועדת הערר לא יכולה להיות סופית.
משה ביטון
אנחנו נמחק את סעיף 9(ג).
תמר גוז'נסקי
מחקנו את סעיף 9(ג) בשלב זה.

סעיף 12 נמחק בשלב זה לפי בקשת המוסד לביטוח לאומי. נציגי המוסד לביטוח

לאומי אמרו כי לקראת הקריאה השנייה והשלישית הסעיף ינוסח. אנחנו עוברים לסעיף

13 שהוא למעשה סעיף 10.
עו"ד שרונה צירין
בסעיף 13 עולה השאלה למה דווקא לאלמנט הזה של השיקום ישנו סעיף מפורש

ומפורט? אני לא חושבת שאלמנט הזה יש עדיפות רבה על פני כל אלמנט אחר.
תמר גוז'נסקי
כל הגורמים המקצועיים חושבים שהסעיף חשוב.
יהודית בראון
אני מקבלת את ההערה של עו"ד צירין, משום שכל תוכנית שיקום צריה ליווי

מקצועי, ולא רק שיקום בעבודה.
משה בוטון
נדון בזה אחר כך.
תמר גוז'נסקי
הערתכם נרשמה. סעיף 13 שרשום פה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף 14. האם יש

הערות לסעיף הזה?
משה בוטון
בסעיף זה יהיה כתוב: השר האחראי על ביצועו של חוק זה, והוא יתקין, ולא

השרים האחראים יתקינו.
תמר גו'נסקי
כן. כל הסעיף 'כתב בלשון יחיד.

סעיף 15 נמחק לפי בקשה של המוסד לביטוח לאומי. אני לא רוצה להיכנס עכשיו

לשאלה למה הם מבקשים למחוק את הסעיף הזה.
עו"ד שרונה צירין
סעיף 16. אם סל השיקום יוגדר בתקנות, והתקנות תהיינה תוך ארבעה חודשים,

אלא אם כן הן יאושרו תוך חודשיים בוועדה, לא ניתן יהיה להכין את החוק לפני ששה

חודשים.
תמר גוז'נסקי
אנחנו נתווכח על זה בקריאה הבאה.
אתי פרץ
שני הסעיפים אותם מבקש למחוק המוסד לביטוח לאומי הם סעיפים שמתייחסים

לנושאים מאוד מהותיים, וחובה להחזיר אותם לדיון, אני מתפלאת מאוד שנציגי המוסד

לביטוח לאומי לא מצאו לנכון להשתתף היום בישיבה.
תמר גוז'נסקי
הסעיפים נמחקו לא משום שהם לא חשובים, אלא משום שנציגי המוסד לביטוח

לאומי טענו טענה מקצועית לפיה ניסוח הסעיפים חייב להיות הרבה יותר מפורט

ומדויק. כאשר הסעיפים מנוסחים בצורה כל כך כללית הם לא נותנים שום דבר.

אנחנו ניכנס לפרטי הפרטים של הצעת החוק חזו לקראת קריאה שנייה ושלישית,

יחד עם המשרדים, יחד עם המועצה הלאומית לבריאות הנפש, ויחד עם ארגוני הצרכנים

וארגוני המשפחות, אז נוסיף גם סעיפים שונים שיפרטו את הרעיון שעומד מאחורי

הצעת החוק הזו.

אנחנו מאשרים את הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.

קוד המקור של הנתונים