ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/07/1998

העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס' 239

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי. כ"א בתמוז התשנ"ח (15 ביולי 1998), שעה 09:00
נכמו
חברי הוועדה
מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

תמר גח'נסקי

סופה לנדבר

יורי שטרן
מוזמנים: משרד העבודה והרווחה
אלי פז - סמנכ"ל המשרד

יחזקאל אופיר

עו'ד מיכאל אטלן - הלשכה המשפטית

עו"ד שלמה יצחקי - הממונה הראשי על יחסי עבודה
משרד האוצר
יעקב דינוביץ - לשכת החשב הכללי

נטשה מיכאלוב - אגף החקציבים
ההסתדרות הכללית החדשה
עו'ד אבי ניסן-קורן

דליה קלישבסקי - מזכ"ל איגוד פרה-רפואיים

דן אורנשטיין - משרד המשפטים
לשכת המסחר
אברהם גלאי

איריס רש
קו לעובד
חנה זוהר

עו'ד סער פלינר
אלטרנטיבה
ברטה גרויסמן

ולרי פליט

חנן ברנר

בלה סלוביקובסקי

סריוגין לודה

ויקטור זוקלמן

אמנון סלע

יאיר קמייסקי
כח אדם
אורית בלישה

מוניק גרוסי

שרית דורי

דורית וינוגרובר

יונה טובה

נורית נחרתי

אילנה מלמד

דורית צפירה

אילה סרולביץ

ברטוב אילנה

עפרה א ומסקי

חגית אצלן

חנה כהן-אבני
מנהלת הוועדה
שירלי אברמי
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם.



העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם
היו"ר מקסים לוי
בוקר טוב, אני מתכבד לפתות את ישיבת הוועדה בהצעה לסדר היום על העסקת עובדים

על ידי חברות כוח אדם. אנו פותחים היום בדיון בנושא ואני מניח שהוא לא יסתיים היום.

עד השנים האחרונות חרבית העובדים היו מסודרים בעבודה קבועה ומסודרת והממשלה

שלטה בהרבה מאוד מפעלים. כתוצאה מהשינוי שחל הן במדינת ישראל והן בעולם כולו,

יותר כדאי להעסיק עובדים דרך חברת כוח אדם מאשר עובדים קבועים של החברה עצמה.

הדברים שאנו עדים להם הם כתוצאה מהפרטה או כתוצאה ממצב שמתתייב מהשינויים

שחלו בעולם. אחד הסופרים אמר שכל העולם הוא כפר קטן מאוד ואירועים שמתרחשים

בקצה אחד של העולם עלולים להשפיע על הקצה השני.

לעניות דעתי, כמי שמגיע מארגון עובדים גדול, התחרות וההפרטה יוצרים מצב די

מסוכן. המעבר בין ניתוק העובד ממקום עבודתו וכניסתו לעבודה דרך חברת כוח אדם יש

בו כדי להרע את תנאיו, אך הגרוע מכל שאין לו עבודה קבועה. חייו של עובד מה משתנים

חה בא לידי ביטוי בזה שהוא אינו יכול לקחת משכנתא, שכן הבנק לא יודע היכו הוא עובד

ואין ביטחון שמקום העבודה יישאר.

כל הדברים האלה מביאים אותנו למחשבה, אם בשיטה החדשה של העסקה דרך חברות

כוח אדם, לא נופלים עובדים בין הכסאות, שכן אין להם מענה בחוק. חוקקנו את החוק

לקבלני כוח אדם שמטיל עליהם אחריות מלאה וקבלת רשיון לכל מיני צורות העסקה. אבל

החוק הזה אינו בא לפתור את המצוקות שדיברתי עליהן. משרדי הממשלה אף הם מעסיקים

עובדים של חברות כוח אדם וכל עובד קבוע שיוצא, נכנס במקומו עובד של חברת כוח

אדם. מספר משרדי ממשלה, כמו משרד התחבורה, מופרטים, מחר יפריטו את מינהל

מקרקעי ישראל ומחרתיים יפריטו את החינוך. אנחנו בבית המחוקקים צריכים להיות

בטוחים שמצבם של עובדי משרדי ממשלה שיופרטו לא יורע.

בוועדה התקבלו תלונות על מצבם העגום של העובדים דרך חברות כות אדם. יש כאן

עניין מסוכן בתיסכול שיש לעובדים מסויימים לעומת עובדים אחרים באותו מקום עבודה.

עובדים שני עובדים באותו משרד, אחד מרוויח xוהאחר מרוויח ,yלזה יש תנאים ולאחר

אין תנאים. לאט לאט נגיע למצב שבעצם מי שיעשה את העבודה השחורה יהיו עובדי

הקבלן ומי שינצל אותם יהיו העובדים הקבועים. הדרך השניה היא יצירת מצב בלתי

נורמלי במדינת ישראל שכן מדי יום מגיעים לכאן הרבה מאוד עובדים זרים. אינני רוצה

לומר חלילה מילה רעה על עובדים זרים. אנחנו כעם נאור שחי בגולה אסור לו להתבטא

נגד זר, אך מדיניות הממשלה גורמת לכך שמגיעים לכאן עובדים זרים בכמויות אדירות ויש

תחרות גדולה מאוד בין העובדים הישראלים לעובדים הזרים. הרבה יותר כדאי לקחת עובד

זר משום שאפשר לנצל אותו בכל מיני דברים, זו עבודה זולה. לעומת זאת עובד ישראלי,

כמו חייל משוחרר, צריך להתמודד עם התנאים שניתנים לעובדים הזרים.

אין לי ספק שצריך להיות שינוי כלשהו בתפיסה וצריך שנראה איך אנחנו יכולים להטיב

עם אותם עובדים. צריך לזכור שלמעלה מ- 5%מהעובדים בישראל מועסקים דרך חברות

כוח אדם. כפי שאפשר להבין את המדיניות הנוכחית בשנה הבאה המספר חזה יוכפל. לכן

חשוב מאוד שכבר עתה נתחיל בדיון הזה, כדי לצמצם את המימדים של התופעה.
אברהם גלאי
אני נציג לשכות המסחר. הענף שלנו מייצג היום כ- 70 חברות כוח אדם שמעסיקות כ-

40 אלף עובדים מתוך כ- 70 אלף עובדים ישראלים בלבד. אני מבדיל בפירוש בין העובדים

הישראלים לבין הזרים, כי בעיית הזרים אינה קשורה כרגע לנושא.



אני מבקש למסור מספר פרטים אינפורמטיביים לטובת הדיון הזה, הנושא של העסקת

עובדים על ידי חברות כוח אדם מבוסס בראש ובראשונה על משרדי ממשלה, שמעסיקים

באמצעות מכתים ובאמצעות חחים את העובדים האלה. מדברים על כך שכביכול חברות

כוח האדם מקבלות כפול משכר העובד. לנתונים האלה איו בכלל שום בסיס הגיוני. היום

כשאנו מגישים מכתים אנחנו מציינים בדיוק מה העלויות הסוציאליות ומה הרווח שכל

חברה לוקחת לעצמה. לדוגמה, החברה שלי, חברת "אביגל', יש לה 10 סניפים במרמ

הארץ ובצפונה. מ- 1991, לאחר שפרשתי מהצבא ועד לפני כשנתיים העסקנו עובדים

במשרד התחבורה ועבדנו על מתח רווחים של 3.5%. דהיינו, משרד העבודה ישב איתנו אחד

לאחד על כל רכיב סוציאלי והרווח שהיה לנו לאחר כל העלויות הסוציאליות היה 3.5%.

כאשר הסתיימה תקופת העבודה באותו מכת לקחו את העבודה חברות אחרות באחח

רווחים יותר נמוך. אם קיימת באמת מצוקה של עובדים זה כתוצאה מכו שחברות מתחרות

במכתים ומשרדי הממשלה שותפים לכך. זה מוריד את מתח הרווחים בצורה מו שגורמת

כנראה לפגיעה בעובדים. אני באופן אישי משתדל להימנע מלגשת למכתים, כי אני חושב

שבצורה מו אי אפשר להתפרנס. כל הנתונים שיש כאילו החברות מקבלות כפול ממה שהן

משלמות הם לא לענין.

כדאי להזכיר לנוכחים מה אנחנו משלמים מבחינת תנאים סוציאליים: ביטוח לאומי,

חופשה, פיצויים, מחלה, ימי חג, הבראה, ביטוח חבות מעבידים, שי לחגים והפרשה לגמל.

כל זה בלי לדבר על מימון, הוצאות פירסום וכד'.
היו"ר מקסים לוי
אם עובד קבוע שתנאיו מוסדרים בהסכם עבודה קיבוצי במשך שנים יוצא ממקום

העבודה ומכניסים במקומו עובד קבלן, הרי המטרה היא לחסוך בשכר. עובד דרך חברות

כוח אדם עובד טוב יותר מאשר עובד קבוע כי הוא פוחד שהוא יפוטר, אך הוא לא מקבל

את אותם תנאים. אם מכניסים למשרד התחבורה עובדת קבלן תנאיה שונים מתנאיה של

עובדת קבועה אחרת במשרד. הקבועה נהנית מהסכמי עבודה קיבוציים, נהנית ממופעי

תרבות וכד ואילו עובדת הקבלן אינה יכולה להינות מאותם תנאים. זו השפלה לאותה

עובדת ובאותה סיטואציה הייתי רוצה לראות אותך ואותי יושבים באותו משרד כאשר

לעובד אחד יש תנאים בסיסיים טובים ואילו העובד השני יושב ומחכה, כאילו הוא סוג בי.

לא קבלני כוח האדם אשמים, אלא המדיניות של ממשלה זו או אחרת שלא חושבת שהבסיס

למכת צריך להיות כל התנאים שניתנים לעובדים אחרים באותו מקום עבודה. פונים

לחברות כוח אדם כדי להוריד עלויות שכר והבסיס לזכיה במכת הוא המחיר. ככל שהוא

יהיה נמוך יותר אותה ההצעה שכה במכת.

אני מבקש לשמוע את התגובה של נציגי משרד העבודה ומשרד האוצר.
מיכאל אטלו
לא קיבלנו נייר ממוקד עם הגדרת נושא הדיון במדוייק. תוך כדי הדיון עכשיו אני

מעלעל בניירות שקיבלתי. אני מציע לשמוע תחילה את הגופים ורק לאחר מכן אנחנו נשיב

על מה שאנחנו יכולים להשיב.
היו"ר מקסים לוי
בזמן של הפרטה של גופים ממשלתיים, הרי מי שצריך להגן על העובדים הוא דווקא

משרד העבודה והרווחה. קיבלתי לידיי מסמכים שאומרים שיש מדיניות של הממשלה

להפריט את כל משרדי הממשלה או מקומות עבודה אחרים שהממשלה נוטשת אותם

ומכניסה מעסיקים אחרים. האם מתקבל על דעתך שעובד חסויים שעובד במשרד כלשהו

ועושה את אותה עבודה ואף יותר כמו העובד הקבוע לא יקבל את אותם תנאים? ביקרתי
במשרדי ממשלה שונים וראיתי שיש שני סוגים של אנשים
עלוב חיים ואדם אמר שזוכה

לשכר והטבות.
אפי אושעיה
אותו אחז הוא עלוב שכר ומעמד.
היו"ר מקסים לוי
יש שני סוגי עובדים
אחד שמועסק תחת איום שאם הוא לא יעבוד יותר הוא ילך הביתה

ועובד אחר במעמד קבוע שמתעמר בו, שאם הוא לא יהיה בוחר הוא לא ימליץ על המשך

עבודתו. מדוע לא נותנים תנאים שווים לעובדים? מדוע עובז של חברת כוח אדם צריך

להמתין שלוש שנים?

הכנסת חוקקה חוק שמטרתו היתה שאחרי שלוש שנים עובז יקבל תנאים על פי הסכם

העבודה הקיבוצי. אני לא רואה הרבה עובדים שנשארים לעבוד באותו מקום שלוש שנים.

אולי צריו לחוקק חוק אחר או שמשרד העבודה יתחיל לעבוד.
מיכאל אטלו
ברמה העקרונית הדיון מתחיל בזה שאנחנו מסכימים כדבר הבעיה וחומרתה ואנחנו

בשלב חיפוש הפתרונות. אנחנו לא מקיימים פה דיון מהסוג כל אין בעיה והנתונים לא

נכונים. הנתונים אינם מדוייקים ואחת הבעיות בתחום הזה שאין עדיין נתונים בנושא, מלבד

מספר החברות שיש להן רשיון. בנושא זה יש מאגר מוגדר וברור ומדובר על 260 חברות

ברשיון. יש בעיה של נתונים ואחד הדברים שאנחנו חייבים לגחון זה איך מתגברים על

הבעיה הזו. אין לנו ויכוח לגבי זה שהתופעה היא בעייתית ויוצרת חשש לפגיעה בעובדים.

אם היה בכלל ויכוח אז הוא הוכרע לא מזמן בבג"ץ, כאשר נדחתה עתירה של חברת

'תנופה'' ועוד שתי חברות שטענו שהתקנות שהוציא שר העבודה שכדי לקבל רשיון יש

לתת ערובה כספית גבוהה למדי, לא מוצדקות. הטענה היתה שזה חריף מדי נגד חברות כוח

האדם, אך בג''ץ הכשיר את התקנות. לא רק זה, אלא שבג"ץ ודור על הטענות שהעלנו בדבר

האופי המיוחד של המעביד, שהוא חברת כוח אדם, מבחינת הפגיעות של העובד וכל

המאפיינים הייחודיים של צורת ההעסקה הזו.

אין לנו ויכוח לגבי התופעה ולגבי זה שצריך ליצור מצב שבאמת העובדים לא ינוצלו

לרעה. יכול להיות שיש ויכוח אם התופעה כתופעה להעסקה זמנית באמת, לתקופות

קצרות באמת, היא לגיטימית או לא. כלומר, פה נקודת המוצא של המחוקק ושל הממשלה

היא שהחוק נותן לגיטימציה לצורת העסקה מאת ובלבד שמדובר בצורת העסקה שלא

עושים בה שימוש לרעה. פה אולי יהיה לנו ויכוח על מה זה אומר שימוש לרעה או מה זה

אומר שזו תופעה שהיא לגיטימית.

בדיון זה צריך להבחין בין משרדי ממשלה לסקטור הפרטי. לגבי הסקטור הפרטי החוק

בסופו של דבר לא נותן לנו הרבה כלים. יושב ראש הוועדה צרין בצדק שעיקרו של החוק

הוא פיקוח על עיסוק ללא רשיון ורק מעט מהוראות החוק עוסקות בהגנה ישירה על

העובדים. בחוק אין אפילו התמודדות ישירה עם הסוגיה שיוצרת הכי הרבה בעיות של

זהות המעביד והגדרה של מיהו המעביד האמיתי.

לגבי הסקטור הפרטי המעט שיכולנו לעשות כמשרד היה להוציא תקנות בנושא של

הכשרה מקצועית, כדי למנוע חיוב בהוצאות להכשרה מקצועית. התקנות שאושרו על ידי

הוועדה היו המכסימום שיכולנו לעשות. לפי התקנות האלה במעט מאוד מקרים אפשר

לחייב את העובד בהוצאות של הכשרה מקצועית.

באשר להעסקה במשרדי ממשלה, שהחוק בעצם שותק לגביהם, אני יכול לדווח על

מהלכים שמתרחשים במשרדי הממשלה שמעידים שהמודעות לבעיה עולה וגוברת. למרות

זאת אנחנו עדיין לא נמצאים בשלב של מציאת פתרונות. נזוניתי על ידי נציבות שירות

המדינה לעמוד בראש ועדה בינמשרדית שבוחנת את הענין הזה. הוועדה צריכה לבדוק את

השלכות החוק על העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם בשירות המדינה. אנחנו

באמת מנסים לבחון ויש הרבה מאוד.היבטים, בעיות וכיוונים שונים.



אנחנו לא נמצאים בשלב שבו אנחנו יכולים להציע פתרונות, אלא בשלב שבו אנחנו
יכולים לומר שני דברים
א. בשם הממשלה כולה, אני יכול לומר נראה לי שכולם

מתעוררים לבעיה הזו. ב. בשם משרד העבודה אני יכול לומר שאנחנו מנסים לדרבן את

הממשלה להזדרז טיפה יותר. בתוך משרד העבודה אנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו.

זה בא לביטוי במכת של משרד העבודה. היום חברות כוח אדם מתקשרות עם משרדים כל

אחד לפי מכת שנעשה בנפרד, כי אין עדיין מכת מרכזי של החשב הכללי שייצור אחידות.

יש כיוונים להמלצה כזו, אך זה עדיין מאוד ראשוני. במכת של משרד העבודה ניסינו

למצוא כל מיני פטנטים שיבטיחו אולי לא את מלוא הבטחת הרציפות בהעסקה, אבל חלק.

לדוגמה, הכנסנו פטנט, שקבלן כוח אדם שנכנס מתחייב מראש שאם עובד יועבר לחברת

כוח אדם הבאה הוא מוותר על הכספים שהוא הפריש לפנסיה. כמו כן אנחנו מבקשים שהוא

יפריש לפנסיה מהיום הראשון, למרות שההסכמים הקיבוציים של משרד העבודה אינם

מחייבים מהיום הראשון.
היו"ר מקסים לוי
איני מבין על מה אתה מדבר. היה רעיון להעביר 500 אלף עובדי מדינה לחברות כוח

אדם. מדוע שהמכת לחברות כוח אדם במשרדי ממשלה לא יקבע שהשכר לעובד מטעם

חברת כוח האדם יושווה לשכרו של עובד המשרד? אם עושים דבר מה גורמים לכך

שהמכת יהיה הגון, כי אחרת אומרים שרוצים להעסיק עובדים בשכר מינימום של 2,600

שקלים ולא לתת לו את כל ההטבות שיש במקומות העבודה. אם זו המחשבה, אז כך

לוקחים את הקבלן הזול ביותר.

השוואת תנאי השכר של עובד קבלן לאלו של עובד רגיל של המשרד צריו להיות הסעיף

הראשון של הדיון שלנו.
מיכאל אטלן
אפילו במסמך שמונח לפנינו מודים שעובדים מקצועיים שמועסקים במשרדי ממשלה

תנאיהם כן מושווים פחות או יותר מבחינת הדירוג. בכל מקרה את השאלה הזו צריך

להפנות למשרד האוצר ולכלל משרדי הממשלה. יש את מה שמשרד העבודה יכול לעשות

במיקרו שלו והוא יכול להסתכל על מה שקורה אצלו בחצר, אבל הוא בכל זאת חלק

מאוניה שלמה וחלק מכללי משחק שמכתיבים אותם גם משרדי ממשלה אחרים.
היו"ר מקסים לוי
צריו להיות ברור שאתה מכיר בתופעה ובבעיה הזו שאין לה פתרון מבחינה חוקית.

צריו לדאוג שבמשרד שלו לא תהיה עובדת שמרוויחה בו ועובדת שמרוויחה אחרת. את

הדיון אנחנו מקיימים כתוצאה מפניות של עובדים במשרדי הממשלה לוועדה. אני כרגע לא

מדבר על העובדים הזרים שעושקים אותם במקומות עבודה, איני מדבר עדיין על עובדים

מסכנים שעובדים במקומות עבודה שאין להם ייצוג. אני מדבר על משרדי הממשלה.

בביטוח לאומי יש עובדת מחשב xועובדת מחשב .yמדוע? מדוע צריו שתהיה תופעה מו?

אין תשובה לזה, כי אף אחד לא יכול לתת תשובה לכו.
תמר גחינסקי
יש תשובה לכו. עבודה זולה דוחקת עבודה יקרה.
מוניק גרוסי
בפועל המדינה מוציאה המון כספים על עובדי כוח אדם. זה לא נכון שהיא מוציאה

פחות כסף, כי משרדי הממשלה לא מדווחים על עובדי כוח אדם כעל תקן המשרד.
אפי אושעיה
יושב ראש הוועדה היטיב לתאר את המציאות העגומה בה מצויים העובדים בחברות

כוח אדם. אבל הבעיה היא בבל רשויות השלטוניות במדינת ישראל שמרמות באמצעות

חברות בוח אדם את המערבת הלאומית, את האוצר ואת האחרים. מבקשים מהרשויות

המקומיות לצמצם על מנת שיובלו לקבל תקציבים, אז הם מצמצמים מצד אחד ומצד שני

מבניסים עובדים באמצעות חברות בוח אדם. ברשויות המקומיות למשל, יש הסכם בין

הסתדרות הפקידים למרמ השלטון המקומי שרק חמשת בעלי התפקידים המרמיים: גזבר,

יועץ משפטי, מבקר וכו' יעבדו על פי חתה אישי. למעשה כל העובדים האחרים מועסקים

דרך חברות כוח אדם, כדי לעקוף את המערכת.

המצב הזה קיים לא רק ברשויות המקומיות אלא בכל משרדי הממשלה בלי יוצא מן

הבלל, כולל משרד העבודה. יתרה מזו, מערכת המשפט במדינת ישראל האמונה על החוק

מפלה בין קלדנית א' לקלדנית ב/ כדי לעקוף את כל המערכת.
אלי פז
כולל בכנסת ישראל. גם בכנסת זה אותו הדבר.
אפי אושעיה
איני יודע מה קורה בכנסת, אך המערכת הזו היא מערכת שזקוקה לחקיקה, משום

שלעובדים הללו אין ועד עובדים ואין להם ארגון יציג שמטפל בהם. ההסתדרות עשתה

הסכם אחרי מאמץ גדול מאוד, או לצערי הרב הסכם עלוב.
היו"ר מקסים לוי
אני מעדיף לא לדבר על זה.
אפי אושעיה
ההסתדרות עשתה הסכם עלוב וסוף סוף עיגנו במשהו את זכויותיהם, אבל זה לא שווה

הרבה. אני טוען שרק ביחמה של יושב ראש הוועדה להוביל חקיקה שתכפה על משרדי

הממשלה, הנושא יקודם. לא לנו לדון בחברה פרטית כיצד לנהוג במערכותיה הכלכליות.

קודם כל צריך לעשות סדר אצלנו בבית ולא יעלה על הדעת שאצלנו בבית יפרו את זכויות

העובד באופן כל כך בסיסי. לכן אני מציע, על פי החומר שמונח בפני יושב ראש הוועדה,

לעגן את הנושא הזה בחקיקה, ביחמה של ועדת העבודה והרווחה. רק כך נוכל לפתור את

הבעיה, כי מדיבורים לא ניוושע.
טל אלמוג
אני עובדת כארבע שנים במשרד החינוך כמנהלת לשכה, דרך חברת כוח אדם. מכיוון

שאין לי שש שנות ניסיון אני נמצאת בדירוג הנמוך ביותר, זאת משום שאנחנו מסווגות על

פי מספר השנים שעבדנו ולא על פי מה שאנחנו עושות. אני מקבלת את אותו שכר שמקבלת

קלדנית וכמוני גם מקבלות עובדות שעושות תפקידים יותר בכירים ממני.

התקופות הכי קשות בהן אנחנו מרגישות מופלות זה בערבי חגים. בעצם אנחנו אמורות

לצאת עם תחושה מאוד טובה הביתה, אך אנחנו מקבלות תווי שי בשווי של 100 שיח,

כאשר עובדות משרד שהן עובדות מדינה, מקבלות 600 ש''ח. זאת ועוד, בכל יום שני חצי

מעובדות המשרד הקבועות יוצאות ללמוד באוניברסיטה על חשבון המדינה, מקדמות את

עצמן ואילו אנחנו יושבות במשרד, ממלאות את מקומן ועובדות פי כמה יותר קשה. הרבה

פעמים אנחנו מקבלות יחס מזלזל בטענה שאנחנו עובדות חברה ואחרים עובדים ותיקים.

אני לא חושבת שאני פחות טובה בגלל שמישהי אחרת עובדת במקום 20 שנה.
תמר גוז'נסקי
כמה את משתכרת?
טל אלמוג
השכר שלי הוא 22 שקלים לשעה. אני משתכרת לחודש כ- 3,000 שקלים למשרה מלאה

של 8.5 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע.
אפי אושעיה
כמובן שזה בלי תנאים. עובדת כזו לא מקבלת לא קרן השתלמות, לא אחזקת רכב, לא

ביגוד וכד'.
טל אלמוג
אני אומנם משתכרת כ- 3,000 שקלים לחודש, אך אין לי שום דבר מעבר לוה. אין לי קרן

השתלמות, ביטוח מנהלים ושום דבר אחר מלבד המשכורת. כשאני אגיע לגיל 60 תהיה לי

אזושהי פנסיה עלובה, מה גם שספק רב אם יחזיקו אותי במשרד החינוך עד גיל 60. אני

עובדת זמנית וכשאני אגיע לגיל 40, ואני לא רחוקה מזה, אם יאמרו לי ללכת הביתה יהיה

לי מאוד קשה למצוא עבודה במקום אחר. דה להבדיל מעובדי משרד שהם עובדים קבועים

ואף אחד לא יכול לומר להם ללכת הביתה טד שיגיעו לגיל פרישה.
אילנה ברטוב
אני מוועד הקלדניות בבית המשפט. אנחנו מתלוננות על תנאי העסקה מאוד קשים, שכן

המצב אצלנו הרבה יותר קשה מחברותיי במשרד החינוך. אנחנו לא משתכרות 22 שקלים

לשעה, אלא 15.36 ש"ח לשעה. אנחנו עובדות בשעות לא שיגרתיות והבעיות שלנו הרבה

יותר קשות, כי בכל פגרת פסח וחול המועד סוכות אנחנו נאלצות לשבת בבית, כי אין

עבודה בבית המשפט וכמובן לא מקבלות משכורת. אחת לשנה בחודש יולי אנחנו מפוטרות

למשך חודש וחצי וחותמות בלשכה, כי יש פגרה בבתי המשפט ואין עבודה לכל הקלדניות.

כמובן שאין מה לדבר לא על קרן השתלמות ולא על תנאים סוציאליים. למרבית העובדות

אין קרן פנסיה, אלא ביטוחי מנהלים שנותנים את המינימום.

כרגע אנחנו בעיצומו של מאבק וההסתדרות נכנסה להילוך גבוה בנושא. אנו מובילות

עתה מאבק וכנראה שנגיע להסדר. כמו כן הוקמה ועדה בראשותה של נילי ארד שבודקת

את האפשרות שנהיה עובדות מדינה.
תמר גחינסקי
האם זה נכון שבכל פעם כשבקיץ החליפו קבלן, העבירו אתכן מקבלן לקבלן, כמו עובדי

כפיה?
אילנה ברטוב
אחת לשנה או שנתיים יש מכת, הקבלן נזתחלף ואנחנו מועברות לקבלן החדש. איבדנו

את כל רצף ההעסקה ורצף הזכויות.
שרית דורי
אני עובדת במשרד החינוך. יש הפרת זכויות בוטה ופרצות בחוק שהחברות מנצלות ואי

לכך מצליחות לפטור את עצמן מתשלום פיצויים. אין מצב מה בחברות כוח אדם בו עובד

יפוטר ויקבל פיצויים, אלא אם כן עובדת עחבת לאחר חופשת לידה. זה המצב היחיד

שקיים בחוק ואי לכר הם לא יכולים לעקוף את זה. אפילו כשחברה מפטרת עובד ומעבירה

אותו לחברה אחרת, החברה יחד עם המשרד הממשלתי אוספים את העובדים ומשכנעים

אותם מדוע כדאי להם להעביר זכויות. לא מספרים להם שזה הסיכוי היחיד שלהם לקבל

פיצויים, כי אין להם שום תסריט אחר שבו הם יקבלו פיצויים.

אני יכולה לספר על חברתי שיצאה לחופשת לידה וכשהיא רצתה לחזור לעבודה

,התקשרו אליה ממשרד החינוך ואמרו לה שהדרך היחידה שהיא תוכל לחזור לעבודה היא

אם היא תעבור לחברת כוח אדם אחרת. יתרה מזו, היא היתה צריכה להסכים לוותר על כל

זכויותיה, כלומר, על ותק, על הבראה ועל כל מה שהיא צברה בשנות העבודה הקודמות

שלה.

לדעתי הבעיה נוצרת רק משום שאנחנו מוגדרים כעובדים זמניים לעד. אין לנו שום

מעמד, אנחנו לא קבועים ולא זמניים. אנחנו אומנם זמניים בהגדרה, אבל אנחנו לא זמניים

כי אנחנו נמצאים שם שנים. אני חושבת שהפתרון לכך הוא אך ורק בחקיקה. אנחנו לא

מחפשות קביעות, אין לנו שום חשש לאבד את המשרה בשל חוסר יעילות. אנחנו מאוד

יעילות ואנחנו עושות את העבודה שלנו נאמנה. אנחנו לא רוצות קביעות, אלא רוצות

שייתיחסו אלינו לא כאל זמניות, כי אנחנו כבר לא כאלה.
אבי ניסן-קורן
אני מנהל המחלקה להסכמים בהסתדרות. אני אנסה לתאר את הבעיה ואת הטיפול של

ההסתדרות בנושא בשנה הקרובה, כפי שאנחנו רואים אותו. מההיבט של הסכמים, אנחנו

כרגע בפתח הסכם השכר במגזר הציבורי ובמסגרת זו העלנו מספר דרישות. בין הדרישות

היסודיות יש את הדרישה לטיפול בנושא חברות כוח אדם. למעשה יש שתי דרישות
יסודיות במו"מ
תוספת שכר לעובדים והסדרת ענין חברות כוח אדם. משרד האוצר לא

מתנגד באופן עקרוני לטפל בבעיה ולדון בזה במו'מ בצורה גלובלית, אך יש לו דרישות

שעיקרן הוא ענין קביעות בעבודה והגמשת הסוגיה של קביעות בעבודה. זה יידון בחודשים

הקרובים במו'מ ויהיה נושא מרמי בו. אני מקווה שזה יצור ערוץ כלשהו להתקדמות

במצבם של עובדי חברות כוח אדם במשרדים הממשלתיים.

מכיוון שנפתח לנו הפתח של הסכם השכר שסגור למשך מספר שנים, זה פותח גם את

הפתח לסכסוך עבודה בהקשר לענין זה.
היו"ר מקסים לוי
הייתי יכול לומר דברים קשים על הנושא וההסתדרות, אך אני מעדיף לא לומר אותם.
אבי ניסן-קורן
אני פועל מתוך אמונה שההסתדרות באמת תפעל.
היו"ר מקסים לוי
אם ההסתדרות היתה חזקה היא היתה צריכה להפוך את העולם, כדי שמשרדי ממשלה

וקבלנים לא יעסיקו בצורה מו. מה שבסוף יקרה שבכלל לא יהיה כדאי להיות מיוצגים

בהסתדרות.
אבי ניסו-קורו
אתה צודק ומתוך מודעות לכך שיכול להיות שבמו"מ הבא בעוד שלוש שנים נקבל, נניח.

20% תוספת לשבר. אבל זה יחול רק על 10% מהעובדים. לכן אנחנו אומרים שהדרישה

היסודית שלנו היא צמצום מערך עובדי מברות כוח אדם והשוואת תנאיהם לעובדי מדינה

רגילים.

במגזר הפרטי המצב הוא הרבה יותר בעייתי מבחינת מו''מ מסגרת. גם שם אנחנו בפתח

המו''מ של המסגרת, אבל שם כוח ארגוני המעסיקים הוא יותר קטן, ביוון שהם לא משלמים

את הכסף. כר שקשה להניח שיימצא פתרון כולל במגזר הפרטי במסגרת מו'ימ להסכמי

שכר.

לגבי הנושא של הסכמים מול חברות כוח אדם. בהסכמים מול חברות כוח אדם בשנים

האחרונות, ניסינו לעשות הסכמים ולשפר אותם. ההסכמים הראשונים נתנו תנאי מינימום

וההסכמים האחרונים נתנו תנאים יותר טובים, או עדיין רחוקים מהתנאים שהיינו רוצים

לתת. הנהגת ההסתדרות קיבלה לפני חודשיים החלטה להקפיא בשלב זה חתימת הסכמים.

מעבר למאבק במסגרת הסכמי שכר ומעבר למאבק ספציפי בנושא הקלדניות, שאנחנו

נרתמים אליו, אין ספק שצריך גם שינוי חקיקה. כי החקיקה היום יוצרת אצלנו בעיה קשה

מאוד. המצב הקיים, בו במשך שלוש שנים לא צריך לתת תנאים ומספר עובדי חברות כוח

אדם שמגיעים לוותק של שלוש שנים הוא קטן מאוד, מחייב תיקון חקיקה.
היו"ר מקסים לוי
לקראת הדיון הבא אני מבקש מנציגי ההסתדרות להגיש לי נייר עמדה.
אמנון סלע
אני מייצג את תנועת אלטרנטיבה, שהיא תנועה שעוסקת בבעיות ההשתלבות החברתית

של עולים מרוסיה וחבר העמים.
היו"ר מקסים לוי
כלומר אתם לא מטפלים במרוקאים, רומנים ואחרים.
אמנון סלע
אפשר אולי להפוך את השאלה, שאולי אלה שמטפלים במרוקאים ורומנים לא מטפלים

באלה מחבר העמים. אני גם לא בטוח שההערה של יושב ראש הוועדה מאוד מסייעת

לפתרון הבעיה שבה אנחנו דנים.
היו"ר מקסים לוי
למה? אני נולדתי בארץ הזו ואני לא רוצה שסקטורים מסויימים יהנו ואחרים לא. אני

רוצה שיד אחת תהיה מושטת לכל אדם שנמצא במדינה הזו.
אמנוו סלע
זה יפה, אך עדיין יש אנשים שעלו מרוסיה וחבר העמים והם מקופחים ונגרם להם עוול.
אפי אושעיה
האם זו עמותה פרטית?
אמנון סלע
זו עמותה ציבורית שהעובדים שלה, במוני למשל, עובדים בה בהתנדבות. מקורות
המימון הם משני אנשים
אחד מישראל ואחד מארצות הברית שהענין נגע לליבם והם

החליטו לסייע לנו.

בחומר שהנחנו בפני הוועדה יש מדגם מייצג של פניות מצד אנשים שקופחו במקומות

העבודה והם מייצגים רק אחדים מתוך מאות רבות של פניות. בישיבה זו נובחים גם עובדים

שנפגעו בעצמם והם ייטיבו לבטא את בעייתם.
היו"ר מקסים לוי
הערתי קודם את מה שהערתי משום שהעולים החדשים נמצאים בקואליציה בהסתדרות.

בדאי שעכשיו הם יתחילו לייצג את העולים שעובדים בחברות בוח אדם במו שצריך.
אמנון סלע
העניו הוא שהעולים, בלי קשר למקומות מוצאם, סובלים מקיפוח במקומות העבודה.

עולים חדשים, מעבר לנושא הבלול בחוק, יש להם בעית שפה. איש לא טורח להסביר להם

בשפתם מה זבויותיהם ולבן הם גם פוחדים להתלונן, מביוון שהם לא מבינים אם יש להם

זכות או לא. הם חוששים למצוא את עצמם מחוץ למפעל ברגע שהם יבקשו או יביעו

איזושהי קובלנה כנגד מקום העבודה או כנגד המעסיק. לכן אני חושב שצריך לאכוף את

החוק באותם מקומות שבהם הוא לא נאכף. יש דברים שנובעים מרוח החוק, שצריך לבבד

כל אדם בלי הבדל מוצא. זה בוודאי צריך להיות כך בארץ שמתגאה שהיא קולטת עליה.

צריך לנסות ללכת מחוץ לשורת הדין לגבי אנשים שמתקשים בהשתלבותם במדינת ישראל.
מוניק גרוסי
אני מבקשת לומר לנציג ההסתדרות, שבשהוא דיבר הרגשתי שהוא מסבן את כולנו.
אבי ניסן-קורן
אני לא מסבן אף אחד וכל מי שמכיר אותי יעיד על כך.
מוניק גרוסי
מדי תקופה מסויימת מפרסמים במשרדי הממשלה מכרז לחברות כוח אדם. מספר חברות

ניגשות למכת תה אומר שחברות שהיו קודם יורדות מהענין והעובדים מחפשים להם

''קונה''. בסופו של דבר הם -נמכרים' עם או בלי הזבויות שלהם והם מקבלים בלי שום

התראה מוקדמת הודעה על הפסקת עבודה. בל הענין קורה בלי שום ידיעה של העובד

עצמו, אף אחד לא מודיע לו שהיה מכרז, אף אחד לא מודיע לו שהחברה שלו זכתה או לא

זכתה במכת. אף אחד לא שואל את העובד אם הוא מעוניין בכלל לעבור לחברה אחרת עם

תנאים מסויימים או בלעדיהם. כל זה קורה בלי ידיעת העובד ששומע על בך משמועות או

בדיעבד כשהוא מתחיל להחתים את הכרטיס שלו עבוך החברה האחרת שאליה הוא

''נמכר'.
מיכאל אטלן
זה שונה ממשרד למשרד. אני מאוד מופתע מכך, כי אני מאוד מעורה במה שקורה

במשרד העבודה.
מוניק גרוסי
בכל מקום עבודה נורמלי אדם שעובד במשך שנה מקודם בשנה שלאחר מבן. במברות

בוח אדם, לפי ההסבמים שההסתדרות הואילה לחתום, רק בשהעובד מגיע לשש שנות ותק

הוא יקודם במשבורת, אחרי בן הוא יובל לעבוד עוד 10 שנים והבל יהיה אותו הדבר. עובד

בארביון או עובד באגף תקציבים או בתפקידים שאי אפשר להשוות את רמת האחריות

שלהם, משתברים באופן שווה. בבל משרד ממשלתי יש דירוג שונה לעובדות מזבירות,

לעובדי בוח אדם ובו/ בחברות בוח אדם הבל אותו הדבר.

יש תפקידים במשרד שלפי הוראות התקשי"ר אסור לעובדי חברת בוח אדם לחתום על

אישורים וטפסים שונים, אך אנחנו עושות את זה. אני מוציאה אישורים שפירושם בסף.

אלה אישורים על דרגות, ותק, פיצויי פיטורין, הפסקות עבודה ובד' ולי אסור לחתום על

בך. אסור להעסיק עובד חברת בוח אדם בתפקיד מה, אך המשרד עושה זאת ובבר עובר

עבירה.
פליט ולרי
אני עובד במפעלי ים המלח-סדום, דרר חברת בוח אדם. אני עובד במסגרת זו בבר 4

שנים ויש אחרים שעובדים הרבה יותר שנים ובל הזמן דרר חברת בוח אדם. אני עובד

במעבדה המרמית בטבנאי מעבדה.

בפי שניחשתם אני עולה מחבר העמים, אך אני בבלל לא רוצה לייצג את העולים

החדשים, בי הקבלנות היא בעיה לאומית ולאו דווקא של העולים החדשים.

הטענה שקבלנות בוח אדם מיועדת לתעסוקה, אינה אמת לדעתי. במצב של שוק

התעסוקה היום, על בל מקום שמתפנה יש במה מועמדים ואין שום צורך במתווך בוח אדם.

אפשר להצדיק את קיום חברות בוח אדם בקשר של עובד מעביד בתשלום חד פעמי, אבל

לא מעבר לבך.
היו"ר מקסים לוי
אני מבין שאתה עובד קבלן ועובדים אחרים מרוויחים בפול ממך או פי שלוש.
פליט ולרי
הם מרוויחים הרבה יותר. לדוגמה, יש במפעל שני עובדים מחבר העמים, אחד עובד

שבע שנים והשני ארבע שנים. שניהם מהנסדי בימיה ושניהם מבצעים את אותה עבודה. זה

שעובד 7 שנים מרוויח 200 שקלים יותר מהשני תה בסדר. באופן פתאומי זה שעבד 4 שנים

הפעיל פרוטקציה, קודם והתחיל לקבל פי שלוש מזה שעובד 7 שנים, למרות שהוא מבצע

את אותה עבודה. הוא מקבל משבורת גבוהה בתוספת בונוסים והגנה סוציאלית.
סופה לנדבר
בשנבחרתי לבנסת הייתי מאוד נאיבית, אך לאחר ששמעתי הרבה על חברות בוח אדם,

אני בבר אני חושבת שבתקופה הזו יש עבדים במדינת ישראל. אנשים אלה עובדים במו

עבדים ולבן החלטתי שאני צריבה לפעול לביטול חוק חברות בוח אדם. מייד גם הבנתי

שבלי התמיכה של הממשלה אי אפשר לעשות את זה. במקור זה היה חוק של הממשלה

והוא נחתם על ידי שמעון פרס באשר היה ראש ממשלה. יבול להיות שבמדינת ישראל

היתה תקופה מסויימת שחברות בוח אדם היו הדרך הנבונה, אך היום אני בטוחה שצריך

לבטל את הדבר הזה. אני לא רוצה להבריז עתה על סיסמה בלשהי, אבל באשר המדיניות

של משרדי הממשלה והממשלה היא לעשות מבתים, יש פה משהו מסריח. לא ייתבן שאותם

אנשים שמועסקים על ידי חברת בוח אדם לא יועסקו באופן ישיר על ידי המשרדים.



לפני כמה חודשים הייתי בהפגנה במפעל ''איסכור" בקרית-גת. ישבתי במוצאי שבת עם

עובדים של המפעל ולא היו שם כאלה שמועסקים על ידי חברות כוח אדם. העובדים

הקבועים סיפרו לי על עובדים אחרים של חברות כוח אדם שעובדים בדיוק כמוהם ואפילו

יותר קשה, או להם אין שום תנאים. הם סיפרו לי שכשהם יושבים לאכול הם מתחלקים

איתם, כי הם מרגישים שפרוסת הלחם לא נכנסת להם לגרון כאשר יש עובדים מחברות כוח

אדם שאין להם שום תנאים.

אני חושבת שהוועדה צריכה ליזום חקיקה בנושא ואני מחזקת את ידי היושב ראש

ביחמה שלו.
חנן בתר
אבא שלי זכרונו לברכה עבד בחברת חשמל דרך חברת כוח אדם במשך ארבע שנים.

במשך תקופה זו חברת כוח האדם התחלפה פעם אחת. בהתחלה הוא עבד דרך חברת

"עמישב" ואחר כך דרך חברת "שלג לבן". כל הזמן היה מאבק ובסיום הקדנציה של

''עמישב'' נאבקנו לקבל דמי הבראה. התברר שלחברת '-עמישב' המושג דמי הבראה זה

משהו חדש ולכן הגענו עד בית המשפט. נאבקנו בחברת 'שלג לבן'' כדי לקבל פיצויים

לאחר שהוא נפטר. דווקא בנושא הזה ההסתדרות סייעה לנו.
השאלה שלי קצרה
מדוע משרד העבודה והרווחה נותן אישור העסקה לעבריינים

שמטרתם לגנוב כל יום לפחות שקל וחצי? לא מדובר כאן בגניבה שעושה כותרות

בעיתונים. הם גנבים חה מתחיל בכלל בזה שהם לא כותבים בתלוש המשכורת כמה שעות

העובד עובד ביום ולא כותבים מה השכר לשעה. מדוע חברה גדולה כחברת החשמל נותנת

חסות לעבודות מסוג זה? השאלה החשובה היא מדוע נותנים לעבריינים אישור עבודה?
חנה כהן-אבני
אני עובדת יחד עם משתתפות אחרות בישיבה זו בבית המשפט. בבית המשפט, היכל

הצדק, אין בכלל צדק. המכת לחברות כוח האדם הוא על גבינו, כשאנחנו לא צד לו.

ההסכם הקיבוצי עם ההסתדרות ועם החברה הוא על גבינו וכשאנחנו רוצות להתנגד

אומרים לנו שאנחנו לא סטנדינג משפטי.
היו"ר מקסים לוי
אני יכול לומר לנציג ההסתדרות שאם היו נותנים לכל ארגון עובדים יישות משפטית,

בימים טרופים אלה הם יכלו להגן על עצמם.
חנה כהן-אבני
אני יכולה לומר שההסתדרות כן עתרת לנו, אולי לא מספיק, אך היא כן עתרת לנו

ומנסה לגבש אותנו.
היו"ר מקסים לוי
אני לא טוען שההסתדרות לא עתרת, אך צריך לתת יישות משפטית לכל נציגות עובדים.

בימי הפרטה ושינויים במבנה החברה צריך לתת לוועד נבחר יישות משפטית.
עו"ד סער פלינר
אני רואה שיש בהחלט מצד הוועדה רצון לנסות ולשנות מבחינה חקיקתית את המצב

ואני רוצה להעלות מספר נקודות שאני חושב שהן יכולות להועיל. אני אתייחס כרגע רק

למשרד המשפטים מכיוון שזה התחום שאני מתעסק בו. משרד המשפטים מפרסם מכת אחד.

אבל לכל איזור של בתי משפט בנפרד. משרד המשפטים מחלק את הארץ לארבעה איזורים

ולכל איזור יש מכת נפרד, כלומר שיכול להיות שלא רק שיש הפליה מבחינת העובדים

בתוך בית המשפט, עובדי כוח אדם ועובדים קבועים, אלא יש הפליה ברורה בין בתי

המשפט לבין עצמם. לדוגמה, בבית המשפט בבאר-שבע זכתה חברה ב- 17 שקלים לשעת

עבודה, לעומת זאת בבית המשפט בתל-אביב זכתה חברה אחרת ב- 22 שקלים לשעה.

כלומר, שההפליה אינה רק בין העובדים הזמניים והקבועים, אלא הפליה בתוך אותה

מערכת, בין מקומות שונים. לכן אני חושב ששורש הבעיה מבחינת המכתים הוא הרצון

למצוא את ההצעה הזולה ביותר.

כבר ביולי 1997 רצנו לבית המשפט בעתירה לבטל את המכת, כיוון שטענו שהמחירים

זולים עד כדי כך שהחברות לא יוכלו לעמוד בו. בית המשפט טען שאין לנו סטנדינג משפטי

והנה לאחר שנה התברר שהחברה בתל-אביב לא הצליחה לעמוד במחיר. היום היא לא

נמצאת שם ומחפשים שם פתרון אחר.

דבר שני, יש בעיה עם העובדים הללו שמועסקים במגזר הציבורי עם תנאים של חברה

פרטית. בכל מקום הגיוני הוא שעובדים של חברה פרטית מקבלים בדרך כלל תנאים יותר

טובים מהמגזר הציבורי. במקרה שלנו זה הפור, התנאים שלהם רק יותר גרועים.

הנקודה הקשה בסיפור זה שהקלדניות לא יכולות להתאגד, הן לא יכולות ליצור ועדים.

אצל הקלדניות יצרנו תקדים שאין אותו בשום מקום בארץ ועובדים של חברות כוח אדם

מאוגדים היום בוועדים. בוועדים בכל בית משפט, בוועדים אחוריים ובוועד ארצי. זה דבר

שאין כמותו באף חברת כוח אדם. זה נושא מאוד בעייתי משום שלהתאגד כוועד של עובדי

קבלן כוח אדם צריו את כל או את רוב העובדים באותו מפעל. במקרה הזה יש 600

קלדניות שמפחרות ב- 20 או 30 בתי משפט בארץ. לעובדי חברת כוח האדם יש עוד אלפי

עובדים ויותר ולקחת את כל עשרות אלפי העובדים ולבחור ועד בשביל 600 קלדניות

שרוצות לייצג את עצמן, זה אבסורד.
היו"ר מקסים לוי
אני מבקש שניפגש בפורום מצומצם יותר, כדי שתוכל לראות את הצעת החוק שאני

מציע ולהכניס בה תיקונים לפני שאנו נגיש אותה לקריאה טרומית. את הדיון הזה ייעדתי

כדי שמשרדי הממשלה ישמעו את הבעייתיות בהעסקה או בהפרטה עצמה או בוויכוח בין

העובד לחברת כוח אדם.
לודה סרויוגיו
אני מקריית שמונה ואני מדברת בשם אחותי שעבדה בחברת כוח אדם. במשך כל זמן

העבודה שלה לא שילמו לה דמי חגים כמו שמגיע על פי החוק, לא דמי הבראה וכן לא דמי

מחלה, על אף שהיא הביאה אישורים למעביד. ב- 13 במאי המעביד אמר לה שהוא לא

רוצה עוד שהיא תעבוד, כי היא כל הזמן דורשת ממנו את הכסף. כשהיא ביקשה ממנו

מכתב פיטורין, הוא אמר לה שהיא תקבל, אך בפועל הוא לא נתן לה את זה. כתוצאה מכל

הקשיים הללו והבכי היום-יומי שלה, זה הגיע למצב מה שהייתי צריכה לקחת אותה

לפסיכולוג. היא היתה במצב קשה בלי כסף ובלי אמצעים לשלם עבור חשמל וכדי. כדי

לעזור לה פניתי להסתדרות שהפגישה אותנו עם המעביד שלה. כאמרתי לו שהוא היה צריו

להפריש לה לביטוח ולמחלה הוא טען שאם אני אראה לו מי עושה את זה הוא ישלם, או

אף אחד לא עושה את זה. החוק קיים ואף אחד לא מקפיד לפעול לפי החוק.



אנחנו כנראה נגיש תביעה לבית המשפט, או הבעיה הזו נזקיפה את כל הציבור ולאו

דווקא את העולים החדשים. יוצא שמי שעובד אצל קבלן הוא לא עובד אלא עבד. אני

מכירה נער שהתתיל לעבוד אצל קבלו כבר בגיל 14, אך כשהוא הגיע לגיל גיוס הקבלן טען

שהוא לא עבד בכלל. הבת שלי ונערים אחרים טוענים שבמדינה שלנו אין דמוקרטיה, כי יש

חוקים אבל אף אחד לא מקפיד עליהם. אם המעביד שלי לא ישלם מס הכנסה או ביטוח

לאומי מייד יעקלו לו את החשבון. יסגרו לו את העסק ויטילו עליו קנסות. אך במקרה של

חברות כוח אדם לא עושים שום דבר.

היום אני עובדת בעבודה מסודרת ומקבלת משכורת כמר שצריך, אך כשהייתי מובטלת

נשלחתי לחברת כוח אדם. כשהגעתי לחברה הם לקחו ממני את ההפניה של לשכת

התעסוקה ואמרו לי שהם יתקשרו אליי. הם לא התקשרו אליי וכשפניתי ללשכת התעסוקה

הם אמרו לי שעד שאני לא אביא את ההפניה בה יהיה כתוב שאני לא מתאימה, אין לי

זכות לקבל דמי אבטלה. השאלה מדוע אנשים לא יכולים לפנות ישירות למקום העבודה,

מדוע צריך את חברות כות האדם, רק כדי שהם ירוויחו?

אני עובדת כמנהלת חשבונות ועשיתי חשבון שהקבלן שהעסיק את אחותי חייב לה

13,000 שקלים. שכר המינום שהיה מגיע לה היה 14 שקלים לשעה, אך הוא שילם לה

12.30 שקלים.
חנה זוהר
אני מעמותת ''קו לעובד' ואנחנו שותפים בפורום למען עובדי כוח אדם, ששותפים בו גם

מרכז אדווה וארגון של עולים חדשים מאשקלון.

כבר תקופה ארוכה אנחנו עומדים על כך שחוק ההעסקה באמצעות קבלן מוטב שלא

היה. החוק הזה יצר עיוותים שלא היו קודם. אם הוא נתן יתרונות כלשהם, כמו התקנות
שהוסדרו כאן
אי גביית תשלום עבור הכשרה או מתן מתת לעובד, אפשר היה ליצור חוק

שכל המעסיקים במשק לא יגבו כסף עבור הכשרה ויתנו חוזה לעובד. יש עובדים אחרים

כמו בחברות שנותנות שירותי נקיון שלא נחשבות כחברות כוח אדם או עובדים שעובדים

באמצעות קבלני משנה. גם עובדים כאלה עומדים במצבים קשים.

כל מה שעשה החוק הזה הוא להנציח את התופעה של העסקה באמצעות חברות כוח

אדם, קיבע אותה, יצר עיוותים והעמיד אנשים במעמד שתם לא מקבלים את מה שאחרים

מקבלים בחוק. לדוגמה, חברת כוח אדם יכולה להשעות אדם מעבודה, לא לשבץ אותו

לעבודה, הוא יישב בבית חודשיים ללא הכנסה, דמי אבטלה או פיצויים. החברה יכולה

לעשות את זה כמה פעמים בשנה ולעובד לא תהיה הזכות לפיצויים כמו כל עובד אחר.

עובדת בהיריון ניתן להשעותה חודשיים לפני סיום ההיריון, למרות שאסור לפטר עובדת

בהיריון. כשאותה עובדת תגיע לקבל דמי לידה יעשו ממוצע שכר של שלושה חודשים והיא

תקבל שכר זעום. אז מה עשה החוק הזה? את החוק הזה צריך לבטל וכל חוק אחר שיהיה,

צריך שיהיה לכלל העובדים ולא לייחד את עובדי חברות כוח אדם. אין לבנות מעמד של

עבדים.
אנג'לה בורוכוב
אני עובדת מטעם חברת כוח אדם במשרד החינוך. לעומת העובדות במשרד המשפטים,

ניסיתי לאגד את העובדות במשרד שלנו במסגרת ועד, כדי לנסות ולשפר את התנאים שלנו

בלי עזרה של משרד העבודה או מישהו אחר. קיבלתי בשל כך הרבה מאוד איומים מאנשי

המשרד שאם אני אמשיך לעשות את העבודה הזו אפילו מהבית ועל חשבוני הפרטי, אני

אפוטר בלי שום תנאים.

אני עובדת במשרד החינוך כבר שש שנים ואני באותה רמה כמו עובדת חדשה שנכנסת

היום לעבודה. אין לי תנאים ושום הטבה אחרת. לעובדי משרד אחרים יש את הזכות לרשום

את ילדיהם לקייטנות ברבע מחיר ואילו לנו אין את הזכות הזו.
ברמה גרויסמן
במהלך התקופה האחרונה קיבלנו מאות פניות של טולים חדשים. הבאנו לכאן רשימה

שמית, עם מספרי טלפונים ושמות חברות כוח האדם שמעסיקות את העולים ושמפלות

אותם בצורה מחפירה.

שלוש פעמים פנינו למזכ"ל ההסתדרות עמיר פרץ וביקשנו להיפגש איתו, אך עד היום

לא נענינו. אנו מבקשים ממשרד העבודה והרווחה לאכוף את החוקים הקיימים. אינני

יודעת אם החוק שישנו הוא חוק טוב או לא טוב, אך אני יודעת שרוב חברות כוח האדם לא

עומדות בחוקים הללו ולא מקיימות אותם. אם חברת כוח אדם יכולה להחליף את השם

ויום למחרת להיות חברה אחרת ובכר להפלות את העולים, איפה נמצא משרד העבודה?

מדוע הוא לא מפקח ואוכף את החוקים האלה?
יורי שטרן
אין ספק שהדיון היום נוגע לאחת המחלות הקשות של שוק העבודה ושל מערכת יחסי

העבודה במדינת ישראל. לחברות כוח האדם יש מקום בכלכלה מודרנית והן מחוייבות בכל

מדינה, אך הן קיימות בשביל לספק צרכים זמניים, כשיש צרכים עונתיים וכשיש שינויים

בדרישה לכוח אדם. במקרים כאלה בעל העסק לוקח עובדים מחברת כוח אדם לחודשיים,

שלושה או חצי שנה.

הסיבות שזה התפתח אצלנו כפי שזה התפתח הן: 1. נוקשות שנולדה במסגרת הקביעות

והנוהלים הקודמים שהיו. המעסיק הרגיש את עצמו כבול במסגרת נוקשה מדיי וחברות כוח

האדם נראו לו פתרון.

2. זלזול מוחלט מצד המערכות במה שקרה אחר כך עם העובדים. כך הפכה השיטה הזו

לפתרון הטוב ביותר כדי למנוע מעובד את הזכויות הסוציאליות שלו. בסך הכל העלות

למעסיק הישיר, למפעל או למשרד הממשלתי, היא אותה עלות וזה עולה לו כמעט אותו

דבר להעסיק עובדים מחברת כוח אדם כמו עובדי המשרד הקבועים. מחצית הכסף

שהמדינה משלמת נשארת אצל בעל חברת כוח אדם חה לא מגיע לעובד עצמו, גם לא

בחלקים שמחוייבים לפי החוק. אומנם זה לא כך בכל חברת כוח אדם, אבל צריך לשנות את

הנושא הפרוץ הזה.

לפני שנים נלחמנו בעד מתן מעמד מוכר לחברות כוח אדם, אבל אני מניח שלא התכוונו

להגיע למה שהגענו עכשיו. אני חושב שיש מספר דברים בסיסיים שצריך לשנות: א. חברת

כוח אדם שמפירה את חוקי מדינת ישראל, בשכר מינימום או בזכויות הסוציאליות, צריך

לשלול ממנה באופן מיידי את האישור.

ב. התקשרות עם חברת כוח אדם בלתי חוקית" היא מעשה בלתי חוקי. כלומר, אם

מעסיק מתקשר לחברת כוח אדם שאין לה רשיון או שהרשיון שלה לא חודש, יעבור עבירה

פלילית.

ג. יש בלוף גדול באמירה שיש צמצום כוח האדם במשרדי ממשלה. מתחילת שנות ה- 90

עד השנה שעברה צומצם מספר המועסקים במשרות קבועות בתקנים של שירות המדינה ב-

7,000 איש ומספר המועסקים באופן זמני עלה ב- 9,000 איש. המועסקים באופן זמני הם:

חלק קטן בחחים האישיים וחלק גדול באמצעות חברות כוח אדם. המדינה מדווחת על כך

שהיא כאילו חוסכת או מצמצמת, אך היא מצמצמת רק בזכויות הסוציאליות של העובדים

שהיא מעסיקה. גם לנושא זה צריך לשים קץ באופן מיידי ולבדוק עם נציב שירות המדינה

את הנוהלים.

ד. צריך להכניס תיקונים בחקיקה הקיימת. אני מבין שיושב ראש הוועדה הגיש הצעת

חוק שבין היתר צריכה לאפשר התארגנות עובדים שעובדים במסגרת חברות כוח אדם.
סופה לנדבר
לעבדים אין זכות. זו הסיבה שאין להם זכויות.
יורי שטרן
הכל עניו של חקיקה. חברות כוח האדם תנזשכנה להתקיים לא במימדים כפי שזה היום

ולא בצורה פירטית, אך תהיינה חברות כוח אדם. לכן גם על העובדים שלהן צריך לחול

אותו כלל כמו על יתר העובדים במדינה.
אלי פז
אני מתכוון לומר דברים שלא מהווים פתרון מיידי לטענות המרגשות שהושמעו כאן.

הטענות ידועות ובמשרד העבודה מתייחסים אליהן כאחת התופעות הגרועות ביותר בשוק

העבודה.

צריך לזכור שהתופעה הזו מקיפה כ- 5% נזכוח העבוזה במשק שמועסקים באמצעות

קבלני כוח אדם. זה אומר שלמעלה מ- 100 אלף ישראלים שכירים מועסקים באמצעות

קבלני כוח אדם. משק זה מגלגל למעלה מ- 6 מיליארד שקלים.

בשנתיים האחרונות ועדת העבודה והרווחה של הכנסת היתה שותפה איתנו לנסיון

להליכה בשלבים לתיקון המצב. המצב לא נולד אתמול, התופעה גרועה מאוד והיא בת

שנים. דיבר כאן עובד ממפעלי ים המלח, שם נולדה התופעה הזו כבר לפני למעלה מ- 30

שנה. את הרעה הזו למדו בהרבה מאוד מערכות אחרות בשיתוף פעולה של ההסתדרות,

המעסיקים והממשלה. זו תופעה גרועה ביותר.

ניסינו לתקן את המצב, אר תיקון לא הולר ברבולוציה מוחלטת, אלא בשלבים. בשלב

הראשון ראינו מול עינינו לפחות את הצורר לגרום לכר שעובד שעובד באמצעות קבלן כוח

אדם יהיה לו ביטחון ששכרו יגיע אליו. בזה הצלחנו ולכל המשמיצים שהשמיצו כאן אני

יכול לומר שבנקודה הזו הצלחנו בצורה יוצאת מן הכלל. רק בשנה האחרונה 70 קבלני כוח

אדם סגרו את שעריהם.
היו"ר מקסים לוי
רק לשליש מקבלני כוח האדם יש בכלל רשיון.
אלי פז
אני חושב שאתה טועה.
היו"ר מקסים לוי
אם לר יש נתונים בדוקים גם לי יש נתונים בדוקים של מכון שבדק את זה.
אלי פז
איזה מכון בדק את זה?
היו"ר מקסים לוי
מכון שלי. לפי מה שבדקתי מסתבר שרק לשליש יש רשיון, ואפילו פחות מכר.
אלי פז
אני מבקש להסביר מדוע יש סיכוי שהנתונים שלי הם נתונים אמינים. בשיתוף פעולה

עם משרד האוצר גרמנו לכר שאפריורי, אף הצעה של קבלן כווז אדם חסר רשיון לא

מתקבלת. הצעה כזו אינה מתקבלת לדיון בוועדת מכתים של האוצר ושל כל משרדי

הממשלה. כך גם השלטון המקומי שהעתיק את ההנחיה הזו. רשות מקומית שמוציאה מכח,

השלב הראשון במכרז הוא לבדוק אם למגיש ההצעה יש רשיון תקף. אני יכול לספר לכם

שמגיעים אלינו קבלני כוח אדם ובוכים שניתן להם מהר רשיון. הם מוכנים לשלם כל

ערבות שנדרשת, כדי שהם יוכלו לגשת למכת כלשהו.

בשנה האחרונה 70 קבלני כוח אדם הגיעו לסף התמוטטות וסגרו את השערים שלהן,

משום שהיתה עליהם בקרה שלנו באמצעות רואה חשבון. מאחר שאנחנו חושבים שהתופעה

רחבה מדי, ואני מסכים עם כל מילה שאמר כבר הכנסת יורי שטרן, שר העבודה החליט

לבחון את הנושא.
היו"ר מקסים לוי
ולהקים עוד ועדה.
אלי פז
לא מדובר בעוד ועדה. אנחנו מכירים את הוועדות, שאחת מהן היא חברה קדישא,

שהמומחיות שלהן הוא בקבורת נושא. הכוונה היא לבחון את הענין בצורה רצינית על מנת

שבזמן הקרוב יימצא פתרון. צריך לזכור שהצעת החוק המקורית של משרד העבודה בענין

קבלני כוח אדם היתה שהעבודה באמצעות קבלן כוח אדם יכולה להיות למצבים מסויימים

עד חצי שנה, כדי לענות לענין של זמניות ועונתיות. רק במקרים מיוחדים ניתן יהיה

להעסיק עד שנה. המסגרת הזו היא מסגרת של פשרה, אנחנו בוחנים את זה בצורה רצינית

ביותר וערים לתופעה שהתגלגלה מעבר לגבולות המשרד.
דן אורנשטיין
חוק קבלני כוח אדם נעשה הן ביחמת הכנסת והן ביוזמת משרד העבודה, בגלל שהתחום

היה פרוץ. כפי שאמר סמנכ"ל משרד העבודה והרווחה המטרה הראשונה היתה באמת

שלעובדי קבלני כוח אדם תהיה כתובת, דבר שלא היה קודם.

היתה מטרה נוספת של השוואת תנאים. מדובר בחוק שהיה פרי של פשרות, חוק שקשה

היה להעבירו גם בממשלה וגם בכנסת, שכן יש לובי חזק מאוד מהצד שכנגד. בגלל

שתוקפים את החוק הזה כנוגד זכויות קנין וחופש העיסוק וכד', אני יכול לומר שרק

לאחרונה נדחו טענות כאלה בבית המשפט העליון. אבל עובדה היא שגם משרדי הממשלה

צריכים להתעסק בפן הזה, כך שיש צד שכנגד.

נכון שלרוב הבעיות שהועלו כאן אין פתרונות בחוק. החוק נותן מסגרת ומכיון שהחוק

הוא פרי פשרות, צריך מספר שנים לאחר שהחוק נחקק לערור בחינה מחדש. איני מדבר כאן

בשם הממשלה שלא דנה בהצעת החוק הפרטית, אך ברור הוא שהחוק לא נותן פתרונות

לרוב הדברים כאן, מכיוון שמדובר בתקופה רק של של שלוש שנים להשוואת תנאים. מדובר

בסעיף לגבי השוואת תנאים שלא חל כאשר יש הסכם קיבוצי.

השאלה היא מה לעשות עם החוק. יש הצעות לבטל את החוק ויש הצעות לתקן את

החוק.
היו"ר מקסים לוי
אני לא מבקש לבטל את התוק. הצעת החוק שלי באה לחזק את החוק.

מדוע קלדניות בבית משפט צריבות לעבוד דרך חברת בוח אדם?
דן אורנשטייו
שמעתי את הדברים הללו ואני מובן להעביר אותם הלאה. במשרד המשפטים לא אני זה

שעוסק בנושאים הללו.
היו"ר מקסים לוי
איר יכול להיות שבבתי המשפט, שם למעשה מקיימים את החוק, יהיו עובדים דרך

חברות כוח אדם? אני לא מדבר על משרד החינוך, משרד התחבורה או מינהל מקרקעי

ישראל, אלא דווקא על משרד המשפטים.
עו"ד סער פלינר
אני חושב שבמשרד המשפטים הבינו את זה ולכן הוקמה הוועדה בראשותה של נילי

ארד, שמטרתה לבדוק את הנושא הזה.
דן אורנשטיין
לעומת מה שנאמר פה אני יכול לומר שהפתרון הוא לא רק בחקיקה. יש תפקיד חשוב

לחקיקה, אר אני חושב שכל המשק הישראלי ער לתופעה של גידול במעמד של מה שנקרא

משפט העבודה המגן. אלה כל החוקים שמגינים על עובדים כאשר אין יחסי עבודה

קיבוציים, כאשר אין משפט עבודה קיבוצי חזק. חוקים כמו אלה הפתרון לאכיפתם הוא רק

באמצעות הפקחים של משרד העבודה והרווחה.
היו"ר מקסים לוי
עוד יעסיקו פקחים דרך חברות כוח אדם.
ח אורנשטיין
בסופו של דבר יש גבול למה שאכיפה על ידי פקחים של משרד מה או אחר יכולים

לעשות. זאת כאשר יחסי העבודה הקיבוציים אינם חזקים וכאשר ארגוני העובדים אינם

חזקים.
דליה קלישבסקי
אני חושבת שיושב ראש הוועדה צודק שזו שערוריה שלקראת שנות האלפיים, חלק

מעובדים במקום עבודה אחד משתכרים השתכרות ריאלית וחלק השתכרות איומה שאיננה

מגיעה לשכר מינימום. הכנסת קבעה את חוק שכר המינימום, אך משרד העבודה אינו אוכף

את החוקים ואינו בודק אם אנשים באמת משתכרים את מה שמגיע להם ומי שמשתכר פחות

משכר המינימום, מקום העבודה שלו ייתבע על כך.
היו"ר מקסים לוי
עד כמה שאני יודע ההסתדרות חתומה על כל ההסכמים.
דליה קלישבסקי
זה לא ויכוח בין ההסתדרות לבינך.
היו"ר מקסים לוי
ההסתדרות חתומה על ההסכמים להעסקת חברות כוח אדם במשרדי ממשלה. היה פה

דיון וההסתדרות אמרה שטעתה. עד כמה שאני מבין ההסתדרות חתומה, מפני שאם

ההסתדרות לא היתה חתומה לא היה ניתן להעסיק דרך חברות כוח אדם.
דליה קלישבסקי
היות שהממשלה הולכת להפרטה ומפריטה את המשק, מטבע הדברים חברות כוח אדם

צצות כמו פטריות. שירות התעסוקה לא פועל, מישהו צריך לתת את העבודה להפרטה הזו

ולכן אנשים עובדים דרר חברות כוח אדם. אין ספק שעבודה זמנית ומוגבלת דרר חברות

כוח אדם פותרת בעיה של אבטלה, אבל עבודה קבועה לא צריכה להיעשות דרר חברות

כוח אדם.
היו"ר מקסים לוי
יש ביקורת על משרד העבודה והרווחה שלא אוכף את החוקים. ועדת העבודה והרווחה

תקיים כמה סיורים כדי ללמוד אם הנתונים של משרד העבודה והרווחה נכונים ולבדוק אם

הם אוכפים חוקים כמו שכר מינימום וכדי. לגבי ההעסקה עצמה אני מניח שהצעת החוק

שתובא לאישור לאחר הפגרה, כי נחוצים 45 יום כדי להעבירה בקריאה טרומית, תעסיק

מאוד את העובדים בישראל, משום שיש בהצעת החוק צדק מסויים. יכול להיות שהממשלה

תתנגד משום שזה יחייב שבשירות המדינה עובד קבלן יקבל את אותם תנאים כמו עובד

רגיל. הממשלה תתנגד בוודאי משום שהיא רוצה להוריד את עלויות השכר במשרדי

הממשלה.

אני מבקש מכל הנוכחים שלא הספיקו להתבטא בישיבה לכתוב לוועדה, כדי שנוכל

להתייחס לכר לקראת הנחת הצעת החוק לאישור.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50

קוד המקור של הנתונים