ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/06/1998

כנס עם עובדי רשות חסות הנוער

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ב', כ"ח בסיוון התשנ"ח. 22.6.1998. בשעה 9:30
נגחו
חברי הוועדה; היו"ר מקסים לוי
מוזמנים
שר העבודה והרווחה, אליהו ישי

דייר מאיר חובב, משרד העבודה והרווחה

ראובן לוין

יפה ברגיג

מנחם ונשל

רות אלבז

פטינה ג'מג'ון

אבי בן-מנחם

מנהלת הוועדה; שירלי אברמי

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

ננס עם עובדי רשות חסות הנוער



כנס עם עובדי רשות חסות הנוער
רות אלבז
אני מתכבדת להזמין את שר העבודה והרווחה,

אליהו ישי, לשאת את דברו.

השר אליתו ישי; ידידי היקר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה,

חבר הכנסת מקסים לוי, ידידי מאיר חובב,

אורחים ואורחות נכבדים,

אני שמח על הכינוס, בפרט על האירוע שהכנסת מכבדת, מארחת, מוקירה את

עבודתכם, שהיא עבודת קודש, עבודה מורכבת מאוד, סוג עבודה שאסור בשום

פנים ואופן להיכנס בו לשגרתיות, ולפעמים יש כל מיני מקרים וחולשת הדעת

וחלילה יאוש, ולפעמים אתם מקבלים אדם מסוים עם כל כך הרבה בעיות, חניך,

תלמיד, ויש גם מצבים שלא רואים את הסוף. אבל החכמה האדירה שלכם, צוות

שעובד ועוסק במלאכת הקודש הזאת, היא שאתם לא נכנסים לא לשאננות, לא

לשגרתיות ולא ליאוש. החכמים אומרים שהים הוא גדול, יש לו התחלה ויש לו

סוף, כך הם משווים אותו לילד, אבל הים כמובן הוא מסוכן מאוד. כולם

נהנים להיכנס, לשחות, ליהנות מהים, אבל לים יש סכנות. כך גם הוא הילד.

בהתחלה כולם נהנים, משתעשעים איתו כשהוא נולד, טוב לשחק איתו, מרגישים

טוב מאוד איתו, אבל גם הוא מסוכן מאוד. אם לא נדע להגביל אותו, אם לא

נדע להגדיר אותו, אם לא נדע לחנך אותו ולהשקיע בו, מצבנו יהיה קשה.

אתם בעצם המצילים, אתם בעצם גם לפעמים יודעים לעשות טוב את השובר גלים,

אתם יודעים לגרום לכך שאותו ילד לא יידרדר או לא ייהפך להיות מסוכן,

ומסכן. על-ידי ההשקעה שלכם, על-ידי אותו חינוך, על-ידי אותה מסירות נפש

שאתם בעצם משקיעים למען אותם בני נוער.

אני מוכרח לומר שזה תחום קשת ומורכב. כשמסתכלים קדימה, רואים את המצב

הקשה, רואים את ההידרדרות של בני הנוער, רואים את ההחרפה מצד אחד. מצד

שני, לכם מותר להתבונן ולהסתכל קצת אחורנית, להסתכל על חצי הכוס המלאה,

ואז לשאוב את הכוחות ולהתקדם קדימה ולהסתכל קדימה. כשאנחנו רואים

בחורים, נערים ונערות בוגרים, באיזה מצב הם מגיעים למוסדות, באיזה מצב

הם מגיעים לטיפול אצלכם, זה לפעמים מצב נורא ואיום. זה מצריך המון המון

כוחות, המון משאבים; וכשאתם מסתכלים אחורה ורואים איזה הישגים, איזה

בחורים הפכתם. אדם יכול להיות החיה הכי מסוכנת אם לא מטפלים בו ולא

משקיעים בו ולא משקים אותו נכון. כשמסתכלים אחורנית ורואים את ההישגים

האדירים שיש לכם היום, שיש למשרד בתחום טיפול בבני הנוער, אז שואבים

הרבה כוח להסתכל קדימה, למרות כל ההידרדרות הקשה שיש בקרב בני הנוער,

ולצערי הרב בשנים האחרונות לא השקיעו משאבים מספיקים, ועדיין אין

מספיק, בטיפול בבני הנוער.

אני העליתי לראש סדרי העדיפויות את הנושא של ילדים בסיכון, והשקענו

משאבים, השקענו ואנחנו משקיעים תוספת של 75 מיליון שקל בתקופת קיצוצים

למען אותם בני נוער. לקראת השנה הבאה נשקיע עוד 75 מיליון שקלים. ביחד

זה 150 מיליון שקל אך ורק לטיפול בקרב בני הנוער. אני אומר שעדיין זה

חסר, משום שצריכים לצמצם את כל הפערים, משום שהטיפול בנוער, במשאב

האנושי הזה שהוא גם משאב כלכלי, צריך להיות יסודי, מסיבי, ללא פשרות,

בכל הכוח.



לולא העבודה המסורה שלכם, לולא המסירות שלכם, ללא הראייה הרחבה

והמעמיקה שלכם, אי-אפשר היה להגיע לשום הישגים. לא רק הכסף הוא העיקר,

אלא צריך גם לשבת, לתכנן, לחשוב על דרכים, על רעיונות בצורה יצירתית.

אני מכיר את האנשים שנמצאים כאן ויודע שהם טרודים יום ולילה עם הבהירים

ועם הנערות, כשהולכים לישון בלילה חושבים מה לעשות, איך לטפל, באיזו

צורה חדשנית, איזו שיטה נעשה ונבצע על-מנת להציל את הנוער ואת אותם

אנשים שאנחנו מטפלים בהם. לולא הרצון העז שלכם, הכוח, מסירות הנפש

שלכם, גם משאבים לא היו עוזרים לנו. אתם בעצם המצילים של עם ישראל, אתם

המצילים של הדור הבא, של העתיד, שהוא העיקר של עם ישראל. עיקרו של עם

ישראל הם בני הנוער. כשמשה רבנו הוציא את עם ישראל ממצרים הוא אמר
לפרעה
"בנערינו ובזקנינו נלך". עם כל הכבוד למבוגרים ולגדולים,

ולאנשים החשובים, ולמנהיגים - בנערינו; בבנינו ובבנותינו נלך. זאת

אומרת, אנחנו מתחילים עם הבנים והבנות, נתחיל איתם. דווקא לגבי הבנות,

הקדוש ברוך הוא אמר למשה להביא את כל העם לקבל את התורה, הוא התנגד

לבית יעקב, קודם כול התחיל דווקא עם הבנות. זאת אומרת, ההשקעה בקרב בני

הנוער, ההשקעה בקרב אותן אוכלוסיות, המשאב שלנו החשוב ביותר הוא המשאב

האנושי, זה בעצם העיקר של עם ישראל. אתם בעצם מתעסקים עם הדבר החשוב

ביותר של עם ישראל, אתם מתעסקים בעבודות הקודש, בהצלת עם ישראל. אתם

נקראים מצילי עם ישראל.

אני שמח על האירוח פה היום בכנסת, ואני חושב שזה באמת דבר מכובד וראוי,

אתם ראויים לכל הברכות ולכל התשבחות על עבודתכם המסורה, ובפרט על זה

שאתם עובדים הרבה שנים, ויש כאלה שהם ותיקים מאוד, 10, 15, 20 ו-30 שנה

ויותר, אבל הם עושים את זה כל יום ויום. כשאני בא לבקר, כשאני בא לסיור

ואני רואה את מסירות הנפש, אני פשוט נדהם לראות שהאנשים האלה פשוט לא

התייאשו, לא נשחקו, לא נכנסו לחיי שגרה אלא פועלים במסירות נפש אדירה,

כאילו זה המקרה הראשון, כאילו זה היום הראשון שהם התהילו לעבוד בעבודה.

עושים זאת בשיא החשק, בשיא המרץ, למען הצל את אותה נפש. זה בעצם סוד

ההצלחה שלכם, וזה בעצם ההישג הגדול של עם ישראל בקרב בני הנוער.

אני רוצה באמת לברך את כולם, גם את היוזמים, על הרעיון הנפלא הזה, ואת

כל העוסקים במלאכה, מאנשי משרד העובדה, מנהלי האגפים ברשויות, ואתם

אחרונים חביבים - האנשים שעוסקים בפועל ונמצאים בחזית במצבים קשים

מאוד, מול תופעות מאוד מאוד מורכבות ועושים את עבודת הקודש לילות כימים

למען כל עם ישראל.

חזקו ואימצו.
רות אלבז
אני מתכבדת להזמין את יושב-ראש ועדת העבודה

והרווחה של הכנסת, חבר הכנסת מקסים לוי,

שביזמתו ובהסותו נערך האירוע.
היו"ר מקסים לוי
אדוני שר העבודה והרווחה, מנחם, מאיר חובב

ואתם העובדים,

ודאי שאחד הדברים שריגשו אותי זה הסיורים שלי בהוסטלים, בבתי הכלא

ובמעונות. החברה שאנחנו מצויים בה היא חברה מאוד, הייתי אומר, לא כפי

שפגשנו אותה בשנות ה-50 וה-60. אמרתי פעם שבבית שבו נולדתי עם עשרה

אחים לא היה רב בריח; היה איזה מסמר שעיקמו אותו, ואיתו סגרו את הדלת,

אבל בפנים הייתה אהבה אמיתית. לא היו בשכונה סמים ולא הייתה בה

עבריינות, אלא היו בה חום והקן המשפחתי. לאט לאט, עם ההתקדמות, אנהנו



פוגשים היום בשנות ה-2000 בעיוות גדול מאוד של. משפחות, הן בפריפריה והן

בערים, והזנחה של כל ממשלות ישראל באשר לתקצוב נכון של חינוך ילדינו.

כשאני אומר חברה, אני מדבר על ילדים שלא מצאו את עצמם בהיעדר משאבים

משפחתיים, כשהאבא עבד ולא הלכו למעונות היום ולא הלכו לגני הילדים.

והחברה שלנו היום במצוינות שלה מנסה להדוף את הילד החוצה, לא ליצור

אינטגרציה אמיתית אלא לומר שבבית-הספר הזה, ילד שעשה משהו, יסתלק

מבית-הספר. ועדות ההשמה קמות בבוקר ומחליטות על גורל של ילד ומוציאים

אותו ממערכת הלימודים. לא איזה שופט הוא שקובע את גורל הילד, אלא איזה

איש משרד החינוך, איש הרשות המקומית; והילד שעשה משהו בבית-הספר מוצא

את עצמו ברחוב.

בהיעדר התנאים האלה של איזושהי עזרה וסיוע בבית-הספר, אנחנו מוצאים

חברה פגועה, ואני מסייר בערי ישראל ואני רואה את הבעיות הקשות ביותר.

גם האבטלה מולידה פערים ותסכול חברתי עמוק. כשאתה בוחן את הדברים האלה,

אתה הולך ואומר - איך אני מוצא סיפוק - כשהייתי ראש עיר, ילדה אחת

ברחה מהבית ועסקה בזנות, וצריך היה שאביה יחפש אותה. כאשר חיפשתי אותה

עם המכונית שלי, מצאתי אותה, והיינו אמורים לסגור אותה באיזה מוסד.

במוסד צופיה לא היה מקום אחד שיקלוט אותה, ומצב ההורים הלך והידרדר עד

כדי כך שהאבא בסופו של דבר נפטר. אחד הדברים המזעזעים ביותר הוא שהיום

בבית-חמשפט מונעים אפילו מילדים ללכת לבתי הכלא ומשלחים אותם בחזרה

הביתה באין מסייע ובאין עוזר. זה לא רק אשמת ההורים, אלא זה אשמת

תקציבים ואטימות של רגישות חברתית בכל הקשור למשאבים ולתקציבים. האם

אנחנו חברה שעוזרת מבחינה הדדית אחד לרעהו, האם יש מדיניות שמסייעת

לעסק הזה?

כשהלכתי לבית הכלא בתל-מונד, ראיתי את הנערים מאחורי בריח ואת היאוש

והתסכול; אבל כשהלכתי למצפה ים, ראיתי עבודה נהדרת, עבודה נהדרת של חום

ושל סיוע; ולאחר מכן מוציאים את הילדים להוסטל בתוך הרצליה ומנסים בכל

אופן לסייע להם ולהעניק להם את החום. היום הזה של הסיור הזה מאוד ריגש

אותי. נסענו יחד גם לאשדוד, וראינו שם בית בתוך שכונת מגורים של ילדים

שנלקחו מהוריהם, וראיתי שם את הדוות החיים שלהם; כל אחד הולך

לבית-הספר, ואחד שהולך לעסוק בעבודה וחוזר לבית הזה, ולאט לאט ראיתי את

העבודה הנפלאה של העובדים האלה. הרגשתי צורך, על העבודה המסורה והקשה

שלכם, להציע למנחם ולשר העבודה והרווחה לפחות שתדעו שיש מי שמעריך את

עבודתכם כאן ושנתכנס כאן ונוכל לומר לכם דברי הוקרה ודברי שבח. משום

שעל עבודתכם הקשה ביותר, שאתם מצויים בה, אף אחד כמעט לא נותן לכם

טפיחה על הכתף ואומר כל הכבוד. לכן הרגשתי צורך במפגש הזה כאן. היו כאן

לפניכם משפחות האומנה שעובדות כל חייהן בשמירת הילדים האלה; והיום אתם

כאן, משום שוועדת העבודה והרווחה יחד עם משרד העבודה והרווחה ויחד עם

שר העבודה והרווחה פועלים קשה מאוד בתוך הממשלה הזאת כדי ליצור את

הכלים המתאימים לחקיקה ולמשאבים, וזה לא קל. לא קל ליצור את המשאבים,

אבל מדיניות נכונה של הממשלה הייתה אמורה לראות בשנות ה-2000 מה אנחנו

עושים, איך אנחנו מקדמים, איך אנחנו יוצרים פחות ופחות, איך אנחנו

מגדילים את המפעל העצום הזה, איך אנחנו יוצרים מקומות לאותם ילדים

שהיום אין להם מקום והם ממתינים בתור, ואלה אלפי ילדים.

אם אנחנו לא ניתן להם חסות, הם עלולים למצוא את עצמם עבריינים ואנשים

שמזיקים לחברה. שהרי עבודה של 17 שנה כראש עיר ויושב-ראש מרכז השלטון

המקומי, מי כמוני יודע ומבין מה זאת ההתפתחות של הנוער הזה.



והנח אנחנו רואים את חברה של המצוינות חזאת. בקריית גת רצינו להקים

הוסטל, והתושבים התנגדו ועשו רעש, ולא רק רעש, אלא הם גם כפו את דעתם

על הרשות המקומית. תושבים כאלה אכזריים, הייתי אומר, לא שווים. מה

רצינו? הוסטל באמצע המגורים, לתת אינטגרציה. אני שולה אותם למדבר? זאת

חקיקה שצריכה להטיל את כל יהבם של משרד העבודה והרווחה ושל ועדת העבודה

והרווחה כדי לקדם הוסטלים כאלה בתוך החברה שלנו. מי שלא רוצה לקבל אותם

הוא אכזרי. אני זוכר שהקמנו בלוד פנימייה קהילתית והייתה התנגדות עזה

של התושבים. הקמנו את הפנימייה, והיה מאבק והפגנות קשות, אבל היום

השכנים הולכים ומביאים להם אוכל בפסח ובראש השנה ומסייעים להם. אנחנו

צריכים להיות חזקים כדי להקים ולהפעיל את השפעתנו כאן בכנסת ובמשרד

העבודה כדי להקים הוסטלים כאלה שיתנו בית חם לאותם ילדים.

לכן אני רוצה לסיים את דבריי ולומר למנחם וגשל כל הכבוד, וגם לחובב

מאיר ולנציגי משרד העבודה והרווחה, ולשר העבודה, ולכם העובדים בכל

המוסדות האלה, ולעמותות שאני רואה פה. אני רוצה לברך אתכם בשם רעדת

העבודה והרווחה ולומר לכם רק דבר אחד. דעו שמעריכים ומוקירים את

עבודתכם המסורה למען עיצוב הילדים האלה. דעו שאתם עושים מלאכה קשה

ביותר. מה שלא עושים המורים במסגרת בתי-הספר ולא לשכות הרווחה ברשויות

המקומיות, אתם עובדים את העבודה קשה ביותר, כי אתם הולכים לתקן רק

לאחר שהמסגרות האלה נכשלו ואתם באים לתקן את הדברים האלה.

אני רוצה לברך אתכם בשם ועדת העבודה והרווחה.
מאיר חובב
כבוד שר העבודה והרווחה, מר אלי ישי, אשר

נושאי האגף קרובים ללבו, ואני יכול לומר בשם

כולנו שאנחנו זוכים לתשומת הלב בגלל העניין שיש לו בתחומים שלנו, כבוד

יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, מר מקסים לוי, שיש לו רגישות חברתית

רבה, והנושאים של העבריינות משמשים את הוועדה ודנים בה בעומק ככל

שהכנסת יכולה לעשות, ותודה על כך. העובדים, מנהלי עמותות, אני שמח

לומר את דברי בכנס הוקרה זה שהוא כנס אחד מתוך שניים שמתקיים היום

בירושלים. הכנס השני הוא סיום פעילות חינוכית שנתית בנושא "שאלו שלום

ירושלים". הכולל חידון על ירושלים שיתקיים במוזיאון ישראל בשעות

הצהרים.

אני מנצל את ההזדמנות הזאת לברך את עובדי החסות על פעילותם הרבה

והברוכה בשנה זו, וכן את השותפים לפעילות במשרד ומחוצה לו. זו הזדמנות

של הוקרה והערכה לעובדים שעושים את העבודה היום יומית השקטה והרחוקה

מהכותרות; ולצערי, רק כאשר יש משגה או אסון, הכותרות בעיתונות מזכירות

את נושא החסות.

החסות הקדישה הרבה זמן ואנרגייה לבירורים ודיונים הקשורים לתפיסה

החינוכית והטיפולית שלה ולניתוח הגורמים המשפיעים על שיקום מוצלח של

הבוגרים, וכן פיתוח מסגרות חדשות, תחומי פעילות, וחינוך וטיפול. החסות

נמצאת בקצה הרצף הטיפולי בנוער, מול הטיפול הקהילתי; וקצה הרצף הוא

הקשה, הוא המכביד והוא דורש עבודה יום יומית קשה עם סיכויי שיקום קטנים

יותר מאשר בפעילות קהילתית.

החסות פיתחה את מסגרות המגן, את המסגרות הנעולות יותר בפיתוח פיזי

ותוכנו, ב"צופיה", "מסילה", "מצפה ים" ו"גילעם", ואני תקווה שבסיוע של

ועדת הכנסת אנחנו נפעיל את המעון הנעול למגזר הערבי, אשר מיועד להיפתח



בסוף שנה זו. למרות הלחץ של הציבור, כולל ועדות כנסת על עיריית עכו,

אני מוכרח לציין שצערי הרב לא הצלחנו לפעמים, כפי שציין חבר הכנסת לוי,

לשבור התנגדויות של רשויות מקומיות.

יש צורן בפיתוח נרחב במערך ההשכלה וההעשרה הלימודית, פיתוח הטיפול

בליקויי למידה, אבחון ולימוד. ממשיכה המגמה של מעורבות משפחות החוסים

במעונות לשם קידום הקשר, אם הדבר אפשרי, עם החניך והמשפחה לשם שיפור

סיכויי השיקום.

משפחת עובדי החסות הרחבה כוללת את העובדים שהם עובדי מדינה, את עובדי

העמותות, את אלו שמשתפים פעולה עם החסות בתוך המשרד ומחוצה לו, ואת

כולם אני רוצה לברך.

באופן אישי השתתפתי בכנס השנתי האחרון של החסות שהתקיים בבית הנער, ושם

הוצגה הפעילות הנרחבת והמקיפה והייתה הופעת חניכים, שהיה עונג לי לצפות

בה וגם, אני מניח, למשתתפים האחרים. אני ער לקשיים של החסות במציאות

היום יומית, של מחסור במקומות לאוכלוסייה נזקקת, נערים ונערות, חוסר

מקומות קליטה למקרים גבוליים בנושא בריאות הנפש והרווחה, דבר שמגיע גם

לציבור, חוסר משאבים להרחיב את מה שניתן להרחיב; וידוע לנו שצרכים

חדשים וקידום הם גם תוצאה של העשרה חינוכית הנעשית היום.

לסיום, ברוכים תהיו בעבודתכם הקשה בכל הדרגים, העובדים ומנהלי המעונות,

מנהל החסות, הנהלת החסות וכל מי שתורם להצלחת העבודה היום יומית הקשה.

היו ברוכים.

רות אלבז; אני שמחה להזמין את נציג מטה רשות חסות

הנוער שפרש בימים אלו לגמלאות והיה מפקח

הצפון, מר ראובן לוין.
ראובן לוין
בוקר טוב ויום נאה. יום נאה גם נאה עם כפל

משמעות. איגרת, מנשר. בסייעתא דשמעייה

בכנסת ישראל בסיוון התשנ"ח. כבוד שר העבודה והרווחה, הרב אלי ישי,

יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, מר מקסים לוי, מכובדיי וחבריי ברשות

חסות הנוער,

אין חכמה ואין מלאכה בעולם שלא תוכל להיות תפארת לעושיה ותפארת לבני

האדם, ובלבד שהאדם יעסוק בה באמונה ובגבורה.

למשפחת חסות הנוער בהוקרה.

אם יש את נפשכם לדעת מניין שואבים העוסקים במלאכת הקודש של הטיפול

והחינוך ברשות חסות הנוער כוחה זו של העשייה, פנו נא אל אותם נערים

ונערות, הביטו בהם וראו מהיכן וכיצד הם למעונות מגיעים. לוו נא במבט

בוחן את מהות הטיפול והחינוך, תהליכים. הטו לבכם למצוקות שאותם בני

נוער בלבם נושאים. היו נא קשובים לאשר הם במלל מבטאים, למה הם מאיתנו

מצפים.

ואנו כולנו, אשר בידינו מופקד גורלם ועתידם של אותם נערות ונערים, אנו

כבני אדם, כאנשים, אנו כאנשי מצפון, מוסר וערכים, אנו כאנשי מקצוע

חושבים, מחושבים ומתחשבים, אנו כבעלי ידע רב עתירי ניסיון, אנו, כן,

אנו מחויבים ומתחייבים לעשות את המיטב למצוא מענים ופתרון.



לזאת מייחלת אותה נערה, מייחל אותו נער. את זאת תובעת מאיתנו החברה,

לצמצם אותו, את הפער, להחיל אותם, את כל אותם ביטויים של חוסר אמון, של

כאב וצער, לנווט, להדריך, ללמד ולטפל ולצאת מאותו מצב סבוך מלא סער.

העושים והעוסקים במלאכת קודש זו ללא לאות, חלקם ישובים כאן עתה במשכנה

של כנסת ישראל; חלקם ניצבים על משמרתם. זו חבורת אנשים אשר חרטה על

דגלה אין קץ מסירות, המלווה בביטויים מתמידים ויום יומיים של נאמנות.

כל פרט במערכת וכל הפרטים הקטנים והגדולים שבאותה עשייה מרכיבים את

התמונה השלמה, המלאה והמפוארת, פואמה פדגוגית.

משפחת רשות חסות הנוער כולה עם שותפיה הבלתי נלאים, צוותי עמותות "שחל"

ו"עינב", "אורט" "הילה", "הג'וינט" ו"עלם", חברי עמותות ידידים

ומתנדבים הפועלים בכל אתר ואתר, משתפים פעולה בחשיבה יצירתית ובעשייה

היום יומית המפתחת ומתפתחת בבניית כלים להעמקת והרחבת מערכות הטיפול

והחינוך במסגרות רשות חסות הנוער,

אני, כבן גאה לזו המשפחה, משפחה גדולה תרתי משמע, מבקש לסיים בברכת

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

בברכת חברים נאמנה. תודה.

ר1ת אלבז; אני מבקשת לקרוא לבן מבית עינב, לשיר את

השיר "הלוואי".

תודה לבן.

אני שמחה להזמין את נציגת העובדים, הגברת פטינה ג'מג'ון, אם הבית

מ"מקום אחר".
פטינה ג'מג'ון
כבוד השר, כבוד יושב-ראש ועדת העבודה

והרווחה, כנסת נכבדה, ואחרונים חביבים ברי

ועובדי רשות חסות הנוער,

ראשית, אני מבקשת להודות על הזכות שנפלה בחלקי לברך כאן בכנסת ישראל.

אנחנו עובדי רשות חסות הנוער מתמודדים יום ושעה שעה עם מגוון בני נוער

שיש להם בעיות רגשיות ואישיות ושסובלים עזובה קשה והזנחה רבת שנים.

הנערים המגיעים אלינו נמצאים בקצה הרצף החינוכי טיפולי בארץ. עבור

נערים אלו זאת למעשה ההזדמנות האחרונה ללמוד ולהשתלב בחברה

הנורמטיבית.

אנו העובדים מלווים נערים אלה בתהליך ארוך וממושך, המלווה לעתים

קרובות במבחנים לא מועטים הנובעים מקשיי הסתגלות הנערים למסגרות ולעתים

ממחסור מסגרות מתאימות. מטרתנו בעבודה היא לקבל, לאהוב, לשמוע, להקשיב,

להעניק חום והתייחסות נאותה ולשמש משענת. זאת בנוסף לחינוך מחדש

ולטיפול שמטרתו לעזור לנערים להתארגן ולשנות עמדות ולהעלות את הדימוי

העצמי, ומעל לכול, להפוך אותם לאנשים המאמינים ביכולתם להשתנות

ולהצליח.

אנחנו רואים בעבודתנו שליחות ואתגר ונדרשים לפתרונות יצירתיים ובלתי

שגרתיים על-מנת לענות על הצרכים המשתנים של הנערים שלנו.



עבודתנו לא נמדדת בשעות. היא נמשכת מעבר לשעות חיום וחלילה ודורשת

מאיתנו יכולת רבה של נתינה, הקרבה ומסירות. גס כשכל אחד מאיתנו מסיים

את יום עבודתו ומגיע לביתו, הקולות של הנערים והתמונות שלהם מלווים

אותנו כל הזמן; ולא פעם אנחנו נאלצים לשתף גם את בני המשפחה במכאובם של

הנערים בהם אנחנו מטפלים.

אכן, עבודתנו קשה ומייגעת, אך גם שכרנו בהתאם. הצחוק של הנערים בשעת

שמחה, החיוך שמקבל אותנו בבוקר והאור הבוהק מעיניהם של הנערים על כל

סנטימטר הוא זה שמחזק אותנו בעבודתנו ונותן לנו כוח להמשיך הלאה, גם

ההצלחות לא נעדרות מעבודתנו. מספר הנערים שמסיימים את לימודיהם במסגרות

החסות עולה מיום ליום; מספר המתגייסים נמצא בעליה מתמדת, מתוך מודעות

שצריך גם לתרום ולא רק לקבל, גם אחוז הנערים המשתלבים בחברה לאחר סיום

שהותם במעונות החסות הולך וגדל.

נכבדיי, בזכות הכרתכם בחשיבות מפעלנו, הערכתכם אותו והיחס האישי שלכם

לנושא הרווחה בארץ בכלל וצורכי רשות חסות הנוער בפרט, הגענו למעמד זה.

כבוד השר, אדוני יושב-ראש ועדת הרווחה של הכנסת, לולא, כמו שאמרת,

העזרה שלכם וההשקעה האישית והרגשית, והחשיבות שאתם מייחסים לנושא

הרווחה בארץ, לא היינו מגיעים להישגים אליהם הגיעה רשות חסות הנוער.

לכן, תרשו לי בשם כל עובדי החסות להודות לכם מקרב לב על התמיכה

והפרגון.

כנציגת העובדים הוטלה על כתפיי היום משימה קשה. אני מקווה מאוד שהצלחתי

לתאר את עבודתם הנפלאה בצורה מהימנה ונכונה ושהצלחתי גם במילים מועטות,

מועטות מאוד, להביא בפניכם את רחשי לבם של כל עובדי רשות חסות הנוער.

תודה.

וות אלנז; אני קוראת לליל מבית אושרית וחיים מדולפין,

לשיר.

תודה לכם.

אני מזמינה לבמה את נציגת ההורים, הגברת יפה, אמא של שני, לשאת את

דבריה.

אני מבקשת להתנצל בשמו של שר העבודה והרווחה שעוזב אותנו. אנחנו מודים

לו על נוכחותו היום.

יפה ברגיג; שלום לכולם. שני הגיע לחסות הנוער לפני שנה

וחצי, והיא הייתה במצב קשה מאוד. היא הלכה

עם עבריינים, לא למדה, היתי צריכה ללכת למשטרה וביקשתי עזרה ואמרתי

שאני מרימה ידיים ולא יכולה להשתלט על שני. שני הייתה במצב מאוד מאוד

קשה. כשהמשטרה החליטה שהיא צריכה להיות בחסות הנוער, וכששני הגיעה

לחסות הנוער, כשהביאו אותה לפה, היא לא רצתה אפילו לדבר איתי, היא לא

רצתה כלום. בזכות המדריכים ובזכות כל הצוות הטוב, מצבה השתפר.

אני רק רוצה להודות לכל המדריכים של "מסילה" ושל "מעונה", שהם מדריכים

יוצאים מן הכלל והם חיזקו את הילדה וחיזקו את כל המשפחה, ובזכותם היום

הילדה עומדת על הרגליים. אני מודה לכולם שבזכות הצוות הטוב הזה הילדה

היום עומדת על הרגליים. תודה לכולם.
רות אלבז
אני שמחה להזמין את אבי מ"בית יהונתן" שעמל

קשה וזכה להיות חניך מצטיין לשנת תשנ"ח בכנס

הרוסות.
אבי בן-מנחם
כבוד שר העבודה והרווחה, הרב אלי ישי,

יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת

מקסים לוי, גבירותיי ורבותיי, מכובדים, אורחים נכבדים,

היום אני עומד כאן במעמד של חניך רשות חסות הנוער בהצטיינות. לפני שבע

שנים לא תארתי לעצמי שאגיע למעמד הזה. המאמצים והרצון העז של עובדי

הרשות הביאו אותי לגייס את כל הכוחות והאמונה בעצמי וביכולתי. היום אני

מגיע לקו הגמר עם הכלים לכישורי החיים ומנהל אורח חיים עצמאי ומועיל

לחברה.

על כך ברצוני להודות לכל אלה שלקחו חלק בחינוכי וליוו אותי בכל התחומים

במהלך כל אותן השנים ותרמו רבות להגעתי עד כאן.

אני מאחל לכל נער ונערה ברשות שיוכלו למצוא את יכולתם ולהפיק את

המקסימום שאפשר בכל מה שניתן. תודה.
רות אלנז
אני שמחה להזמין את הוגו לשיר את שירה "צולל

לתוך תהום", שיר שכתבה והלחינה בעצמה.

תודה.

אני מתכבדת להזמין את הממונה על המעונות, מר מנחם ונשל.

מנחם וגשל; כבוד יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה של

הכנסת, חבר הכנסת מקסים לוי, מנהל האגף, מה

יש להגיד אחרי כל מה ששמענו וראינו? אני חושב שכל מה שאני אעשה עכשיו
יהיה אנטי-קליימקס
אבל פטור בלא כלום אי-אפשר, אז אני אומר רק כמה

מילים לכם, עובדי רשות חסות הנוער.

"וספרת לך שבע שבתות שנים, שבע שנים, שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות

השנים, תשע וארבעים שנה, ועברת שופר תרועה בחודש השביעי, בעשור לחודש

ביום הכיפורים תעביר שופר בכל ארצכם וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם

דרור בארץ לכל יושביה, יובל יהיה לכם".

היום, בשנת החמישים למדינת ישראל, תרועת השופרות היא לכבודכם עובדי

רשות חסות הנוער, חיילים אלמונים בכל אתר ואתר אשר בעבודת נמלים

ובמסירות אין קץ מתמודדים עם המשימה אשר הוטלה עליכם, שיקומם והחזרתם

לחיק החברה של נערים ונערות בסיכון ובסכנה, שהגיעו אל עברי פי פחת, ורק

אודות לעבודתכם המסורה בה מושקעים תעצומות הגוף והנפש, מצליחים להתרומם

מחדש, להזדקף ולפרוח.

בעל העקדה סבור שחטא המרגלים, נשוא פרשתנו, פרשת שלח, הייתה בכך שטעו

ועיוותו את מהותה של העבודה אותה נשלחו לעשות. במקום לשמש בתפקיד לשמו

נשלחו, הבאת אינפורמציה ועובדות, הפכו ליועצים ופרשנים. "חזק הוא

ממנו", "ארץ אוכלת יושביה", אינן עובדות אלא הערכות, ביטויים המעידים

על החשש והפחד לרדת אל הארץ, להתערות בה, להתמודד עם הקשיים ולהשליט את



החוקים והתורות בחיי המעש והעבודה. ועל זה קם המנהיג באותו מקום, "ויעש

כלב את העם אל משה ויאמר הלא נעלה". קיימים מכשולים, אך נתגבר עליהם.

בכם, חבריי היושבים כאן ואלה הניצבים על משמרתם במעונות, אי-אפשר לחשוד

במורד ריח ובהסטת המטרות. אתם עובדי המינהל והמשק, עובדי החינוך

והטיפול, אשר בעבודת צוות מתואמת ומשולבת מגיעים אל כל פרט ופרט,

יורדים אל צרכיו ובעיותיו, בהנהגה נכונה של הרכזים והמנהלים, מתגברים

על כל הקשיים ומזדקפים, כולנו מוקירים את פועלכם וגאים בכך. בעזרתכם

ובעזרת השם, הלא נעלה.

אני מבקש לסיום דבריי להודות לחבר הכנסת מקסים לוי שביזמתו ובאמת אחרי

סדרה של ביקורים, הוא לא עשה את זה כלאחר יד, אחרי סדרה של ביקורים

ואחרי שהוא ראה את העשייה שאתם העובדים עושים כאן בשדה, הוא חשב והגה

את כינוסכם כאן, ועל זה אני מודה לו. תודה רבה לכולכם.

רות אלבז; אני מבקשת להודות לכל אותם אנשים שיזמו,

טרחו ועמלו להכין את הטקס. תודה גם לרפי

ועינת על הליווי המוזיקלי.

היו"ר מקסים לוי; אני רוצה להודות לעמותות שבאמת לא רואים את

עבודתן בחוץ, אבל רואים את המעשים והשותפות

האמיתית שיש בין עובדי החסות לביתן.
רות אלבז
אני מבקשת להודיע לציבור הנוכחים שכולם

מוזמנים לארוחת צהריים קלה שתחולק בגן

הוורדים ממול הכנסת.

נעבור לשיר האחרון, "עניין של זמן".

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה נשעה 10:15

קוד המקור של הנתונים