ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/03/1998

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון- זכאות עולים נכים) התשנ"ז-1996. חני הכנסת רומו ברונפמן

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 184

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ב', י"ח באדר התשנ"ח. 16.3.1998. בשעה 30;11

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר דוד טל

רומן ברונפמן

מוזמנים; שוקי שי, אגף התקציבים, משרד האוצר

שרה כהן, מנהלת מחלקת רווחה, משרד הקליטה

מיכל שטרית, הלשכה המשפטית, משרד הקליטה

מנהלת הוועדה; שירלי אברמי

יועץ משפטי; משה בוטון

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - זכאות עולים נכים)

התשנ"ז-1996 .חבר הכנסת רומו ברונפמן



הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון- זכאות עולים נכים)

התשנ"ז-1996. חני הכנסת רומו ברונפמן

היו"ר דוד טל; חבר חכנסת רומן ברונפמן, הצג את ההצעה.

רומן נרונפמן; אדוני היושב ראש ,חבר חכנסת יוסי כץ לא נמצא,

חוא ביקש שאני אייצג גם את עמדתו. חצעת תיקון

בחוק ביטוח לאומי, לחערכתי חיא יחסית פשוטח, חיא מתייחסת לאיזושחי

לקונה, שקשורח לעולים חחדשים חנכים, שנכון למצב דחיום יכולים לחגיש

מסמכים לוועדח רפואית לחגדרת נכות שנתיים מאז עלייתם ארצח.

החצעח שלי אומרת שאדם יכול לחגיש מסתמכים לוועדח רפואית של ביטוח לאומי

חצי שנח אחרי שעלח ארצח, ובזח יש חיגיון יחסית פשוט. חצי שנח חוא מקבל

סל קליטח, ובתוך סל חקליטח חוא אדם נכח, וחוועדח חרפואית של ביטוח

לאומי עושח בדיקח מאוד רחבח ומעמיקח ומחליטח על אחוזי נכות, ואז חאדם

יודע באיזח מצב חוא נמצא, מח מגיע לו מבחינת חחוק, מח לא מגיע לו, מח

חאפשרויות שלו וכך חלאח.

אני חושב שזח תיקון יחסית צודק כלפי אוכלוסייח לא גדולח, אבל אוכלוסייח

שגם לח יש זכות לקבל שוויון חוקי במדינת ישראל.

היו"ר דוד טל; תודח. גברתי, ביטוח לאומי.

אביבה גולדשטיין; קודם כול, אני רוצח במילח אחת לומר שחחסתכלות

שלנו על חצעת חחוק שלנו, ויש עוד בדרך גם

נוספות, חיא מנקודת מבט של טובתו של חעולח. אני אומרת את חשורח חתחתונח
ואחר כך אני אחזור
חצעת חחוק חזאת איננח משפרת את מצבם של חעולים,

פרקטית.

לעומת זאת חיא טורפת מערכות בחוק חביטוח חלאומי. אני אתחיל מחתחלח

ואסביר. וחייתח לי חיום חזדמנות לעשות חזרח.

היו"ר דוד טל; אולי תסבירי לי למח עד חיום נזקקנו לפרק זמן של

21 חודש.

אביבה גולדשטייו; לפי חוק חביטוח חלאומי, חזכאות לקצבת נכות חיא

לתושב ישראל שנעשח נכח בישראל, וחוא תושב ישראל

לפחות שנתיים. חשנתיים נוספו אחר כך. דובר על תושב ישראל שמגבלתו נוצרח

בישראל. עם חשנים, עם גלי חעלייח, אמרנו - תושב ישראל שנתיים מיום

עלייתו -, ואני מיד אסביר למח. אפילו אם חנכות לא נוצרח בישראל.

עכשיו נבין איך בנויח קצבת נכות. יש לח שני רבדים לקצבת חנכות, לפי חוק

חביטוח הלאומי. אנחנו מדברים על קצבת נכות כללית, לא נפגעי עבודח.

ברובד חראשון נבדקת חנכות חרפואית. צריך לחיות סף מינימלי של 40% נכות

לפחות לעובד ו-50% לעקרת בית, וזח לפי בדיקות רפואיות בלבד. זח ביטוח

לאומי. אדם שעבר את חסף חזח עובר את חרובד חבא, וחוא צמצום כושר

חחשתכרות שלו או אובדן כושר חחשתכרות. מבחינח זאת, חעולח חחדש לוקח

בשני חרבדים.

בדיקת וקביעת חנכות חרפואית שלו, חרי חיא כולח מסתמכת על תשתית, על

תיעוד רפואי קיים. חעולח חחדש חמגיע ארצח חסר את חתיעוד חרפואי חזח.

חוא בונח אותו עם חצרכים חרפואיים שלו במערכות חבריאות במדינת ישראל,

עם חזמן. אם אנחנו מקדימים מעבר לשנח או פחות משנח את חקצבח, זח אומר



להכניס את העולים לסחרחרת הזאת, שצריך מהר לגייס תיעוד רפואי, ומכניסים

את כל מערכת הבריאות ללחץ הזה של העולים, רק בשביל לקבוע את אחוזי

הנכות.

היו"ר דוד טל; אם הוא יעשה את זה אצל רופא פרטי ויביא לך

תיעוד מרופא פרטי, זה בסדר? והזמן שצריך משרד

הבריאות?.

אביבה גולדשטיין; אבל זה בוודאי יכניס את העולה להוצאות. עכשיו

יש לנו הרובד הבא שבו לוקים העולים. העולה מעצם

הגדרתו יש לו קושי של השתלבות במעגל העבודה, בגלל שפה, בגלל הכשרה

מקצועית, בגלל מנטליות, בגלל היותו חדש בסביבה שלו מכל הבחינות האחרות.

כדי שאדם יזכה בקצבת נכות הוא צריך להיות כזה שאיננו מסוגל להשתלב

במעגל העבודה, או שהשתכרותו הצטמצמה בגלל הנכות. מאיזה קריטריונים תוכל

אותה ועדה שקובעת את הצמצום בכושר ההשתכרות לומר לפלוני שיש לו מחלת,

שהוא איננו משלב בעבודה בגלל המחלה ולא בגלל הנתונים אחרים שלא הכירו?

במובן זה יש לנו בעיה.

אני רוצה לומר משהו לשורה שאמרתי בתחילת דבריי. מהו המצב היום לגבי

זכויותיהם של עולים? אותם עולים חדשים שהם פגועים מאוד, עם אחוזי נכות

קשים מאוד, נעשה לגביהם הסכם עם האוצר, בין האוצר לבין ביטוח לאומי,

לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, שמזכה אותם בקצבת נכות ובקצבת שירותים

מיוחדים ממש בתחילת הגעתם ארצה. שירותים מיוחדים הם מקבלים כבר אחרי

שלושה חודשים לשהייה בארץ. זה ממש סך הימים של הבדיקה שנדרשת לצורך

הקביעה. ואם הם זכאים לשירותים מיוחדים, הם גם אוטומטית נעשים זכאים

לקצבת נכות. יש לנו היום יותר ממאתיים עולים שמקבלים קצבה באמצעות

ההסכם הזה.

מה קובע ההסכם? קצבת נכות אחרי שישה חודשים בשיעורים הקבועים בחוק.

אותו דבר. הם לא צריכים לעבור את כל הבדיקות הרפואיות לצורך קביעת דרגת

נכות. די שהם מוכיחים את חוסר היכולת התפקודית בחמש פעולות יום-יום

אלמנטריות - להתרחץ, להתלבש, לאכול וכל אלה. נכה קשה כזה מקבל מה".

נכים פחות קשים מקבלים את העזרה שלהם באמצעות סל הקליטה ודמי הקיום

ממשרד הקליטה. זה בחצי השנה הראשונה ממשרד הקליטה. לאחר מכן, כתום שנח,

אם אינם מסוגלים להשתכר בגלל מחלה, בגלל הקושי האחר שלהם, הם נכנסים

למערכת הבטחת הכנסה. אותם עולים שנכנסים למערכת הבטחת הכנסה כתום שנח,

יכול מאוד להיות שאם תינתן להם אלטנרטיבה בחוק לקבל את קצבת הנכות ולא

את הבטחת ההכנסה הם ייפגעו, מפני שקצבת הנכות שלהם, שהיא חלקית, כי תם

לא ב-100% נכים, תהיה קטנה יותר מקצבת הבטחת הכנסה לפי הרכב המשפחה.

בשניהם הרכב המשפחה נמדד אותו דבר.

מבחינה זאת בעצם לא עשינו שום הטבה לנכה עצמו. יתרה מכך, אנחנו עושים

בתוך החוק עצמו, אני לא רוצה להגיד אפליה, כי זאת מילה קשה, אבל בכל

זאת אבחנה בין העולה החדש לבין התושב הישראלי הוותיק שתרם ויצר את

המשאבים של אותה קרן והעולה החדש שלא תרם.

לעולה החדש אין שנתיים. אם הוא לא שנתיים בארץ, הוא לא מקבל קצבת נכות.

של ישראלי ותיק.

רומן ברונפמן; אני מוכן להחיל את החוק גם על תושבים חוזרים,

כדי לחסל את האפליה. את לא מדברת על תושב

ישראלי, את מדברת על תושב חוזר.
אביבה גולדשטיין
אני מדברת על תושב ישראלי שיצא לחו"ל לתקופה

וחזר.

היו"ר דוד טל; תקופת הכשרה, שזה ישראלי צריך, כדי לקבל קצבת

נכות. אז אם הוא יוצא מהו"ל, אז למה הוא לאז.

אגינת גולדשטיין; אני רוצה להגיד עוד משהו, להכניס את כל

האולוכסייה הזאת, שזה אומר לתת קצבת נכות על

חשבון משאבי הביטוח הלאומי, משך 18 חודשים נוספים על אלה שקיימים.

היו"ר דת טל; אני רוצה להזכיר לגברתי. את משתמשת בזה מפעם

לפעם, שביטוח לאומי קיים כדי לתת את השירותים

האלה והאלה לתושבי ישראל. לכן לא צריך לראות את זה כ"אנחנו הולכים

להכביד על ביטוח לאומי ולהכביד פה ושם", ואמרת קודם וציינת שיש גירעון

אולי אקטוארי בנושא הזה שהולך וגדל, 300 מיליון כל שנה. זה הולך וגדל.

זה בסדר. אני לא צריך לעשות את החשבונות האלה כרגע של ביטוח לאומי. יש

פה אנשים במחקר ובתכנון טובים ממני עשרות אלפי מונים שיודעים בדיוק איך

לבסס ומה לעשות. אני יכול לתת כמה דוגמאות שלא מוצגות בכלל, כמו דמי

קבורה. כמה אתם גוביםז אני לא רוצה לגעת בעוד כמה דברים נוספים, אבל

בקטע הזה אני לא חושב שזה רלוונטי שגברתי תטען שזה מכביד על ביטוח

לאומי. ביטוח לאומי קיים לצורך העניין הזה כאן. השאלה היא רק אם זה

נכון, אם זה צודק, אם התכלית ראויה בקטע הזה.

אבינה גולדשטייו; אני רוצה בכל זאת להוסיף משהו. זה לא שאנחנו

סבורים שלעולים לא מגיע שום דבר. עולים מסודרים

מקבלים זכויות. הנושא היחיד שמפריע הוא הסטיגמה. האם הם מקבלים על פי

הסכם או הם מקבלים על פי החוק. אבל אם זה רק עניין סטיגמתי, אז ההצדקה

הזאת של עלות לעומת...

היו"ר דוד טל; הם מקבלים היום קצבת נכות לפי הסכמים?

אביבה גולדשטיין; העולים התלויים בעזרת הזולת מקבלים קצבת שיקום

וקצבת נכות מיד. אלה שלא תלויים בעזרת הזולת

מקבלים ממשרד הקליטה בחצי שנה הראשונה שלהם דמי קיום, אחרי זה בשנה

הראשונה, מתום השנה הראשונה, הם מקבלים הבטחת הכנסה, ומתום השנה השנייה

הם נכנסים לחוק ביטוח נכות.

דבר אחרון, בכל זאת, הביטוח הלאומי נוצר בשביל הדבר הזה. אני אומר

לאדוני שהיות שהביטוח הלאומי מוגדר בקונספציה הממלכתית כך שאי אפשר

לעלות עד גיל פנסיה את גיל הביטוח, אנחנו מוגבלים במשאבים שלנו, וצריך

להביא אותם בחשבון. אם נותנים בקטע אחד, זה פוגע במקום אחר. וכשענף

ביטוח נכות נמצא בגירעון של 900 מיליון שקל לשנה, אנהנו נוסיף את העלות

הזאת, שלפי החשבון שלנו מגיעה לפי עצתו של חבר הכנסת ברונפמן ל-31

מיליון, זה אומר שאותם 31 מיליון לא יוכלו להינתן לילד הנכה או למישהו

אחר. יש לנו מאגר כספי נתון. אנחנו לא נוכל לשפר אותו. יש עכשיו בהחלט

דברים שאומרים לנו - לא, צמצמו במקום אחר -. אז אנחנו לא מצמצמים.

אנחנו נאבקים על כל הקופה.

שוקי שי; אנחנו גם כן מתנגדים לזה כמו תמיד. אתה אמרת

שצריך לבחון כל הצעה אם היא צודקת או לא, אבל



מח לעשות, יש חרבה הצעות שחן מאוד צודקות וחיינו רוצים לעשות את זח,

אבל אנחנו מסתכלים מאיפח אנחנו ניקח את חמקורות למימון של חחצעות חאלח,

ומי אמור לשלם את זח. לכן במקרח חזח אני חושב שלא צריך לחרחיב את חחוק

לחקנות את חזכויות לפני שנתיים, כי במקרח חזח לעולים יש אמצעי קיום.

ממילא רוב חעולים שמגיעים לא עובדים בשנח חראשונח, לכן לא צריך לתת לחם

גמלח שתחליף לחם שכר עבודח.

רימו ברונפמן; אני מדבר על תום סל חקליטח.
שוקי שי
כן, אני יודע. אבל חם זכאים אחרי זח לדמי קיום

במחלד חשנח חראשונח ממשרד חקליטח, ולאחר מכן חם

זכאים לחבטחת חכנסח, לכן אני לא רואח צורך לחוסיף.

שרה כת1; אני רוצח לחדד כמח נקודות. אחת, אני בוחרת

דווקא לחתייחס לזח מחזווית של חעולח, חעולח

שנפגע. חחערכח שלנו חיא שחקיצור, כשחוא בעצם ניתן לקבוצח חפגועח ביותר

מבין חעולים, יוצר מצב שבקרב יתר חעולים, שבעצם נכנסים למערכת לאחר 24

חודש. יש פגיעח בכמח וכמח דברים. חאחד חוא אם לחתייחס, חעולים למעט

אותח קבוצח שמקבלת שיקום ונכות קשח בתום שלושח חודשים וחצי שנח, יש

קבוצח אחרת של נכים שלא נכנסת למסלול חזח, לשיקום, וחם נכנסים אחרי 24

חודש, ולדעתי נפגעים בכמח וכמח.

לדעתי חפגיעח חראשונח, אני לא מדברת על קשישים, כי חם נכנסים דרך

חזקנח; אני מדברת על מישחו שלא מקבל קצבת זקנח, זקנח וסיעוד. אני מדברת

עד גיל זקנח. חדבר חראשון חוא מבחינת רמת חחכנסח. עולח בתום חצי שנח

ראשונח נכנס למעגל מקבלי דמי קיום של משרד חקליטח, שזח נמוך. חשיעור של

דמי קיום שניתן דרך משרד חקליטח נמוך בכ-10% מהנמלה לחבטחת חכנסח

בשיעור חרגיל. נכון, אני מסכימח איתך שזח לא בסדר. עשרות פעמים ציינו

את זח. עובדתית חמצב חוא שחעולח חיום מקבל בחצי חשנח חשנייח. אני מתארת

כרגע תמונת מצב. חוא מקבל חיום בכ-10% פחות מחשיעור חרגיל של חבטחת

חכנסח. אחרי שחעולח נמצא שנח בארץ חוא נכנס לשיעור חרגיל של חבטחת

חכנסח, ורק אחרי שנתיים לשיעור חמוגדל של חבטחת חכנסח. כמו כולם.

אני מדברת על נכח שנכנס לאותו מסלול, כשאנחנו סוברים שבסך חכול לעולח

נכח עשויים לחיות יותר צרכים מאשר לעולח שלא משולב בעבודח מסיבות שאינן

קשורות למצב בריאותו או לנכותו. זח דבר אחד.

חדבר חשני חוא שנמנעת מן חעולים חחשתתפות חמוגדלת בשכר דירח. לדוגמח,

עולח יחיד שמוגדר כנכח עם 75% נכות זכאי לקבל 600 ש"ח חשתתפות בשכר

דירח לחודש. חיום עולח יחיד מקבל את זח ממשרד חשיכון. חיום עולח יחיד

שלא יכול לעבור את חמסלול של קביעת אחוז חנכות, ויכול לעשות את זח רק

אחרי שנתיים, מקבל לדוגמח בתום חשנח חראשונח חשתתפות בשכר דירח דרך

חמערכת חנותנת לכל חעולים רק 250 שקל לחודש. חוא לא יכול לחיכנס לכל

חמערכת של חביטוח חלאומי כדי לקבל את אחוז חנכות שמאפשר לו את חשיעור

חגבוח יותר בשכר דירח, ואנחנו רואים את זח לכל אורך חדרך.
הי"ור דוד טל
ואין חכרח בבדיקח של רופא פרטי שבודק אותו.
משת בוטון
מס חכנסח חגיע לחסכם עם ביטוח לאומי שמי שרוצח

חנחות ממס חכנסח ביטוח לאומי מעמיד את חוועדות

שלו לרשות מס חכנסח, לצורך קביעת דרגת נכות. אז נקבל דרגת נכות.
שרת כהן
חשאלח חיא מדוע לעשות את כל זח. אני גס לא

מבינה כרגע את הסיבה הבסיסית לכך שבעצם זה נמנע

ממנו. זאת אומרת, למה לעשות תהליך כזה?

אני רוצה להוסיף; לטעמי, נראה קצת מגוהך שכל התהליך של הבדיקות

הרפואיות צריך להימשך שנתיים. היום אפשר להיכנס למרפאת אבהון בהדסה

ולצאת מיד עם צ'ק-אפ כללי. אז למשוך את זה שנתיים, שרק אהרי שנתיים

יהיה לו תיק רפואי מלא ושאפשר יהיה בעצם להבין מה תמונת המצב שלו בתום

השנתיים, זאת המשמעות. אנחנו עומדים חשופים מול העולים שבאים אלינו עם

כל הקטעים האלה.

הדבר הנוסף שאני רוצה לציין הוא את אחד מהדברים שנלווים לקצבת הנכות

הנושא של השיקום. השיקום המקצועי ניתן לאוכלוסיות שהחוק קובע להן אחוזי

נכות מינימליים, למי שנקבע כי אינו מסוגל לעסוק בעבודתו הקודמת ובעבודה

מתאימה אחרת עקב ליקויו. אדם כזה זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור

לעבודה קודמת או לעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי. בעצם,

בפועל, מהעולים נמנעת האפשרות להשתתף בשיקום של הביטוח הלאומי מהשנה

הראשונה לעלייה ועד באמת במהלך השנה השנייה לעלייה. עכשיו, אם אני

מסתכלת על חוברת שאתם הוצאתם לגבי בחינת עמדתם של הפונים באשר להשתלבות

במעגל העבודה, היא העלתה ששיעור המעוניינים לעבוד היה גדול יותר בקרב

העולים החדשים, מעט יותר מאשר בקרב הוותיקים. החוברת הזאת מ-94' זה

פרסום שלכם. וגם שיעור המשכילים בקרב העולים, רמת השכלה של העולים

הייתה גבוהה יותר משל הוותיקים; ובולט במיוחד חלקם הגדול של בעלי

ההשכלה הגבוהה בקרב העולים. מחציתם למדו 13 שנים ויותר, כמעט פי שלושה

משיעורם בקרב הנכים הוותיקים.

מה שאני אומרת כאן הוא שבעצם יש כאן פוטנציאל בקרב הנכים, שכאן הוא

נקבע לאחר שנתיים שהם הגיעו למערכת. אבל הפוטנציאל יכול להיות פוטנציאל

שיקומי. עכשיו, מדוע לא לאפשר לאותו פוטנציאל שיקומי להשתלב כבר בתום

שנה מהעלייה ולא רק בתום שנתיים, ולאפשר להם להיכנס למעגל התעסוקה

במקצוע שהולם את הכישורים שלהם? י

עוד נקודה נוספת אחרונה זה הנושא של האפשרות להיכנס למסגרת של זכאות

לדיור ציבורי היום, שנקבעת בשיעור נכות של 75% ומעלה. היום בעצם כיוון

שאין אפשרות לתת את השיעור הזה לפני השנתיים, אז האוכלוסייה הזו בעצם

לא יכולה להיכנס לקריטריונים המזכים אלא לאחר שנתיים בארץ. אלה הנקודות

שרציתי לציין.
וזמן ברונפמן
שמענו פה מכלול רעיונות, תמונת מצב של משרד

הקליטה שדי מדייק, מציינת את כל הלקונות במשרד

השיכון, בדיור ציבורי, בהשתלבות המקצועית, בשיקום, שהצעת התיקון שלי

ושל יוסי כץ אמורות לתקן. אני רוצה להתייחס בשתי מילים לנושא אפליה

ולנושא העלות הכספית.

אנהנו כחברי כנסת לא יכולים לראות את העלות הכספית דרך פריזמה של אחד

מהאגפים של ביטוה לאומי או כל ביטוח לאומי לעומת האוצר. כשאנחנו שומעים

פה מאביבה גולדשטיין שלפעמים חלק מהעולים מבחינה כספית לא שיפרו את

מצבם, אלא להפך, זה אומר שבגרוסו מודו הצעת החוק שלי לא עולה למדינה

שום דבר. כי אותו עולה נמצא במסלול אחר מקבל הבטחת הכנסה או מקבל תמיכה

ממשרד הקליטה. מה שהצעת החוק שלי באה לעשות זה לתת, הייתי אומר, דרך

ישירה לקביעת אחוזי נכות בתום היותו נתמך על ידי סל הקליטה, לפי החלטת

המדינה בחצי השנה הראשונה.

בכללותה של העלות, אם זה יבוא מתקציב אחד או מתקציב אחר של המדינה,

אותנו כמחוקקים זה לא צריך לעניין. בנוסף, אני באמת מתכוון למה שאביבה



גולדשטיין אמרח לגבי תושב חוזר, שבוודאי שאני לא חתכוונתי לפגוע בשום

תושב חוזר, ואני חושב שאין מקום לחוסיף בין עולח חדש או תושב חוזר,

ואני מתנצל על זח שזח פרח מזיכרוני. לא חשבתי על זח, ואני כבר מתחייב

לתקן את זח במקום.

יש לנו תמונת מצב. אני חושב שחלקונח חזמנית חזאת חיא מלאכותית, חיא

אולי טובח מבחינת חנוחיות של ביטוח לאומי וחוועדות חרפואיות של חדבר

חזח. אני יכול לחגיד כאן שאימי זיכרונח לברכח חגיעח ארצח, וחיא חייתח

נכח כבר עשרים שנח. ואני זוכר טוב מאוד את חתקופח שרצינו לפנות לכל

גורם ממלכתי ולבקש ולנטות לשכן אותח במוטדות חמדינח, ובאמת חיכינו עד

תום. אני חגשתי את חצעת חחוק חזאת ממניעים של זיכרון אישי.
משת בוטון
את חוק חנכות חזח גם אני עשיתי וביטוח לאומי.

כשקבענו את חחוק וקבענו שנתיים, זח לא חיח

טתם.

היו"ר דוד טל; אולי אביבח גולדשטיין תטכים שבתום שנח כבר יתנו

לחם את אחוזי חנכות. אולי חבר חכנטת ברונפרמן

יסכים לפשרח חזאת, זח גם פחות : ושלום על ישראל.

משח בוטון; מח חיו חנימוקים אז, מתוך חפרוטוקולים שלנו?

למח אמרנו שכל תושב? חרי לא מדובר בעולים

חדשים, כל מי שעלח לארץ חוא עולח חדש, ואז אמרנו שנתיים שחוא צריך

לחיות, ואז חיו נימוקים.

היו"ר דוד טל! למח זח חיח שנתיים ולא שנח? חאם באמת עמד משחו

מאחורי חשנתיים.

אביבה גולדשטיין אני לא זוכרת את חתקופח של חימים חחם, ולא

בדקתי לאחרונח את חטיעונים בתוך חפרוטוקול, אבל

אני יכולח לחבין את חמגמח או את חקונטפציח. קודם כול, ברובד חרפואי יש

בעיח של חתיעוד, וברובד של צמצום חחשתכרות, איך אני יודעת לחבחין בין

צמצום חשתכרות חנובע מאותח נכות רפואית ובין צמצום חשתכרות חנובע מזח

שחוא עולח חדש?

היו"ר דוד טל; באמת, נקי מכל פניות, חאם אנחנו זקוקים לשנתיים

כדי לבחון חאם מצב חאדם חזח נובע מחנכות שלו או

מדבר אחר?
אביבה גולדשטיין
אתח יודע מח, אני חושבת שגם בשנתיים לא בטוח

שחם יכולים לעשות זאת אבל אני לא רוצח לחתחייב

בעניין חזח. אבל אני באמת לא מבינח, ודיברתי עם חבר חכנטת ברונפמן,

בטופו של דבר, חמוטד לביטוח לאומי חוא איננו חיחיד במערכת חמטפל יש

חמעורבות של משרד חקליטח, יש חמעורבות של משרד חשיכון. מח שחשוב זח

שחעולח איננו נפגע.

היו"ר דוד טל; טליחח שאני קוטע אותך, אבל אומרת כאן נציגת

משרד חקליטח שחיות שאתם לא קובעים את אחוזי

חנכות, חוא לא יכול לקבל דמי שכירות של 600 שקל, אפילו אם חוא זכאי

ממשרד חשיכון. אם חיח נקבע בתום קבלת טל קליטח אחוז חנכות שלו, וחוא

קוד המקור של הנתונים