ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/03/1998

הצעת חוק איסור אפיית לילה (תיקון - ביטול איסור אפיית) התשנ"ז-1997 חבר הכנסת מודי זנדנרג

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 182

מישיבת ועדת העבודה והרווהה

שהתקיימה ביום ב', י"ח באדר התשנ"ח. 16.3.1998. בשעה 10:45
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר דוד טל

אליעזר זנדברג
מוזמנים
ד"ר קורט למש, מפקח רפואי ארצי, משרד העבודה

והרווחה

עו"ד ישראל פרננד, משרד העבודה והרווחה

שוקי שי, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד רענן שקדי, הלשכה המשפטית, ההסתדרות

הכללית החדשה
מנהלת הוועדה
שירלי אברהמי
יועץ משפטי
משה בוטון
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

הצעת חוק איסור אפיית לילה (תיקון - ביטול איסור אפלייה)

התשנ"ז-1997 חבר הכנסת מודי זנדברג



הצעת חוק איסור אפיית לילה (תיקון - ביטול איסור אפיית)

התשנ"ז-1997 חבר הכנסת מודי זנדנרג
היו"ר דוד טל
בוקר טוב, יש פה נציגים מאיגוד המאפיות.

אליעזר זנדנרג; חוק איסור אפיית לילה, כפי שכתוב בהסדר, אוטר

על אפייה לפני השעה שש בבוקר. החוק הוא מ-1951,

והנימוקים שלו היו, כמו שכתבתי, שאפייה בלילה מזיק ה לבריאות העובד,

והשפעתה רעה על כל אורח החיים של העובד, ואין היא הכרחית לקיום האספקה.

בפרשנות, אני לא יודע אם זה לפרוטוקול או לא, נאמר שמן הראוי שעובדים

יהיו בלילה בבית, ועניין הפריון היה רלוונטי אז.

היו"ר דוד טל; אני מודה לך על הדאגה העמוקה שלך לפריון.

אליעזר זנדנרג זאת הייתה הנמקה אז למה אטור לאפות בלילה; שהם

יהיו בבית ויעבדו. אני חושב שאין אדם בישראל,

אין מאפייה בישראל שמקפידה על החוק הזה היום. כולם עובדים יום ולילה,

כי אין שום סיבה לא לעבוד בלילה. היה גם עניין בריאותי בזמנו, כך אמרו

לי, שהתאורה הייתה חלשה, ואולי איני יודע היו עוד נימוקים רלוונטים,

אבל היום זה גם לא קיים, לכן אין שום סיבה שזה יהיה חלק מטפר החוקים של

מדינת ישראל, ואני יודע שהממשלה גם תומכת בכך.
ישראל פרננד
הייתה רק בעיה אחת, שישראל חתומה על אמנה

בינלאומי שאוטרת אפיית לילה. הבנתי שהעניין הזה

נבדק עם ארגון העבודה הבינלאומי, ואין להם התנגדות.

היו"ר דוד טל; מה עם משרד העבודה?

ישראל פרננד; גם להם אין התנגדות.
קורט למש
אני מצטרף. אין לנו התנגדות גם מבחינה רפואית.

היו"ר דוד טל; אתם יכולים להסביר לנו אולי מה היה ב-1951

מאחורי החוק הזה שלא לאפות בלילה?

קורט למש; אני לא יודע.

אליעזר זנדברג; יש לי הפרוטוקול. שרת העבודהה גולדה מאיר: -

כנטת נכבדה, אני חושבת שזו זכות גדולה להביא את

חוקי העבודה הראשונים לכנטת הראשונה. העם העברי יש לו רשות לרשום על

חשבונו שהיה ראשון לפילוט הדרך לערכים מוטריים רבים, ביניהם נדמה לי

נכון להגיד, אולי הביטוי הראשון לדאגה לפועלו, למנוחתו, לשכרו ולתנאי

עבודתו ניתן על ידי העם העברי, מפני שחוץ ממה שמוצאים בכתבים העתיקים

שלנו, אנחנו יודעים שאצל עמים אחרים לא באה התעוררות החוקים הראשונה

טוב, היא מדברת על טוציאליזם.



היו"ר דוד טל; מודי, למה לך זה מפריע?

אליעזר זנדנרג; זה נראה לי מיותר. היתה שורה של חקיקות שעברתי

עליהן. יש למשל הוראה ששוטר, ששופט או מנהל

מחוז - שופט שלום או מנהל מחוז, רשאי להורות ליותר משני אנשים להתפזר,

על ידי זה שהוא תוקע בחצוצרה או נותן שריקה במשרוקית מסוג וירי. לדעתי,

זה חוק מנדטורי. וקצין בדרגת מפקח משנה בלבד, גם הוא הולך עם החצוצרה

שלו צמודה.

היו"ר דוד טל; אנחנו גמרנו לאפות.

אליעזר זנדנרג; אני מקריא כאן מן הדברים שאמרה שרת העבודה

והרווחה גולדה מאירטון, כאשר היא הציגה את החוק

בכ"ז באב תש"י, 10.8.1950. ; שני נימוקים להגבלת יום העבודה : האחד -

שמירת בריאותו של העובד ומתן אפשרות של נופש; השני - יעילות העבודה

והגברת הייצור י.

לא אעמוד על הנימוק הראשון, כי מה שאפשר לומר לזכותו ברור לכול. הנימוק

השני מחייב הסברה לכאורה. יום העבודה והגברת הייצור זה דבר והיפוכו.

היה זמן שחשבו שכל מה שייארך יום העבודה תגבר התוצרת. מחקרים שנעשו

בארצות רבות הראו כי הפועל הספיק בעשר שעות יותר מאשר הספיק בשמונה

שעות, ואולם לעבודת לילה נקבע יום עבודה קצר בשעה, וזה בהתחשב במאמץ

המיוחד שנדרש מן העובד בלילה. כפי שכבר אמרתי, הנימוקים המרכזיים לכך

שחוק זה הוצע והתקבל היו שהאפייה בלילה מזיקה לבריאות העובד והשפעתה

רעה על כל אורח החיים של העובד ואין היא הכרחית לקיום האספקה.

היו"ר דוד טל; הדבר הזה לא הוכח, ומשרד העבודה לא מתנגד; ואשר

על כן, אנחנו נאמץ את ההצעה, וזה נהוג בכל

העולם, ומה שטוב לכל העולם כנראה טוב גם למדינת ישראל במקרה הזה. אנחנו

נאמץ את הצעת החוק של חבר הכנטת אליעזר זנדברג. ואנחנו נעביר את זה

לקריאה ראשונה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים