ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/02/1998

העיצומים בשירות התעסוקה - חבר הכנסת מקסים לוי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 157

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. י"ד בשבט התשנ"ח (10 בפברואר 1998). שעה; 9:00
נכחו חברי הוועדה
מקסים לוי - היו"ר

תמר גוז'נסקי

דוד טל

יוסי כץ
מוזמנים
נטאשה מיכאלוב - אגף התקציבים במשרד האוצר

מירב שביב - אגף התקציבים במשרד האוצר

משה דימרי - מנכ"ל שירות התעסוקה

יעקב ניזרי- סמנכ"ל שירות התעסוקה

גבי רובז - מנהל אגף בקרה בשירות התעסוקה

רמי מנדל - מנהל איזור ירושלים בשירות התעסוקה

ציון זר - עוזר מנכ"ל שירות התעסוקה

אהרון הוטבלי - יו"ר ועד עובדי שירות התעסוקה

צבי הלנברג - מנהל לשכת תעסוקה בחדרה וחבר ועד

מזל מנור - הברת ועד עובדי שירות התעסוקה

תמי אלישקוב - חברת ועד עובדי שירות התעסוקה

יוסי כהן - מנהל אזור הדרום בשירות התעסוקה

חיים בר - מנהל אזור שרון צפוני ושומרון בשירות

התעסוקה

דוד צרפתי - הבר ועד עובדי שירות התעסוקה

אברהם כהן - מנהל המרכז לתעסוקת אקדמאים בשירות

התעסוקה

ניר מסורי - חבר ועד עובדי שירות התעסוקה

מנחם הירדני - ההסתדרות הכללית החדשה
מנהלת הוועדה
שירלי אברמי
קצרנית
אושרה עצידה
סדר-היום
העיצומים בשירות התעסוקה - חבר הכנסת מקסים לוי



העיצומים בשירות התעסוקה - חבר הכנסת מקסים לוי

היו"ר מקסים לוי;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

אנחנו התכנסנו היום במטרה לדון בעיצומים בשירות התעסוקה. אני חשבתי שאולי

האוצר יתעשת ויביא להפסקת השביתה הזו שמכאיבה למובטלים. לאחר אישור תקציב

המדינה, נושא האבטלה הוא אחד מהנושאים החברתיים העיקריים. אנחנו רואים שיש

תסכול רב משום שמפעלים נסגרים, אבל לא מציעים אלטרנטיבה אחרת במקומם. אנחנו לא

רואים שיש התמודדות מול האבטלה האיומה שמתסכלת משפחות ויחידים. המצב הזה יכול

אף להביא למצב בו תהיה תבעירה חברתית קשה ביותר, תבעירה שתהיה לה השלכה מאוד

קיצונית. כל מי שמסתובב בעיירות הפיתוח חש בתסכול שקיים אצל אדם מפוטר שמקום

עבודתו נלקח ממנו. אותו אדם צריך להתמודד עם שאלות קיום ועם חוסר בטחון.

כל מובטל מגיע ללשכת התעסוקה במטרה למצוא עבודה ואני לא רוצח להגיע למצב

שבו עד אשר לא יקרה אסון, חס והלילה, באחת מלשכות התעסוקה, לא יתעוררו פקידי

האוצר והממשלה. היום הזה לא רחוק. הממשלה רוצה בחוק החדש שלה, שהוא חוק טיפשי,

לגרוע מדמי האבטלה בצורה כזו או אחרת, או להקשיח יותר את הקריטריונים. החוק

הזה עלול להביא לאסון.

כזכור לכם, לפני ארבע שנים היתה תופעה מאוד מסוכנת כאשר לשכות הרווחה

עמדו בפני איומים של אנשים שנזקקו לסעד ולשירותיהן. בעקבות כך הוחלט להתקין

כפתורי מצוקה והוצבו אנשי בטחון שהגנו על לשכות הרווחה. אני הושב שאותם צעדים

צריך לנקוט גם בלשכות התעסוקה וזאת לאור העובדה שמימדי האבטלה עולים. מאות

אלפי אנשים מובטלים פונים ללשכות התעסוקה וצריך לדאוג לכך שבידי לשכות התעסוקה

יהיו אמצעים נאותים לטפל בהם. צריך גם לבדוק האם כוח האדם שקיים היום בלשכות

התעסוקה מספיק לאור העלייה באבטלה? כלומר, האם לשכות התעסוקה מסוגלות היום

להתמודד עם המימדים הגדולים מאוד של המובטלים?

העיצומים בלשכות התעסוקה פוגעים במובטלים. מי שלא מדווח לא יכול לקבל דמי

אבטלה. אנשים שונים פונים אלינו ומבקשים מאיתנו, מוועדת העבודה והרווחה,

תשובות לשאלה מה יהיה גורל דמי האבטלה שלהם?

אנחנו מדברים על למעלה מ-160 אלף מובטלים, וכל חודש מתווספים למעגל הזה

עוד מובטלים. אנחנו נקיים בהמשך היום דיון בנושא סגירת מפעל קלת אפיקים. מחר

תתקיים הפגנה של עובדי רכב נצרת עילית. מחרתיים, אנשי המחצבות של עמק בית שאן

יפוטרו. רבותי, לאן נגיע? מנהלי לשכות התעסוקה הם אלה שיצטרכו להתמודד מול כל

אותם מובטלים ואני לא יודע אם יש בידהם אלטרנטיבות. הממשלה הזו היא ממשלה

אטומה. היא איננה רגישה לבעיות האלה. היא איננה יוזמת דיון בנושא האבטלה. עד

מתי נשב ונסתכל מהצד? אנחנו מתעסקים פה בגורלות של אנשים. בדרכי הנה שמעתי אדם

שמתחנן בפני ראש המועצה ומבקש ממנו אוכל כי אין לו אוכל בבית. אנחנו לא שמענו

הרבה מאוד זמן על דברים מהסוג הזה.

ממשלת ישראל ומשרד העבודה הם האחראים לדאוג לשלומם ולבטחונם של עובדי

לשכות התעסוקה. התסכול של המובטלים יכול להביא לתבעירה מסוימת שתגרום לאסון.

לא נחכה שפקיד לשכת התעסוקה יהרג. אנחנו מבקשים להזהיר את הממשלה מפני הסכנה

הזו.

אל לנו להאשים את המובטלים באבטלה. אנחנו שומעים שכבר מתחילים להאשים את

המובטלים ביצירת האבטלה.

חבר הכנסת דוד טל, בבקשה.



דוד טל;

אדוני היושב ראש, רבותיי חברי הכנסת.

הצעדים שבהם הממשלה והאוצר הולכים לנקוט במטרה להפריט את לשכות התעסוקה

הם דבר מטורף מאין כמוהו. השופט אלון אמר כי לא הכל נשפט ולא הכל שפיט, ואני

רוצה לומר לא הכל הפרטה ולא הכל מפריט. לא צריך להפריט כל דבר בארץ. גם כאשר

מחליטים על הפרטה של גורם כלשהו צריך לראות כיצד ניתן לצמצמם את הנזק עד

למינימום. יש לי הרושם שהאוצר אטום וחסר רגישות למצב שקורה היום בשוק.

אני סבור שאנשי האוצר לא ביקרו אפילו לא בלשכת תעסוקה אהת. אני ביקרתי

בכמה לשכות תעסוקה ואני רוצה לומר לכם שמה שקרה לאותה עובדת סוציאלית עלול

לקרות לעובדי לשכות התעסוקה. לא יעלה על הדעת שעובדי ציבור יצטרכו כל הזמן

לעמוד במגננה ולפחד שמא מישהו ינקוט באלימות כלפיהם. אני לא רואה שהמצב הזה

רחוק.

אנחנו צריכים לתבוע היום מהאוצר להעמיד לרשות לשכות התעסוקה תקנים זמניים

עד אשר נצמצם במשהו את מימדי האבטלה. כולנו מודים שעדיין לא הצלחנו למגר את

האבטלה. אנחנו נמצאים באיזשהי הדרדרות וצריך לעצור אותה. כדי לעצור את

ההדרדרות הזו אנחנו צריכים לבקש מהאוצר להעמיד תקנים זמניים, ואני מדגיש את

המילה זמניים, כדי שלשכות התעסוקה יוכלו לטפל במובטלים טוב יותר. אני מציע שלא

יספרו לי שאין תקציב. כאשר רוצים למצוא תקציב מוצאים תקציב לכל דבר. לדברים

שוליים יותר הם מוצאים תקציב.

נושא האבטלה הוא בנפשי נו, תרתי משמע בנפשי נו, כי אני חושש שלא ירחק היום

בו תהיה התפרצות חברתית. נושא האבטלה הוא נושא חוצה מפלגות. יושבים בוועדת

העבודה חברי כנסת חברי מפלגות שונות שעוקבים ומלווים את הנושא הזה באופן

עיקבי. פעם אחר פעם אנחנו רואים שהממשלה והאוצר מגלים אטימות לב כלפי הנושא

הזה. אטימות הלב מונעת את הטיפול בבעיה הזו. אנחנו צריכים לעשות מעבר לכך.

תודה.

יוסי כץ;

ברור הוא שמי שחושב שלחקיקה בחוק ההסדרים ושלמדיניות התקציבית של הממשלה

אין תוצאות בשירות התעסוקה ובאחוזי האבטלה, משלה את עצמו. היה די ברור שזה

יגרום לעלייה במצב האבטלה, עלייה שיוצרת לחץ על שירות התעסוקה. לי אין ספק

שאנחנו יכולים פה להתריע, אבל עד שהגורמים הנוגעים בדבר לא יבינו שצריך להשקיע

השקעה כספית מיידית בנושא הזה, אז מחר בבוקר כאשר יקרה אסון, יגלגלו עיניים

לשמיים ויגידו; לא חשבנו שזה כל כך חמור.

אדוני היושב ראש, אני מציע שנקבל החלטה שקוראת לממן אבטחה מיידית ללשכות

התעסוקה. אני מבקש ממך להודיע לממשלה כי ועדת העבודה והרווחה תטרפד כל יוזמת

תקנות של הממשלה אם הנושא הזה לא יוסדר. צריך לבוא לממשלה בקול רם וצלול

ולהגיד; אם הממשלה לא מאשרת את זה, אנחנו מטרפדים כל יוזמת תקנות או חקיקה של

הממשלה. אי אפשר להפקיר את האנשים האלה. אם הממשלה מפקירה את האנשים האלה, אז

עדיף כבר שיסגרו אותם. אי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא. אני חושב שצריך לעשות

טיפול שורש וניכנס לפרטים האחרים אחר-כך.

תמר גוז'נסקי;

יש כבר מדיניות שנמשכת כמה שנים של הקטנה מלאכותית של מספר דורשי העבודה

ומספר המובטלים. אני מתכוונת לשורה של חוקים, כללים, תקנות ותיקונים שנעשו

במטרה להקטין את המספר לא על ידי מציאת עבודה למובטלים, אלא באופן מלאכותי

באמצעות רישום.



בזמנו אמרו שמעלים את גיל דמי אבטלה ואת גיל הבטחת הכנסה מ-18 ל-20 שנה,

וכך הוציאו קבוצה שלמה שלא נרשמת והיא כאילו לא מובטלת. עכשיו במצב החוקי החדש

עם עניין של השלושים יום והתשעים יום, מספר המובטלים ירד. הם יפלטו מהרישומים,

אבל למעשה הם ישארו מובטלים. זאת אומרת, אין טעם לבוא ולהירשם אם אתה יודע

ששלושה חודשים אתה בעונש.

נוסף לכל מה שאמרו חבריי, יש פה הרבה מאוד ציניות בהתייחסות לבעיה

החברתית הקשה הזו. נקודת המוצא היא שהמובטלים הם חבר אנשים מופקרים, כמעט

פושעים, שרק צריך לחפש איך להעניש אותם. אומרים שהמובטלים לא רוצים לעבוד ואני

רוצה לשאול איך פעם 4% לא רצו לעבוד ועכשיו 9% לא רוצים לעבוד? זאת אומרת, מה

קרה במדינת ישראל בבת אחת? אנחנו צריכים לדחות על הסף את הטענות האלה.

הפרטת לשכות התעסוקה. אנחנו יודעים שמערכת לשכות העבודה או חברות כוח

האדם יצרה מציאות קשה מאוד של תעסוקה מסוג גי, ד'ו-ה'.יש מציאות לפיה נשים,

עולים חדשים, חיילים משוחררים, וכל מיני קבוצות אוכלוסיה שמגיעות ללשכות האלה

נאלצות לקבל את העבודה למרות השכר הנמוך, שעות העבודה, והקיפוח בכל התנאים. זה

יצר ללא ספק לחץ, שהאוצר רצה אותו, להורדת שכר העבודה או לאי השגת שיפורים

בשכר העבודה. אם אנחנו נאשר עכשיו דבר איום שכזה והוא שחבורת רודפי הבצע, על

חשבון המסכנים האלה, תצטרך להחליט מי יקבל דמי אבטלה ואיך הוא יקבל דמי אבטלה,

זה יהיה דבר שממש גובל בשערוריה. גם כך יש בעיה עם דמי האבטלה אז למה להוריד

מזה עוד 30%-20 שילכו עבור דמי טיפול בבעיה? הרי פירושו של דבר שהסכום של דמי

אבטלה שיקבל המובטל יפחת ב-30%-20. בשביל מה כל הדבר הזה נחוץ? אני חושבת שזו

הצעה גרועה ביותר שחייבים להתנגד לה.
משה דימרי
לא המובטלים אשמים במצבם, ועל אחת כמה וכמה שלא שירות התעסוקה אשם במצב

האבטלה במשק. כל מי שעיניו בראשו יודע בדיוק מהן הסיבות האמיתיות לגידול

באבטלה, ולהאטה במשק.

עובדי שירות התעסוקה עומדים היום בחזית. הם אלה שרואים את המובטלים

ומטפלים בהם. עובדי שירות התעסוקה הפכו לשק החבטות ולתסכול, ובמידה מסוימת

בצדק. אני לא צריך לפרט פה את התחושות שחש אדם שמקבל מכתב פיטורין ממקום

עבודתו. אדם מובטל הוא אדם שעולמו חרב עליו. אנשים מובטלים שמגיעים אלינו הם

אנשים עצובים, מיואשים ומתוסכלים. פקידי לשכות התעסוקה רואים את הזרם הגדול של

הפונים. יש היום 170 אלף מובטלים שפוקדים את לשכות התעסוקה ואנחנו רואים אותם

יום יום. פקידי לשכות התעסוקה מטפלים לא רק בהשמה לעבודה וביעוץ להכשרה

מקצועית, ובהסבה להכשרה מקצועית. הם הפכו להיות העובדים הסוציאלים שמייעצים

והכתף שעליה ניתן להישען ולהירגע.

בחודשים האחרונים שירות התעסוקה נקט בפעולות ייעול חשובות מאוד. אנחנו

רוצים להיות יותר מקצועיים. נכון שהמצב קשה ונכון שהוא לא בשליטתנו. אנחנו

נותנים פתרון ל-300 מובטלים באופקים ולמחרת בבוקר יש לנו 200 מפוטרים בדימונה,

ומחרתים בקלת אפיקים ובנצרת. לצערי הרב, זו תבעירה שפושטת בכל הארץ. המצב

מזכיר את לי הסיפור עם הילד שמנסה לסתום את הפירצה בסכר בעזרת אצבעו הקטנה.

אנחנו כבר לא יכולים לשלוט על מימדי התופעה. המצב הוא מאוד מאוד קשה ובלתי

נסבל.

בשנת 93 היו 124 אלף דורשי עבודה והיו 501 פקידי השמה שטיפלו באותם

מובטלים. נכון לינואר 98, יש 157 אלף דורשי עבודה ובסך הכל 404 פקידי השמה

שמטפלים בכל אותם אנשים. למעלה ממאה אנשים ירדו ממצבת כוח אדם בשירות התעסוקה,

ולמעלה מ-30-40 אלף דורשי עבודה נוספים נוספו.



רבותי, אני לא רק חס על כבודם, מעמדם יעבודתם של פקידי שירות התעסוקה.

אני חושב בראש וראשונה על מעמדו וכבודו, ומידת הטיפול והרצינות שאנחנו כנציגי

המדינה, אמורים לתת לאותן אוכלוסיות. כאשר פקיד בלשכת עבודה מקדיש שתי דקות

למובטל או שלוש דקות זה מכה נוספת למובטל. זה לעג לאותם מובטלים. אני לא מכיר

תקדים שכזה בכל העולם. זה כלל לא רציני.

יתרה מזו, שירות התעסוקה מנסה בכל מאודו לא לוותר על אף משרה שקיימת

במשק. הוא מכתת רגליים ממעסיק למעסיק. הוא משכנע את המעסיק, מתמרץ אותו במטרה

שתהיה עבודה לעוד עובד ולעוד מובטל. שירות התעסוקה במצבת כוח האדם שיש לו

עכשיו לא יכול להגדיל את מאגר ההזמנות ואת מאגר ההצעות.

אנחנו לא מתמודדים רק עם 170 אלף מובטלים. קיימים היום במשק למעלה מ-100

אלף עובדים זרים והם מטופלים במידה זו או אחרת על ידינו. לצערי הרב, יכול

להיות שהיתה בתקופה מסוימת קלות בקבלת עובדים זרים. מדיניות הממשלה היא לצמצם

את העובדים הזרים ומי שמיישם את ההחלטה הזו הוא אך ורק שירות התעסוקה. שירות

התעסוקה עומד בפני עוד חזיתות. למשל, כל אותם מעסיקים שלא רוצים להעסיק עובדים

ישראלים אלא רק עובדים זרים כי הם יותר נוחים. המעסיקים מתחילים להתקוטט עם

שירות התעסוקה, להשפיל אותם ולהתנכל להם. מדיניות הממשלה היא להגדיל את מספר

העובדים הפלשתינים במשק הישראלי. אנחנו מעוניינים בחימום היחסים עם שכנינו,

אבל גם החזית הזו של העובדים הפלשתינים היא לא קלה. אנחנו מתמודדים בחזית הזו

אבל מעסיקים לא ממהרים לקחת עובדים פלשתינים. מעסיקים מצביעים ברגליים נגד

החלטות ממשלה ולא רוצים לקבל עובדים פלשתינים. אנחנו כופים, אנחנו מדרבנים,

אנחנו משכנעים מעסיקים כן להעסיק אותם. כאשר תהיינה יותר הזמנות יהיה קל יותר

לבצע את ההשמה.

רבותיי, שלחו אותנו למשימה ולא נתנו לנו כלים להתמודד עם המשימה הזו. תנו

לנו כלים להתמווד עם המשימות.

בששה חודשים האחרונים היו 27 מקרי תקיפה אלימים. עובדי שירות התעסוקה

סבלו משברים בידיים, ברגליים. נגרם נזק לרכוש, ובכללם רכוש פרטי של עובדי

השירות. מכוניות פרטיות של עובדי שירות התעסוקה נשרפו, השמשות שלהן נופצו,

גלגלים נוקרו. העובדים מאוימים בנשק. רק אתמול היה איום על חיי אדם. מדובר

בנרקומנים ובאוכלוסיות מאוד מאוד קשות. אני רוצה לשבח את עובדי שירות

התעסוקה. במקרים רבים נמנעים העובדים מלהגיש תלונות למשטרת ישראל וזאת מתוך

התחשבות במצבם הקשה של המובטלים. הם אומרים שאין אדם נתפס בשעת צערו ולכן הם

מוותרים, אבל אי אפשר להמשיך במצב הבלתי אפשרי הזה. אני מאוד מקווה שאנחנו

חלילה, לא נשלם מחיר יקר בעניין הזה.

בשנת 1992 התפרסם דו"ח מבקרת המדינה בעניין שירות התעסוקה. הדו"ח היה

מאוד מאוד קשה והיה צורך בשיפור שירות התעסוקה. רוב הליקויים שעליהן הצביעה

מבקרת המדינה בשנת 1991-1992 תוקנו, אם זה בשיטת קבלת הקהל, מיחשוב. מערכת

המיחשוב בשירות התעסוקה היא מן המתקדמות בעולם. ישנה מערכת מאוד מאוד משוכללת.

שירות התעסוקה באילת יודע מה קורה במטולה באותו זמן. אנחנו מאוד מאוד השתפרנו.

במסגרת הביקורת של מבקרת המדינה הוצע ששר העבודה יקים ועדה בהשתתפות

מנכ"ל משרד העבודה, מנכ"ל הביטוח הלאומי, מנכ"ל שירות התעסוקה ונציג האוצר

שתדון בשאלה כיצד ניתן לייעל את שירות התעסוקה ולהוביל אותו לשנות האלפיים?

כחלק מההצעה הזו אמרו שהוועדה הזו תבדוק חלופות לשירות התעסוקה על ידי לשכות

פרטיות. כלומר, שלשכות פרטיות תקבלנה את הזיכיון לתת דמי אבטלה ולתת סירובים.
דוד טל
אסור שזה יקרה. ביום שזה יקרה המדינה הזו תסגר.
משה דימרי
הוועדה הזו מונתה. היא התכנסה פעם אחת. כאשר אני בא לדון עם נציגי האוצר

על הבעיות האמיתיות של שירות התעסוקה אני מאוים. הם אומרים לי שאם אני לא אשתף

פעולה עם אותה ועדה שדנה בניסיון ההפרטה, אז אין להם על מה לדון איתי. אני

שואל אתכם, מה הקשר בין שני הדברים? אנחנו משתפים פעולה, אנחנו רוצים קידמה

ורוצים ששירות התעסוקה יהיה איכותי יותר ושיצעד לקראת שנת האלפיים, אבל

בינתיים צריך להמשיך לעבוד. האם בעיות האבטלה, בעיות הכלכלה ובעיות הצמיחה

נפתרו כבר במדינה?

היו"ר מקסים לוי;

מי שלא היה בעיירות הפיתוח לא מבין את בעיות האבטלה וכן את תופעות הסמים

והעבריינות. בירוחם יש בסך הכל 900 מקומות עבודה. 75% מתושבי ירוחם עובדים

מחוץ לישוב. ביום שלישי יש ישיבה שתדון באיום על סגירת מפעל התרופות בירוחם.

500 איש ילכו הביתה, כך ישארו בירוחם 400 מקומות עבודה.

לשירות התעסוקה אין מספיק כלים וגם לא יהיו להם כלים להתמודד עם התסכול

החברתי. אין לשירות התעסוקה הצעות אלטרנטיביות לעיירות פיתוח כמו ירוחם,

ולנהגי האוטובוסים השכירים. מה שירות התעסוקה יכול להציע לעובדי "קלת אפיקים"

ולעובדי מפעלי התרופות בארץ? עובדי שירות התעסוקה נמצאים בחזית מול התסכול

החברתי.

צריך להפסיק את העסקת העובדים הזרים במדינת ישראל. בתי חולים ממשלתיים

מעסיקים עובדים זרים וגם התעשייה האווירית מעסיקה עובדים זרים. העובדים הזרים

לוקחים מקומות עבודה של אזרחי המדינה הזו. אנחנו פותרים בעיות חברתיות של

רומניה, תיאלנד ותורכיה במקום לעשות סוף לדבר הזה.

אתמול קראתי בעיתון הארץ את דבריו של דוד מילגרוס לפיהם אם עובדי לשכות

התעסוקה לא יחזרו לעבודה הם י ופרטו. כך אומר פקיד באוצר. וכאן נשאלת השאלה האם

הכנסת יכול לעבור בשתיקה מול דבריו של פקיד האוצר? אולי צריך להפריט את האוצר.

צריך לעצור את האטימות הלב הזו משום שהיא תביא לתבעירה חברתית. הממשלה הזו

אטומה לנושאים החברתיים וגם לחוק עיירות הפיתוח. המצב הזה יעמיד בפנינו את

השאלה האם נוכל לאשר את התקנות בנושא תחרות התרופות במדינת ישראל או לסגור

מפעלים בעיירות הפיתוח?

מחר יערכו חגיגות לכבוד יובל המדינה בקריית גת שיש בה למעלה 15% אבטלה.

האם צריך לעשות שם חגיגות?

אהרון חוטובלי;

דבריהם של פקידי האוצר כבר לא מצחיקים אותנו. אנחנו לא פוחדים, אנחנו

איתנים בכל מצב ונמשיך את המאבק שלנו עד הסוף. אנחנו לא נוותר על כלום. אין

אצלנו אבטלה סמויה. כל פקיד העובד בשירות התעסוקה מקבל 120 איש ביום. מה עוד

אפשר לדרוש מאיתנו? הפקידים שלנו מאוימים, הרכוש שלהם נפגע. העובדים שלנו

יפגינו יחד עם המובטלים. אנחנו לא יכולים לתת יחס נאות במשך שתי דקות בלבד

לאנשים שהגורל התאכזר אליהם. אנחנו היום המשרד הכי כלכלי במדינה כי על הגב

שלנו מתוכנן להיות 120 מיליון שקל בתקציב המדינה. אני לא ארשום אף סירוב, אני

לא אסכן את עצמי.



מנחם הירדני;

אני רוצה להזהיר את כולם ולומר שהיום באים לשירות התעסוקה, אבל מחר יעלו

על שירות התעסוקה, ולא יהיה מי שיעצור גל של אלימות טוטאלית על עובדי שירות

התעסוקה. עובדי שירות התעסוקה מבקשים תנאים לעבוד. הם מבקשים תנאים לתפקד נכון

ונבון מבלי להיות מאוימים כל הזמן. אי אפשר שכל משפט שני של איש אוצר יהיה:

אנחנו נפריט אתכם. יש היום מדיניות של הפרטה. גם אם נקבל את הטענה שהפרטה היא

תנועה עולמית שמשפיעה עלינו, צריך לעשות הבחנה. היום ההפרטה היא לשם הפרטה

מבלי להתחשב בשאלה האם היא מוצדקת והאם נכון לעשות אותה, ובדרך יש קורבנות,

קורבנות, קורבנות.

אמרו פה שמובטל מאבד את כבודו ואני רוצה לומר לכם שמובטל הופך להיות עפר

אדם. עובדי שירות התעסוקה יהפכו לעפר אדם אם לא יתנו להם את הכלים הנכונים, את

התנאים, ואני כבר לא מדבר על תנאים פיזיים כמו: תאורה וניקיון, אלא אני מדבר

על בטחון פיזי ואפשרות לעבוד.

אני איש הסתדרות עובדי המדינה, אני מייצג את העובדים כלפי המעסיק. אנחנו

כבר עייפים מהיחס המשפיל, הפוגע, הלא צודק, שמקבלים עובדים שירות התעסוקה

שעושים עבודה נאמנה, תורמים למשק ולחברה את כל מה שהם יכולים.
היו"ר מקסים לוי
נציגת האוצר, בבקשה.
נטאשה מיכאלוב
אנחנו לא סבורים ששירות התעסוקה צריך לקבל עכשיו תוספת עובדים. אנחנו

חושבים שעובדי שירות התעסוקה עושים עבודת קודש והם צריכים להתאמץ ולעשות את

העבודה שלהם בשעות אלה של אבטלה גוברת.

בשנת 1992 כאשר האבטלה היתה במימדים מאוד דומים למימדים היום, הוספנו

לשירות התעסוקה משאבים.
אהרון חוטובלי
בשנת 1992 היו 880 עובדים. נכון להיום אין לי 825 עובדים. בשנת 1992 היו

142 אלף דורשי עבודה, ואילו היום יש 156 אלף דורשי עבודה. אנחנו מבקשים שהמספר

יהיה זהה. על מה את מדברת?
נטאשה מיכאלוב
מאז גם נוספו משאבים לרשות שירות התעסוקה וגם הורדו מספרי ההתייצבויות

בשירות התעסוקה. מספר המשרות ומספר השעות הנוספות כמעט שלא פחת בשירות

התעסוקה. אנחנו חושבים שלא יתכן לא להוריד משאבים בשעות שהאבטלה יורדת, ושלא

יתכן להוסיף עובדים ותקציבים בשעה שהעומס מתחיל לעלות. אי אפשר לעבוד בצורה

כזו.
היו"ר מקסים לוי
עוד לא היו נתוני אבטלה כאלה במדינת ישראל.
נטאשה מיכאלוב
בשנת 1992 מספר המתייצבים בשירות התעסוקה היה מעל ל-140 אלף בחודש. היום

אנחנו בסדר גודל של 150 אלף.

תמר גוז'נסקי;

אנחנו הגענו ל-160 אלף.
היו"ר מקסים לוי
את אומרת בביטחה שעובדי שירות התעסוקה מסוגלים לעמוד מול המימדים האלה של

האבטלה. מאיפה הבטחון בדברייך אלו? האם חקרתם את הנושא הזה? האם יש ועדה שבדקה

את הנושא הזה?
נטאשה מיכאלוב
יש ועדת מנכל"ים שבהחלט עובדת ושוקלת איך אנחנו מתקדמים עם שירות

התעסוקה?
משה דימרי
ועדת המנכל"ים מתמקדת בשאלה אחת והיא: איך מפריטים את שירות התעסוקה?
היו"ר מקסים לוי
איך אתם מתייחסים לתופעות האלימות שמתרחשות היום בלשכות התעסוקה? האם אתם

מחכים שפקיד שירות התעסוקה יהרג? האם רק אז תתעוררו ותבינו שהסכנה קיימת?
נטאשה מיכאלוב
אילו כל השביתה הזו היתה על הנושא הזה, אני אולי הייתי יכולה להתייחס

לזה.
היו"ר מקסים לוי
תתייחסי לנושא האבטחה.
נטאשה מיכאלוב
אני לא יכולה כרגע להתייחס לנושא הזה.
היו"ר מקסים לוי
גם אני לא אוכל לאשר כמה תקנות שאתם מביאים הנה היום ובשבוע הבא. פקיד

אוצר לא יכול להגיד לנו שהוא לא יכול להתייחס לשאלה שהעלנו. זו שערוריה. את

באת לכאן כדי לתת נתונים, את לא יכולה לבוא ולומר שאת לא יכולה להתייחס. למה

את לא יכולה להתייחס? האם מדובר בנושא בטחוני? אני מבקש ממך להתייחס לסיכון

הפיזי מולו נמצאים היום עובדי לשכות התעסוקה.



נטאשה מיכאליב;

אתה מושך אותי להיכנס לפרטי המשא ומתן ואני לא כל כך מרוצה מזה. כמובן

שזכותך להתעקש, אבל אני יכולה רק להגיד שנושא האבטחה הוא נושא תקציבי. הוא

נושא שעולה כסף.
דוד טל
חיי אדם עולים הרבה יותר, גבירתי.

נטאשה מיכאלוב;

משרד העבודה והרווחה צריך לתת לזה קדימות ועדיפות. לא יכול להיות שכל פעם

שיש בעיה כספית בתחום זה או אחר מיד יפנו אצבע מאשימה למשרד האוצר.
דוד טל
יכול להיות וגם יכול להיות. משרד האוצר הוא הכתובת היחידה אליו צריך

לגשת. משרד האוצר מגלה אטימות כל כך גדולה ורק אליו צריך להפנות את כל

החיצים.
היו"ר מקסים לוי
אתם דיברתם על תקציב שמתמודד עם האבטלה אבל עד היום לא אושר תקציב כזה.
דוד טל
למה?
נטאשה מיכאלוב
התקציב למאבק באבטלה אושר, אני לא יודעת למה אתה אומר שהוא לא אושר.
היו"ר מקסים לוי
האם את מציעה ששר העבודה יקח כסף ממשרד העבודה על מנת לממן את השמירה

והאבטחה בלשכות התעסוקה?
תמר גוז'נסקי
כן, זה מה שהיא הציעה.
נטאשה מיכאלוב
אני אומרת שלא יתכן שבכל פעם שיש בעיה במשק, כזו או אחרת, יבואו ישר אל

האוצר. לא יתכן שהאוצר יהיה הכתובת הראשונה.
דוד טל
יתכן גם יתכן. אתם חייבים לתת את הפתרונות. בגלל זה את נמצאת שם ובגלל זה

אני משלם לך שכר. את ועמיתייך יושבים שם על מנת לתת פתרונות לכל האנשים

שנמצאים כאן. אני לא אתן שתהיה במדינת ישראל תבעירה בגלל שאתם שם יושבים במגדל

השן ולא רואים מה קורה בשטח.



יוסי כהן;

אני מנהל איזור הדרום בשירות התעסוקה, ואני נמצא באיזור הדרום כבר 33

שנה. אדוני היושב ראש, לא פעם התלוויתי אליך בסיורים באופקים ובירוחם.

אני יודע שחברי הכנסת ויושב ראש הוועדה יודעים את תחושותיהם של עובדי

שירות התעסוקה, אבל אני רוצה להעיר כמה הערות לעניין הזה. ראשית, לא כדאי ולא

משתלם להגיש תלונה נגד מובטל שהתפרע בשירות התעסוקה. אנחנו מנסים לחרגיע את

הרוחות. שנית, אל נשכח כי בשנת 1980 בוטל חוק חובת זיקה של שירות התעסוקה.

אנחנו קיבלנו על עצמנו את אבטחת ההכנסה. אבטחת הכנסה פירושה לשכת סעד. אנשים

שמגיעים ללשכת הסעד הם אנשים אומללים בלאו הכי. לא צריך לאמלל אותם יותר. אני

מציע שפקידי האוצר יבקרו בלשכות התעסוקה ויראו את המובטלים ואת הדיכאון בו הם

נתונים.

תפקידו של עובד שירות התעסוקה לא נגמר לאחר שהוא מסיים את יום עבודתו.

עובד שירות תעסוקה הוא עובד שירות תעסוקה בבית, בבית הכנסת ובשעה שהם נמצאים

בחופשה. עובדי שירות חתעסוקה לא יושבים בבתי קפה.

הולכים עכשיו לקיים קורסים שונים והכשרות מקצועיות בקריית גת. המקצוע

היחיד שמאפיין את קריית גת הוא הכשרה מקצועית. מובטלים עוברים מהכשרה להכשרה.

עובדי שירות התעסוקה לא מבקשים טובות אישיות. תוחלת החיים של עובד שירות

התעסוקה היא מהנמוכה ביותר בעולם. אני לא רוצה פיצוי. גולדה אמרה כי עובדי

שירות התעסוקה הם אחרי צה"ל בחזית הראשונה, ואילו האוצר אומר ששירות התעסוקה

הם השין גימל.

חיים בר;

באפריל 1996 היו באיזור המשולש הערבי, בקה אלגרביה, ערערה, ואום אל-פחם,

סך הכל 769 דורשי עבודה. זה היה אחוז אבטלה מהנמוכים בארץ.

תמר גוז'נסקי;

גברים ונשים.

חיים בר;

גברים ונשים. בדצמבר 1996 מספר דורשי העבודה הוא 2,430. כלומר, המספר

עלה פי שלוש. בכל לשכה יושב פקיד אחד שעכשיו תוגבר בחצי משרה. בשנה אחת הגיעו

אלינו 2,000-3,000 מובטלים בענף הבנייה. ראשוני המפוטרים היום הם הערבים

הישראלים כי שכרם גבוה. הם לא מתקבלים כעובדים זרים מחכים, כי הם לא יכולים

להתחרות. אנחנו במצב קשה. העובדים שלי במשולש לא יכולים לגור בבתיהם.

לא קל לשבת מול מובטל ולהגיד לו שאנחנו מונעים ממנו את דמי האבטלה במשך

שלושה חודשים. בשני האיזורים שאני מנהל, כפקיד מדינה ולפי החוק, אני רושם

בממוצע 500 סירובים כאלה בחודש. מדובר ב-500 איש שמתדפקים על הדלת ואומרים לי

שאני לקחתי להם את הפרנסה. עכשיו אומרים לי שלא מספיק שיש את השלושה חודשים

האלה, אלא שאני צריך להחמיר איתםו עוד יותר ולקחת מהם גם שלושים יום.

יש מובטלים שלא רוצים לעבוד. מובטלים אלו מוציאים את דיבת מובטלים.



לא מדברים על האבטלה בנתניה. אבל בחודשיים האחרונים פוטרו כ-500 איש

שעבדו בענף היהלומים. אני כל יום מבשר בשורת איוב למנכ"ל. אף אחד לא מסתכל על

ענף היהלומים. מלטשת יהלומים נסגרת מהיום למחר וכך חמישים איש הופכים מובטלים.

גם ענף המלונאות מתחיל לפטר אנשים. ביום אחד פוטרו ארבעים איש שעבדו בבית מלון

בנתניה. אנחנו לא שמענו שקמה צעקה בעניין הזה משום שמדובר בעיר נתניה ולא

בירוחם. רבותי, גם העיר הגדולה נתניה נמצאת היום במצב קשה.

מדברים על יעול שירות התעסוקה, אבל אני רוצה להזכיר לכם כי לפני שלוש

שנים היו 150 סניפים בשירות התעסוקה. היום יש 102 סניפים. אני לא מאמין שיש

עוד מוסד בארץ שסגר סניפים בהיקף כזה במשך שלוש שנים. באיזור נתניה היתה לשכה

באליכין, באבן-יהודה, בקדימה, בכפר יונה, וכולן נסגרו. גם מיחשוב שירות

התעסוקה שינה את המצב. היום פקיד בלשכת התעסוקה באום אלפאחם יכול לראות משרה

שנכנסה בשעת בוקר בעיר חדרה. ברור שזה עוזר במשהו. באזור אותו אני מנהל אני

מסדר בחודש משרות לכ-800 איש. כלומר, לא נכון להגיד ששירות התעסוקה לא עושה

דבר במציאת מקומות תעסוקה. העובדות מראות אחרת.

בחדרה בנו ארמון פאר למוסד לביטוח לאומי. רק הגינון עלה שם ארבעים אלף

דולר. הבניין הזה הוא בניין בן שש קומות ובכל קומה ניצב שומר. מה ההבדל ביננו

לבין הביטוח הלאומי? למה אצלנו אין שומר ולהם יש? כששאלתי את השאלה הזו השיבו

לי כי לביטוח הלאומי יש תקציבים. האם מדובר בשתי מדינות שונות? אני כבר לא

מדבר על שכר העובדים.
היו"ר מקסים לוי
אין לי ספק כי צריכה להיות אבטחה בלשכות התעסוקה בעקבות התסכול שקיים

היום בקרב המובטלים. אתמול פירסמה המשטרה סקר בנושא האלימות שמלמד כי כל עובד

ציבור צריך ללכת עם מאבטח, ועוד יותר נכון לעשות זאת עם עובדי שירות התעסוקה

שצריכים להקשות את קריטריונים לקבלת דמי אבטלה.

רמי מנדל;

דורש עבודה הנתון במצוקה הוא דורש עבודה שלא ניתן לצפות את התנהגותו,

ולפעמים זה בצדק. לא רק שהוא מובטל ולא מקבל משכורת, אלא הוא גם צריך להתמודד

בחזית נוספת והיא חזית המשפחה, המכרים והקרובים. הוא מרגיש די מושפל. לאחרונה,

גברו מאוד מאוד האיומים של דורשי העבודה אל מול פקידי השירות. לפני חודשיים

היה בקריית ארבע איום בנשק על מנהל הסניף. למנהל הסניף אין שומר ולא מאבטח.

התברר לי שהוא לא הגיש תלונה במשטרה למרות שאני לחצתי עליו כן להגיש תלונה.

הוא אמר לי שהוא מרחם עליו ולכן הוא לא רוצה להתלונן. אבל המצב הזה יכול

להסלים ומה אז נגיד?

בשנת 1996 היו באיזור ירושלים 6,500 דורשי עבודה. שנת 1997 הסתיימה עם

9,000 עבודה בממוצע לחודש. זהו גידול של כמעט 50%-54. רמת השכר שמשולמת לשומר

בשירות התעסוקה היא חצי מרמת השכר שמשולמת לשומר בביטוח הלאומי. לביטוח הלאומי

מגיעים מאבטחים מקצועיים ואלינו מגיעים אנשים שהם בסוף דרכם. יש לנו מצוקה

אמיתית. קודם כל צריך לדאוג שתהיה לנו אבטחה.

אברהם כהן;

יש לי הרגשה שאני חי בתיאטרון אבסורד. אומרים לנו שאנו חייבים לעשות את

עבודתנו, אבל מצד שני, לא נותנים לנו את התנאים לעשות את העבודה הזו. אי אפשר

לדרוש מעובדים מעבר למה שהם מסוגלים לתת. המבנה החדש כבר צר ואי אפשר לעבוד

בו.



יום בו אנחנו חוסכים חודש אתד של ביטוח אבטלה מדורש עבודה שסודר בעבודה,

יכול לממן שכר של שומר או פקיד חשמה. גם האוצר יכול לעשות חשבון באיזה מקום

הוא חוסך ובאיזה מקום הוא מממן.

מדברים הרבה על הפרטה ומי שמצוי בנושא יודע שבתחומי רווחה וחינוך ההפרטה

היא לא מילת קסם. אם במקום בזח עובדים על רווח אז זה בא על חשבון רמת

השירותים. אנחנו מוכנים להתחרות עם חברות כוח אדם אם ינתנו לנו אותם התנאים.
היו"ר מקסים לוי
קחו לדוגמא את מע"ץ. במע"ץ מפטרים עובדים מהנדסים ובמקומם מכניסים עובד

קבלן ששכרו הוא פי עשרים משכרו של עובד המדינה. האם כך עושים הפרטה? האם זו

הפרטה?

אברהם כהן;

אם יתנו לנו לבחור את אוכלוסית דורשי העבודה שאנחנו רוצים או אם יתנו לנו

לקחת את בעלי המקצועות שקל לסדר להם מקומות עבודה, או שמרוויחים עליהם, אז גם

אנחנו יכולים להתחרות. אנחנו נשארים לטפל באוכלוסיה שלא ניתן להרוויח עליה

ושאי אפשר לסדר אותה בעבודה, אוכלוסיה שצריך להקדיש לה מספר מסוים של שעות

עבודה.
יעקב ניזרי
אני רוצה לספר לכם על מקרה שאירע באיזור חיפה. פקיד השמה העובד באיזור

חיפה אמר לדורש עבודה דברים כפי שהוא היה צריך לעשות. דורש העבודה הגיש תלונה

במשטרה בטענה שהפקיד ביקש ממנו שוחד. המשטרה שיכנעה את אותו פקיד לחודות

בעבירה שיוחסה לו, למרות שהיא לא עשה זאת. אותו פקיד עבר 18 שעות של חקירות

ועינויים. בסופו של דבר הוא זוכה. תארו לכם את הטראומה שעברה עליו באותם ימים

וכיצד התייחסה אליו הסביבה. אני מניח שהפקידים היום בטרם ישיבו תשובה לדורש

העבודה חושבים בליבם מה דורש העבודה יעשה להם כאשר הוא ישמע את תשובתם.

העובדים אינם מאובטחים כהלכה מול האיומים האלה. המחסור באבטלה עלול להביא

לגידול באיומים.

צבי הלנברג;

ישנה טענה כי שירות התעסוקה לא מסוגל לתת את השירות המגיע לאזרח מהצד

האחד, ואת השירותים למעסיקים מהצד השני. כדי לאזן את התמונה אני רוצה להעביר

לכם סקר שנערך בעיתונות המקומית וכן מכתבי הערכה מצד מעסיקים באיזור שלנו.

מזל מנור;

אני מנהלת סניף אבל אני רואת את עצמי כפקידת השמה. אני כל היום מקבלת קהל

כך שאי אפשר לומר שאני עסוקה בניהול, אלא ממש בהשמה.

אני נפגעתי פעמיים מאלימות שהופנתה כלפיי. פעם אחת, נוקבו ארבעת הצמיגים

של מכוניתי. בפעם השנייה נשפכה חומצה על מכוניתי. בכל אותם פעמים אמרתי שכל

זמן שמדובר בפגיעה ברכוש ולא בחיי אדם עליי להיות רגועה. אבל אתמול בלילה

עברתי חוויה קשה שהדירה ממני שינה. התקשר אליי הביתה דורש עבודה ואיים עליי.

כאשר אמרתי לו שאני לא פוחדת הוא ענה לי: אבל יש לך ילדים. הוא גם הוסיף ואמר

שהוא ישב כבר בבית סוהר ושהוא לא פוחד לשבת פעם שנייה. אני מבקשת מכם לעשות

הכל על מנת להגן עלינו. הילדים שלי לא הלכו היום לבית הספר כי אני דואגת להם.

אני רוצה להגן על משפחתי ועל רכושי.
היו"ר מקסים לוי
אני רוצה לסכם את הדיון.

ועדת העבודה והרווחה תומכת במאבקם של עובדי לשכות התעסוקה. אני רוצה

שנדון היום בשאלה מה יהיה עם דמי האבטלה שמגיעים למובטלים? הרי מדובר בדמי

הקיום שלהם. צריך לפתור עוד היום את השאלה הזו.

לא נהכה עד שתסכול המובטלים יביא לשפיכות דמים.

המובטלים אינם אשמים באבטלה, אלא המדיניות החברתית של הממשלה. בהעדר

אלטרנטיבות לאבטלה המתרחבת, מופנה הזעם כלפי הפקידים בלשכות התעסוקה.

הוועדה קוראת לאוצר להקצות מאבטחים ללשכות התעסוקה שיבטיחו את שלום

העובדים. משרד האוצר צריך להרחיב את התקנים בלשכות התעסוקה כדי שעובדי לשכות

התעסוקה יוכלו להתמודד עם האבטלה.

הוועדה קוראת למשרד האוצר לחזור בו מרעיון מההפרטה.

אני מתכונן לפנות היום במברק לראש הממשלה על מנת שיפעל להקלת מצוקת פקידי

הלשכות עוד לפני שחס וחלילה יארע אסון. זוהי אחריותו הבלעדית. במברק גם נתריע

על הסכנות החמורות שמתרחשות במשק בימים אלה.

תמר גוז'נסקי;

אולי נוסיף את העניין שבענפים מסוימים, כמו ענף הבנייה, בהם יש ביקוש רב

לעבודה יש צורך למצוא כל דרך בה ניתן יהיה לספק עבודה למובטלים הישראלים, בין

היתר על ידי הקטנת הרישיונות לעובדים זרים. זה יקל עליהם את הלחץ.
היו"ר מקסים לוי
בימים הקרובים אנחנו נדון בחוק ממשלתי בנושא עובדים זרים.

אני מקווה שנוכל לעזור לכם.

משה דימרי;

אדוני היושב ראש, תודה רבה לך ולחברי הוועדה.
היו"ר מקסים לוי
הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.

קוד המקור של הנתונים