ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/12/1997

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון-איסור הגבלת היקף משרה), התשנ"ז-1997, חברת הכנסת ענת מאור; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון-התרת עבודה ככל עובד אחר), התשנ"ז-1997, חברי כנסת: אפי אושעיה, דליה איציק, אברהם יחזקאל, איתן כבל, רענו כהן, אופיר פינס-פז; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון-עובדת בהריון), התשנ"'ז-1997, חבר הכנסת ראובן ריבלין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 15) (העסקת אישה בהריון בעבודת לילה, בשעות נוספות ובמנוחה השבועית), התשנ"ז-1997, קבוצת חברי כנסת; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 16), התשנ"ז-1997; פיטורי ע

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 131

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. י"ז בכסלו התשנ"ח (16 בדצמבר 1997. שעה; 00;9

נכחו חברי הוועדה; מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

שמריהו בן צור

דוד טל

מוזמנים; עו"ד רות כהנא - משרד העבודה והרווחה

יוסי פרחי - מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה

יעקב ניזרי - סמנכ"ל שירות התעסוקה

אורית לב - משרד האוצר

דן אורנשטיין - משרד המשפטים

לאה רוזנברג - המוסד לביטוח לאומי

יהודה יעיש - מזכיר הסתדרות פועלי הטקסטיל

עו"ד דפנה דז'יאן- ההסתדרות הכללית החדשה

אילנה קלעי - ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד גלילה הורנשטיין - נציגת העובדים

נפתלי שגיא - נציג העובדים

אסתר סיוון - שדולת הנשים

עו"ד יעקב לנגה - לישכת עורכי הדין

יועץ משפטי; משה בוטון

מנהלת הוועדה;שירלי אברמי

קצרנית; אושרה עצידה

סדר-היום; 1. פיטורי עובדי הטקסטיל ומפעל "גיבור סברינה" -

חבר הכנסת מקסים לוי.

2. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מסי 16), התשנ"ז-1997

3. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מסי 15) (העסקת אישה

בהריון בעבודת לילה, בשעות נוספות ובמנוחה השבועית),

התשנ"ז-1997, קבוצת חברי כנסת.

4. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון-עובדת בהריון),

התשנ"ז-1997, חבר הכנסת ראובן ריבלין.

5. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון-התרת עבודה ככל עובד אחר),

התשנ"ז-1997, חברי כנסת: אפי אושעיה, דליה איציק,

אברהם יחזקאל, איתן כבל, רענן כהן, אופיר פינס-פז.

6. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון-איסור הגבלת היקף משרה),

התשנ"ז-1997, חברת הכנסת ענת מאור.

- נספח; סיכום פגישת הוועדה לפתרון בעיית עובדי גיבור סברינה מיום 15.12.97



1 . פיטורי עובדי הטקסטיל ומפעל "גיבור סברינה". חבר הכנסת מקסים לוי

היו"ר מקסים לוי;

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

הנושא הראשון על סדר היום הוא סיכום דיון בנושא מפעל "גיבור סברינה".

ועדת העבודה התכנסה בשבוע שעבר במטרה למצוא פתרון לעובדי מפעל "גיבור סברינה"

כך שהם בכל זאת יועסקו במפעל תקופה מסוימת, ושהמפעל יוכל לעמוד על רגליו. הוצע

שתהיה הכשרה פנים מפעלית ושהעובדים ימשיכו לקבל שכר מדמי האבטלה. יהיו כאלה

שיטענו ששוב הממשלה עוזרת למעסיקים, אבל אנחנו רוצים לגרום לכך שמפעל "גיבור

סברינה" ימשיך להתקיים. אני גם דיברתי עם משרד עורכי הדין שמטפל בנושא הזה.
תמר גוז'נסקי
אם זו הכשרה פנים מפעלית, מדוע יש צורך בדמי אבטלה?

אפי אושעיה;

כלומר, הכשרה פנים מפעלית לא על חשבון דמי אבטלה. היו הצעות כאלה ואחרות

ובסופו של דבר התקבלה ההצעה היותר טובה.

היו"ר מקסים לוי;

הסיכום מתייחס לערים כפר סבא, נתניה, מעלות, ירכא, וכיסרא. זהו סיכום

שמקובל על הוועדה.

האם מישהו רוצה להתייחס לנושא?
אפי אושעיה
אדוני היושב ראש, אני רוצה לפתוח ולומר כמה ברכות. ראשית, ברכות לשר אלי

ישי. אתמול אמרנו במליאת הכנסת שמזל הוא שיש לנו שר עבודה ורווחה כזה. חברת

הכנסת תמר גוז'נסקי ואנוכי בירכנו אותו על כך שהוא התגייס מיידית לטיפול

בנושא. צריך גם לומר מילה טובה ליושב ראש הוועדה על כך שביקר במפעל. הוא גם

התרשם באופן אישי מהנעשה שם עוד לפני שהמשבר הגיע לשיאו. הוא עקב אחרי הנעשה

במפעל וזירז את המערכות. כמו כן, אני רוצה להודות ליהודה יעיש מזכיר הסתדרות

פועלי הטקסטיל, למזכיר מועצת כפר סבא, ולמזכיר מועצת פועלי נתניה, ובוודאי

להודות לעורכת הדין גלילה הורנשטיין שיצגה את ההסתדרות. ועוד יש להודות גם

לאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה שהביא למימוש ההסכם הזה. אני חושב שבתנאים

שנוצרו ההסכם של הכשרה מקצועית הוא ההסכם הטוב ביותר שניתן היה להשיג כדי

שהמפעל הזה יתחיל לעבוד.

אדוני היושב ראש, אני חושב שאנחנו כאן בוועדה צריכים לבחון את חברת

"כיתן" בכלל ואת חברת "כלל" בפרט, משום שבשנים האחרונות הם קיבלו הרבה מאוד

מיליונים וצריך לראות כיצד הם ניצלו אותם. כלומר, האם הם לא עשו שימוש ציני

בכספי מדינה לטובת העשרת קופתם, תוך כדי התעלמות מרושעת מציבור העובדים? זהו

מבחן שאנחנו צריכים לבחון אותו כאן בוועדה בישיבה אחרת שנקיים. אנחנו ניצחנו

בקרב הקטן הזה, אבל המלחמה על ענף הטקסטיל עדיין תימשך. אם המפרק הגיע למסקנה

שניתן להפעיל את המפעל, נשאלת השאלה, מדוע הנהלת "כיתן" ו"כלל" לא הגיעו

למסקנה הזו, ואני שואל זאת בפליאה גדולה מאוד. אני מציע לכולנו לא להתרשם כאשר

מדברים על מפעלי הי-טק משום שבמפעלי הי-טק, פועלים ברמה הזו מקבלים את שכר

המינימום, אגורה אחת לא יותר. הם מקבלים בדיוק כמו בטקסטיל.



עו"ד גלילה הורנשטיין;

בשם העובדים, בשם האיגוד המקצועי, הסתדרות הטקסטיל וכל מועצות הפועלים

המעורבים, אנחנו רוצים להודות ליושב ראש הוועדה שמצא לכיווץ לקיים ישיבת רוירום

ולעזור לנו בצורה בלתי רגילה. אני רוצה להודות לאגף להכשרה מקצועית, למר יוסי

פרחי ולכל העובדים שלו. אני רוצה גם להודות לשר העבודה.

אני חושבת שאם הפתרון הזה לא היה נמצא, למרות שהוגשה הבקשה להפעלה המפעל,

היה קושי רב בהפעלה.

זו שערוריה שחברה תחליט להגיש בקשת פירוק ולזרוק 1,100 עובדים ערב מתן

המשכורת. חברת "כלל" קיבלה הרבה כספים לקונצרן ולדעתי צריך להפעיל לחץ שחברת

"כלל" תממן את משכורת חודש נובמבר. לא יתכן שמחד היא תסגור את שעריה ותזרוק את

כל הפועלים לרחוב, ומאידך, היא תטיל את משכורת חודש נובמבר על משלם המיסים

במדינת ישראל.

תמר גוז'נסקי;

תוסיפי לזה את חלוקת חדיוודנדים.

עו"ד גלילה הורנשטיין;

על זה כבר דיברנו בישיבה הקודמת. לכן, אנחנו נאבק ואנחנו מבקשים מאוד שגם

החברים בוועדה יאבקו על כך.

היו"ר מקסים לוי;

ישנה מדיניות כושלת שהתחילה בממשלה הקודמת והיא ממשיכה בממשלה הזו. ריסוק

המפעלים האלה לא הביא לידי כך שהוקמו מפעלים חדשים במקומם ולכן במשך הזמן

תיווצר בעיה שבה יצטרכו לבלום את הבעיות במקום לדאוג לצמיחה.

אני מציע שאנחנו נאשר את הסיכום. ועדת העבודה והרווחה לא תפסיק את

הדיונים. אנחנו נביא לידי ביטוי את הביקורת שלנו כלפי "כלל" ו"כיתן", אנחנו

נבדוק את הנושא הזה ונהיה מעורבים.

תמר גוז'נסקי;

גם בנושא השכר.

היו"ר מקסים לוי;

ודאי.

עו"ד גלילה הורנשטיין;

אנחנו גם ניידע אותכם לגבי הפעולות שבהן נקטנו.

הי ו"ר מקסים לוי;

תודח רבה.

אפי אושעיה;

אני מבקש לצרף את הסיכום לפרוטוקול של הישיבה היום.
היו"ר מקסים לוי
בסדר.
עו"ד גלילה הורנשטיין
תודה רבה.

תמר גוז'נסקי;

בהצלחה.



2. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 16). התשנ"ז-1997

3. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 15) (העסקת אישה בהריון בעבודת לילה. בשעות

נוספות ובמנוחה השבועית). התשנ"ז-1997. קבוצת חברי כנסת.

4. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון-עובדת בהריוו). התשנ''ז-1997. חבר הכנסת ראובן

ריבלין.

5. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון-התרת עבודה ככל עובד אחר). התשנ"ז-1997.
חברי כנסת
אפי אושעיה. דליה איציק. אברהם יחזקאל. איתן כבל. רענו כהן.

אופיר פינס-פז.

6. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון-איסור הגבלת היקף משרה). התשנ"ז-1997.

חברת הכנסת ענת מאור.

היו"ר מקסים לוי;

אנחנו דנים בהצעת חוק ממשלתית.

גברת רות כהנא, תציגי לנו בבקשה את הצעת החוק.
רות כהנא
אנחנו הגשנו מספר תיקונים בחוק עבודת נשים והתיקונים הם במסגרות שונות.

אני אסביר את עיקר התיקונים שמוצעים.

בחוק עבודת נשים זכאית אם מאמצת לדמי לידה ולחופשת לידה של 12 שבועות,

וגם לחופשה ללא תשלום עד תיקרה של 12 חודשים, כדי לטפל בילד המאומץ, בתנאים

שקבועים. אנחנו מציעים להרחיב את הסעיף הזה בשני דברים: ראשית, שהיא לא תפוטר

ולא תקבל הודעת פיטורין לעניין זה בתקופה של חופשת הלידה וחופשה ללא תשלום.

שנית, כשאנחנו מתייחסים לאימוץ אנחנו מבקשים להוסיף שאותן זכויות לא יהיו רק

לעובדת מאמצת, אלא גם לעובד מאמץ. כאשר שני בני הזוג המאמצים מקבלים לביתם ילד

מאומץ, הבחירה תהיה בידי בני הזוג מי יטול את חופשת הלידה, או את החופשת ללא

תשלום, לפי בחירתם. כך אנחנו תיקנו מספר חוקים כדי לתת יותר תוקף לאלמנט

המשפחתי כך שההחלטה הזו תהיה בידיו.

הצעה נוספת נוגעת לעובדים של קבלני כוח אדם. כידוע, עובדים של קבלני כוח

אדם מטבע ההסכמים שבינם, עובדים רק בשעה שקבלן כוח האדם מוצא עבודה עבורם אצל

זולתו, אבל זה לא חייב להיות ברציפות. זאת אומרת, כאשר יש עבודה העבודה מוצעת

לעובדת אצל קבלן כוח אדם והיא למעשה עובדת אצל המעסיק שמזמין אותה לעבודה. אם

אין עבודה, העובדת ממתינה עד שיקראו לה.

כאשר העובדת היא אשה בהריון והמעסיק בפועל מפסיק את עבודתה, הוא לא חייב

בהיתר לצורך הפיטורין מכיוון שהוא לא המעסיק שלה ואין יחסי עובד ומעביד בין

שניהם. אבל, גם הקבלן טוען שהוא לא חייב בהיתר פיטורין הואיל ולפי חוזה שבינה

לבין הקבלן היא ממתינה עד שהקבלן ישיג עבודה עבורה, ואז ברור שיש קשיים יותר

גדולים בהשגת עבודה לעובדת שהיא בהריון והיא נופלת בין הכסאות. זאת אומרת, היא

לא זכאית לאותה זכות אלמנטרית של כל עובדת בהריון שלא יפטרו אותה בזמן ההריון

אם הפיטורין קשורים להריון. במקרה שהם לא קשורים בהריון, זה צריך להיות רק

בהיתר של שר העבודה והרווחה.
תמר גוז'נסקי
מצד אחד, אסור לפטר אותה, ומצד שני, לא חייבים לתת לה משכורת. היא תהיה

במצב בו היא לא תהיה לא כאן ולא שם. עובדת קבלן כאשר אין עבודה לתת לה, היא

לא נשלחת לעבוד והיא לא מקבלת שכר, אבל היא גם לא מפוטרת, באיזה מצב היא

נמצאת?



רות כהנא;

היא נמצאת במצב שהקבלן חייב בשכרה, בדיוק כמו בל מעביד אחר.

תמר גוז'נסקי;

זה לא כתוב פה.
רות כהנא
זה לא צריך לחיות כתוב. אם אנחנו נתבונן בסעיף 9 בחוק חעיקרי, הרי

שהמעביד חייב בהיתר מאת שר העבודה כדי לפטר עובדת בהריון, ואם יש קשר בין

הפיטורין להריון אין היתר. זוהי הוראה אבסולוטית. והיה והמעביד מפטר אותה אף

על פי כן ללא היתר, בית הדין פוסק לעובדת את שכרה.
תמר גוז'נסקי
היא לא מפוטרת, אבל היא גם לא עובדת.

רות כהנא;

זה לא משנה. כאשר עובדת אצל מעביד רגיל היא בהריון והמעביד מפטר אותה בלי

היתר, היא לא עובדת, ואף על פי כן בית הדין פוסק לה את שכרה, הואיל והיא לא

קיבלה היתר פיטורין. הוא הדין לגבי עובדת של קבלן כוח אדם בתיקון שלנו. כאשר

קבלן כוח אדם לא משיג לה עבודה, הוא חייב בשכרה אף על פי שאינה עובדת בדיוק

כמו כל מעביד רגיל.

תמר גוז'נסקי;

ואם הוא יוכיח שאין לו עבודה בשבילה?

רות כהנא;

לכן בא התיקון. התיקון אומר; "היה המעביד קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה

אצלו בפועל במשך ששה חודשים לפחות, יראו לעניין סעיף קטן (א)", זה בחוק

המקורי, "גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורין". אם רואים את זה כפיטורין זאת

אומרת שהוא במו כל מעביד אחר חייב בשכרה, בין אם היא עובדת ובין אם היא לא

עובדת. גם מעביד רגיל כאשר הוא מפטר, העובדת לא עובדת, היא בביתה.

היו"ר מקסים לוי;

היום אנחנו רואים שלא לוקחים עובד כעובד קבוע אם העבודה היא מוגבלת בזמן

מסוים. אם החוק הזה לא יהיה ברור יווצר מצב שיתכן ולא יקחו נשים נשואות לעבודה

מסוימת משום שאם תיגמר העבודה תהיה לקבלן כוח אדם בעיה רק עם העובדות האלה.

הוא יצטרך לשלם להן בשעה שהן כלל לא עובדות.

תמר גוז'נסקי;

לפי החוק נאמר שאם הפיטורין הם בשל ההריון, הם בלתי חוקיים. אבל אם

המעביד אומר שהפיטורין הם משום שהעבודה נגמרה או שהוא סגר את העסק, אז הוא

יכול לפטר ולשם כך הוא צריך לקבל היתר של השר. במקרה שלנו הוא גם כן יפנה לשר

ויסביר שהיא עבדה בחברת "סברינה", סגרו את המפעל הזה ולכן מה רוצים ממנו?



משה ביטון;

והוא יתן לו היתר.

היו"ר מקסים לוי;

אסור שיהיה ואקום מסוים שיתן מוטיבציה לקבלן לא להעסיק נשים מכיוון שיתכן

והן יהיו בהריון.

אפי אושעיה;

אני חושב שיש פה הצעת חוק סוציאלית טובה מכיוון שהיא מסייעת. נניח וישנו

קבלן שזכה לקבל עבודה בבתי משפט והוא צריך להעסיק שם קלרניות. אותו קבלן לא

זכה במכרז שנה לאחר מכן והוא לא יכול לספק עבודה. על פי הצעת החוק הזו אנחנו

מחייבים להעסיק את הקלדניות, אלא אם הוא הוכיח בפני שר העבודה שאין לו את

האפשרות להעסיק משום שהחוזה שלו נגמר.

תמר גוז'נסקי;

משווים את המצב שלה למצב של עובדת רגילה.

אפי אושעיה;

כן, כי גם מנהל מפעל רגיל יכול להגיד שמכיוון שמספר ההזמנות שלו הצטמצמו

הוא חייב לפטר.

היו"ר מקסים לוי;

בחברת כוח אדם כל התחום הוא פרוץ. המצב שם אינו דומה לתעשיות כמו התעשייה

האוירית ששם יש איגוד מקצועי.

אפי אושעיה;

היות והתחום של כוח אדם פרוץ, באים לסתום את הפירצה הזו. למרות הקושי

שיהיה לחברות כוח אדם, אנחנו בכל זאת אם נאשר את הצעת החוק הזו אנחנו ניתן

הגנה לנשים בהריון העובדות אצל קבלני כוח אדם. יש פה שיקול דעת לשר ואם ירצו

לפטר את העובדת בהריון, ידע שיש עליו את אימת השר. זה לא חוק גורף שאומר

שאסור, הוא אומר בהיתר, ולכן אני ממליץ לאשר את הצעת החוק

משה בוטון;

אני רוצה לחדד את הבעיה שבאים לפתור בהצעת החוק. הרי הכלל הוא שקבלן כוח

אדם הוא מעביד של עובד, ולכאורה חל עליו סעיף 9 לחוק שלא יפטר מעביד עובדת

שהיא בהריון בטרם יצאה לחופשה, אלא בהיתר מאת השר. סעיף 9 חל גם על קבלנים.

זאת אומרת, גם הקבלן אסור לו לפטר עובדת בהריון, אלא בחיתר של השר. אלא מה?

קבלני כוח אדם עושים "תרגיל" אחר. כאשר העובדת בהריון הם לא מפטרים אותה, אלא

באופן זמני הם מפסיקים לה את העבודה. הצעת החוק אומרת שהחוק יראה את ההפסקה

הזמנית הזו כאילו זה פיטורין. זאת אומרת, הוא גם לא יפסיק לה באופן זמני.

תמר גוז'נסקי;

אלא באישור.



משה ביטון;

כן. אם כן, הרווק בא לצורך ההפסקות הזמניות ולפי דעתי זה מאוד חיובי. אם

לא היו ההפסקות הזמניות האלה, אז קבלן דינו כדין כל מעביד אהר.

עו"ד יעקב לנגה;

אני מציע לקבוע בחוק מספר סייגים. נניח וקבלן שירותים קשור למכרז עם בית

משפט ופתאום קבלן אחר זכה. יקה זמן עד שהוא יפנה לשר ועד שהשר יתן את החלטתו.
משה בוטון
אנחנו לא משנים את המצב הקיים. כל מעביד אסור לו לפטר אלא בהיתר מהשר.
עו"ד יעקב לנגה
יש הבדל אם אני מעסיק 20 עובדים או עובד אחד.
משה בוטון
החוק לא מבחין.

עו"ד יעקב לנגה;

יכול להיות מצב שגם השר יכול להתמהמה חודש או חודשיים ובינתיים למעביד זה

עולה.

משה בוטון;

אנחנו לא דנים בזה היום.

אפי אושעיה;

למה להפלות לטובה את הקבלן על פני מעסיקים רגילים?

תמר גוז'נסקי;

אני רואה פה בעיה כזו ואני אתאר אותה. ישנו קבלן כוח אדם ויש מי שמעסיק

בפועל. נניח שהמעסיק בפועל לא רוצה את העובדת כי היא בהריון. הוא מדבר עם קבלן

כוח אדם והוא מבקש שהוא יחליף לו את העובדת הזו בעובדת אחר. למחרת, שולח הקבלן

עובדת אחר במקום העובדת בהריון, ולמעשה העובדת בהריון איבדה את מקום עבודתה

בגלל שהיא בהריון. אנחנו פה אומרים לו למצוא לה עבודה אחרת ואז הוא יכול לטעון

שאין לו עבודה אחרת בשבילה. יש פה סיטואציה שבה היא פוטרה בפועל בגלל שהיא

בהריון, וההגנה היא לא בדיוק כמו ההגנה הזו. היא תוכיח שהיא עזבה את העבודה

ולמחרת הגיעה עובדת אחרת והתיישבה על אותו כסא. אם היא היתה עובדת של המעביד

הזה זו היתה ההוכחה המוחצת שהיא פוטרה בגלל הריון, כי עובדה שהמעביד צריך אישה

אחרת שתשב באותו מקום. אבל במקרה שלנו היא לא יכולה לטעון את זה. האם היא

יכולה לטעון שבמקומה נשלחה עובדת אחרת ולכן זו הוכחה שיש לו עבודה?

רות כהנא;

היא יכולה לטעון מה שהיא רוצה, אבל לא זו הבעיה. הרי עד עכשיו המצב הזה

פרוץ. אנחנו רוצים לפתור בעיה של עובדות של קבלני כוח אדם.



תמר גוז'נסקי;

לפי הפסיקה, גם למעסיק יש צד בזה. המעסיק בפועל הוא ישות משפטית ובתי

המשפט שגם לו יש חובות. איך יתכן שהוא יגיד שהוא לא רוצה את העובדת כי היא

בהריון והוא מבקש עובדת אחרת, והקבלן ישלח מישהי אחרת ובכך הוא למעשה משתף

פעולה עם המעביד שפיטר עובדת בגלל שהיא בהריון?

היו"ר מקסים לוי;

אני מציע שנקרא סעיף סעיף וכך נתקדם.

רות כהנא;

[ קוראת את סעיף 1 בהצעת החוק שמדבר על תיקון סעיף 6א ].

לפי דעתי יש ב-(1) טעות סופר ובמקום 9(ג) צריך להיכתב: 9(ב)(2).

משה בוטון;

האם סעיף (2) שקובע שהמשפחה היא הקובעת משפיע על הביטוח הלאומי?

לאה רוזנברג;

לא.

היו"ר מקסים לוי;

סעיף 1 אושר.

רות כהנא;

"(ב) היה המעביד קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך ששה

חודשים". אני מבקשת להוסיף את המילה רצופים. "בסעיף זה "קבלן כוח אדם" -

כמשמעותו בחוק עובדים זרים...".

משה בוטון;

למה כמשמעותו בחוק עובדים זרים?

רות כהנא;

כי שם ההגדרה של הקבלן.

משה בוטון;

ההגדרה היא בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

רות כהנא;

זו אותה הגדרה, למה זה משנה?
משה בוטון
זה משנה. החוק הראשי הוא העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. שם יש הגדרה

מה זה עובדים של קבלן כוח אדם.

רות כהנא;

כאשר אנחנו עבדנו על החוק הזה עוד לא היתה החוק הראשי של קבלני כוח אדם.

משה בוטון;

אז צריך לתקן.
רות כהנא
אנ אתקן.

שמריהו בן-צור;

למה את רוצה להוסיף את המילה "רצופים"?

היו"ר מקסים לוי;

אני לא רוצה להכניס את המילה "רצופים".
רות כהנא
אני מציעה את זה בעקבות הערות של לישכת עורכי הדין. קבלני כוח אדם

מעסיקים לפעמים עובדת במשך יומיים ולאחר מכן יש הפסקה של חמישה חודשים, ואחר

כך עוד יומיים, ולא לזה התכוונו.
היו"ר מקסים לוי
מה קורה עם מורים שעובדים בבית ספר ויש הפסקות כאלה ואחרות, למה זה צריך

להיות רצוף?
תמר גוז'נסקי
יש הפסקות בפורים ובחנוכה והיא לא מקבלת שום דבר בפורים ובחנוכה.
רות כהנא
מהרגע שבו עובדת אצל קבלן כוח אדם חתומה על חוזה היא מועסקת אצלו.
תמר גוז'נסקי
מועסקת היא מי שעובדת בפועל ומקבלת שכר. האם העסקה בלי כסף זה העסקה?
משה בוטון
אם רוצים להשוות את קבלן כוח אדם למעביד רגיל, אבל אצל מעביד רגיל לא
מופיע המילה רצופים. כתוב
עבדה שישה חודשים. למה לתת את ההנחה הזו של ששה

חודשים רצופים לקבלן כוח אדם?



רות כהנא;

אופי העבודה אצל קבלן כוח אדם הוא שונה.

תמר גוז'נסקי;

לכן צריך להגן עליה יותר.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו לא מוכנים להכניס את המילה "רצופים".
רות כהנא
בסדר, אני רק הבעתי עמדה.

שמריהו בן-צור;

נראה לי שתקופה של ששה חודשים היא יותר מידיי.

רות כהנא;

אבל זה כתוב בחוק הראשי.

שמריהו בן-צור;

אפשר לכתוב במקום המילה "רצופים" או 151 יום.

היו"ר מקסים לוי;

אנחנו לא רוצים להכניס את המילה "רצופים" ולא רוצים להכניס 151 יום. סעיף

2(ב) מאושר.

עו"ד יעקב לנגה;

אני חושב שאתם עלולים לחסל את ענף כוח אדם.

דוד טל;

כשרצינו להעלות את שכר המינימום הילכו עלינו אימים ושום דבר לא קרה.

רות כהנא;

[ קוראת את סעיף (ג)(1). ]

אנחנו נכנסים כרגע לפרק חדש. אישה יולדת זכאית לחופשות על פי חוק ויש

נוהג מגונה שכאשר העובדת מממשת את זכותה על פי החוק ויוצאת לחופשה כזו או אחרת

שהחוק מקנה לה, ולאחר שהיא חוזרת חזרה למקום עבודתה היא מוצאת הודעת פיטורין

על שולחנה. אנחנו לא יכולים לאסור פיטורין באופן מוחלט כי אין בחוק הישראלי

חוק האוסר על פיטורי עובדים. חוקי עבודת נשים מגינים על נשים במצבים ביולוגים

כאלו ואחרים, אבל אנחנו רוצים להוסיף אפילו באופן סמלי 45 יום על מנת לתת את

ההרגשה שלא שמים את מטרות החוק לאל על ידי כך שאומרים לה שאם היא יוצאת לחופשה

עליה לדעת שאחר כך היא מפוטרת. המספר 45 יום נקבע באופן שרירותי.

[ קוראת את סעיף (ג)(2). ]



משה בוטון;

זה האימוץ.
רות כהנא
עד 12 חודשים חופשה ללא תשלום.
משה בוטון
למה פה צריך היתר ובקודם לא? שם זה קטגורית שאסור.

רות כהנא;

בנושא הזה, בצורה קטגורית, מדובר על העדרות מעבודה של אישה שילדה ומצבה

הבריאותי על פי אישור רפואי עקב הלידה מחייב אותה לשהות בימי מהלה עד ששה

חודשים. אנחנו לא רוצים היתר ולא שום דבר בתקופה הזו. היא חולה כתוצאה מהלידה

אז אנחנו לא רוצים הודעת פיטורין.

משה בוטון;

היא מדברת על (ג}(1). ב-(ג}(1) אסור לפטר בשום אופן.
תמר גוז'נסקי
למה בסעיף (ג)(2) כתוב: "אלא בהיתר"?

רות כהנא;

הסעיף הזה מדבר על חופשה ללא תשלום. חופשה ללא תשלום יכולה להשתרע על

תקופה של שנה אחרי חופשת לידה. במשך השנה הזו ברור שהמעסיק או שהוא לוקח עובד

אחר, או שיש לו צימצום בעבודה, או פשיטת רגל, זו תקופה מאוד ארוכה. אנחנו

מוסיפים לתקופה הזו עוד 45 יום, ולתקופה כזו ארוכה אם קורה צמצומים בעבודה או

שהעסק נסגר, אז יקבל היתר.

משה בוטון;

הוא יכול לקבל את ההיתר גם לגבי התקופה של 12 חודשים.

רות כהנא;

גם לגבי ה-12 חודשים.

משה בוטון;

זאת אומרת, אפשר לפנות לשר העבודה ולומר שהיא יצאה לחופשה ללא תשלום, אבל

אני סוגר את המפעל ורוצים לפטר ולכן תנו לי היתר, ואז יתנו לו.

רות כהנא;

אם הוא סוגר את המפעל אז אין ברירה.



משה בוטון;

אבל לעומת זאת, במקרה הראשון כשהעובדת חולה והוא סוגר את המפעל אז מה

יעשה? הוא לא צריך היתר.
רות כהנא
כמו בהופשת לידה.

תמר גוז'נסקי;

חופשת לידה משולמת על ידי הביטוח הלאומי, ו-45 יום משולמים על ידי המעביד

ולא על ידי הביטוח הלאומי. סעיף (ג)(1) הוא קטגורי לגמרי.

עו"ד יעקב לנגה;

בסעיף (ג}(1} מצויינים 45 יום וזה בנוסף ל-30 יום שבדרך כלל מעביד לא

מפטר עובד או עובדת אלא אם הוא נותן לה הודעה מוקדמת של שלושים ימים. פה

מציעים להאריך את התקופה. כלומר, בנוסף לשלושים יום עוד 45 יום. 30 יום זה

נוהג ופה מציעים עוד 45 יום. נוהג זה חלק מדין והיום אין דבר כזה שלא מודיעים

מראש לעובד או לעובדת על כוונתם לפטר אותם אם מפטרים אותם.

יש הבדל בין מעביד גדול כמו מפעל ממשלתי שאם קורה מה שקורה, אז יש מאגר,

לבין בעלי חנויות, קבלנים זעירים, או עבודות שיש למעביד עובד אחד או שניים

שצריך עכשיו לממן מכיסו 75 יום.

היו"ר מקסים לוי;

אני מציע שיובהר בהצעת החוק שזה לא בתוספת לשלושים יום.

משה בוטון;

אדוני היושב ראש, אנחנו לא יכולים להתייחס בחוק לנוהג שיש.

תמר גוז'נסקי;

זה מגן על עובדים שאין להם הסכמי עבודה.

עו"ד יעקב לנגה;

אני מוכן שזה יצויין ככה.

תמר גוז'נסקי;

זה מובן. כתוב פה; למועד שחל בתקופה. הוא יכול להגיד לה שבעוד 46 יום את

מפוטרת, זה בסדר.

רות כהנא;

הצעת משרד העבודה המקורית היתה לתת 90 יום, שלושה חודשים אחרי שהיא חוזרת

לעבודה, שיתנו לה לפחות להרגיש שהחופשה לא היתה לשווא, ואנחנו הורדנו ל-45

יום. רבותי, זה לא נורא.



היו"ר מקסים לוי;

סעיף 2 מאושר.
שמריהו בן צור
אדוני היושב ראש, לי יש הסתייגות לסעיף 2(2}. אני אומר שצריך להוסיף: או

150 יום תוך שנה. לפי דעתי זה עוול גדול מאוד מאוד ואני רוצה לעזור לאנשים

המסכנים האלה. אם האישה עובדת 150 יום הוא לא יכול לפטר אותה.
היו"ר מקסים לוי
אני יוצא מהישיבה לכמה דקות.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
היושב ראש ביקש ממני לבקש את מקומו ואני רוצה לומר כך. החוק אושר. אם יש

לך הסתייגויות תגיש אותן במליאה.
רות כהנא
[ קוראת את סעיף 3. תיקון מסי 10 ]

הסעיף המקורי דן באיסור אבסולוטי לנשים אחרי החודש החמישי לעבוד בשעות

נוספות ובמנוחה השבועית. הנושא של עבודת לילה כבר תוקן בזמנו. אנחנו מציעים

שיאופשר לעובדת שהיא בהריון אחרי החודש החמישי, לעבוד בשעות נוספות אם היא

המציאה אישור רפואי של מומחה גניקולוג שהיא רשאית לעשות זאת, וכמובן שהמעביד

יהיה להעסיק אותה בתנאים שכתובים באישור. אנחנו התעניינו אצל מומחים

גניקולוגים אשר אמרו לני שדווקא בחודשי ההריון הגבוהים יש מצבים של סיכון ולכן

אולי היה צריך להעסיק אותן בעבודות אחרות או בעבודות גדולות קלות יותר.
תמר גוז'נסקי
זה גם כתוב בחוק.
רות כהנא
הם אמרו שגם עלול להיגרם נזק. אם הכל בסדר, הרופא יאשר והיא רשאית לעבוד

שעות נוספות. אם היא צריכה לעבוד בתנאים כאלו ואחרים, המעביד חייב להעסיק אותה

בתנאים כאלו ואחרים. זה החוק המוצע על ידנו.
תמר גוז'נסקי
אני רוצה להציע את התפיסה שגם באה לידי ביטוי בהצעות החוק הפרטיות. במצב

הקיים היום נאמר כך. שעות נוספות ומנוחה שבועית אסור בלי שום הסדרים. בעבודת

לילה מותר. לפי החוק הקיים אם העובדת הודיעה למעביד שהיא לא מסכימה אז אסור.

אבל אם היא לא הודיעה שהיא לא מוכנה אז היא עובדת בלילה. זאת אומרת, בעבודת

לילה לא נחוץ אישור רפואי. זה אני בכלל לא מבינה. זאת אומרת, שעות נוספות,

לעבוד עוד שעתיים, צריך להביא אישור רפואי, אבל לעבוד כל הלילה במשמרת לילה לא

צריך אישור רפואי.
רות כהנא
אבל זה שמונה שעות עבודה.



תמר גוז'נסקי;

כן, אבל בלילה.

רות כהנא;

אבל הלילה לא מעמיס יותר מאשר היום. הבעיה היא עומס עבודה.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה;

נניה שאחות בבית יוולים עובדת שש שעות בלילה. מתיהסים לעובדת כזו. לא לזו

שעבדה כל היום ורוצה לעבוד גם בלילה. המשמרת שלה היא משמרת לילה.

תמר גוז'נסקי;

בסדר. אני מציעה שבמקום לעשות את הסירבול הזה כפי שקיים, להשאיר את החוק

כלשונו ולהוסיף עוד סעיף. אני מציעה שננסח מהדש את הסעיף כך שלא יתייחס בכלל

לעבודה בימי מנוחה, כי עבודה בימי מנוחה מוסדרת בחוק שעות עבודה ומנוחה. שם אם

מעביד רוצה להעסיק בימי מנוחה צריך לקבל היתר ממשרד העבודה. אם הוא קיבל היתר

משר העבודה אז יכול להיות שגם נשים וגם גברים יכולים לעבוד. זה לא משנה כרגע.

אם אין לו היתר אסור לו להעסיק נשים, אסור לו להעסיק גברים. לכן אני מציעה שכל

העניין של מנוחה שבועית או דברים כאלה, יהיה שווה לגברים ולנשים.

איפה הבעיה שלנו? הבעיה שלנו היא בשעות נוספות ובעבודת לילה. לכן אני

מציעה שיהיה מנוסח כך, הסעיף המקורי, עובדת שהיא בחודש החמישי הודיע על כך

למעביד...רשאי המעביד להעסיק את העובדת בהריון בשעות נוספות ובעבודת לילה,

ובלבד וכו' וכו' את התנאים האלה. זה הכל, ולהוריד את כל יתר הדברים. ולכן אני

לא חושבת שצריך להשאיר את סעיף 10 ולסמן אותו (א), ולהוסיף (ב). לעשות סעיף

מאוד פשוט ומאוד ברור שאומר כמו שאתם כותבים, ולהוריד את כל היתר הסעיפים.

מעביד רשאי להעסיק עובדת בהריון, או לא רשאי להעסיק עובדת, איך שאתם רוצים,

אפשר בשלילה, אלא אם כן היא הסכימה והביאה את האישור הרפואי לגבי שני הנושאים

האלה, עבודות נוספות ועבודות לילה.

אני לא חושבת שעבודת לילה היא כמו עבודת יום. זה לא נכון להציג את זה כך.

כי אישה שעובדת בעבודת לילה, היא עובדת גם במשך היום. היא לא יושבת בטל במשך

היום בבית. לכן צריך להתייחס לזה במלוא הרצינות. ואני מציעה שזו תהיה התפיסה

שלנו. לעזוב את ימי המנוחה, לא להתייחס לנושא הזה.
רות כהנא
אני לא כל כך מסכימה עם חברת הכנסת גוז'נסקי, מכיוון שמצד אחד את מנסה פה

להכביד על הנושא של עבודת לילה שהושג בהישג רב בעבר, שיותר לנשים לעבוד בלילה,

ואת מנסה להגביל את זה באישורים רפואים, למרות שזה בהחלט לא מדובר על עבודה

בשעות נוספות. ומאידך, אין קשר בין חוק שעות עבודה ומנוחה לגבי היתרים בשבת,

לבין הסעיף הזה. הסעיף הזה שבא כחוק הגנה, כחוק סוציאלי, לא כחוק דתי, ברור

שהוא בא להגן על נשים, על בריאותן ורו וחתן.

בזמנו אסרו איסור מוחלט לעבוד במנוחה השבועית ולעבוד בשעות נוספות. אנחנו

אומרים היום שאם יש רפואי ניתן להעסיק בשעות נוספות. כלומר, אם הרופא אישר

זאת. השאלה של מנוחה שבועית עדיין נשארת באיסור.

תמר גוז'נסקי;

מה קורה עם אחיות היום בפועל?



רות כהנא;

זהו בדיוק. כשאת באה ואומרת שהרי יש חוק שעות עבודה ומנוחה ויש היתר מאת

שר העבודה והרווחה בלאו הכי, זה לא מדויק. מכיוון שדווקא בתי חולים יש היתר

כללי. בית החולים מבקש להעסיק חמישים אחיות בשבת. לא צריך את שר העבודה לשם

כך. יש היתר כללי.
תמר גוז'נסקי
ומה קורה אם האחות בהריון?
רות כהנא
החוק הזה כחוק סוציאלי בא להגן על נשים בהריון, ואנחנו אומרים שלא הרי

יום מנוחה שבועי כיום אחר בשבוע שבו היא בלאו הכי גם עובדת. זאת אומרת, אם יש

יום אחד למנוחה אנחנו מבקשים להשאיר את יום המנוחה הזה והוא יום השבת.

תמר גוז'נסקי;

אבל לא ענית לי על השאלה.
רות כהנא
השאלה היא שהיא לא עובדת בשבת.
תמר גוז'נסקי
והיא מפסידה את הכסף שיש לה מעבודות שבת.
רות כהנא
יכול להיות, אבל היא מרוויחה יום מנוחה.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
חברת הכנסת גוז'נסקי אומרת שאם אחות עובדת בבית חולים, אז יש היתר לבית

החולים ולא צריך לבקש היתר מיוחד.
תמר גוז'נסקי
והיא בהיריון.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
אותה מפלים לרעה. היא רוצה שהיום החופשי שלה יהיה יום ראשון ולא שבת.

היום יש איסור גורף לגביהן,ואנחנו שואלים למה? הרי זה מה שטוב לה. היא רוצה

להיות חופשיה ביום ראשון משום שביום שבת בעלה נמצא עם הילדים וביום ראשון לא.
רות כהנא
יכול מאוד להיות שביום שבת יותר כדאי לה מבחינה כספית.



מ"מ היו"ר אפי אושעיה;

אני לא מדבר על המימד הכספי, אלא על המימד המשפחתי.

רות כתנא;

להיפך. אף אחד לא יצליח לשכנע שחוק שנעשה בשנת תשנ"ד שבא להגן ואסר באופן

מוחלט את העבודה בשבת, לא כדת אלא כחוק סוציאלי, זאת אומרת שהמחוקק ראה אז

לנגד עיניו את העניין המשפחתי דווקא ליום שבת.

תמר גוז'נסקי;

יש לי שאלה. אם אנחנו נשים את עניין המנוחה השבועית ברמה של עבודת לילה

מה יהיה אז?
רות כהנא
זה אותו דבר.

תמר גוז'נסקי;

הוא הדין לגבי עבודת לילה ומנוחה שבועית, אלא אם כן העובדת הודיעה על זה

בכתב כי היא לא מסכימה לעבוד לא בעבודת לילה ולא במנוחה השבועית.
רות כהנא
אנחנו מבקשים שהמנוחה השבועית כחוק שמגן על רווחתה של האישה, מבחינת

המשפחה ומבחינת הרווחה של האישה בהיריון בחודשים הגבוהים, יהיה יום שבת כמו

שזה היה קבוע. אז לא היה דתי והיום זה לא יהיה דתי.

אסתר סיוון;

למה אישה בהריון שהיא אחות בבית חולים צריכה להיות מופלית יחסית לאחות

אחרת בבית החולים שהיא כן רשאית לעבוד.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה;

גברת כהנא, אני הולך להצביע בעד החוק כפי שההצעה שלכם מובאת לכאן. ההצבעה

שלי גם נובעת כתוצאה מבקשת השר ואני לא מתנגד כי אני לא רואה בזה עניין מהותי.

אני חושב שיש מן הצדק בדברים של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, ואני מציע לבחון את

זה פעם נוספת.

תמר גוז'נסקי;

אסור לכפות על אישה בהריון לעבוד בשבת. אסור. ולכן צריך שיהיה כתוב

בהסכמת האישה. גם עבודת לילה צריכה בהסכמת האישה.

רות כהנא;

כל דבר הוא בהסכמת האישה. עבודת לילה היא בהסכמת האישה, שעות נוספות הן

בהסכמת האישה. מה חידשנו?
תמר גוז'נסקי
ברור לי. אני אגיש פה הסתייגות.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה;

בסדר.
משה בוטון
אני רוצה להשמיע פה הערה שנשמעה בישיבת הקודמת והוועדה יכולה לקבל אותה

או לא לקבל. מספר חברי ועדה העירו הערות לגבי העבודה בשעות נוספות. זאת אומרת,

לא שיש איסור לעבוד בשעה נוספת, אלא אם היא הסכימה והיא תעבוד, אלא לנסה את

החוק בצורה כזו שאישה כזו כמו כל אדם רגיל שהוא לא בהריון מותר לה לעבוד שעות

נוספות, אלא אם כן היא הודיעה שהיא לא יכולה לעבוד שעות נוספות.

שמריהו בן-צור;

והביאה אישור לכך.
משה בוטון
והביאה אישור.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה;

האם זה מהותי?

משה בוטון;

לא, זה עניין של תפיסה.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה;

ההצעה היא טובה אבל מהניסיון שלי אני יוכל לומר שהמעבידים ינצלו את זה

לרעה. זאת אומרת, הם יבואו בתביעה לנשים בהריון ויגידו להן שהן צריכות לעבוד

ושהן יכולות לעבוד. כלומר, בשטה יפרשו זאת לרעה. אנחנו באים להקל עליהן.
שמריהו בן צור
אבל היא תביא אישור.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה;

חבר הכנסת בן צור אתה היית מנהל בית ספר במשך שנים רבות ואתה יודע

שלפעמים תלמידים מביאים אישור על מחלה והם למעשה מתחמקים. אני לא רוצה

שיתחמקו. אני רוצה שיהיה איסור ובמידה והיא מבקשת אז לאפשר לה.

דן אורנשטיין;

התפיסה שעמדה מאהורי ההצעה הממשלתית היתה שאם זה יהיה הפוך כפי שמציע חבר

הכנסת אושעיה, זה יקשה על האישה במצב שהיא כבר חלשה. לכן צריכים לגרום לכך

שהאיסור על המעסיק, אלא אם כן היא אומרת שהיא מסכימה. זאת אומרת שהעול הוא על

הצד החזק במישוואה הזו.



מ"מ היו"ר אפי אושעיה;

אנחנו מצביעים על הסעיף, כאשר לחברת הכנסת גוזינסקי יש הסתייגות.

רות כהנא;

יש כאן תיקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי.
משה בוטון
אדוני היושב ראש, אנחנו דנים בהצעת החוק הממשלתית עם הצעות חוק של חברי

כנסת שהציעו בנושאים האלה. אנחנו מאחדים את הדיון.

רות כהנא;

אבל אמרו שנגמור קודם את ההצעה הממשלתית.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה;

אדוני היושב ראש, תסביר לי בבקשה את התהליך. יש פה הצעות חוק פרטיות

וחברי הכנסת צריכים את הקרדיט להצעות החוק שלהם, ויש הצעת חוק ממשלתית. האם כל

זה בא למליאה כמקשה אחת?
תמר גוז'נסקי
כן.

משה בוטון;

החוק מופיע כחוק ומצורף פתק שבו כתוב שהצעת החוק זו היא הצעת חוק משולבת

של הממשלה ושל חברי הכנסת שהציעו. חברי הכנסת מקבלים את הקרדיט. אנחנו רק

מקצרים את התהליך שחברי הכנסת באותו נושא שעכשיו אישרנו, לא יצטרכו עוד פעם

להביא בקריאה ראשונה.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה;

אישרנו את זה.
משה בוטון
יש מספר הצעות חוק. קודם כל של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי שאנחנו קיבלנו את

זה עכשיו ושמופיע בהצעת החוק הממשלתית.

תמר גוז'נסקי;

עם ההסתיגות.

משה בוטון;

עם ההסתיגות שאת תתני לי.

יש הצעת חוק של חברי כנסת אפי אושעיה, דליה איציק, אברהם יחזקאל, איתן

כבל ורענן כהן, שהיא אומרת בדיוק אותו דבר לגבי עובדת בחודש החמישי עם שעות

נוספות, מה שאישרנו עכשיו, וגם אותם אנחנו צריכים להוסיף.



יש הצעת חוק של חבר הכנסת ראובן ריבלין שהיא וראיציה. זאת אומרת, אלא אם

עבדה העובדת עד למועד זה בשעות נוספות או במנוחה השבועית.

רות כהנא;

הוא ויתר על המנוחה השבועית במליאה.

תמר גוז'נסקי;

אני מציעה לא לקבל.
משה בוטון
את זה אנחנו לא מקבלים. אנחנו גם לא קיבלנו הסבר.
רות כהנא
הוא גם במליאה אמר שהוא מקבל את הצעת החוק הממשלתית.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה;

אנחנו מקבלים את הצעת החוק הממשלה וכל הצעות חברי הכנסת שהוקראו כרגע על

ידי היועץ המשפטי של הוועדה, למעט הצעת החוק של חבר הכנסת ראובן ריבלין שאם

הוא יתקן אותה על פי רוח הדברים שבהצעות האחרות, הוא יצורף.
משה בוטון
אם הוא לא יסכים שאני אצרף את השם שלו, אני לא אצרף ועל זה נקיים דיון

נפרד.

יש הצעת חוק של חברת הכנסת ענת מאור שהיא עברה קריאה ראשונה. זה מופיע

אצלכם בחוברת הכחולה ב-2620, תיקון מספר 14 ואני אקרא את זה, כתוב: "לא יפגע

מעביד בהיקף המשרה של עובדת בהיריון באופן העלול להקטין את הכנסתה, אלא בהיתר

מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם הפגיעה היא, לדעתו, בקשר

להיריון; הוראות סעיף זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או

זמנית, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חודשים

לפחות."

ההצעה הזו אושרה בוועדת העבודה והלכה לקריאה ראשונה. אנחנו צריכים להחליט

אם אנחנו משלבים את ההצעה הזו.
תמר גוז'נסקי
מה עמדת הממשלה?
משה בוטון
אני לא יודע.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
גברת כהנא, מה עמדתכם?
רות כהנא
ועדת השרים תמכה.

תמר גוז'נסקי;

האם אנחנו יכולים לשלב את זה?

דן אורנשטיין;

אפשר לשלב.
תמר גוז'נסקי
אפשר לשלב, אז אנחנו מחליטים לשלב.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
תיקון מספר 14 של חברת הכנסת ענת מאור מצורף להצעה.

תמר גוז'נסקי;

מצורפת כתיקון להצעת החוק הממשלתית.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
כן, נכון.

אנחנו עוברים לתיקון של הביטוח הלאומי.

לאה רוזנברג;

התיקון בחוק שלנו בא כמובן לתת דמי לידה גם להורה מאמץ, גבר. זה משלים את

ההורה הטבעי שמקבל דמי לידה על פי החוק. חסרה הוראת המעבר לגבי התחילה של

החוק. מר בוטון, כזכור לך יש עניין של אב יולד טבעי שמקבל דמי לידה.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
מה זה אב יולד טבעי?
משה בוטון
שהוא מתחלף עם אישתו.
לאה רוזנברג
אנחנו היום מתייחסים ליולד ויולדת. ואנחנו ביקשנו לאחר את התחילה בשמונה

חודשים משום שיש לנו בעיות של היערכות. אותן בעיות היערכות לגיטימיות

ורלוונטיות גם לגבי האב המאמץ משום שמדובר בחישוב דמי לידה לגבר, כשהמערכת

שלנו עדיין לא מוכנה לעשות את זה. זה נכנס לתוקף במאי 98 ואני פשוט מבקשת גם

כאן להחיל את אותו מועד.



משה בוטון;

את מה? את כל סעיף 4?

לאה רוזנברג;

כן. תחילתו של הסעיף הזה תהיה בראשון במאי 98.

"4.בחוק הביטוח הלאומי [ נוסה משולב ] התשנ"ה-1995, בסעיף 57 -

(1) כותרת השוליים תהיה: "גמלאות לאב או לאם מאמצים"; אני מבקשת לתקן

את זה להורים מאמצים. זה טכני, אבל זה עולה בקנה אהד עם לשון החוק שלנו.

כלומר, במקום אם או אם מאמצים, לכתוב להורים מאמצים.
משה בוטון
אני מציע לכתוב: להורה מאמץ.
לאה רוזנברג
אם זה יהיה להורה מאמץ אז הכותרת נשארת אותו דבר ולא צריך לתקן את

הכותרת.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
אם אנחנו כותבים הורים זה כולל את כולם.
משה בוטון
הורה. הורה זה או אב או אם.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
מה קורה אם ההורים המאמצים הן שתי נשים או שני גברים?
לאה רוזנברג
זה לא חשוב. הרי לא מקבלים שניים. אם אתה תשים לב גם בחוק עבודת נשים

מספיק שאחד מהם מקבל את התואר של הורה מאמץ. המסגרת המשפטית אינה חשובה לי. מי

שחשוב לי זה שבא הורה שמקבל רשות לאמץ.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
אולי אנחנו נרצה להרחיב את זה ובמקום אב ואם נכתוב הורים כדי שזה יכלול

את כולם.
משה בוטון
ההצעה שלה מרחיבה. זה מרחיב, זה בסדר, הורה מאמץ.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
אז אנחנו משאירים את המילה הורה.



משה בוטון;

אנחנו משאירים את כותרת השוליים.

לאה רוזנברג;

את כותרת השוליים לא צריך לתקן.
משה בוטון
אז פיסקה (2) תסומן (1).
לאה רוזנברג
כן.

"במקום סעיף קטן (ג) יבוא: (ג) הוראות סימן ג' יחולו בשינויים המחויבים

ובתיאומים שקבע השר לאישור ועדת העבודה והרוחה - (1) על עובדת או על עובדת

עצמאית שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 (בסעיף זה - אם מאמצת); (2) על עובד או

על עובד עצמאי שקיבל לאימוץ ילד עד גיל 10 (בסעיף זה - אב מאמץ) ושלרגל האימוץ

אין הוא עובד או עוסק במשלח ידו אם נתקיים בו אהד מאלה:

(א) אין לו בת זוג והילד אומץ על ידו בלבד, ובלבד שמתקיימות לגביו הוראות

סעיף 50, בשינויים המחויבים;

(ב) הילד אומץ על ידו ועל ידי בת זוגו, ובלבד שמתקיימות בבת הזוג הוראות

סעיפים 40(ב) ו-50 ולא שולמה לה גימלה לפי הוראות סעיף זה". זה בא כמובן לשלול

את הכפל שלא גם אב וגם אם יקבלו.
משה בוטון
כתוב: "בתיאומים שיקבע השר". אילו תיאומים?
לאה רוזנברג
יכול להיות שעכשיו זה מיותר. כשהוחק הסעיף הזה, אצלנו בחוק התייחסו רק

לגברת עובדת שהיא עובדת.
משה בוטון
נכון.
לאה רוזנברג
לכן צריך לעשות התאמה מהסעיף כמו שהוא היה אז. הסעיף תוקן כבר כשטיפלו

באב הטבעי שמקבל דמי לידה. לכאורה, השינויים והתיאומים כבר נעשו. אני לא

יודעת, אולי 'שאר עוד משהו.
משה בוטון
יוצא שאם לא יקבעו תיאומים אז אי אפשר יהיה להפעיל את הסעיף. מזה אני

חושש. אם השר לא יקבע תיאומים אז כל הסעיף הזה לא נכנס לתוקף מבחינה משפטית.



לאה רוזנברג;

מבחינתי המילה "תיאומים" מיותרת היום.

משה בוטון;

כשתחזרי למשרד תבדקי זאת.

לאה רוזנברג;

בעקבות זה אני רוצה לומר לך עוד דבר. בתנאי של עובד עצמאי כתוב: אין הוא

עובד או עוסק במשלח ידו. שוב, זה מיותר משום שהיום בהתאמה זה כבר נעשה.

משה בוטון;

נכון. אני מציע שתבדקי את הנושא הזה של הנוסח של סעיף 4 ותודיעי לי אם

יש שינוי. אני בינתיים מוחק את "התיאומים שקבע השר". "בשינויים המחוייבים" זה

מספיק. כלומר, הוראות סעיף גי יחולו בשינויים המחוייבים וכוי.

לאה רוזנברג;

אני אבדוק שוב. הרעיון הוא נכון.

משה בוטון;

תבדקו גם את המילים "העוסק במשלח ידו" ותודיעו לי סופית, בסדר?

לאה רוזנברג;

בסדר.

"(ד) אם מאמצת או אב מאמץ יהיו זכאים לסכום השווה לדמי לידה, מן היום שבו

ניתנה הודעה לפקיד סעד כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ, ובלבד שבחישוב הסכום המשולם

לאב מאמץ תובא בחשבון לעניין סעיף 54, במקום הכנסת המבוטחת, הכנסתו של הזכאי

לתשלום."

משה בוטון;

זה בסדר.

לאה רוזנברג;

"(ה) אומץ ילד על ידי בני זוג תשולם גימלה לפי סעיף זה לאחד מההורים

המאמצים, לפי בחירתם, ובלבד שאם שולמה הגימלה, כולה או מקצתה, לאחד מבני הזוג,

לא יהיה בן הזוג השני זכאי לגימלה בשל אותו אימוץ".

משה בוטון;

בסעיף 5 את רוצה להכניס את עניין התחולה.
לאה רוזנברג
כן. תחילתו של סעיף 4 ביום האחד במאי. צריך למצוא לזה את התאריך העברי.
משה בוטון
אני כבר אמצא.
לאה רוזנברג
יש המשך לסעיף. והוא יחול על דמי לידה המשתלמים בעד התקופה שמיום התחילה

או לאחריו.
משה בוטון
בסדר.

אם כן, את תבדקי את עניין התיאומים שהשר יעשה ואת העניין שאין הוא עובד

העוסק במשלח ידו. אני מחכה לזה.
היו"ר מקסים לוי
אז הצעת החוק מאושרת.
משה בוטון
אדוני היושב ראש, אני מבקש לומר שבהעדרך עברנו על הצעות החוק של ארבעה

חברי כנסת והן שולבו בחוק הזה. אנחנו העברנו את התיקונים לכאן ואנחנו נעלה

חוק משולב בהצעת חוק ממשלתית. הצעת החוק אושרה.
היו"ר מקסים לוי
יפה מאוד.
רות כהנא
אז הצעת החוק אושרה, כן?
משה בוטון
כן.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35



משרד העבודה והרווחה

האגף להכשרה ולפתוח כח אדם

ירושלים,טזי כסלי, תשנ"ח

15 דצמבר, 1997

סיכום פגישת הועדה לפתרון בעיית עובדי גינוי סברינה מיום 15,12.97
משתתפים
יוסי פרחי - מנהל האגף להכשרה ולפתוח כ"א ויו"ר הוועדה

עו"ד גלילה הורשטיין - נציגת העובדים

יהודה יעיש - מזכ"ל מועצת הטכסטיל

משה סמיה - יו'יר מרחב נתניה בהסתדרות

נפתלי שגיא - יו"ר מרחב כ"ס בהסתדרות

בני פפרמן - מנהל הרשות לתכנון כ"א

אבי צרפתי - מנהל אגף גימלאות מחליפות שכר בביטוח הלאומי

הח"מ

כללי

1. המפעל נמצא בהליכי פירוק זמני. המפרק: ע"וד אלי זוהר.

2. 1.050 עובדים מושבתים בחמישה אתרים: כ"ס

נתניה

מעלות

ירכא

כיסרא

3. מזה שבוע המפעל מושבת. העובדים לא קבלו את שכר חודש נובמבר P/.

הובהר כי אם המפעל לא יחזור לפעילות מיידית - לא ניתן יהיה להפעילו

מחדש בגלל אבדן שווקים ולקוחות.

4. הצעה לפתרון

הועדה בראשותו של מר יוסי פרחי, התכנסה מתוך מטרה לבחון אפשרות

להפעלת המפעל ע"י המפרק הזמני לתקופה של כחדשיים בתנאים הבאים:

א. המפרק הזמני יוכר כמפרק זמני מפעיל.

ב. המפרק הזמני המפעיל יוכר כחברה מפעילה לצורך תנאי החל"ת (ע"י

ועדת העבודה והרווחה בכנסת).

ג. האגף להכשרה מקצועית יפעל בתקופה זו להעביר במפעל הכשרות

מקצועיות שענינן התיעלות העובדים, שיפור מיומנות העובד על קווי

הייצור ושפור תהליכי הייצור בכללותם, ומתוך כך יוכר הגוף כגוף

המשמש כמתקן להכשרה מקצועית.

ד. סיכום זה יוצא מהנחה שהמפעל נמצא ברווח תפעולי או שלפחות

קיימת הסתברות שבתוך תקופת הזמן האמורה לעיל יגיע המפעל

לידי רווח תפעולי.

ה. אין במסמך זה אישור או מעורבות כל שהיא בחובות העבר של

החברה.
/ רשם
רון בר-יוסף

(447-d)

1

קוד המקור של הנתונים