ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/11/1997

הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 2) (הורה יחיד - תיקון והגדרה), התשנ"ז-1997; צו נכי המלחמה בנאצרים (שינוי שיעורי התגמולים), התשנ"ח-1997; תקנות ממשפחות חד-הוריות (התחשבות בהכנסת הורה יחיד בחישוב דמי אחזקת ילד במעון יום), התשנ"ז-1997; תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשנ"ח - 1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשוה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 126

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום ג/ כ"ה בחשווו התשנ"ח. 25.11.1997. בשעה 30;09
נכחו
חברי הוועדה; מ"מ היו"ר אפי אושעיה

מוזמנים; איווט סעדון, משרד העבודה והרווהה

עו"ד ישראל פרנד, סגן היועץ המשפטי, משרד העבודה

והרווהה

דבורה בדר, מחלקת גמלאות, המוסד לביטוה לאומי

- דליה גורדון, אגף מחקר, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד לאה רוזנברג, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

רבקה שי, מנהלת אגף אמהות וילדים, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד דן אורנשטיין, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

יהושע שי, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דיאנה ירום, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עפרה רוס, הלשכה לנכי רדיפות הנאצים, משרד האוצר

צפורה ברקוביץ, נעמת

ברכה זיגלמן, מנהלת המחלקה לעובדת השכירה, ההסתדרות

הכללית החדשה

עו"ד יעקב לנגה, לשכת עורכי-הדין

עו"ד אסתר סיוון, שדולת הנשים בישראל

יועא משפטי; משה בוטון

מנהלת הוועדה; שירלי אברהמי

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

1. תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון), התשנ"ח-1997.

2. צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעורי התגמולים), התשנ"ח-1997.

3. הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 2) (הורה יחיד - תיקון

ההגדרה), התשנ"ז-1997.



4. תקנות משפחות חד-הוריות (התחשבות בהכנסת הורה יחיד בחישוב דמי אחזקת

ילד במעון יום), התשנ"ז-1997.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה

והרווחה.

1. תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי). התשנ"ח - 1997.

2. צו נכי המלחמה בנאצרים (שינוי שיעורי התגמולים). התשנ"ח-1997.

דיאנה ירום; מדובר בעדכון שיגרתי שאנחנו עושים מעת לעת

בנושא של תגמולים לנכי המלחמה בנאצים. במקביל

נעשה עדכון בוועדת הכספים לגבי נכי רדיפות הנאצים. התגמולים ניתנים

בחוק לפי אחוזים משכר קובע שנקבע גם כן בחוק, ובעצם אנחנו משנים את

האחוזים בהתאם לאחוזים שניתנים לנכי משרד הביטחון. ברגע שנעשה תיקון

במשרד הביטחון, אנחנו מעדכנים במקביל גם לפי החוק הזה בהתאמה ובעצם

אנחנו באים עליכם על-מנת לעדכן את התגמולים באופן שיגרתי לכל סוגי

הנכים שמופיעים בחוק. זה נכון גם לגבי התקנות של טיפול רפואי, לגבי

תגמולים למי שמקבל טיפול רפואי, וגם לגבי התגמולים לפי החוק עצמו, לגבי

הנכים ולגבי מה שמוגדר כנכים נזקקים ונכים נצרכים. הבסיס הוא בסיס קבוע

בהתאם למשרד הביטחון. משרד הביטחון פירסם בספטמבר עידכון שיעור תגמולים

שהיה רטרואקטיבי מאפריל. אפשר לראות את זה כי האחוזים מפורטים. תמיר

נאמר במקום אחוז מסויים יהיה אחוז אחר.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; לגבי טיפול רפואי מדובר בעידכון מ-123.2 אחוז

ל-124.4 אחוז.

דיאנה ירום; נכון. לגבי טיפול רפואי, איפה שהיה 123.2

אחוז, יבוא 124.4 אחוז, והיכן שהיה 111.4

אחוז, יבוא 112.5. התחולה היא מה-1 לאפריל 1997, בדיוק כמו במשרד

הביטחון.

אותו דבר לגבי צו נכי מלחמה בנאצים (שינוי שיעורי התגמולים), שם יש

יותר סעיפים בחוק. שיעור השכר הקובע הוא שבמקום 101.8 אחוז, יבוא 102.8

אחוז. לגבי תגמול למחוסרי פרנסה, בסעיף 4(ב)(ג) לחוק: במקום 40.4

אחוז, יבוא 40.8 אחוז. במקום 59.8 אחוז, יבוא 59.6. במקום 84 אחוז,

יבוא 84.8. במקום 108.8 אחוז, יבוא 110.

אחרי כן יש קביעת שיעורי תגמולים מיוחדים שנועד לנושא של נכים נצרכים,

כפי שמופיע בסעיף 4(ג)(א) לחוק. במקום 120.5 אחוז, יבוא 121.7 אחוז.

אני מזכירה שתמיד זה אחוזים מתוך השכר הקובע.

קביעת שיעור תגמול לנכה נצרך, במקום 79 אחוז, יבוא 79.8. במקום 81.3

אחוז, יבוא 82.1. במקום 89.9 אחוז, יבוא 90.8 אחוז. במקום 81.3 אחוז,

יבוא 82.1 אחוז. במקום 89.9 אחוז, יבוא 90.8 אחוז.

סעיף 5 לצו מדבר על תיקון שהיה בתוקפו לנושא של שיעור תגמולים לבן-זוג

של נכה נזקק שנפטר והוא נוגע לתיקון מספר 11 לחוק שבינתיים הוחלף.

תיקון מספר 11 חל רק מהתיקון ואילך, לכן יש צורך לעדכן במקביל את כל

אלה שהנוסח הקודם של החוק חל עליהם. הוא מדבר, כפי שנאמר שם, על התגמול

לבן-זוג, כנוסחו לפי כניסתו לתוקף של חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון מס'

11). שם מדובר על נכים שדרגת נכותו מ-10 עד 18 אחוזים, 79.8 אחוז

מהמשכורת המשתלמת. לנכה שדרגת נכותו מ-19 עד 39 אחוזים, 82.1 אחוז מן



המשכורת המשתלמת. לנכה שדרגת נכותו מ-40 עד 49 אחוזים, 90.8 אחוז מן

המשכורת המשתלמת.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; כל הזמן זה אחוז אחד יותר.

דיאנה ירום; כן.
משה בוטון
נאמר פה שיש הערת שוליים.

דיאנה ירו0; הערת השוליים מופיעה בסוף התקנות. זה

לגבי תגמול לבן-זוג של נכה נזקק שנפטר. האחרון

בעצם זה תגמול לבן-זוג של נכה נצרך שנפטר. זה סעיף 6 לצו שמדבר בעצם על

התיקון החדש כפי שהוא בתוקפו היום והוא מתקן ואומר שבמקום 89.9 אחוז זה

יהיה 90.8 אחוז.

משה בוטון; יש הבדל בין נכה נזקק לנכה נצרך?

דיאנה ירום; כן. שניהם הם נכים מחוסרי פרנסה, כאשר במקרה

של נכה נצרך, דרגת הנכות שלו היא מחמישים אחוז

ומעלה. במקרה של הנכה הנזקק, זה פחות מחמישים אחוז.

משה בוטוו; זאת אומרת, נצרך זו דרגת חומרה גבוהה יותר.
דיאנה ירום
כן.

משה בוטון; יש לכם הערות לגבי התקנות של משרד העבודה

והרווחה שיבוא לדיון אחר-כך?

דיאנה ירום; לא. מבחינת האוצר זה מאושר.



3. הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 2) (הורה יחיד - תיקון

והגדרה). התשנ"ז-1997.

לאה רוזנברג; בחוק משפחות חד-חוריות שנחקק ב-1992, הוגדר

הורה יחיד כמי שאינו נשוי ואין אדם הידוע

בציבור כבן-זוגו. בשנת 1994 הרחיבו את ההגדרה והוסיפו לו גם את מי שחי

בנפרד מבן-זוגו ופתח בהליך גירושיו, נשים עגונות ועולים חדשים.

ב--1994, בגלל ששונה הנוסח, נשמט התנאי שגם העגונה ומי שחי בנפרד

מבן-זוגו עדיין ייבחן אם אין לו בהווה בן-זוג שהוא חי איתו, כי הרי

אחרת הוא לא עונה על הגדרת הורה יחיד.

התיקון הוא סמנטי, משום שבמילא הורה יחיד תמיד נלקח בחשבון וגם הוא מי

שאין לו בהווה בן-זוג שהוא חי איתו. לכן אנחנו מבקשים לתקן ואנחנו גם

מבקשים להחיל את זה אחורנית החל מהתיקון של 1994.

משה נוטוו; לי זה לא כל כך ברור. בנוסח הקיים, בסעיף 1

לחוק, מה הבעייתיות שלו?

לאה רוזננרג; בסעיף 1 אין בעייתיות והוא נשאר כמות שהוא.

אנחנו מוסיפים את סעיף 2 ואומרים שהוא נשוי או

שיש אדם לידו הידוע כבן-זוגו, ובתנאי שאין לו בן-זוג אחר. התנאי הזה

היה חסר כשהוסיפו את העגונה ואת העולה החדש בתיקון ב-1994. מה שקרה

קודם, כשהוסיפו, אם תראה את הנוסח של 1994 כפי שהוא מופיע בחוק,

כתוב: הורה יחיד הוא אינו נשוי, ואחר-כך כתוב שהוא חי בנפרד מבן-זוגו,

היא עגונה והוא עולה חדש. היא עגונה ועולה חדש, היום התנאי כאשר בודקים

אותה, שאין לה מי שהיא חיה איתו, לא קיים בעצם. לכן אנחנו מבקשים לתקן

כך שכל אלה שנכללים בהגדרת הורה יחיד, אנחנו נבדוק בהווה שאכן אין עמם

בן-זוג שהם חיים איתו.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; אנחנו כאן משפרים את מצבם או מרעים אותו?

לאה רוזננרג; לא משפרים ולא מרעים, אלא כותבים בדיוק את מה

שהתכוון החוק. אנחנו מדברים על חוק שהוא הורה

יחיד. הורה יחיד הוא מי שאין לו בן-זוג שהוא חי איתו. עד כאן אנחנו

כולנו מסכימים. הוספנו את העגונה והוספנו מי שהוא נשוי והתחיל בהליכי

גירושין מבן-זוג. לכאורה נשמט התנאי שגם היום מישהו אחר יכול להיות לו

בן-זוג שהוא ידוע בציבור כבן-זוגו. נניח עגונה, היא עגונה כמשמעותה

וכהגדרתה בחוק כי בעלה נעלם, אבל היא חיה עם מישהו. אליה החוק לא

התכוון כי היא יותר לא יחיד.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; אם כך, אנחנו כן מרעים.

לאה רוזננרג; אנחנו לא מרעים, משום שלכתחילה החוק נותן

הטבות למי שמוגדר כהורה יחיד ואין לו בן-זוג.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; היום עגונה היא עגונה. את אומרת שאם עגונה חיה

עם בן-זוג לא בנישואין, הוא ידוע בציבור או כל

אפשרות אחרת, החוק לא מתכוון אליה, ולכן את אומרת שאותן צריך להשאיר.



לאת רוזנברג; צריך להוסיף שגם לעגונה, התנאי שאם אין לה

בן-זוג שהיא חיה איתו, צריך להיות בחוק. זה מה

שבאנו להוסיף, דבר שלא היה קודם.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; למה בזה לא מרעים את מצבה של העגונה שהיום חיה

עם מישהו אבל לא מוכרת?

לאה רוזנברג; כיוון שבמילא היום בודקים בפועל גם את העגונה

וגם את מי שפתח בהליך גירושין, אם אין לו

בן-זוג שהוא חי איתו. הכוונה בחוק משפחות חד-הוריות היה לתת הטבות למי

הוא הורה יחיד. הורה יחיד הוא מי שאין לו בן-זוג שהוא חי איתו.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
אתם בודקים והיא אומרת שזה חבר, היא נפרדת, זה

ללא לאורך זמו וכו', ויש לה את האפשרות לערער.

היום אתם תקבעו באופן חד-משמעי - לא תיתנו שום פרשנות אחרת, החוק יקבע

באופן מפורש - לגבי כל מי שהיא עגונה וחיה עם מישהו. אז זאת לא הרעה עם

מצבה של העגונה?

לאה רוזנברג; לא.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
הבנתי מה היו המטרות, אני מבין גם מה שאת

מסבירה, רק אני לא מקבל את מה שאת אומרת.

לאת רוזנברג; אני מתחילה מההתחלה. בשנת 1992, כשהחוק נחקק,

היתה ההגדרה של הורה יחיד מאוד פשוטה: מי

שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן-זוגו, וזה תפס את כולם. אחר-כך

הרחבנו את ההגדרה והכנסנו עוד אנשים שיהיה ברור שגם הם יכולים להיות

נחשבים, למרות שהם נשואים, אבל הם בהליכי גירושין או פרודים, ואז אנחנו

בכל-זאת ניקח אותם בחשבון כמי שיכול להיות הורה יחיד ובתנאי שאין לו

כמובן בן-זוג שהוא חי איתו. התנאי הזה ב-1994 נשמט.
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
אני הבנתי את מה שאת אומרת, אלא שאני לא מקבל

את מה שאת אומרת לגבי מצבה של העגונה. את

טוענת שזה נשמט, אני אומר שאולי זה לא נשמט וזו כן היתה כוונת המחוקק.

את אומרת שלא מגיע לעגונה. היות והחוק לא אמר במפורש במקור, אתם רוצים

לומר בצורה חד-משמעית, עגונה שחיה עם בן-זוג. אני אומר שבכל-זאת, למרות

שהיתה כוונה לחוק וכך הלאה, יכול להיות שזה ישפיע על מצבן של חלק

מהעגונות שטוענות שהן חיות עם מישהו, זה לא נישואים ממשיים, סתם הביאו

אליהן מישהו הביתה לאיזו תקופה ואחר-כך הוא ילך. יהיו כל מיני מצבים

מהסוג הזה שאתם בודקים, ובמציאות הנוכחית זה נתון לפרשנות. על-פי

התיקון שאתם מציעים היום, זו תהיה קביעה חד-משמעית.

לאה רוזנברג; לא. אני יכולה להפנות אותך לדברי ההסבר בתיקון

לשנת 1994. בדברי ההסבר בתיקון לשנת 1994

כשהוסיפו את מי שחי בנפרד מבן-זוגו, את העגונה ואת העולה החדש, כתבו

במפורש שמדובר באותם אנשים שהם הורים יחידים, שאין להם בן-זוג, ושאותם

אנחנו מרחיבים למסגרת הגדרת הורה יחיד. אין ספק שב-1994, כשזה תוקן,

המטרה שעמדה לנגד עיני המחוקק היתה אותם אנשים שהם באמת חיים ללא

בן-זוג. הראיה הכי טובה היא אם תיקח את כל הדוגמאות האחרות, כי מה אם



אתה דווקא לוקח את העגונה, אתת מפלה אותה לטובה לעומת אנשים אוזרים,

ובוודאי שזו לא היתה הכוונה.

באמת בדברי ההסבר זה כתוב באופן מפורש. כתוב שהכוונה היתה לקחת את

האנשים שבאמת חיים בנפרד ואין להם בן-זוג שתומך בהם וחי איתם, ולהכניס

אותם למסגרת החוק של חד-הוריות. החוק לא מדבר על מישהו שאין לו בן-זוג

שתומך במשפחה. לכן התיקון בעינינו הוא סמנטי בלבד, למען ההבהרה. בפועל

במילא כל האנשים האלה, כשאנחנו יודעים שיש להם בן-זוג, אנחנו שוללים

מהם את זכויות.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; יש לכם חוקרים שבודקים עם מי הנשים העגונות

האלה חיות?
לאה רוזננרג
לא. בדרך כלל לא, בדרך כלל אנחנו מקבלים מה

שאומרים לנו. כשיש איזה נסיבות שצריך לבדוק

אותן, אנחנו בודקים. האישה באה ואומרת שהיא נפרדת או היא עגונה ויש לה

חבר אבל הוא חי איתה שלושה חודשים והוא יעלם, זה לגיטימי שאנחנו נבדוק.

אם הוא אכן נעלם והוא לא קיים, היא זכאית.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; איך אתם בודקים? עושים בלילה מארבים?

לאה רוזנברג; לא דווקא בלילה. שולחים חוקרים שהולכים

ושואלים את השכנים, שואלים במכולת. יש חקירה

שהמוסד עושה.

משה בוטון; אני רוצת לשאול שאלה להבהרה. את אומרת שקבענו

באופן עקרוני שמשפחה חד-הורית זה אדם שלא נשוי

ואין לו ידוע בציבור. זה הכלל. זאת אומרת, שהוא לא נשוי ואין מישהו שחי

איתו.

לאה רוזנברג; נכון.

משה בוטון; זה הורחב לעוד סוגים של אנשים, למשל לעגונה

ולעולה או למי שחי בנפרד ושם, מתוך היסח דעת,

שכחנו לכתוב את התנאי שאין לו בן-זוג שחי איתו.

לאה רוזנברג; בדיוק.

משה בוטון; זאת אומרת, לפי דעתכם אין הצדקה להפריד בין

אדם שהוא לא נשוי ויש לו בן-זוג לבין עגונה

שיש לה בן-זוג או לעולה שיש לו בן-זוג.

לאה רוזננרג! זאת הכוונה.
צפורה ברקוביץ
אני מנהלת עמותה של משפחות חד-הוריות.

אנחנו אכן רואים בתיקון לחוק הזה ברכה, מכיוון

שלנו די היה ברור מהתחלה, כבר ב-1994, שגם אוכלוסייה זו היא כדין שאר

האוכלוסייה. זאת אומרת, העגונות, העולים החדשים וכן הלאה זו אותה

אוכלוסייה כמו הרווקות והגרושות והגרושים, ודינם כשהם לא עם בן-זוג



דומה. יש כאן אולי איזו שהיא שאלה אחרת, מי זה הבן-זוג, האם בן-הזוג

הוא אב לילדים, אבל זה לא בענייו הזה.

אחרי שבדקנו, אנחנו מקבלים את התיקון שהוא מקל ואכן נראה לנו שזה נכון

לעשות את זה.

משה בוטוו; זאת אומרת, זה על דעתכם שלא היתה כוונה להפלות

לטובה עגונה או עולה חדש או מי שחי בנפרד

לעומת האחרים.

צפורה ברקוביץ; בדיוק. יש לנו איזה נושא האם לגבי בן-הזוג

הכוונה אם הוא אב לילדים או לא. כי קורה לא

אחת שהבן-זוג שחי עם אותה גברת או אותו אדון הוא לא אב הילדים ואז הוא

לא מפרנס את הילדים, אבל זה לא שייך לחוק הזה.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; אם אנחנו עושים את התיקון הזה או מוסיפים את

התוספת, המשמעות סותמת את הגולל על האפשרות

לתקן את החוק המקורי.

לאה רוזנברג; זו הצעת חוק נפרדת. זה נושא אחר.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; אני אומר שבכל הקבוצה הגדולה והרחבה הזו, יש

כמה שהם מופלים לטובה ואת זה רוצים לתקן

ולגרום לכך שכולם יהיו שווים.

לאה רוזנברג; אנחנו לא רוצים להרע לאף אחד.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; אבל זו התוצאה.

לאה רוזנברג; לא בדיוק, כי למעשה בשטח הוברר מ-1994 שכולם

נמצאים תחת אותו חוק.

אסתר סיוון; אני לא אתנגד לתיקון בחוק, אבל אני מציעה הצעה

ברוח הדברים שאמר יושב-ראש הוועדה. אולי נתקן

בסוף ס"ק (2), במקום "ובתנאי שאין לו זוג אחר" ונכתוב- "ובתנאי

שאין לו אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו", ואז הקריטריונים יהיו יותר

חמורים. בן-זוג, כמו שאדוני אומר, יכול להיות לשלושה חודשים או

לחודשיים ומהבחינה הזו יכול להיות פה פתח לניצול לרעה או לאיזו שהיא

אפליה.

משה ב1טו1; את מתייחסת לנוסח הכחול. קודם כל, את מקבלת את

העניין העקרוני לגבי התיקון שהם מביאים שגם

לגבי קבוצות האוכלוסייה האחרות יהיה אותו כלל שאין להם אדם הידוע

בציבור כבן-זוג.

אסתר סיווו; אני מקבלת. אני מבינה את מטרת החוק ואני מבינה

שהוא מיועד לאתר את החד-הוריות ולתת להם את

הזכאויות המגיעות להן, ואם יש מפרנס נוסף במשפחה, אין הצדקה לתת את

ההטבות האלה. הייתי רוצה באמת לא ליצור מצב שמרע את מצבה של העגונה



לעומת מצבה של למשל גרושה או אישה חד-הורית אחרת או גבר חד-הורי. הייתי

מציעה להוסיף את הידוע בציבור, כי זה לא נכתב במפורש.

משה בוטון; אני מציע שנקרא את הצעת החוק.

לאת רוזנברג; הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון מסי 2)

(הורה יחיד - תיקון ההגדרה), התשנ"ז-1997.

1. תיקון סעיף.

בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992, בסעיף 1 בהגדרה "הורה יחיד" -

(1) פסקאות (2), (3) ו-(4) יסומנו בפסקאות משנה (א), (ב) ו-(ג),
בהתאמה, ולפניהן יבוא
(2) הוא נשוי או שיש אדם הידוע בציבור בבן זוגו, ומתקיים בו

האמור באחת מפסקאות משנה (א) עד (ג) ובתנאי שאין לו בן זוג

אחר.

(2) בפסקה 2(ב), במקום "במשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב),

התשכ"ח-1968" יבוא: "כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הביטח הלאומי (נוסח

משולב), התשנ"ה-1995.

2. תחילה,

תחילתו של חוק זה ביום נ"ז באדר התשנ"ד (10 במרץ 1994).
מ"מ היו"ר אפי אושעיה
אני רוצה להבין מה זה בן-זוג אחר. אני חד-הורי

ובדיוק כשבא החוקר אני הבאתי מישהי להיות איתה

יומיים-שלושה-שבוע. זה בת-זוג?
לאה רוזנברג
זו כבר מערכת מאוד מוסדרת בפסיקה.

יש מקרה שאני נשואה, אני חיה בנפרד מבעלי, אבל

יש לי בן-זוג שידוע בציבור.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; זה בסדר, אבל אתם לא אומרים ידוע בציבור, אלא

אתם אומרים בן-זוג אחר.
לאה רוזנברג
בן-זוג במשמעות של הפסיקה הוא בן-זוג שידוע

בציבור. אם אתה חושב שצריך לכתוב הידוע בציבור

כבן-זוגו?
משה בוטון
אני צריך להעלות את החוק למליאה ולכן אני צריך

להבין. אם הוא נשוי, הוא בכלל לא זכאי.
לאה רוזנברג
הוא נשוי, אבל הוא לא חי עם בן הזוג שלו.
משה בוטון
ישאר שהוא לא נשוי, הוא חי בנפרד וכוי. זה הכל

נשאר. אתם רוצים להוסיף עכשיו את פסקה (2),

שזה משהו חדש, ש-(א), (ב) ו-(ג) יהיו כפופים לפסקה (2).
לאה רוזנברג
נכון.



משת בוטון; הוא נשוי או שיש אדם הידוע בציבור כבן-זוגו,

זאת אומרת זה גס כאילו הוא נשוי, ומתקיים בו

האמור באחת מפסקאות (א) עד (ג), זאת אומרת את7 מאלה מתקיים בו.

לאת רוזנברג; נכון. הוא נשוי וווי בנפרד מבן-זוגו.
משת בוטון
אם הוא לא נשוי, תמיד הוא הורה יחיד.

ובתנאי שאין לו בן-זוג אחר, זה מפריע לי מאוד,

מפני שאם הוא נשוי, אז יש לו בן-זוג אחר.

לאת רוזנברג; זה בדיוק העניין. זו הדוגמא שנתתי. אני נשואה,

אני חיה בנפרד מבן-זוגי, שזה פסקה קטנה (2),

אני חיה בנפרד מבן-זוגי הרשום, אבל אני חיה עם בן-זוג אחר. אני לא

נשואה לו והוא הידוע בציבור שלי.

משת בוטון; אז תכתבי הידוע בציבור שלך.

לאת רוזנברג; עכשיו אני אגיד לך מדוע לא חזרנו על העניין של

ידוע בציבור. יש את הידוע בציבור כבן-זוגו

ושוב לכתוב בסוף ובתנאי שאין לו אדם הידוע בציבור כבן-זוגו, חשבנו

שמספיק שיהיה כתוב אדם אחר. אבל אם אתה רוצה, אני יכולה לכתוב את זה.

משה בוטון; בן-זוג אחר, זאת אומרת שהוא נשוי למישהו אחר.

לאת רוזנברג; אי-אפשר להיות נשוי לשניים. בכל אופן, המשמעות

של בן-זוג היא רחבה. זה יכול להיות גם מי

שאתה נשוי לו וגם מי שידוע בציבור כבן-זוגו.

משה בוטח; לא. אני לא מקבל את זה. הפרשנות היא כזאת שאם

כתוב רק בן-זוג, אז לפי הפסיקה וכל החקיקה זה

בן-זוג שאתה נשוי לו, אלא אם כן אתה אומר הידוע בציבור כבן-זוגו.

העובדה שיש בן-זוג והוא ידוע בציבור.

לאה רוזנברג; זה נכון שבחוק הביטוח הלאומי באמת יש את

התיקון, ואני חושבת שזה החוק היחידי שכתוב

בן-זוג לרבות הידוע בציבור. בכל מקרה, אני מוכנה לקבל את התיקון שאתה

מציע וגם בסוף לחזור ולומר "ובתנאי שאין לו בן-זוג אחר הידוע בציבור

כבן-זוגו".

יהושע שי; יש בן-זוג שידוע בציבור אבל הוא לא גר איתו.

יש פה מצב שמתייחסים לבן-זוג הידוע בציבור

פעמיים.

לאת רוזנברג; זה מה שאנחנו מנסים לפתור.

משת בוטון; יש לי עוד הצעה שאני חושב שאולי תפתור את

הבעיה. הוא נשוי, לא לכתוב בן-זוגו, ומתקיים

בו האמור בחקיקה, ובתנאי שאין לו אדם אחר הידוע בציבור כבן-זוגו. התנאי

הזה שמופיע אצלך בריישא, שהוא נשוי או שיש אדם הידוע בציבור כבן-זוגו,



את לא צריכה אותו. הוא נשוי ואין לי בן-זוג, אין לו מישהו שידוע בציבור

כבן-זוגו.

לאה רוזנברג; אתה אומר שאס זה ייכתב רק בסייפא, זה מספיק.

משה בוטלו; כן. ודאי. כשאת מוסיפה למעט. ראשית, הוא נשוי

ומתמלא בו אחד התנאים (א), (ב) ו-(ג), והכל

בתנאי שאין לו בן-זוג אחר שידוע בציבור כבן-זוגו.

לאה רוזנברג; לא. אנחנו רוצים לכסות גם את מי שהוא לא נשוי

ויש לו אדם הידוע בציבור כבן-זוגו.

משה בוטוו; את זה יש בהתחלה. הוא אינו נשוי, זה מופיע

ב-(1).

לאה רוזנברג; אבל חסר השני שהוא נשוי ושיש לו אדם אחר הידוע

בציבור כבן-זוגו.

משה בוטוו; למה אחר?

לאה רוזנברג; לא בן-הזוג הרשום. אדם אחר.

משה בוטוו; זה מבולבל לחלוטין. הוא נשוי או שיש אדם הידוע

בציבור. אם הם חיים בנפרד, הוא יקבל, אם אין

לו בן-זוג אחר שהוא חי איתו.

לאה רוזנברג; נכון.

משה בוטוו; אז לא יכולים להיות שני בני-זוג ידועים

בציבור.

לאה רוזנברג; גם יכול להיות. אתה מכסה את כל האפשרויות.

בתיקי הבטחת הכנסה, זה לחם החוק שלנו. אדם

שנשוי לאחד וחי עם הידוע בציבור.

משה בוטוו; אני אומר שהוא נשוי או שיש אדם ידוע בציבור

כבן-זוגו ובתנאי שאין לו בן-זוג אחר הידוע

בציבור. לזאת הכוונה.

לאה רוזנברג; כן. אני נשואה, יש לי ידוע בציבור, ועוד אני

חיה עם בן-אדם אחר. זה קיים. אנחנו אומרים את

זה מתוך הנסיון שלנו. הכוונה היתה לכסות את כל האנשים, ובתנאי שכאשר

בודקים אותם הם הורה יחיד. דהיינו, אין להם בן-זוג שחי איתם. זו היתה

הכוונה. זה בטח לא מפריע, זה בסה"כ טווח מאוד רחב.

משה בוטוו; אני לא מבין וזה מבלבל אותי.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; אני מציע שתגמרו את זה ביניכם ותביאו את זה

לוועדה.
לאה רוזנברג
סעיף (2) הוא תיקון שהתבקש מהנוסח המשולב

שיצא בשנת 1995, וכאן פשוט עשינו התאמה של

הסעיף.

משת בוטון; מה זה 2(ב) שמוסף עכשיו? היא עגונה כמשמעותה

בחוק הביטוח הלאומי?

לאה רוזנברג; כן. הגדרת עגונה עברה לסעיף (1).

משה בוטון; היא עברה לסעיף (1) לתקנת משנה (ב)?

לאה רוזננרג; כן. הגדרת עגונה בחוק הביטוח הלאומי עברה

לסעיף (1).

משה בוטון; את זה אני מבין, אבל למה (ב)? עכשיו זה יהיה

סעיף 2(ב)?

לאה רוזנברג; כן. זה הנוסח של הפסקאות כשעשינו התאמה.

משה בוטוז; אני מציע לעשות כפי שאנחנו עושים, כדי שיהיה

ברור מה פתאום לקחו את התאריך 10 במרץ. אני

מציע לכתוב שתחילתו של חוק זה ביום תחילתו של תיקון חוק משפחות

חד-הוריות, תיקון מס/ התשנ"ד-1994.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; למה התחילה היא מ-1994?

לאה רוזנברג; משום שאז שינו את ההגדרות האלה. אז הרחיבו

את הגדרה של הורה יחיד ואז נוצרה הבעיה שחסר

בן-זוג היום כשבודקים.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; ולא תהיה לזה שום משמעות בתיקים קיימים?

לאה רוזנברג; ממש לא. בפועל נהגו במילא, בדקו אם יש לה

בן-זוג בהווה.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; למה לא לעשות את זה מהיום?

יהושע שי; הם פעלו בצורה כפי שאנחנו מביאים אותה

עכשיו. אם תשנו את זה מעכשיו, תיצרו את

הבעיה, כי בתקופה הזו יכול לבוא מישהו ולטעון לשינוי.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; הובהר לחברי הוועדה שבכל מקרה לא תהיה

הרעה.

לאה רוזנברג; " לא תהיה.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; חוק משפחות חד-הוריות (תיל?וו מס' 2) (הורה

יחיד - תיקוו הגדרה) - אושר.



4. תקנות ממשפחות חד-הוריות (התחשבות בהכנסת הורה יחיד בחישוב דמי

אחזקת ילד במעון יום). התשנ"ז-1997.

ישראל פינד; על-פי סעיף 3 לחוק משפחות חד-הוריות, על שר

העבודה והרווחה להתקיו כללים לעניין התחשבות

בהכנסת הורה יחיד לעניין מעונות. אגב, החוק הוא לא רק לגבי נשים אלא

הוא דו-צדדי.

בפועל האגף למשפחתונים כבר מפעיל את הכללים האלה שקבענו אותם כאן

בתקנות כבר מזה זמן ארוך, וכל מה שעשינו בעצם זה לעגן אותם בתקנות,

כמצוות המחוקק. הכנסת ההורה היחיד נחשבת רק כמחצית סכום ההכנסה, ולגבי

ילד נוסף זה אפקטיבי, כאילו היא בעלת ילד נוסף, מה שמאפשר לה לשלם סכום

נמוך יותר.

אני מדגיש את העובדה שזה לא משהו שיצרנו עכשיו אלא משהו שכבר נוהג

במשרד העבודה והרווחה.

איווט סעדוו; אני רוצה שתסתכל על הטבלה, כדי שאגיד לך מה

זה אומר באופן מעשי. אנחנו מבססים את שכר

הלימוד על-בסיס הכנסת האב והאם מחולקת למספר נפשות במשפחה. לגבי

חד-הוריות, אנחנו מתחשבים בעובדה שאין שכר אב או אין שכר אם ואנחנו

לוקחים חמישים אחוזים משכרה בלבד כיחידה, ולוקחים עוד ילד נוסף במשפחה.

לפי הטבלא שאתה רואה, ההכנסה הממוצעת לנפש מופיעה כאן בטבלא, בדרך כלל

כל המשפחות החד-הוריות מקבלות מהמשרד את רמת ההשתתפות הגבוהה ביותר וזה

אומר שהן מגיעות לדרגה 3, שהיא הדרגה הנמוכה ביותר לגבי אמהות עובדות.

הן צריכות להיות אמהות עובדות או הן יכולות להיות מהרווחה. כתוצאה מכל

ההסדרים הפנימיים שעשינו שהם כבר פועלים הלכה למעשה, הבאנו לכך

שהשתתפותה תהיה מינימלית, מה שהמשרד נותן כדרגה נמוכה ביותר וכהשתתפות

הגבוהה ביותר..

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; מה עשיתם עד היום?

איווט סעדון; פעלנו בצורה כזאת.

משה בוטון; בחוק משפחות חד-הוריות כתוב: "הורה יחיד

זכאי לקדימות בקבלת ילדיו למעון יום. השר

יקבע בתקנות כללים מיוחדים לעניין התחשבות והכנסת הורה יחיד לעניין

קביעת דמי אחזקה במעון". זאת אומרת, הוא לא רשאי לקבוע אלא הוא צריך

לקבוע והוא כבר מאחר לפחות בשנתיים-שלוש שנים. אני מבין שאתם כבר

נוהגים לפי זה.
איווט סעדון
אנחנו עשינו לגבי המשפחות החד-הוריות את

המקסימום שיכולנו לעשות ועשינו זאת מתוך

הכרה. זה מופיע כל הזמן בנוהלים, גם אם לא היו תקנות.

צפורה ברקוביץ; את מדברת על הרווקות?

איווט סעדון! לא רק על הרווקות.



צפורה ברקוביץ; כי הרווקות הן אלה שמקבלות את הסכום הגבוה

ביותר.

משו? בוטון; היום אין בכלל תקנות. מה עם קדימות? למה אתם

לא מדברים פה על קדימות?

איווט סעדון; בפרסום שלנו לרגל רישום ילדים במעונות היום,

אנחנו שמים סדרי עדיפויות. בסעיף (1) משפחות

ברוכות ילדים, בסעיף (2} זה משפחות חד-הוריות.

ישראל פרנד; יש כאן קדימות גם לעניין מעונות וגם לעניין

הכשרה מקצועית. בדקנו והגענו למסקנה שהחוק

קובע את הקדימות במפורש ואין לנו מה להוסיף עליה. אכן ישנה קדימות

בחקיקה הראשית ולכן לא אמרנו זאת בתקנות.

משת בוטוו; תגידו לפרוטוקול מה הקדימות של משפחה

חד-הורית.

איווט סעדון; בעדיפות ראשונה משפחות ברוכות ילדים

ואחר-כך משפחות חד-הוריות.

משה גוטוו; משפחה ברוכת ילדים זה יותר מארבעה ילדים?

איווט סעדוו; כן.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; כל מה שקבוע בחוק נשאר. אתם מתייחסים לסעיף

(3) שאומר ש"השר יקבע בתקנות כללים מיוחדים

לעניין התחשבות בהכנסת הורה וכך הלאה", ולמעשה התקנה הזו באה לומר

חמישים אחוז מההכנסה העיקרית תיכלל לצורך חישוב ההכנסות.
ישראל פרנד
נכון.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; באתם לכאן לקבוע את הנוסחה שלמעשה משפרת את

התשלום. כל מה שקובע בחוק הראשי מופיע ולכן

לא צריך להכניס את זה לתקנות.

משה בוטוו; אנחנו רוצים לברר את הקדימות. לפי החוק כתוב

שהורה זכאי לקדימות. הוא צריך להיות במקום

ראשון ולא במקום שני שלישי אחרי משפחות מרובות ילדים. הורה יחיד זכאי

לקדימות, זאת אומרת שהוא צריך להיות במקום ראשון.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; מה המשמעות של קדימות? שהוא בין הראשונים,

שהוא הראשון ואחר-כך באים האחרים.

איווט סעדוו; שהוא הראשון. במעונות יש ועדות קבלה. לא בכל

המעונות יש עומס, אבל חמישים אחוז מהמעונות

יש בהם עומס ואז יש רישום ואז יש ועדות קבלה. בוועדת קבלה, כאשר יש ילד

ממשפחה חד-הורית, הוא הראשון.



משה בוטון; זה לא אמרתם קודם. אמרתם שהוא שני. אמרתם

קודם משפחות מרובות ילדים ואחר-כך משפחות

חד-הוריות.

איווט טעדוו; כשאני יוצאת בפרסום לרגל הרישום, אני אומרת
שסדר העדיפות יהיה כזה
משפחות ברוכות ילדים

ואחר-כך משפחות חד-הוריות.

משת בוטוו; אם יש ילד ממשפחה ברוכת ילדים וילד ממשפחה

חד-הורית ואין לכם מספיק מקומות. את מי אתם

מקבלים קודם?

איווט טעדוו; זה שיקול נוסף, לראות מה קורה אם המשפחה

שהיא ברוכת ילדים.

ישראל פרנד; זו הפעילות הסטטוטורית היחידה שאני מכיר.

יתר הקדימויות לא היו סטטוטוריות. יש עכשיו

חוק משפחות ברוכות ילדים.

משה בוטון; יש הצעה.

ישראל פרנד; אני לא יודע אם מופיע שם דירוג. משפטית,

מבחינתי, זו הקדימות הטטטוטורית היחידה שאני

מכיר, והיא חייבת כמובן לגבור על כל קדימות נוהלית אחרת.

משה בוטון; נכון. אז משפחה חד-הורית בכל מקרה צריכה

להיות ראשונה.
איווט סעדון
אנחנו יכולים לשנות את זה.

משה בוטון; אתם צריכים לשנות. אתם צריכים לפעול לפי

החוק.
איווט סעדוו
ברישום הבא נשנה את זה.
משה מטה
קודם כל משפחה חד-הורית, משום שאין לה עוד

מישהו בבית שישמור על הילד.

איווט סעדון; אין שום מניעה לשנות.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; גב' טעדון, ועדת העבודה והרווחה מבקשת את

סעיף (3) לגבי סדר הקדימות, להביא הצעה

לתיקון, שתקבע. באופן חד-משמעי שהמשפחה החד-הורית היא בעדיפות ראשונה.

איווט טעדוו; בהחלט. כאשר נצא לרישום, אני אשלח לוועדת

העבודה את הפרסומים.

צפורה ברקוביץ; הערה לגבי התקנות. לא כמובאות, אבל אחד

הדברים בתקנות שאנחנו כאן מדברים ללא פרוט,

זה הנושא של תצהיר לגבי רווקות, וזה הוחל לפני זמן מה. זאת אומרת,



רווקות חייבות לפנות לרותימה בפני עורך-דין, תצהיר שאומר שהן אכן רווקות

ואין ידוע בציבור על-פי החוק. רק רווקות חייבות בזה. יש נתון אחד

שהייתי מבקשת. התצהיר גורס לבעיות, הן צריכות לעזוב יום עבודה - הרוב

נשים אבל אני מדברת גם על גברים - להגיע לפני עורך-דין, להצהיר לגבי זה

ולשלם. יש אנשים שהולכים לעורכי-דין ומשלמים אפילו מאה דולר.

השאלה היא האם אי-אפשר שזה יהיה בצורה של הצהרה כפי שעושים במוסד

לביטוח לאומי.

מ"מ היו"ר אפי אושעיה; זה לא נושא הדיון היום. גב' איווט סעדון

תבחן את הנקודה ותראה אם זה אפשרי.

תקנות משפחות חד- הוריות (התחשבות בהכנסת הורת יחיד נחישונ דמי אחזקת

ילד במעון יו0). התשנ"ז-1997 -אושר.

הישיבה ננעלה נשעה 15;10

קוד המקור של הנתונים