ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/11/1997

סקירת שר העבודה והרווחה את תקציב משרדו

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 122

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. י"ח בחשון התשנ"ח (18 בנובמבר 1997). שעה; 9:30

נכחו חברי הוועדה; מקסים לוי - היו"ר

טאלב אלסאנע

אפי אושעיה

תמר גוז'נסקי

דוד טל

ענת מאור

יורי שטרן

מוזמנים; שר העבודה והרווחה אלי ישי

יגאל בן שלום - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

עו"ד רות כהנא - סגנית היועץ המשפטי במשרד העבודה

דני ארטום - משרד העבודה והרווחה

יאיר פרץ - יועץ שר העבודה והרווחה

שלמה כהן - סמנכ"ל מחקר ותיכנון במשרד העבודה

יוסי תמיר - המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי

קותי צאבע - משרד העבודה

יעקב ניזרי -סמנכ"ל שירות התעסוקה

מירב שביב - אגף התקציבים במשרד האוצר

נטאשה מיכאלוב - אגף התקציבים במשרד האוצר

פרופ' אשר אור-נוי- המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות

קלרה פלדמן - רכזת עבודה ורווחה במרכז לשלטון מקומי

לאה אחדות - מנהלת המכון חברתי-כלכלי בהסתדרות

הכללית החדשה

אלי בן-גרא - מזכ"ל איגוד העובדים הסוציאלים

פינחס וגמן - מנהל האגף לשרותי רווחה בעיריית חיפה

זאב פרידמן - מנהל מחלקת הרווחה בעירית תל-אביב

מיכה הרמן - ראש עיריית אופקים

יוסי מרציאנו - מזכיר מועצת פועלי אופקים

נדים שיבאן - עיריית ירושלים

שרון בנימין - עיריית ירושלים

חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי בהתאחדות

התעשיינים

חגי פורטנר - איגוד עובדים סוציאלים

יועץ משפטי; משה בוטון
מנהלת הוועדה
שירלי אברמי

קצרנית; אושרה עצידה

סדר-היום; סקירת שר העבודה והרווחה את תקציב משרדו



סקירת שר העבודה והרווחה את תקציב משרדו
היו"ר מקסים לוי
בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אנחנו דנים בדו"ח העוני ובהשלכות חוק ההסדרים בתקציב המדינה על הנושאים

החברתיים. המוסד לביטוח לאומי הציג את ממצאי דו"ח העוני לשנת 1996 ובו כאילו

יש ירידה בעוני. יתכן וזו הטעיה. הדו"ח מתייחס לשנת 1996, אבל צריך לזכור

שבמחצית השנה נערכו בחירות והממשלה הקודמת גרמה לכך שבמחצית השנה היו הוצאות

בנושאי רווחה ובנושא עיירות הפיתוח. זה לא נעשה במטרה להשביע את רצון עיירות

הפיתוח ואת רצון השכבות האלה.

נזכור עוד שבחודש יולי התחיל מאבק בגזירת תקציב 97 וקיצוץ שיבעה מיליארד

שקל. הקיצוץ הזה היה נחלתן של אותן שכבות מצוקה ועיירות פיתוח. בשנת 1997 יש

150 אלף מובטלים. דו"ח העוני שיתייחס לממשלה הזו יהיה רק ב-1998 והוא יהיה

חמור שבעתיים מהדו"ח הזה.

אנחנו רואים כאן אטימות מוחלטת, ואני אומר זאת באחריות מלאה. כל אדם

שמסתובב בשטח ורואה את התופעות מקרוב בכל חלקי המדינה, בעיירות הפיתוח,

בשכונות, חש את האוירה המסוכנת מבחינה חברתית שאופפת את השטח בכל הרבדים,

בחינוך ובבריאות. יש משפחות שנמצאות במצב נוראי של חוסר קיום.

בחוק ההסדרים הזה הממשלה הולכת לפגוע באותן משפחות במצוקה. רבותי, שכבת

הביניים היא שכבת העוני. הולכים היום בחוק ההסדרים לפגוע בקצבאות ילדים של

משפחה לשלושה ילדים המרוויחה בין 4,000 ל-5,000 ש"ח ברוטו. גם התמוטטות מערכת

הבריאות מעמידה בסכנה את הרפואה לעניים. כשאני רואה את כל התופעות האלה אני לא

מבין את דבריו של שר האוצר המדבר במליאת הכנסת על כך שיש צמיחה. אני סבור ששר

האוצר וראש הממשלה אינם רואים את המציאות המתרחשת בשטח.

לרשויות המקומיות ישנו גירעון ש-% 90 ממנו הוא בגלל נושאי רווחה וחינוך.

הממשלה במקום להקטין את הגירעון הזה של הרשויות המקומיות, מעמיסה על ציבור רחב

את הארנונה בגובה 14%. בדרך זו היא רוצה לקחת מהתושבים עוד מס נוסף להקטנת

הגירעון ברשויות המקומיות. אין לי צל של ספק שהמדיניות הזו של ממשלה מגלה

אטימות לנושאים חברתיים. הלוואי וקולי, לפחות בקריאה השנייה והשלישית, יביא

אפילו להפלת ממשלה זו.

הנושאים החברתיים הם פצצת זמן מסוכנת לכל החברה בישראל. אנחנו רואים

תופעות של שימוש בסמים מסוכנים שחודרות לכל מקום ולכל שכונה. התופעות האלה

קיימות גם בצה"ל. זוהי תופעה מאוד מאוד לא בריאה לחברה בתקציב המדינה מוקצב

בסך הכל 44 מיליון שקל למניעה וטיפול בסמים וזה מתוך תקציב של בערך מאתיים

מיליארד שקל.

ועדת העבודה והרווחה לא תנוח ולא תשקוט עד אשר תילחם בכל חוק ההסדרים

בשנת 1998. חוק ההסדרים המונח היום הוא מכה קשה מאוד בנושאים החברתיים. למעשה,

חוק ההסדרים עוקף את ועדות הכנסת והוא לא נותן לציבור להשמיע את דעתו בנושאים

השונים. הוא יבוא לוועדת הכספים באישון לילה, אז גם יצביעו עליו ויאשרו אותו,

אישור שיביא מכה נוספת על הרבה שכבות.



לדעתי, כל נושא ההפרטה והשינויים המבניים מביאים בסופו של דבר לאבטלה

המונית. אנהנו רואים שבגליל ובנגב האבטלה הולכת וגדלה, בעוד שדבר לא נעשה

בהקמת מפעלים ובעניין הצמיהה. אני מקווה מאוד שכולנו יחד נוכל לצעוק בקול רם

נגד הגזירות האלה.
דוד טל
על סמך אלו נתונים אדוני מעריך שדו"ח העוני הבא יהיה המור שבעתיים מהדו"ח

הנוכחי? האם יש לך נתונים סטטיסטים?

היו"ר מקסים לוי;

בוודאי. אני קיימתי אתמול ישיבה עם כמה אנשים העוסקים בנושאים האלה

במסגרת מכונים שונים. אותם אנשים בדקו את שנת 1997 והם הניחו כמה הנחות לגבי

מצבה של שנת 1997. הקיצוץ בסך שבעה מיליארד פגע במישרין בכל השכבות האלה. הוא

גם יביא בסופו של דבר לכך שיהיה דו"ח קשה ביותר בשנת 98. גם כאשר תשמע את

דבריהם של מנכ"ל הביטוח הלאומי ושל מנכ"ל משרד העבדה והרווחה תוכל ללמוד את

הנתונים.
יוסי תמיר
אדוני היושב ראש, אדוני השר.

אני אתייחס מייד לעניין הזה כבר בפתיחת דבריי. הנתונים מונחים לפניכם, הם

ברורים ואפשר לראות בדיוק את המגמות שהצטברו במשך השנתיים האחרונות בכל נושא

העוני. אני אדגיש את הנקודות העיקריות.

אכן הנתונים האלה מתייחסים לשנת 1996 ומה שנעשה בסוף שנת 96 ובמהלך 1997,

יבוא לידי ביטוי בפירסומים שיתפרסמו בנובמבר 98. אין לנו ספק שאז התמונה לא

תהיה ורודה כמו היום. אנחנו חושבים שבמסגרת של השנה הנוכחית לא נעשה מספיק כדי

לתמוך בקרב האוכלוסיות שעליהם אנחנו מדברים, כך שזה לא עניין של השערה או של

איזשהי תחזית. מי שמכיר את הנתונים ומכיר את הגזירות שנגזרו בשנה האחרונה, בין

אם הם עברו ולא עברו, ומכיר את הדברים שלא נעשו והיו צריכים להיעשות, בההלט

יכול לחזות ולראות את המגמות.

נתוני העוני שמונחים לפניכם, כמו בשנה שעברה, הם כוללים את כל אוכלוסיית

מדינת ישראל. למעשה אנחנו מדברים על 85% מאוכלוסית של מדינת ישראל. אנחנו

כוללים את כל הישובים בני אלפיים תושבים ויותר. אני אומר זאת על רקע זה שבשנים

הקודמות נשמעה ביקורת, גם בוועדת העבודה והרווחה, על כך שלא כל האוכלוסיה

נמצאת בפנים ולכן עשינו מעשה בעניין הזה. החל מהשנה הקודמת אנחנו מפרסמים את

הנתונים לגבי כל האוכלוסיה כולה, ולא רק ישובים גדולים.

הנתונים שמונחים לפניכם אכן מצביעים על ירידת בתחולת העוני באופן כללי,

ירידה שנמשכת שנה שנייה ברציפות. אנחנו ירדנו בתחולת העוני מ-18% בקרב המשפחות

ב-94 ל-16.8% ב-95, וב-96 ל-16%. בסך הכל הירידה המצטברת הזו היא אכן

משמעותית.

אני רוצה להדגיש כאן ולומר שכאשר אנחנו מדברים על ירידה בתחולת העוני,

אנחנו מדברים על ירידה בתחולת עוני אחרי שאנחנו משלמים את כל קצבאות הביטוח

הלאומי. מי שמסתכל על מה שקרה לאוכלוסית מדינת ישראל ללא מערכת של קיצבאות

וללא התשתית הזו של הביטוח הלאומי, יגלה גם השנה עלייה בתהולת העוני. כלומר,

אם אנחנו מסתכלים על מה שקורה מבחינה כלכלית, כוחות השוק, ומה שקורה מבחינת

הכנסות מעבודה במשק, אותן משפחות שמנצלות את גורמי היצור שברשותן כדי להגדיל

את רמת חייהן, אנהנו נראה שבמצב זה יש הרעה אפילו בשנה הנוכחית.



אני אומר זאת בהמשך לדבריו של היושב ראש. אכן לא נעשו במשק הרבה מאוד

דבריס שמבחינה כלכלית היו צריכים להיעשות. כן נעשו דברים שמייד נעמוד עליהם,

שלדעתי כן יתרמו בסופו של דבר לעניין הזה.

אנשי האוצר אומרים כל הזמן שצריך לעבור ליותר סלקטיביות במתן קיצבאות של

הביטוה הלאומי. אנחנו מכירים את הגזירות שרוצים לגזור על קצבאות ילדים למינהן

וכן הלאה. האפקטיביות של תשלומי הביטוח הלאומי באופן כללי גדלה. שנה קודמת לכן

תשלומי הביטוח הלאומי הצליחו להוציא מתחולת העוני סדר גודל של 50% מהמשפחות.

אם אנחנו מסתכלים היום על התרומה של קיצבאות הביטוח הלאומי ללא מערכת המס,

אנחנו מצליחים להוציא כמעט 60% מאוכלוסית העניים מעבר לקו העוני. כלומר,

קיצבאות הביטוח הלאומי הן ממוקדות. הן ניתנות בעיקרן לשכבות החלשות והן בסופו

של דבר משיגות את היעד של העלאת רמת ההכנסה הכלכלית שיש לאותן שכבות שנמצאות

במצוקה. נושא היעילות של התשלומים הוא נושא מאוד חשוב. הוא מראה שהבחירה גם

בדרך הזו של הקיצבאות היא נכונה, והקיצבאות האלה בסופו של דבר משיגות את

מטרתן.

השנה הזו אנחנו נמצאים לראשונה בירידה גם במספרים האבסולוטים של תחולת

העוני. קרי, גם אם אנחנו מסתכלים על מספרים אבסולוטים של נפשות וילדים,

המספרים הללו יותר קטנים אבסולוטית מאשר הם היו בשנה שעברה. כלומר, בסך הכל

מספר העניים במדינת ישראל גם באופן מוחלט יורד. אני חושב שעל זה צריך להצביע

ולהדגיש.

לא רק תחולת העוני ירדה, לא רק מספר האנשים שנמצאים מתחת לקו העוני ירד,

אנחנו מגלים גם ירידה בדברים שהם אולי לא כל כך מתפרסמים באמצעי התקשורת ולא

ניתנת להם מספיק תשומת לב, אבל כדאי בוועדה כאן להדגיש אותם. גם במה שאנחנו

קוראים פער העוני יש שיפור. פער העוני מצביע לנו על מה שקורה לאותן משפחות

שנשארות מתחת לקו העוני, הן נשארות עניות כי הן לא עברו מעל לקו העוני. אנחנו

רוצים לראות האם הן התקרבו לקו העוני? האם ההכנסה הממוצעת שלהן גדלה? אכן

הנתונים החדשים שמונחים לפניכם מראים שיש שיפור גם בנושא הזה של פער העוני.

פער העוני הזה הצטמצם. כלומר, גם האנשים שעדיין נמצאים במצוקה, ונמצאים מתחת

לקו, רמת ההכנסה שיש להם היום בעקבות תשלומי הקיצבאות, היא יותר גדולה מאשר

היתה בשנה הקודמת.

יש ירידה כמעט בכל האוכלוסיות שנמצאות מתחת לקו העוני. אני רוצה לומר

באופן חד משמעי שיש עלייה בתחולת העוני בקרב משפחות עם 1 עד 3 ילדים. העלייה

הזו בולטת עוד יותר על הרקע של חוק ההסדרים והנושא של קיצוץ בקיצבאות ילדים

למשפחות שיש להם אחד עד שלושה ילדים. כשמדברים על משפחות שיש להן אחד עד שלושה

ילדים, ועל קיצוץ ברמת ההכנסה של 7,000 שקל, אז לא מדובר על העשירון העליון.

זה העשירון הרביעי והחמישי במדינת ישראל. כשאנחנו מדברים על קיצוץ לשכבות האלה

על רקע של גידול בתחולת העוני, דווקא בקרב אותן משפחות של שכירים שיש להן אחד

עד שלושה ילדים, המצב הזה לדעתי נראה אנומלי לחלוטין ואני מקווה ואני בטוח

שאנחנו נעשה הכל על מנת שהגזירות שנמצאות בחוק ההסדרים לא יעברו.

לעומת זאת יש לנו ירידה בתחולות עוני בקבוצות אחרות. עם זאת, אסור פה

לנוח על זרי הדפנה ואנחנו צריכים בהחלט להתריע ולעמוד בשער כי הדברים האלה,

כפי שנאמר קודם, לא בטוח שהם ימשכו גם בעתיד. יש לנו ירידה מתמשכת בתחולת

העוני של קשישים, מ-25% ל-23% בשנת 1995. הירידה ממשיכה ואנחנו מגיעים היום

לתחולת עוני של 19.9% בקרב קשישים. אם אכן יהיו הרעות בהכנסה הכלכלית ואם יהיו

הרעות בתחום השכר, ואם הקצבאות של הקשישים שצמודות לשכר לא תמצנה את עצמן,

אנחנו בהחלט צפויים בשנה הקרובה לא לראות את המשך המגמה הזו של ירידה בתחולת

עוני בקרב קשישים. מי שיסתכל על תחולת העוני בקרב קשישים לפני מתן תשלומי

קיצבאות הזקנה, יראה שיש שם את תחולת העוני שהיא אחת הגבוהות בקרב כל

האוכלוסיות במשק, מעל ל-60%. כך שבהחלט אנחנו צריכים לזכור את העניין הזה

ולראות מה עומד לפנינו.



הוא הדין גם כאשר אנחנו מדברים על קצבאות של משפחות ברוכות ילדים. יש

ירידה בתחולת העוני בקצבאות של משפחות ברוכות ילדים. אס תימשך השחיקה בנקודות

הזיכוי, אם תימשך השחיקה בנקודות הקיצבה, וכתוצאה מזה לא יעודכנו הקציבאות כפי

שהן צריכות להתעדכן, ההמשך של המגמה הזו של ירידה בתחולת העוני בקרב משפחות עם

ילדים לא תימשך לעתיד. היא בהחלט עשויה להיפסק.

הדבר המציק לנו ביותר בנושא העוני הוא הנושא של העובדים העניים. אני חושב

שהנושא הזה מציק לכל מי שחושב במסגרות האלה של עוני במדינת ישראל ושכנתי יחס

לעניין. אנחנו מדברים על אנשים שהם עובדים משרה מלאה למחייתם. הם משתכרים רמה

של שכר מינימום ובכל זאת הם נמצאים מתחת לקו העוני. אני חושב שתודות ליושב ראש

ולשר העבודה והרווחה אשר שיתפו פעולה, הוועדה גרמה לכך שאנחנו בסופו של דבר

הגדלנו את שכר המינימום. זה לא בא לידי ביטוי בנתונים שמונחים לפניכם, אבל זה

בהחלט יבוא לידי ביטוי בעתיד. יחד עם זאת, אנחנו עדיין רואים בקרב אוכלוסית

השכירים ירידה מסוימת בתחולת העוני, לאחר עלייה שהיתה בשנה הקודמת. אנחנו

עלינו מ-94 ל-95 מרמה של 7.2% לרמה של 8%, ואנחנו עכשיו מתחילים לגלות חזרה את

הירידה בתחולת העוני בשכירים. רמת העוני בקרב השכירים חזרה לרמה של 7.2% שהיתה

ב-94. עדיין במונחים אבסולוטים זו רמה מאוד גבוהה של תחולת עוני בקרב אנשים

שעובדים במשק. אני רוצה להדגיש שחלק גדול מהם עובדים במשרה מלאה ומשתכרים את

שר המינימום, ובגלל גודל המשפחה נופלים מתחת לקו העוני.

כאשר אנחנו מסתכלים, והנתונים מונחים לפניכם, על רמת הגמלאות ועל רמת קו

העוני, אכן בקרב בודדים, קשיש בודד או נכה בודד, רמת הקיצבה שלהם מביאה אותם

מעבר לקו העוני. שר העבודה והרווחה הדגיש שיש לעשות תיקוני עיוותים במסגרת של

הביטוח הלאומי, בעיקר בתחום של אבטחת הכנסה כדי שגם זוגות שהן בעיקר זוגות עם

ילדים יוכלו לעלות מעבר לקו העוני. שר העבודה גם פועל בתחום של הגברת השירותים

הן בתחום של ילדים בסיכון והן בתחום אחרים, כדי לתקוף את העוני לא רק מהבחינה

הכלכלית.

תודה רבה.

היו"ר מקסים לוי;

הממשלה יכולה להקטין את הנתונים אם היא תגדיל לביטוח הלאומי את הגמלאות.

משפחות המרוויחות 3,000 שקל ברוטו בחודש, נחשבות משפחות בשכבת הביניים, אבל הן

המשפחות העניות ביותר שיכולות להיות. משפחות שרק עוברות את השכר של הגימלה הן

כבר משלמות משכנתא, ארנונה. מצבן של משפחות אלה יותר גרוע ממשפחות שמשוחררות

מכל זה.

יגאל בן שלום;

מנכ"ל הביטוח הלאומי דיבר רק על הכנסה כללית של אותה משפחה. למשרד העבודה

והרווחה יש מדיניות שקשורה גם להיבטים אחרים שלא באו לידי ביטוי בהכנסה שלהם.

למשל, נושאים כמו הזנחה, התעללויות, לא באים לידי ביטוי בהכנסה של המשפחה.

כלומר, כשמדברים על קו העוני של 1,173 ש"ח ליחיד, מדברים על כך שזה המינימום

שאדם יחיד צריך לפרנסה, בצורה לגמרי לגמרי יחסית. מעבר לכך שאי אפשר לחיות עם

הסכום הזח, יש מספר שירותים נוספים שהוא כלל לא מקבל.

שר העבודה והרווחה נתן הנחיה בתחילת כהונתו לקבוע סדרי עדיפויות במדיניות

המשרד בטיפול בנושא השירותים החברתיים. בשנה שעברה, גדל התקציב במשרד העבודה

והרווחה ב-119 מיליון שקל לטובת הנושאים הללו, כתוצאה מהסכם של שר העבודה עם

שר האוצר הקודם. אני מנסה לחשוב מה היה קורה אילו לא היה התקציב הזה? אס הוא

לא היה קיים, היינו עדים עכשיו למצוקה נוראית ולמצב בו אנשים נמצאים ברחובות.



השנה יהיה תקציב משרד העבודה והרווחה 3,2 מיליארד שקל במונחים של השנה.

התקציב הזה הוא תקציב שמבטא פעולות מינימליות הכרחיות להשארת המצב הקיים. הוא

תקציב שגם מטפל בכל האוכלוסיות שכרגע אנחנו מכירים אותן, ושהן במסגרת טיפול של

הלשכות לשירותים חברתיים. כתוצאה ממדיניות כוללת של המשרד ושל השר, אנחנו

בודקים האם התקציב עונה על ממצאי דו"ח קו העוני, והאם הוא עונה על הצרכים

בשטח? התשובה היא, חד משמעית לא. לכן משרד העבודה והרווחה הכין תוכניות. למשל,

7% מהשכירים הם מתחת לקו העוני. פה יש שילוב של נתוני אבטלה ותעסוקה עם נתוני

רווחה. אין לנו כלל ספק שאחוזי האבטלה במקומות מסוימים ושיעור המשפחות מתחת

לקו העוני באותם אזורים, מחייב אותנו כמשרד למדיניות כוללת, ואכן המשרד עיצב

מדיניות כוללת בת שלושה אלמנטים.

ראשית, מדיניות כוללת של טיפול בילדים בסיכון ובאלימות במשפחה. שנית,

מדיניות של טיפול באבטלה בערי פיתוח. שלישית, מדיניות של צרכים מיוחדים

לאוכלוסיות מיוחדות בקרב האוכלוסיות שהמשרד מטפל בהן.

אני רוצה לציין שהתקציב לא משקף טיפול במדיניות הכוללת הזו, הוא רק משקף

את המינימום ההכרחי. לדוגמא, אנחנו הכנו תוכנית טיפול בילדים בסיכון ואלימות

במשפחה. יש למשרד תוכנית הכוללת כחצי מיליארד שקל, והיא גם כוללת שני חוקים.

ראשית, אנחנו רוצים להקים קרן לפיתוח שירותים לילדים בסיכון. שנית, חוק לנושא

טיפול בילדים. כרגע זה לא קיים ואנחנו מאוד מקווים שעד סוף השנה זה יעבור. כל

זה ישפר במשהו את מצבם של 300 אלף הילדים שנמצאים מתחת לקו העוני, ו-330 אלף

ילדים, שהם אינם בהכרח אותם ילדים, שנמצאים במצבי סיכון. אני מאוד מקווה

שהממשלה תמצא איזשהי תוכנית חלופית לקיצוץ בקצבאות ילדים.
היו"ר מקסים לוי
הם לא יקצצו בקיצבאות הילדים.

יגאל בן-שלום;

אנחנו גיבשנו תוכנית כוללת לטיפול בנושא האבטלה בערי פיתוח. התוכנית הזו

נמצאת בשלבי ישום. אני לא אומר אם התוכנית תצליח או לא, לפחות מה אומרים?

המשרד לקח נ/תקציבו כמה עשרות מיליוני שקלים והוא משקיע אותם בערי פיתוח בנושאי

תעסוקה משום שידוע ששם ישנה מצוקה ומשפחות רווחה. אנחנו לא מטפלים טיפול כולל

באבטלה במדינת ישראל. הנתונים מראים שהשיעור הכולל של האבטלה עגלה. אנחנו

מקווים שהטיפול שלנו יעזור באותם מקומות בהם האבטלה היא מעל ל-10%. מכל מקום,

זהו טיפול נקודתי במקומות מסוימים שבא לפתור בעיות מסוימות. זה לא פתרון כולל

של האבטלה במדינת ישראל. אנחנו מאוד מקוים שזה יעזור. בנוסף לתקציבי המשרד, יש

גם תקציבים מהמוסד לביטוח לאומי וממשרד התעשיה והמסחר. אני מקווה שנקבל תוספת

תקציב ב-98 לטיפול בנושא אבטלה ובאוכלוסיות מיוחדות, כי התקציב שלנו נגמר.

השנה שיפרנו במשהו את מצבן של אוכלוסיות כמו: מפגרים ונכים, על ידי

ההשקעה של תקציב בסך 119 מיליון שקל. היה מצב קשה מאוד שהגיע אף למצב של סכנה

כאשר למפגרים ולנכים לא היה מקום לשהות בו. בתחום הזה היה הישג, כולל ילדים

במעונות יום במצבי מצוקה. למשל, אנחנו הגדלנו את כמות המכסות לילדי רווחה

באלפיים מכסות. עד עכשיו היו 12,000 אלף מכסות ואנחנו הוספנו אלפיים מכסות.

תמר גוז'נסקי;

אבל בוטלו המכסות לעולים, נכון?
יגאל בן שלום
אנחנו לא בטלנו שום מכסה לעולים. להיפך. אנחנו העברנו מתקציב המשרד 12

מיליון שקל למשרד הקליטה לטיפול בעולים, מבלי שאנחנו הפסקנו לטפל בעולים.

אנחנו מטפלים גם בילדי רווחה של עולים. לדעת זו טעות להעביר 12 מיליון שקל

מתקציב המשרד למשרד הקליטה ולייעד אותם אך ורק לטיפול סלקטיבי שהוא לא בהכרח

בתחום רווחה בלבד. שאני חושב שצריך לתקן את הטעות הזו. כשילד מגיע למעון כלשהו

הוא לא נשאל אם הוא ילד של עולה או של ותיק. הוא מתקבל כילד של מכסת רווחה. גם

כשעושים מועדניות לא עושים סלקטיביות.

יורי שטרן;

הכסף שהעברתם למשרד הקליטה הוא אך ורק להכשרה מקצועית ולא לטיפול ברווחה.

יגאל בן שלום;

אני כרגע אמרתי שיש קשר הדוק בין נושא תעסוקה, אבטלה והכשרה לבין נישא

רווחה. מדובר בדיוק באותן אוכלוסיות. אנחנו הולכים למקומות בהם יש מצוקה

חברתית יאנשים ללא תעסוקה ונותנים שם כסף להכשרה מקצועית ולתעסוקה כדי להוציא

אותם ממעגל הרווחה. אין תרופת פלא. משרד הקליטה הולך להשקיע יותר במרכז הארץ

מבערי פיתוח ואני לא מבקר אותו על כך. זה בסדר גמור כי שם מרוכזים עולים. אני

טוען שההשקעה של הכספים האלו להכשרה מקצועית צריכה להיות במקומות שהאבטלה בהם

היא הכי גבוהה, כולל של עולים. לנו יש נתונים לגבי זה.

שר העבודה והרווחה הינחה אותנו לתת עדיפות בשנה הקרובה לטיפול בילדים

בסיכון, לתת עדיפות בשנה הקרובה לטיפול באוכלוסיות מצוקה. זה משתלב עם מדיניות

המוסד לביטוח לאומי, מדיניות התעסוקה ומדיניות המשרד. תוכניתו של שר העבודה

והרווחה אומרת אי קיצוץ בקיצבאות ילדים, חקיקת חוק לפיתוח שירותים ילדים

בסיכון, חקיקת חוק משפחות ברוכות ילדים, חקיקת חוק של ילדים שיש להם זכויות

לקבל שירותים מטעם המשרד, וחוק להגנה על מפגרים. אם התוכנית הזו של השר תתקבל

להערכתנו המצב בשנה הבאה ישתפר. אם הממשלה לא תקבל את התוכנית או חלקה,

הנתונים יהיו גרועים יותר. לי אין ספק בזה. תודה רבה.
תמר גוז'נסקי
אני רוצה להודות לשר, למנכ"ל הביטוח ולמנכ"ל המשרד על החומר שהניחו

בפנינו ועל המאמצים שהם מקדישים במשך השנים. אני מבקשת להוסיף לדברים שנאמרו

כמה נקודות.

ראשית, שאלת הקשר בין ההכנסה הכלכלית לבין מצב המשפחה. אני חושבת

שכמדיניות ארוכה טווח צריך להיות לנו עניין לאומי שלמשפחות תהיה יותר ויותר

הכנסה כלכלית ופחות ופחות קיצבאות. זאת אומרת, אנשים יתפרנסו מעבודתם. בעזרת

הוועדה ובעזרת היושב ראש עשינו צעד חשוב בעניין שיפור שכר המינימום, אבל עדיין

יש לנו הרבה מאוד עובדים שמתפרנסים במשרות חלקיות, בעיקר נשים. יש הרבה מאוד

אנשים שיוצאים ממעגל העבודה בגיל חמישים ולא יכולים למצוא עבודה, ודאי לא

עבודה כפי שהיתה להם קודם. המגמות האלה הופכות קבוצות אוכלוסיה נוספות לקבוצות

תלויות קיצבאות וזה דבר שאנחנו צריכים באופן עקרוני להשתדל לפעול בדיוק בכיוון

ההפוך. זה אומר יותר תעסוקה, זה אומר למצא פתרונות תעסוקה לאוכלוסיות שמתקשות

למצוא כמו אוכלוסיות נשים, נשים שמתגוררות במקומות שהם רחוקים מהפריפריה, נשים

ערביות.

שנית, נושא הפנסיה. גם הפנסיה היא הכנסה כלכלית. ככל שהפנסיה תיפגע

בצעדים כאלה או אחרים יהיו יותר קשישים תלויי קיצבאות. הגנה על הפנסיה תעזור

למנוע מעוד אוכלוסיות להיכנס למעגל הזה.



שלישית, להשוואות יש משמעות לא רק לשנה אחת אלא לכמה שנים. אם אני לוקחת

השוואה לכמה שנים היתה איזשהי עליה ובסופו של דבר המצב בהרבה מאוד קבוצות של

אוכלוסיה מבחינת העוני לא השתנה, אם אני מסתכלת אחורה לשלוש ארבע שנים. זאת

אומרת, מגיעים למצב של החרפה וקצת מתקן וכוי. נדמה לי שאנחנו נמצאים בערך סביב

אותו קו, קצת עולים וקצת יורדים. אני לא מזלזלת בקצת, גם קצת הוא חשוב. אבל

אני לא יכולה לומר שבראייה ארוכת טווח של ארבע-חמש שנים האחרונות זה השתנה.

יש פה נתונים שלכם לגבי קבוצות אוכלוסיה בעניין דו"ח העוני. יש נתונים

שמדברים במפורש על כך שתחולת העוני בקרב האוכלוסיה הערבית במספרים אבסולוטים,

היא הרבה יותר גדולה. יתכן וחלק זה מהכיסוי שמנכ"ל הביטוח הלאומי דיבר עליו,

אבל אני לא בטוחה. למשל בשנת 93 מדובר ב-21,000 משפחות וב-96 על 40,000

משפחות. בהקשר הזה, ללא ספק ההחלטה ההיסטורית על השוואה קיצבאות ילדים השפיעה

מאוד על המשפחות מרובות ילדים, בעיקר באוכלוסיה הערבית.

נכון שגם בקרב המשפחות החד הוריות היתה קצת עלייה וקצת ירידה, אבל לדעתי

באופן כללי הדברים האלה לא השתנו.

דו"ח העוני מספר לנו רק על כמה הכנסות יש למשפחה. הוא כלל לא מספר לנו

מהו סל ההוצאות של המשפחה ובאיזה מידה ההכנסות האלה קרובות לסל ההוצאות. אם

למשל יחליטו שבשנה הבאה הארנונה תעלה ב-13%, זה אומר שלמשפחה הזו פתאום יש חור

בתקציב. זאת אומרת, אולי מבחינת העוני בנתונים האלה היא לא נעשתה ענייה יותר,

אבל בפועל היא תשלם יותר ארנונה, תשלם יותר תשלומים לבריאות, וישאר לה פחות

כסף למזון.
היו"ר מקסים לוי
בימים אלה קיבלו הרשויות המקומיות תוכניות הבראה במסגרתם יפוטרו עובדים

סוציאלים וקהילתים, ותוכנית 18+ ללוחמה בסמים.

ענת גוז'נסקי;

שמעתי שבעיר בת-ים קיבלו פרס על תוכנית קיצוצים מדהימה.

כאשר משרד העבודה בא להתמודד עם המשפחות שנמצאות במצוקה, הוא גם מתמודד

עם השאלה איך המשפחות האלה חיות לאחר שהן קיבלו את ההכנסה, את הקיצבאות ואת

יתר הדברים. דווקא בתחום הזה התוכניות כפי שצוינו הן חמורות ביותר ויביאו לכך

שרמת החיים של הרבה מאוד משפחות תהיה הרבה יותר גרוע, ואני לא מתכוונת לרמת

ההכנסה.

טאלב אלסאנע;

נראה לי שהנתונים שיש לנו לא משקפים בצורה מדויקת את כל מה שקורה בסקטור

הערבי. הסקטור הערבי תופס מקום מאוד מכובד בנתונים של מינהל המחקר והתכנון של

המוסד לביטוח לאומי. גם שיעור השינוי הוא די משמעותי. אם יש מגמה של שיפור,

היא לא מתבטאת בצורה משמעותית בכל מה שנוגע לסקטור הערבי, והשאלה היא מדוע?

כשאני בוחן את הנתונים שבדף מספר 6 שבחוברת שהוציא המוסד לביטוח לאומי אני

מוצא שהשינוי אצל העולים הוא הרבה יותר משמעותי מהשינוי בקרב הלא יהודים וגם

כאן אני שואל מהו ההסבר לכך.

יורי שטרן;

הנתונים על העוני מצביעים על כך שהעוני גדל. זה שמערכת הרווחה מוציאה

מהעוני חלק ניכר של המשפחות זה רק אומר שהכלכלה יותר ויותר עובדת בשביל להחזיק

משפחות באיזשהו קו סביר. אם כן, העוני גדל ומה שמדהים אותי ביותר זה העלייה



בעוני בין העולים. לפי כל הנתונים ולפי כל הנסיונות הקודמים, העליה הופכת

ליותר ויותר מבוגרת וותיקה ועם הזמן כאילו מספר המשפחות שהיו מרוויחות פחות

היה אמור הצטמצם. השנה גם לאחר התשלומים, ישנה עליה במספר העולים העניים.

הקביעה של קו העוני אצלנו, היא כל כך מלאכותית. אין לנו STANDART OF LIFE

המינימלי. אין מרכיב מינמלי של הוצאות המשפחה שלפיו קובעים את כל התשלומים,

התמיכות וכדו. אם יש עלייה דרמתית בשכר דירה, רק מה שמשתקף אחר כך במדד

המחירים חוזר באמצעות שכר הממוצע לקביעת קו העוני ולקביעת התמיכות. ולכן השנה

הזו, עם הגזירות הכלכליות שבדרך, יכולה להיות קשה מאוד למשפחות עניות גם כאשר

הדבר לא ימצא ביטוי במספרים לפי הקו.
יש שתי סכנות מרכזיות והן
אבטלה ושחיקה בתמיכות. בין התמיכות האלה, הדבר

המהותי ביותר שאיתו צריכים להתמודד כעת הוא סיבסוד בשכר דבר. זה מרכיב חשוב

מאוד למשפחות עניות, הוא לא צמוד לשום דבר. המרכיב הזה נשחק בערך ב-40% בזה

ארבע שנים. אני בדקתי את תוכניות מוקדי האבטלה של השרה לשעבר אורה נמיר והתברר

שזה כן היה יעיל בערים מוכות אבטלה. אולי כדאי לחזור לחלק מההישגים של אותה

תקופה.

לפני שנה פניתי לביטוח לאומי בשאלה מהם נתוני העוני בין העצמאים. יש פה

שכירים, מובטלים אבל עצמאים לא מופיעים. התחושה שלי שבמצב של מיתון כלכלי,

במיוחד בערי פיתוח, העוני בין עצמאים הוא דבר מאוד מאוד משמעותי.

אני חושב שהדאגה של השר הנוכחי לאוכלוסיות החלשות ביותר, הפגועות ביותר,

היא דאגה אמיתית שכבר נותנת פירות, ואני רוצה לברך אותך, אדוני השר, על זה.

אני חושב שעדיין יש רזרבות פנימיות גדולות מאוד במשרד העבודה. אדוני השר, אתה

יכול לייעל את מערך שלך ולמצא בו רזרבות ומשאבים שאפשר להקצות אותם לטובת

האוכלוסיות החלשות. יש לי גם כמה רעיונות ספציפים שאני אשמח לחלוק עימך.

אפי אושעיה;

אני רוצה לומר מילה טובה לשר ולצוות משרדו. לא רק שאיכפת להם מהעניין,

אלא הם גם מבינים את העניין וגם מגלים רגישות. אני משתתף בוועדות הכנסת השונות

ובוועדה הזו לא רק מתעסקים בצדדים טכנים, אלא גם מתוך רגישות והבנת העניין.

אדוני השר, לא יעלה על הדעת שאתה ומנכ"ל משרדך תאמרו שאתם רוצים לעזור

לאוכלוסיות החלשות במדינת ישראל, אלא שהאוצר לא מעביר כסף. הטענה הזו נכונה

לכל משרד ממשלתי. לכולם יש רצון טוב, השאלה היא איך מחלקים את העוגה הלאומית.

הגיע הזמן, שפעם אחת ולתמיד, יתבע השר לקיים דיון בממשלה בו יתברר מהו יחסה של

הממשלה לאוכלוסיות החלשות במדינת ישראל. היא צריכה להציג תוכנית ארוכת טווח

ואנחנו נדע גם איך להתייחס לדברים אנחנו צריכים לקבל החלטה איזו מדינה אנחנו

רוצים לראות.

אדוני השר, יש פה ממשלה שהיא אחראית ואתה שר בממשלה הזו. אתה אחראי כמו

כל השרים המו שהם אחראים על המשרד שלך גם כן. אני חשבתי שהיום לא נדבר על דו"ח

העוני. כולנו יכולים לקרוא את דו"ח העוני הזה בעיתונים. חשבתי שתבוא לכאן היום

ותדבר על תוכניות עבודה של משרד העבודה והרווחה. כלומר, תציג את תוכניות

העבודה באופן ממשי על פי החלטות הממשלה ואיך רואים את פני הדברים,

מיכה הרמן;

אדוני השר, אדוני היושב ראש, גבירותיי ורבותיי.

אני בא מישוב שסובל ממצוקות כבר שנים רבות.



היו"ר מקסים לוי;

אדוני מנכ"ל הביטוח הלאומי, האם אתה היית באופקים?

מיכה הרמן;

לא בחמש השנים האחרונות.

היו"ר מקסים לוי;

אתם לא הייתם באופקים במטרה ללמוד מה קורה בשטח. אם היית מבקר באופקים

ובשדרות היית יכול לראות את המצב המזעזע ששורר בערים האלה, ואז גם לא היית

יכול לדבר על ירידה.
מיכה הרמן
אני אולי לא מבין בסטטיסטיקה, אבל אני חי את השטח ואני יודע שהנתונים

באופקים, לפחות, הם לא כמו שתוארו על ידי מנכ"ל הביטוח הלאומי. הם שונים

לחלוטין. להיפך. שיעור העניים עולה בהתמדה אפילו בשיעורים קיצוניים.

לפניי מונח שפורסם על ידי משרד הפנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמצביע

על המצב הסוציו אקונומי במדינת ישראל. אנחנו נמצאים במקום האחרון. מצבם של שני

ישובים בדואים, רהט ותל-שבע, קצת יותר גרוע ממצב אופקים. מצבם של כל הישובים

הערבים האחרים בארץ, יותר טוב ממצב אופקים. מרבית ישובי הנגב הם באשכולות

הנמוכים. כלומר, אלה נתונים עובדתיים שלא אני ממציא אותם והם אומרים שהמצב

גרוע.

גם אם נשמור על צד ההכנסה, על קיצבאות הילדים ברמה הריאלית המתאימה, צריך

להתייחס גם להוצאות של המשפחה. מעבר למיסוי העירוני, מה עם הגזירה של שכר

הלימוד בגני הילדים? כיצד המשפחות העניות ישלמו זאת, אדוני היושב ראש? מה עם

גזירה של שכר לימוד בבתי ספר? הסיוע של הביטוח הלאומי לא מכסה את כל האגרה,

אדוני מנכ"ל הביטוח הלאומי. מה עם פרויקטים שרוצים להפעיל בישוב, כמו קרן קרב?

היו"ר מקסים לוי;

מר הרמן, מהו גובה הגירעון שיש לך היום?

מיכה הרמן;

גירעונה של עיריית אופקים מגיע היום ל-21 מיליוני שקלים.

היו"ר מקסים לוי;

ממה נובע הגירעון?

מיכה הרמן;

הוא נובע ברובו מתקציבי רווחה וחינוך, למעלה מ-75%.

היו"ר מקסים לוי;

מר הרמן פותר בעיות של הממשלה. הוא נותן יותר רווחה כאשר המדינה היתה

אמורה לתת רווחה.



מיכה הרמן;

נכון.

היו"ר מקסים לוי;

מה יקרה עכשיו בשעה שהוא יגבה מהתושבים מיסוי בארנונה בשיעור של 14?
תמר גוז'נסקי
הם לא ישלמו.

מיכה הרמן;

למעשה אין היום כלי שבאמצעותו ניתן לסייע או לפתור בעיות של משפהות

במצוקה. תקציב משרד העבודה והרווחה של עיריית אופקים מסתכם ב-11 מיליון שקלים.

מתוכו הסעיף שנותן לנו גמישות לסייע לאותן משפחות מגיע ל-400 אלף שקלים.

באופקים יש הרבה מאוד משפהות מצוקה, ואני לא אנקוב במספר. אני רק רוצה

לספר לכם מקרה שקרה אצלנו לפני שבועיים ימים. אם כן, לפני שבועיים הגיעה למשרד

שלי אשה גרושה שהיא אמא להמשה ילדים. מצבה הכספי קשה מאוד, היא איבדה את דירתה

ונזרקה לרחוב. מכיוון שהיא היתה פעם זכאית, כלומר היתה לה דירה, היא לא מקבלת

כרגע ממשרד השיכון דרך החברה המשכנת דירה וצריך להביא את המקרה שלה לפני ועדת

חריגים. גם אם נמהר ונזדרז הטיפול יארך ויקה חצי שנה. היא באה אליי בבקשה לקבל

דירה, ואני רוצה לשאול אתכם איך ומאיפה אני יכול לתת לה דירה? האם אני יכול

לעבור על החוק? אני אמרתי לאותה אישה שאין דירות ושנעביר אותה בוועדות. לאחר

מכן האישה הזו לנה לילה שלם בגן הציבורי עם חמישה ילדים קטנים. למחרת היא שוב

באה וביקשה דירה. שוב אמרתי לה שאין לי דירה לתת לה ושנטפל בה מהר. כשהיא שמעה

שוב את התשובה הזו, היא יצאה ושפכה על עצמה פח דלק בלישכה שלי.

אדוני היושב ראש, אני יודע שאתה היית ראש עירייה ולכן אני רוצה לשאול

אותך מה היית עושה במקומי? אני מבטיח לך שאתה היית עושה את מה שאני עשיתי. אני

ביקשתי מיד מהממונה על הרווחה לשכור לה דירה. השאלה היא מאיפה אני מכסה זאת

עכשיו?

אני הבאתי בפניכם דוגמא אחת למשפחה במצוקה, אבל יש עשרות ומאות דוגמאות כאלה

ואין לנו פתרון.

הפרוייקט החדש של משרד העבודה הוא טוב, אבל הפרויקט הקודם של מוקדי אבטלה

שהיה בזמנה של השרה אורה נמיר טיפל גם בעבודה וגם ברווחה. הוא נתן לנו גמישות

ברווחה בסעיפים שונים. כיום אין לנו גמישות ואין אפשרות לסייע למשפחות שנמצאות

במצב.

היו"ר מקסים לוי;

אתה צריך היום לפטר עובדים, נכון?

מיכה הרמן;

בהחלט. מדובר ב-80 עובדים.

היו"ר מקסים לוי;

באילו עובדים מדובר?



מיכה הרמו;

בתוכם גם עובדים סוציאלים.

יושב לימיני מזכיר מועצת הפועלים. הוא חבר טוב שלי ואני ביקשתי ממנו לבוא לכאן

היום, אבל אני רב איתו יום יום. אני מחויב לפטר 80 עובדים. כך קבע האוצר ומשרד

הפנים.

הממשלה לא יכולה לשלוח לאי זורים שבהם דיור ציבורי פנוי, כמו באופקים, את

האוכלוסיות הקשות.

היו"ר מקסים לוי;

כל הילדים עם הבעיות הקשות ביותר לומדים בתוך שדרות ואופקים, ואילי ילדים

חזקים בעלי האמצעים לומדים בשער הנגב. תראו איזה חוסר אינטגרציה ואטימות

מוחלטת יש כאן.

כמה אבטלה יש היום באופקים?

מיכה הרמן;

שיעור האבטלה האמיתי עובר את ה-% 20. שירות התעסוקה מודד רק את אלה

שנרשמים בלשכה. מה עם אלה שלא מגיעים ללשכה? מה עם אלה שסימו שישה חודשים

ויותר לא מגיעים ללשכה להירשם? מה עם אלה שמופעלים דרך משרד העבודה במסגרת

עבודה יזומה? האם אתם יודעים באיזו עבודה מדובר? יש לי 120 אנשים שעובדים

בעבודה הזו. יום אחד הם לוקחים את ערימת האבנים מפה לשם וביום השני הם מזיזים

אותם למקום אחר. הם עובדים בדיוק בצורה שההורים שלנו עבדו בשנות החמישים.

ברמה הממשלתית חייבים להתייחס להפנייה של אוכלוסיה חזקה לאי זורים הללו.

קרובת משפחה שלי גרה בראשון לציון שהפנתה את תשומת ליבי לכך שבעיתון המקומי של

ראשון לציון נכתב כי נמצא פתרון למשפחה מצוקה בראשון לציון. אדוני היושב ראש,

האם אתה יודע מהו הפתרון? הפתרון הוא דירה באופקים ואני שואל אתכם, איפה

החכמה? אילו כלים יש לי לטפל בהם?

היו"ר מקסים לוי;

בתעודת הזכאות של משרד השיכון יש נקודות זיכוי שמזכים בהם זוגות צעירים

להעברתם לעירות פיתוח. היום אם מישהו רוצה לקבל שיכון בכל הארץ, הוא חייב

להיות נרקומן או להתגרש. רבותי, אתמול בגבעת המטוס גילינו תופעה של גירושין

פיקטיבים.

פרופ' אשר אור-נוי;

כבוד היושב ראש, כבוד השר, חברי כנסת.

אני רוצה להתייחס לנושא בריאות בילדי מצוקה ואני אומר דברים שהם אולי

ברוח אחת עם הממסד. באופן כללי, כאשר מדברים על בריאות מדובר על מניעה ומתן

טיפול. בתחום המניעתי מדינת ישראל השכילה בשנים הקודמות ליצור מערכת מפוארת של

טיפות חלב ותחנות לבריאות המשפחה ולמעשה במניעה של מחלות מדבקות ובתזונה

נכונה, כמעט שאין הבדל בין ילדי שכבות המצוקה לילדים בעשירונים הגבוהים יותר.

כל עוד שהמצב הזה ישמר, ומשרד הבריאות אחראי על המערכת הזו, יש להניח שכאן

לפחות יהיו פתרונות. בתחום הטיפול ניתן לדבר על טיפול במחלות חריפות וגם לזה

יש פתרונות במערכות של אישפוז ובמערכות של מרפאות קהילתיות.



אני רוצה לדבר על תחום אחר שנוגע ישירות במצוקה וזה התחום ההתפתחותי. אם

מסתכלים על סל השירותים במסגרת חוק חינוך מיוחד, בנושא התחום ההתפתחותי יש

תופעה שאין בשום דבר אחר בחוק הבריאות הממלכתי. יש הקצבה של שירותים. קודם כל,

שירותים ניתנים לילדים רק עד גיל 6. שנית, שירותים כמו טיפול בעיסוק,

פיזיותרפיה או טיפול בדיבור שבאים להעלות את הרמה של הילד החדש, בגיל 2-5

שנים, ניתנים בהקצבה. יש 18 טיפולים בשנה וזה גם בהשתתפות כספית של ההורים.

כדי לתקן את התופעות הללו לא צריך הרבה כסף. יש פער אדיר בין היכולות של ילדים

שיש להם ויש להם מאיפה לקבל את העזרה בתחום ההתפתחותי, לבין אותם ילדים

שמקבלים בצורה מוקצבת או שלהוריהם אין כסף לשלם את אותה השתתפות של 20-30 שקל

לטיפול המוקצב.

פרופסור שאול הראל ערך מחקר במכון להתפתחות הילד בתל-אביב, מחקר שעורר

סערה ציבורית בשעתו. זה נכון שחלק גדול יותר של ילדים עם בעיות התפתחותיות,

ואני מדבר פה על פיגור, על בעיות בהבנה, בעיות בהתפתחות שפה ועל בעיות

מוטוריות, הם ילדים ממשפחות מצוקה. הסביבה בה גדל הילד, במיוחד בשנים

הראשונות, יש לה השפעה מכרעת על ההישגים השכליים של אותו ילד בעתיד. אנחנו

עושים בדיוק את ההיפך.

אלי בו גרא;

לדעתי הכותרת של הדו"ח הזה היא שמחת עניים והשמחה הזו שייכת לשנה שעברה.

אבל היום חסר כסף כדי לגמור את שנת 97, תוסיפו לכך את העובדה שחוק ההסדרים

יגרום לנזקים כמו פגיעה בקצבאות ילדים. זה אומר שכבר בשנת 97 אנחנו בגירעון

ושאת שנת 98 אנחנו מתחילים ברגל שמאל. בשנת 98 תהיה תוספת של נכבדה מאוד של

אנשים שנפגעים מהתקציב הזה. במקום להכין תוכנית טיפול בנפגעים הנוספים, הולכים

ומקצצים שוב ומפטרים עובדים. המצב התקציבי של האגפים לשירותי רווחה הוא חמור

מאוד. התוספת האחרונה שהגיעה לפני חודש פתרה חלק מהבעיות, אבל יש עוד הרבה

בעיות כבדות מאוד שעדיין לא נמצא להן פתרון. לא צריך לדבר על שנת 96, אלא צריך

להכריז עכשיו על מצב חירום.

זאב פרידמו;

אני נמצא בתפקידי כבר תשע שנים ותשע שנים אני בא לכאן לדיון בעקבות פרסום

דו"ח העוני. לפעמים הדיון הוא בפורום רחב יותר של לובי החברתי, לפעמים יש

התיחסויות מלומדות ויש גם התיחסויות מהשטח. אני מביא את ריח השדה. אני מביא את

המברשת, מנסה לצבוע אותה בצבעים של העיר הגדולה שנותנת היום שירות לששים אלף

אנשים. אנחנו לא יכולים להגיד לא. מערבה מאיתנו זה הים ואני חי את המציאות.

מה השתנה השנה הזו? אנחנו נמצאים בתקופה הקשה ביותר. אנחנו נמצאים עכשיו

בגירעון בנושא הרווחה בסך 88 מיליון. כלומר, אנחנו נמצאים השנה הזו בנושא של

ילדים ומעונות יום, ילדים מוכים וזנוחים, בפערים גדולים לעומת שנה שעברה. יש

כאן מספרים ואני לא רוצה לעייף אתכם יותר מידיי. אותו מצב יש בפנימיות. נכון

שבנושא מפגרים נעשתה עבודה יוצאת מהכלל. אבל אנחנו צריכים היום לפטר עובדים

סוציאלים משום שאם אנחנו מחזיקים היום פי שניים ממה שמקציבה לנו הממשלה, אז

אין ברירה. הרשויות המקומיות בגירעונות. אנחנו לא יכולים לקיים את כל סלי

השירותים שלנו לאוכלוסיות יחודיות בתל-אביב, אם זח דרי רחובות, ובתל אביב יש

מצבי חירום ויש זקנים ערירים ובודדים ויש 14 אלף ילדים בסכנה ובסיכון. אני

מדבר על קו המצוקות, הסיכון והסכנה, ולא על קו העוני. אני מדבר על מצב שהפערים

גוברים והולכים.

יש כאן אבסורד. אנחנו בשנים האחרונות חוללנו בשדה מהפיכת ידע. הוקמו

מרכזים למניעת אלימות במשפחה, ויש מידע.
היו"ר מקסים לוי
פגשתי מנהל שיקום שכונות ביפו שאמר לי שהוא לא מקבל תקציב לפעילות ולכן

הוא התפטר מתפקידו משום שהוא לא רוצה לקבל משכורת חינם.

זאב פרידמו;

תקציב שיקום שכונות הוא 550 אלף ומתוך זה ההשתתפות הממשלתית היא 52 אלף.

אנחנו מדברים על עובדות ונתונים ואני יכול להביא עוד הרבה דוגמאות.

לדעתי שר העבודה והרווחה ומנכ"ל משרד העבודה; הולכים בדרך נכונה. עוצבה

תוכנית כדי לתקוף את נושא ילדים בסיכון וכו', אבל הבעיה שלנו היא שאני לא יודע

איך אנחנו נכנסים לשנת 1998. יש קורלציה בין נושא קו העוני, מצוקות חומריות,

לבין תרבות העוני. משפחות ממעמד בינוני נמוך נכנסות ללחץ, לחרדות, ואז זה

מייצר את קו העוני. יש לנו נתונים כאלה. מר אלי בן גרא אמר שצריך להכריז על

מצב חירום, אבל אני חושב שזהו ביטוי שמגמד את המציאות.

ועדת אפרתי הוקמה והוגשו ניירות גם לוועדה הזו. לדעתי צריך לעשות

קואליציה של כוחות משום שיש כאן מכנה משותף מקיר לקיר. אין כאן עניין של

פוליטיקה. כולם מסכימים לאותו דבר.
היו"ר מקסים לוי
נטאשה, האם את רוצה לדבר?

נטאשה מיכאלוב;

אני כאן בשביל להקשיב.

פינחס וגמן;

היינו מאוד מאושרים אם מצב העוני כפי שהוא מוגדר- כאן, רק על פי פרמטר של

הכנסה, הוא היה הקליינטורה של שירותי הרווחה. הצרה היא שהבעיה היא הרבה יותר

מורכבת. הפרמטרים שאנחנו מתעסקים איתם הם גם מצוקה של הכנסה, גם מצוקה של

חולי, גם של מוגבלות, גם של נכויות, גם של יחסי משפחה מעורערים. אם המצב השתפר

אז למה מספר המשפחות בשירותי הרווחה הולך וגדל כל הזמן?

שירותי הרווחה לא אחראים לפתרון מצב העוני. אניונו כן אחראים על שיפור

התפקוד האישי, המשפחתי, ולנסות להוציא ממעגל של עוני אוכלוסיות.

יש לתקוף את נושא ילדים בסיכון ולתת הזדמנות לילדים לצאת מהמעגל, לא רק

דרך המעשים של שירותי הרווחה. מדובר בבעיה ששייכת למערכת החינוך, הבריאות,

השיכון. זו מלחמה טוטלית של כל המערכות נגד מצב העוני. צריך לרתום את כל

המערות נגד המצב הזה. אם לא נעשה צעד של ראייה כוללת של כל המערכות, עם סיוע

למערכות הרווחה באותם יעדים מרכזים, הקו יהיה אותו קו ולא נעזור הרבה.

לאה אחדות;

על אף שיפור הקל או השינויים שבשוליים, עדיין תמונת המצב כפי שהדו"ח מראה

היא פחות או יותר כפי שהיתה, אם כי יש השפעה של המדיניות של שנת 94-95. אנחנו

בהחלט צריכים לראות זאת מנקודת מצב שאומרת לנו שזה לא משקף את מה שהיה ב-97,

עם הגידול באבטלה ועם הקיצוצים בתקציב.



התקציב שמוצע לשנת 98 לא נותן מענה לאף אחת מהבעיות המרכזיות שהחמירו את

בעית העוני, מבחינה כלכלית ומבחינת המצוקות של השירותים החברתיים. שנת 98 היא

המשך מדיניות של ריסון תקציבי, קיצוצים נוספים בכל המערכות. אין בכל התקציב

מענה אמיתי לבעיית האבטלה. אני מעריכה מאוד את המאמצים שעושה משרד העבודה

והרווחה בטיפול הנקודתי, אבל הטיפול הנקודתי אינו מספיק, אפילו באותם מקומות

שבו הוא מתקיים, מאחר ונושא האבטלה הוא בעיה כוללת שצריכה מענה של מדיניות

כלכלית כוללת. גם אם ניתן הכשרה מקצועית ונפתור בעיות נקודתיות וזמניות,

הפתרון הוא זמני בהחלט. הנתונים האלה מסייעים לכל אותם גורמים במאבק שלהם נגד

קיצוץ בקיצבאות ילדים ובעיקר נגד הקיצוצים בשירותים החברתיים ובנושא הבריאות.

הגורמים בשטח משקפים את המצב הרבה יותר טוב מהנתונים.
יוסי מרציאנו
אני חייב לומר מילה טובה לוועדה וליושב ראש העומד בראשה וכן לשר על

עבודתם בשיפור שכר המינימום. העלאת שכר המינימום סייע מאוד להרבה מאוד משפחות.

אבל לצערי, אני רואה יום יום מקומות עבודה שלא משלמים את שכר המינימום והבעיה

היא שהעובדים לא מוכנים להתלונן וגם אין פיקוח מספיק של משרד העבודה והרווחה

בעניין הזה. המפעלים מנצלים את העובדה הזאת והם עדיין משלמים מתחת לשכר

המינימום.

לפני זמן לא רב התקיימה שביתה בעיריית אופקים משום שלא שולמו משכורות. רק

אתמול שילמו את שכר העובדים. תוסיפו לכך את העובדה שעכשיו רוצים לפטר 100

עובדים שיתווספו למעגל האבטלה הגבוה בלאו הכי באופקים שהוא מעל ל-20%, ותקבלו

תמונת מצב עגומה מאוד. המצב הזה לא אופייני רק לעיריית אופקים אלא לעוד רשויות

מקומיות.

אני רוצה להזהיר ולהתריע על כך שאנחנו נמצאים לפני פצצת זמן חברתית. גם

אנשים עובדים המתגוררים באופקים סובלים ממצב כלכלי קשה מאוד. בזמנו, הובאו

לאופקים עולים חדשים שאכן קידמו את העיר והוסיפו הרבה אוכלוסיה, אבל העולים

החדשים שהצליחו לשפר את מצבם הכלכלי עזבו את העיר ונשארו בה רק עולים חדשים

קשישים ועולים חדשים שמצבם הכלכלי גרוע. כלומר, העוני נשאר באופקים. אני פונה

לוועדה לעשות מעשה לפני שפצצת הזמן תתפוצץ והיא עלולה להתפוצץ בכל רגע. אני

מבקש מכם לעשות ככל יכולתכם כדי שאנשים לא יפוטרו אנשים באופקים ובעיריות

אחרות.

אתמול שודרה בטלויזיה כתבה על משפחה שמצבה הכלכלי גרוע מאוד. רבותי,

אנחנו רואים משפחות כאלה יום יום באופקים ובנתיבות. מצבן של המשפחות האלה

מזעזע.

יוסי תמיר;

לפני שנתיים אמרו לנו שאנחנו לא כוללים את האוכלוסיה הערבית, ועכשיו

כשאנחנו כן כוללים את האוכלוסיה הערבית אומרים לנו להסתכל על המספרים

האבסולוטים. תחולת העוני בקרב האוכלוסיה הערבית היא תחולת העוני שירדה

בשיעורים הגדולים ביותר, החל משנת 92 עד היום. כנ"ל לגבי אוכלוסית העולים.

הי ו"ר מקסים לוי;

מר תמיר, אתה ושר האוצר מדברים כל הזמן על צמיחה, אבל תראו מה קורה בשטח.

בשטח יש מצב של אבטלה, אנשים מתים מרעב, אנשים מפוטרים ממקום עבודתם, מצב

חברתי קשה מאוד ואתם מדברים על נתונים המראים על ירידה בעוני. כדאי שתיקח את

כל אנשי הביטוח הלאומי ותתחילו לסייר בשדרות, באופקים ובבאר שבע ותלמדו את

התופעות הקשות האלה.



יוסי תמיר;

אני שומע שאני אחראי על הבריאות ועל החינוך ואני יכול להיות שלושה שרים

בממשלה, לי אין בעיה עם זה.

מר הרמן, אותה אישה גרושה אמא לחמישה ילדים שבאה אליך ושפכה על עצמה פח

דלק, מקבלת מהביטוח הלאומי 5,000 שקל כל חודש וזה כולל קיצבת ילדים וקיצבה

להבטחת הכנסה. אם זה לא היה מצבך בעריית אופקים היה פי עשר יותר גרוע. יושב

לידך יושב ראש מועצת הפועלים והוא יודע שמי שעובד בשכר מינימום מרוויח 2,400

שקל.
שר העבודה והרווחה אלי ישי
היום אנחנו מתמקדים בנושא דו"ח העוני שמצביע על סטטיסטיקות שונות ונתונים

שלא יכולים לקיים את העניים. אני בהחלט מזדהה עם הרגשות שמלוות את המצב הכלכלי

הקשה, שלדעתי אף מחמיר.

אני יכול לתקוף את הממשלה, למרות שאני חבר בה, וגם את הממשלות הקודמות.

אני יכול גם את הליכוד וגם את המערך. אני אומר את הדברים האלה לא בגלל שאני

שייך למפלגת ש"ס, אלא מכיוון שאני ראיתי את המצב הזה יום יום בהיותי אזרח

רגיל מהשורה. אתמול שודרה בטלויזיה כתבה קשה מאוד על משפחה שנתונה במצוקה, אבל

מראות כאלה אני רואה יום יום. אני גדלתי עם אותן תמונות ועם אותם העניים. שר

האוצר לעולם לא יבין זאת. בשביל להבין את המצב הקשה ואת המצוקות האמיתיות,

צריך לראות אותן מקרוב ולגדול יחד איתן, כי רק אז מתחילים להבין את המצוקות

האלה.

אמנם יש ירידה בתחולת העוני שאפשר להתפאר בה ואני לא מקל ראש בהישגים של

הממשלה הקודמת. אפשר לומר שיש ירידה בתחולת העוני ולומר שזו ירידה שהיא לא

מספיקה. גם שנה שעברה היתה ירידה, אבל היתה עלייה במספר האבסולוטי. היום יש גם

ירידה במספר האבסולוטי. אני לא רוצה להיכנס למספרים ולנתונים בשעה שאנחנו

רואים את המצוקה האמיתית. גם אם נהיה מדינה מהטובות שבעולם בה תחולת העוני

תהיה נמוכה בהשוואה למדינות אחרות בעולם, תמיד נראה תמונות קשות כמו שראינו

אתמול משום שזה קשור לעוד גורמים כמו גורמים אישיים ונפשיים.

צריך להסתכל על המצב בפרופורציות נכונות ולראות מה באמת נעשה ומה עוד
צריך לעשות. נאמר
"לא יחדל אביון מקרב הארץ" ולצערנו הרב כולנו כאן יודעים

שלא נהפוך את כל העניים האלה לעשירים. אנחנו צריכים לדאוג ולשאוף לכך שכמה

שיותר משפחות יוצאו מתחת לקו העוני, ולעשות את הכל שאותם עניים יוכלו להתפרנס

ולחיות בכבוד. השאלה שעולה תמיד היא כיצד עושים זאת? מכאן אני רוצה לצאת

בקריאה לכולם להתאחד סביב הנושאים החברתיים. אני פונה גם למפלגת "ישראל

בעליה" וגם למפלגות אחרות להתאחד סביב הצרכים החברתיים שעליהם כל הזמן מדברים

בכל במה אפשרית.

אני ביקשתי מראש הממשלה ומהממשלה לקבוע את סדרי העדיפויות בממשלה בנושאים

החברתיים. נכון להיום לא היה דיון ממצא בנושא הזה. לא ראיתי גרף באוצר שמתייחס

לשאלה איך דואגים למשאב האנושי שהוא למעשה המשאב הכלכלי של עם ישראל. אני

ביקשתי משר האוצר לראות גרף כזה כבר לפני שנה ועדיין לא ראיתי זאת. אנחנו

צריכים לשאול את עצמנו כיצד אנחנו רוצים לראות את עצמנו מתמודדים עם הבעיות

החברתיות הקשות ועם פצצת הזמן החברתית הזו?

בשירותים של ילדים בסיכון ובשירותים החברתיים יש ירידה בתקציב בשנים

האחרונות וזה נזקף לחובתה של המממשלה הלפני הקודמת, הממשלה הקודמת והממשלה

הנוכחית. לי מאוד קשה להתייחס למספרים שמדברים על ירידה בתחולת העוני. כבר

עכשיו אני אומר לכם שבשנה הבאה תהיה ירידה בתחולת העוני. יכולתי לבוא ולומר

לכם: רבותי, יש ירידה בתחולת העוני וצריך להגיד על כך כל הכבוד.



יורי שטרן;

האוכלוסיה הענייה גדלה, פשוט התמיכות התרחבו ולכן קצת מוציאים יותר.

שר העבודה והרווחה אלי ישי;

חבר הכנסת שטרן, זה תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה. אני יכול להשקיע פה עוד

מיליארד שקל ולהראות בשנה הבאה שהעלייה בתחולת העוני לא היתה כל כך משמעותית

ולחזור על אותה הצגה ועל אותה תרעומת.

יורי שטרן;

לכן אני אומר שלמען הדיוק אנחנו מדברים על עלייה במספר העניים, אלא שיש

תמיכה יותר גדולה.

יגאל בן שלום;

צריך להדגיש שזה בהיבט הכלכלי.

שר העבודה והרווחה אלי ישי;

למען הדיוק ככל שהצמיחה גדלה הפערים החברתיים הלכו וגדלו. אסור לנו לשבת

בשקט ובחיבוק ידיים כאשר הפערים הולכים וגדלים. יש להתמודד עם הפערים האלה כי

זה הדבר החשוב ביותר.

אם כן, אני ביקשתי מהממשלה לקיים דיון בממשלה בנושאים החברתיים, דיון שלא

התקיים עד כה. הבעיות החברתיות הם נושאים שקשורים למשרדים נוספים. פה הועלו

טענות קשות בתחום הבריאות, בתחום השיכון ובתחום הרווחה. צריך לזכור תמיד

שעניין האבטלה הוא עניין של צמיחה שקשור בראש ובראשה למשרד האוצר ולמשרד

התעשייה והמסחר. כאשר הוחלט לתת 600 מיליון דולר בקריית גת, לא שאלו את משרד

העבודה והרווחה ואת שירות התעסוקה.

יורי שטרן;

גם את מרכז ההשקעות לא שאלו. הס היו נגד.

שר העבודה והרווחה אלי ישי;

אני סומך עליהם שהם מספיק מוכשרים לקבל החלטה. אבל משרד העבודה והרווחה

באמצעות שירות התעסוקה והביטוח הלאומי ועוד, לא צריך להיאבק במובטלים. משרד

העבודה צריך לעזור ולסייע למובטלים. צריכה להיות מלחמה באבטלה ולמשרד האוצר יש

את הכוח להתמודד איתה. לצערי הרב, שר האוצר מגלה אטימות לב בכל מה שקשור

לצרכים החברתיים. אותי זה לא מעניין אם נשאר גירעון מהממשלה הקודמת או לא.

אותי מעניינת השאלה כיצד אנחנו מתמודדים עם הבעיות החברתיות וכיצד אנחנו

מסתכלים בעיניהם של אותם אנשים קשי יום שלא יכולים להתמודד עם הבעיות הקשות

שעלינו מוטל כממשלה לטפל בהן.

אפי אושעיה;

אדוני השר, אולי תעזור לנו להחליף את הממשלה הזו.



יורי שטרן;

דיברנו על כך שהנושא איננו פוליטי.

אפי אישעיה;

זה לא פוליטיקה. אנחנו מסכימים עם כל דבר ועניין, אבל אי אפשר לבוא

ולהגיד ששר האוצר לא עוזר ושהוא לא רגיש. שר הבריאות בא לפה וסיפר לנו את אותו

סיפור.
ענת מאור
מציגים כאן את הממשלה כאילו היא לא אחראית.
שר העבודה והרווחה אלי ישי
חברי הכנסת מאור ואושעיה, גם אתם וגם אני פוליטיקאים. אנחנו מכירים את

ההצגה ואנחנו יודעים איך זה עובד מקדנציה לקדנציה. אם הייתם היום בקואליציה,

הייתם מדברים אחרת.

חבר הכנסת אושעיה, אני מעריך אותך מאוד בגלל הרגישות שאתה מגלה בנושאים

החברתיים. אני גם מעריך את התרומה הנכבדה שלך לנושאים החברתיים, ובכלל בנושא

הפרלמנטי בכנסת. אני מציע שאף אחד לא יטיף מוסר מדוע ש"ס לא פורשת מהממשלה.

תנועת ש"ס תעשה את מה שהיא חושבת שצריך לעשות. תנועת ש"ס הוכיחה את היכולת

שלה בתרומה לנושאים החברתיים.

חברת הכנסת מאור, בעיות קשות מבחינה חברתית היו גם בזמן הממשלה הקודמת

וגם בזמן הממשלה שהיתה לפני כן, וכן ממשלות אחרות בראשות המערך עוד בהיותי

ילד. גם אז היו התקפות מעבר השני של המתרס, מדוע לא פורשים מהממשלה? אני אומר

את מה שיש לי לומר כאן בכנסת, בממשלה ובכל מקום אחר. אנחנו, בתוך הסיעה, נקבע

לפי הבנתנו את דרך הפעולה. אני מתייחס לנקודות האמיתיות והכואבות בהן צריך

לטפל. גם שנה שעברה היו בעיות כאלו וגם אז קיימנו פה דיון יסודי ומעמיק.

בשנה שעברה משרד העבודה והרווחה קיבל תוספת תקציב משמעותית, ואני לא יודע

אם המשרד קיבל תוספת כזו אי פעם. אנחנו קיבלנו לתקופה של שלוש שנים, שנה אחר

שנת, תוספת של חמישים מיליון לבסיס תקציב המשרד. שנה הבאה זה יהיה 150 מיליון

מתוך הבסיס. אני לא יודע מה היה קורה, ואני מניח שהיתה קטסטרופה אמיתית, אילו

לא היינו מקבלים את תוספת התקציב הזו. לצערי הרב, אני לא הצלחתי לשכנע וכן לא

פקידים מקצועים מתוך המשרד. זה לא בגלל שלא היינו מוכשרים מספיק בשיכנוע, אלא

בגלל שאנחנו היינו צריכים להיאבק פוליטית כדי לקבל את התקציב הזה. תנועת ש"ס

בדרך כלל מצליחה במאבקיה הפוליטים והיא מוכיחה את עצמה.

הבעיות הן רבות והן נחלתן של יתר חברי הממשלה. רבותי נציגי הרשיות

המקומיות, שנה שעברה קיימתם הפגנה גדולה ואז היה תקציב של מיליארד שלוש מאות.

אני דיברתי עם יושב ראש השלטון המקומי ואמרתי גם לכם, במאהל שרוב הגירעון

בתקציב הוא בגלל הנושאים החברתיים, חינוך, עבודה ורווחה. תנועת ש"ס היתה איתכם

במאבק הזה והצלחנו להגיע לסכומים נכבדים. אני ביקשתי מכם להמשיך במאמבק עד שכל

הכסף לנושאים החברתיים יושג. אני לא יודע איפה מושקע כל הסכום בסך מיליארד

שלוש מאות. אני מקווה שכולנו יחד נוכל בוועדת אפרתי למצות את העניין בצורה

טובה ונכונה.

אני אמשיך להיאבק בנושאים החברתיים ובנושאים הקשים שעומדים על הפרק. ברור

לי שגם אם נגיע להישגים גדולים, אף ממשלה ואף סיעה לא תסיים את הקדנציה שלה

וחצי תאוותה בידה. צריך לשים את כל הקלפים על השולחן בצורה הברורה והכנה



ביותר. צריך לראות מהם סדרי העדיפויות שלנו וכיצד אנחנו מתמודדים איתם.

אני מזדהה הזדהות מלאה עם הצרכים של ראשי הרשויות. קשה לי מאוד עם העלאת

הארנונה. לדעתי זה כן ישפיע בשנה הבאה על תחולת העוני. אני מאוד מקווה שבדיון

בממשלה נוכל לתבוע סדרי עדיפויות בנושאים החברתיים.

ענת מאור;

האם הממשלה אמורה לשנות זאת לקראת התקציב?
שר העבודה והרווחה אלי ישי
חברת הכנסת מאור, אני אומר לך שאני אביא את העניין בפני הממשלה. אני לא

יודע מה הממשלה תשנה. יש רזרבות וסופו של דבר מתפשרים. במשרד העבודה והווחה לא

רק שלא היה קיצוצים, אלא היתה תוספת. אני מכבד ומעריך את פקידי האוצר, היום הם

טוענים שהופנו משאבים אדירים לנושאים החברתיים ולשכבות החלשות. לדעתם, לפחות,

הוקצה מעל ומעבר וצריך להתחיל לנגוס בזו. אנחנו צריכים להיאבק נגד זה. לא ניתן

יהיה להתמודד עם הבעיות בנושאים החברתיים בלי כתף של יתר משרדי הממשלה, ובפרט

רצון, כנות ורגישות מצד האוצר. לצערי הרב, אני לא רואה את הרגישות הזו. תודה.

היו"ר מקסים לוי;

יכולנו לקיים דיון מעמיק בשאלה האם שרי ממשלת ישראל מסיירים בערים ובשטח.

אני מציע לשרי הממשלה ולמנכ"לים שלהם לרדת אל השטח ולראות את המציאות בשטח. רק

בדרך זו הם יוכלו לחוש את האווירה האמיתית. אני רואה את המצוקות שקיימות בשטח.

אני גם אפנה לראש הממשלה בעניין.

ועדת העבודה והרווחה לא תנוח ולא תשקוט עד שלא תילחם בכל השלכותיו של חוק

ההסדרים, הפוגעות בשכבות החלשות.

הוועדה מברכת על הירידה בתחולת העוני, אולם מדגישה כי הדו"ח עוסק במצב

שהיה לפני שנה, ואילו כיום המצוקה מתרחבת ויש להתריע על כך לפני שיהיה מאוחר

מידיי.

הוועדה מתריעה על מצוקת האבטלה שמגיעה ל-150 אלף מובטלים, על הפגיעה

הישירה בתחומי הבריאות ובקצבאות הילדים, על הפגיעה בבנייה לזוגות צעירים

ובשיקום שכונות פיזי וחברתי, ועל האטימות המוחלטת להתפשטות נגע הסמים, החודרים

לכל מקום וישוב בארץ.

הוועדה תמשיך ותעלה לסדר היום הציבורי את קשייהם ומצוקתם של העניים ושל

החלקים החלשים באוכלוסיה, על מנת למנוע את המשך הפגיעה בהם במערכת הבריאות

ובקצבאות.

אנחנו העלאנו את הנושא לסדר היום הציבורי ואני מקווה שהממשלה תתעשת ותרד

בכלל מכל חוק ההסדרים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 20;11.

קוד המקור של הנתונים