ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/11/1997

כוונת הממשלה לפגוע בקצבאות הילדים במסגרת חוק ההסדרים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 11

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

שהתקיימה ביום די. ה' בחשוו התשנ"ח. 5.11.1997. בשעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר מקסים לוי

תמר גוזינסקי

דוד טל

סופה לנדבר

מוזמנים; יוסף תמיר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

עו"ד ישראל ערד, משנה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

שלמה כהן, סמנכ"ל מחקר ותכנון, המוסד לבלטוח לאומי

דליה גורדון, אגף מחקר, המוסד לביטוח לאומי

חיים פיטוסי, דובר המוסד לביטוח לאומי

עו"ד דניאלה במברגר-אנוש, שדולת הנשים בישראל

שלום דנין, יו"ר תנועת זהב"י בישראל

משה לביא, מזכ"ל תנועת זהב"י בישראל

אתי פרץ, מנחה בקורס חקיקה לעובדים סוציאלים, אוניברסיטת

בר-אילן

רחל ישראלי, עובדת סוציאלית, קורס חקיקה לעובדים

סוציאלים, אוניברסיטת בר-אילן

יעל קפלן, עובדת סוציאלית, אגודת החרשים, קורס חקיקה

לעובדים סוציאלים, אוניברסיטת בר-אילן

מלכה טל, ראש שרותי עבודה סוציאלית, גריאטריה, קורס

חקיקה לעובדים סוציאלים, אוניברסיטת בר-אילן

מנחם כהן, קורס חקיקה לעובדים סוציאלים, אוניברסיטת

בר-אילן

נירית פסח, קורס חקיקה לעובדים סוציאלים, אוניברסיטת

בר-אילן

חני אורון, קורס חקיקה לעובדים סוציאלים, אוניברסיטת

בר-אילן

לאה נדל, קורס חקיקה לעובדים סוציאלים, אוניברסיטת

בר-אילן

לאה מאיר, קורס חקיקה לעובדים סוציאלים, אוניברסיטת

בר-אילן

מנהלת הוועדה; שירלי אברמי

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

כוונת הממשלה לפגוע בקצבאות הילדים במסגרת חוק ההסדרים



כוונת הממשלה לפגוע בקצבאות הילדים במסגרת חוק ההסדרים

היו"ר מקסים לוי; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה

וחרווחה.

צר לי מאוד שחברי הכנסת שמדברים על בעיות חברתיות, לא נמצאים דווקא

היום בוועדה כל כך חשובה שדנה בנושא שלעניות דעתי הוא כל כך חשוב.

לפני שאפתח את דברי אקריא מכתב שהגיע משר האוצר, יעקב נאמן-.

"לכבוד

ח"כ מקסים לוי
הנדון
קצבאות ילדים.

כידוע לן נושא קצבאות הילדים כלול בהצעת חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה

ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה מיום

3 בנובמבר 1997 להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים.

בדיון שנערך בוועדת הכנסת נעניתי להצעת יו"ר הכנסת כי חברי ועדות כנסת

אחרות ישולבו בדיוני ועדת הכספים בפרקים הרלוונטיים.

לפיכן אין לדעתנו מקום לדיון כפול בנושא קצבאות הילדים ואשר על כן ראוי

כי חברי ועדת העבודה והרווחה ישולבו בדיון שיערן בהצעת החוק בוועדת

הכספים".

אני מקווה שהשר נאמן שלא בא מהחיים הציבוריים ולא הפוליטיים מבין את

עבודת הכנסת. לא נאמן הוא שיכין את תקציב המדינה, זה ברור מעל לכל ספק,

משום שבחודש ימים הוא לא יכול להכין את כל תקציב המדינה. מי שהכין את

תקציב המדינה, הרי שבסעיף של קצבאות הילדים ועוד, היו כבר בעבר דיונים

באוצר על נושא פגיעה באותן שכבות.

אני רוצה להזהיר מפני תופעה מאוד מסוכנת. אני חושב שיש אטימות מוחלטת

של הממשלה והרגישות שלה בנושא החברה. הממשלה אינה מודעת כלל למה שקורה

בעיירות הפיתוח, היא איננה מודעת כלל לנושא של שכונות, ובוודאי שנושא

קצבאות הילדים בא מתוך חבילה מסויימת שעוקרת הרבה מאוד מפעלים חברתיים

מתוך תקציב המדינה. זה לא הנושא של הקיצוץ עצמו אלא נצטרך לדעת שזה

פירמידה מסויימת של מפעלים חברתיים שהורדו מעל סדר היום של תקציב

המדינה. אם אני אזכיר שלשיקום השכונות בנושאים החברתיים ובנושאים

הפיזיים, כלל אין לזה תקציב, וכל המפעלים שסייעו למשפחות ברוכות ילדים

בשכונות ובעיירות הפיתוח נפלו ואינם. היום יש תוכנית הבראה של משרד

הפנים שמאפשרת סילוקם של עובדים שעבדו במשך שנים ארוכות בנושא שיקום

שכונות כי אין לתקנים האלה אישור תקציבים ממשרד השיכון. יהדות העולם

הפסיקה מזמן לטפל בנושא עיירות הפיתוח, ולכן מי שרואה את הפגיעה, רואה

שזו פגיעה אחרי פגיעה. הממשלה הזאת לעניות דעתי נבחרה בזכות אותן

עיירות פיתוח, בזכות אותן משפחות שחשבו שיש תקוה, תקוה חדשה שתועיל להם

והם העלו את הממשלה הזאת כי 80 אחוז מעיירות הפיתוח ומחשכונות תמכו

בממשלה הזאת. לולא התמיכה המסיבית הזאת לא היינו רואים כלל חילופי

שלטון.



אני מכיר את חוק ההסדרים. בלילה אחד אפשר להמית את המפעלים האלה משום

שחברי הכנסת בוועדת הכספים יושבים ומנהלים את המשאים ומתנים

הקואליציונים, ולפעמים משאים ומתנים קואליציונים עלולים להמיט על החברה

שלנו אסונות. אנחנו רואים שלא מתקיימים דיונים מעשיים בתוככי ועדות

הכנסת, כאשר דנים בנושאים מסויימים ולא נותנים לציבורים רחבים מאוד

לדון על ההשלכות של הדברים האלה בצורה רצינית יותר, בצורה מעמיקה יותר

זאת כדי להבין את הציבורים שעומדים מאחור, אלא דנים בחוק הסדרים שבא

לעקוף את ועדות הכנסת.

לכן סברתי שיש חשיבות רבה להעלות את הדיון הציבורי עוד בטרם הנושא הזה

נדון בחוק ההסדרים. אני אדון בשבוע הבא גם על כל הנושאים שקשורים בחוק

ההסדרים ובפגיעה בנושאים החברתיים.

אני יכול לתאר לעצמי שמדובר כאן בתהליך פגיעה ממשי והם עושים זאת משום

שהכי קל לבוא ולפגוע באותן שכבות בהן אפשר לפגוע ואף אחד לא יצעק.

צעקתם לא נשמעת משום שהם כבר עייפים, משום שהאבטלה מכרסמת בהם, מימדי

האבטלה מגיעים כבר ל-180 אלף. רק אתמול הייתי בירושלים בגבעת המטוס

וראיתי מחזות שאני לא יודע אם מישהו מכם מכיר. אנשים גרים שם בקרוואנים

במשך חמש שנים, מבלי שהמדינה נותנת להם טיפול, הילדים שם חולים במחלות

שונות ואת אף אחד זה לא מעניין.

אנחנו נדון בשאלה הזאת של הביטוח הלאומי והנושא הזה שמעביד ישלם

לעובדים את קצבת הילד הראשון והשני, זאת חוצפה ממדרגה ראשונה. מעביד

יצטרך בעצם לשלם והוא יבקש מהביטוח הלאומי את ההחזר. תארו לעצמכם מה

קורה היום ברשויות המקומיות, שם מועסקים אלפי עובדים, והרשויות

המקומיות יצטרכו לפנות לקבל את הקצבאות מהביטוח הלאומי. זאת דרך

פרוצדורלית עקומה שאין יסוד להניח שמעבידים יכולים לנצל את העובדים

בצורה עקיפה כזאת או אחרת. אינני יודע איך עולה רעיון כזה אצל פקידי

האוצר, אצל שר האוצר ואצל הממשלה הזאת ואיך הם בכלל מביאים את הדבר הזה

לדיון.

אני רוצה לשאול את מנכ"ל הביטוח הלאומי כמה שאלות. האם התוכנית הזאת

כבר נעשתה בעבר? ככל שאני יודע התוכנית הזאת הופעלה בעבר במשך שנה אחת.

מה היו המסקנות בעבר ומה חושב הביטוח הלאומי באשר לכל תהליך החקיקה

בנושא קצבאות הילדים?

?וסף תמיל; אני רוצה להרחיב את הדיבור ולסקור את

ההשלכות שצפויות כתוצאה מהצעד הזה שמוצע

בחוק ההסדרים. מדינת ישראל באמצעות הביטוח הלאומי משלמת קצבאות ילדים

לכ-850 אלף משפחות שיש עמן ילדים. אנחנו מדברים על כ-700 אלף משפחות של

שכירים שמקבלות באופן שוטף מדי חודש בחודשו את קצבאות הילדים מהמוסד

לביטוח לאומי באמצעות - אני מוכרח לומר כאן - מנגנון שהוא משומן ויעיל.

אנחנו יודעים היטב, האישה יולדת את הילד בבית-החולים, התביעה

מבית-החולים מגיעה ישירות לביטוח הלאומי, בנושא הזה אין בירוקרטיה ואין

בעיות מינהליות, והמוסד לביטוח לאומי מעביר לחשבון הבנק של האישה את

קצבת הילדים מדי חודש, שיעורי המיצוי בנושא הזה הם מאה אחוז, ואנחנו לא

חושבים ולא רואים במוסד לביטוח לאומי, בתחום הזה לפחות, בעיות כלשהן

ביישום של הנושא הזה של קצבאות הילדים.



אני רוצח לגעת מיד בנקודה שהעלה היו"ר ולומר על מה אנחנו בעצם מדברים.

אנחנו מדברים על משפחות שיש להם ילד אחד עד שלושה ילדים, כ-500 אלף

משפחות כאלה במדינת ישראל, שמחר בבוקר, על-מנת שממשלת ישראל תוכל לחסוך

ביו 400 ל-500 מיליון שקל, אנחנו רוצים להעביר את כל 500 אלף המשפחות

האלה והטיפול בהן בנושא של קצבאות הילדים למעסיק.

אני אומר את זה חריף יותר. ממשלת ישראל, כדי לחסוך את אותם 400 או 500

מיליון שקל, הולכת להעביר לידי המעבידים סכום שהוא מעל ל-2 מיליארד

שקל, כי צריך לתת לרוב המשפחות מתוך ה-500 אלף האלה את קצבת הילדים

במלואה.

אם אנחנו מסתכלים על אותן 500 אלף משפחות, נכון, לכמחצית מהן יצטרכו

לקצץ את הקצבה, לחלקם בשליש, לחלקם בשני שליש. אנחנו מכירים גם את

ההתפתחויות ואת הדינמיות של הנושא הזה כשהוא יבוא לוועדת כספים, אז

ירצו להיכנס אתנו למשא ומתן ולפשרות, ובסופו של דבר יגידו שבסדר, אז לא

מקצצים בין 7,000 ל-9,000 אבל נקצץ מ-9,000 ומעלה. אז אתה לוקח את אותם

170 או 180 אלף משפחות שמהן אתה רוצה לקצץ שני שליש מהקצבה, אבל כדי

לעשות את זה אתה לוקח את כל המשפחות כולן, גם אלה שזכאיות לקצבה

במלואה, מעביר את כולן לתשלום באמצעות המעסיק, ואתה עושה את כל הצעד

הזה על-מנת שבסופו של דבר נוכל לחסוך את אותם כספים.

אני לא מטיל ספק בחסכון של כסף ובהשגת יעדי תקציב, ואני מיד אומר,

בהמשך, מה אנחנו חושבים בביטוח הלאומי שצריך לעשות בהקשר הזה, אבל אני

רוצה לומר שצעד מהסוג הזה, בראש ובראשונה, ואני מיד אדבר על ההשלכות

המהותיות שלו, אבל לפני כן, ההשלכה המינהלית שלו, זועקת לשמיים. זה

לקחת מערכת מתפקדת ביעילות ובצורה נכונה ולהעביר אותה לתוך תחום שאיננו

מבין בעניין הזה, שזה לא תפקידו לעסוק בעניין הזה של מתן קצבאות

ילדים, ושאני בטוח - לאור שאלתך, אדוני היו"ר - שזה ייעשה גם שלא

ביעילות.

אנחנו עברנו את הסיפור הזה של קיצוץ קצבאות הילדים ותשלום קצבאות ילדים

באמצעות המעסיק. הנושא הזה נעשה בעבר בשתי צורות. הוא נעשה בעבר פעם

אחת כאשר הטילו מיסוי על קצבת ילדים והמעסיקים ניכו מס, והמעסיקים

התנגדו לזה, והמעסיקים אמרו במפורש שהם לא מוכנים לנכות מס ממשהו שהם

לא משלמים, והנושא הזה ירד. אבל הנושא הזה הובא גם בזמנו, כאשר הוחלט

להטיל מבחני הכנסה בקצבאות ילדים, כפי שאנחנו רואים את זה היום בחוק

ההסדרים. אלא שאז דובר על מאה אחוז מהשכר הממוצע, ודובר על כך שלאותם

אנשים שנמצאים מעל המאה אחוז מהשכר הממוצע, בוטלה להם קצבאות הילדים

לחלוטין. לא שאנחנו מצדדים בזה, אבל לפחות מהבחינה של היעילות של

העניין הזה, כשעשו את זה אז, רוב אנשים שלהם היה המעסיק צריך לשלם את

הקצבה, היו המיעוט. כלומר, לא היה מצב שבו המעסיק היה צריך לשלם לרוב

האוכלוסייה את הקצבה במקום הביטוח הלאומי כדי לקצץ את אותם סכומים.

התוצאות של אותו עיסוק ידועות לכולם. אנחנו עמדנו אז בחוסר מיצוי

מובהק, חלק גדול מהמעסיקים לא שילמו את הקצבאות שהגיעו לאותם שכירים,

היו לנו הרבה מאוד תשלומי כפל בתוך המערכת. זאת נקודה ששוכחים אותה

אבל כשמדברים על השגת יעדי תקציב, מן הראוי לזכור אותה ולהדגיש אותה,

כי חלק גדול מאותן משפחות של שכירים קיבל את הקצבה מהביטוח הלאומי

ובמקביל קיבל את הקצבה מהמעסיק. גם היום למשל, משפחה שיש לה ארבעה

ילדים והילד ילך לצבא, היא הופכת להיות משפחה בת שלושה ילדים, במידה



והדיווח לא יגיע למעסיק, ואנחנו יודעים היטב שלא תמיד דיווחים מהסוג

הזה מגיעים באופן שוטף למעסיק, המעסיק יתחיל לשלם קצבה לאדם, או שהוא

לא ישלם לו, כתוצאה מזה האדם לא יהיה זכאי לקצבאות הילדים שמגיעות לו

כי הביטוח הלאומי יפסיק לו את הקצבה, ואנחנו נראה שוב חוסר מיצוי

בעניין הזה.

טענת האוצר בקטע הזה היא שאנחנו מתקדמים מבחינה טכנולוגית ויש לנו

משאבי מחשבה גדולים יותר וכן הלאה. הטענה הזאת היא נכונה, אבל יחד עם

זאת, היקף האוכלוסייה כפי שהוא קיים היום הוא הרבה יותר גדול

ואי-המיצוי מבחינת המספרים האבסולוטים של משפחות השכירים, אין לי ספק

שהוא לא ירד ממה שהזינו במחצית שנות ה-80, ב-86 ו-87, כאשר התופעה הזאת

נעשתה.

אני חושב, אדוני היו"ר, שאנחנו הצבענו בזמנו על כל העיוותים שיכולים

להיות כתוצאה מהעניין הזה. ניקח למשל רק את העובדה הפשוטה ביותר, שכדי

שהמעסיק ישלם את הקצבה הזו, הוא צריך לעשות בעצם לעובד שלו מבחני הכנסה

מסויימים, ואת מבחני ההכנסה האלו הוא לא יכול לעשות באופן משפחתי כי

הקצבה משולמת בעצם בביטוח הלאומי ללא מבחני הכנסה לכל המשפחה, והמעסיק

מטבע הדברים הולך להכנסת הגבר כשהכנסת האישה איננה מובאת בחשבון לעניין

הזה. מה שאנחנו יכולים לצפות בהמשך - וזה כך יהיה כי כך בנוי וזה מובנה

בתוך הצעת החוק עצמה - אם יש לך שתי משפחות שבהן הבעל והאישה כל אחד

משתכר למשל 5,000 שקל, אז יש להם ביחד 10,000 שקל והם לא יהיו חייבים

בגזרה הזו, אבל אם במקרה הבעל עובד והוא מרוויח 8,000 שקל והאישה איננה

משתכרת לחלוטין, באותה משפחה אתה תפגע בילדים. אני כבר לא מדבר על זה -

ושוב, לשאלתך - שאם יש אדם שעובד אצל שני מעסיקים ואצל כל אחד הוא

מרוויח 5,000 שקל, אז אף אחד לא ינכה לו, אבל אם במקרה הוא עובד אצל

מעסיק אחד ומרוויח אצלו את אותם 10,000 שקל, אז לו כן ינכו.

העיוותים בעניין הזה הם גדולים, העיוותים בעניין הזה הם טמלעים בתוך

הצעת החוק, הם מובנים בהצעת החוק ואי-אפשר להתעלם מהם.
היו"ר מקסים לוי
המעביד ישלם והוא יגבה מהביטוח הלאומי?

יוסח תמיר; בוודאי. המעסיק משלם את הקצבה לעובד שלו,

הוא מגיש דיווח לביטוח הלאומי - זאת מערכת

שלמה שאנחנו עוד צריכים לבנות אותה - ואז הוא יקבל את ההחזרים מהביטוח

הלאומי.

היו"ר מקסים לוי; נתאר לנו רשות מקומית כמו עכו, פרדס חנה,

מעלות, שאין לה כסף לשלם משכורות, ואז לא

משלמים את קצבאות הילדים?
יוסף תמיר
המוסד לביטוח לאומי הוא מוסד יעיל. אנחנו לא

רק שנבצע החזר למעסיקים, אנחנו כדי לדאוג

לכך שאם חס וחלילה גזרה מהסוג הזה תעבור שכן יהיה מיצוי עד כמה שאפשר

גבוה יותר, אנחנו מתכננים מערכת שאפילו תשלם מקדמות למעסיק, שהיא תוכל

לתת לו את הכסף לפני הזמן. אבל אנחנו הרי מכירים את המעסיקים וזה לא רק

אמור לגבי רשויות מקומיות.
תמר גוז'נסקי
זה לא יגיע לעובד.

יוסף תמיר; נכון.
היו"ר מקסים לוי
רשות מקומית מעוקלת, איך תתנו את קצבאות

הילדים לאותם 80 אלף עובדים שזקוקים לקצבת

ילדים? לא תוכלו להעביר את זה.

יוסף תמיר; לא נוכל להעביר את זה ישירות לעובדים ואותם

עובדים שהרשות היא מעוקלת והם לא יקבלו את

המשכורת, הם לא יקבלו את הקצבה. אבל יותר מזה. רשויות מקומיות עוד

איכשהו מעסיקים מסודרים, אבל יש לנו כ-120 אלף מעסיקים קטנים במשק

הישראלי, הוא מעסיק בין עובד אחד לחמישה והוא עושה את החשבון ברוטו

נטו. הוא אומר לו, זאת המשכורת שלך. אותו עובד יבוא אליו מחר וישאל

אותו האם המשכורת שלו כוללת את הקצבה או לא כוללת את הקצבה. המעסיק את

הכסף מביטוח לאומי יגבה ויקבל, אבל האם הוא יעביר את זה לעובד? אנחנו

יודעים מהנסיון של העבר שיש בזה הרבה מאוד אי-מיצוי ואנחנו בהחלט צופים

שדבר מהסוג הזה יתרחש גם בעתיד.

היו"ר מקסים לוי; אולי אחת הדרכים זה נסיון האוצר להביא לכך

שהגביה במדינת ישראל של הביטוח הלאומי תיעשה

דרך מס הכנסה. זה אחד התהליכים בו מוציאים מכם את תשלום הקצבאות ולאט

לאט ישאירו לכם חתך קטן מאוד והתנאי הוא שכדאי לאחד את הגביה. אולי זה

אחד הסממנים של האוצר?

יוסף תמיר; אין לי ספק גם בכך, כי בסופו של דבר מערכת

קצבאות ילדים היא המערכת השניה בגודלה במוסד

לביטוח לאומי. לאחר קצבאות הזיקנה והשאירים, המערכת הגדולה ביותר,

שמשלמת קרוב ל-6 מיליארד שקל למשפחות עם ילדים, זאת מערכת קצבאות

הילדים. ההצעה הזו, אני חוזר ואומר - והציבור בישראל חייב להבין את זה

- לא מדובר בזה שלוקחים מישהו שנמצא בעשירון העליון ושהוא מרוויח מעל

9,000 שקל ולוקחים לו חלק מהקצבה. המשמעות היא הרבה יותר גדולה. לוקחים

את כל עם ישראל כולו, מבטלים את קצבאות הילדים לכולם, לוקחים את כל

קצבאות הילדים האלה ונותנים אותם למעסיק כדי שהוא ישלם אותם לעובד. זאת

המשמעות של העניין הזה, והמשמעות הזאת היא בהחלט פגיעה במערכת קצבאות

הילדים, הרבה מעל ומעבר למה שצריך וזקוק התקציב כדי לחסוך בו 400

מיליון שקל. ואמרתי, אני רוצה ברשותך מיד גם להתייחס לעניין הזה.

לפני זה. ישנם כאן הרבה מאוד בעיות שמעבר לבעיות המנהליות שאנחנו

מדגישים אותן כי הן בעצם חובקות את הנושא המהותי, אבל ישנן גם הרבה

בעיות מהותיות. מה זאת אומרת התחשבות בהכנסת הגבר? זה אומר שאתה עושה

איזו שהיא חלוקה בין משפחות כך שהכנסת האישה נחשבת או לא נחשבת. אני

חושב שזה עיוות שהוא עיוות גם מקורי לגבי קצבאות הילדים שבמקור דווקא

שולמו לחשבון הבנק של האישה ולא לחשבון הבנק של הגבר. לא יעלה על הדעת

שאנחנו נפלג את המשפחות ואנחנו נחשוב שלהכנסת האישה יש או אין משמעות

בעניין הזה.

מה זאת אומרת כשאנחנו באים ואומרים משפחות עם ילדים? זה אומר שאתה רוצה

להרוויח משהו בתחום הקיצוץ בתקציב ובתחום המיסוי הרחב ומה שאתה בא ואתה

עושה, אתה בעצם בא ואתה מפלה לרעה, אדוני היו"ר, משפחות עם ילדים, כי.



במקום לפרוס את היריעה של הקיצוץ, אתה הולך ומבקש לקצץ את הנושא הזה

במשפחות עס ילדים בלבד.

אני רוצה לומר כאן שנדע את העובדות ואלה עובדות בלבד. הפגיעה הזו היא

לא בעשירון העשירי בלבד אלא הפגיעה הזאת מתהילה מהעשירון החמישי. מי זה

משפחות עם עד שלושה ילדים, עם ילד אחד ועם שני ילדים? זוגות צעירים

בראשית דרכם. כדי לעשות את הילד הרביעי - ואני לא מתבייש לומר את זה

כאן - צריך גם קודם כל את הילד הראשון, ואת השני, ואחר-כך את השלישי.

אני לא מכיר סדרי עולם אחרים. אתה הולך ופוגע באותן משפחות, באותם

זוגות צעירים שנמצאים בשלב של החיים שלהם שהכנסתם היא אולי נמוכה יותר,

שיש להם משכנתא. אנחנו מדברים על עשירון חמישי על עשירון ששי.

היו"ר מקסים ליי; או אולי על משפחה של ארבעה ילדים ששני ילדים

שלהם משרתים בצבא.

יוסף תמיר; נכון. אתה לוקח משפחה עם ארבעה ילדים, הבן

מתגייס לצבא והצרכים רק גדלים. לא רק זה

שבמערכת המובנית שלנו הקצבה יורדת לצערנו, אתה הולך כאן להוריד את

הקצבה עוד יותר.

ברשותך, אני רוצה לומר עוד דבר אחד לגבי העניין החלופי. אני רוצה לומר

את זה כאן, ואני רוצה לומר את זה כמנכ"ל ביטוח לאומי, כי אני בסופו של

דבר מצוי כאן בחלק של הממשלה, ואני מודה ומתוודה בכך, אבל אני רוצה

שנבין. גם שר האוצר אמר בדבריו בהרבה מאוד פעמים שמן הראוי למצוא הצעות

חלופיות, ואני חושב שגם ראש-הממשלה.

היו"ר מקסים ליי; אני לא חושב שכאן יש צורך להציע הצעות

אלטרנטיביות. אני נזעם לא רק בגלל הקיצוץ של

2 מיליארד אלא משום שהיה ברור לכולם שתקציבי הרווחה יוגדלו בשנת 1997.

כלומר, אנחנו כל הזמן על-בסיס בלימה. זה הרי שגעון. במקום להגדיל את

תקציבי הרווחה, הממשלה הזאת באה ונותנת לכולנו את ההרגשה של בלימה. אין

לי ספק ששמו איזה רף מסויים, אבל כשירדו ממנו יגידו שיורידו את קצבאות

הילדים, את הדבר זה והזה נוריד, ותציעו הצעות. גם לי יש הצעות, אבל אם

הייתי רואה שיש אנשים שמדברים ברגישות הזאת, שיודעים את התמונה,

שיודעים מה קורה, אז יכול להיות שהדיון היה הופך להיות לדיון רציני

מאוד. סיעתי לא מאמינה לעצם העובדה שיש מסמך חתום על-ידי ראש-הממשלה,

הונח על שולחן הכנסת ואושר, אבל סעיפיו אינם מתקיימים על-ידי

ראש-הממשלה שלא מכבד את חתימתו. לכן אינני רוצה להביא לאלטרנטיבות

אחרות.

יוסף תמיר; אני מקבל את דבריך ואני לא אעלה הצעות. אני

רק רוצה לומר משפט אחד כי אני רוצה שנדע.

האוצר מדבר כל הזמן על כך שהוא לא רוצה לפגוע במערכת המס, ואני רוצה

שנדע דבר אחד, שידעו, ואני לא מדבר על שום הצעה חלופית. לגבי אותן

משפחות שמרוויחות 9,000 שקל, קיצוץ קצבאות ילדים כמוהו כפגיעה במס. זה

בדיוק אותו דבר, כי לגביהם זה החזר מס. זה אומר שמטילים את המס על

משפחות עם ילדים בלבד ולכן אני חושב שמן הראוי לא להביא את ההצעות

הללו.



היו"ר מקסים לוי; אנחנו נעשה סבב, אבל חשוב שכל אחד לא יחזור

על דברי השני אלא יוסיף.

תמר גוז'נסקי; אדוני היו"ר, מוזמנים נכבדים. אני רוצה קודם

כל לברך את היו"ר על העלאת הנושא הזה, כי

מהרגע שהממשלה בחרה לטפל בנושא הזה, כמו בנושאים אחרים, באמצעות חוק

ההסדרים, נטלו בעצם מהכנסת, ובמיוחד מהוועדה המכובדת, ועדת העבודה

והרווחה, את הסמכות שלה מכוח החוק לטפל בחוקים שנוגעים לביטוח הלאומי

ושנוגעים לענייני עבודה, בריאות וכוי. אני חושבת שזה דבר שערורייתי, כי

ועדת הכספים לא תנהל שום דיון ענייני בנושא הזה. במערכת של לחצים

וכוחות יקבלו איזה שהן החלטות שם, ועדת הכספים לא מיומנת, לא עוסקת

בנושאים האלה ולכן יש פה בעיה רצינית מאוד גם ברמה, אם תרצו, הדמוקרטית

וסמכויות הכנסת, ולכן אני שמחה שיו"ר הוועדה לא ויתר על זכותו לקיים

דיון בנושא חשוב זה.

נוסף לדברים החשובים שנאמרו פה, אני רוצה להדגיש את הנקודות הבאות:

(1) כל קיצוץ בקצבאות ילדים זה הטלת מס, ולכן כל ההכרזה של שר האוצר

שבהצעת התקציב בחוק ההסדרים אין הטלת מס, היא פשוט לא נכונה. זאת

הטלת מס מובהקת, אלא במקום שהיא תהיה מוטלת על הכנסות ואך ורק לפי

קריטריון של הכנסות, הכניסו פה את קריטריון הילדים ובזה מוטל מס רק

על משפחות שיש להם ילדים ומשפחות עם אותה הכנסה שאין להם ילדים לא

ישלמו את המס הזה. קשה למצוא משהו יותר בלתי צודק מאשר מס על

ילדים.

(2) דיבר מנכ"ל הביטוח הלאומי על נושא הגבייה וענייני המעסיקים. אני

רוצה לומר שבעשור האחרון, אולי אפילו יותר מזה, יותר ויותר עובדים

מועסקים במקומות עבודה בלתי מאורגנים, זאת אומרת על בסיס של חוזים

אישיים, עבודות מזדמנות, עבודות זמניות, ומחליפים מקומות עבודה

וכוי. אם במקומות עבודה כפי שאנחנו מכירים, שהם גדולים ומסודרים,

שם אולי מערכת החשבונות והנהלת החשבונות תתמודד עם המטלה החדשה

הזאת לשלם קצבאות ילדים, אבל במקומות רבים אחרים זה לא יהיה. זה

אמור במיוחד במשפחות צעירות עם ילדים. במיוחד הצעירים עובדים היום

במקומות עבודה לא מאורגנים ועבודות לא קבועות וכוי, והם ייפגעו עוד

יותר. אלה שצריכים לשלם משכנתא, שגם ככה כל כך הרבה קשיים יש להם

להסתדר בחיים, בדיוק עליהם תיפול המכה שאם לא ידעו אם קיבלו את

הקצבה או לא קיבלו את הקצבה וכוי.

(3) נקודה נוספת שלדעתי היא מאוד חשובה, לגבי אנשים שיפלו ברשת הזאת.

קראתי שלמשל עובדות במשק בית אולי יקבלו ישירות, אבל אני לא בטוחה

שאנחנו נצליח בכלל להקיף במערכת כזאת את כל העובדים כי יש הרבה

מאוד אנשים שעובדים, במיוחד נשים, בעבודה שאינה מוצהרת ובכל מיני

עבודות שמקבלים וכוי. אנחנו יודעים שמערכת מס הכנסה כבר מזמן ויתרה

על הצורך לגבות מס מנשים שעובדות במשק בית למשל ואמרו שידווחו

לביטוח הלאומי ולא יגבו מהם מס הכנסה, אבל ברגע שדיווחנו כל המערכת

של הביטוח הלאומי ירדה. האישה הזאת, בין שהיא דיווחה ובין שהיא לא

דיווחה, ידעו שיש לה ילד, ידעו שיש לה שני ילדים, היא קיבלה את

הקצבה. היום היא לא תקבל. זאת אומרת, שיכבה שלמה בעיקר של נשים -

אבל גם עולים חדשים וגם פועלים ערביים - שמאלף סיבות לא נמצאות



במערכת הידועה הזאת, הן לא תקבלנה. עד עכשיו הכל היה מאוד מאוד

ברור.

אדוני היו"ר, אתה אמרת לא להגיד חלופות, אבל אני חושבת שמדינת ישראל או

ממשלת ישראל שמוותרת על גביית 7 מיליארד שקל מהמעבידים במס המקביל -

ואדוני דיבר על זה בהזדמנויות אחרות - איזו זכות מוסרית יש לה לבוא

ולעשות את כל המהפך הנורא הזה כדי לגבות חצי מיליארד שקל?
היו"ר מקסים לוי
שר האוצר אומר שלא יכביד על התעשיינים, אבל

לדעתו כן אפשר להכביד על אלה שמקבלים משכורת

של 4.000 ו-5.000 שקל ברוטו. האלטרנטיבה היחידה לא להכביד היא לפגוע

באותן משפחות. אם אני לא רוצה להכביד ולהטיל מיסוי, מה שאני צריך לעשות

זה לפגוע באותן שכבות. אם לא לפגוע בתעשיינים, לפגוע בתושבים.

דוד טל; אדוני היו"ר, אני מצטרף לעמיתתי ואני לא

אחזור על דבריה מפני שבעצם אני מודה

שכיוונתי לדעת גדולים במה שכתבתי כאן. בסה"כ אנחנו מתיימרים להיות

מדינת רווחה, אבל אנחנו לא עושים את המינימום הנדרש וההכרחי כדי שנהיה

מדינה כזאת.

היו"ר מקסים לוי; למסמך עליו חתום ראש-הממשלה הצטרף גם אריה

דרעי לאותה החלטה שהיתה בישיבת הכנסת. אם

אתה זוכר, בתקציב המדינה ביקש אריה דרעי להצטרף לתביעות האלה וש"ס אכן

הצטרפה אליהן.
דוד טל
אני מודה לאדוני על ההערה, אבל אני לא

אתחשבן כרגע עם גשר משום שאז אדוני יכעס

ויצא מכליו ואני רוצה למנוע את פיצוץ הישיבה. לכן, כקולגה, אני אנהג

קצת אחרת ואשיב לך בהזדמנות אחרת.

תמר גוז'נסל?י; אנחנו לא נגיד מי הצביע בקריאה הראשונה.

דוד טל; היא פחות חשובה. הקריאה השניה והשלישית זאת

בעצם השורה האחרונה.

בסה"כ אני רוצה לומר ולהעיר לאדוני שלמיטב ידיעתי תקציבי רווחה בסה"כ

עלו. יכול להיות שבקטע הזה זו גזירה שהציבור לא צריך להשלים אתה. אם

אדוני יבדוק את כל התקציב - ואני מניח שאדוני קרא את התקציב - יראה

שבמשרד הרווחה בסה"כ לא היתה פגיעה. נכון שבקטע הזה אסור לנו לוותר

מפני שיש קטעים אחרים בהם אפשר לוותר ולקצץ בהם, וזה מה שנקרא סדר

עדיפות לאומית. הזכירה עמיתתי את הנושא של ואמרה שמדובר ב-7 מיליארד,

ויש כאלה הסבורים שזה 9 מיליארד, אבל בקטע הזה לדעתי אין שום מקום

שעורכי-דין, אין שום מקום שרואי חשבונות, אין שום מקום שבנקים יהנו

מהנושה הזה. בהינף קולמוס אפשר להעביר מסעיף תקציב אחד לסעיף תקציבי

אחר של קצבאות הילדים ואז נמנע את הדברים האלה. אגב, כל פעם הארגומנט

שהאוצר משתמש בו הוא שהדבר הזה מונע איזו שהיא אבטלה. ראינו כבר שלמרות

כל השיפוי הזה ולמרות כל הנושא הזה שהם משפים את המעסיקים, בכל אופן

האבטלה גאתה ולא זה שמנע את האבטלה. לכן אני חושב שצודק מנכ"ל הביטוח

הלאומי כשהוא אומר שהמס הוא בעצם על משפחות עם ילדים. למשפחות ללא

ילדים אין את המס הזה. זה מס נוסף, וזאת כאשר הבטיחו לנו שלא יהיו

מיסים נוספים. מה שנקרא לזה מס ישיר, הם קוראים לזה מס והם נגד זה. אבל.



זח וגם נושא הבריאות במערכת הבריאות נחשב מס ואנחנו צריכים לעמוד כחומה

בצורה מול הנושא הזה.
שלום דנין
כבוד היו"ר, חברי הכנסת, קהל נכבד. יש לי

הכבוד לייצג את תנועת זהב"י שהיא מייצגת

משפחות ברוכות ילדים בישראל. לצערי התמונה הזו חוזרת על עצמה מדי שנה

בשנה. לא אוכל להוסיף הרבה על דברי מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שפרט את

העיוותים והבעיות שהצעת התקציב הזו מעלה. בכל המדינות הנאורות יש

התייחסות במס לגודל המשפחה ורק במדינת ישראל הדבר הזה נשכח. ועדת

בן-שחר עשתה טובה והחליפה את הזיכויים והניכויים לתשלום ישיר. מאז

כולנו שכחנו שזוהי כבשת הרש וכל פעם באים לנגוס בה. האם זה יציל את

המדינה? על-חשבון השכבה החלשה רוצים לעשות את כל הקיצוצים.

ידוע שאמהות למשפחות ברוכות ילדים אינן עובדות מחוץ לבית ושוב זה גורם

אפליה.

נעים זמירות ישראל מציין בשיר המעלות "הנה נחלת ה', בנים פרי הבטן".

לפי גירסת האוצר זה עונש בנים פרי הבטן.

אנחנו מוחים בכל תוקף על הנסיון הזה בכלל לגעת בכבשת הרש. קטונתי

מלהסביר כפי שהסביר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי את כל הבעיות שהדבר הזה

יצור את אי-הצדק שייגרם. היום המשפחות נאנקות ונאבקות על הקיום, מכיוון

שגם הצרה של חוק חינוך חובה חינם הוא רק הצהרתי והמשפחות צריכות להוציא

מהתקציב הדל גם עבור חינוך ילדיהן. לא יתכן שבכל שנה יחזרו וינסו כל

פעם לנגוס בזה. האם המדינה מעוניינת שלא תהיה ילודה? שלא יהיה המשך לעם

ישראל? זהו התחליף. בן-גוריון הציע פרס על כל ילד, וכאן עושים בדיוק

ההיפך.

גם מבחינת הצדק הטבעי הטהור, לא יתכן שיהיו שתי משפחות שמרוויחות אותו

סכום ולאחת יש כמה ילדים ולשניה אין בכלל ילדים, ושתיהן תשלמנה את אותו

המס, ועכשיו יהיה יותר גרוע, ינגסו בקצבאות שלהם.

אני מאמין, כמו שהיה בשנה שעברה, בפעולה של אותה ועדה בראשותו של מקסים

לוי, הגזרות האלה יאבדו מן העולם ואני מקווה שכך יהיה גם השנה. יש הרבה

דרכים לשמור על התקציב, וכבר ציינה זאת ח"כ גוז'נסקי. אני מאמין שהכנסת

תדע לעמוד ולא תתן לגזול את כבשת הרש.

משה לביא; משפחות זהב"י בישראל התכנסנו בשבוע שעבר

ואני מבקש לומר בקול רם ובאמצעותך לכל

הכנסת. אנחנו שלחנו מכתב מחאה לכל חברי הכנסת, ואנחנו מבקשים לומר כך:

המשפחות נבוכות, הן מרגישות מרומות, הן מאמינות לך אדוני יו"ר ועדת

העבודה והרווחה שאתה כן תגן עליהם.

התחושה בציבור היא שהפכו משפחות ברוכות ילדים בישראל כבני ערובה בידי

האוצר. כל פעם שהאוצר רוצה לגזור גזירות כלליות, הוא לוקח את המשפחות

ברוכות הילדים, את הקצבאות כבני ערובה, ואז מוותרים על דברים אחרים.

אנחנו מבקשים ממך בכל לשון של בקשה, אחת לתמיד להוריד את הנושא הזה

ושלא יהפכו משפחות ברוכות ילדים כבני ערובה בידי האוצר.



לך אישית, מאמינים לך שאתה לא תאכזב.

דניאלה במברגר-אנוש; מעבר לדברים שח"כ גוז'נסקי ציינה לגבי

הפגיעה בחלק מהנשים, במגזר מסויים מהנשים,

רציתי לציין גם את הנשים שחיות בנפרד מבני הזוג שלהן או שחיות יחד עם

בני הזוג ועדיין צריכים לסמוך על המשכורות שלו, שלצערנו - וזה נושא

לדיון אחר - המשכורות הן נמוכות מאוד. אין שום התייחסות לזה והפגיעה

בהן תהיה פגיעה מאוד משמעותית.

מנמם פתו; אנחנו כאן אמנם כסטודנטים בנושא חקיקה, אבל

אנחנו גם עובדים סוציאלים בשדה. נקודה אחת

שהעלית אדוני היו"ר וקצת נעלמה היא בעצם כירסום במדינת הרווחה, בבטחון

הסוציאלי. כיום זה מתחיל להעביר למס הכנסה את קצבאות הילדים, מחר יהיו

דברים אחרים ואנחנו בעצם כורתים את העץ שגידלנו ולאט לאט יפגעו בשכבות

החלשות ובאלה שצריכים את ההגנה המתמדת על-ידי אותו מוסד שבעצם נותן להם

את זה בנוסף למחלקות אחרות ברשויות. יתר הדברים נאמרו, אבל אני חושב

שזוהי נקודה שאסור לשכוח אותה.

אתי פרא; אני מרכז ומנחה של קורס עובדים סוציאלים

בכירים בחקיקה של אוניברסיטת בר-אילן ועוסקת

גם כיועצת לאוכלוסיות מיוחדות בתחומים של חקיקה וזכויות.

יש לי שתי הערות כשהאחת מתייחסת להליך שבעקבותיו חזרו הקצבאות, שבעצם

שר האוצר הקודם בממשלה הקודמת מינה את הממונה על הכנסות המדינה והתקיים

דיון מאוד רציני שבו ישבו בין היתר גם כלכלנים וגם אנשים בתחומי מדעי

החברה ושקלו והחליטו אז להחזיר את זה גם לאוניברסליות, גם להעברה ישירה

מהביטוח הלאומי. הם שקלו גם את הכדאיות הכלכלית אבל גם את המסר החברתי

שבו ממשלת ישראל מחזירה - דבר שהיא גזלה בהליך מקוצר - איזו שהיא זכות

שבאה ואמרה שילד בישראל הוא ברכה, שהמדינה נותנת איזה שהוא תגמול ישיר

לסייע לאותה משפחה לגדל ילדים באיזה שהוא רף מינימלי שאיננו קשור

בהכנסות כאלה או אחרות.

בהליך מאוד קצר, בזמן מאוד קצר אחרי החזרת הקצאות, בהליך מזורז ועקום,

עוקף כנסת כמו שנאמר כאן, מחליטים לקבור את כל העקרונות שהתחילו בהם.

ח"כ גוז'נסקי דיברה על נושא המס המקביל וח''כ טל הזכיר שיפוי מעסיקים.

שני הדברים האלה אומרים את אותו הדבר. מה שקרה הוא שכל ממשלה העצימה את

הכוח של המעסיקים על-חשבון ועל גבם של השכירים.

העניין שהכסף עבר מהביטוח הלאומי למשפחה, יש בו איזו שהיא הפרדה ואיזו

שהיא הבטחה שהסכום הזה עובר ישירות אל ארבע אמות הבית הזה והמקבל מחליט

מה הוא עושה עם הכסף. לא צריך להפוך את זה לכללים של עובד-מעביד. גם

כאן, כמו בבריאות, אנחנו רואים מס עקיף רגרסיבי, עקום, ושבצורה עזת מצח

באים ואומרים שאין מיסים, כשאין יותר גרוע וממחיש את העובדה שיש פה מס

על מס על מס דווקא על האוכלוסיות החלשות.

כל העניין הזה של הכנסות הגבר, חשבתי שזה נעלם מהעולם, אבל לצערי זה כל

פעם נכנס בדלת הראשית בכנסת ישראל וזה גורם לי לעצב רב.

היו"ר מקסים לוי; אני בספק רב אם בסופו של דבר יורידו את סעיף

קצבאות הילדים, ואני בספק רב אם יוציאו אותו.



מהביטוח הלאומי. זה רעש שהממשלה עושה, וזאת כדי לתת לאותם אנשים

להתיישר עם הצעקות ועם ההצגה הגדולה. אני בטוח שזה לא יתבצע וימים

יגידו.

הכאב הגדול הוא שאנחנו יוצרים לא צמיחה כפי שאומרים, אלא בטה"כ בולמים

ופוגעים פגיעה שלא היתה צריכה להיות בכלל. בעצם היו צריכים להגדיל את

השתתפות הממשלה בקצבאות הילדים.

שר העבודה והרווחה אמר שהוא לא יתן לקצץ בתקציבי. אני משער שח"כ דוד טל

יודע שתקציבי שיקום השכונות נופלים על משרד העבודה והרווחה, כאשר

מבטלים את כל המפעלים בנושאים החברתיים. בעוד כשבועיים יתקיים כאן דיון

עם חגית חובב ועם משרד השיכון וכל מנהלי לשכות הרווחה בישראל. היום,

לעומת הצרכים, יש קריטה מוחלטת של כל תקציבי הרווחה. למשל, תקנים של

עובדים טוציאלים ועובדים קהילתיים שהועטקו על-ידי שיקום שכונות, היום

הם בוטלו. כלומר, כל הפעולה שהיתה על-ידי אותם אנשים לא תתבצע בשנה

הבאה. גם אלה שדיברו על תוכנית 18 פלוט ועל טמים, כל אלה קיבלו מכתבי

פיטורים. כלומר, מי שיצטרך להעטיק אותם אם זה חיוני כל כך, זה משרד

העבודה והרווחה שאין לו כטף. יש כאן אבטורד שכל המפעלים שיהדות העולם

הביאה לכאן והשקיע במפעלי המתנ"טים, היום הכל הולך לאיבוד. כל ילד

שיצטרך לקבל חוג או תוכנית מטויימת או לימוד מטויים במתנ"ס,הוא יצטרך

לשלם. לא יהיו יותר אותן הנחות שהיו קודם לכן.

אנחנו רואים דבר יותר חמור מזה כאשר נותנים לראש רשות את האפשרות

להעלות מיטי ארנונה לתושבים. זאת לא עזות מצח כשמדברים על מיטים? אני

הייתי 17 שנה ראש עיר ואני יודע. אם באים לראש הרשות, ומטבע הדברים

ישנה בעיה קשה של משפחות ברוכות ילדים, והוא לא העלה את הארנונה במשך

השנים והשאיר אותה על מינימום מטויים, היום אומרים לו שאם הוא רוצה

לקבל את מענק האיזון בתוכנית הבראה של משרד הפנים, שיעלה את המיטים. אם

הוא לא יעלה את המיטים עד לנקודה מטויימת, הוא ישכח ממענק האיזון.

זאת פירמידה של מפעלים חברתיים שהולכים ומכרטמים בהם. לעתים אינני שומע

את אירגון זהב"י בכלל.
תמר גוז'נסקי
איפה האוצר היום? למה הם לא בישיבה?

היו"ר מקסים לוי! אם הייתם באים בהתחלה, אבל אתם אחרתם, הייתם

שומעים את מכתבו של שר האוצר.

זאת לא רק פגיעה בשאלה הזאת של קצבאות הילדים אלא זו שאלה קשה שהמשפחות

ברוכות הילדים צריכות להבין שלא קצבאות הילדים בלבד פוגעות במשפחות,

אלא זו שרשרת של פגיעה בכל הרמות. אינני חושב שאותם מובטלים שמקבלים את

דמי האבטלה יוכלו בטופו של דבר להתקיים לאור הקיצוצים האלה. אנחנו

מדברים על זוגות צעירים, והיום עומדות דירות ריקות של קבלנים פושטי רגל

משום שהדירות לא נמכרות, הבניה הציבורית במשרד השיכון בוטלה בתקציב

המדינה, אלה שצריכים לרכוש - מבחינה רפואית או מבחינת זכאות - אינם

יכולים בשנה הבאה לקבל דיור ציבורי. הזוגות הצעירים, מיליארד ו-200

מיליארד שקל, הורדו מתקציבי משכנתאות עבורם. זוג צעיר לא יכול לקבל

משכנתא לעולם משום שאין לו עבודה קבועה והבנקים לא יוכלו לתת לו

משכנתא.
תמר גוז'נסקי
המשכנתאות לא עודכנו במשך חמש שנים.

היו"ר מקסים לוי; נכון. כל הדברים האלה מובילים לתבערה חברתית

שלעניות דעתי אנחנו נרגיש אותה וכבר מתחילים

להרגיש אותה באותן ערים ושכונות. מי שיוצא לאותם מקומות חש את האוויר

הקשה ביותר של משפחות כאלה.

אני רוצה לסכם את ישיבת הוועדה. תרשמו לפניכם את הדברים שלי שקצבאות

הילדים לא ייפגעו ולא יפגעו בנושא של הביטוח הלאומי, אבל הם ימצאו

מקורות אחרים שדווקא בהם יוכלו לפגוע ואלה הם הנושאים החברתיים האחרים.

היתה לי הצעה לאלטרנטיבה, אבל לא רציתי לעשות זאת משום שאין להם איזו

שהיא תוכנית לצמיחה או מתן תשובה למשרד הפנים, למשרד הרווחה או למשרד

הבריאות במסגרת חוק הבריאות. כפי שאנחנו רואים את חוק הבריאות בחוק

ההסדרים זה בריאות לעניים ובריאות לעשירים. מה יקרה לאותה משפחה מסכנה?

הרי כל החוק הזה נועד להביא לכך שילד בקריית-שמונה וילד ברמת-אביב

יקבלו את אותו שירות ואילו היום מה שקורה הוא שהקופות תתייעלנה

על-חשבון האנשים המסכנים והם יתנו סל כזה וכזה שהוא מופחת מהסל הקיים,

ואז יבואו ויגידו שמי שרוצה לקבל ביטוח יותר טוב, ישלם, ואת הביטוח

המשלים יוכלו לעשות העשירים והעניים יקבלו את הבריאות העניה ויצטרכו

לחכות בתורים ארוכים מאוד לניתוח. זה תקציב המדינה שיש לו השלכות

ואנחנו עוד נדון עליו.

לכן אמרתי שזה לא רק הדבר הזה שהוא חלק מפגיעה בנושאים החברתיים אלא זו

שרשרת.

אני רוצה להקריא הודעת סיכום של הוועדה:

ועדת העבודה והרווחה מתנגדת בחריפות להצעת האוצר לפגוע בקצבאות הילדים

במסגרת חוק ההסדרים.

מדובר בפגיעה באוכלוסיות החלשות, בזוגות צעירים, או במשפחות שחלק

מהילדים התגייסו לצבא וההצעה מהווה למעשה הטלת מס ישירה ובצורה הבלתי

צודקת ביותר רק על משפחות עם ילדים.

הוועדה קוראת לשר האוצר לבטל הצעה זו ולמנוע בכך את הפגיעה המתמשכת

בשכבות החלשות המהוות את היעד הקל ביותר לפגיעה.

יש למישהו התייחסות לתודעה הזאת?
תמר גוז'נסקי
לא. אנחנו רוצים ששר האוצר יתייחס.

היו"ר מקסים לוי; אני רוצה להודות לכולם ואני מקווה מאוד שאכן

חברי הכנסת שתומכים באותן משפחות ובעניינים

החברתיים, יהיה להם העוז להצביע נגד התקציב הזה.

הישיבה ננעלת נשעה 00;10

קוד המקור של הנתונים