ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/11/1997

תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות בצוות ישראלי), התשנ"ז - 1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 115

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. גי בחשון התשנ"ח (3.11.97), שעה 10.30
נכחו
חברי הוועדה: מקסים לוי -היו"ר

תמר גוז'נסקי

דוד טל

יוסי כץ

סופה לנדבר

יורי שטרן
מתמנים
יצחק לוי - שר התחבורה

יוסי חזן - סגן מנהל מינהל הספנות, משת- התחבורה

מלי סימון - הלשכה המשפטית, משח- התחבורה

זאב לשם - משרד התחבורה

יואל נווה - אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה אביטן - מזכיר הסתדרות הימאים, ההסתדרות הכללית התדשה

שלמה אראל, ד"ר יורמ זבה, ניר סרלין - איגוד חברות הספנות

שמעון עזרן - איגוד הימאים הדרוגיים

צביקה פלוטניק - איגח- הימאים הדרוגיים

אברהם לוי - איגוד קציני הים

יעקב דרימר ' איגוד קציני הים

יוסי דגן - הסתדרוח העובדים הלאומית

טלמה יצחק - משרד העבודה והרווחה
יועץ משפטי
נושה בוטון
מנהלת הוועדה
שירלי אברמי
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היום
תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות בצוות ישראלי). התשנ"ז - 1997.



תקנות הספנות (ימאים) (צייוות אניות בצוות ישראלי), התשנ"ז - 1997
היו"ר מקסים לוי
אני פותח את הישיבה השניה שלנו הבוקר בנושא, תקנות הספנות (ינזאים) (ציוות אניות

בצוות ישראלי). שר התחבורה כיבד אותנו בבואו לכאן מכיוון שמנכ"ל המשרד לא יבול להופיע

מסיבות שונות. השר יפתח את הדיון בתקנות.
יצחק לוי שר התחבורה
תרדה רבה. אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה על בך שנענה לבקשתנו לדון בסעיף הזה

מיד עם פתיחת המושב. אנחנו רואים בתקנות הללו חשיבות גדולה לענף הספנות בישראל. אני רוצה

לומר לך, אדתי היושב ראש, שלאחר החלטות בממשלה ושינוי החלטות בממשלה, היתה בתחילה

החלטה בממשלה שלא היתה מקובלת עליי לגבי עתיד הספנות בישראל. לאחר מהלך שהובלנו

במשרד יחד עם המעסיקים ועם האיגודים, כולם יתד ראו את הסכנה במינהל הספנות. לבן, באנו לידי

הבנה גס עם הממשלה, שאנחנו רוצים לשמר את כוח הספנות הישראלי יחד עם יעול ויחד עם סבסוד

הממשלה. בתקנות האלה יש שלושה גורמים שמתאחדים יחד. האחד, שימור הספנות הישראלית.
תמר גוז'נסקי
מה זאת ספנות ישראלית, מי שמניפה דגל ישראלי?
יצחק לוי שר התחבורה
חברות ישראליות. יש יתסים חוקיים בין האניות הישראליות לבין המדינה על אף שהן לא

של המדינה. אבל, המעסיקים או הבעלים אומרים, אנחנו יבולים לקחת גם קצינים וגס דרוגייס

מהמזרח הרחוק, ממדינות רוסיה וזה יעלה לנו רבע מהמתיר, אבל, זה יגרום שלא יהיה ענף ספנות

בישראל. לא הסכמנו לכך, אמתה שלא יתכן שלמדינה, לא יהיו ספנים וקצינים ודרוגייס גם לשעת

תיתם ואי אפשר לסמוך על אחריס. לכן, לא הסכמנו למהלך שהיה הולך לבטל לגמרי את ענף

הספנות בישראל ודרשנו מהממשלה לשמור על מינימום של קציני ים ודרוגיים בכל אניה, כאשר

אנחנו נכנסים להליך של סבסוד. ההליך הינו הליך של שנתיים ולאחר שנתיים נבחן שוב את המצב,

זאת היתה ההחלטה של הממשלה.
תמר גוז'נסקי
את מה מסבסדים?
יצחק לוי שר התחבורה
מסבסדים את המעסיקים עבור העובדים הישראליים.

התקנות יוסברו על ידי היעוץ המשפטי שלנו ואנשי מינהל הספנות. אני רוצה לומר,

שבממשלה היה דגש על שמורת הקצינים לאור חשיבות לאומית שתהיה קצונה על אף שהכוונה

היתה שתהיה חלוקה, שלא כל הימאים יהיו קצינים, אלא, חלקס יהיו קצינים וחלקם דרוגיים. כל

התחשיבים והפירוטיים נמצאים כאן חה יוצג על ידי החברים כאן.

קיבלנו הערות לתקנות, תלק מההערות מקובלות עלינו וחלק לא. לדוגמה, השינוי מארבעה

דרוגיים לשלושה דרוגיים בתוספת קצין, מקובל עלינו.

אני מבין שיש הסכמות והגיעו להסכמות. הנייר שהגשנו הוא פרי הסכמות. מעבר לכך, היו

כמה הערות והתייחסנו להערות. אני אודה לך אדוני היושב ראש, אם נוכל לסיים היום את הענין,

אנחנו רוצים להתחיל בהליך שחרוך הכסף.
היו"ר מקסים לוי
אני מבקש שנציגי משרד התחבורה, יציגו את התקנה אחת לאחת.
מלי סיטוו
מערכת התקנות שמונחת בפני הוועדה מורכבת מכוח סמכויות שיש לשר התחבורה בחוק

הספנות (ימאים), תה לאחר שני שלבימ מקדימים להבאת התקנות לאישור הכנסת, שקויימו והס

התייעצות עם שר העבודה והרווחה והתייעצות עם הוועדה המייעצת לפי חוק הספנות, ימאים.

כוונת מערכת התקנות הללו, להחליף את מערכת התקנות הקיימת שעוסקת בציוות אניות בצוות

ישראלי משנת 1980, לפי שינויים שנפרט אותם.
אקרא תקנה תקנה ונסביר אותם
"תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אתיות בצוות ישראלי), התשנ"ז - 1997; בתוקף סמכותי לפי

סעיפים 34 ו- 229(א) לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג - 1973, (להלן - החוק): לאחר התייעצות עם

שר העבודה והרווחה והוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין
תקנות אלה
1. הגדרות: בתקנות אלה - "אניה" - כלי שיט שתפוסתו ברוטו למעלה מ- 500 טון.

''ימאי ישראלי' - איש צוות ישראלי כהגדרתו בחוק.

''מפקח'' - מפקח על הימאים שהמנהל מינה אותו לענין תקנות אלה.

''צוות בטיחות'' - מספר מזערי של אנשי צוות בדרגות הסמכה שונות החייבים

להיות באניה לשם הבטחות בטיחות השיט או כושר התפעול של האניה במצבי תפעול שונים''.
היו"ר מקסים לוי
יש למישהו הערות עד לסעיף זה?
דוד טל
כן, מי המנהל. כתוב: מפקח - מפקח על הימאים שהמנהל מינה אותו. מיהו המנהל?
מלי סיטון
מנהל מינהל הספנות, וזה מוגדר בחוק. כל ההגדרות שהתקנות עושות בהן שימוש הן

הגדרות שנסמכות על החקיקה הראשית.
היו"ר מקסים לוי
אין לאף אחד הערות, אם כך תקנה ו מאושרח. אנחנו עוברים לתקנה 2.
מלי סיטון
תקנה 2, מטרתה בעצס לקבוע את אותו צווח בטיחות מינמלי שאנחנו מבקשים שיהיה לגבי

כלי שיט ישראלי שפוקד באופן נמל בישראל.

''2. ציוות ישראלי באניות הפוקדות נמל בישראל: בכל אניה הפוקדת באופן סדיר נמל בישראל

ישרתו קברניט ישראלי ועשרה ימאים ישראלים מחוך צוות הבטיחות בתפקידים תרגות הסמכה
כמפורט להלן
(1) שלושה קציני סיפון, שאחד מהם לפחות בדרגת חובל משמרת.

(2) שלושה קציני מכונה או חשמל שאחד מהם לפחות בדרגה מכונאי משמרת.

(3) ארבעה ימאים דרוגיים מוסמכים''.



אדוני היושב ראש, אני רוצה להעיר, לתקנה הספציפית הזאת התכוון השר בראשית דבריו,

אשר יש עליה תיקון מוצע שנתקבל אצלנו מהאיגוד הארצי לקציני ים והאיגוד הארצי לימאיס

דרוגיים, ואקרא בפניר את התיקון שהם מבקשים שיבוא. התיקון מתייחס לשינוי סעיפים קטניס,

תקנות משנה 2,1 ו- 3 בתקנה 2. כך שבמקום מה שמופיע בפניכם יאמר כך:

(1) במקום, "שלושה קציני סיפון שאחד מהם לפחות בדרגת חובל משמרת", יבוא.-

"קצין מכונות ראשי". זה מוסכם על כולם.

(2) כמקום, "שלושה קציני מכונה או חשמל שאחד מהם לפחות בדרגת מכונאי משמרת",

יבוא: "חמישה קצינים שאש- מהם לפחות בדרגת חובל משמרת ועוד אחד לפחות בדרגת

מכונאי משמרת".

(5) כמקום, "ארבעה ימאים דרוגיים מוסמכים", יבוא" שלושה ימאים דרוגיים מוסמכים".

זאת בקשה של האיגודים שהציעו לתקן, התיקתיס האלה מקובלים עלינו ואנחנו מוכנים

לשלב אותם בתקנה. ברצוני להעיר, שהתיקונים בתקנות משנה, 1, 2, ו- 3, מאלצים אותנו בפתיחה

של תקנה 2 לומר, במקום עשרה ימאים ישראלים, תשעה ימאים ישראלים כי סך הכל הוא לא

עשרה כפי שהצענו.
שלמה אביטן
למען הסר ספק, בין האיגודים המקצועיים לבין חברות הספנות נחתם הסכם שמפרט את

חלוקת הדרגוח הישראלים שיפליגו, חה מוגדר באותו הסכס שהוא פועל יוצא של שיתות ודיונים

שהיו עם שר התחבורה והוא הסכיס לכך. הוסכם על תמישה דרוגיים בכל אניה ישראלית. הסכנה

שטמונה בענין, שמתר לא יקום בעל חברת ספנות, מנהל, ויאמר, התקנה מחייבת אותי טל עשרה

ימאים וקצינים, עם התקן הזה אני נוסע. במקרה מה אנתנו נכנסים למערכת יחסי עבודה שלא נוכל

לצאת ועל כ/ אני מעיר את ההערה.
יורם זבה
אני מסכים עם דבריו שלמה אביטן. החלטת הממשלה אומרת שהתקנות מדברות על מספר

ימאים. ההסכם שנתתם הוא הסכם שמחמיר פחות מהתקנות. שלמה אומר בעצם, אנחנו נפעל על פי

ההסכם בין חברות הספנות לבין האיגודים, בעת ובעונה אתת נקיים גם את התקנות כי הם תקנות

מינימום המחמירות יותר מההסכם.
היו"ר מקסים לוי
אין בעיה. תקנה 2 אושרה בתיקונים שמלי סיטון הקריאה.
מלי סיטון
תקנת 3. "ציוות ישראלי באוניה שאינה פוקדת נמל בישראל: בכל אניה שאינה פוקדת

באופן סדיר נמל בישראל ישרתו קברניט ישראלי וימאיס ישראלים בצוות הבטיחות במספר המזערי
כמפורט להלן
(1) קצין סיפון אחד.

(2) קצין מכתות אחד."
ההצעה של האיגודים מבקשת
(1) במקום, "קצין סיפון אחד", יבוא: "קצין מכונות ראשי".

(2) במקום, "קצין מכונות אחד" יבוא: "שני קצינים".

אנתנו מסכימים לקבל את התיקון של האיגח- לתקנת משנה 1, "קצין מכתות ראשי", אבל,

אנחנו לא יכוליס להסכים לתקנת משנה 2, של "שני קצינים", מכיוון שזה מעלה את הסף מעבר לשני

קצינים שסוכם לשלושה קצינים. אנחמ מבקשים להשאיר את סעיף 2 כפי שהוא: "קצין סיפון אחד".
אבי לוי
השר אמר, שבעצם אחת המטרות של שינוי התקנות, לעמת בהחלטת הממשלה וליצור

תשתיש שיש לה סיכוי להבטיח שתהיה תעסוקה לקצינים ישראלים וגנו המשכיות. לצערי, הסעיף

הזה לא משיג מטרה כלשהי, מכיוון שאם נכתוב שיהיה "צ'יף אינגיינר" ושני קצינים, זה בהתלט

עומד בדרישות הממשלה, ואם אין הגדרה של "ציף אינג'ינר", בסופו של דבר יווצר מצב שאין כאן

TiT^uלקצונה ישראלית. כלומר, בעלי האניות יוכלו להפעיל אניות, ישימו שני קצינים זוטרים

ולקצין הזוטר לא יהיה סיכוי להתקדם. אנחנו בעצם באים ואומרים,- תברה ישראלית כבר זוכה

לסיוע, יש לה הטבות מס, הכרה על בלאי וכוי. אבל, אם הוא יקה רב תובל ושני קצינים הוא יוכל

לתנות. אנחנו נלחמים על כל מקום עבודה של קצין. בעל האניות הישראלי מסוגל להתמודד עם זה
שיהיה כתוב
רב חובל ושני קצינים, זה היה נכון עד היום ואין סיבה שהוא לא יוכל להתמודד עם

העלות הנוספת הזאת. אנחנו לא מבינים למה אתם צריכים להרע את המצב הקיים בצורה שרירותית,

זה פוגע בנו. הלכנו לפיטורים קשים וכל מקום עבודה חשוב לנו. אתם באים פעמיים לקראת

המעסיקים, אתם נותנים לו כסף, גם מסייעים לו, וגם מרעים לנו את התנאים ביחס למצב הקודם.

ידוע לנו, שחברה שהולכת לפטר את כל ימאיה, מבקשת לעבוד בתנאים האלה. היא תהיה

זכאית לכל ההטבות, היא מפטרת אותנו גם בלי פיצויים. יש לנו דרישה לבטל את ההסכם הקיבוצי.

שני קצינים זוטרים בלבד לא עושי בסתירה להחלטת ממשלה וצריך לעשות הכל על מנת להגדיל את

מספר האנשים.
זאב לשם
אנחנו לא מתכוונים להרע את מצבם של הקצינים. אנחנו מוכניס להסכים שבתקנות החדשות

יהיה הנוסח המדוייק שמופיע בתקנות של היום. יחד עם זאת, אנחנו מוכנים לשקול בחיוב את דבריך

לגבי הנחיצות של איגוד קציני הים לדרגה שהיא קצין מכונות ראשי. לכן, באנו בהצעה מבלי להרע

את מצבכם ומבלי לפגוע בהחלטת הממשלה. בהחלטת ממשלה אפשר גם לשים עשרה קצינים באניה

ועדיין אין כאן סתירה. הבעיה הינה בעיה של כסף, כולנו יודעים כנוה עולה רב חובל, כמה עולה

קצין מכונות ראשי וכמה קשה לאותה אניה שמתחרה בשוק הבינלאומי להוסיף עוד $100,000.
היו"ר מקסים לוי
מה לגבי הטענה שלו, כי אתם מרעים עם המצב הקיים.
זאב לשם
היא פשוט לא נכונה, אנתנו מוכנים לחזור לתקנות הקודמות.
היו"ר מקסים לוי
אמרת שהתקנות גורעות, היכן הן גורעות?
אבי לוי
המצב הקיים אומר, קצין מכונות ראשי או קצין מכונות ראשון שזה אדם אחד. עת- הוא

אומר, קצין סיפון ומגדיר קצין נוסף שהוא אלחוטן, זאת אומרת שלושה קצינים. התקנות החדשות

אומרות שני קצינים.
זאב לשם
אלחוטן לא קשור. אניות מצוידות במיכשור מיוחד.
אבי לוי
ואם יש אניות שאין בהן מיכשור מיוחד ושם יש תפקיד לאלחוטן, אתה מכחיד את תפקיד

האלחוטן.
היו"ר מקסים לוי
מדוע לא להוסיף אלחוטן?
מלי סימון
אנו המעסיקימ מסכימים אין לנו קושי בזה.
יעקב דרימר
ששה כאן עוול כללי. ממשלת ישראל עושה את החישובים הכלכליים של חברות הספנות,

של אניות שתעבודנה בחוץ ותקבלנה את כל הפריבילגיות האפשריות ממדינת ישראל בזכות היותן

ישראליות ובנוסף לזה מקצצים להם למינימום של אנשים. אנחנו מדברים על מקומות עבודה. משדר

התחבורה יודע שכאשר מדובר על שני קצינים כולל אלחוטן, הם יודעים שאלחוטן ירד בעתיד בגלל

טכנולוגיה ואז ישאר קצין אחד.
היו"ר מקסים לוי
החקנות כפי שאני למד מהן, באות להטיב ולא לגרוע. אס אתם רוצים לחזור לנזצב הקיים

ולקבל את הגישה של האיגוד אין בעיה.
שלמה אראל
החלטת הממשלה מינואר באה להקל על ענף הספנות בעקבות ביטול החוק. ההקלות כולן

הן גם על אניות שפוקדות דרך קבע את נמלי ישראל. לגבי אניות שאינן פוקדות את נמלי ישראל,

התקנות הללו לא מטיבות עימם אלא להיפר, מחמירות חה מקובל עלינו. בתקנות היו שלושה אנשים

שכללו קצין רדיו, והיום התקנות אומרות שלושה אנשים הכוללים קברניט. קררם לכן לא היתה חובה

בקברניט.

מדובר בסוג אניות שמחפשות פרנסה בחוץ, מובילות פחם וכדומה ולכן גם כאשר החוק

אומר שכל הצוות צריך להיות ישראלי, לגבי האניות הללו החוק נתן את ההקלה הזאת. הממשלה

בוודאי לא מציעה להרע אלא לשפר במקצת.
היו"ר מקסים לוי
יהיה אלחוטן כפי שהיה קיים בעברי
מלי סיטון
שמירת המצב הקיים משמעו, שלושה קצינים כפי שמופיע היום בתקנה 3.
היו"ר מקסים לוי
אס מכניסים את האלחוטן באם יש מיכשור או אין מיכשור זאת שאלה של הימאים. אם

יכניסו את התיקון של האלחוטן יש בעיה עם זה?
יעקב דרימר
זה כמו לקחת אופטלגין להרגעה.
היו"ר מקסים לוי
אני מציע שבסעיף הזה לא נסכם, נשאיר אותו לסוף.

סעיף 3 נשאר לדיון הסופי. נמשיך הלאה.
מלי סימון
תקנה 4. "פטור זמני - נדרש שירותו של ימאי לצוות בטיחות נאכיה הנמצאת במהלך הפלגה

מחוץ לישראל, רשאי בעל האניה. על אף האמור בתקנות 2 ו- 3, לבלול בצוות הבטיחות מי שאינו

ימאי ישראלי, לתקופה שלא העלה על שלושים ימים".

אין הערות לתקנה הנ''ל.
היו"ר מקסים לוי
אין הערות, לבן - תקנה 4 מאושרת.
מלי סימון
תקנה 5. "מתן פטור על ידי מפקח -

(א) מפקח רשאי לתת פטור מהוראות תקנה 2 או 3, בהתקיים אחד נזאלה:

(ו) העדר איש צוות ישראלי מתאים בעל דרגת הסמכה כנדרש בתקנה 2 או 3.

(2) נסיבות הקשורות באזור פעילותה של האניה או במצב הביטתוני והמדיני הקשור

במסלול הפלגת האניה.

(3) נסיבות מיוחדות הקשורות בתפעולה המכני או בניהולה או בהפעלתה. לרבות החכרתה

של האניה.

(4) נסיבות הקשורות ביכולת השליטה בציוות האניה.

(ב) הפטור יכול שיחיה מותנה בתנאים.

(ג) תוקף הפטור יהיה לתקופה שיקבע המפקח, אך שלא תעלה על שנה.

(ד) מפקח רשאי להאריך תוקף פטור שפקע או לתת פטור אחר במקומו בכפוף לתקנת משנה ג".

במסמך שהוגש ליושב ראש הוועדה, יש הערה לסעיף גי, למחוק את המילה - מתאים,

בתקנה 5 (א)(1) ואין לנו קושי עם זה. אנחנו מוכנים למחוק את המילה מתאים.

הערה נוספת שמתייחסת לאותה תקנה היא בהערה ד' למסמך של האיגודים, האומרת, סעיף

5 (3) - לבטל. הכוונה היא לתקנת משנה 5(א)(3), קרי, שהתקנה שעוסקת בנסיבות מיוחדות

הקשורות בתפעולה הטכני או בניהולה או בהפעלתה וכר. תבוטל. עמדתנו היא שאי אפשר לבטל

את הסעיף הזה, מכיוון שהוא סעיף שמפקח, הוא בא לתת פטור מציוות. זהו סעיף מרמי מאוד

ומשמעותי מארד בשיקולים שהוא צריך להביא בפניו, בחשיבה באם לחת את הפטור או לא, והדעת

לא נותנת שזה לא יהיה בפני המפקח.
שלמה אביטן
התקנה החדשה הזאת באה לעשות סדר עם הענין ולחסום את הפריצה שהיתה במשך כל

השנים, אשר מצד אחד, הוראות החוק חייבו את חברות הספנות בהעסקת ימאים ישראלים, ומצד שני,

נהנו משורה של פטורים מבלי שלאיגודים המקצועיים ולגופים השונים, ניתנה ההזדמנות למנוע את

מתן הפטור. סעיף 5(א)(3) הינו פירצה במסגרת התקנות. "נסיבות מיוחדות הקשורות בתפעולה

הטבני או בניהולה או בהפעלתה, לרבות החכרתה של האניה", משמעו, אתה מעביר את כל הסמכות

לבעל האניה ודרך הפירצה הזאת הוא יקבל את הפטור מימאים ישראלים.
משה בוטון
מיהו המפקח על הימאים שהמנהל מינה אותו?
מלי סימון
המפקח הוא עובד מינהל הספנות. הכוונה היא למפקח שנתמנה לפי חוק הספנות ימאים. מי

שנושא במשרה הזאת הוא עובד מינהל הספנות והנמלים במשדד התחבורה, שממלא בין היתר אחרי

הפונקציות שהתקנות האלה קובעות ובעניני הימאים בכלל.
שלמה אביטן
הסעיף הינו כוללני מאח-, המחיר סמכות של ניהול משא ומתן בין בעל האניה לבין המפקח,

כאשר שום גורם שלישי אינו צד לענין הזה. עשרות אניות מפליגות על סמר אותם הפטורים שעליהם

אני מדבר. אס מתקינים תקנה, אנחנו וזייבים לסגור את כל הפרצות, על מנת שכל אחד ידע בדיוק,

מה מעודדו מבחינה החוק.
היו"ר מקסים לוי
גם למעסיקים וגם למשרד התחבורה צריכה להיות נקרדת התייחסות לסעיף הזה, על מנת

שלא תהיינה בעתיד טענות שיגדירו סכסוכי עבודה. לפעמים משאירים חלל ריק חאת סיבה

למלחמה. המפקח אמין על כל אחד מאיתנו והוא עתיד לבצע את הדברים בצורה נבונה, אבל, יש

כאן חשש לעובדים. נדמה לי שאפשר להוסיף לתקנות בלס מסויים שלא ירע עימם.

אבקש מהיועץ המשפטי, משה בוטון יחד עם היועצת המשפטית למשרד התחבורה לנסות

לשים בלם מסויים שייגן על העובדים.
מלי סיטון
הוא כבר קיים ומייד נגיע אליו. בתקנות יש מנגנון שלא נכון לומר שהוא לא מהווה איזון.

התקנות הללו עוסקות במהות שצריר להבין אותה. אנחנו עוסקים בפעילות של חברות ספנות ובקווי

ספנות שהם לא דבד שאני יכולה לקבוע לגביו מסגרות מכאן והלאה, הענף הזה הוא ענף מתפתח,

כלי השיט שונים מכלי השיט שעסקנו בהס לפני שנה או לפני שנתיים. מסלולי כלי השיט משתנים

מפעם לפעם. יש הכרח טכני מקצועי למפקח שבא לשקול כל פעס ציוות מסויים לכלי שיט, לקו

מסויים, האם רלוונטי להשאיר בו תקן בטיחות כזה ולא אחר. ראינו למשל, בתקנה הקודמת שהיה

ויכוח על האלחוטן. ראינו שגם באי כוח האיגודים מסכימים, שעוד פרק זמן לא ארוך, לא יהיה צורר

באלחוטן בכלי השיט. במילים אחררח, הקידמה והטכנולוגיה בכלי השיט הם כאלה, שתייבים

להשאיר שיקול דעת. ערב הפלגתו של כלי שיט, בא בעל כלי השיט ומבקש לאשר את יציאתו,

באותו רגע, המפקח צריך לתת דעתו לצוות הבטיחות - להיכלל בבלי השיט או לא. גם בתקנות

הקיימות היוס יש את היקף ההפלגה, תוכנית ההפלגה, המצב שקשור בהפלגתו של כלי השיט כחלק

מהענינים שצריר המפקח לשקול כשהוא קובע את צוות הבטיחות, זהו עניו טכני טהור ואי אפשר

להוציא אותו ממסגרת השיקולים שמפקח צריר לשקול אותם. כל החלטה כזאת של מפקח על מתן

פטור, פתוחה לערר תה מנגנון שקבוע בתקנות. בעררים הללו, לאורר כל הדרר, נשמעות הטענות של

האיגודים ומשיבים עליהם אחת לאחת. החלטה של מפקח יש בצידה מנגנון מאזן.
זאב לשס
התקנות האלה באות למסד ולהסדיר. הסעיף הזה הוא סעיף שמתייחס אר ורק למצבים

מיוחדים מאוד, כאשר יש מקרה מיוחד שמפקח ימי חייב להפעיל שיקול דעת. לדוגמה, הפעלת

הצוללת שיש לנו באילת; כאשר צריכים להכניס ימאים ואין ימאים ישראלים, יש כאן ענין של

מקרים מיוחדים, למפקח הימי יהיה שיקול דעת וחופש. המפקח הימי, בבואו לשקול חרות דעת מאת

או אחרת, צריך להתייעץ גם עם הימאים, אבל צריך לתת לו את היכולת להחליט במקרים מיוחדים.
דוד טל
יש כאן פירצה ואני סבור שיש מקום לסגור את הפירצה הזאת משום שהיא יכולה להוות

עילה להרבה סכסוכי עבודה בעתיד ולבן יש למנוע זאת.
היו"ר מקסים לוי
אני חושב שצריך להוסיף משפט שמגדיר את הנסיבות בהן מתערב המפקח. ברגע שלא

יגדירו בצורה ברורה, עלולים להיסחף, ובבל עת יבול להיות ויכוח חריף מאח-.
מלי סיטוו
אדוני היושב ראש, ננסה לעשות זאת בהתייעצות עם השר.
יעקב דריימר
סעיף 4 מבקש הבהרה. בתקנה 5(א)(4) בתוב: "נסיבות הקשורות ביבולת השליטה בציוות

האניה". ששר התחבורה יסביר למה הכוונה, יכולת השלימה של מי?
זאב לשס
כאשר לבעל אניה איו שליטה לגבי האופן שבו תצוות האניה שלו, זה בדיוק הסעיף הזה.

אתה נותן אניה ערומה לגורם זר מסויים והגורם הזר אחראי על כל התפעול של האניה וזאת עסקת

הון יותר מאשר עסקת ספנות. לבעל האניה אין שוס יכולת לומר לחוכר, איך לצוות את האניה, איך

להפעיל וכוי. אין לו שליטה על אופן ציוות האניה.
היו"ר מקסים לוי
לשני הסעיפים הללו של הספקת ולנסיבות הקשורות ביכולת השליטה בציוות האניה, צריך

להכניס הבהרות ואני מציע שהיועצים המשפטיים ישבו וינסחו.
מלי סיטון
ברצוני לציין הערה נוספת שיש לאיגודים והיא מתייחסת לתקנה 5(ג}. 5(ג) קובע שתוקף

הפטור יהיה לתקופה שיקבע המפקח, אך לא תעלה על שנה. הם מבקשים שייאמר חצי שנה.

תקנה 6. "ערר -

(א) סירב מפקח ליתן פטור או שנתן פטור בתנאים, רשאי צד נוגע בדבר, הרואה עצמו נפגע מהחלטת

המפקת, לערור עליה לפני המנהל וזוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת המפקח.

(ב) האריך נופקח פטור או נתן פטור אחר במקומו כאמור בתקנה 5(ד}, רשאי צד נוגע בדבר, הרואה

עצמו נפגע מהחלטת המפקח לערור עליה לפני המנהל תוך 30 יכלים מיום שניתנה החלטת המפקח.

(ג) בבואו להכריע בערר, רשאי המנהל לאשר את ההחלטה שעוררין עליה, בשינויים או ללא

שינויים ולתת החלטה אמרת במקומה".

על הסעיף הזה יש לאיגודים הערה לתקנה 6(א), קרי, שתהיה בסופה תוספת שייאמר בה:

והמנהל יתן החלטתו תוך 15 יום לכל היותר, ואנחנו מסכימים לתיקון הזה.
משה בומון
אני מבקש שזה יחול על כל התקנה.
מלי סיטון
מוסכם.

תקנה 7. "ביטול פטור -

(א) פטור לפי תקנה 5 ניתן לביטול.

(ב) לא יבטל מפקח פטור אלא במקרים מיוחדים ואם שוכנע שאין בביטול הפטור כדי לגרום נזק

לבעל אניה עקב הוצאות שהוציא או התחייבויות שהתחייב בהן על פי הפטור.



(ג) לא יבטל המפקח פטור אלא לאחר שנתן הזדמנות נאותה למי שניתן קיו הפטור או נציגו להשמיע

טענותיו.

( ד) (הוראות תקנה 6 יחולו על פטור שבוטל בשינויים המחוייבים.

(ה) מפקח שביטל פטור או המנהל, לאחר שהוגש לו ערר על ביטול פטור או הודעה על כוונה

להגיש ערר, רשאי לדודות את תחילת תוקף ביטול הפטור עד להחלטה בערר".

איו הערות לתקנה.
היו"ר מקסים לוי
אין הערות, תקנה 7 מאושרת.
מלי סיטון
תקנה 8. "איסור העסקה-

(א) לא יעסיק בעל אניה ולא ירשה שיועסק בה אדם בכל תפקיד בניגוד לתקנות אלה.

(ב) המנהל רשאי להורות לבעל אניה או קברניטה, שלא להשיט האניה מנמל עד שיתמלאו לגבי

אנשי הצוות שבה הוראות תקנות אלה.

(ג) אי קיום הודאות תקנה משנה (א) או הוראת המנהל לפי תקנת משנה (ב) מהווה עבירה שדינה -

מאסר 6 חודשים, או קנס כקבוע בסעיף 61(א}( 1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977''.

לסעיף קטן גא) מבקשים האיגודים הבהרה שכן משתמע איסור להעסיק מעבר לאמור

בתקנות, והתשובה על כך היא שלילית. אין שום איסור להעסיק מעבר למה שהתקנות קובעות.

התקנות קובעות סף שהצדדים רשאים להעסיק.

תקנה 9 מבטלת את התקנות הקיימות משנת 1980 שעוסקות בציוות ישראלי וכניסתו לתוקף

של התקנות המוצעות, 60 יום מיום הפרסום.
היו'יר מקסים לוי
נחזור לתקנה 3, אני מציע שייכתב אלחוטן.

אני מציע שהיועצים המשפטיים יחד עם האיגודים ינסחו נוסת. נאשר את התקנות לשנה.
מלי סימון
מכיוון שהחלטת הממשלה מדבר על הקצבה לשנתיים, אנחנו מבקשים שהתקנות תהיינה

לשנתיים.
משה בוטון
בסדר, זאת תהיה הוראת שעה לשנתיים.
היו"ר מקסים לוי
תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.

קוד המקור של הנתונים