ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/11/1997

תקנות העסקת עובדים על-ידי קבלני כח-אדם (חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית), התשנ"ז - 1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, גי בתשוו התשנ"ת (3.11.97), שעה 09:50
נכהו
חברי הוועדה: מקסים לוי - היו"ר

תמר גוז'נסקי

ענת מאור
מתמנים
עו"ד מיכאל אטלן - הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה

אלי פז - סמנכ"ל וחבר ועדת פוגל, משרד העבודה והרווחה

אשר דהן - משהו העבודה והרווחה

רמון לביא - שירות התעסוקה

כהן דוד - החשב הכללי, משרד האוצר

עו"ד רענן שקדי - הלשכה המשפטית, ההסתדרות הכללית החדשה

טובה אלשר - מנכ"ל מנפאואר

יובל רוז'נסקי - מנפאואר

גבריאל אדם - איגוד חברות כת אדם

אברהם גלאי - איגוד לשכות המסחר, איגח- חבתח כח אדס

יוסי דגן - מנהל מחת ירושלים והדרום, הסתדרות עובדים לאומית

חנה פיירשטין זוהר - רכזת העמותה קו לעובד
יועץ משפטי
משה בוטון
מנהלת הוועדה
שירלי אברמי
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היום
תקנות העסקה עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם

(חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית), התשנ"ז - 1997.



תקנות העסקת עובדים על-ידי קבלני כח-אדם (חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית), התשנ"ז - 1997
היו"ר מקסים לוי
בוקר טוב, אני פותת את ישיבת הוועדה בנושא תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח-

אדם, חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית. אני מבקש ממשרד העבודה להציג את הנושא.
מיכאל אטלן
חוק העסקת עובדים על-ידי קבל1י כח-אדם בסעיף 12 בנוי בצורה הפוכה. הפתיח של סעיף

12 אומר, שקבלן כוח אדם לא ידרוש תמורה עבור שירותים שהוא נותן. לכאורה, זה חל גם על

הכשרה מקצועית. סעיף ג' בסעיף 12 אומר, לגבי הכשרה מקצועית, לגבי מועמד לעבררה, לפני

תחילת העבודה, ולשם הכשרתו לעבתה, מותר לגבות כספים בתמורה להכשרה מקצועית. ואז, באה

תקנה ד' שמתירה לשר העבודה והרווחה לקבוע סייגים, תנאים, לגבי חיוב בתשלום עבור הכשרה

מקצועית ולכן, אנו מביאים תקנות אלו לאישור ועדת העבודה והרווחה.

התקנות בנויות על שני רובדים. רובד אחד מגדיר מהן ההכשרות המקצועיות שמותר לחייב,

והרובד הש1י, כיצד ניתן לגבות את הכסף עבור אותן ההכשרות שמותר לתייב. התקנות הן פרי

ניסיון שלנו לאזן בין האינטרסים של חברות כח האדם מצד אחד, והעובדים מצד שני. האיזון לא

תמיד קל. ניסינו לנהל מגעים עם כמה שיותר מעורבים כדי להגיע לנוסחה שמנסה לאזן את

האינטרסים של כולם.
היו"ר מקסים לוי
אני מברך על העבודה שעשיתם אבל יש כאן מספר בעיות לגבי כח אדם. יכול להיות

שאנחנו מגיעים לעידן שכל הרפורמה של הכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה, צריכה להיות

לא רק בתחום המסגרות והנגרות אלא גם בתחומים אחרים שהמשק דרוש להם.

אני רוצה להגדיר סוגיה אחת שקראתי ולא הבנתי אותה. נניח שמנהלי כח אדם לוקחים

כמות של עובדים מסויימת, הם בחנו אח העובדים והם נראו להם מתאימים ולכן שלחו אותם

להכשרה מקצועית של 20 או 30 שעות. לאחר שהעובד מסכים לשלם בתמורה להכשרתו, אני למד

מהתקנה הזאת, שאפשר לקחת 20 או 30 איש לקורס הזה ולהרוויח על חשבון גבם של העובדים,

ומצד שני, אין מחויבות של מנהל כח האדם לקלוט את כולם. זאת אומרת, אם העובד ננזצא מתאים,

אזי, שיכשיר אותו וישלם לו. אם הוא לא נמצא מתאים לאחר ההכשרה, אזי, שכוח אדם יעביר לו

את התשלום. מצד שני, ללא מתן תעודה. מה זאת אומרת, אם אדם משלם עבור קורס, אז שתינתן לו

תעודה. שתי הנקודות הללו צריכות להיות ברורות בתקנה הנ''ל, אם הן לא תהיינה ברורות, לא

אאשר תקנה כזאת. אם נפתור את שתי הנקודות הנ"ל, התקנות הללו מאושרות.

אני מבקש התייחסויות מקבלני כוח-האדם.
גבריאל אדם
בעבר הייתי קצין בצי הסוחר. כאשר ניגשתי לחברת הספנות וביקשתי לננבור הכשרה

ככקצין בים, נשלחתי לקורס, החברה מימנה את הקורס, וחוייבתי לעבוד בוזברה לתקופה מסויימת,

נתתי צ'ק ביטחון למקרה שלא אממש את החובה הזאת. אני חושב שאין כאן שום הבדל. גם חברת

כוח-אדם, אם היא משלמת עבור קורס, היא צריכה שיהיה בידה פקדון כלשהו על מנת לממש את

ההשקעה במידה והיא לא תתממש. גם אם אני מחליט לעזוב את הים, או אם אני לא מסייס את

הקורס בהצלחה, החברה לא לוקחת אחריות על ההצלחה או הכישלון שלי.
היו"ר מקסים לוי
משמעו, שאם אדם עובר את הקורס, אתם משלמים לו.
גבריאל אדם
אבל, שהעובד יתן פקדון למקרה שהוא עתב.
היו"ר מקסים לוי
איו בעיה עם זה. אתה אומר, בתמורה להכשרתו המקצועית, אני רוצה שהעובד יחוייב

לעבוד תקופה מסויימת. אם הוא לא יעבוד, הוא יוחיל את הכסף וחרה.
משה בוטון
אנחנו רוצים, שמי שעבר את הקורס בהצלתה - שייתקבל לעבודה. אנחנו מבקשים להכניס

תיקון.
היו"ר מקסים לוי
ברור למנהלי כוח-האדם, שבתקנה תופיע התחייבות של העובד לעסוק במפעל שישה

חח-שיס לפחות.
משה בומוו
שישה חודשים זה הרבה זמן, מפני שהקורס קצר מאוד, 20 שעות הוראה - שלושה ימים.

אני סבור שהסנקציה כנגד העובד צריכה להיות, שאם הוא לא מתחיל לעבוד באותו מפעל,

הוא ישלם את מחיר הקורס, ואם הוא יעבוד - הוא לא ישלם.
היו"ר מקסים לוי
אם אדם נכנס לעבודה וחברות כוח-האדם משלמות לו את הכסף לקורס. הוא צריר לפחות

להתחייב לעבוד. שלושה חודשים או שישה חדשים, לא משנה. אם 20 או 30 עובדים ילמדו את

הקורס, ירוויחו את התובנה, לא תהיה להם שום החחייבות וילבו הביתה. הסקנציה היא, שאם הוא

לא ירצה לעבת-, הוא ישלם את הקורס. ההתחייבות שלו תהיה, שגם המעביד יאמר, אם אני משקיע

עליו סכום מסויים, אני רוצה שהאדם יעבוד אצלי לפחות שלושה או שישה חודשים, זאת ההתחייבות

שלו כלפי המעביד.
תמר גוז'נסקי
אדוני היושב ראש, היום, בעידן של ההתמחות המקצועית, במקומות עבודה רבים כשמגיע

עובד, גם אם הוא למד בכיוון של אותו מקצוע, הוא צריך ללמרר את התנאים הספציפיים ותמיד יש

תקופת הכשרה. אני חוששת, שאנחנו מכניסים עכשיו את כל העובדים במשק למצב, שכל מעביד,

לכל הסבר של ממונה, יקרא לכך קורס או הכשרה.
היו"ר מקסים לוי
הקורס ילווה גם בתעודה, אני מכיר את ההכשרות המקצועיות הפנים מפעליות. עבדתי

במפעל כמו התעשיה האווירית ואני מכיר את היחידות האלה. חשוב מאוד שתלווה את הקורס

תעודה בנושא. גם אס אתם מפעילים את הסנקציה כנגדו, לפחות שתהיה לאדם הזה תעודה.
טובה אלעזר
אני חושבת שזה לא מוסרי ולא נכון כחברה לכוח-אדם, לגבות כסף ממוענת- שפונה אלינו

כלקוח למצוא עבח-ה ותעסוקה אך ורק על הכשרה מקצועית שהוא מקבל, בפרט שאנחנו נכנסים

לעידן שנושא ההכשרות וההשלמות הופך להיות תלק בלתי נפרד מסביבת העבודה של חיינו. יחד עם

זאת, אין ספק. שכאשר מפעל מסויים משקיע השקעה רצינית, צריך לקבוע קריטריונים ברורים מארד,

אתה סוג של הכשרה, כאשר העובד עובר ממצב אחד למצב אחר, זאת בהחלט השקעה שהעובד נהנה

ממנה. ההשקעה היא בכדי לאפשר לו למצוא תעסוקה שהולמת את הכישורים החדשים שלו, ומצד

העובד צריכה להיות התחייבות שבתום ההכשרה הוא יוצא לעבודה, אבל, ההתחייבות צריכה

להיות, שאם לא נמצאת לו עבח-ה, הוא בעצם פטור מההתחייבות. צריך לקבוע גם את הקריטריונים

של סוג ההכשרה וכר.
תמר גוז'נסקי
אם החברה לא מוצאת לו עבודה?
טובה אלעזר
הוא פטור מההתחייבות חד משמעית.
היו"ר מקסים לוי
אם מפעל מסויים דורש מחברת כוח-אדם ללמד את העובד בנושא מסויים 20 שעות, הוא

דורש 10 עובדים מחברת כוח-אדם. חברת כוח-האדם מכשירה את העובדים הללו בתחום הזה ויכולה

להכניס את כולם לעבודה. חברת כוח-האדם אומרת, אם הם נכנסים לעבודה אין בעיה תוך

התחייבות של העובד לטבח- שלושה או שישה חודשים, לא אגבה ממנו סכום. האפשרות שאת מעלה,

שחברות כוח-האדם יכשירו אנשים, לא על בסים מקצוע נדרש עכשיו, אלא עתידי.
טובה אלעזר
חד משמעית כשאמרתי, שזה לא מוסרי ולא נכון, אני חושבת שזה יכול להיות גם פחח

לשימוש לרעה מול עובדים. זאת אומרת, קבלנים יכולים לארגן קורסים של 20 או 50 איש גם אם

נדרשים מהם רק 10 איש ולגבות מכל ה- 50 איש תשלום ולאייש לעבררה רק 10 עובדים. לכן אני

אומרת, למרות שאני פועלת בתחום הזה, אני חושבת שלא נכון לגבות עבור קורס כקורס. אני

חושבת, שנכוו לקשור זאת בזה שהעובד יוצא לתעסוקה, לעבהוה ולהכשרה שהוא קיבל, יש קשר

לתעסוקה ולעבררה. ההתחייבות של החברה, להוציא אותו לעבודה, וההתחייבות של העובד, לצאת

לעבודה. זכותו של עובד כאזרח במדינה לומר, לא רוצה לעבת-, אך הוא צריך לדעת מה ההתחייבות

שלו, מכיוון שהשקיעו בו והוא היה אמור לצאת לעבררה בהתאם להשקעה.
אלי פז
מה קורה במידה והוא סיים את הקורם ולא נמצאה לו עבודה? חברת "מנפאואר" יכולה

לומר: מצטערים, אין לנו עבררה עבורו. מה קורה?
טובה אלעזר
ההתחייבות של "מנפאואר" לנסות לנזצוא לו עבודה. דרך אגב, כאשר מכשירים אותו

למקצוע מסויים, בהחלט היכולות של החברה צריכות להיות, אבל היא לא עובדת רק מול לקוח

אחד, למצוא לו עבודה אחרת שתספק לו תעסוקה. אם לא, חד משמעית, המימון יהיה על החברה.
יוסי דגן
אני בא מתחום של חברות שירותי כח-אדם. חברות שירותי כח-אדם, בדרך כלל, מגייסות

עובדים על פי דרישות של המעסיק עם כישורים וכמעט ולא מתעסקים בהכשרה. הם מנסים לגייס

עובד עם אותם כישוריס שהלקוח דורש ומציבים אותם לעבודה. יכולים להיות שני מקרים, האחד,

העובד נקלט ומצליח או, שהלקוח אומר, העובד לא מתאים לי ומשחרר אותו מעבודה. ישנן חברות

שאכן מקיימות לעצמן קורסי הכשרה, בדרך כלל בתחום השכירות, קלדנות, עיבוד תמלילים וכר.

הם עושים זאת בדרך כלל, כענף עסקי ליד שירותי כח-אדם, כאשר הם אומרים לאותם המועמדים:

תסיימו את הקורס אצלנו ונדאג לכם לעבודה.
תמר גוז'נסקי
יש להם מכון הכשרה ברישיון? הכשרה מקצועית צריכה רישיון, לא כל אתד יכול לקום

ולומר, אני מנהל הכשרה מקצועית, צריך לכך רישיון מיוחד.
טובה אלעזר
אנחנו עוסקים מזה 15 שנה בהכשרה מקצועית בתחום המשרד הממוחשב. אנחנו לא גובים

מהעובדים אף לא שקל.
תמר גוז'נסקי
אם אתם לא גובים כסף, לא צריך רישיון.
יוסי דגן
חברת "מנפאואר" היא אחת החברות האמינות והישרות שפועלות בארץ.

כאשר ישנה הכשרה של עובד ולחברת כח-אדם עולה כסף להכשיר את העובד, הוא עושה

זאת בין היתר, כדי לענות על דרישה של מעסיק. מה יקרה אם אותו עובד, מוכשר, מתחייב, נקלט

לעבררה, והמעסיק אומר, האיש לא מתאים לי.
היו"ר מקסים לוי
האם ההצעה שאדם הולך ללמרד דרך חברת כוח-אדם, יקבל תעודה - חברת כוח-אדם תצטרך

לשלם לעובד את ההכשרה המקצועית והעובד יהיה בסנקציה שהוא חייב לעבוד. אם הוא לא יעברו,

הוא יחזיר את דוד ההכשרה המקצועית. יש למישהו סייג לכן?
יוסי רגו
יש לי תוספת, שאם ובמידה הוא נקלט לעבודה והמעסיק-
גבריאל אדם
אסור להפלות את חברת כוח-אדם ברגע שהיא משמשת כמעסיק בהשוואה לכל מעסיק אחר.
תמר גוז'נסקי
אין עדיין יחסי עובד נזעביד, הוא עוד לא עובד.
רענן שקדי
ניתן להגיע למצב שההכשרה תינתן בחברת כח-האדס עצמה. השאלה, האם אנחנו רוצים

להגיע למצב מה?
יוסי דגן
נאמד כאן, שמוסד להכשרה צריך להיות מוסד להכשרה מוכר עם רישיון.
תמר גחינסקי
יש מוסדות להכשרה מקצועית שעורכים קורסים. חברות כוח-אדם לא עורכות קורסים. אם

חברות כוח-אדס עושות קורסים, אני מבקשת לדעת באיזה כובע. צריך לקבל רישיון על מנת לערוך

קורס. אם זאת הכשרה פנים מפעלית, זה דבר אחר, אנחנו יודעים איך זה נראה. כאן אנחנו מנהלים

קורס שמחייב הגנה על רמת הלימודים וכוי. יש מאות קבלני כוח-אדם שהם לא "מנפאואר", גם הם
יעשו קורסים? אני מבקשת הבהרה
לא מובנת לי מהי מערכת היחסים בין האדם שנכנס בשער

המשרד עד לרגע ששולחים אותו לעבודה? שנית, למי מותר להעביר קורס? שלישית, לא ברור לי,

איך אפשר להכניס הכשרה קטנטונת של יומיים לבין הכשרה שלומדים ווצי שנה. האם הכשרה של 20

שעות ואלפיים שעות היא אותו הדבר? כיצד אפשר להתייחס לזה? אני רואה כאן הרבה שאלות לא

פטורות.
היו"ר מקסים לוי
אני תושב שהתקנה הזאת באה להטיב לעומת התקנות הקרדמות. כאשר מעביד מזמין את

העובד למקצוע מסויים והוא אומר שהוא מתאים, הוא צריך להתחייב, הן מעסיק מעביד.

התקנה אומרת שאם חברות כוח אדם רוצות להכשיר עובדים, שייקחו על עצמם את התשלום

של ההכשרה. כמקביל תהיה סנקציה, עובד שיעבור את הקורס ולא ירצה לעבוד, יש לו התחייבות

לשלם עבור הקורס.
חנה זמר
עלתה כאן הצעה, שעובד יתחייב להמשיך לעבוד פרק זמן מסויים. זה נוגד עקרון חשוב

שנמצא בתוך חוק חברות כוח-אדם, שמשמעו, שום התנייה לא יכולה למנוע מעובד לעבור לעבוד

במקום אחר.
היו"ר מקסימ לוי
אם הוא לא עובד הוא ישלם עבור הקורס, אם הוא עובד - לא ישלם.
גבריאל אדם
אני מבקש לציין בניסוח, שכל הנושא יחול על הכשרה שחברת כוח-אדם מכשירה אצלה

ומטעמה, ולא על הכשרה פנים מפעלית שנעשית.
תמר גוז'נסקי
לחברות מסויימות או מפעלים יש זכות לעשות הכשרות פנים מפעליות?
מיכאל אסלן
זכות כן, השאלה, מה תהיה המשמעות השוקית של ההכשרה. אין איסור לעשות הכשרות

מקצועיות שלא חכו להכרה של משרד העבודה והרווחה. המשמעות היא, שהם לא יוכלו להתנוסס

עם הסמל שמוכר על ידי משרד העברות, דהיינו, אנשים יקבלו מוצר פחות מוב מבחינת המוניטין

שיש לו. זה הליך של אישור ולא רישיון מבחינת הכשרה.
תמר גוז'נסקי
יש כאן פתח להונאה. אומרים לעובד, תלמד אצלנו מקצוע, תקבל תעודה, אחר-כך הוא יצא

לשוק עם התעודה וייסתבר שהיא לא שווה דבר.

בתקנה כתוב "תעודת גמר רשמית". מה אומרת המילה - רשמית?
אלי פז
זאת אומרת, בית ספר מוכר שנמצא תחת פיקוח משרד העבררה והרווחה.
תמר גוז'נסקי
זאת אומרת שהכשרה מקצועית מתייחסת רק לזה, וחברת כווז-אדם לא יכולה לעשות את

ההכשרה.
היו"ר מקסים לוי
יש שני סעיפים. הסעיף השני אומר, "לא יחייב קבלן כוח-אדם מועמד לעבח-ה בתשלום בעד

הכשרה מקצועית, אלא אם נתקיימו כל אלה..."

ברמה העקרונית נדמה לי, שאם מנהלי כוח-אדם רוצים להכשיר עובדים לנושא מסויים,

יחול עליהם תשלום ההכשרה והסנקציה לגבי העובד שהוא מתחייב לעבוד. שנית, חשוב שלכל

הכשרה תהיה תעררה.
אברהם גלאי
ברצוני להציג בעייתיות שאנחנו מתעלמים ממנה. יש בעיה של הקשר לחוק הכשרה

מקצועית. הרבה חברות כוח-אדם מקימות עשרות בתי ספר לעיבוד תמלילים. חברות כוח-אדם

מקיימות קורסים שלא בהכרח מוכרים על ידי משת- העבודה והרווחה. במידה והתקנות הללו

מאושררת, למעשה, מוציאים אותם מחוץ לחוק. החברות לא מתחייבות לתת עבודה, הם הרי מלמדים

מקצועות בסיסיים אלמנטריים כמו טיבה- תמלילים ולחברת כוח-אדם יהיה אסור לעשות זאת רק

בגלל שהיא חברת כוח-אדס.
היו"ר מקסים לוי
כל רשות מקומית עורכת בבתי ספר או במכללות קורסים והכשרות כאלה גם בלי תעודה.

אני מבקש שנקרא את התקנה, סעיף סעיף.
מיכאל אטלו
"תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח-אדם (חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית},

התשנ"ז, 1997. - בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(ד} ו25- לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח-

אדם, התשנ"ו - 1996 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבררה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות

אלה: הגדרות-

1. בתקנות אלה - "הכשרה מקצועית מוכרת" - הכשרה מקצועית בקורס שנתקיים בו אחד מאלה:

(1) ניתנת בסיומו תעודת גמר, דיפלומה, תעודת השתלמות אן תעודת מקצוע, שהיא מוכרת

על ידי שר העבודה והרווחה.

(2) ניתנים בסיומו רשיון או הסמכה על פי חיקוק.

(3) הוא, דהיינו הקורס, בן 20 שעות הוראה לפחות ובסיומו ניתנת תעודת גמר רשמית מסעם

המוסד המקיים אותו."
משה בוטון
מה זאת אומרת תעודת גמר רשמית?
מיכאל אטלן
של המוסד. הכוונה, שמוסד שאמנם הוא לא מוסד מוכר על-ידי משת- העבודה והרווחה,

אבל הוא מוכן לשים את שמו ואת המתיטין שלו על התעודה של הקורס הזה.
משה בומון
המילה רשמית לא מוסיפה מאומה, היא מסעה. המילה רשמית אינה במקומה.
תנור גתינסקי
סעיף 3 עומד בניגוד לסעיף ו?
משה בומון
הוא חלופי, או 1 או 2 או 3.
תמר גוז'נסקי
זאת אומרת, כל קורס של 20 שעות נחשב כהכשרה מקצועית. לדעתי, אנחנו עושים פיחות

אדיר.
מיכאל אמלן
בהמשך לתקנה יש תנאי נוסף של הסכמה מפורטת בכתב של העובד, לגבי מה הוא מסכים.
אלי פז
אדוני היושב ראש, אנחנו מבקשים להוסיף לתקנה, "מטעם מוסד, בעל ניסיון מוכח בהכשרה

מקצועית המקיימת את הקורס".
משה בומון
בסדר. איך תבדקו זאת?
אלי פז
יש לנו אגף להכשרה שעוסק בפיקוח על בתי ספר פרטיים.
מיכאל אטלן
אני קורא את הסעיף המתוקן; "הקורס, הוא בן 20 שעות הוראה לפחות ובסיומו ניתנת

תעודת גמר מטעם מוסר בעל ניסיון מוכח בהכשרה מקצועית המקיימת את הקורס".

"מוענזד לעבודה" - "מי שמציע לקבלן כוח אדם כי יעסיק אותו לשם עבודה אצל הזולת וטרם התל

לקבל שכר, לרבות מי שהועסק בעבר בידי אותו קבלן כות אדם ונותקו יתסי עובד ומעביד עימו".

הכוונה היתה לתפוס גם מי שהיה פעם עובד של קבלן שלא יעשו מניפולציות.

"קבלן כות אדם" - "בעל רשיון לעסוק כקבלן כות אדם לפי סעיף 2 לחוק".

"שעת הוראה" - "יחידת לימוד בת 45 דקות רצופות לפחות".

"תנאים לתיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית - לא יחייב קבלן כוח אדם מועמד לעבודה בתשלום

בעד הכשרה מקצועית, אלא אם נתקיימו כל אלה.-

(1) ההכשרה המקצועית בת 30 שעות הוראה לפחות או היא הכשרה מקצועית מוכרת". הכשרה

מקצועית מוכרת היא אחת משלוש החלופות המוגדרות למעלה, שביניהן 20 שעות עם תעודה של

המוסד שמקיים אותו.
משה בוטון
אני מציע בסעיף קטן 1 לכתוב: ההכשרה המקצועית היא הכשרה מקצועית מוכרת.
מיכאל אטלן
מקובל, מחקנו - בת 30 שעות הוראה לפחות. דהיינו, "ההכשרה המקצועיח היא הכשרה

מקצועית מוכרת".

(2) "המועמד לעבודה נתן הסכמתו לתשלוםבעד ההכשרה המקצועית, בכתב, הכולל פרטים אודות

ההכשרה המקצועית, לרבות רמתה, היקף שעות ההוראות שלה, נושאיה, מווירה, תנאי התשלום

בעדה ואיזו הכרה רשמית ניתנת לה". אנו מוחקים - אם ניתנת.

(3} קבלן כוח האדם התתייב, בכתב, כלפי המועמד לעבח-ה, שלא לגבות את התשלום בעד ההכשרה

המקצועית בניגוד להוראות תקנה 3".
גבריאל אדם
זה מיותר. משמעו, שלא נעבוו על החוק, זה לא מקובל בשום מקום.
משה בוטון
הכוונה, שינוסח מסמך מעין התחייבות הדדית בין הקבלן לבין המועמד.
מיכאל אטלן
"סייגים לגביית תשלום בעד הכשרה מקצועית - קבלן כוח אדם רשאי לגבות תשלום בער

הכשרה מקצועית שמתקיימים בת התנאים המנויים בתקנה 2, בכפוף להוראות אלה:

(1) לא ייגבה ממועמד לעבודה בחודש אחד סכום העולה על 25 אחחים משכר המינימום".
משה בוטוו
לא מתכוונים בקורסים הללו של 20 או 30 שעות, לגבות סכומי עתק. אני מציע שיהיה

כתוב, לא ייגבה ממועמד לעבירה בכלל סכום העולה על 25% משכר המינימומ, ולא בחודש אחד.

זאת אומרת, מגבילים את היקף הקורס חה סביר.
מיכאל אטלן
גם לפי הצעתך, עדיין נותר לנו הצורך להגדיר איך לשלם, איך לגבות, כמה ובאיזה קצב.
מובה אלעזר
היום יש הרבה פתים שפונים למכללות למיניהן והם יודעים שיש קשת רחבה של קורסים

ואנשים עושים זאת בנזלוא כספם. כאשר מוצע לאדם לעבור הכשרה על ידי חברת כוח אדם, הוא חי

בשוק הישראלי, הוא יודע מהם רמות המחירים המקובלים בשוק, כולל, שחייבים על פי התקנה

להציג בפניו, מה עלות הקורס, חאת חלק מההסכמה באם הוא לוקח זאת כהתחייבות. יש קורסים

שהשווי האמיתישלהם הוא 400 שקלים, ויש כאלה בשווי של 2,000 שקל. אני חושבת שלא נכון

לקבוע את מחיר הקורס.
משה בוטוו
אתם גובים היום כסף עבור קורסים?
טובה אלעזר
לא. נכון לקשור זאת בהתחייבות של העובד.
היו"ר מקסים לוי
צריך להופיע סעיף שאם במידה ועובד מתקבל לעבודה - כוח אדם משלם עבור הקורס, אם

הוא לא מתקבל לעבירה - שייחויב על פי מסמך התחייבות של העובד להחזיר לחברת כוח האדם את

הכסף. במידה והעובד מתקבל לעבודה, הוא לא משלס דבר.
מיכאל אטלן
נניח שהוא לא רוצה לעבוד, הוא צריך לשלם. אבל עדיין יש שתי סיטואציות אפשריות,

האחת, שהוא עובד במקום אחר והשניה, שהוא מחוסר עבודה. עדייו צריך לומר, אדם שעובד - - -
היו"ר מקסים לוי
אם אדם הולך להכשרה מקצועית, עובד, יום או יומיים, או חודש, אין שאלה של החזר.

פסקה 2 מיותרת. אני מציע שתשבו עם מר נזשה בוטון בענין הסייגים לגביית תשלום בעד הכשרה

מקצועית, ותנסו לנסח את העקרון שהתקבל כאן. דהיינו, שאם העובד הולך ללמוד, זה יהיה על

חשבון חברת כוח-אדם, אם הוא לא מתקבל לעבודה בגלל רצונו, הוא יחזיר את מחיר הקורס.
אלי פז
אני רוצה להציע: 1. בטרם יצא להכשרה, יפקיד העובד שטר ביטחון באם לא ירצה לעבוד

אצל קבלן כוח האדם. 2. קבלן כוח האדם יעסיק את העובד בתפקיד הדורש הכשרה המקצועית, ואם

לא ימצא לא מקום עבריה מתאים, יהיה העובד פטור מתשלום. 3. העובד יהיה חייב בתשלום הקורס,

או חייב בעבודה אצל קבלן כוח האדם לפחות שישה חודשים.
משה בוטון
אני לא מקבל זאת. אני רוצה שיצויין במפורש, שאם הוא התקבל לעבריה, הוא לא יהיה

חייב בתשלום.
תמר גוז'נסקי
צריו להוסיף, שאם התקבל לעבודה בסמיכות לסיום הקורס. שלא תבוא חברת כוח-האדם

כעבור שנה ותאמר, למדת אצלי, בוא לעברו.
היו"ר מקסים לוי
אני מציע שהעקרון ינוסח עם היועץ המשפטי, ויש להוריד את הסעיפים הלא רלותמים

לתקנה. דהיינו, תברת כוח האדם תכשיר עובדים למקצועות שונים, העובד יתחייב לעבוד, אם איננו

עובד בפרק זמן מסויים, הוא מחוייב בתשלום. אס הוא מתחיל לעבוד, הוא פטור מתשלום.
יוסי דגן
אני מבקש לציין סייג מה המשמעות שלא הולך לעבוד. אס הוא לא הולר לעבת- בגלל

סירוב, מקובל עליי התנאי. אבל, ישנו נתיב שהוא יעבור את ההכשרה המקצועית, יופנה לראיון אצל

הלקוח והלקוח לא יקבל אותו.
משה בוטוו
במקרה מה לא מדובר בסירוב תעובד.

בכפוף לשתי ההצעות הללו, אנחנו מאשרים את התקנות.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו מאשרים את התקנות בכפוף להצעות, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.

קוד המקור של הנתונים