ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/10/1997

הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושארים מיוחדות (תיקון - מתן גמלת זקנה מיוחדת לעולה עקרת בית), התשנ"ז-1997; תיקון הסכם הניידות (סייע במימון הרכישה והתקנה של אביזרים ברכב לנכים קשים), התשנ"ז-1997; תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה והוראות בדבר תשלום), התשנ"ז - 1997; תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת דרגת נכות) (תיקון), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 111

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. כ"ז בתשרי התשנ"ח (28 באוקטובר 1997). שעה; 9:30
נכחו חברי הוועדה
מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

סופה לנדבר

יורי שטרן
מוזמנים
יהושע שי - אגף התקציבים במשרד האוצר

נטאשה מיכאלוב - אגף התקציבים במשרד האוצר

דיצה נחמדי - מנהלת מחלקת ניידות במוסד לביטוח לאומי

יפה מירוז - מנהלת אגף זקנה ושארים במוסד לביטוח לאומי

רות פינטו - סגנית מנהלת אגף זיקנה במוסד לביטוח לאומי

אבי צרפתי - אגף מילואים ואבטלה במוסד לביטוח לאומי

שולה טל - ענף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי

עו"ד אביבה גולדשטיין- הלישכה המשפטית בביטוח הלאומי

עו"ד רועי קרת - הלישכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי

אסתר טולדנו - אגף המחקר במוסד לביטוח לאומי

רבקה פריאור - מנהלת אגף המחקר במוסד לביטוח לאומי

מרים שמלצר - מי נהל המחקר במוסד לביטוח לאומי

עו"ד יונתן דוידוביץ - ארגון הנכים

יהודה דורון - ארגון הנכים

דב קלמנוביץ " ארגון נפגעי איבה
יועץ משפטי
משה בוטון
מנהלת הוועדה
שירלי אברמי
קצרנית
אושרה עצידה
סדר-היום
1. הסכם בדבר מתן גימלאות זיקנה ושארים מיוחדות (תיקון -

מתן גימלת זיקנה מיוחדת לעולה עקרת בית), התשנ"ז-1997

2. תיקון הסכם הניידות (סיוע במימון הרכישה וההתקנה של

אביזרים ברכב לנכים קשים), התשנ"ז-1997

3. תקנת התגמולים לנפגעי איבה (קביעת דרגת נכות) (תיקון),

התשנ"ז-1997

4. תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה

והוראות בדבר תשלום), התשנ"ז-1997



1. הסכם בדבר מתן גימלאות זיקנה ושארים מיוחדות

(תיקון - מתן גימלת זיקנה מיוחדת לעולה עקרת בית). התשנ"ז-1997
היו"ר מקסים לוי
בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

בראשית הישיבה נדון בהסכם בדבר מתן גימלאות זיקנה ושארים מיוחדות (תיקון,

מתן גימלת זיקנה מיוחדת לעולה עקרת בית), התשנ"ז-1997.

עו"ד אביבה גולדשטיין, בבקשה.
עו"ד אביבה גולדשטיין
אנחנו מביאים היום תיקון להסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים, קיצבאות

זיקנה וקיצבאות שארים מיוחדות. זה הסכם שנועד לתת קיצבאות אלה לעולים חדשים

שהגיעו ארצה לאחר הגיל שבו הם יכולים להיות מבוטחים על חוק הביטוח הלאומי.

קרי, אחרי גיל 60. אנשים אלה אינם יכולים לצבור תקופות הכשרת כדי לקבל קיצבאות

זיקנה ושארים על פי החוק, ומשנת 1988 יש לנו הסכם כזה שנעשה עם אוצר המדינה.

ההסכם כזה בעקרונות שלו בשיעורי הקיצבאות, תואם את העקרונות ואת הכללים

שיש בקיצבאות זיקנה ושארים לפי החוק, אם כי יש הבדלים מסוימים. על פי ההסכם

זכאי לקיצבת זיקנה הוא עולה חדש, גבר או אישה לא נשואה, או אישה נשואה החיה

בנפרד מבעלה, כשהגיל לקבלת קיצבה הוא 65 לגבר ו-60 לאישה. אישה נשואה שהיא

איננה עובדת מחוץ למשק ביתה, קרי, עקרת בית, איננה זכאית לקיצבת זיקנה בזכות

עצמה והיא מתנה זכות לתוספת קיצבה לבעלה. שיעור הקיצבה הוא 16%, קרי, בני זוג

שחיים יחד והאישה היא עקרת בית, זכאים ל- 16% בגין הגבר ועוד 8% בגין האישה.

בעקבות הצעת חוק של חבר הכנסת יורי שטרן ובהמשך לתיקון שנעשה בחוק הביטוח

לאומי לעניין זכות עקרת הבית לקיצבה זיקנה, אנחנו היום מביאים תיקון שהוא יותר

במישור הקונסטיטוציוני חשוב, והוא מקנה זכות עצמאית לעקרת הבית לקיצבת זיקנה.

קרי, היום שני בני זוג שזכאים על פי ההסכם, האישה היא בת 60 והגבר הוא בן 65

ומעלה, שניהם, הם זכאים כל אחד מהם ל-16% מהשכר הממוצע קיצבה, כפוף לכל התנאים

האחרים שכרגע אינני רוצה להלאות בהם את הוועדה.

לכאורה הישג מאוד גדול, אבל בשטח כ-95% מהעולים החדשים בגיל הזה מקבלים

את קיצבאות הזיקנה עם השלמת הכנסה, ששניהם גם על פי ההסכם וגם על פי חוק הבטחת

הכנסה הם במימון האוצר. לכן כאשר אנחנו מגדילים את הקיצבאות של שני בני הזוג

זה לא נותן יתרון כספי נוסף לכיסם של בני הזוג הללו, מפני שזה בסך הכל יורד

מהשלמת הכנסה ולעיתים אם יש איזשהי הכנסה נוספת אחרת הם כלל לא זכאים להשלמת

הכנסה.

התוצאה שעליה הצבעתי קודם שעשויה לנבוע, ועל פי הסקירה שעשינו במקרים

בודדים אנשים שקיבלו עד היום קיצבת זיקנה עם השלמת הכנסה לא יקבלו עוד השלמת

הכנסה בגלל ה-8% תוספת שיש בקיצבה המשפחתית, עלולה לפגוע בבני הזוג העולים

החדשים, מפני שמי שמקבל לקבל השלמת הכנסה זכאי כידוע להנחות ולהטבות שונות

כגון: הנחות בארנונה, הנחות ברדיו וטלויזיה וכמו הנחות אחרות, וזו הרי לא היתה

הכוונה. מחד, לא מגדילים את ההכנסה המשפחתית, ומאידך גם לפגוע בהנחות.



על כן אנחנו מציעים שממועד תחילתו של התיקון הזה כל מי שהיה לזכאי לקיצבה

עם השלמת הכנסה, יקבל השלמת הכנסה. עקרת בית חדשה שהגיעה לגיל 65, כמו בחוק,

אחרי מועד תהילתו של התיקון הזה תוכל לבחור. אם היא יודעת שהיא ובן זוגה זכאים

להשלמת הכנסה אז היא תמשיך לקבל רק כתוספת לבעל ולא בזכות עצמה. אם היא יודעת

שהם אינם זכאים להשלמת הכנסה, היא בוודאי את הקיצבה העצמאית שלה פלוס הקיצבה

העצמאית של הבעל. אנחנו מציעים שתחילתו של התיקון הזה יהיה מראשון לאוגוסט 97.

היו"ר מקסים לוי;

האם מישהו רוצה להעיר הערה נוספת?

יורי שטרן;

אני רוצה להודות על כל מה שעשיתם בעניין התיקון של קיצבת זיקנה.

היו"ר מקסים לוי;

ובכן. אני מקבל את התקנה. תודה רבה לכם.

עו"ד אביבה גודלשטיין;

תודה רבה.

ו



2. תיקון הסכם הניידות

(סייע במימון הרכישה והתקנה של אביזרים ברכב לנכים קשים). התשנ"ז-1997

היו"ר מקסים לוי;

אנחנו עוברים לסעיף השני, תיקון הסכם הניידות.
עו"ד אביבה גולדשטיין
אנחנו רואים בתיקון הזה אחד ההישגים הגדולים בשנים האחרונות בתחום של

הטבות בניידות למוגבלים ולנכים. על פי הסכם הניידות, מי שהוא מוגבל בניידות

כמשמעותו בהסכם הניידות, זכאי לשתי הטבות: זכאי להלוואה עומדת לכיסוי המיסוי

על הרכב, ואם הרכב כולל גם אביזרים אז גם המס שעל האביזרים, וקיצבת ניידות.

אנהנו היום מבקשים להכניס לתוך ההסכם הטבה אחת עיקרית גדולה, נוספת שנוגעת

לנכים הקשים ביותר, אותם נכים שמפאת נכותם הם אינם מסוגלים לנהוג ברכב אם לא

יהיו ברכב התקנים ואביזרים מייחדים שיאפשרו את הנהיגה למי שבאמת איננו מסוגל

לתפעל את הרכב בהגה הקונבנציונלי, או מתוך הכסא והוא נכנס עם כסא הגלגלים והוא

צריך מעלית, או כל אביזר אחר.

אותם נכים קשים שלשם הנהיגה זקוקים לאביזרים מיוחדים או שאינם נוהגים

בעצמם אבל זקוקים לאביזרים והתקנים מיוחדים על מנת שאפשר יהיה להסיע אותם

באוטו, אם זה עגלות נכים מיוחדות או אפילו אלונקה שמצריכה התקן מיוחד, אז יהיה

בהסכם זכות לקבל כסף לרכישה של האביזרים וההתקנה שלהם, לא למס. המס קיים גם

היום. המס על האביזרים גם היום מכוסה באמצעות הלוואה עומדת. אם כן לרכישת

האביזרים והתקנתם, כשהסיוע הזה ניתן כהלוואה ההופכת למענק בתום חמש שנים ולא

צריך להחזיר אלא בנסיבות מיוחדות שאני אפרט אותן.

אנחנו בביטוח הלאומי מצאנו שהיו נכים קשים שהיתה להם זכות על פי הסכם

הניידות לקבל הטבות ,אבל הם לא יכלו לממש אותן כי העלות של האביזרים היתה כל

כך גבוהה, לעיתים אף מעבר לעלות האוטו. הם לא יכלו להינות מההטבות שבהסכם

הניידות.

בשנים האחרונות, משנת 1990, התחיל המוסד לביטוח לאומי בביצוע פרויקט

מיוחד שבו סייענו במימון האביזרים במסגרת מפעלים מיוחדים, לא במסגרת הסכם

הניידות. רצינו ללמוד בכמה אנשים מדובר, וכן ללמוד את העקרונות, כדי לעגן זאת.

כל פעם שיפרנו עוד קצת ובעקבות כל מה שלמדנו בניסוי הזה ועם נפש חפצה של האוצר

אנהנו עכשיו מביאים את התיקון הזה לתוך הסכם הניידות, עם כל המסקנות שהפקנו

מהפרויקט הזה.
היו"ר מקסים לוי
האם יש למישהו הערות?

יורי שטרן;

אני רוצה לברך על היוזמה בתיקון הנוכחי. השאלה שלי היא מהי העלות של

התיקון?
עו"ד אביבה גולדשטי ין
כשני מיליון שקל בשנה, כאשר זה לא כולל את המס על האביזרים ותוספת לקיצבה

שמתקבלת כתוצאה מכך שיש לנכה רכב יותר גדול.
היו"ר מקסים לוי
עו"ד דוידוביץ, האם יש לך הערות למה שנאמר עד כאן?
עו"ד יונתן דוידוביץ
יש לי הערות ספציפיות לגבי התיקון, ויש לי הערות כלליות שלא קשורות

לתיקון אך יש להן השפעה על התיקון,

עו"ד גולדשטיין אמרה שהסכם הניידות במתכונתו הנוכחית נותן שתי הטבות

עיקריות כאשר האחת היא הפטור ממיסים, והשניה היא קיצבת הניידות. העובדה הזאת

נכונה חלקית. למשל, ההטבה הראשונה היא מפלצת שנוצרה בהסכם הניידות, אבל אין לה

שום עניין מעשי. האוצר נותן כביכול כסף למוסד לביטוח לאומי, המוסד לביטוח

לאומי מחזיר את הכסף לאוצר עבור המיסים. זאת אומרת, אין פה שום הוצאה ו/או

הכנסה, למעט העובדה שישנם 300 עובדים שמקבלים משכורת מתקציב המדינה.

משה בוטון;

אבל הנכה נלינה מזה.

עו"ד י ונתן דוידוביץ;

הנכה אמנם נהנה מזה, אבל היה אפשר לפתור זאת בשנייה אחת ובלי 300 פקידים.

הנושא השני שלא מאוזכר כאן והוא הנושא הכואב בחלקו, הוא נושא מימון רכב

עצמו וכן מימון האביזרים עצמם. בהסכם הניידות יש נספח מסי 7 שמדבר על מימון

רכישת הרכב עצמו במבחנים שנקבעים בו. הוא לא מאוזכר כאן בכלל בהצעה הזו ומה

שכואב בו, וכואב גם לי וגם כתבתי על כך, הוא נושא מבחני הכנסה. נקבעה שם

מסגרת לגבי הנכים שזכאים לקבל את אותן הטבות ומי לא.

משה בוטון;

האם אין הלוואה לרכישת רכב?

עו"ד יונתן דוידוביץ;

כן, אבל הבעיה הייא שאותה הלוואה מותנת במבחני הכנסה. אם אתה עובר את

ההכנסה הרשומה שם, אתה לא זכאי לקבל. התקרה שנמצאת שם היא השכר הממוצע במשק.

כמו שאמרה הגברת הנכבדה לפניי, מדובר באוכלוסיה של נכים שאני נימנה עליה,

שזקוקה לרכב מיוחד שעלותו גבוהה במיוחד והאחזקה שלו גבוהה במיוחד. קבוצת הנכים

הזו יש לה הוצאות חריגות ומרובות כתוצאה מהנכות. אני, למשל, לא קיבלתי משום

שאני בתוקף מקצועי מרוויח מעל השכר הממוצע במשק. לא לוקחים פה בחשבון את

ההוצאות המיוחדות שיש לנו בקבוצת האוכלוסיה הזו שנזקקת להרבה מעבר למה שנזקקים

הנכים האחרים.

היו"ר מקסים לוי;

אני בהחלט מסכים איתך שאין מקום לעשות מבחני הכנסה בתחום הזה. זו בושה

וחרפה. יש לעשות תיקון בכל נושא מבחני הכנסה בתחומים שונים. למשל, היום יש

מבחני הכנסה לקשישים וזה גרוע ביותר. אני כרגע מעבד איזשהי הצעה בהקשר למבחני

הכנסה. אין לעשות קשר בין נכות למבחן הכנסה.



עו"ד אביבה גולדשטיין;

בהלוואה עומדת אין מבחני הכנסה.

משה ביטון;

בהלוואה לרכישת רכב יש מבחני הכנסה. זה בא על פי דרישת האוצר.
היו"ר מקסים לוי
עו"ד דוידוביץ טוען טענה צודקת, אבל כאן זה לא המקום,
עו"ד יונתן דוידוביץ
גם כאן יש בעיה. הרעיון שהיה גלים בהסכם הניידות בתחילתו היא שכאשר נכה

ריכש רכב היא יקבל את המימון מהמדינה, הן בפטיר ממיסים והן בהלוואה לרכישת

הרכב, יכאשר הוא מחליף איתו הוא מחזיר את ההלוואה בניכוי פחת שמוביל לכך

שלמעשה בתחשיב שהם עישים בפחת, אז כאשר הנכה ימכיר את הרכב ישאר בידו בדיוק

הסכים שדריש לי לקניית רכש חדש מבלי להוסיף מאימה מכיסי. ואילי כאן מה אימרים?
אימרים
אנחנו נסייע לך ב-80% ברכישת האביזרים, לא ב-100%. מדברים פה על מתן

הלוואה של 80% בלבד. אני יכול לומר לכם בדיוק מהי מחירם של איתם אביזרים.

למשל, הרכב שלי עלה לי מכיסי 85 אלף דילר תיספת. היום האביזרים שאני משתמש בהם

לא קיימים ייתר ואם אני היום צריך להחליף רכב, אז האביזרים שאני אמור לרכיש

יעלי לי מכיסי 100 אלף דילר.

אם נכה אחר צריך פעם בחמש שנים לשלם 20% מהסכום הזה מכיסי, פירושו של דבר

השתעבדית לרכב. לכן, ההצעה של 80% היא לא ריאלית לדעתי. יש הרבה מאוד נכים

שאין להם גם את ה-20%. משרד האוצר והביטוח הלאומי חושבים שאני המריייח כביכיל

הרבה כסף יכיל לקנית את האביזרים האלה, אבל הם טיעים משים שמבחני ההכנסה הם

מעוותים. הם לא לוקחים בחשבון את ההיצאית הרבות שיש לי. אם כן, זהו גושא אחד

שצריך לתקן פה. אנחנו מבקשים מכם לתקן את סעיף 4 כך שהמענק יהיה ב-100% ולא ב-

80%. הרי הרעיון בהסכם היא שהנכה יוכל תמיד להגיע למצב בי היא יקבל את הרכב

מהמדינה. כך זה בכל מדינה מתוקנת בעולם. כאן, היא מכיסי יצטרך כל פעם להוסיף

עשרית אלפי דולרים. זו ההערה הראשונה. חוץ מזה יש לנו עוד מספר הערות להסכם

ואנחנו נציג איתן בהמשך.

היו"ר מקסים לוי;

עי"ד גולדשטיין, אני מבקש לדעת מדוע נקבע 80% ולא 90% אי מספר אחר?

עי"ד אביבה גולדשטיין;

בפרויקט שאנחנו ביצענו, אנחנו השתתפנו ב-50% וכבר אז זה הכניס עשרות רבית

של אנשים שקידם לא יכלי להנית מההסכם, כי לא היה להם את הכסף לאביזרים, פנימה

להסכם הניידות. אנחנו הצלחנו לשכנע את האוצר להכפיל פעם וחצי, לא 50% אלא 80%.

מלבד זה יש גם נישאים עקרונים. ראשית, אם אנחנו ניתן 100% סיוע לקבוצה קטנה,

נוכל לתת לקבוצה ייתר קטנה, וכך אנחנו יכולים לתת יותר. שנית, אדם שתורם

לרכישת האביזרים הללו, ועליתי של כל אחד מהאביזרים האלה היא יקרה מאיד, הוא גם

ישמור ייתר טיב עליהם. כשהנכה מקבל יכאשר היא לא תרם לרכישת הרכב אז אין לו

מחייבית לעניין. בתים חמש שנים זה הופך להיות מענק. הנכה מוכר את ריכבו. נכין

שהאביזרים בערך שוק מעט מאיד, אבל משהו היא מקבל מהם.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו מבקשים לדעת מת יקרה בעוד חצי שנה בעקבות התיקון הזה. רק אז נוכל

ללמוד אם עו"ד דוידוביץ צודק, או לא.
עו"ד יינתן דוידוביץ
אני כבר יכול לומר לכם מה יקרה משום שאני מכיר את האוכלוסיה. מדובר בסך

הכל בעד 300 נכים וזה לפי הערכה של הביטוח הלאומי. לדעתי זה הרבה פחות. מרבית

האוכלוסיה הזו, של נכים קשים, היא אוכלוסיה של נכים שחיים במוסדות. לנכים האלה

אין ולו אגורה שחוקה בכיסם ולכן גם ה-80% לא יתן להם כלום. הם ישארו במוסד בלי

רכב. אני מדבר על נכים שגרים במוסדות כמו אלי"ן בקטמון בירושלים ובמעון הנכים

בנתניה.

עו"ד אביבה גולדשטיין;

כשאנחנו נתנו 50% סיוע נכנסו עשרות של נכים פנימה. אנחנו עכשיו מכפילים

פעם וחצי ואנחנו מעונינים ללמוד עוד כמה יכנסו וכמה ישארו בחוץ. אגב, האנשים

במוסדות שאותם הזכיר עו"ד דוידוביץ אינם זכאים להטבת לפי הסכם הניידות אם הם

מאושפזים.
עו"ד יונתן דוידוביץ
זה לא אישפוז.

עו"ד אביבה גולדשטיין;

אנחנו בהחלט רוצים ללמוד מה יקרה כתוצאה מהשיפור הזה. אני חושבת שפרק זמן

של חצי שנה הוא לא מספיק. אולי תתנו לנו פרק זמן יותר ארוך לראות כמה אנחנו

קולטים פנימה כדי ללמוד מה זה יעשה אם ניתן קצת יותר. חוץ מזה, אנחנו לא

נותנים רק 80%, אלא אנחנו מגדילים בקיצבה, ואנחנו נותנים עוד כמה דברים כתוצאה
מהסיוע הזה, כגון
ביטוח ועוד כמה דברים.
עו"ד יונתן דוידוביץ
עו"ד גולדשטיין אומרת שאותו נכה שלא יוציא מכיסו את אותם 20% לא ידאג

לאביזרים וכו'. זה לא מדויק משתי בחינות. ראשית, אנחנו משלמים ביטוח ואם משהו

מקולקל הביטוח ישלם את זה מימלא. אנחנו מחויבים לפי ההסכם לשלם את הביטוח אז

כך שאין בעיה לא לדאוג לקלקול. שנית, יש תמיד סנקציה. תוכיחו שהנכה התרשל או

פגע במזיד.

משה בוטון;

הנכה רוצה שהרכב שלו יהיה תקין כדי שהוא יוכל להשתמש בו. לא עולה על הדעת

שבגלל שהנכה מקבל זאת בחינם הוא לא ידאג לרכבו או יקלקל אותו.
היו"ר מקסים לוי
בתוך פרק זמן של חצי שנה, חמישה חודשים, אנחנו נלמד אם יש נכים שלא מימשו

את ההטבה של 80%. יתכן שהביטוח הלאומי יאמר שהתקציב הזה לא נוצל משום שאין

לנכים את היכולת לממן, יתכן שאז יהיה צורך לתקן את התקנה. כרגע, אני מאמין

ליושר ליבם של עובדי הביטוח הלאומי שעשו מאמצים כדי להביא לתיקון ההצעה הזו.
עו"ד יונתן דוידוביץ
במקרה שלי אני שילמתי הכל מכיסי. התיקון הוא מבורך, עם זאת אם יש להם

באמת רק 80% בתקציב אז צריכים ללחוץ על האוצר.
עו"ד אביבה גולדשטיין
כדי לסבר את האוזן אני רוצה לומר שהתיקון הזה מכפיל את ההוצאה שהיתה לנו

בפרויקט. מכל מקום, אנחנו נבדוק את עצמנו.

מי זכאי להטבה הזו? קודם כל הוא צריך להיות נכה הזכאי להלוואה עומדת על

פי ההסכם. כלומר, לא סתם נכה שמקבל דרך משרד הבטחון או ממקום אחר. שנית,

הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים לפי העניין, קבעה שהנכה זקוק ומשתמש

בקביעות בכסא גלגלים. שלישית, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע כי הנכה זקוק

לרכב מסחרי מיוחד וכי דרושים לו אביזרים מי והדים על מנת שיוכל לנהוג ברכב, או

שניתן יהיה להסיעו ברכב. רביעית, הנכה לא קיבל סיוע לרכישת אביזרים מיוחדים

מכל גורם אחר בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה. חמישית, הוא איננו זכאי למענק

לרכישת אביזרים מיוחדים לפי חוק או הסדר אחר.

מהם התנאים? ראשית, הסיוע ינתן אחת לחמש שנים. מקבל הסיוע יהיה זכאי

להחליף רכב אחת לחמש שנים, בין אם הוא נוהג, בין אם לאו. אתם יודעים שהיום

החלפת רכב היא לתקופות יותר קצרות, אבל היות ופה האביזור הוא כל כך בעייתי גם

לנכה וגם משום שההוצאה היא גדולה, זה יהיה אחת לחמש שנים. סיוע חוזר ינתן לפני

תום חמש שנים אם הרכב שבו הותקנו האביזרים אבד, נהרס, ניזוק באופן שאינו כשיר

עוד לשימושו של הנכה. TOTAL LOSTאו קלקול אהד שגורם לכך שאי אפשר עוד להשתמש

ברכב, במקרה כזה הוא יקבל שוב סיוע חוזר באותו סכום. האפשרות הבאה בה הוא יקבל

סיוע חוזר לפני תום חמש שנים היא כאשר המכון הרפואי קבע שהרכב שברשות הנכה

איננו מתאים לו עוד, או שהנכה חייב באביזר נוסף או אחר מאלה שהוא רכש באמצעות

הסיוע שניתן לו. בתום חמש שנים הסיוע הזה הופך להיות מענק ורק במקרים מאוד

מיוחדים הוא יצטרך להחזיר.

הנכה יהיה חייב לבטח את האביזרים במלוא ערך כינון שלהם. המוסד ישתתף

בהוצאות הביטוח של האביזרים. ההשתתפות בעלות הביטוח תתבטא בתוספת רכיב בקיצבת

הניידות ההודשית שהאיש מקבל. יהיה סכום העלות, סכום שעליו מבוטחים, וממנו כמו

שאותם אחוזים שהוא מקבל על ביטוח הרכב, הוא יקבל גם בביטוח האביזרים. היות

ואנחנו לא נוכל לעשות חישוב לגבי כל אדם, נעשה שתי קטגוריות. אחת, על איבזור

עד מאה אלף שקל, והשנייה, איבזור מעל מאה אלן שקל. מי שסך הכל העלות של

האביזרים שלו היא עד מאה אלף שקל, יקבל את האחוזים המגיעים לו על פי הביטוח

הכללי מתוך מאה אלף שקל, והאחר יקבל מעבר לזה.

סכום הסיוע הוא 80% מהעלות בפועל של הרכישה וההתקנה של האיבזור, או מעלות

איבזור לפי מחירון ממוצע. היום יש בשוק ארבע חברות מאבזרות ולכל אחת יש מחירי

שונים. אנהנו התחייבנו לעשות מחירון ממוצע שנעדכן אותו אחת לשישה חודשים.

אנחנו נבדוק אצל כל החברות מהו מחירו של כל אביזר ונכתוב מחיר ממוצע לאביזר.

על כן האיש יקבל או 80% מהמחיר הממוצע על פי המחירון, או לפי מה שהוא הוציא

בפועל, על פי הנמוך מבין הסכומים האלה. יש 80% גם בסיוע חוזר, גם אם הוא קיבל.

הסיוע הופך למענק בתום חמש שנים ובכל זאת יש עילות החזר מסוימות. הנכה לא

ידרש להחזיר את הסיוע כתום חמש שנים מאז שהוא קיבל אותו לראשונה, אלא בעילות

אלה. ראשית, אם הנכה נפטר לפני תום חמש שנים. שנית, הנכה איננו זכאי עוד לסיוע

באיבזור. למשל, הוא היה נתון בגבס והוא כבר לא צריך, או שהוא חדל להיות מוגבל

בניידות בכלל, אז הוא יצטרך להחזיר. כשהוא יצטרך להחזיר בעילות אלה אז אנחנו

לא נדרוש שהוא יחזיר לא את מה שהוא קיבל בפועל, ולא אחוזים ממה שהוא קיבל

בפועל, אלא לפי הערכת שמאי.
משה בוטון
זאת אומרת, עם בלאי.
עו"ד אביבה גולדשטיין
מד; שווי האביזרים שהותקנו אצלו במועד המכירה כשוק חופשי.
משה בוטון
במקרה ויש לנכה אביזרים והוא לא זקוק להם יותר, אז צריך שתהיה אפשרות בה

הוא יוכל לתת לכם את האביזרים ושתיקחו אותם. הוא לא צריך למכור את זה ולהחזיר

כסף, יתכן והוא לא ימכור את זה.
עו"ד אביבה גולדשטיין
אנחנו לא מנהלים מחסנים.
משה בוטון
מי יקנה אביזרים כאלי!?
עו"ד אביבה גולדשטיין
מר בוטון, למזגן מיוחד או למעלון לרכב יש שוק. מעלון רכב יכול לשמש לא רק

את הנכה שעולה עם הכסא, אלא הוא יכול לשמש גם מישהו שצריך להטעין לריכבו משא

כבד אחר. לכל הדברים האלה יש שוק. אנחנו נראה בשוק החופשי כמה אפשר לקבל

עליהם.
היו"ר מקסים לוי
השאלה היא האם האביזרים האלה אכן נמכרים? אם הם לא נמכרים הם הופכים לנטל

על המשפחה במקרה והנכה נפטר. לדעתי אתם צריכים לחפש פתרון אחר.
עו"ד אביבה גולדשטיין
במסגרת הפרויקט שאנחנו ביצענו לא הגענו למצב הזה, בכל זאת אצה לנו הדרך

להביא את הנושא, גם בגלל שמבקרת המדינה אמרה: מספיק שמונה שנים על חשבון

מפעלים מיוחדים, וגם בגלל שמצאנו שהשעה כשרה להביא אותם לוועדה. אנחנו עדיין

צריכים ללמוד מה קורה בהחלפת רכב, מה קורה במכירת אביזרים כאלה, אנחנו לא

יודעים. אנחנו נלמד מהניסיון.
היו"ר מקסים לוי
נניח שיש הערכת שמאי ואדם נתקע עם האביזרים האלה בביתו והוא צריך להחזיר

לכם. כלומר, הוא גם צריך להחזיר לכם וגם האביזרים נשארים אצלו. מה יקרה אז?
עו"ד אביבה גולדשטיין
אנחו נדריך את השמאים להביא זאת בחשבון, אם באמת יש אופציה למכור.



היו"ר מקסים לוי;

לדעתי, יש צורך לתקן את הסעיף הזה. אני לא יודע איך צריך לתקן אותו, אני

גם לא חושב שכאן זה המקום המתאים לתקן אותו. עם זאת אני חושב שאתם צריכים

לחשוב על כך.

עו"ד יונתן דוידוביץ;

אפשר ללמוד את הניסיון שיש לנכי צה"ל. עם 90% מהאיבזור אין מה לעשות.

עו"ד אביבה גולדשטיין;

אנחנו נלמד מהניסיון מה קורה. אנחנו לא יודעים מה קורה בקטע הזה.

יש סיטואציה נוספת בה הנכה יחויב להחזיר את מלוא סכום הסיוע ובתופסת

הפרשי הצמדה. אלה אותם המקרים בה רימו אותנו. כלומר, שלא היה מגיע לו

מלכתחילה. ברגע שתפסנו אותו הוא יצטרך להחזיר עם הצמדה.

משה בוטון;

זה לא רק את האביזרים, אלא את הכל.

עו"ד אביבה גולדשטיין;

את הכל. אם אנחנו נתפוס אחד כזה אז הוא ישלם.

דורון יהודה;

אני רוצה להעיר הערה לגבי החזר הציוד. כיום יש לנו ניסיון עם נכים שלא

יכולים למכור את האוטו שיש להם. אני מדבר על הנכים הקשים ביותר, לא על הנכים

הקלים. הערך של המכונית של נכה קשה יורד עד כדי כך שהוא לא מסוגל לקנות אוטו,

הוא גם לא יכול להחזיק את האוטו שנשאר ברשותו, כי הבלאי על מכוניות אמריקאיות

הוא גדול. אם אני הייתי מוכר את הרכב שלי אז אני אקבל עליו שלושים אלף שקל

ותחשבו שאני צריך לקנות אוטו שעולה 120 אלף שקל וכרגע אני מדבר רק על הרכב,

בלי האיבזור. זאת אומרת, אני צריך להוסיף היום בסביבות 90 אלף שקל כדי לקנות

מכונית. במצב שכזה איך אנחנו יכולים לדבר על החזר ציוד? זהו ציוד שאף אחד לא

יהיה מוכן לקנות אותו. אני חושב שהיום צריך לתקן מיד את התנאי של החזר הציוד.

היו"ר מקסים לוי;

איך היית מתקן אותו?

דורון יהודה;

אני הייתי אומר שבמידה והנכה נפטר אז הוא לא צריך להחזיר את הציוד. אם

המוסד יכול לקנות את הציוד הזה שיקנה.
עו"ד אביבה גולדשטיין
האם המוסד יחזיק מחסנים?
היו"ר מקסים לוי
סוכם כבר שהביטוח הלאומי יבדוק את הנושא הזה כי מובן שיש כאן בעיה.



עו"ד יונתן דוידוביץ;

כדי שלא יהיו אי הבנות אני רוצה לחזור ולומר שאנחנו מברכים על היוזמה הזו

בתיקון הזה.

עוד נושא אחד שמציק לנו בתיקון המוצע הוא נושא התקופה, החמש שנים. בהסכם

הניידות כרגע יש מיגבלה שכאשר הנכה רוכש רכב מותר לו לההליף את הרכב אחת ל-42

הודש. גם זה לדעתנו הוא לא המקום ואני אסביר למת. אין שום בעיה שאדם יוכל

להחליף את ריכבו בכל עת שיחפוץ. לא יתכן מצב שימנעו ממני להחליף את הרכב שאני

נוהג בו, רק בגלל שאני כבול להסכם. ההגבלה הזו היא לא במקומה. למה? באותה

מסגרת שבה הם אומרים איך הנכה מחזיר את ההלוואה ואת המענק, אפשר לעשות חישוב

שהוא יחזיר כך שלא יהיה מצב של התעשרות לכאורה. אבל מצד שני, לא יתכן מצב

שיחייבו נכה להחזיק תקופה מסוימת רכב בלי אפשרות להחליף. ישנו גם עוד מצב בו

נכים צריכים להחליף באמצע את הרכב.
היו"ר מקסים לוי
המוסד לביטוח לאומי לא קבע את התקופה של חמש שנים בצורה שרירותית.

עו"ד אביבה גולדשטיין;

בהחלט לא. בפרויקט, שמונה שנים אף אחד לא החליף רכב.
עו"ד יונתן דוידוביץ
גם אני לא החלפתי עד עכשיו. עם כל הכבוד, זה לא מתאפשר לי להוציא מכיסי

120 אלף דולר. לו היה ההסכם הזה חל כראוי גם על המתקנים אפשר היה מזמן להחליף

את הרכב.
עו"ד אביבה גולדשטיין
אנחנו בדקנו עם אנשים טכניים ואמרו לנו שהאביזרים האלה טובים להרבה יותר

מחמש שנים. אנחנו אמרנו חמש שנים גם על רכב וגם האביזרים, אבל מבחינת הניסיון

שלנו זה להרבה יותר זמן. אגב, אחד התנאים שלנו במתן- הסיוע הזה הוא שההתקנה

עוברת בדיקה של מכון בטכניון ושל משרד העבודה ושל המכון הרפואי שאכן הם אלה

האביזרים הדרושים.

ו
עו"ד יונתן דוידוביץ
חלק מהאביזרים לא מחזיקים חמש שנים ואפילו פחות זמן הם לא מחזיקים. אני

אומר זאת מתוך ניסיוני ומניסיונם של אחרים. אני לא יודע בדיוק עם מי דיברת.

אני מכיר את כל הארבעת הגופים ואף אחד לא יאמר את זה.

היו"ר מקסים לוי;

אם אתה אומר זאת אתה צריך להביא סימוכין לדבריך. אני בטוח שאנשי המוסד

לביטוח לאומי ישבו ובחנו את כל הדברים האלה מבחינה מקצועית. אנשי המוסד לאומי

יכלו להחליט גם על שנתיים ולא על חמש שנים, אבל אז היית בא ושואל מדוע חם קבעו

דווקא שנתיים?
דורון יהודה
אני כרגע בא מבית הדין הגבוהה לצדק שדן בסוגיה שהיא כמעט בתחום התקופה.

אנחנו הגענו לפשרה בבג"ץ לפיה מסירים את הפנייה לבג"ץ, כאשר אנחנו נשב עם

נציגי האוצר במטרה למצוא את הדרך להורדת התקופה. אנחנו לא מדברים על הורדה

מחמש שנים, אלא מהורדה מ-42 חודשים. פה עושים תרגיל הפוך, מעלים את התקופה

לנכים הקשים יותר. זהו אבסורד ואני אסביר לכם מדוע. נניח ואני מחזיק היום את

ריכבי 42 חודש אז אני לא יכול למכור אותו. אני נשאר עם אוטו שאני לא יכול

למכור והערך שלו יורד ממילא. אני לא מקבל על האוטו שקל משום שמדובר בגרוטאה.

אז מה עשיתם פה? נתתם לי איבזור בלי אוטו. אני טוען זאת עכשיו בבג"ץ והוא קיבל

את הטענות שלנו. אם אתם מגדילים לנכים את השנים אז אתם לא נותנים להם 80% אלא

רק 50%. אני ומר דוידוביץ לא יכולים למכור את המכוניות שלנו ויש כאלה עוד

אלפים שעכשיו היו בבג"ץ.
עו"ד אביבה גולדשטיין
האביזור של הרכב בכלל לא שייך לדבריך.

דורון יהודה;

אני כרגע מדבר על כך שיש בעיה לקנות אוטו חדש ברכבים מסוג "ואן". אם

התקופה היתה יותר קצרה היו מוכרים את האוטו יותר.

עו"ד אביבה גולדשטיין;

אתה טוען עכשיו פה, לפני הוועדה, ש"ואן" שאובזר ב-30 אלף דולר ימכר על

ידך אחרי שלוש שנים מפני שאתה חושב שאחרי חמש שנים לא יהיה לו ערך, והיום אחרי

שחתכת לו את הריצפה יש לו ערך. האם זה סביר מה שאתה אומר?

דורון יהודה;

אני טוען שככל שנוריד את הפער של השנים, אז הרכב הוא עדיין במצב שניתן

למכור אותו. אני שואל אותך, מה את עושה עכשיו עם אותו נכה שצריך למכור את

האוטו בעוד חמש שנים? הוא לא יקבל שקל על האוטו, אז כיצד הוא יוכל לרכוש רכב

חדש?
דיצה נחמדי
ממתי אדם לא מקבל שקל על מכירת רכב?
דורון יהודה
האם עשרת אלפים שקלים או 20 אלף שקלים זה מספיק כסף לקניית אוטו חדש? אני

מדבר על אוטו שעולה 120 אלף שקל בלי מיסים. האם ככה אתם באים לקראת אותם נכים

קשים? הדבר הזה לא קיים לגבי הנכים בדרגות הנמוכות, כי שם הפער של ההפרשים שהם

צריכים להחזיר בין החלפה להחלפה הוא בין 2,000 ל-3,000. למה על הנכים הקשים

לסבול יותר? מדוע הם צריכים לקבל עונש? אני מנסה להבין מה אתם רוצים ואני לא

מצליח.
עו"ד אביבה גולדשטיין
דורון מביע פה כאב ואני רוצה לומר שהוא מדבר על מימון הקנייה של הרכב.

בעניין של האיבזור ובעניין ההלוואה עומדת, הנכה שקיבל "ואן" בהלוואה עומדת של

המס הוא בדרך כלל מחזיר אפס, ובאיבזור הוא לא יצטרך להחזיר. הבעיה שנוצרת לו



היא במימון של רכישת הרכב שדיברנו מלכתחילה, זו בעיה. אנחנו יותר מלוותי- על כל

ההלוואה העומדת ולוותר על כל המענק של האיבזור לא יכולים להציע.

היו"ר מקסים לוי;

אי אפשר שלא להתייחס בכובד ראש לשאלת הכדאיות של רכישת הרכב. אנחנו

יודעים גם היום שבעל רכב חדש משלם פחות ביטוח ובעל רכב ישן יותר משלם יותר.

עו"ד אביבה גולדשטי ין;

הביטוח מכוסה בקיצבה.
היו"ר מקסים לוי
אני כרגע מדבר על העיקרון של הביטוח. נציגי חברות הביטוח טענו כי רכבים

ישנים גורמים ליותר תאונות מרכבים חדשים. אני רוצה לשאול מדוע אי אפשר לקצר את

מועד הזמן הזה כדי לאפשר לנכים לרכוש את הרכב מחדש. למה לתת לו חמש שנים תקופת

התיישנות. בעל מכונית משנת יצור 97 לא יקנה מכונית משנת 91. הוא ינסה לקנות

רכב משנת 94-95. יש אמת בטענה הזו ואולי יש מקום לחשוב על כך מחדש. הביטוח

הלאומי צריך לשים לב לנקודה הזו.

משה בוטון;

בזמנו, כאשר קבעו את החמש שנים האלו אז באמת הנוהג המקובל במדינה היה

להחליף רכבים כל חמש, שש ושבע שנים. היום כולם, ובכלל זה עובדי המדינה ועובדי

הציבור, מחליפים רכבים כל שנתיים-שלוש. אנשים לא קונים רכבים ישנים.
היו"ר מקסים לוי
האם אתם יודעים מדוע המדינה קבעה תקופה של שלוש שנים להחלפת רכבים של

שרים וראשי ערים? זה לא נקבע סתם נעשתה עבודה כלשהיא בנושא.

משה בוטון;

כספית זה כדאי. מבחינה כלכלית זה כדאי אפילו.
היו"ר מקסים לוי
צריכים לחשוב על הנקודה הזו.

נטאשה מיכאלוב;

צריך לחשוב ביצירתיות בנושא הזה בהמשך, אבל כרגע אני מציעה שנשאיר זאת

כמו שזה. הבג"ץ הוא לא בדיוק על הנושא הזה.

היו"ר מקסים לוי;

עו"ד גולדשטיין, אני חושב שצריך לבדוק מדוע החליטו להחליף לראשי ערים

ולשרים את הרכב כל שלוש שנים. נדמה לי שמכון התקנים העמיד מסמך לגבי בלאיי

וכדו'. לדעתי, יש לחשוב על הנושא הזה. אנחנו נרשום את ההסתיגות הזו. אנחנו גם

מבקשים מהביטוח הלאומי והאוצר לומר לנו את דעתם בעניין.



עו"ד אביבה גולדשטיין;

האם ההסכם כמו שהוא, מאושר כרגע ומאפשר לנו זמן להתחיל לקראת תיקונו

בהקשר הזה?
היו"ר מקסים לוי
כן.
משה ביטון
תבואו אלינו עוד חצי שנה עם דיווח על כל הנקודות שעלו פה.
עו"ד אביבה גולדשטיין
השאלה היר האם חצי שנה זה מספיק זמן להפיק לקחים?
משה בוטון
תבואו לפה ותגידו לנו אם כן אם לא.
דורון יהודה
יש לתת הכי הרבה לנכים הקשים בדגת נכות 100%. נוצר פה מצב והיפוכו. הנכים

הקשים מקבלים הכי פחות. נכה בדרגה של 80% קונה מכונית ומוכר אותה והוא יכול

להגיע למצב של אוטו תמורת אוטו. אבל אני שנמצא בדרגת נכות קשה לא מגיע למצב

הזה, אני צריך להוסיף עוד 80-90 אלף שקל.

אדוני היושב ראש, אין לי בעיה עם החמש שנים. אבל אם אתה אומר חמש טונים אז

אחרי חמש שנים כמו נכה צה"ל וכמו פעולות איבה, תן לי את ההפרש של הסכים שחסר

לי לקנות את האוטו.
היו"ר מקסים לוי
אני מציע לברך על ההסכם הזה. עם זאת, אנחנו לוקחים את ההערה שהעלה עו"ד

דוידוביץ והיא מדוע נקבע 80% ולא 100%. הביטוח הלאומי יעדכן את הוועדה בעוד

חצי שנה על ניצול התקציב. אם ה-20% האלה מונעים מהאנשים לקנות את האביזרים

האלה, אז יש לעשות חשיבה מחודשת בעניין הזה.
עו"ד יונתן דוידוביץ
אני מבקש שיבדקו גם את נושא מבחני ההכנסה, מסמך 7 להסכם הניידית.
היו"ר מקסים לוי
אני מנסה לבנות הצעה כלשהי בעניין ואני אדבר איתך בנושא הזה.

אם כן, אנחנו מאשרים את תיקון הסכם הניידות.



3. תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (קביעת דרגת נכות) (תיקון). התשנ"ז-1997

היו"ר מקסים לוי;

אני מביו שנפלו פה טעות.
עו"ד אביבה גולדשטיין
נכון. נפלה פה טעות הדפסה,

היו"ר מקסים לוי;

מהי הטעות?
עו"ד אביבה גולדשטיין
שהעיגול מתייחס רק לגבי דרגת נכות המזכה בקיצבה ולא דרגת נכות המזכה

במענק. במענק אנחנו בכלל לא נעשה עיגולים. בכלל, עיגולים לא קיימים לתקנות

הנכים. אצלנו זה קיים בנפגעי עבודה.

משה בוטון;

אני מבין שבנפגעי איבה לא תעגלו במענק ובנפגעי עבודה כן תעגלו במענק.

עו"ד אביבה גולדשטיין;

לא, זה בדיוק העניין.

משה בוטון;

אז למה פה ביקשתם לעגל?

עו"ד אביבה גולדשטיין;

זו היתה טעות הדפסה. אנחנו העתקנו את התקנה כמו שהיא, תקנה 11 מתוך תקנות

קביעת דרגת נכות בנפגעי עבודה, ונפלו שם בסוף שתי מילים.
היו"ר מקסים לוי
האם יש הערות?
דב קלמנוביץ
אני רוצה לשאול איך זה היה נהוג בצה"ל?

עו"ד אביבה גולדשטיין;

אין בצה"ל עיגול כזה בכלל בתקנות. אנחנו מעגלים תמיד כלפי מעלה, בצה"ל

אני שמעתי מתחת לשולהן, לא בתקנות, שהם עד נקודה 5 יורדים, ומעל נקודה 5

עולים. אנחנו תמיד עולים.



משה ביטון;

נכה שיש לו % 16.5יקבל 16.5% עכשיו, אבל אם יש לו 25.3% הוא יקבל 25%.

דב קלמנוביץ;

הנכה שיש לו 16.5% יפגע מזה.
משה בוטון
לא, הוא יקבל 16.5%.
דב קלמנוביץ
למה נכה שיש לו 25.5% יקבל 26%?

משה בוטון;

כדי לא להגיע ממענק לקיצבה.
דב קלמנוביץ
יש לי פתרון אחר. אני חושב שבתקנות יכולים לקבוע כלל שמי שבגלל כללי

העיגול עולה על ה-20%, זה לא יזכה אותו בקיצבה, אלא יתן מענק. מדוע שאנשים שיש

להם, למשל, דרגת נכות 16.5% יקופחו משום שתישאר להם אותה דרגה, בעוד שאדם שיש

לו 25.5% דרגת נכות יקבל 26% דרגת נכות? אני רוצה להדגיש כאן שמדובר כאן

בחיוון. יש ילדים בני 13 נפגעי איבה שיש להם 16.5%, צריכים להוון להם עוד

שישים שנה קדימה חצי אחוז, זה עוד הרבה כסף. למה לא לתת להם?

עו"ד אביבה גולדשטיין;

ב-16.5% לא מהוונים שום דבר. ב-16.5% הוא מקבל מענק חד פעמי.
דב קלמנוביץ
אבל אם תתנו לו מענק לפי 17% זה יהיה יותר. למה לא לתת לו יותר? האם

בגלל שמדובר במסכן שיש ליו רק 16.5% ולא 25%?
משה בוטון
היא אומרת לך שבצה"ל לא מעגלים בכלל.
דב קלמנוביץ
היא לא בטוחה.
עו"ד אביבה גולדשטיין
לא. אני אומרת לך, אין להם תקנות עיגול בכלל. אנחנו מטעמי נוחות

מינהלתית, הכנסנו כמו בנפגעי עבודת.
היו"ר מקסים לו י
אני מציע שנשאיר את התקנה בצד עד שתבדקו מה קורה בצה"ל ותיידעו אותנו.
עו"ד אביבה גולדשטיין
אני יכולה להגיד באחריות שאין להם תקנות לעניין. בתקנות הנכים אין עיגול.
היו"ר מקסים לוי
כדי שהדברים האלה יובהרו אני גם רוצה לדעת את התקנות האלה שלהם.

משה בוטון;

בוא נאמר שאנחנו מאשרים את זה. אם יתברר שיש בצה"ל תקנות עיגול נחזור

לדיון, בסדר?
היו"ר מקסים לוי
מקובל.
עו"ד אביבה גולדשטיין
תודה רבה.

1



4. תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה והוראות בדבר תשלום).

התשנ"ז - 1997
עו"ד אביבה גולדשטיין
את התקנה הזו יסביר עו"ד רגעי קרת.
עו"ד רועי קרת
מסתבר שיש צורך להכניס לתוך ענף האבטלה עוד כמה אוכלוסיות שלא נמצאות בו

היום. אי; מקום שהאוכלוסיות האלה יהיו בחוץ. מדובר בעובדים שמעסיקם הוא מעסיק

זר ועובדי שגרירויות ונציגויות זרות אחרות שזה למעשה גם כן מעסיק זר. היום

העובדים האלה לא מבוטחים בענף אבטלה ואם הם מפסיקים את עבודתם, מפוטרים, או

שהמעסיק הזר מפסיק לעבוד בארץ, הם לא זכאים לדמי אבטלה.
משה בוטון
מפני שאין להם מעביד שחייב לשלם עבורם דמי ביטוח.
עו"ד רועי קרת
בדיוק. הם משלמים דמי ביטוח בעד עצמם. הם גם לא משלמים היום עבור ענף

אבטלה, ואם נוצר מצב שבו חם מובטלים הם לא זכאים לדמי אבטלה.

התיקון השני לתקנות הוא לגבי עובדים הנמצאים בחודשיים הראשונים לחופשה

ללא תשלום.
משה בוטון
יש כאן אותו עיקרון. הוא גם נחשב עצמאי בחודשיים אלו.
היו"ר מקסים לוי
האם יש למישהו הערות? אם לא, תודה רבה לכולכם.

ו

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.

קוד המקור של הנתונים