ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/07/1997

חוק הבטחת הכנסה (תיקון - משתמשים בסמים מסוכנים), התשנ"ז-1997 - הצעת חוק של חבר-הכנסת מקסים לוי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 100

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. י' בתמוז התשנ"ז (15 ביולי 1997), שעה 09:30
נכחו
חברי הוועדה: מקסים לוי - היו"ר

תמר גוז'נסקי

יורי שטרן
מוזמנים
יהושע שי - אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד רות הורן - המוסד לביטוח לאומי

שלמה כהן - המוסד לביטוח לאומי

עו"ד ג'ודי וסרמן- המוסד לביטוח לאומי

אורנה וירקוביצקי- המוסד לביטוח לאומי

קלרה פלדמן - מרכז השלטון המקומי

עו"ד שרון הברמן - מרכז השלטון המקומי

ברזילי שלום - יו"ר המועצה המקומית

פרדס-חנה -כרכור

אלי בן-גרא - מזכיר איגוד העובדים הסוציאלים

דייר יעקב ברג - כפר גמילה "רמות יהודה"

איתן גורני - סמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים

דייר יאיר עמרם - הרשות למלחמה בסמים

מאיר מוזס - מתנדב בגמילה מסמים

שמעון קובר - נגמל מסמים
יועץ משפטי
משה בוטון
מזכירת הוועדה
חנה פריידין
קצרנית
צפרא ספרן
סדר-היום
חוק הבטחת הכנסה (תיקון - משתמשים בסמים מסוכנים), התשנ"ז-1997 -

הצעת חוק של חבר-הכנסת מקסים לוי.
היו"ר מקסים לוי
אני פותח את הישיבה.

חוק הבטחת הכנסה (תיקון - משתמשים בסמים מסוכנים),

התשנ"ז-1997 - הצעת חוק של חבר-הכנסת מקסים לוי

הרעיון הבסיסי של החוק נולד מנסיון החיים שעברתי עם מספר רב של אנשים בתהום

של גמילה מסמים. בשנת 1983 רבו בלוד המקרים של משתמשים בסמים, אוכלוסיות חזקות

עזבו ונותרו אוכלוסיות חלשות מאד. האוכלוסיות החלשות לא יכלו להתמודד עם הבעיות

הקשות שהיו בשכונות, כשמוקדי הסמים היו הלק חשוב מאד בכל התהליך. התחלתי לטפל

בנושא וגייסנו, דרך קהילת שיקגו, תקציב מיוחד. זה היה תקציב אדיר מאד, לאו דווקא

מן הממשלה, וקהילת שיקגו תרמה את הרופא, את הבדיקות, את הצוות המקצועי, שהיה מוכן

לשבת עם אדם שמוכן להיגמל מסמים, לנסות לטפח אתו את הקשר ולהכניס אותו למעגל חיים

אחר לגמרי. הממשלה, אלא הק אני לא צריך לספר לכם מה זה נרקומן בתוך בניה רוויה

של 18 יחידות דיור. אדם כזה עלול להשחית את כל הבנין, עלול להפיל אימה על כל

הילדים, ובסופו של דבר המפגע הזה יכול היה לגרום לכך שאנשים מכרו את הדירות שלהם

בעקבות הנרקומן הזה.

הבעיה היא בסופו של התהליך, כשנרקומן בגמילה לא עובד, ואף אחד לא רוצה לקבל

אותו לעבודה. פתחנו מסגרות של תעסוקה במסגרת הרשות המקומית - צביעת מוסדות

חינוך, גינון, - ולאט לאט טיפחתי באנשים האלה את התקווה לקום בבוקר לעבודה וגם

להיגמל. הפרוייקט הזה הצליח בצורה יוצאת מהכלל. יש היום הרבה מאד אנשים שצרכו

סמים קשים והיום הם נשואים, עובדים, הם מנהלים, ומשוקמים נהדר.

אני אומר את הדברים האלה משום שהממשלה בישראל איננה מתמודדת עם נושא הסמים.

היא נותנת תקציבים מעטים מאד ולא נותנת הזדמנות לאדם המסכן, שיצא לדרך הסמים,

אולי בגלל הסביבה, לצאת מהמעגל הזה. במסגרת מפעל הפיס פעלתי להקמת מרכזי חוסן.

הוקמו מרכזים כאלה בהרבה מאד ערים בישראל, אבל הם לא יכולים לטפל בנרקומנים בלי

לתת תעסוקה לאנשים האלה. בלי תעסוקה אין גמילה בכלל, ומי שסבור שאפשר יהיה לגמול

אדם בלי לתת לו אפשרות להתחיל את חייו מחדש בעיסוק מסויים, טועה טעות גדולה.

הרשויות המקומיות אינן מסוגלות לקלוט אנשים, כי זו מערכת שיא כוח אדם. הצעת

החוק אומרת שאפשר לקבל את הבטחת ההכנסה של הביטוח הלאומי ולהעביר אותה לרשות

מקומית שמוכנה להעסיק את הנגמלים. אני דיברתי על שלוש שנים, הביטוח הלאומי אומר

שננסה שנה והצי, ולא אכפת לי שיהיה שנה וחצי. האפשרות של הצעת החוק היא שתוך שנה

וחצי האדם כבר משתלב במעגל העבודה וכבר איינו צריך את הבטחת ההכנסה מהביטוח

הלאומי. אנחנו יוצרים מערכת חקיקה שנותנת אולי איזו תקווה חדשה לאותו נרקומן

להיכנס למעגל העבודה ולא למצוא את עצמו זרוק ולקבל כסף מהמדינה מבלי לעשות כלום.

ההצעה הזאת עדיין איננה מוכנה לקריאה ראשונה. בישיבה הבאה נכין אותה עם

הביטוח הלאומי כדי להביא אותה לקריאה ראשונה.
שרון הברמן
רציתי להביע את התמיכה הבלתי מסוייגת שלנו בהצעת החוק. אנחנו חושבים שזו יזמה

ברוכה. מעבר לתמריץ שהחוק יוצר לאותם צורכי סמים לחזור למעגל העבודה ולהשתקם הוא

יוצר גם תמריץ לרשויות המקומיות להעסיק את אותם אנשים, כי כידוע הרשויות המקומיות

כבולות מבחינה תקציבית, וגם אם חן רוצות לעשות את פעולת השיקום הזאת הן לא כל כך

יכולות. הצעת ההוק הזאת תאפשר להן לעשות את זה. אני יודעת שהרבה רשויות מקומיות

כבר עושות את זה היום, רשויות שעושות את זה היום מן הסונם ירחיבו את היקף

התוכניות, ורשויות אחרות יוכלו להצטרף.



אלי בן-גרא;

ההצעה היא מצויינת. הבעיה בדרך כלל בכל קיצבה של הביטוח הלאומי, שהיא מהווה

תמריץ שלילי לחזור לעולם העבודה. זה קורה בכל תוכניות הביטוח כמעט, לכן הרעיון

לשלב את הבטחת ההכנסה הוא רעיון מצויין, רק אני ממליץ להציע אותו לכל מעסיק, לא

רק לרשויות המקומיות, אפשר להרחיב את המעגל. יש מספיק גורמים טיפוליים בקהילה

שיכולים לעשות מעקב אחרי זה שאדם ממשיך לבוא לטיפול והוא עקבי בשמירה על מקום

העבודה.
היו"ר מקסים לוי
יכול להיות. למה אמרתי - רשויות מקומיות? משום שהן משקיעות הרבה כסף בגמילה,

ורק מי שנמצא בגמילה יוכל להיכנס למעגל הזה.
תמר גוז'נסקי
ואם הוא יעבוד באיזו שהיא חברה קבלנית?

היו"ר מקסים לוי;

אמרתי שהחוק הזה עדיין לא מושלם. אני אומר שהרשות המקומית היא גורם של העסקה,

היא יכולה לספוג בחודשים הראשונים את הבעיות שנוצרות כתוצאה מזה שאדם מגיע

לעבודה. נגמל מסמים שמתחיל לבוא לעבודה בשבע, למחרת - בשמונה, ואחר כך - בתשע,

אדם פרטי לא יכניס אותו לעבודה. הרשות המקומית מסוגלת להתמודד אתו גם אם התפוקה

שלו היא 40% ו-50% יש צוות של עובדים סוציאלים קהילתיים שמטפלים בו, הם מבקרים

אותו, מוסרים דו"ח חודשי וכך יש בקרה מסויימת.
אלי בן-גרא
אבל יש הרבה עמותות בקהילה - תוכניות של מעסיק ידיד, כאלה שמעסיקים

אסירים.

היו"ר מקסים לוי;

אני לא מתנגד, אני רק אומר שהעקרון והנחה אותי לרשויות המקומיות.

משה בוטון;

לא נעולים על רשויות מקומיות דווקא.
תמר גוז'נסקי
אולי צריך להגיד: גוף ציבורי.
אלי-בן-גרא
כל גוף ציבורי.
משה בוטון
ניסחתי את החוק כך בגלל שלרשויות המקומיות יש יותר סבלנות, הן מוכנות להבין

את הבעיות.



אלי בן-גרא;

אני מעריך שמדובר בכ-2,000 נרקומנים שעברו את כל התהליך ומקבלים את הגימלה

להבטחת הכנסה. השאלה כמה מהם יפנו לתוכנית השיקומית הזאת. אני מעריך אותם בכמה

מאות.
היו"ר מקסים לוי
כמי שעבד 17 שנה בשלטון המקומי אני הושב שהחוק הזה הוא מהפכה. כמה, אתה הושב,

מוקדש לנושא המלחמה בסמים בתקציב המדינה?

אלי בן-גרא;

התקציב של הרשות - כ-50 מליון שקל.
איתן גורני
הלוואי. 45 מליון שקל, כולל הכל.

שלום כהן;

צריך לזכור שבשנת 1997 נשלם הבטהת הכנסה ל-89 אלף איש בממוצע לחודש, כאשר

היקר התשלומים השנתי - כ-1.6 מליארד שקל. מתוך אותם 89 אלף שמקבלים כ-1,200 הם

נרקומנים שנמצאים בתהליכי גמילה, כלומר שעברו איבחון מקצועי. בנוסף לכך יש עוד

כ-2,200 מכורים לסמים שמקבלים גימלה שוטפת ולא נמצאים בתהליך של גמילה ולמעשה

רואים בחם מקרים אבודים. אני אישית לא מאמין שיש מקרה אבוד - צריך להשקיע, אולי

לא במסגרת הזאת, אולי במסגרת אחרות שהן יותר שיקומיות, שיש בהן יותר טיפול בפרט -

אבל בסך הכל כשאנחנו מדברים על אוכלוסיה שהיא יותר מעשית מבחינת היכולת להיכנס

לאותן מסגרות שהצעת החוק מדברת עליהן, אנחנו מדברים על משהו בסביבות 1,300-1,200,

בהנחה שכולם יכנסו לתוך המערכת הזאת.

אם מתקבלת הצעה כזאת ובנוסף לרשויות המקומיות יש גופים אחרים שממלאים אחר כל

התנאים שתקבע מבחינת הטיפול האישי, מבחינת השיקום, מבחינת הכללים, אני אישית חושב

שגם לגבי הגופים הנוספים, שמוכנים לעמוד בכל המטלות, צריך להיות אותו דין.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו מדברים על קהל היעד של 1,200, אלה שהסכימו ללכת לגמילה. יכול להיות

שכתוצאה מהצעת החוק אדם שיראה שיש מאחורי הגמילה גם תעסוקה ילך לגמילה. זה יתן

תמריץ להרבה מאד אנשים שיראו בזה קרש קפיצה.
שלמה כהן
יכול להיות, אבל לא מדברים פה על מספר אין סופי. מבחינתי, כל אדם מהאנשים

האלה שאתה מצליח להכניס למעגל העבודה, זו ברכה. אין ספק שלרשות המקומית יש את

היכולת והרצון, וזה הוכח בהרבה רשויות מקומיות. אם ניתן לסייע בענין הזה, מה

טוב.
משה בוטון
עשיתם באגף מחקרים בנושא זה?
שלמה כהן
עשינו כמה מפעלים נסיוניים.



משה בוטון;

תשלחו לנו חומר.
שלמה כהן
בבקשה.
היו"ר מקסים לוי
אם הפרוייקט יצליח, ואין לי ספק שהוא יצליח, הרי שתוך שנה וחצי הביטוח הלאומי

מפסיק לתת לאדם כזה הבטחת הכנסה, האדם הזה נכנס למעגל העבודה, והמדינה מרוויחה את

ההוצאה התמידית של תשלום הגימלה שהיתה צריכה להוציא לכל אורך השנים.

רות הורן;

נקודה אתת נוספת שאנחנו מוכרחים למצוא לה פתרון אולי במסגרת הזאת שנמצאים פה
המומחים מכל הכיוונים
לפי ההצעה נראה כאילו חוק הבטחת הכנסה מממן באופן ישיר חלק

מחובותיה של הרשות כמעסיק. המסר של מה שנאמר כאן הוא כאילו אנחנו משלמים באמצעות

הבטחת הכנסה חלק מהשכר שהמעביד חייב לשלם, וזה מסר שקשה לי להאמין שאפשר יהיה

להכניס אותו לחוק חבטחת הכנסה. את הנקודה הזאת צריך לנסות לפתור בדרכים אחרות.

אחת הדרכים שאולי אפשרית - צריך לבדוק גם את התוצאה הכספית שלה - היא שחוק שכר

מינימום מאפשר לתת לאנשים שנמצאים במסגרת עבודה מוגנת תשלום שכר מינימום מוקטן.
משה בוטון
בהתאם לתקנות.

רות הורן;

נכון. יכול להיות שאם נגדיר את סוג ההעסקה הזה כמסגרת מוגנת - כי בסך הכל

אנחנו לוקחים אדם שנגמל מסמים, ששום מקום עבודה לא מוכן לנהל איתו בכלל שיג ושיח,

ואנחנו שמים אותו באיזו שהיא מסגרת - או כמסגרת של מעין הכשרה מיוחדת,וחוק שכר

מינימום מאפשר תשלום מאד קטן לאותו אדם, נפתור גם את הבעיה של ההשות המקומית מצד

אחד, ומן הצד השני אפשר אולי להציע במסגרת חוק הבטחת הכנסה התעלמות מההכנסה הזאת,

או חלק ממנה, לגבי אותו משתקם.
היו"ר מקסים לוי
אני מציע שאחר כך, לגבי הקריאה הראשונה, תוצע הצעה.
רות הורן
נצטרך את עזרת המומחים פה להגדיר מה הן המסגרות האחרות שאפשר יהיה להכניס

אותן כדי שלא ייראה שאנחנו מדברים רק על רשות מקומית.
היו"ר מקסים לוי
בסדר גמור.
יהושע שי
אנחנו לא נגד הצעת החוק, אבל השאלה אם זו הדרך. לתמוך בכניסה של נרקומנים

לשוק העבודה, גם ברשויות המקומיות וגם בשוק העבודה בכלל, זו מטרה מבורכת. קיימת

היום נכונות מצד הרשויות המקומיות לעזור בשיקום הנרקומנים על ידי העסקתם. למעשה

מה שהצעת החוק הזאת רוצה זה לעזור להם בתקציב, כי כיום אם מעסיקים אותם, חייבים

לשלם להם שכר מינימום על פי החוק. עכשיו רוצים שהם ימשיכו לקבל שכר מינימום, אבל
זה יתחלק כך
חלק על ידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת הבטחת הכנסה, וחלק על ידי

הרשויות המקומיות.

תמר גוז'נסקי;

לכן יוכלו לשקם יותר.
יהושע שי
בכל מקרה, הבטחת הכנסה לא לזה נועדה. אנחנו מנסים לשמור את המסגרות במוסד

לביטוח לאומי, כל אחת עם הייעוד שלה. למעשה מישהו יעבוד וימשיך לקבל הבטחת הכנסה.
משה בוטון
ההצעה שלכם שזה לא יבוא מהבטחת הכנסה אלא אתם תממנו את ההפרשים? מה ההצעה

שלכם?

יהושע שי;

עוד לא הצענו לממן את זה ישירות. אני מציין את הבעיה.
היו"ר מקסים לוי
אתם צריכים להתחיל לחשוב לפני שאתם באים הנה. אל תבואו עם שבלונה למה לא,

תחשבו למה כן. אתה יודע כמה רשות מקומית משקיעה בגמילה? ראית פעם מאפרה נזרקת

לראשו של ראש עיר? נרקומן נכנס לבנין העיריה, הופך את הכל, מפריע לראש הרשות

לעבוד, ואז אפשר להגיד לראש הרשות - תתעסק אתה עם הבעיה? זו בעיה לאומית, לא בעיה

מוניציפלית, ובבעיה לאומית צריך לפתוח את הראש ולנסות להתחיל להבין. מה אנחנו

באים ואומרים? כתוצאה מהבטחת הכנסה יש סיכויים שהוא ייצא מהמעגל הזה שהחברה תיתן

לו כסף כל ימי חייו מבלי לעבוד.

פעם רציתי להגדיר נרקומן כחולה נפש. מה אומר משרד הבריאות? אם נגדיר אותו

כחולה נפש - ויש הרבה נרקומנים בארץ - איפה המיטות? זו שאלה של תקציב.

איתן גורני;

זה גם יעשה להם עוול קשה, זה יעניק להם סטיגמה נוספת.
היו"ר מקסים לוי
תאר לך אנשים זרוקים ברחוב והילד שלך צריך לעבור, או שהם זרוקים בבית הספר

וילד בכתה אי רואה איך הם מזריקים. אני לא גר בסביון, גם אני גר בשכונת שיקום

ואני רואה את הדברים האלה מול הבית שלי. מי שחי את הדברים האלה רואה את הדברים

קרוב יותר מאשר אדם שיש לו וילה באיזה מקום.

אלי בן-גרא;

נותנים להם הבטחת הכנסה כנכים.
משה בוטון
הם לא מסוגלים לעבוד.
היו"ר מקסים לוי
לא הגדרתי כרגע איך לעשות את זה. האוצר צריך לחשוב ולראות איך מנסים לעגן את

זה בצורה כזאת שהפרוייקט הוא שנה וחצי. אני רציתי שלוש שנים, אבל הביטוח הלאומי

אומר ששלוש שנים זה הרבה זמן. אולי בשנה וחצי ניתן יהיה ללמוד שהפרוייקט יצליח

ואז נמשיך אותו בצורה יוצאת מהכלל.
יהושע שי
יש נתונים ממרכז השלטון המקומי כמה נרקומנים מועסקים כעת?
היו"ר מקסים לוי
לא. מדובר על כ-1,200 שנמצאים בתהליך גימלה, לא מדובר על כל הנרקומנים. הצעת

ההוק אומרת שרק מי שנמצא בתהליך גמילה, ומדובר ב-1,200 איש, יקבלו הבטחת הכנסה.

יהושע שי;

יש כאלה שכבר היום מועסקים על ידי הרשויות המקומיות.
היו"ר מקסים לוי
אלה שעובדים ברשויות המקומיות לא מקבלים כלל הבטחת הכנסה.

איתן גורני;

צריך להתייחס גם לאנשים שעברו הליך גמילה, שכרגע הם נקיים והם בתחילת צעדיהם

בחוץ.
דייר יעקב ברג
אני מברך על החוק.

אני רוצה להתייחס רק להיבט הטיפולי בענין הזה ואני רואה בעבודה חלק מטיפול.
לטיפול הזה יש שתי משמעויות
האחת - לשבור את המחסום הפסיכולוגי שלנו, שאנחנו לא

מכורים; השני - אדם שלא עבד שבע-עשרה שנה ומתחיל לעבוד, זה טיפול.

בטווח הארוך כל הענין הרבה יותר זול ממה שמשרד האוצר מציג פה. אפשר לעשות את

החשבונות ולראות.

כשמדברים על כסף, זה אף פעם לא מספיק ואף פעם לא יותר מדי, קל וחומר אצל

אנשים שמכורים לסמים. צריך להקפיד מאד שיהיה מדובר באנשים שנמצאים בתהליך גמילה,
ובסעיף כפי שראיתי כרגע כתוב
"משתמש בסמים". זה מאד מרתיע אותי, כי לא הייתי

רוצה שבתקנה או בהוק יופיע "משתמש בסמים". הייתי אומר: "נמצא בתהליך גמילה". לא

הייתי רוצה שאדם שיש לו חומר בגופו יקבל כסף מהציבור כדי להמשיך לקנות חומר. זה

מאד מסוכן להערכתי.
היו"ר מקסים לוי
הצעת החיק אומרת שהוא נמצא בגמילה.
ד"ר יעקב ברג
הייתי אומר: "מכור נקי". זו טרמינולוגיה שאנחנו משתמשים בה.
יורי שטרן
הבנתי מאנשי האוצר והמוסד לביטוח לאומי שיש בעיה לעשות את מה שמוצע בהצעת

החוק במסגרת חוק הבטחת הכנסה.
משה בוטון
אין בעיה.
יורי שטרן
כך נשמע גס מנציג האוצר וגם מנציגת הביטוח הלאומי. אולי בין המנגנונים

הקיימים - כמי שיש מנגנון של תוספת משכורת לעבודה מועדפת - ימצאו מנגנון להשלמת

המשכורת?
משה בוטון
זה הכל במסגרת חקיקה - העבודה המועדפת ודמי אבטלה ~ אין לנו מסגרת אחרת.
היו"ר מקסים לוי
לקראת הקריאה הראשונה נעבד את הצעת החוק עם כל הצדדים. יכול להיות שבעוד שבוע

נביא את הצעת החוק מסודרת יותר עם הסכמות של כל המערכת.
קלרה פלדמן
ההצעה מקובלת מאד. היום כבר עובדים ברשויות מקומיות לא מעטות אנשים כאלה, אבל

הדבר לא מסודר. כלומר, לרשות המקומית אין ההגנה מצד אחד, מצד שני אין לה ההבטחה

לכל הנושא הכספי ומצד שלישי גם אין לה את ההכרה על הפעולה המאד מבורכת שהיא עושה

היום במסגרתה.

אני חושבת שחשוב לכלול בחוק הזה את כל הנושא של הארגונים הציבוריים שפועלים

במסגרת הרשויות המקומיות, מכיוון שהרשויות המקומיות, הרבה מאד פעמים, עושות את

עבודתן השיקומית דרך הארגונים הציבוריים שפועלים ברשות. הקטע של הצד השיקומי קשור

בזה שאם הם שייכים לארגון ציבורי, שגם עושה בתוך הרשות את העבודה הזאת, יותר קל

להכיר בזה כעבודה שיקומית, כי הקטע של העבודה השיקומית - וזה יכול לפתור גם את

ענין שכר המינימום - היא מאד חשובה.

בנושא של שיקום מפגרים או שיקום אנשים גבוליים יש מע"שים וכל מיני מסגרות של

עבודה נתמכת. אם הם מוגדרים בתוך המסגרת הזאת ולא חייבים לעבוד במסגרת הזאת, הם

יכולים להיות בתוך הרשות המקומית, הם יכולים לקבל גם שכר יותר נמוך במסגרת החוק,

מצד שני הם יכולים לקבל את כל התמיכות השיקומיות שעובד רגיל לא יכול לקבל.
משה בוטון
אני יכול לקבל את ההגדרות של המסגרות השיקומיות האלה, שההכנסה בהן לא נחשבת

כהכנסה מעבודה? תשלהי לוועדה את ההגדרות של המסגרות האלה ואת הרשימה.



קלרה פלדמן;

אני אעביר לך.

מאד חשוב מה שהעלה ד"ר ברג: לא להשתמש במונח של "משתמש בסמים" אלא "נגמל" או

"משתקם".

היו"ר מקסים לוי;

מאיר מוזס, שידבר עכשיו, עובד 49 שנים בבזק ועבר את כל דרגות הניהול. הוא

יציג פרוייקט מצויין שעשה במסגרת בזק עם בית הטוהר, שעליו קיבל הרבה פרסים, גם

אצל נשיא המדינה.
מאיר מו?ס
אני הולך על הגרעין של הסמים, הגרעין הקשה - אסירים שאנחנו משקמים, שרובם

צרכו סמים ובעיקר סמים קשים. אני מטפל באסירים ובנוער במצוקה שבחלקם הגדול כבר

לוקחים סמים. את כל אלה אנחנו משקמים. אני עומד בראש הפרוייקט עם צוות טוב

שגיבשתי, למרות שהחלק הגדול בבזק הוא "המתנגדים בעם", כרגיל. יש סטיגמה, ונגד

הסטיגמה אין מה לעשות אלא אם כן יש טיפולים, וטיפולים יש במדינה רק פה ושם.

בעיה אחת שקיימת, שלא סוגרים את המעגל. בכלא יש שיקום אדיר. שאלתי את
שלטונות הכלא
מה יוצא מהגמילה? מה קורה הלאה? אם אין למשתקם מקום עבודה לא נעזור

לאף אחד, בפרט לאסירים ומסוממים. אם לא יהיה מקום עבודה אמיתי לא יהיו תוצאות.

הסוד הוא מקום עבודה. לגבי הגרעין הקשה, שמהווה בעיה חברתית איומה - אלה אנשים

שנכנסו לסמים עוד בהיותם ילדים, לא בכוונה, ורוצים יד מושטת - אין יד מושטת

אמיתית. יש טיפול, אבל אם הוא לא מצליח, האיש הולך. גם אסיר שיוצא מהכלא אחרי

גמילה ולמד משהו יש עליו סטיגמה: הוא אסיר. אף מקום עבודה בארץ לא מקבל אותו,

אלא פה ושם על תנאי, ואחר כך הוא נזרק. מה יש לו לעשות? לחזור כלא, לחזור לסמים,

ובצדק. הוא הרי צריך פרנסה ולא מקבלים אותו.

ב-1982 הייתי מנהל בבזק באזור רמלה. הייתי בתוך הכלא, ראיתי את מצב האסירים

הערבים והחלטתי להוציא פרוייקט בשיתוף פעולה עם הכלא. שאלתי אם אני יכול להעסיק

אותם בעבודת רשת, בעבודות שונות. ראשית כל היתה התנגדות אדירה, אבל התגברנו על

הכל. בזמנו השר צפורי, כשהיה שר התקשורת, עזר מבחינה הומאנית ותמך בי. במשך

חמש-עשרה שנה עברו תחת ידינו 500 אסירים. אם היו לי תקנים הייתי משקם 70%,

בניגוד למה שאומרים שאי אפשר לשקם. יכולים. רוב האסירים שאני שיקמתי, 90% מהם,

היו עם סמים קשים. לפני שנה לקחתי בחורה שהיתה אחת העברייניות הגדולות במדינה,

בחורה שצרכה עם סמים. נתבקשתי על ידי הרשות לעשות נסיון לשקם אותה. עכשיו היא אחת

מאלף נשים בבזק והיא נמנית עם העשיריה הראשונה. צריך להילחם. אם אלה שיעסקו

בנושאים האלה ילחמו. כל דבר זה מלחמה. כשהייתי צריך להכניס 19 עובדים שהיו אסירים

כבדים לבזק, כששה כבר מנהלים, ויושב פה אחד מהם, שהיה פעם מהעבריינים הקשים, היום

הוא לא רק מנהל בבזק, הוא מגדל משפחה. כל ה-19 הם ראשי קבוצה, מנהלי עבודה.

החוק הזה לא רק שהוא מבורך, הוא פריצת דרך אדירה מהפרספקטיבה שלי, אבל צריך
שיהיה בו דבר אחד
מקום עבודה, אפילו זמני. 19 אנשים ששיקמתי מתוך 36 שקיבלתי זה

האחוז האמיתי. מה הסטטיסטיקה היום אומרת? 80% חוזרים לכלא. למה שלא יחזרו? הם

חוזרים לכלא ולסמים, כי הם לא מקבלים מקום עבודה.
משה בוטון
החוק בא לתת תמריץ שיהיה מקום עבודה.
תמר גוז'נסקי
היתה לך מגבלה תקציבית לקחת עוד אסירים?
מאיר מוזס
אני לחמתי בבזק לקבל תקציב למישרות, הייתי לי מלחמת עולם עם בזק, כי שם, כמו

בבל עם ישראל, רובם מתנגדים לאסירים וסמים. גיבשתי קומץ של מנהלים, מהנדסים,

שאנחנו גם חונכים של האסירים בשעת העבודה. מורידים מהם את הסטיגמה, נותנים להם

יחס אמיתי, נותנים בהם אמון והם רואים את קצה האור במנהרה.

מדברים על מועצות מקומיות בקשר למקומות עבודה. אני אומר לכם: אני לא סמוך

על שום תקציב. בזק יבולה לספוג, חברת החשמל יכולה לספוג, אבל אין מי שייכנס

לעצמות שלהם. אולי אפשר לעשות זאת על ידי הוק.
משה בוטון
החוק לא יכול לחייב.
מאיר מוזס
הרשות לשיקום האסיר ביקשה ממני לבוא לחברת החשמל ושם ראיתי התנגדות של כל

הסמנכ"לים.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו לא מדברים כרגע על כך שמפעלים יקבלו עובדים כדי להתמודד עם הבעיה

החברתית. על פי הצעת החוק בהחלט אפשר לבוא לבזק ולומר: יש כאן אנשים שמקבלים דמי

הבטחת הכנסה, אתם תשלימו בסך הכל את שכר המינימום ותעסיקו אותם. אנחנו נותנים

אפשרות שזה ייעשה גם בגופים ציבוריים, לא רק ברשויות המקומיות. אם בזק מעסיקה

היום עובדים זרים בעבודת רשתות, היא יכולה להעסיק את האנשים האלה.
מאיר מוזס
אני אומר יותר מזה: החברות הגדולות במדינה, והן רבות, יכולות לספוג כמוני,

אבל לא חדרו אליהן. הן יכולות לספוג גם כספית, בלי טובות, כי התמורה שהעובדים

האלה תורמים היא למשרד שמקבל אותם. אתן דוגמה: לפני שלושה חודשים לקחתי מאזורי

המצוקה של ראשון לציון שנים-עשר ילדים שבבר מצויים בפשע וסמים. אמרו לי: פה לא

תצליח. קראתי אותם אלי למשרד והם באו עם אופנועים גנובים. היום הם עובדים שלושה

חודשים וחוזרים ללימודים. הם הפסיקו הכל, כי קיבלו את האהבה. קשה לתפוס, זה נראה

כמו מלים, אבל אלה מעשים.

החוק לא רק מבורך אלא זו פריצת דרך עצומה. עם זאת יש להוסיף מפעלים גדולים

שיכולים לספוג, ופה אוכל להירתם.
שמעון קובר
אני חושב שהחוק הזה טוב.

הייתי במסגרת הזאת, עברתי את כל הדרך הארוכה הזאת. יש לי היום ארבעה אחים

נרקומנים. אנחנו משפחה גדולה, אני ניצלתי, אבל יש עוד המון שלא ניצלו. צריך

לדחוף את הענין של העבודה. הרבה פעמים רציתי להיות נקי, אבל אחרי שיצאתי החוצה

חזרתי, ואחרי תקופה קצרה. לא היה מי שיקלוט אותי. היום אני נקי, אבל אני מכיר

כאלה שהלכו לגמילה וחזרו .אומרים לי: אם תיתן לי את העבודה שלך, אני ממשיך להיות

נקי, אחרת אני לא יכול להיות נקי, כי אני מקבל כמה גרושים לכיס, אבל זה נגמר. זה



הולך לסיגריות, כל היום אני מובטל, ומה אני אעשה? אם יעסיקו את מי שנגמל במקום

עבודה מסודר, שיהיה לו בסיס כלכלי, שיהיה לו מה שצריך כמו לכל אזרח בישראל, יהיה

לו גם הכוח, כי הוא יודע שיש לו בסיס. אבל אם יזרקו אותו מכל מקום עבודה ככה סתם

ויזרקו עליו סטיגמה - אתה נרקומן, לא יקלטו אותו בשום מקום, הוא ייזרק בחזרה

לרחוב. יש לי המון חברים שהיום הם כבר לא בחיים, גם מתוך יאוש. אני חי עם האנשים

האלה מסביב, אני רואה אותם כל יום. הם רוצים לשים לעצמם כדור בראש.
היו"ר מקסים לוי
כמה זמן אתה עובד בבזק?

שמעון קובר;

שמונה שנים.
היו"ר מקסים לוי
וגמרת עם הסמים, אתה לא חוזר אליהם?
שמעון קובר
נולדתי למשפחה עם עשרים וארבעה אחים. אבא שלי היה נשוי עם שתי נשים והחיים

היו על הפנים. המצב הכלכלי היה קשה והיתה התדרדרות של כולם. זה היה דבר צפוי.

כולם הידרדרו לבתי סוהר, לסמים - המשפחה הכי מוכרת באזור. כשהייתי הולך ברחוב,

כולם היו עוברים לצד השני. היום זה כבר אחרת, אבל מספרים לי על התקופה ההיא, שזה

שמים וארץ. היום הם רואים שזה בזכות בזק, כי לולא בזק גם את השאנס הזה לא הייתי

מקבל. ידעתי שאם אני אצא מבית הסוהר ולא תהיה לי מסגרת, אחזור לסם.

אני שואל: מה יש לחסוך בכספים? היום אתה חוסך בכסף במקום להשקיע באנשים האלה,

ומחר אתה מוצא אותו בדירה שלך עם אקדח, או שהבן שלך נדקר באיזה מזרק בבית הסוהר.
מאיר מוזס
שמעון קובר הוא היום מנהל עבודה בבזק, התחתן ומגדל ילדים. יש לנו 19 כאלה

בבזק.
משה בוטון
שאלה חברת-הכנסת גוז'נסקי: מה עצר את בזק להמשיך ולהעסיק יותר? אמרת שהבעיה

התקציבית לא קיימת.
מאיר מוזס
המנכ"ל החדש שלנו ביטל את התקציב.
איתן גורני
הרשות למלחמה בסמים מברכת על הצעת החוק, אנחנו חושבים שהיא מאד חשובה. ברשות

כולנו מכירים ומוקירים את פועלו של חבר-הכנסת מקסים לוי במסגרת עיריית לוד. אני

חושב שעירית לוד בנתה את אחת התשתיות הטובות ביותר בטיפול בנושא הסמים, והתשתית

שחבר-הכנסת מקסים לוי בנה ממשיכה ועד היום אנחנו מביאים אורחים ומבקרים לראות את

לוד, שהיא מסגרת לדוגמה בתחום הרשות המקומית. לכן זה לא מקרי שחבר-הכנסת מקסים

לוי העלה את הצעת החוק הזאת.



ברשות למלחמת בסמים אנחנו רואים את עצמנו בפרשת דרכים מסויימת. נדמה לי

שבתחום הטיפול והשיקום עשינו רבות, יש לנו קהילות טיפוליות לתפארת, יש לנו מוסדות

יום, יש לנו טיפול במסגרת הרשויות המקומיות. כלומר, אנשים שרוצים לקבל טיפול

גמילה יש להם היום לאן ללכת. אין אולי מספיק, צריך אולי להוסיף מיטות טיפוליות עם

השנים, אבל יש בסיס, יש לאנשים לאן לפנות, יש מערך טיפולי יפה מאד במסגרת שירות

בתי הסוהר, אבל כמו שאמר כאן ידידנו מוזס, הנקודה הקריטית היום היא הנקודה שבה

אנשים יוצאים החוצה ומסיימים את הטיפול.

כאן אנחנו עוברים לתחום השני שבו הדגש הוא על השיקום. כמו שאמר דייר ברג,

העבודה היא חלק מהכיוון, אבל היא חלק חשוב מאד מהשיקום. היום גם אנשים שיוצאים

מקהילות טיפוליות, ממעונות היום, משירות בתי הסוהר, עומדים בפני שוקת שבורה.

תמר גוז'נסקי;

כמה אנשים מסיימים כל שנה את המסגרות הטיפוליות ויוצאים נקיים?
איתן גורני
קהילות טיפוליות מסיימים כ-150, ומאות נוספות - ממעונות יום של הרשויות

המקומיות ומשרד העבודה והרווחה.
תמר גוז'נסקי
סך הכל כמה - 1,000? 500?
איתן גורני
פחות מ-1,000.

המסגרת הזאת של החוק משתלבת באותו מאמץ כללי שתכליתו - מה לעשות עם האיש

שהיום הוא נקי מסמים ועומד בפני שוקת שבורה, עומד בפני הסכנה ליפול חזרה. לכן

חשבנו שמבחינת הצעת חוק צריך היה בסעיף הראשון להגדיר: מי שנמצא בטיפול במסגרת

טיפולית מוכרת או במעקב טיפולי מתאים לאחר גמילתו. זאת אומרת, קצת להרחיב את
היריעח ולהגיד
מי שנמצא בקהילה טיפולית, במעונות יום, במסגרת שאנחנו יכולים

להגדיר אותה בצורה מדוייקת, או במעקב טיפולי; מי שמשתקם ונמצא היום בקשר עם

השיקום.
אלי בן-גרא
תדגיש שלכל מסגרת כזאת יש רשיון.
איתן גורני
ודאי, מדובר במסגרת מוכרת, שהיא בעלת רשיון.
משה בוטון
מי נותן את הרשיון?
ג'ודי וסרמן
יש חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993.



איתן גורני;

אנחנו סבורים, יכול להיות שזה צריך להיעשות בשלבים, שצריך ליצור אופציה

להרחבה גם מעבר לרשויות המקומיות, כדוגמת בזק.
משה בוטון
יש לך הצעה איך להגדיר?
איתן גורני
הייתי אומר: גוף ציבורי, ואולי גם מעסיקים פרטיים שמוכנים ללכת להסדר הזה.
לגבי התקופה
אני הושב שבכל זאת צריך לדבר על שלוש שנים כמכסימום. הקהילות

הטיפוליות, כמו שאנחנו רואים אותן היום, נותנות מסגרת טיפולית של שנה, אחר כך חלק

גדול מן האנשים הולכים להוסטל מפוקח על ידי הקהילה, שזה עוד חצי שנה, ואז יש לנו

שנה וחצי של מסגרת טיפולית אינטנסיבית. אחרי זה, אנחנו חושבים, צריך ללכת לשנה,

שנה וחצי נוספות.
היו"ר מקסים לוי
אתה מדבר על אדם שהוא לגמרי נרקומן, אתה מדבר על מי שהולך להוסטל. אני מדבר

על מי שנמצא במסגרת גמילה ויש אישור לכך שהוא נמצא במסגרת. מי שלוקח סמים כבדים

מאד, כבר גמור, וקשה מאד להגיד שאפשר להעסיק אותו.
שלום ברזילי
ראשי הרשויות מברכים על הצעת החוק, מקווים שיתקבל במהרה ומחזקים את

ידיך, מקסים.

ראשי הרשויות, מרביתם, עוסקים יום יום בסוגיה הזאת. בבוקר כשאנחנו מגיעים

למשרד כבר מחכים לנו שניים-שלושה-ארבעה, זו קבלת הפנים שלנו. אנחנו אמורים לפתור

את הבעיות האלה. זה לא פשוט ולא קל לנו להתמודד ביום יום. מצב הרשויות היום הוא

מאד קשה. אנחנו בקיצוצים, אנחנו במצב קשה מבחינה תקציבית. בשביל שהפעולה תצליח

צריך שיהיה כיסוי תקציבי, שזה לא יהיה נתון לשאלה אם יש כסף או אם יש יכולת.

היום זה נתון לחסד או לשבט ואסור שזה יהיה כך. לצערי הרב גם אני יכול לומר שהמגפה

הזאת מתפשטת, היא לא נעצרת או מצטמצמת, וכבר חודרת לבתי הספר ולכל מקום. אנחנו

עוסקים בענין עם כל הגופים שמטפלים בנושא מניעה, הסברה וצמצום הפשיעה בסמים.

אני חושב שללא כיסוי תקציבי אמיתי הדבר לא יצליח, כיוון שהבטחת ההכנסה היא רק

לתקופה מוגבלת.
היו"ר מקסים לוי
במשך שנה וחצי עוזרים לרשות לקבל הבטהת הכנסה והיא רק צריכה להשלים לשכר

המינימום. ברגע שאתה מתחיל להעסיק אדם כזה שנה וחצי הוא בוודאי צריך לצאת

מהמעגל. אם הוא כבר נכנס שנה לעבודה, קם בבוקר ואתה מקפיד, יחד עם השיקום שלו,

גם להעסיק אותו, אני חושב ששנה והצי זה פרק זמן מאד סביר שהוא יכנס למעגל העבודה.



שלום ברזילי;

הבטחת הכנסה שאותו אדם מקבל לא מספיקה. אנחנו יודעים מה הצרכים של איש כזה,

שנוצרות סביבו המון בעיות משפחתיות, בעיות דיור וכל מיני דברים אחרים. הבטחת

הכנסה מספיקה לצורך הקיומי בלבד.

משה בוטון;

החוק הזה פותר קטע אחד, לא את כל הבעיה.
שלום ברזילי
אנחנו צריכים להשלים לשכר המינימום, וצריך להיות מישהו שיכסה לנו את ההוצאה

הזאת. לרשויות המקומיות אין.
היו"ר מקסים לוי
אז אל תעסיק אותו. זו בעיה שלך להתמודד עם בעיות כאלה. אם אתה לא מתמודד

ומתנער מאחריותך, זאת בעיה שתנקום בך וברשות המקומית. הצעת החוק באה פעם ולתמיד

להגיד לך שזה לא שיא כוח אדם, שהבטחת הכנסה עוברת אליך ואתה חייב להשלים לשכר

המינימום. באים ומשתדלים לפתור לך חלק גדול מן הבעיה. יש ראשי רשויות, ואני מכיר

אותם, שאומרים על כל מיני דברים: זו לא בעיה שלי. שלי, כמו ראש עיריית רמלה.

מועדוני הקשישים סגורים כולם, אין אוכל והוא אומר: זה לא בעיה שלי. אתה לא עוסק

רק במדרכה ועצים ופרחים, אתה צריך להתמודד גם עם הבעיות החברתיות בתוך העיר.
שלום ברזילי
אני אומר שוב: צריך כלים להתמודד. אי אפשר לזרוק על ראשי הרשויות את כל

הדברים.
היו"ר מקסים לוי
אף אחד לא מחייב אותך. בהצעת החוק הזאת אף אחד לא מחייב אותך לקבל, אבל אם

אני הייתי ראש עיר, הייתי מברך על היזמה. בשעתו הבעיה שלי לקבל נרקומן שנמצא

בגמילה היתה משום שהוא נכנס לשיא כוח אדם.
שלום ברזילי
אין היום שיא כוח אדם, היום זה מתוקצב. אני צריך רק כסף כדי לתקצב את זה.
היו"ר מקסים לוי
אז אל תעסיק. הצעת החוק באה לעשות מהפכה.
תמר גוז'נסקי
אני מבקשת להצטרף למברכים על הצעת החוק.

לפעמים אני מתקשה להבין את ההגיון שבמדיניות האוצר. יש היום שורה ארוכה של

אנשים שזכאים להבטהת הכנסה משום שאין להם מקור קיום וזה כולל נכים שאין להם

עבודה, זה כולל מכורים לסמים שלא עובדים, זה כולל גם אנשים עם הפרעות נפשיות, וזה

כולל גם אנשים שמקבלים מלשכת התעסוקה את התואר המדהים - בלתי ניתן להשמה.

מסתובבים במדינת ישראל אנשים עם תעודה בכיס - בלתי ניתן להשמה, ששירות התעסוקה

בעצם אמר להם - שלום ולא להתראות, איתכם אנחנו לא מתעסקים. בתוך האוכלוסיה הזאת
יש שתי קבוצות עיקריות
יש הקבוצה שבאמת אין מה לעשות איתה - יש אנשים שלא יעזור



שום דבר ואין מה לעשות איתם - אבל אני מעריכה שלגבי חלק ניכר מהאנשים שמקבלים

היום הבטחת הכנסה, ועולים למדינה 1.6 מליארד שקל לשנה, אם היינו עושים מאמץ כמו

בדוגמה הזאת, היינו בהדרגה מוציאים אותם מהמעגל הזה ובסופו של דבר ההשקעה הזאת

חיזרת בכך שיורד מספר האנשים שמקבלים הבטחת הכנסה. הרי משרד האוצר, שדואג לקופת

המדינה, היה צריך להיות הראשון שמחפש תוכניות כאלה. מה פוז אומרים? אם האדם הזה לא

יקבל את ההזדמנות הזאת לעבודה - אם זה בזק או רשות מקומית - הוא חוזר לביטוח

לאומי ומקבל.

פונים אלי הורים לאנשים צעירים שיש להם בעיות נפשיות, שמקבלים את הגימלה בתור

חילי נפש. הם יכולים לעבוד, זה לא נכון שהם לא יכולים לעבוד, אבל מקום עבודה פרטי

לא רוצה לקחת אדם שכל הזמן עושה תנועות בראש, הוא מבריח את הקליינטים. מה

התוצאה? שמגיל 18 עד סוף ימיו הוא יקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא יעשה שום

דבר. ולא מדובר כבר על איכות חייו ועל תרומתו לחברה. אני לא מבינה למה משרד האוצר

לא יוזם בעצמו מערכת כזאת.
היו"ר מקסים לוי
אבל האוצר לא מתנגד. הוא העלה טענה לגבי התשלום.

יהושע ש';

אתה צודק, אני לא מתנגד. אני מסכים איתכם שיכול להיות חסכון מהענין הזה,

השאלה אם זח צריך להיות במסגרת הזאת.
תמר גוז'נסקי
אם יש לך הצעה שזה לא יהיה הבטחת הכנסה, תציע. באופן מעשי אני חושבת שאין שום

הגיון להתנגד לדבר שבסופו של חשבון רק עוזר לחברה, לאדם עצמו וגם לתקציב המדינה.
דייר יאיר עמרם
אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה. אני חושב שזה לא מקרי שכולנו יושבים כאן,

כי כולנו בחזית מול התופעה הזאת, כולנו אוהדים את הענין הזה ורוצים לקדם את

התיקון הזה בחוק.

אני חושב שכן תהיה התנגדות של האוצר ואני חושב שאנחנו צריכים להכין את

הנימוקים ואת ההסברים למה זה כל כך חשוב וכל כך נכון. אני מסכים עם חברת-הכנסת
גוז'נסקי
בהחלט זה כדאי לחברה הישראלית. אתן לכם דוגמה ממחקר ששמעתי עלייו לפני
חודשיים בכנס
בהולנד עשו בדיקה כמה עילה לחברה ההולנדית מכור לסמים לפני הטיפול,

עשו חשבון כמה עולה הטיפול - אם זה שנה או שמונה חודשים - וראו שכבר בטיפול הוא

עולה פחות מהעלות שלו כשהוא נשאר בחוץ ללא טיפול. אחר כך לקחו את כל אלה שהצליחו

וכל אלה שלא הצליחו ובדקו בממוצע כמה הם עולים לחברה ההולנדית אחרי טיפול, ומסתבר

שזה הרבה יותר זול ממה שהם עולים לחברה לפני הטיפול. זאת אומרת מה שלא עושים, זה

כדאי כלכלית, אני חושב שאלה הטיעונים שיכולים להביא. הבעיה היא שבאוצר הם חושבים

לטווח הקצר, - הם לא רואים באמת את הטווח הארוך - על המשפחות, הילדים, ההרס, בתי

המשפט, כל ההשקעות וההוצאות האדירות שיש סביב המכור לסמים. גם מבחינה הומנית

אנחנו חברה שלא יכולה להרשות לעצמה שלא תהיה לה אפשרות לעזור לאנשים.
שתי מלים על האפקטיביות
אני חושב שזה נכון לבקש סבסוד סיוע גם לרשות מקומית

שמעסיקה, גם למפעל פרטי וגם לכפר שיקומי שאנחנו רוצים להקים במיוחד לעבודה

שיקומית. האפקטיביות היא יותר קטנה בהתחלה, אבל היא הולכת וגדלה כשאתה מעסיק את

האדם יותר ויותר. הוא מייצר יותר, הוא יותר prnוהוא מאד גאה בעבודה. מדובר

ב-890 בשנה, להערכתי, אבל צריך לזכור שחלק מהם ממילא יקבלו את הביטוח הלאומי דרך

ועדת האיבחון של ד"ר אלבז ביפו. יש להם שם סעיף זכאות אחר והם יכולים לקבל הבטחת

הכנסה.

מסגרת שיקומית צריכה להקים מפעלים במסגרות שיקום מוגנות, וצריך לאפשר להן

להיכנס לתפקיד הזה.

עוד מלה אחת של הסתייגות כאיש מקצוע, כעובד סוציאלי: אנחנו צריכים לשמור שלא

לנצל דבר כזה לרעה. אתן לכם דוגמה למה אני מתכוון, וכולנו צריכים להיות ערים לה:

בעיירה צפונית בארץ עשו שיקום של בוני קברות, ארכיאולוגיה למכורים. זה עבד יופי

מספר שבועות ואחר כך הסתבר שמשלמים להם הבטחת הכנסה וכולם הסתובבו שם מסטולים בין

הקברים, משתמשים בסמים. אפשר לנצל דבר כזה לרעה, וצריך להישמר מזה.
תמר גוז'נסקי
מי שעשה את זה הוא עבריין.
היו"ר מקסים לוי
נצא מתוך הנחה שאדם שנמצא בתהליך צריך לעזור לעצמו. הוא יכול לקבל הבטחת

הכנסה בלי לבוא לעבוד, אבל פה נותנת לו החברה הזדמנות נוספת לקום בשבע בבוקר

ולהתחיל לעבוד. יש לו אפשרות לעבודגם שעות נוספות אם יצטרכו הרשויות המקומיות

בחודשי הקיץ, נניח, אנשים לעבודה בצביעה, להכנת הגינון, בתי הספר. אם לאדם יש

תמריץ, הוא יכול לעבוד שעות נוספות ולהגיע למשכורת טובה.
אלי בן-גרא
אני מציע למשה בוטון: אני יודע שאתם עובדים על חוק שריון מקומות עבודה לנכים.

תחשבו איך אפשר לשלב נרקומן שנגמל ונחשב לנכה, והוא עובר את כל התהליך.
משה בוטון
אם ההגדרה שלו היא נכה, ממילא הוא יכנס לחוק.
היו"ר מקסים לוי
הוא לא נכה, הוא לא חולה נפש. בשום מקום אין הגדרה של נרקומן.
תמר גוז'נסקי
לא כדאי לך להגדיר אותו כנכה.
היו"ר מקסים לוי
אני רוצה לסכם את הדיון הזה :לדעתי הפרוייקט הזה הוא יוצא מהכלל. אני מבקש

ממי שאפשר לקבל ממנו אינפורמציה, שיגיע למשה כדי שנכין את הצעת החוק כך שתהיה

הצעה מגובשת עם הרבה דברים חשובים, שלא יהיו סתומים בחוק. ניקח מהנסיון של כל אחד

מכם, שעובד בתחום שלו.

אני מקווה שעוד השנה, אחרי פגרת הקיץ, נביא את הצעת החוק לקריאה שניה

ושלישית. אני משוכנע שהשלטון המקומי צריך גם הוא להירתם ולסייע, משום שהמצוקה היא

שלו והחוק בא כדי לסייע לו. אני חושב שהאוצר צריך למצוא יחד עם הביטוח הלאומי את

האפשרות לשלם. צריך להיות רצון עז של כולם כדי לטפל בסוגיה הזאת.

אני מודה לכולם.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)

קוד המקור של הנתונים