ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/06/1997

עקיפת חוק שכר מינימום על-ידי מעסיקים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע -עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 93

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני . י"ח בסיוון התשנ"ז (23 ביוני 1997) . בשעה 09:30
חברי הוועדה
אפי אושעיה - מ"מ היו"ר

שמריהו בן-צור

תמר גוז'בסקי

סופה לנדבר

ענת מאור

יורי שטרן
מוזמנים
יוסי כהן - משבה לממונה על השכר, משרד האוצר

אורנה גייל -יועצת משפטית ליחידת השכר, משת- האוצר

עו"ד אותה קרקובסקי - יחידת השכר, משרד האוצר

המוטל מאור - משרד האוצר

שלמה יצחקי - משת העכודה והרווחה

ציפי שיינקמן - ממונה על האכיפה, משרד העבודה והרווחה

מיכאל אטלן - משת העבודה והרווחה

עו"ד דן אורנשטיץ - משת המשפטים

יוסף גטניו - התאחדות הקבלנים

מיכאל הילב - התאחדות הקבלנים

חזקי ישראל - התאחדות הקבלנים

עו"ד דליה פילוסוף-רבין- ההסתדרות

מנימין גונן - הנהגת ההסתדרות

יואב קליין - רכז האיגוד המקצועי, ההסתדרות

גייהאד אבו עקל -סגן מזכ"ל הסתדרות עובדי הבנץ

יהודה יאיש - מזכ"ל הסתדרות עובד הטכסטיל

ששון אפרתי - מזכ"ל הסתדרות עובדי בתי-מלון ואירוח

שולה כהן - מזכירת מועצת פועלי כרמיאל, ההסתדרות

יעקב אגמון - סמנכ"ל השלטון המקומי

הניה מרקוביץ - נציבות שרות המדינה

הגר אנוש - ידיעות אחרונות

ענת שקולניקוב - האגודה לזטיות האזרח
היועץ המשפטי
משה בוטון
מ"מ מנהלת הוועדה
ורד עצמון

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. עקיפת חוק שכר מינימום על-ידי מעסיקים. 2294



עקיפת חוק שכר מינימום על-ידי מעסיקים היו"ר אפי אושעיה:

אני נתבקשתי על-ידי חבר הכנסת מקסים לוי, שעסוק בתלאות הקואליציה, להחליפו לישיבה החשובה הזו. נמצאת

איתי חברת הכנסת תמר גוז'נזקי, שחמה את הדיון היום.

לפני שניכנס לפרטים אני אומר אמירה אחת נללית למעסיקים, והמעסיקים בשבילי זה לא רק תעשיינים וסוחרים

אלא גם הממשלה. לא הייתי רוצה שתיאלצו את המחוקק פעם נוספת להתערב בייחסי עבודה ולקבוע חוקים שייכפו עליכם

גם לקיים את חוק שכר מינימום ואולי גם להוסיף עליו, כמו שנעשה בפעם האחרונה. על-פי הבנתי זה עניין לארגוני

העובדים מול המעסיקים ולא למחוקק. אבל ההתחמקויות, כפי שהן באות לידי -ביטוי בדוגמאות שקיבלנו כאן בוועדה,

מביאות אותנו למחשבה שניה בעניין הזה. זה לא בריא, זה לא טוב זה לא נבון, אבל נדבר על זה במהלך הדיון.

נשתדל להיות תמציתיים וענייניים ולתת לכולם את זכות הדיבור. ניפתח עם חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, בבקשה.
תמר גוזינסקי
כל הנוכחים בישיבה יודעים שב-1.4 נכנס לתוקפו חוק שכר מינימום עם התיקונים החשובים שהוכנסו בו בעקבות

דיונים שנמשכו למעלה מ-3 שנים. התיקונים העיקריים, שהם נושא הדיון היום, הם שניים: 1) העלאת שכר המינימום

ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק וקביעה מה זה מישרה מלאה; 2) הוצאת מרכיב הפרמיה בחישובי שנר המינימום.

כתוצאה מכך, כידוע, החל מ-1.4 עלה שכר המינימום עד ל-12.5 שקלים לשעה ו-2,349 שקלים לחודש עבודה מלא.

בישיבות שהיו פה אמרו נציגים של נציבות שרות המדינה שכתוצאה מכך יגדל מספר מקבלי השלמת ההכנסה

במסגרת שירות המדינה. אני פניתי בנושא הזה ליועץ המשפטי לממשלה בטענה שכל הדבר הזה ששמו השלמת הכנסה

מנוגד לחוק, לרוחו ולכתבו. בעצם שירות המדינה חייב להתחיל לשלם לא פחות משכר המינימום. לא יטל להיות שתהיה

דרגה בשירות המדינה שהיא נופלת משכר המינימום. אני לא קיבלתי עדיין את תגובתו של היועץ המשפטי לממשלה אבל,

כפי שניתן היה לצפות, גם התעשיינים וגם המעסיקים הפרטיים מצאו דרך משלהם, בעזרת הטריק הזה ששמו השלמת

הכנסה, בעצם לפגוע בעובדים.

עכשיו אני רוצה לפרט איך נעשית הפגיעה בעובדים.

בקשר לעובדים בשירות הציבורי הפגיעה נעשית בדרך כזאת, שמי שמקבל השלמת הכנסה ובמשך הזמן מגיעה לו
תוספת בשל דרגה
או משהו כזה, איננו מקבל את התוספת משום שהתוספת נבלעת בתוך השלמת ההכנסה. במילים

אחרות, זאת דרך לא לשלם לעובדים בשירות המדינה ובשירות הציבורי תוספות שמגיעות להם כדין. אם התוספת שמגיעה

להם היא נגיד של 100 שקל והם מקבלים השלמה נגיד של 200 שקל, התוספת נבלעת בתוך ההשלמה, ההשלמה יורדת

מ-200 ל-100 והעובד או העובדת הולכים הביתה עם אותו שכר. לכן גם בשירות המדינה השיטה הזאת היא שיטה לגזול

מעובדים תוספות שכר שמגיעות להם.

עכשיו לגבי השיטה במיגזר הפרטי. אני מתייחסת לתלוש שכר שקיבלתי בעזרת מועצת פועלי כרמיאל - ישנה פה

יושבת ראש מועצת פועלי כרמיאל, גברת שולה כהן - וגם בעזרת חבר הנהגת ההסתדרות, מר בנימין גונן, שהסב את

תשומת ליבי לנושא. בתלוש השכר הזה, של חברת "גרבי דלתא" בכרמיאל, הסתבר שהחישוב של השכר בחודש אפריל

היה לפי 9.99 שקלים לשעה. לפי החישוב הזה כפול 191 שעות הגיעו לשכר הבסיסי של אותה פועלת. אחרי שקבעו כך

את השכר הבסיסי של אותה פועלת, לפי חישוב מגוחך שמה, הם קבעו גם שמגיע לה 304 שקל פרמיה. אנחנו הרי יודעים

שהפרמיה היא לא בתוך שכר המינימום. אז מה עושים עכשיו? כתם 304 שקל פרמיה, אחר-כך כתבו מינוס 304 שקל

פרמיה, ונתנו לה השלמת הכנסה של 442 שקלים.

העבירות פה הן ברורות מאוד. קודם כל בסיס החישוב צריך להיות 12.30 שקל לשעה כפול 191 שעות, ולא שום

חישוב אחר. שנית, על-ידי זה שקבעו את העניין הזה של השלמת הכנסה ובלעו בתוך זה את הפרמיה, גזלו בעצם מאותה

עובדת את הפרמיה, את אותם 304 שקלים שהיו מגיעים לה אם החישוב היה נעשה לפי החוק, כרוחו וכלשונו - דהיינו,



בסיס של 12.30 שקלים ופרמיה מחוץ לחוק. העובדת הזאת pעובדת לפי פרמיה, כי כתוב פה פרמיה של 304 שקלים,

אבל כתוב פלוס 304 ומינוס 304, ולעומת זה אחר-כך יש פה השלמת הכנסה.

השיטה הזאת שהוצגה בדוגמא שהבאתי, ויש פה אנשים שיוכלו להביא דוגמאות נוספות, אני שמעתי שהיא עובדת לא

רק בכרמיאל ולא רק ב"דלתא" אלא היא כניראה איזשהי החלטה של התעשיינים. קראתי בעיתון שהתשובה של התאחדות
התעשיינים לטעם
הזאת היתה שזה חוקי לפי חוות דעת משפטית. אם אנחנו נשלים עם הדבר הזה אנחנו למעשה נאפשר

לתעשיה לגזול מהעובדים, ובעיקר מהפועלות בטקסטיל, את הפרמיה שמגיעה להם, תו בוודאי לא היתה טינת המחוקק.
היו"ר אפי אושעיה
חשוב להדגיש שהדוגמאות שהציגה חברת הכנסת תמר גוז'נסקי הן דוגמאות מהמערכות הממוסדות אבל התופעה

רווחת גם בתעשיה, ובמיוחד במקומות עבודה קטנים ששם יש בכלל הפקרות , שאין שום הסכמי עבודה והמעבידים

מנצלים את העובדה שאץ שום ארגון עובדים שמייצג את העובדים החלשים הלו, ושם הבעיה הרבה יותר חמורה.

אני מציע שנציגי ארגוני עובדים יפתחו.
שולה כהן
אני מודה מאוד לוועדה שהעמידה לדיון את הנושא הזה. אני רוצה להגיד שהתופעה לא קיימת ב"דלתא" בלבד ולא

בכרמיאל בלבד, היא תופעה שמתרחשח בכל הגליל. במועצות הפועלים שאני בדקתי זה נמצא בענפי הפלסטיקה והמזון.

ב"דלתא" אני מאמינה שהדברים יסתדרו, כי זה מיפעל מאורגן שפועל על-פי החוק. נקיים איתם משא ונתקן את זה.

אבל אני רוצה להעלות פה תופעה שמדאיגה אותי. יש מפעלים שלקחו את מענק אי-היעדרות והכניסו אותו לשכר

המינימום. יש מפעלים שלקחו את תוספת משמרת, שניתנה במשך שנים מעבר לחוק, באחחים יותר גבוהים, הורידו אותה

לתוספת החוקית ואת הפער הזה הכניסו לשכר המינימום. הגדילו לעשות קבלני כוח-אדם בניקיון, שהחליטו להעסיק את

העובדים בעבודה קבלנית. אין יותר שכר לשעה. הם מגדרים שהמישרה היא קבלנית, העובד עובד בקבלנות, והם עכשיו

מתעלמים לחלוטין מחוק שכר מינימום. זו תופעה שמחייבת אכיפה.
שמריהו בו-צור
הגיע לידיעתי מקרה של אשה שעובדת בעבודות ניקיון ומקבלת 600 שקל לחודש.
שולה כהן
אני חושבת שהיה חשוב מאוד שתהיה הבהרה חד-משמעית של הוועדה למה התטון החוק. ניראה לי שידיהם של

פקחי משרד העבודה והרווחה תהיינה מלאות בעבודה אם הם יצטרט לאטף את החוק ככתבו וכלשונו. לכן אני חושבת

שאתם תצטרט להבהיר את העניין.

אני פונה לנציגי התעשינים שיושבים פה, אני חושבת שהם צריכים להנחות את החברים שלהם לדייק בפרשנות

הנכונה של החוק. אם אנחנו כראשי הסתדרות לא מבינים את החוק אז אנא, תקנו אותנו.
יהודה יאיש
הנושא הזה של שכר המינימום נדון הרבה מאוד בחדר הזה. לצערי הרב, חשבתי שזאת תהיה רק בעיית הטכסטיל

אבל כשהחוק יצא פתאום התברר שהיא קיימת גם בענף המתכת וגם בכל מני מקצועות מטבלים, שתמיד אמרו שהם

המקצועות הכי טובים שישנם ומתברר שגם שם קיימת בעיה של שכר מינימום.

יש בידי מיסמך שנכתב על-ידי מדינת ישראל, על-ידי הממונה המחוזי במשרד העבודה והרווחה, שטתב שלאחר

חקיקת החוק הוא שמע שמועה שלהסתדרות יש הסכם עם המעסיקים לשלם פחות ממה שקובע חוק שכר מיגימום. זה לא

נכון, לא מיני ולא מקצתי. היה פעם דיאלוג בין ההסתדרות לבץ התעשיינים בנסיון להגיש הצעה מוסכמת שאכן יהיה

45% ושהפרמיה לא תיכלל בזה. העסק הזה לא הסתדר. היום יש חוק. אני אומר, הפרמיה צריכה להיות מעל לשכר



המינימום. אבל כאשר יש תלוש שבו כתוב שערך השעה הוא 11 שקל, וערך השעה בחוק הוא 12.30 שקל, אני חושב

שלא צריך שום משקפיים אופטיות בדי לראות שיש פה אכן עבירה על החוק.

הענף הזה נמצא בסכנה, כי מישהו גרס שלא צריך יותר לתת פרמיות אלא רק לשלם שכר מינימום. כל אותן השקעות

וכל ההטבות שקיבלו העובדים בדין, בגלל חריצות, כדי לשפר את הפיריון ולעודד את התעשיה, הכל יטמע ולא יהיה יותר

קיים. כל העובדים יעבדו בשכר מינימום אך לא יהיה פיריון. אני מזהיר את המעסיקים, שאם לא יהיו יותר פרמיות יירד

הפיריון ולא יצליחו להביא את העובד למצב של יצור מוגבר ולא תהיה תעשיה בריאה. יווצר מצב שבכל מקום אנחנו

נעשה תעשיה איטלקית.
היו"ר אפי אושעיה
אתם הארגון הייציג בתוך מדינת ישראל. למה לא הגשתם תביעות?
יהודה יאיש
אני הגשתי תביעות למשרד העבודה והרווחה ולפיקוח. אני נמצא איתם בקשר מתמיד. אני מנסה להגיע עם המעסיקים

להסכמה ברוח של הבנה. אנחנו באים, מדברים עם המעסיק ומבהירים לו שאכן יש פה עבירה על החוק. אנחנו מנסים

ללכת בדרך של בניית מערכת יחסי עבודה. אני מקבל את עמדתך, שאתה אומר שהבית הזה לא צריך להיות מעורב עד

הסוף בעניין של חקיקת חוקים שייביאו למערכת יצור. אבל צריכים המעסיקים להבין שברגע שהחוק קיים, חייבים לבצע

אותו, ושעליהם ללכת לכיוון של עידוד הפיריון כדי לשמור על התעשיה.
גייהאד אבו-עקל
אני רוצה להצביע על כך שהבעיה אכן קיימת גם בענפים אחרים. אני גם ממונה על הנושא של עובדי העץ בהסתדרות

וגם בענף הזה יש אותה בעיה. אתמול הייתי בסיור באחור נהריה ויותר מ-20% מהעובדים במקומות עבודה שבהם

ביקרתי מקבלים מתחת לשכר מינימום. כניראה שהחברים מהתאחדות התעשיינים נתנו הוראה והינחו את חבריהם וכך

בתלוש השכר מופיע שעובד מקבל 1,900 שקל לחודש, לפי 9.44 שקל לשעת עבודה, אפילו פחות מ-10 שקלים,

ואחר-כך נותנים לעובד השלמה של שעת עבודה.

הבעיה הזאת גם קיימת אצל עובדי המחצבות. אני מחזיק בידי תלושים, למשל תלוש מחודש מאי של עובד עם ותק

של 5 שנים שמקבל שכר של 1,963 שקל לפי 9.44 שקלים לשעת עמדה. איפה ביצוע החוק? המעסיק מכניס פה הפרשי

שכר, שזה לא כלול בשכר היסוד ולא כלול בתנאים המצטברים של העובד. זו פגיעה חמורה בעובדים. כשפניו למעסיק

הזה הוא אמר שיש לו הוראה מהתאחדות התעשיינים ולפי הייעוץ המשפטי שהוא קיבל מהם מותר לו לעשות את זה.

עכשיו לגבי הנושא של בתי-דין ובתי-משפט. אני לא יודע אם המתכון הוא רק לפנות לבתי-משפט. יתכן שצריך

לעשות איזשהי תביעה יצוגית. אבל עניץ אכיפת החוק הוא מתפקידו של משרד העבודה והרווחה. ההסתדרות לא יטלה

לעסוק באכיפת החוק. היא יכולה להיות עזר בנושא, להביא דוגמאות להפרות החוק, אבל לא לנושא של האכיפה.
דליה פילוסוף-רבין
אני רוצה לסכם בעניין הגשת התביעות. אנחנו ישבנו כבר עם מר גייהאד אבו-עקל ועם מר יהודה יאיש. התחלנו

לקבל תלונות שונות על צורות שונות של עקיפת החוק, אם באמצעות הכנסת הרכיב של הפרמיה, אם באמצעות הכנסת

רכיבים אחרים, שטענו שקודם הם היו פיקציה. בשבוע הבא אנחנו נקיים ישיבה חוזרת וביקשנו בינתיים לרכז נתונים

ולבחור את המקומות.

מעבר לזה, אין הנחיה כתובה של המעסיקים, של לשכת התיאום, מה בדיוק הם הורו למעסיקים כן לעשות ומה לא

לעשות, אנחנו לא ראינו הוראה כזאת. נציגי המעסיקים אמרו שאין הנחיה ברורה, לכן אנחנו גם לא כל-כך ידענו עם איזה

הנחיה של המעסיקים אנחנו מתמודדים. בשלב זה אנחנו אוספים נתונים ואנחנו נגיש תביעות. בהתאם לנתונים אנחנו נבחר

את המקום שבו הפגיעה היא חמורה.

אני רוצה לחזור על מה שמר גייהאד אבו-עקל אמר, שהאכיפה של החוק היא בידי משת העמדה והרווחה, לו יש את

המנגנון מההיבט הפלילי. אנחנו יכולים להגיש תביעות.
היו"ר אפי אושעיה
לצערנו למשרד העבודה והרווחה אין את המנגנון המתאים על אף שיש לו את הכוח החוקי.

אני מבקש לברר עוד עניץ אחד. עולה מהדברים של האנשים שמייצגים את ההסתדרות שכאילו יש קשר של

תעשיינים לפעול כנגד שכר המינימום ולשלם פחות, שזו באילו הנחיה של ההתאחדות עצמה. האם זה מה שעולה מהשטח?
יהודה יאיש
אנחנו חשים את זה.
דליה פילוסוף-רבין
זו התחושה שהשטח מעביר אלינו, על אף שכמו שאמרתי, עד היום לא ראיתי הנחיה כתובה כזו. גם צורת העקיפה

היא שונה במפעלים שונים. יש מקומות שמשלמים לא לפי ערך שעה לפי החוק. יש מקומות שמכניסים חלק מהפרמיות

לשכר המינימום. אנחנו מרמים את בנתונים.
תמר גוז'נסקי
קודם כל לא משלמים לפי ערך שעה, אחר-כך עושים דברים נוספים.
היו"ר אפי אושעיה
אנחנו למדים מדברי ההסתדרות שיש בעיה. בעת נשמע נציגים של ארגונים נוספים.
ענת שקולניקוב
כפי שנאמר כאן, הבעיה העיקרית היא בעיית האכיפה. הסמכות המפורשת מצויה בידי משרד העבודה והרווחה. אני

מחזיקה בידי מחקר עדכני שפורסם בחודש מאי 1997 על-ידי הביטוח הלאומי ומורה שמתוך אותם אנשים ששכרם הוא

שכר מינימום ומטה, כל אותם אנשים עליהם אמור לחול החוק, 50% מרוויחים פחות משכר המינימום, בלומר יש

עבריינות של 50% לגבי החוק הזה. כאן נדמה לי שהפניה המפורשת היא למערכת האוכפת של משת העבודה והרווחה.

אני רוצה להתייחס למספר היבטים שהגיעו אלינו, לאגודת לזטיות האזרח.

קודם כל לגבי המיגזר המאוד בעייתי של העובדים הזרים.
שמריהו בו-צור
שייתבעו אותם למשפט.
שולה כהן
משפטים לוקחים שבועות וחודשים, אכיפה לוקחת דקה.
ענת שקולניקוב
אני מבקשת להתייחס במיוחד לנושא של העובדים הזרים, שזה נושא שאפילו לא נכלל במסגרת המחקר הזה, ששם

ידוע שאי-האכיפה של החוק היא עוד יותר גדולה. אנחנו מקבלים הרבה מאוד תלונות בתחום הזה. כאן מדובר על ענפים

שונים. בתחום הסיעוד אולי המצב הוא הגרוע ביותר. בסיעוד התעריף הרישמי של החברות הוא מלכתחילה הרבה יותר

נמוך משכר המינימום. זה עוד לפני שמגיעים להיבטים של העלמה. יש מעבידים שעוברים דרך חברות לכוח-אדם

כשהאדם שבפועל מעסיק, שצריך להיחשב כמעביד, בעצם לא יודע ולא מעניין אותו כמה בפועל העובד מקבל, הוא אומר

שזאת אחריות של חברת כוח-האדם. כמו כן מנכים ערטן שנועד להבטיח שהאדם נשאר כל תקופת ההתחייטת שלו.
היו"ר אפי אושעיה
את גולשת לעניין אחר לגמרי, שנדון בוועדה במסגרת אחרת. אני מציע שלא ניכנס לזה עכשיו.
ענת שקולניקוב
כל אותם גורמים שכאשר הם יורדים זה שוב מתוך שכר המינימום, כשכאן מדובר אפילו לא על פרמיה אלא מתוך

שכר המינימום עצמו יש הורדות נוספות.

לגבי הדרכים שכבר הוזכרו כאן, של הורדת פרמיות וכן הלאה, כאן מדובר מודאי על הרעת תנאים. אילו העובד היה

מתפטר זה היה מזכה אותו בפיצויים מופחתים. זה אומנם לא מעניין אווזי בשלב הזה אבל בוודאי שמבחינה זאת יש כאן

הרעת תנאים חד-צדדית כלפי העובד.

לסיכום, אני חושבת שכאן הדרישה היא ממשרד העבודה והרווחה לאכיפה טובה יותר, ולדווח לוועדה על האכיפה.
היו"ר אפי אושעיה
המשנה לממונה על השכר, מר יוסי כהן, שהוא גם נציג האוצר, יצטרך לעזוב את הישיבה עוד מעט. אני מבקש

לשמוע את עמדת האוצר ואנחנו נמשיך אחר-כך לשמוע את שאר הדוברים. בבקשה.
יוסי כהן
עם השינוי בחוק ולקראת אפריל 1997 הממונה על השכר הוציא הנחיות בחוזר ובו הוא עידכן את ההוראות הישנות

והחדשות לגבי שכר מינימום, כך שמבחינת תפוצת הוראות בשירות הצימרי יש הוראות סטנדרטיות.
ענת מאור
האם יש לך דוגמא של החוזר הזה?
תמר גז'נסקי
מה נאמר שם לגבי שכר המינימום? האם נאמר שצריך לשלם 12.30 ש"ח לשעה ולא פחות?

מתואר שם מה הם המרכיבים שמובאים בחשבון, מה מחוץ לשכר המינימום וכדומה.
תמר גוזינסקי
אנחנו רוצים לדעת על ההשלמה.
היו"ר אפי אושעיה
מה שאנחנו מבקשים לברר, למחוקק היתה כוונה אחת ועל-פי מה שעולה מהשטח, בשטח עולה דבר אחר. האם

ההנחיות שלכם מבהירות באופן חד-משמעי את מה שרצה המחוקק להשיג?
יוסי בהן
לפי הבנתנו - כן. ההנחיות הן מפורטות. אנחנו נוהגים לגבי הקטע הספציפי של השלמת שכר לשכר המינימום כמו

שנהגנו מאז 1987 ואילך. מי שמכיר מערכות שכר לא יטל להעלות על הדעת שדרך חוק שכר מינימום אני אצור איזה

מינימום של טבלאות שכר.
תמר גוזינסקי
למה אי אפשר להעלות את זה על הדעת? הוא לא יטל להעלות על הדעת שהוא יוצר מינימום? אז בשביל מה יש

חוק?
יוסי כהן
לפי הבנתנו את הפרשנות של החוק, הוא לא התכוון שושט- המינימום יהיה המינימום שנמצא בטבלאות השבר.

הכוונה היא שהשכר שייקבל העובד במשטרת ובחשבון הבנק שלו זה שכר מינימום.
תמר גוז'נסקי
הוא התטון שזה המינימום.
היו"ר אפי אושעיה
למה אי אפשר למחוק את הדרגות התחתונות שהן פחות משט- המינימום?
יוסי כהו
יש לי כאן דוגמא שמראה שאם אני נותן בטבלת השכר את אותה השלמת שכר שאני מחשב - נניח שההשלמה היא

100 שקלים - אם אני לוקח את אותם 100 שקלים ושם אותם בטבלת השבר אז המצב שאני יוצר הוא מה: מי שיש לו

שכר מינימום, ההשקעה שלו היא אפס, אבל מי שמצבו יותר טוב בשכר, יש לו תוספת אחוזית גבוהה ואני מעלה את

שכרו. אנחנו חישבנו שאם אני עושה על משבצת אחת בטבלת השכר את מה שמבקשים ממני כאן, להכניס את השלמת

השכר למשבצת צרה, אני מעלה את השכר של עובד שמצבו טוב עשרות מונים יותר משל זה שמקבל השלמת שכר לשבר

מינימום ב-12.5%.

כל הסכם השכר של 96-93, חברת הכנסת תמר גוזינסקי חוזרת ואומרת שבזמנו התחייב שר האוצר דאז, מר אברהם

שוחט, שלא תהיה השלמת שכר. לפי הבנתנו הוא התחייב כתולדה של ההסכם בהסכם לא עתידי, כי לא יכול להיות מצב

כזה שהחוק יכנס בהסכמי השכר וייקפיץ את השכר כלפי מעלה לא למי שהתטון המחוקק. המחוקק התכוון לעזור

לחלשים, לתת איזה ריצפה שממנה המעסיקים לא יורדים. הוא לא התכוון להשפיע על הטכניקה שבה זה יבוצע ולא

התכוון להקפיץ את העשירים, את אלה שמצבם טוב יותר.
תמר גוזינסקי
זה לא עשירים. האם מי ששכרו הוא שכר מינימום הוא עשיר?
יוסי כהו
מי שהיום מקבל שכר מינימום זה החלשים באמת. לידם יש קבוצות עם תוספות יחודיות שהן גבהוהה מאוד. במס

הכנסה יש תוספת... של 30%, במינהל ומשק בבתי-חולים יש תוספת דריטת של 30%. הקבוצה הזו היא יחסית חזקה

יותר מאותה דרגה המקבילה להם במשרדים. אם אני בא ומתקן את זה התוצאה האוטומטית תהיה, וגם זה מה שקראנו

בהסכמי 96-93, שהחזקים קיבלו יותר.
תמר גוזינסקי
זה בגלל שעשיתם שיפוע אחר של תוספות. זה בכלל לא שייך.
בנימין גונו
מי זה החזקים? אתה מתטון למנהלי הבנקים?
יוסי כהן
לא צריך בגלל השפעה פסיכולוגית לשבות מצב כלכלי. כשהעלינו עכשיו, כתוצאה מהחוק, ב-12% את שכר

המינימום, כשאנשים נוספו לקבוצת מקבלי השלמת השכר, הטענה כלפינו היתה שהם מקבלים השלמת שכר לשכר

המינימום אבל בעצם המחוקק הביא לאותם עובדים תוצאה טובה.
תמר גוזינסקי
למה לדעתך זו תוצאה טובה? אם העובד יקבל תוספת דרגה, האם תוספת הדרגה תיבלע בהשלמת השכר?
יוסי כהו
אין טכניקה שנכנסת לתחום השכר שנותנת את הפיתרון המלא, אלא אם המינימום בטבלאות השבר יאפשר שלא

תהיה השלמת שכר. אני אומר לכם, התוצאה היא שהחזקים או אלה שמצבם היחסי יותר טוב, שהחוק לא התטון לתת

להם, יקבלו תוספות שכר בשיעורים גטהים מאוד.
היו"ר אפי אושעיה
אני פתחתי בזה שאמרתי שאל תכריחו את המחוקק להתערב במערכת יחסי העבודה. אבל מה אתם עושים למעשה?

אתם קובעים את תוספת השכר הזו כתוספת לשכר הסופי, שכל קידום בדרגה, כל שיפור במעמדו של העובד, יבלע בשכר

המינימום.
יוסי כהן
עד לתחום מסויים.
היו"ר אפי אושעיה
זו למעשה בסופו של דבר שחיקה גם במעמדו אבל גם בשכרו של העובד. אני מציע לך, כסגן הממונה על השכר,

לנסות למצוא פיתרון יצירתי לעניין הזה. חברי הוועדה לא יוכלו לקבל את העובדה שחוץ מהביזיון של הסעיף הזה יתווסף

לזה גם שחיקה בשכר של העובד (נכון שרק עד גבול מסרים). אני פונה אליך פעם נוספת, הרי אתה לא נגד עובדים.
שמריהו בו-צור
דיברת על גבול מסויים. מי יקבע את הגבול הזה?
תמר גוז'ינסקי
עד שגומרים את ההשלמה.
היו"ר אפי אושעיה
אם אתה מתקדם בדרגה אחת, תה 100 או 150 שקל, זה נבלע בתוך שכר המינימום, עד הגובה של ה-12%.
משה בוטון
המשמעות היא שאדם מקבל תוספת דרגה והוא לא מקבל תוספת שכר או שום הטבה אחרת.
תמר גוזינסקי
האם זה חוקי שאדם לא יקבל תוספת שכר כשהוא מקבל תוספת דרגה?
היו"ר אפי אושעיה
זה כשר, אך זה לא מריח טוב.

המחוקק לא אמר שאם הסכמי השכר קובעים קידום
הכר גוזינסקי
החוק הוא מעבר להסכמי השבר ומעל להסכמי השכר. לא יכול להיות שום הסכם שם- במדינת ישראל שסותר את

החוק. כל הסכם שכר במדינת ישראל שסותר את שכר המינימום הוא בלתי חוקי בעליל. כל יועץ משפטי שיושב בחדר

הזה יאשר את מה שאני אומרת עכשיו. נציבות שירות המדינה מפירה בריש גלי את חוק שכר מינימום, זה ברור. אנחנו

התווכחנו על זה בוועדה הזאת כבר לפני 5-4 שנים בקשר לעניין קח ההשתלמות שלא שילמתם עליה השלמה. יש

פסקי-דין של בתי-דין לעבודה, שקובעים באופן חד-משמעי שאסור לשלם פחות משכר מינימום לפי המרכיבים. יש

פסלרדין לגבי עובדת בחולון, ואתה מכיר אותו. אחרי פסקי-הדין ואחרי החקיקה ואחרי כל הדברים אתם אומרים שיש

הסכמי שכר שהם פחות משכר מינימום? אז תבטלו אותם. מה זה שייך לעניין בכלל? איך אפשר לקבל את זה?

עכשיו בקשר לתשלומים הייחודיים. זה עניץ שלכם למה בעבר אתם החלטתם לא לתת לאנשים שכר בסיסי גבוה

אלא לתת כל מיני תוספות, כוננויות וכדומה. זה עניין היסטורי מאוד מורכב, שאני עכשיו לא רוצה להיכנס אליו. אבל זאת

החלטה שלכם, לא העובדים המציאו את זה, אתם המצאתם את זה. עכשיו אתם מנצלים את זה בכדי לפגוע בחלשים

ולשלם להם השלמת שכר. איפה נשמע דבר כזה?
אורנה גייל
אני מראש מבקשת את סבלנותה של גבירתי רק כדי להסביר את שתי הנקודות האלה. חוק שכר המינימום רצה לתקן

את שכר המינימום עבור אלה שנמצאים במצב ששכרם נמוך משכר המינימום. אבל בפירוש הוא לא התכוון להיטיב עם...
תמר גוזינסקי
איפה זה כתוב בחוק?
היו"ר אפי אושעיה
איר פותרים את הבעיה של עובד שעל-פי הרצון של המחוקק שכרו עלה ב-12% והוא יהיה תקוע במשך 4-2 שנים

עד שהפער הזה של 12% בקידום הדרגות שלו ישחוק את ה-12% הללו? האם יש לך תשובה על זה? יש לי הצעה אליך,

היות ואת יועצת משפטית ואנחנו צריכים להחליט במופו של דבר, תיתני לנו עיצה איך נותנים לנושא הזה מענה. מה רצה

המחוקק ומה הוא לא רצה לתת לאחרים, אני מודיע לך שהכוונה של יושב-ראש הוועדה ושל חברי הוועדה היתה למשוך

כלפי מעלה את כל סולם השכר. זה לא כתוב בחוק אבל זה היה רצוננו, זו היתה טונת המחוקק. אולי תוכלי לתת לנו

תשובה איך פותרים את הבעיה הזאת.
גייהאד אבו-עקל
זו שערוריה מה שאנחנו שומעים פה.
אורנה גייל
חוק שכר מינימום בא וניסה לתקן עבור אלה שנמצאים מתחת לקו של שכר המינימום ולהעלות אותם עד לגובה של

שכר המינימום, או לחייב שלא יקבלו במדינת ישראל שכר פחות משכר המינימום. יש בסעיף 9 לחוק עיקרון מסויים

שאומר שאם לדוגמא לפני התיקון לחוק היה מצב שבו היו הפרשים בין שני עובדים, שעובד אחד עמד בגובה שכר

המינימום ועובד אחר היה מתחת לשכר המינימום
תמר גוזינסקי
אף פעם לא היה מתחת כי החוק כובד תמיד ....
אורנה גייל
אם היה מצב שהיתה הפרשיות כתוצאה ממערכת יחסי עבודה שהגדירה שני עובדים בשתי רמות שונות עם הפרש

מסויים ביניהם, אומר חוק שכר מינימום שאם כתוצאה מעידכון שכר המינימום והעלאת עובד שנמצא פחות ממנו לרמה

של שכר המינימום הצטמצמה ההפרשיות, לא תהיה זכות תביעה לעובד שעומד בשכר המינימום לדרוש עדיין את קיום

ההפרשיות. זה נכתב בסעיף 9 לחוק.
תמר גוזינסקי
אז אתם מוגנים מתביעות, אז זה בסדר.
אורנה גייל
כל מה שאני מנסה להגיד, שבמגמה של המחוקק מנסים להביא את המצב לרמה של מי שפחות משכר המינימום עד

לגובה שכר המינימום אבל לא באופן שיחייב להיטיב עם מי שכבר עומד בשכר המינימום או מי שכבר עולה על שם-

המינימום.
משה בוטון
סעיף 9 בא למנוע סחף כלפי מעלה. אבל הבעיה העיקרית היא, דבר שהוא באמת לא עולה על הדעת, שאם אדם

למשל מקבל היום שכר מינימום, הוא מקבל 2,350 שקל, ואז אחרי שנה הוא מתקדם בדרגה הוא ממשיך לקבל 2,350.

הוא עוד פעם מתקדם בדרגה ורוצים להעלות אותו והוא ממשיך לקבל שכר מינימום. זה לא נראה סביר.
אורנה גייל
כשהיו הסכמי השכר ב-1993-1992 היתה השוואה. הדרגה התחילית בסולם השכר באמת עמדה על שכר המינימום.

בינתיים תוקן החוק. קבעו הצדדים ביניהם במערכת יחסי עבודה שאותו עובד יתקדם הוא יקבל לדוגמא 100 שקל. בא

המחוקק, התערב במערכת יחסי עבודה, אמר - לא, אל תחכו שאותו עובד יתקדם וייקבל את ה-100 שקל אלא כבר עכשיו

תיתנו לו.
משה בוטוו
אבל אתם לא נותנים לו.
אורנה גייל
אנחנו נותנים לו את השלמת ההכנסה. זאת אומרת שהוא מקבל את זה עוד לפני הזמן שלפי מערכת היחסים שבין

הצדדים הוא היה צריך לעלות בדרגה ולקבל את ה-100 שקל. בא המחוקק ואמר שהוא לא צריך חכות לתהליך הזה אלא

שהוא יקבל כבר עכשיו את השלמת ההכנסה.
תמר גוזינסקי
מה הקשר? אין קשר בין שכר מינימום לבין דרגה. אלה שני מישורים אחרים.
אורנה גייל
אולי לא הסברתי את עצמי נטן. אני אומרת שמערכת יחסי העבודה היא זאת שקבעה
תמר גוזינסקי
האם אנחנו קבענו שאפשר לבלוע תוספות דרגה?
אורנה גייל
התיקון שלכם היה מאוחר למערכת יחסי העבודה. כשמערכת הסכמי העבודה נוצרה ב-1992/3 היא קבעה בין

הצדדים את השכר או את רמת ההתקדמות.
תמר גוזינסקי
אבל מה זה שייך לחוק? תגידי לי, איפה כתוב בחוק שמותר לך לחשב כך? שכר יסוד ללא וותק זה שכר מינימום?
אורנה גייל
כתוב לי בחוק דבר אחד, שאני חייבת לשלם שכר מינימום. שכר המינימום הוגדר כסכום שמתפרסם ומתעדכן. מה

שייקרה, אם תמיד נרים את הדרגה התחילית ונצמיד אותה לשכר המינימום, אנחנו הראנו מה זה יעשה מבחינת עלויות. זה

יתקן את השכר של כל אלה שהיום עומדים על שכר המינימום ומעליו. זה לא יתקן את המצב לגבי מי שמקבל פחות משכר

המינימום.
היו"ר אפי אושעיה
הבנו את מה שאת אומרת. אנחנו רק לא מקבלים את זה.
הניה מרקוביץ
בדרגות הנמוכות בשירות המדינה, ואלה הדרגות שבעצם מדובר בהן, לא נכללים היום הרבה עובדם. אנחנו הורינו

כרגע לבחון את העובוים שנמצאים בדרגות הנמוטת ושמקבלים פחות משכר המינימום. אנחנו מנסים בדרכים של תקעה

לשפר את המצב, זאת אומרת גם להעלות את הדרגה של העובדים וגם
תמר גוזינסקי
כמה אנשים מקבלים השלמה כרגע?
יוסי כהו
בהשלמות דרגה - כ-1,500. מתוכם כ-1,300 במינהל ומשק, שזה עובדים שבפוטנציאל בדרך כלל אחרי שנתיים

מקבלים קביעות ואז יש להם תוספת של 30% דריטת והם יוצאים מהקבוצה, ועוד כ-200 במשרדים השונים ובדירוגים

השונים. הממוצע של השלמת השכר לשכר המינימום זה 92 שקלים והשכר הממוצע של מקבלי השלמת שכר הוא 64%

יותר משכר המינימום.
משה בוטון
בהשלמת שכר האם אתם מפרישים את כל ההפרשות הסוציאליות?
יוסי כהן
כן, זה שכר לכל דבר ועניין.
הניה מרקוביץ
בשירות המדינה נוצר מצב שכל עובד כזה שעולה בדרגה כבר יוצא מכלל שכר המינימום, לפחות בקבוצת הדרגות

המאוד נמוכות, שזאת דרגה 11. אני כרגע עורכת בדיקה.
תמר גוזינסקי
אבל יש 1,500 שמקבלים שכר מינימום.
הניה מרקוביץ
יש 1,500 שיש בהם פוטנציאל לצאת מתוך שכר המינימום. זה עובדי מינהל ומשק שבפועל מקבלים שכר גמה יותר.
תמר גוזינסקי
סליחה, שכר המינימום זה לא השכר שהעובד מקבל. אז מה את מספרת שבפועל הוא מקבל? אני שואלת אם החישוב

שלו מתחיל משכר המינימום או לא.
הניה מרקוביץ
החישוב שלו מתחיל מתחת לשכר המינימום והוא מקבל השלמת הכנסה. אבל תוך שנתיים הוא יוצא מהמערכת.
תמר גוזינסקי
אז יבוא מישהו אחר במקומו. מה זה משנה?
הניה מרקוביץ
לא יבוא מישהו אחר במקומו כי אני מניחה שאנחנו נימחק את הדרגות הנמוכות. הדרגות הנמוכות האלה, דרגות 11

ו-12, הן היום הדרגות הנמוכות ביותר במערכת התפקידים בשירות. אנחנו בערכים למחיקת הדרגות האלה. הפעולה

למחיקת הדרגות היא לא פעולה מיידית, של נתינת הוראה למחוק את הדרגות ולהתחיל לעלות.
היו"ר אפי אושעיה
זו בעיה טכנית או שזו בעיה כלכלית?
יוסי כהו
גם אם נמחק את שתי הדרגות האלה, בעוד שנתיים יהיו עוד 4 דרגות למחוק. תמונת המצב הזאת תחזור על עצמה.

בשנת 1993 ל-50% -60% מהעובדים היתה השלמת שכר עד לשכר המינימום. המשמעות של מה שאומרים כאן, שעד

אמצע הסולם בפוטנציאל יהיה לי מנגנון באוצר שיימחק אותם. המצב הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת.
תמר גוזינסקי
אלא אם כן תקיימו את החוק כלשונו ואז לא תגיע ל-60%.
היו"ר אפי אושעיה
מהי העלות הכספית?
יוסי כהו
מתוכם יש קבוצה של 1,300 עובדים במינהל ומשק, זו קבוצה שבלאו הכי יוצאת מהמשווק תוך שנתיים, כי הם

מקבלים תוספת שמוציאה אותם. נניח שאני בא ומקדים תשלומים על חשבון תוספת הדריכות הזו, וזאת קבוצה סגורה

שאני יכול להגדיר אותה, אז זה יעלה לי לשבה עוד 2.4 מיליון שקלים לנהלים אחרים. זאת אומרת, אם להם אני פותר את

הבעיה אני צריך לשלם לנהנים אחרים עוד 2.4 מיליון שקלים. המימדים מתייחסים ל-1,500 מקבלי השלמת הכנסה. אני

רואה את זה במונחים של חצי מיליון מועסקים בשירות הציבורי, המימדים הם מאוד גדולים.
תמר גוזינסקי
מה תעשה בעידכון הבא ובעידבונים שלאחריו?
יוסי כהן
חייבים להבין גם את הטכניקה של מערבת שכר כדי להבין שאץ כאן איזה רוע לב או רצון להתנגד. יש כאן בעיה

אמיתית. החוק מיועד למקבלי שכר מינימום. הוא לא מיועד לחוקים. המשמעות של מה שאתם מבקשים כאן זה לא יעזור

לחלשים אלא אתם מבקשים לעזור לחזקים יותר.
אורנה גייל
את הבעיה הזאת צריך לפתור במסגרת מערכת יחסי עבודה.
היו"ר אפי אושעיה
על מערכת יחסי עבודה יהיו דיונים בסוף השנה. אבל אתה מבין את העובדה שלמעשה נוצרת שחיקה בשכר מינימום

עצמו. אם כל קידום של העובד ניתקע עד ה-12% של התוספת, המשמעות היא למעשה שחיקה בשכר המינימום.
יוסי כהן
יש מנגנון על-פי הסכמי השכר, שאתם מבקשים עכשיו לחזק אותו, שהוא מנגנון שייחול על כל העובדים. התוצאה

של מה שאתם רוצים זה מנגנון חוק שמעלה ללא הרף קבוצות עובדים נוספות ומכניס אותם למסגרת של החוק הזה. אם

אתם רוצים אני מוכן בדיון יותר מצומצם להיכנס לפרטים. אין כאן איזושהי שרירות לב.
היו"ר אפי אושעיה
אני מציע, בדי שהוועדה לא תידרש פעם נוספת לפעול באמצעות שינוי חקיקה שייסדיר את הנושא הזה, למצוא

פיתרון יצירתי. אם אתם רוצים תשבו בפורום מצומצם, תיפגשו עם יושב-ראש הוועדה, תבואו לכאן ותמציאו פיתרון

שיימנע את השחיקה הזאת. אחרת נצטרך למצוא חקיקה שתיפתור את הבעיה.
משה בוטוו
אם כך, גם את הוותק אתם לא נותנים.
יוסי כהן
הוותק הוא מחוץ לזה, כך נקבע בחוק.
ענת מאור
הסיפור הזה הוא סיפור של ביצה ותרנגולת. זה נבון שאנחנו התטונו קודם כל להיטיב עם החלשים, שיהיה להם שם-

מינימום לפחות. זה נטן שלא יכלנו לחייב דרך החקיקה העלאה אוטומטית של טלם. אבל, ופה האבל הגדול, הבעיה של



הסכם עובדי המדינה וההסתדרות, שההסכם של 96-93 היה חמור ביותר ודאג רק לבכירים ביותר ולא התייחס לאלה

שהיו בדרגת שכר מינימום והיום רחמנה לצלן רוצים קצת תוספת.

צריך מחשבה יצירתית? על מה מחשבה יצירתית? אז הם לא יהיו הכי נמוכים, אז הם דרגה אחרונה לפני הנמוכים.

השינוי הזה טוב מאוד פסיכולוגית לקראת ההסכם החדש, ולא רק בגלל החקיקה. סוף סוף ההסכם הישן נגמר ב-97

ועכשיו אתם - ההסתדרות, המעסיקים והאוצר - יושבים על החדש. אני מקווה שבהסכם החדש לא תמכרו עוד פעם את

החלשים יותר בין עובדי המדינה ותדאגו רק לבכירים. במשך 4 שנים שמעט, הן מצד ההסתדרות והן מצד המעסיקים, רק

זמירה אחת - "אם לא נגבה את הבכירים הם יברחו לנו לשוק הפרטי". ההסכם האחרון דאג רק לבכירים. למי הוא נתן שני

קידומים? לכן גם כל הנשים בשירות הציבורי לא קודמו, אנו חוששים לחוק העדפה מתקנת בשירות הציבורי, שהחלטנו

עליו, שאחר-כך תבואו ותגידו שיש מילטד. בהסכם החדש גם ההסתדרות וגם המעסיקים חייבים לפתור את הבעיה הזאת.

לא צריך שום יצירתיות. צריך פילוסופיה שתיזכר ששם- מינימום הוא עדיין מינימום, וצריך למצוא תשובה לאלה

שמשתכרים נמוך ולאלה שמשתכרים בינוני. תעזבו את הבבירים. תאפשרו לאלה שקיבלו שכר מינימום להתקדם בשכר,

לאפשר להם מידרג וגם להתקדם בדרגות, לכל העובדים בשיחת הצימרי. על זה לצערי הרב יש מחלוקת בין הוועדה

לבין משרד האוצר ואילו ההסתדרות, לצערי, לא הגנה בהסכם על המעמד נמוך והבינוני.
יעלובאגמוו
לפי הנחיית האוצר השלטון המקומי הפעיל את החוק החל מחודש אפריל. לפי הנתונים הראשונים אצלנו עדיין

כ-2,500 עובדים נבללים בהשלמה. אנחנו לא קיבלנו תגובות קשות מהשטח בגלל סיבה אחת, שאנחנו הפעלנו בתקופה זו

לוח פיקוד חדש, החל מ-1.1.97, שהקהה אולי את חלק מהתגובות מהשטח. אנחנו חושבים שיש הזדמנות עכשיו, וכך

אנחנו גם עומדים להציע. יתכן מאוד שיימצא פיתרון במסגרת הסכם השכר החדש שעומד להיחתם ב-1.10.97. כרגע

איננו יכולים לבצע אחרת משום שבבר כך לקחנו על עצמנו עלויות נוספות והמדינה לא התישה צורך מיידי להעביר את

הכספים האלה אלינו. העלות בשלב הראשון היא כ-5 מיליון שקל בחישוב ראשוני. זה ניראה מעט על פני כל השלטון

המקומי אבל בכל אופן במשך השנים הדברים האלה מצטברים. אנחנו מבקשים שבמסגרת הפתרונות האלה יתנו גם את

הביטוי התקציבי לכיסוי ההוצאות לשלטון המקומי. אנחנו בהחלט סטרים שצריך לתקן את זה. לנו אין בעניין הזה איזשהי

אידיאולוגיה אחרת ממה שהוצג פה.
היו"ר אפי אושעיה
תודה רבה. נשמע את מר ששון אפרתי ואחריו את מר בנימין גונן ונעבור לתעשיינים, שם אנחנו יודעים שהבעיה

הרבה יותר חמורה, לפחות לפי הדיווח שקיבלנו כאן.
ששון אפרתי
אם נחזור לעניין הקודם, אני חושב שהממשלה מהווה דוגמא רעה. אני לא יודע מה זה השלמת הכנסה. אנחנו מדברים

על שכר. למה קוראים לזה השלמת הכנסה?
יורי שטח
זה השלמת שכר.
ששוו אפרתי
יש תיקון בחוק שכר מינימום והוא קובע שהשכר הוא 2,349 שקל, נקודה. מה זה תעריפים מתחת לסכום הזה? ברגע

שיש דבר כזה, כל תעריף שהוא פחות ממנו הוא לא רלוונטי והוא צריך להימחק. פה אנחנו צריכים את עזרתכם שהדבר

הזה ייעשה.
היו"ר אפי אושעיה
אתה מדבר גם בשם מזכיר הסתדרות עובדי המדינה? אם ועדת העבודה והרווחה תעשה כל הסכם עבודה מול

הממשלה אז בשביל מה צריך הסתדרות?
ששון אפרתי
יש לזה השלכה. כמעט בטוח שהממשלה תשלם את כל הניגזרות של תנאים סוציאליים לפי השכר המלא. אבל

מעסיקים פרטיים צריכים להשלים לבעלי הדרגות הנמוכות ומעלה, ולדעתי יש פה בעיה גדולה מאוד. לא כולם, אבל יש

כאלה שיכולים לנצל את זה לרעה. אני רוצה לומר לכם שדווקא בבתי-מלון שאני מופקד עליהם, זה 40 שעות עבודה

בשבוע ומשלמים שנר לשעה של 13.35 שקל, שכר גבוה מאוד. אבל יש כאלה שבגלל ההשלמה יבולים לטעות לפעמים

ולא לתת לעובדים תנאים סוציאליים.

אני רוצה להיות פה לקבוצה אחרת שאין לה נציגות. אני רוצה לדבר על מסעדות ובתי קפה. יש מספר גדול מאוד,

עצום, של עובדים במסעדות ובבתי קפה ושם חוק שכר המינימום לא חל עליהם. במסעדות לא אוכפים את שכר המינימום.
היו"ר אפי אושעיה
זה נושא אחר, שנדון בוועדה במסגרת אחרת. זה שאתה פה זה לא אומר שאתה צריך לדבר על נושא שאנחנו דנים

עליו במסגרת אחרת, שהוא בעייתי ומנסים לתקן אותו. אנחנו מדברים היום על מה שקיים בשכר המינימום.
ששוו אפרתי
לתשומת ליבה של הוועדה, הבעיה הזאת מאוד חריפה, ממש זועקת לשמים. אי אפשר שלא להביא לחקיקה את

העניין הזה, שאלפי אנשים מנוצלים לרעה על-ידי מעסיקים.
בנימין גונז
אני רוצה להוריד מעל השולחן איזשהי אי-הבנה, כדי שיהיה לנו ברור מה אנחנו עושים. מר יוסף גטניו, שנוכח פה,

טוען שהבעיה היא יחודית רק לענף הטקסטיל, כי אי אפשר לבוא בדרישה למפעל גם להעלות את בסיס השכר, גם להוסיף

עוד 20% של הפרמיות וגם לשלם עוד תוספות. מר גטניו טוען שהסכמי העבודה עם ההסתדרות מאפשרים לכם לקבוע

תעריף שעה נמוך יותר. קודם כל, אץ הסכמים כאלה, ואם יש - הם לא קיימים יותר אחרי חקיקת חוק שכר מינימום.

החוק קובע ולא ההסכמים האלה.

דבר שני, אני רוצה לומר לכם, תפסיקו להפחיד אותנו שהתעשיה מתמוטטת. אני ביקרתי רק השבוע בגליל ענף

הטקסטיל וראיתי ששם מייצרים רק תוצרת לייצוא, לא משגשגת אבל גם לא מתמוטטת. אם הטקסטיל מתמוטט, ובעקבות

זה צריך לשלם פחות משכר מינימום, עדיף שלא יהיה קיים בכלל. אלה דברים ברורים, חד וחלק.

אני חושב שתעשיין נבון כמו מר גטניו צריך להבין, שיהיה ברור לכם שההסתדרות מתטונת במלוא הרצינות לומר

לתעשיינים דברים נכוחים. דרך אגב, שכר המינימום על התעשיה זה חלק קטן משכר המינימום. אני חושב שתעשיין

שמבין שצריך להתפתח, אם הוא יחזיק עובדים בלי מוטיבציה, בשם- מינימום בלי אפשרות להתקדם, לא יצליח להתפתח.

אנחנו נילחץ לפתוח את הסולם כדי שהתעשיה הישראלית תעלה יותר גבוה, ולא להוריד אותה למסה.

הבעיה המרכזית היא שסביב השולחן כאן זה מתחלק לשניים: אחד שרוצה לאטף את החוק, והשני שרוצה לעקוף

אותו. כל הדברים שמתנהלים כאן מעידים על בך שיש ניסיון לעקוף את החוק. אנחנו רוצים לאכוף את החוק כרוחו

וכלשונו. אנחנו לא השוטרים של משרד העטדה והרווחה ולא של החוק. משת העבודה והרווחה סיפק לנו נתונים שבסך

הכל לחוק שכר מינימום בכלל האוכלוסיה יש 12 מפקחים, זה בדיחה. כאשר המחוקקים חוקקו את החוק הם היו צריכים

לקחת בחשבון שצריכים להיות הרבה יותר מפקחים. אני לא רוצה לערבב כאן שמחה בשמחה אבל כדי לרדוף אחרי

העובדים הזרים יש 32 מפקחים. אני מציע לפחות בינתיים, תיקחו קצת משם ותעבירו קצת זעה. אם החוק לא ייאכף אז

יתייחסו לחקיקה של הפסת בצורה לא רצינית. אם פעם אחת כמה תעשיינים יישם בבית-סוהר אז אולי הבעיה תיפתר.
שלמה יצחקי
בנוסף ל-12 המפקחים יש 10 שמפקחים רק בנושא עובדם זרים. במיכלול הזה הם בודקים את נושא שכר המינימום.

כך שבסך הכל יש 22 מפקחים.
היו"ר אפי אושעיה
אתה מסכים מודאי שזה לא מספיק.
שלמה יצחקי
בוודאי שזה לא מספיק. אפשר להיווכח שהאכיפה גוברת והתופעה של עקיפת שכר המינימום הולכת ופוחתת.
יורי שטח
כשאתם טתבים כאן סל החזרים לעובדים, זה החזרים בפועל או שזה לפסקי-דין?
ציפי שיינקמן
זה החזרים בפועל, כסף ביד.
ענת מאור
בכל זאת איך זה מתיישב עם מה ששמענו מנציגי ההסתדרות? אני רוצה להסב את תשומת הלב לכך שיש פער גדול

בין המידע שאמרו לנו נציגי משרד העבודה והרווחה, שיש גידול באכיפה על חוק שכר מינימום, לבין המידע שאמרו לנו

נציגי ההסתדרות מהשטח, שהם מקבלים המון תלונות.
יוסף גטניו
במיוחד לכבוד הישיבה הזאת שוחררנו על תנאי והגענו זעה. יש הרגשה סאת, מר גונן רוצה להכניס אותנו

לבית-סוהר.
היו"ר אפי אושעיה
עולה מהדברים של ההסתדרות שאתם לא מקיימים את החוק.
יוסף גטניו
עוד לא הוחלט מה הפרשנות המדוייקת של החוק. יש פה מעין תחושה של חברותא, שטלם מסכימים לאותה פרשנות

של החוק, בטח בין חברי הכנסת.
היו"ר אפי אושעיה
אני מציע לך לא להתווכח עם חברי הכנסת יותר מידי על פרשנות החוק ולהתחכם לחוק משום שאתם תיאלצו אותנו

פעם נוספת, כמו שהעלינו את שכר המינימום ובמו שביטלנו את הפרמיות בגלל רשעות שלכם וחולשה של ההסתדרות,

תיאלצו אותנו לתקן את החוק פעם אחר פעם. אני מציע לך לבוא לכאן, לדבר על החוק כמו שאתם רואים אותו, ולא

לנסות להתחכם איתנו, לטובת העניין. אין לנו שום דבר נגד התעשיינים. אנחנו רוצים תעשיה חזקה על מנת שיהיו עובדים

חזקים וטובים. אבל אל תתחכמו ואל תמצאו פרשנויות שמביאות בסופו של דבר לכך שהמחוקק צריך לחוקק חוקים

שאתם אחר-כך אומרים שאין לכם איך לשלם ומתלוננים ומנסים למצוא פתרונות.
יוסף גטניו
אנחנו נמצאים במצב בלתי אפשרי כי החוק הזה מתערב במערכת יחסי העמדה. יש שתי מערמת עצמאיות ונפרדות:

במקומות המסודרים, במקומות שאפשר להגיע עליהם ולפקח עליהם, במקומות שבהם המטבע היא מתחת לפנס, שם יש

מערכת של הסכמים קיבוציים. כמו שידוע, בעיקר בתעשיה יש תהליכי בקור רציניים מאוד של הסכמי השכר. כל מיפעל

מאורגן ומסודר מצא לו את הדרך בהקשרים של התנאים הסוציאליים, מעבר לדברים המתחייבים באופן כללי, לתת תנאים ?

סוציאליים ספציפיים, ואלה שיטות הנעה ופיריון ספציפיות. תאמץ לי שרוב מנהלי המיפעלים (לא מלם מנהלים טובים),



רובם יודעים לנהל את מפעליהם ויודעים להפעיל שיטות, מה עוד שהם חשופים היום הרבה יותר לשוק העולמי כך שבטח

זה נבחן במערכת של יצוא. לקבל הצעות זה יפה מאוד ואנחנו נקשיב להן אבל עם כל הכבוד, אני חושב שהמנהלים

המקצועיים שמנהלים את התעשיה היום הם אנשים מקצועיים.
תמר גוז'נסקי
אני רוצה לשאול לגבי התלוש המסויים הזה. האם לדעתך הוא חוקי?
יוסף גטניו
מה מנסים לעשות בפרשנויות האלה לחוק? ופה מדובר מול מר יוסי כהן. מנסים לבוא ולומר שכל מה שנעשה

בהסכמים הקיבוציים, נעשה. אתה יכול להחליט שזה נמחק חד-צדדית, אני לא יודע אם אתה רשאי, אבל נגיד שכך. נעשו

הסכמים קיבוציים שונים ומשונים לפני התיקונים האחרונים לחוק. אז כל מה שנעשה עד היום במחק ואנחנו מתחילים

טבלה חדשה?
היו"ר אפי אושעיה
כן.

התשובה היא לא. יש לנו תעריפים, יש לנו כללי משחק ואנחנו משחקים את אותם כללי משחק עם האיגוד המקצועי.
ענת מאור
בניגוד לחוק?
יוסף גטניו
אני טוען שזה לא בניגוד לחוק. לכן יש את אלמנט ההשלמה. יש התנגשות בץ החוק, שקובע רמה מינמלית של

תשלום, לבין תעריף השכר המשולב בטבלה, שקובע מה שהוא קובע. האם אנחנו צריכים עכשיו ליצור מצב של מקפצה?

האיגודים המקצועיים יבואו אולי בשנה הבאה, ב-1998. אז מה? האם עלינו להתחיל את נקודת המוצא של ההתדיינות

משכר המינימום? לא. המצב הוא שאתה מנהל מערכת יחסי עמדה נפרדת ואתה מתחיל לנהל את המשא ומתן מהתעריף,

כולל אצל מר ששון אפרתי. כשמר אפרתי קובע תעריף שלא נופל משכר המינימום בנקודת זמן מסויימת, הרי זאת נקודת

זמן מסויימת. כששכר המינימום הולך ועולה ועולה אנחנו חייבים לבצע השלמות. אנחנו לא יטלים לחיות בקצב של

טבלאות על-פי עידכון שכר מינימום. זה לא רק הרמה הנמוכה שנמחקת והפירמידה שהולכת ונהיית שטוחה אלא זה מחייב

להתחיל לתקן את כל הטבלה.

אני מכיר דברים מדהימים. יש לי תלושים, שאני לא רשאי להראות לכם בגלל עניין של חגגת פרטיות. יש לנו

תלושים של מפעלים בענף הכימיה, אני נותן את זה כדוגמא, שהעלות הממוצעת לעובד - אני מדגיש עלות, לא שכר - היא

בין 40 ל-60 אלף דולר בשנה.
תמר גוזינסקי
ממש חיממת את ליבנו.
יוסף גטניו
יש שני עובדים שעובדים בשני מפעלים שונים. לאחד מהם בתוך מבנה השכר הספציפי של המיפעל שלו יש תלוש

שהרמה התעריפית מגיעה ל-4,000 שקל ברוטו. לעומת זה בתלוש של עובד אחר יש 2,000 שקל ברוטו ועוד כ-2,000

שקל תוספות שונות ומשונות. את זה אתה צריך לתקן ואת זה אתה לא צריך לתקן. איך אתה מתמודד עם העניין הזה?

אתה חייב להתמודד עם העניין הזה לאור מרכיבי שכר ומבני תלוש שונים ומשונים בתעשיה, בעיקר כשעכשיו זה מבוזר.
תמר גוזינסקי
מר גטניו, אפשר סוף כל סוף לשאול אותך שאלה?
יוסף גטניו
כן, בטח, כשאני אסיים.
היו"ר אפי אושעיה
אתה לא הוזמנת לכאן לתת לנו הרצאה על-פי משאלות ליק-. יש לחברי הוועדה שאלות אליך. אתה תענה על פה

ששואלים אותך ואם אתה לא רוצה אתה יטל פשוט ללכת. תענה לפי הדרישות של חברי הוועדה. אתה לא באה. לכאן

לתת לנו הרצאה על-פי משאלות ליבך. מה שאתה מסביר כעת כבר ברור לנו. אנחנו מבקשים לברר איתך את מה שלא

ברור לנו. האם אתם מפרישים תנאים סוציאליים?
יוסף גטניו
אני מקשיב לשאלות אבל אני אבקש שלא יפריעו לי.

יש תנאים סוציאליים ויש אלמנטים שהם אלגנטים מיפעליים. התנאים הסוציאליים נקבעו על בסיס מסויים ועל

הבסיס הזה משלמים את התנאים הסוציאליים. החוק לא בא להיטיב עם הכנסה בינונית. החוק לא בא פה לבנות מערכת

בסיסית שעליה תשלם איזשהם תנאים סוציאליים שקבעו במיפעל בקריית-שמונה או במיפעל בעפולה. החוק לא בא

לעשות את זה. החוק בא לקבוע איזה, רמת שכר מינמלית שמתחתיה אץ לשלם, זה מה שהחוק ביצע.

האם אתם מציעים פה איזשהי מערכת שתחייב את כל עם ישראל לשלם את כל התנאים הסוציאליים, ולא משנה מה

הם (והם הרי שונים ממיפעל למיפעל וממיגזר למיגזר) על מערכת של כלל שכר המינימום? אני טוען שלא זו הפרשנות. זה

לא עניין של רשעות. זה עניין של קריאת החוק והבנתו, וזה לא עניין של התחמקות.

אני לא יכול לתת תשובה כללית מכיוון שלכל מפעל יש הרכב שונה של תנאים, הסל הוא שוט:, המיבנה של התלוש

הוא שונה. יש מערכות היסטוריות, יש מערמת שהתנאים בהן שונו לאחר שקיימו משא ומתן. יושב-ראש הוועדה בוודאי

מכיר את זה מנסיונו הקודם. הדברים האלה שונים ממיפעל אחד לשני כך שאי אפשר לתת תשונה כללית ולהגיד שזו חוות

הדעת. אנחנו מתייחסים לכל מיפעל ומיפעל ומנסים לייעץ להם ולהסביר להם איך מבצעים את העניין הזה.

אנחנו מנסים, אני מודה, למנוע גרירות בלתי מרוסנות בשכר ברמות שהן בשכר בינוני ומעלה, וזה מה שקורה. תאמינו

לי שהבעיה של הקפיצה שהיתה מ-45% -ל-47.5% היא כאין וכאפס, היא לא בעייתית. אני לא בא עכשיו לבכות על מצב

התעשיה. נדמה לי שכולם כאן מבינים מהו מצב התעשיה. אבל היא כאין וכאפס לעומת ההשפעה של הדחיפה מלמטה אם

הפרשנות המקסימליסטית שאתם נותנים פה לחוק תתקבל.
היו"ר אפי אושעיה
לגבי דרגות השכר אני מבין מה שאתה אומר. הפרשנות שלך היא כמו הפרשנות של האוצר. יטל להיות שזו

הפרשנות החוקית. אני מבין גם את החשש שלכם. אני מסכים בעיקרון שזה צריך להיות נדון ביניכם לבין ארגוני העובדים.

השאלה היא לגבי התנאים הסוציאליים של ההפרשים על שכר מינימום. זה עיוות שיטל להיות שעל-פי החוק הוא מותר,

לפי דעתי לא, אנחנו נבדוק את זה.
משה בוטון
נניח ששכר המינימום דורש הוספה של 50 שקל. האם על הסטם הזה משלמים את כל ההטטת הסוציאליות? את זה

אנחנו רוצים לדעת. את זה חייבים לשלם.
שולה כהו
זה דווקא כן משולם.
יוסף גטניו
את התנאים הסוציאליים הארציים - דמי מחלה, פנסיה וכדומה - אנחנו משלמים. הגענו להסכם עם ההסתדרות ויצאה

הנחיה של התאחדות התעשיינים. זה משולם מכיוון שזה יציר כפינו, אנחנו בנינו את התנאים האלה ביחד עם ההסתדרות.

אם יש תנאים ספציפיים מקומיים, אני לא שולל את זה. אני בודק את התוספות.
היו"ר אפי אושעיה
האם להתאחדות התעשיינים, למחלקה שלך, יש הנחיה מפורשת בנושא הזה, לא לשלם מה שמגיע?
יוסף גטניו
אנחנו בוחנים כל מיקרה לגופו. לא שאני מחמיא לעצמנו אבל הלוואי שהיו עוד כמה ארגונים באלה בץ המעסיקים.

תיבדקו את השטח ותיראו מה קורה. אני לא דיברתי על הבעיה של הזילות שבחוק, שלהערכתי תוחמר לאור המצב

הכלכלי, ועוד לא דיברתי על כל המילים היפות האלה Out sourcing, שמוציאים עבודה לקבלנים ושם אני לא יודע מה

קורה. עם כל הכבוד, מפעלים גדולים מוציאים עבודה לקבלנים כי לא כדאי להם ליער.
היו"ר אפי אושעיה
אל תערו עימות ביניכם, בין הייצרנים, לבין העובדים ולבין המחוקקים. יש פה מטרה מפורשת. אף אחד פה לא נועה

לפגוע בתעשיה אבל את הזכויות המינימליות: של העובדים יש להעניק.
יוסף גטניו
אנחנו מכבדים את זה ויש לנו הנחיות ברורות. קיימנו כנס הסברה, הוצאנו חתר. אבל אנחנו לא יכולים לתת פרשנות

ספציפית לכל מקרה, כי כל מקרה שונה ממשנהו.
היו"ר אפי אושעיה
הבוקר אחד המיפעלים, שקשור בהתאחדות שלכם, התקשר אלי. הוא גילם את הנושא של הבטוחות, יש על זה מס
הרי. הוא אמר
תיקחו שכר מינימום ואני מוותר לכם על הגילום באופן חד צדדי.
יוסף גטניו
לפעמים יש מצבים של תוספות שניתנו חד-צדדית על-ידי מעסיקים, זה קורה. לפעמים זה נובע מהסכמים. אי אפשר

לדבר פה באופן כללי. אני יכול להראות לך כל-כך הרבה מיגוון ושונות שזה קשה מאוד לדבר במונחים כלליים. המיבנה

שונה, סוג התוספת שונה.
תמר גוז'נסקי
מר גטניו, האם אתה מחזיק בידך את תלוש השבר שהוא נושא הדיון?
יוסף גטניו
אני לא רוצה לדבר על מיקרה פרטי.
תמר גוזינסקי
אבחנו מדברים על חוק שכר מינימום ויש לפנינו תלוש שכר. כתוב שם: "תעריף לשעה - 9.99 שקל", ועל-יד זה

"תעריף לשעה - 12.30 שקל". בפועל התעריף לשעה של 9.99 שקל משמש את הבסיס לכל התלוש הזה. אחרי זה יש

איזשהו 12.30 שמשמש לחישוב שעות נוספות או דברים אחרים.
שולה כהו
זה ישתנה החודש הזה.
תמר גוזינסקי
אני עכשיו לא מדברת על המפעל הזה, לא זה הנושא. תלוש כזה, שבו מחשבים את השכר לפי 9.99 שקלים לשעה

כפול 191 שעות ויוצא 1,900 שקל, זה בלתי חוקי. אין תעריף לשעה של 9.99 שקל, זאת הטענה הראשונה שלי. אתם

בעצמכם יודעים שיש תעריף של 12.30 כי מייד על-ידי זה כתוב 12.30 שקל, אתם מודעים לזה שזהו התעריף החוקי. אז

איך אתם אומרים שעל שעות רגילות יקבלו 9.99 שקלים ועל שעות נוספות 12.30 שקלים? מה זה הדבר הזה? אני

חושבת שהתאחדות התעשיינים צריכה להודיע לחבריה שאין דבר מה, שזה בלתי חוקי.

הדבר השני, מה זה להכניס פרמיה ולהוציא פרמיה ולכתוב השלמה? האם זה ניראה לך חוקי שההשלמה בלעה

בתוכה את הפרמיה? הרי מגיע לעובדת הזאת או לעובד הזה 2,349 שקלים + 300 שקל פרמיה.
יוסף גטניו
רק אם ממשיכים את שיטת הפרמיות.
יהודה יאיש
זה עניין של משא ומתן ואי אפשר לבטל את זה מראש.
תמר גוזינסקי
אם בטקסטיל תבוטל שיטת הפרמיות ותימצאו שיטה אחרת, אץ לי שום בעיה עם זה. בפועל בתלוש הזה ברור

שהעובדת הזאת קיבלה פרמיה, אבל כדי שהיא לא תקבל את הפרמיה בכסף כתט לה: "פלוס פרמיה, מינוס פרמיה, פלוס

השלמה".

אתה צריך, לפחות כמשפטן, לבוא ולומר חוות דעת משפטית, שאץ תעריף של 9.99 שקלים לשעה ושאין תרגיל של

הכנסת והוצאת פרמיה. אני מדברת על הדברים האלה ולא נכנסת לאלף שאלות חשובות אחרות. אני אגיד לך מה קורה.

התאחדות התעשיינים פועלת לגכי חבריה אבל לא רק לגבי חבריה. אתה יודע שמה שנהוג אצלכם משפיע בחוגים הרבה

יותר רחבים. אם הקבלן יודע שאתם משלמים 10 שקלים לשעה, הוא לא ישלם יותר מ-10 שקלים לשעה. יש פה איזשהו

בסיס. לכן אני מתפלאה שבכל ההסברים שלך אתה לא מתייחס לשתי הנקודות האלה.
יורי שטרן
אני קודם כל חושב שהגישה של התאחדות התעשיינים ושל משרד האוצר, שהם מנסים למנוע שרשרת עליות שכר

בעקבות העלאת שכר מינימום, היא גישה נבונה, במיוחד במציאות הכלכלית היום, שהיו חונים עליה. אני לא מעוניין

שכתוצאה משכר יותר גבוה תהיה אבטלה יותר גטהה. כשדיברו על שכר המינימום ודיברו על אנשים שמקבלים סטמים

שהם היום פשוט לא רלוונטיים מבחינת המחיה, ורצינו להגן עליהם, אז דברנו גם על ההשלכות הכלכליות השליליות

שיכולות להיות אם כתוצאה משינוי הבסיס יוקפץ כל סולם המשכורות במשק. לכן אני חושב שיש פה דברים שהם נבונים,

במיוחד במצב של היום, שהאבטלה הולכת וגדלה.



יכול להיות, ואני רואה את התלוש פה, שיש פה איזה התחמקות ואתה ניסיון לא לשלם את מה שמגיע לעובד ולשחק

עם זה. את זה צריך לבוא ולבדוק, גם בהתאחדות התעשיינים וגם במשרד העבודה והרווחה. אני לא חושב שבעת אנחנו

צריכים להתרכז מה יתר על המידה.

אותי מדאיג הרבה יותר המצב במיגזרים הפחות מסודרים מאשר התעשיות הגדולות. אותם 50% מהאנשים

שמקבלים מתחת לשכר מינימום, לא בצורה מתוחכמת מאת או אחרת אלא פשוט המעסיק משלם להם פחות. אני מקווה

שלא נחזור למימדי האבטלה של תחילת שטת ה-90, אבל בל עוד האבטלה גדלה יש יותר ויותר עובדים שמובנים לעבור

בשתיקה על המציאות הזאת, של תשלום מתחת לשכר מינימום, כי זו הפרנסה היחידה שלהם. לק המציאות הופכת להיות

יותר קשה מבחינת אכיפת החוק הזה. אני הייתי מציע לנו לא להתרמ בקטע הקל של המיפעלים והחברות והמוסדות

המסודרים, כמו נציבות שירות המדינה או מיפעלים גדולים, אלא יותר באותם הסקטורים שבהם משלמים יותר ויותר, אני

מניח, מתחת לשכר המינימום. ואז השאלה באמת היא האכיפה.
משה בוטון
אז ההסתדרות צריכה להגיש תביעות.
יורי שטרן
אני מכיר את אכיפת חוקי העבודה בקטע קצת שונה של הלנת שכר. אני חייב להגיד שהמערכת שלנו היא לגמרי לא

יעילה. אחרי פסקי-דין, אחרי כל מעגלי הגיהנום שהעובד צריך לעמר במשך שנה שנתיים, ישנו פסק-דין אשר מחייב את

המעסיק לשלם אבל אין כבר מעסיק, החברה שינתה את שמה, המעסיק רשם את כל רטשו על שם ביתו ואשתו ומה לא

והנה הוא חי וקיים והוא נוסע טולוו שלא שלו וחי מווילה שלא שלו והמיפעל עובד תחת שם אחר ואץ גורם שמסוגל

לגטת את הסכומים שמגיעים לעובד.
תמר גוזינסקי
ומה עם העובדים הזרים שיושבים בכלא כי אץ מי שיימצא את המעסיק, שהיה ערב להם, כי המעסיק נעלם?
יורי שסרו
עם כל הכבוד, אני קודם כל דואג לעובדים הישראלים. אני חשבתי שאנחנו נתרמ פה במשרד העבודה והרווחה לגבי

השאלה הזאת של אכיפה. לא רק על עליה באכיפה אלא איך מממשים את זה עד הסוף. אני לא בטוח שכמות המיקרים

הזאת קטנה בחודשים האלה.
יוסף גטניו
ראשית, אני באמת לא רוצה להתייחס לתלוש מיקרי.
משה בוטון
זה לא מיקרי. אולי זאת שיטה? התלוש הזה הובא בדוגמא.
יוסר גטניו
התלוש הזה הוא תלוש מחודש אפריל וזה היה תהליך של שינוי, היה תהליך של היערטת המיפעל.
היו"ר אפי אושעיה
אני מבקש לסכם את הדיון. הישיבה הזו זומנה לבקשתה של חברת הכנסת תמר גוזינסקי. ברור שבישיבה אחת אנחנו

לא נוכל לפתור את הבעיות אבל שמנו אותן על סדר היום של הוועדה. אנחנו מציעים שבמהלך התולש הזה ינקטו כמה

פעולות ואילו במהלך החודש הבא יקבע יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מקסים לוי, ישיבה נוספת ואני מקווה שיהיו גם

פתרונות. .



סיכום

1) ועדת העבודה והרווחה פונה ליועץ המשפטי לממשלה, לבדוק את יישום חוק שבר המינימום על~ידי משרד האוצר

והשירות הציבורי ולמסור חוות דעתו לוועדה תוך חודש ימים.

2) ועדת העבודה והרווחה פונה ליושב-ראש ההסתדרות, להנחות את היועצים המשפטיים של ההסתדרות להגיש

תביעות משפטיות מטעם ההסתדרות, לפי סעיף 7 לחוק (שנותן סמבות להגיש תביעה), לחיוב המעבידים לשלם שבר

מינימום, ולדווח לוועדה תוך חודש ימים על הוראות הביצוע שנתן.

3) ועדת העבודה והרווחה פונה לשר העבודה והרווחה להגביר מיידית את אכיפת חוק שבר המינימום, להגיש

תביעות משפטיות פליליות נגד מעסיקים שלא משלמים שבר מינימום לפי החוק, ולדווח לוועדה תוך חודש ימים על

ההנחיות שהוציא.

הוועדה תתכנס בעוד כחודש ימים לדון בדיווחים שנמסרו לה על-ידי שר העבודה והרווחה, היועץ המשפטי לממשלה

ויושב-ראש ההסתדרות.

4) אם במהלך החודש הזה ימצאו חברי הוועדה - ואנחנו נביא את הנושא לידיעתו של יושב-ראש הוועדה - שארגוני

העובדים, יחד עם ארגוני המעסיקים והאוצר, לא מנסים בידיים נקיות למצוא פיתרון לשאלות שהועלו כאן על השולחן ולא

מסתמן איזשהו פיתרון, הוועדה תשקול במהלך החודש הזה שינוי החוק, שמטרתו תיקון השחיקה בטבלאות השבר, כן

שלא יסתרו את חוק שבר המינימום.

אני מציע פעם נוספת, ואסיים כפי שפ₪תי, שהתעשיינים, האוצר, וכל מי שבקרא מעסיק במדינת ישראל, מול ארגוני

העובדים, ינסו להתקדם בפיתרון הבעיות שהועלו באן. אני באמת ובתמים חושב, וכך חושבים חברי הוועדה, שאין עניין

למחוקק להתערב במערכת יחסי עבודה. הנושא הזה צריך להיפתר במשא ומתן בין ארגוני העובדים לארגוני המעסיקים

ולהיכנס בהסכמי העבודה. אבל אם לא תהיה ברירה ולא יימצא פיתרון לנושאים האלה אז אנחנו ניאלץ להתערב בחקיקה.
יורי שטרן
אני לא בטוח שחודש ימים זו תקופת זמן מספיק ארוכה לדווח על התקדמות.
היו"ר אפי אושעיה
אני נועל את הישיבה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים