ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/05/1997

המצב החמור אליו נקלעה לשכת הרווחה בעירית רמלה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושג שגי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 78

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, י"ב באייר התשנ"ז (19 במאי 1997 ). שעה 00;12
נכחו
חברי הוועדה; מקסים לוי - היו"ר

תמר גוזינסקי

מוזמנים; יגאל בן-שלום - המנהל הכללי, משרד העבודה והרווחה

חיים פוזבר - מנהל האגף לשרותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה והרווחה

מרים בר-גיורא - מנהלת האגף לשרות הטיפול בזקן, משרד העבודה והרווחה

עדנה גרוס - משרד העבודה והרווחה

פרופ' מרק קלרפילד - ממונה על סיעוד, משרד הבריאות

דייר איריס רסולי - משרד הבריאות

מירב שביב - אגף התקציבים, משרד האוצר

אורנה וירקוביצ'קי - הבטחת הבנסה, המוסד לביטוח לאומי

יפה מרוז - הבטחת הבנסה, המוסד לביטוח לאומי

יואל לביא - ראש עירית רמלה

יגיל לוי - מנכ"ל עירית רמלה

יצחק חמו - מנהל לשכת ראש עירית רמלה

חיים בהן - מנהל מחלקת הרווחה, עירית רמלה
היועץ המשפטי
משה בוטון
מ"מ מנהל הוועדה
אתי שבתאי

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. המצב החמור אליו נקלעה לשבת הרווחה בעירית רמלה.



המצב החמור אליו נקלעה לשכת הרווחה בעירית רמלה
היו"ר מקסים לוי
אבי אדבר לאחר שאנשים יציגו את עצמם. ניתן לעירית רמלה להציג את הנושאים ואחריהם למנכ"ל משרד

העבודה והרווחה. אני אתייחס אחריו לנושא המועלה כאן.

אנחנו דנים על שירותי רווחה בעיר רמלה. יש בה מוקדי מצוקה לא קלים ומספר שכונות מצוקה. העיריה צריכה

להתמודד ולנסות לפתור את הבעיות החברתיות הקשות. אנחם- לא מדברים על שוהם, על מכבים או על רעות. אנחנו

מדברים על עיר שנהנתה בעבר מתקציבי שיקום שכונות לנושאים החברתיים ולאט לאט נעלמו תקציבי השיקום

והשאירו את מוקדי הבעיה בלא תקציב. אולי כדאי שעירית רמלה תציג את התמונה כדי שאנחנו נוכל להתייחס אליה.
יואל לביא
בוקר טוב. אני מודה ליושב-ראש הוועדה על כך שהוא כינס את הוועדה לצורך הדיון בנושא הזה ומודה לחברי

הכנסת שבאו לכאן. אני מודה לאלה שלוקחים כאן חלק, כמובן למנכ"ל משרד העבודה והרווחה ולצוות המשרד שטרח

להגיע.

לפני שאני אכנס לבעיות אני רוצה לתת רקע קצר מאוד ולהציג מה זאת רמלה. לפני שנדבר על הכסף ניגע קצת

בכמה מהויות.

העיר מונה היום, על-פי הרישום של מינהל האוכלוסין במשרד הפנים נכון ל-14.4.97, 64,523 תושבים. העיר

מחולקת למספר פלחים מרכזיים וכוללת בתוכה 18,189 עולים חדשים (בערך 30% מאוכלוסיית העיר). מתוכם

14,000 הם עולים מרחבי ברית-המועצות לשעבר, 12,000 מהאיזורים האסיאתיים, ועוד 4,000 עולים מאתיופיה.

המיגזר הערבי מהווה כ-17% (10,900 נפש), מתוכם 50% נוצרים ו-50% מוסלמים. המוסלמים חיים בתנאים קשים

מאוד. וכמובן שיש אוכלוסיה ותיקה, שגם היא למעשה אוכלוסיה של עולים שנקלטה בארץ. ברגע שהיא התחזקה

מבחינה סוציו-אקונומית היא עברה לבנות את ראשון-לציון ואת מכבים והיא תעבור לבנות את מודיעין, את שוהם ואת

כל אותם מקומות שמבחינה סוציו-אקונומית נתפסים כיותר אטרקטיביים מאשר רמלה.

העיר היא עיר צעירה מאוד. כאשר בודקים את הנתונים של הרכב הגילאים בתוך העיר מוצאים שכ-40%

מתושבי העיר הם מתחת לגיל 21. עד גיל 44-42 זה המאסה העיקרית של 80% מתושבי העיר.

גודל התא המשפחתי הוא גבוה מן הממוצע המקובל בישראל והוא עומד היום על 4.25 נפש למשפחה. זה נתון

שמשקף משפחות ברוכות ילדים, גם במיגזר היהודי וגם במיגזר הערבי.
מבחינת הדירוג הסוציו-אקונומי
העיר על-פי הנתונים של משרד הפנים מדורגת בדרגה 4 (כאשר 1 הוא השלב

הנמוך ביותר).
מבחינת נתוני השכלה
העיר עומדת על ממוצע של 10.2 שנות לימוד (זה נתון של 1995, לא של 1997) ואפשר

לראות שיש לנו איזשהי עליה ברמת הזכאות לתעודת בגרות. מדובר על אחוזים מתוך שכבת הגיל. יש לנו פה עליה

משמעותית. צריך לזכור שבערך 30% מהתלמידים הם תלמידים ערבים. גם שם יש לנו עליה משמעותית.

אני מבקש להוסיף עוד שני נתונים שאני חושב שהם משמעותיים. כ-8,000 מתושבי העיר מטופלים בדרך כזאת

או אחרת על-ידי המוסד לביטוח לאומי. זה מספר עצום.

יחס התיקים לעובד סוציאלי עמד בערך על 250 תיקים לעובד. זה הרבה מעל היכולת להקיף בצורה יעילה את

צרכי העבודה של עובד סוציאלי. סך הכל 20% מהמשפחות בעיר מטופלות על-ידי מחלקת הרווחה, יחסית ל-10%

במקומות אחרים.

על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההכנסה לנפש ברמלה בשנת 1995 עמדה על 930 שקל. זו אולי אחת

מהקטגוריות הכי נמוכות בישראל. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מקסים לוי, שעמד בראש עירית לוד ומכיר אותה



היטב, יודע ששם זה עומד על 1,031 שקל בשנת 1995. ה-100 שקל האלה הם מאוד משמעותיים. אבי אומר את זה

בשיא הרצינות.
נתונים כספיים של מחלקת כספים לגבי מחלקת הרווחה
א9שר לעשות השלכות מ-93, ל-94, ל-95, ל-96. אני אתמקד כרגע על סיכומים של 1996. אבחנו רואים שסך

התקציב לרשות מחלקת הרווחה היה 29 מיליון שקל. מתוך זה משרד העבודה והרווחה השתתף בסך של 7,359,000

שקל ועירית רמלה השתתפה בפועל ב-11.5 מיליון שקל. החריגה מעבר להשתתפות הנורמטיבית היא של 5.6 מיליון

שקל. אם ניקח את השורה התחתונה, את החריגה על חשבון העיריה במשך השנים האלה 96-94, אז אנחנו מקבלים

סדר גודל של מעל 10 מיליון ש"ח, שהוא מעל להשתתפות הנורמטיבית על-ידי העיריה, קרי היחס המקובל שבין 75%

לבין 25%. עיקר הנטל נובע מהפערים בסעיפי השתתפות בשכר לעובדים סוציאלים. כמו כן צריך להדגיש, בסוף שנת

1996 ניכר מאמץ גדול מאוד של משרד העמדה והרווחה לסגור פערי תקציב שנוצרו במהלך השנה. מנהלת המחוז,

הגברת עדנה גרוס, ברמת המודעות שלה וברמת מיצוי התקציבים שעמדו לרשותה, העבירה תקציבים שצמצמו מאוד

את החריגות האלה.

מה הן ההשלכות ואיפה הסעיפים שבהם אנחנו מזהים בעיות שהולכות ומחמירות? אפשר לראות מה היה התקציב

המאושר למשפחות במצוקה בתחילת 1996, לאחר מכן את ההגדלה לסוף 1996, סך כל ההוצאות והגרעין שנולד

בעקבות הסעיף הזה של משפחות במצוקה. אותו דבר קורה בטיפול בזקן ובטיפול בילד. מה אנחנו מזהים בשבת

1997? אפשר לראות את הגרעונות הצפויים באותם סעיפים, לדוגמא כאן למטה, 1.1 מיליון בימשפחות במצוקה',

430,000 שקל ב'טיפול בזקן', 104,000 שקל ביטיפול בילדי. אנחנו בדקנו את הגרעון הצפוי השנתי במרכיבים

העיקריים שאנחנו חווים וזה מסתכם בהיקף של כמעט 4.5 מיליון ש"ח רק בפעולות. באשר אנחנו מוסיפים לכך את

השכר אנחנו רואים שאחוז ההשתתפות של העיריה הוא כבר 49% בהיקפים של 15.5 מיליון שקל.

מבחינה אידיאולוגית אנחנו עושים את המאמצים בדי לתת מענה לבעיות חומריות הטבעות מצרכים וגם מאילוצים

של אוכלוסיה שמצוייה במצוקה. אני דיברתי עם יושב-ראש הוועדה, עם מנכ"ל המשרד ועם אנשים נוספים במשרד

העבודה והרווחה. הבעיה היא שהיום משרד הפנים כופה עלינו פעולות בתקציב מאוזן. אם הייעד אכן יהיה לפעול

בתקציב מאוזן אז לא תהיה בעיה לעשות את זה. אם נסגור את מחלקת הרווחה אז עירית רמלה תיפעל בתקציב מאוזן.

צריך להבין, אני לא חושב שזה הייעד של אף אחד מאיתנו. אני חושב שהאוכלוסיה נזקקת לשירותים האלה. מה

שהתחלנו לעשות כדי למזער את היקף הגרעון הצפוי בפעולות של מחלקת הרווחה, במו גם בדברים אחרים בעירית

רמלה, הוא להפסיק את מתן חלק מהשירותים. אני מציג לכם את המשמעויות של הגרעון. אני מניח שמכתבים כבר

הגיעו גם אליכם וצעקות בעיקר בנושא טיפול בזקן. מערכת הכבלים "גוונים" שיש בה חדשות תחת הכותרת "יום

אחד" ממקדת על זה תחקיר שלם, כתוצאה מפניות של תושבים על היקף הפסקת עבודת הסיוע ל-108 קשישים. אפשר

לחשוב שאנחנו שם נותנים להם משהו מיוחד. סך הכל נותנים להם שעתיים של תשומת לב בשבוע.

אני מעלה את השקף הלאה מתוך הנחה שאנשים הספיקו להתרשם.
תמר גוזינסקי
אלה פעולות שכבר נעשו או שאתם מתכננים לעשות?
יואל לביא
התחלנו לעשות כי אין לנו יכולת לתפקד. מ-1.4 הפסקנו לתת חלק מהשירותים.

במהלך 1995 עבדנו במאמץ משותף, של משרד הפנים, משרד העבודה והרווחה והעיריה, כדי לבבות מבנה

ארגוני יותר יעיל לצורכי השירות, עם חלוקות אחרות לגמרי, שכמובן הגדילו את תקני העבודה במחלקת הרווחה

בעיר. אם אנחנו נהיה חייבים להמשיך להיכנס לתוך המסגרת התקציבית זה פשוט יחזיר אותנו 4-3 שבים אחורה

והייחס לא יהיה של עובד סוציאלי ל-250 תיקים אלא יהיה מקדם אחר לחלוטין. כמובן שרמת השירות תרד. אבי לא

חושב שאלו תנאיי עבודה ותנאיי שירות סבירים לטיפול בבעיות חברתיות. בל זאת גם על רקע זה שרמת האבטלה

הולבת וגדלה.
תמר גוז'נסקי
האם השירות שאתם נותבים, שהוא דורש את המימון החריג שסקרת, האם הוא נעשה לפי הוראות חוק, הנחיות או

הוראות של משרד העבודה והרווחה? או שזה בעצם רק לפי הצרכים? האם יש דברים שמשרד העבודה והרווחה

מחוייב לשלם והוא לא משלם? המצב הזה לא ברור.

דבר שני, לא הראיתם לנו את נקודת השבר. אתה מתחיל את איסוף הנתונים מ-1993 אבל בעצם נקודת השבר

שלכם מתחילה יותר מוקדם, אי שם בסוף שנות ה-80 או ב-90/91. לכן נדמה לי שהשוואה יותר מרשימה היתה אם

הייתם לוקחים קצת יותר אחורה ומראים את העובדה שקליטת העליה ברמלה לא מומנה על-ידי הדברים האלה.

דבר שלישי, משרד הקליטה משתתף בתקציבי קליטה כאלה או אחרים. אני מבינה שרוב התושבים שבמקורם הם

עולים לאט לאט מפסיקים להיות עולים, גומרים את ה-5 שנים. לא פירטת לנו איך זה משפיע על התקציבים שלכם.

זאת אומרת, היו לכם פעם תקציבי משרד קליטה. האם הם נעלמו? את הדבר הזה למשל לא הבאת, שזה דבר חשוב

מאוד. בעצם אם תקציב קליטה נעלם והאנשים האלה עדיין לא נקלטו באותה רמה שישראלים רגילים נמצאים בה,

בגלל האבטלה, בגלל נסיבות כאלה או אחרות, בעצם לא אמרתם לנו כמה החוסר הזה שווה.

דבר רביעי, לא סיפרתם לנו האם יש לכם איזה תוכניות למקורות עצמיים, לאיזשהם פיתוחים, אולי להפוך את

רמלה לאטרקטיבית יותר.
יואל לביא
אני מבקש להעיר שתי הערות. אנחנו פועלים לפי הנחיות משרד העבודה והרווחה, אין חריגה.

הדבר השני, בנושא הקליטה. רמלה הוגדרה כמוקד עליה ותחת ההגדרה הזאת הוזרמו אלינו כספים בשנה אחת

בלבד, שנת 1995, בהיקף של כמיליון שקל עבור בלל הפעולות והעשיה. כל ההכנסות שלנו בשנים האלה מ-89 עד

95 (ב-96 לא קיבלנו כלום) הן בסדר גודל של אולי 2.5 מיליון שקל נומינלי בפריסה של כל השנים. אי אפשר

להתייחס אל משרד הקליטה כפקטור שמשפיע בכלל בתחום הזה. אני מסכים לזה שקליטת העליה, בעיקר כניסה של

עולים מאתיופיה בשנים 1995/6, שייצאו מתוך מחנות הקראוונים ונקלטו בעיר, זה נטל עצום על מחלקת הרווחה. אין

לזה תקציבים מיוחדים.

מעבר לזה, יש תקציבים נוספים שהעיריה נותנת עבור שירותים מיוחדים לאוכלוסיות מצוקה. לדוגמא, האתיופים

מקבלים באמצעות קרן נקוץ', שזאת עמותה שמגייסת כספים כדי לתת שעתיים וחצי ביום שיעורי עזר לתלמידים

אתיופים וגם ארוחה חמה. בפעולה הזאת אנחנו משתתפים בחלק יחסי של חצי מיליון שקל בשנה. זה לא מופיע

בתקציב הזה אבל זה שוב פעולות רווחה. אני לא יודע אם זה נכון לגבי 1997 אבל ב-1995 להערכתי זו היתה

הארוחה החמה היחידה שילדים מסויימים קיבלו. אני עד ראיה למקרה, ראיתי ילד אתיופי בקייטנה מוציא סנדוויץ

לאחיו דרך הגדר. אני יבול ללכת לתיאורים פלסטיים שכאלה אבל אני לא חושב שנכון לעשות את זה. אני חושב

שהנתונים הסטטיסטיים הם חזקים דיים כדי לשכנע. הכנסה לנפש של 930 שקל, אף אחד מהיושבים בחדר הזה לא חי

בתנאים שכאלה. במצב כזה כל 100 שקל וכל 50 שקל הם משמעותיים מאוד.
יגאל בו-שלום
בעקבות השאלה של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי אני רוצה להבהיר מספר דברים.

משרד העבודה והרווחה פועל גם בנורת הזרוע של המוסד לביטוח לאומי. ההבדל בין השניים הוא כזה: במסגרת

המוסד לביטוח לאומי כל אזרח ברמלה ובכל המדינה מקבל את מה שמגיע לו על-פי חוק. אין פה עניין של תקציבים,

האם יש כסף או אין כסף. משרד העבודה והרווחה פועל ונותן על-פי הגבלות תקציביות שיש לו. השאלה היא לא האם

עירית רמלה פועלת על-פי חוק, בי אין חוק לשירותים קהילתיים מהבחינה הזאת, לכן לפי היקף התקציב יש את

ההקצאה של המקורות. אם נניח שיש ברמלה צורך כרגע לתת טיפול במעונות מפגרים ל-20 מפגרים, החוק לא מכסה

את זה, הוא לא מחייב את עירית רמלה לתת לזה תקציב ולא מחייב את משרד העמדה והרווחה לתת תקציב. אנחנו

הולכים לטפל בזה ברמה של חקיקה כי אנחנו חושבים שצריך לשנות את החוק בעניין זה. זאת הערה כללית.

את רמלה אנחנו מכירים. אני הייתי שם אישית בסיור. המצוקה היא מצוקה אמיתית אבל היא לא מצוקה שונה,

בנושאים המרכזיים, מאשר מצוקות של מחלקות רווחה בערים אחרות.
היו"ר מקסים לוי
צריך יהיה להבדיל בין הדברים עליהם אתה מדבר לבין המצוקות בערים אחרות. רמלה לא מוגדרת כעיירת פיתוח

ולא מוגדרת כקו עימות. יש בה בעיות אמיתיות ומצוקה לאור זה שהיא עיר מעורבת, של אוכלוסיה ערבית ויהודית,

וכל המכלול של כל עניי מדינת ישראל מגיעים לשם.
תמר גוזינסקי
ערבים ועולים זה הצי מאוכלוסיית רמלה. אפילו יותר.
יגאל בו-שלום
מה שאמרתי זה לא כדי להמעיט במצוקה של רמלה. אנחנו מכירים את המצוקה שם, זו מצוקה אמיתית. במשרד

העבודה והרווחה התקציב המיועד לרמלה בשנת 1997 היה בהיקף של 6 מיליון שקל בינואר. מתוך עתות למצוקה

של רמלה הגדלנו אות- ב-1.5 מיליון שקל נוספים בהנחיה שלי ובאיסוף ואיגום משאבים מרזרבות מחוזיות, שהמחוז

ניתב אותן לתוך רמלה. המשרד ער לכך שברמלה יש בעיה אמיתית והנחינו לאסוף כסף מכל הרזרבות של הערים

האחרות ולהשקיע ברמלה.

יש שני דברים בסיסיים. בנושא תקני כוח-אדם זאת בעיה ארצית ואנחנו מתכוונים להתמודד עם זה.

בנושא של כוח-אדם עבור קשישים ולטובת נושא של סיעוד אנחנו הולכים להגיע להסדר עם המוסד לביטוח

לאומי שמכספי קרן סיעוד כניראה נקצה כספים לפעולות כאלה בערים השונות ומתוך זה רמלה תקבל צוות כוח-אדם

לנושא טיפול בקשישים.

בנושא כוח-אדם כללי, כמות העובדים הסוציאלים במדינת ישראל במחלקות לשירותים חברתיים לא גדלה

בתקופה של 10 שנים (למעט גידול קטן שניתן לאוכלוסיה הערבית). אנחנו ממתינים לתשובה מהאוצר, אני מקווה

שהיא תהיה חיובית, ורוצים להקים צוות משותף שייבחן מהם הצרכים האמיתיים של טיפול באוכלוסיה לעומת כמות

העובדים שקיימים ואיך להשלים את הפער. אתמול שוחחתי עם נציג האוצר בנושא הזה ואנחנו מאוד מקווים שהם

יסכימו להקים צוות משותף. אנחנו יודעים שקיים פער. אנחנו יכולים להקים צוות של משרד העבודה והרווחה, אין

בעיה. אנחנו עומדים על כך שיהיה צוות משותף עם האוצר לטובת הנושא הזה כדי לבדוק מהם הפערים ולנסות

להשלים אותם. לנושא תוספת כוח-אדם אין לנו פיתרון מיידי. אני מאוד מקווה שנעשה עבודה משותפת על מבת

להגדיל את כוח-האדם, לאחר שיוקם צוות משותף שלנו ושל האוצר. אני מקווה שהאוצר יסכים לזה. אני אמור לקבל

תשובה תוך שבוע בעקבות פגישה שתהיה בין שר העבודה והרווחה לבין שר האוצר. אם התשובה לא תהיה חיובית,

מנימוקים של האוצר, אז אנחנו נקים צוות לבד, יחד עם מרכז השלטון המקומי, לנושא של פערים בתקני כוח-אדם

בתחום הרווחה.

יש בעיה שלישית וזה הנושא של ה"משחק" בין תקציבי משרד הפנים לתקציבי משרד העבודה והרווחה. לא תמיד

אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שאנחנו רוצים להשליך את הגרעונות. אין דבר כזה. גרעונות משלים משרד הפנים במסגרת

מענקי האיזון שלו. בצדק אומרים לנו: אתם תטפלו בנושא רווחה פרופר וגרעונות זה לא עניין שלכם כמשרד, זה עניין

של האוצר דרך משרד הפנים. הנושא הזה צריך לבוא על תיקונו אבל זה לא מיידי ולא דרך רמלה. תקציבי האיזון

כוללים תקציבי רווחה כמובן, כי אם הוא מגיע לגרעון הוא מגיע לגרעון גם בגלל הרווחה. בנושא של האיזון לגו

כמשרד העבודה והרווחה אין מה לומר כי זה בין משרד הפנים לבין האוצר. זה נושא שמחייב טיפול. יושב-ראש

הוועדה מודע לזה.
תמר גוזינסקי
צריך שתהיה הזרמה ישירה, שמשרד העבודה והרווחה יממן את לשכת הרווחה ושיהיה אחראי לכל מה שקורה.

עכשיו אנחנו שמענו על סגירת שירותים. אני מבינה שזה אחרי התוספת של 1.5 מיליון שקל.
יגאל בו-שלום
אני אגיע לזה. לטובת פעולות העיריה ברמות השונות היכן שראינו מצוקה הוספנו להם מיכסות: למפגרים,

למעונות, וראיתם שזה לא מופיע פה. יש אוכלוסיית מצוקה שהטיפול בה בעצם תלוי באיזה רמה העיריה רוצה לטפל



ואן זה תלוי בתקציב. נכון שכאשר יש לעיריה חולה דיאליזה שצריך להסיע אותו אין לזה תקציב מוגדר. יש תקציב

. כולל שנקרא "תקציב למשפחות במצוקה" שמתוכו הם צריכים לקנות מקרר למשפחה נזקקת ולהסיע חולה דיאליזה.

המגמה של השרה אורה נמיר היתה לבטל את התקציבים הללו ואכן הם בוטלו או צומצמו לגמרי. לשר הנוכחי יש

עמדה שונה בנושא הזה ואנחנו מתכוונים לאגם תקציבים מתוך תקציבי המשרד ולתת לנושא של משפחות במצוקה

תקציבים לרשויות המקומיות.

במסגרת הזאת אושרה היום בוועדת הכספים, וזה הישג של המשרד, תוספת תקציבית למשרד העבודה והרווחת.

זה בעקבות הבטחה שהאוצר נתן לנו בתחילת השנה שמומשה היום בוועדת הבספים. מתוך זה אנחנו מתכוונים לתת

תקציבים למשפחות במצוקה שיוקצו באופן פרופורציונלי לכל הערים בארץ ורמלה תיזכה מתוך זה בהתאם למצוקה

שלה. זה תקציב שבחלקו יתן מענה לאותן משפחות במצוקה שראש העיר הזכיר אותן, שתלויים בהיקף תקציבי,

אני רוצה לפתור את הבעיה. אנחנו מודעים לכל הנושאים שהעלה ראש העיר. זה באמת פונקציה של תקציב. הוא

העלה בעיות מעבר ל-1.5 מיליון שקל שהוא כבר קיבל ואנחנו מודעים לזה. המשרד במסגרת היכולות שלו והתקציבים

שלו ניסה לטפל במידת האפשר ממש עם פינצטה ברמלה ולתת כמה שהוא יכול. אני יכול לבשר שכניראה יהיה איזשהו

תקציב נוסף לרמלה. זה לא יכסה את כל הבעיות. זה גם לא יכסה על הפער בנושא של שכר לעובדים סוציאליים, בשום

פנים ואופן לא, אלא זה יתן להם אפשרות לטפל קצת במשפחות מצוקה. למשל בתקציב הנוסף שאנחנו מקבלים אני

חושב שאנחנו נוכל לדאוג לכך ש-2 מועדוניות נוער לא יסגרו. מעבר לתקציב הנוסף הזה, שיוקצה לרמלה בעדיפות

מאוד מאוד גבוהה, אני לא איש בשורות כי בסך הכל יש לנו מצוקה בנושא רווחה.

אני רוצה להגיד לסיכום, בתוך 6 חודשים בתפקידי זיהיתי את המצוקה האמיתית של כל האוכלוסיה בארץ

וברמלה יש מצוקה אמיתית. יש פער גדול בנושא רווחה. לכן יזמנו מיפגש בין שר העבודה והרווחה לבין ראש

הממשלה לפני 3 שבועות ואמרנו לו שיש בעיה אמיתית בנושא של רווחה והצגנו תוכנית כוללת לטיפול בנושא עם

תקציב כולל מאוד מאוד מפורט. אני יודע שלפתור את הבעיה של רמלה כרגע זה יהיה פשוט על חשבון נושאים אחרים.
יואל לביא
אני שמעתי על זה, על הפרזנטציה הזאת, הרבה מחמאות. האם אנחנו נוכל להיות פיילוט בעניין הזה?
יגאל בז"שלום
אנחנו הולכים לתוכנית כוללת לטיפול יסודי בנושא המצוקה והוחלט שרמלה תהיה פיילוט לתוכנית הזאת. יהיה

לזה גם תקציבים קטנים ומן הסתם זה יעזור לעיר. הגישה שלנו היא שיש לטפל בנושאים האלה מהיסוד, כי יש בעיה

אמיתית מהיסוד, ובמקביל להשתדל לטפל גם ברמה המקומית. מהתקציב הנוסף שקיבלנו היום מוועדת כספים יוקצה

לרמלה איזשהו תקציב לפי ההקצאה של מנהלת המחוז. אני מקווה שזה יעזור להם.
היו"ר מקסים לוי
בנושא של שירותי הרווחה והחינוך ברשויות המקומיות אני כבר בהחלט פרופסור, 17 שנה הספיקו לי כדי להכיר

את כל מהות הבעיה. קיימת בעיה אמיתית באשר ליכולת של משרד העבודה והרווחה להתמודד עם בעיות החברה

בישראל. אני והמנכ"ל שוחחנו בחדרי לפני הישיבה. אני מניח שרמלה היא אחת מהערים שצריך לתמוך בהן משום

שאם לא נתמוך בהן יהיה מצב שבערים האלה ישארו משפחות במצוקה ואילו האנשים החזקים ינטשו למכבים ורעות.

מנכ"ל משרד העבודה והרווחה הסכים עם התפיסה שיש לקחת את רמלה כעיר עם בעיות קשות ביותר. אני גם ביקשתי

ממנו לא לסגור את המועדונים של 100 קשישים סיעודיים, להמשיך עם השירות הזה ולא להפסיק אותו, משום שהדבר

הזה הוא בלתי נסבל. אני סיכמתי עם המנכ"ל שהדבר הזה ימשיך עד לפיילוט של רמלה בתוך הניסיון הכולל להתמודד

עם הבעיה בכלל מדינת ישראל.

אני מקיים דיון באשר לתקציב משרד הפנים. לא יכול להיות שמשרד הפנים יקבל תקציבי רווחה וייחלק אותם,

במקום שהתקציבים יועברו למשרד העבודה והרווחה כדי שהוא יוכל להתמודד עם הבעיות. ניתנים לרשויות המקומיות

בגין תקציבי רווחהמענקי האיזון של 3 מיליארד שקל. לא יכול להיות שהפקידות במשרד הפנים בכלל תיראה את

היכולת להעניק לזה יותר או להעניק לזה פחות. יש אנשים מקצוענים במשרד העבודה והרווחה שהם צריכים לתת את

כל תקציבי הרווחה.



אכן יש ויכוח. יש ויכוח בעוד הרבה מאוד נושאים. אני מבקש שהמסגרות האלה לא יופסקו ושהעיריה מצידה

תיפתח אותן מייד. אני מקווה מאוד שאני אהיה מעורה בכל הנושא הזה של התקציבים הנותרים כדי לחזק את רמלה

משום שהיא חשובה מבחינת המעורבות של עולים חדשים, אוכלוסיה ערבית ויהודית. אם נשאיר את רמלה במצבה

היום אנחנו עלולים לגרום לכך שגם אם יהיו לנו תקציבים בעוד כמה שנים לא נוכל לתקן את השגיאות שנעשות היום.

אני חושב שהסיכום הזה מספיק. אני חושב שלא צריך לפתח את הנושא, מפני שהבעיה של השלטון המקומי

מצויה במאבק ויש שביתה. אני מקווה מאוד שהם ישיגו את מה שהם צריכים ושלא יקרה שישיגו כמה מיליונים ויינטשו

את השביתה. כמו שעשו את הסדר הקיבוצים ואת הסדר המושבים יהיה צריך לעשות הסדר לטובת הרשויות

המקומיות. סך הכל אני חושב שחשוב שבמוקד הבעייתי כרגע של רמלה יימצא מייד פיתרון כדי לפתוח את הדברים

שנסגרו. יחד עם זה מנכ"ל משרד העבודה והרווחה והשר, שדיברתי איתו אישית, עומדים להתמודד עם הבעיות של

רמלה ולהשתדל בתקציבים שיש להם לטפל בה.
תמר גוזינסקי
אני רציתי להוסיף לנושא הזה משהו בנושא ילדים. אנחנו שמענו היום ברדיו את הידיעה הנוראה על האם שגרמה

למותה של הבת החריגה שלה ואחר-כך התאבדה. אני לא מכירה את כל הפרטים של הנושא הזה אבל כל הזמן מנקר לי

בראש שאם אנחנו כמדינה, רשויות הרווחה וכולי, היו מוצאים פיתרון לאותה ילדה, שאני לא יודעת בדיוק מה היה לה,

יכול להיות שכל הטרגדיה הזאת היתה נחסכת ולא היינו משאירים עכשיו עוד 3 ילדים יתומים וכל הזוועה הזאת. לא

בכל משפחה זה מגיע לרמת טרגדיה כזאת אבל, אם אתה דיברת על הקשישים, שזה דבר חשוב מאוד
היו"ר מקסים לוי
יש תוכנית למנכ"ל משרד העבודה והרווחה לטיפול בילדים בסיכון. יתקיים על כך דיון נפרד כאן בוועדה.
תמר גוזינסקי
דיברנו על זה גם בוועדה לגיל הרך, שיש בארץ לפחות 2,000 (והמחמירים אומרים 10,000) ילדים בסיכון שאין

להם מקום כי אין לכם את המיכסות למעונות. אני יודעת לגבי לב העיר רמלה, איפה שישנה השכונה הערבית העתיקה,

שלמשל שם אין בכלל סידור לילדים. עכשיו באיזה מקלט מקיימים איזשהי פעילות לילדים. אני רוצה להגיד שכל

השקעה של שקל שמשרד העבודה והרווחה משקיע בילדים ובנוער ברמלה או במקום אחר הוא חוסך לעצמו בסופו של

דבר הרבה מאוד שקלים בטיפול אחר-כך ברווחה של משפחות שלא יכולות לפרנס את עצמן. מעבר לבעיית הקשישים

שאמרת גם עניין הילדים ניראה לי קריטי.
היו"ר מקסים לוי
אני מבקש לעמוד על הסיכום הזה. אנחנו לא יכולים לפתח יותר מידי את הדיון כי אנחנו מדברים על בעיית רווחה

בכל מדינת ישראל ולא כדאי שנתמקד רק בנושא רמלה היום, אם כי במליאה ידונו על תקציבי רווחה וחינוך. אני

הצעתי הצעה לסדר היום ואני מקווה שבנושא הזה יתקיים דיון מעמיק במליאת הטסת ושייבחן עד כמה מדינת ישראל

תתרום מתקציבה לפיתרון בעיות הרווחה והחינוך. הושגה הסכמה והיא תואמת את הרצון של ראש העיר ושל מנכ"ל

משרד העבודה והרווחה ואת ועדת העבודה והרווחה, והיא שהפעילות לא תיסגר ויימצא תקציב כדי לקדם את העניין

הזה אבל יחד עם זה שמשרד העבודה והרווחה, השר והמנכ"ל, רואים בעתיד הקרוב מאוד את בעיית רמלה כבעיה

שצריך לפתור אותה.
חיים כהן
אני רוצה להגיד מילת תודה לך כיושב-ראש הוועדה. אני בטוח שהעובדים הסוציאליים ברמלה ישמחו מאוד,

אחרי תקופה קשה, לשמוע את הבשורות של היום. תודה לך ולמנכ"ל המשרד על הגישה.
היו"ר מקסים לוי
עם הסיכום הזה אני מקווה שיהיה בסדר. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים