ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 01/04/1997

תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז-1997; תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה) (תיקון), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 74

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. כ"ג באדר ב' התשנ"ז (1 באפריל 1997). שעה 11:00

נכחו;
חברי הוועדה
מקסים לוי - היו"ר

תמר גוז'נסקי

דוד טל

יורי שטרן
מוזמנים
ח"כ רענן כהן

ד"ר בראיין קאזין- משרד הבריאות

עו"ד אילנה מישר - משרד הבריאות

ד"ר דורית ניצן-קלוסקי- משרד הבריאות

נתן סמוך - משרד הבריאות

הדסה ביימל - הסתדרות הרוקחים

עו"ד בתיה מילר - הרשות לצרכנות

ד"ר יורם מלבסקי - הרשות להגנת הצרכן

יוסף טמלר - לשכת המסחר

משה קורניק - להב

רון ורבר - יבואני ומשווקי ויטמינים

עו"ד דב הנין - יבואני ומשווקי ויטמינים

עו"ד מיכאל אטלן - משרד העבודה והרווחה

אלי פז - משרד העבודה והרווחת

יחזקאל אופיר - משרד העבודה והרווחה

אבי גפן - משרד האוצר

מוטי מירוז - משרד האוצר

עו"ד דן אורנשטיין - משרד המשפטים

עו"ד אורנית אגסי -או.אר.אס

דורון סבג - או.אר.אס

גדי הבר - יו"ר ארגון ארצי של חברות

כוח אדם

עו"ד אברהם ניסן-קורן - ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד גיא ממן - ההסתדרות הכללית החדשה

אהוד שקד - הסתדרות עובדים לאומית

עו"ד יהודית נחמן- הסתדרות עובדים עמית
יועץ משפטי
משה בוטון
מזכירת הוועדה
אסתר אדלר
קצרנית
צפרא ספרן
סדר-היום
א. תקנות בריאות הציבור (מזון)(תוספי תזונה), התשנ"ז-1997.

ב. תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה)(תיקון),

התשנ"ז-1997.



היו"ר מקסים לוי;

אני פותח את הישיבה.

א. תקנות בריאות הציבור (מזון)(תוספי תזונה), התשנ"ז-1997

ד"ר בראיין קאזין;

הכנתי לכם תקציר על הנושא.

התקנה מסדירה בפעם הראשונה את הייצור, היבוא והשיווק של תוספי תזונה, כגון

ויטמינים, מינראלים, הומצות אמי ניות וצמחי מאכל. התקנה גם מפרידה בין תוספי מזון

אלה לביו תרופות לביו מזון אחר. כלומר, יש כבר קבוצה חדשה ואלה תוספי תזונה.
עיקרי התקנה הם
ייצור תוספי מזון בתנאי ייצור נאותים, זאת אומרת G.M.P-.

זאת פעם ראשונה שיש תקנה שקובעת באופו מפורט שצריך לייצר בתנאי ייצור נאותים.
משה בוטון
מה זה G.M.P?
דייר בראיין קאזין
GOOD MANUFACTURING PRACTICE.

משה בוטון;

יש תקן?
דייר בראיין קאזין
יש דרישות.

משה בוטון;

איפה מוצאים את הדרישות האלה?
דייר בראיין קאזין
יש תקנה של משרד הבריאות של ,G.M.Pאבל כרגע זה וולונטרי. בתקנה הזאת תיכנס

הדרישה לתוקף.

משה בוטון;

אם אזרח רוצה לגשת ל-G.M.P, איפה הוא ימצא את זה?

דייר בראיין קאזין;

בתוך תקנה שלנו.

משה בוטון;

אלה הוראות פנימיות שלכם?
ד"ר בראיין קאזין
לא, זו תקנה רשמית.

משה בוטון;

זו תקנה שהוצאה בקובץ התקנות?

דייר בראיין קאזין;

כן.

אילנה מישר;

לא בדיוק כך. ההוראות עצמו יכולות להיות קלסרים רבים לדברים רבים שמיועדות

למפעלים. למשל, איזה בדיקות מעבדה צריכים לעשות, מתי צריכים לבדוק את חומר הגלם.

אלה הוראות מאד מקצועיות.
משה בוטון
השאלה שלי היא מבחינה משפטית: אם אזרח רוצה לדעת אם זה באמת עונה על הדרישות,

איפה הוא יכול למצוא את הכללים האלה?
דייר בראיין קאזין
זה כתוב בכל הספרות המקצועית וזה מופיע ב"איז"ו 9000", שזה תקן בין-לאומי -

,INTERNATIONAL STANDARTS ORGANIZATIONהכולל תנאי תברואה נאותים ונמצא בתוך

התקנות של חוק רישוי עסקים, בקובץ תקנות 2844. בנוסף לזה יש מערכת של איבחון

סיכונים בנקודות בקרה, ולכו הכל מופיע במקומות שונים.

בתקנה יש רשימה של מסמכים הדרושים על מנת להוכיח שהמוצר באמת בטוח ובאיכות

המתאימה למוצר כזה. הדרישות למסמכים הם אנליזות של הרכיבים והם כוללים את

הדרישות לאיכות ויציבות של הרכיבים, וגם מסמכים הדורשים להוכיח שבמקום הייצור שלו

- זה יכול להיות בארץ אחרת, לא רק בארץ - המוצר חופשי למכירה, מה שקוראים בשפה

הבין-לאומית .CERTIFICATE OF FREE SALE

נוסף לזה יש דרישות מיוחדות וקפדניות יותר לסימון התוספים. יחד עם הדרישות של

הסימון יש כאן דרישות של כמויות חדשות למוצרים אלה, שאפשר להעביר אותם למזון.

בעבר היתה החלטה כללית מאד שאפשר להגדיר את הויטמינים והמינראלים כמזון אם הכמות

בתוך המוצר היא עד פעמיים הקצובה היומית המומלצת. בתקנה הזאת אנחנו קובעים לכל

הויטמינים ולכל המינרלים את הכמות שאפשר להגדיר כמזון. זה לא מוגדר באופן כללי

אלא באופו ספציפי.

יש גם דרישה לאזהרות מסויימות כלליות. לדוגמה: אזהרות לנשים בהריון, אזהרות

לנשים מיניקות, לילדים.

בתוך התווית, בסימוו, יש גם איסור ייחוס סגולות ריפוי.
משה בוטון
לעניו זה של איסור ייחוס סגולות ריפוי: דנו בוועדה בענין זה בהקשר אחר,

והוועדה אישרה לפני חצי שנה תקנות שלא יפרסמו בתרופות כל מיני דברים. כאשר מוצע

כאו לא לייחס סגולות ריפוי לתוספי התזונה, האם הכוונה היא שיכתבו רק שהויטמינים

מכילים ברזל, זרחו, וזה הכל, ולא יוסיפו, למשל, שזה טוב לנשימה, או טוב נגד

כולסטרול?
דייר בראיין קאזין
אסור לכתוב שזח טוב למשהו.

משה בוטון;

איך האזרח הזה יידע מה הוויטמין הזה נותן לו כשהוא רוכש אותו בבית המרקחת?

דייר בראיין קאזין;

צריך להתייחס לזה כמזון לכל דבר.
משה בוטון
השאלה שלי היא אחרת: התקנות האלה הן מקצועיות ומטרתן בעיקרה היא להגן על

בריאות הציבור, להגן על האזרחים, שיש להם נגישות למוצרים האלה, ולא להטעות אותם.

אם אזרח בא ורוכש ויטמין סי, או מולטי-ויטמין ולא כתוב מה עושים הויטמינים האלה,

אלא כתוב רק ההרכב הכימי שלהם, האזרח לא יידע מח חויטמין הזה עושה והוא לא יקנה

אותו.

דייר דורית ניצן-קלוסקי;

כשהאזרח רוכש ויטמינים הוא עושה את זה מבחירתו החופשית, ומי שעושה את זה, רצה

לעשות כך מסיבה זו או אחרת. האינדיקציות הרפואיות לויטמינים הן בדרך כלל כדי

למנוע חסרים מסוימים, וכשיש וקרים של ויטמינים אנחנו יודעים מה קורה. לתת למישהו

ויטמין .Aלמשל, במטרה לשפר את הראייה זה דבר שהוא די פרוזאי, הוא לא מוכח ברמה

שאנחנו מדברים עליה. אנחנו ממליצים לאזרח לאכול מזון. מי שבחר על דעתו לקחת

ויטמין כזה או אחר, זה כבר על דעתו.
משה בוטון
אבל זה נכון שהוא לא יידע למה הויטמין הזה טוב.
דייר דורית ניצן-קלוסקי
נכון. הויטמין הזה לא טוב לדבר אחד, הוא טוב להרבה דברים.
משה בוטון
מי ימליץ לאזרח לרכוש ויטמין זה או אחר?
דייר דורית ניצן-קלוסקי
אנחנו ממליצים שהאזרח יתייעץ ברופא, בדיאטנית מוסמכת. אנחנו ממליצים פה על

רמות של הכמות היומית המומלצת. אנחנו לא יכולים להגיד לו שזה טוב או לא טוב.
דייר בראיין קאזין
כמו שאנחנו לא אומרים לציבור לאכול גבינה או לאכול משהו אחר.
ד"ר דורית ניצן קלוסקי
אין דבר כזה מזון טוב או מזון רע.

משח בוטון;

במוצרי מזון כתוב, למשל, שיש ביזם אפס כולסטרול. הציבור יודע שחכולסטרול לא

טוב ולכן הוא קונה מוצרים עם פחות כולסטרול. אני יודע שיש ויטמינים שכתוב למה הם

טובים.
ד"ר דורית ניצן-קלוסקי
לא היינו רוצים שזה יהיה כתוב, כי זה לא נכון, מצד אהד. מצד שני צריך להיזהר

שלא יהיו עודפים, שאנשים לא יבואו ויצרכו יותר מדי, לכן באה התקנה לתת את הגבול

העליון.
משה בוטון
וזה יהיה כתוב בתווית, שאסור יותר מכמות מסויימת?

ד"ר בראיין קאזין;

זה לא כתוב בתווית, זה כתוב בתקנה. אלה שמייצרים או מייבאים את המוצר לא

יכתבו על התווית ולא יפרסמו שזה טוב למשהו.

משה בוטון;

אתם בודקים את זה לפני כן? זה עובר אישור שלכם?
אילנה מישר
כן. אם המינון גבוה מדי, אסור בכלל לשווק את זה.
משה בוטון
במקרה כזה אינם לא תאשרו.

אילנה מישר;

לא נאשר אם המינון גבוה מדי.

ד"ר דורית ניצן"קלוסקי;

יש ויטמין שהוא בעייתי במיוהד לנשים הרות ולילדים, לכן תהיה אזהרה לנשים

וילדים.

רענן כהן;

אני יודע מנסיון; זה לא עובר רק דרכם. הם יוציאו את הנשמה בגאותו אדם עד

שיאשרו. זה תהליך מורכב, מסובך עד שנושא מסויים עובר, ואני אומר את זה להיוב, כך

צריך להיות.



דייר בראיין קאזין;

הכנתי גם את השתלשלות הענינים, מהלך העבודה של הוועדה שדנה בנושא הזה, וכפי

שאתם רואים התחלנו לפני שלוש שנים עם ועדה מצומצמת בתוך משרד הבריאות.

היו"ר מקסים לוי;

למה הורכבה הוועדה?

דייר בראיין קאזין;

הבנו שיש צורך לדון בהבחנה בין מוצר מזון ותרופות בגלל השימוש הרב בחוץ-לארץ

בויטמינים ומינרלים ובל מיני מוצרי מזון, שגם מייחסים להם סגולות ריפוי. הבנו שאם

זה קורה שם, תוך מספר חודשים זה יגיע ארצה. זה באמת הגיע ארצה, והיינו צריכים

לדון על הנושא כדי להחליט מה לעשות.
משה בוטון
האם לא אישרנו כאן בוועדה שבמוצרי מזון לא יכתבו את הסגולות הרפואיות

שמייחסים להם?

אילנה מישר;

בתקנות שאושרו לאחרונה הוחלט להתיר את הפירסום של מסרים מסו"מים, שלדעת משרד

הבריאות הם מסרים נכונים.

משה בוטון;

פרטים מסו"מים, אבל לא באופן כללי. לא כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה.
אילנה מישר
לא, באופן ספציפי.
משה בוטו ן
לגבי מזון טבעי שמוכרים, מזון מסיו או מוצרי טבע, אי אפשר לכתוב, למשל, שהוא

טוב להורדת לחץ דם. את זה אישרנו.
אילנה מישר
כן, את זה אישרתם.
משה בוטון
מה ההבדל לגבי זה? אלה רק תוספי מזון, זה לא המזון?
דייר בראיין קאזין
אלה לא תוספי מזון, אלה תוספי תזונה. תוספי מזון זה משהו אחר לגמרי.
אילנה מישר
ניקה לדוגמה כדורים של סידן: יכול להיות פירסום שאומר שצריכת סידן טובה

למשהו. בשלב הנוחי זה לא קיים, אבל תיאורתית זה יכול להיות.



משה בוטון;

מה ההבדל בין תוספי מזון לתוספי תזונה?

דייר בראיין קאזין;

תוספי מזון זה כל דבר שמכניסים למזון לשפר את איכותו או לשפר את הייצור שלו.

למשל, חומר משמר זה תוספי מזון. יש כ-500 תוספי מזון שמותרים לשימוש.
היו"ר מקסים לוי
האם התקנות האלה באו בעקבות השינויים שחלו בתזונה בעולם?

דייר דורית ניצן-קלוסקי;

בעקבות השינויים שחלו בגישה, בתפיסה.
היו"ר מקסים לוי
והתקנות מגדירות במדוייק איזה דברים מותר לייבא?
משה בוטון
לא רק לייבא, גם לייצר בארץ.
היו"ר מקסים לוי
הייצור בארץ ממילא צריך את אישורי משרד הבריאות.
משה בוטון
עד היום הוא לא חיה צריך.
היו"ר מקסים לוי
היה צריך. כדי להקים תעשיות בארץ צריך להוציא אישורים לייצור.

משה בוטו ן;

עובדה שהעני; הזה לא היה מוסדר עד עכשיו. זאת אומרת, אפשר היה לרשום מה

שרוצים.

דייר בראיין קאזין;

היתה אפשרות לייצר ולייבא מוצרים תוספי תזונה בכמות מסויימת, פעמיים הקצובה

היומית המומלצת. שינינו את זה ליכולת של יותר מפעמיים הקצובה היומית המומלצת.

היו"ר מקסים לוי;

כתוצאה מתקנות כאלה שאתם מוציאים עכשיו, והו לא היו ברישוי עסקים למפעלים

ולשיווק, רואם תכתיבו מייד לכל בעלי המפעלים למזון בארץ את הדברים האלה? הרי אתם

יכולים להמית אותם אם תטילו עליהם את התקנות האלה מחר בבוקר. בזה למעשה אתם
אומרים להם
בהתאם לתקנות האלה, שאושרו בוועדת העבודה והרווחה, אתם יכולים לסגור

את המפעל.



אילנה מישר;

למוצר קיים יש הוראת מעבר בתוקף לשנה.

משה בוטון;

יכול להיות שאחרי שנה הוא יוריד את המוצר מהמדף.

ד"ר בראיין קאזין;

הוא יכול להגיש בקשה.
משה בוטון
אם יש ההוראות האלה, שהמוצר אסור לפיהן, הוא צריך להוריד אותו מהמדף.

אילנה מישר;

אהרי שנה הוא צריך להוריד אותו מהמדף אם הוא לא מתאים את עצמו להוראות.

תמר גוז 'נסקי;

איפה הוראת המעבר?

אילנה מישר;

בסעיף 11.

דב הנין;

אני מייצג את התחום שחבר-הכנסת לוי מדבר עליו, התחום של אלה שעוסקים בענף

הזה, היבואנים של הדברים האלה, ובסך הכל, כפי שד"ר קאזין אמר, אמנם אין תקנה אחת

שמקיפה את כל התחום, אבל יש כל מיני הסדרים מאד ארכאיים וישנים שהם הרבה יותר

מחמירים עם היצרנים, לפעמים שלא לצורך. התקנה הזאת פשוט עושה סדר בכל התחום הזה

ואומרת מה צריך ומה לא צריך, מה דרוש ומה לא כדאי.

היו"ר מקסים לוי;

לי איו בעיה עם התקנה אם הורכב צוות מקצועי לדון בשאלות האלה ומשנים תקנות

כדי להיטיב עם הציבור.
תמר גוז'נסקי
זה לא מיטיב עם הציבור, זה מיטיב עם היצרנים.

ד"ר דורית ניצן-קלוסקי;

התקנה באה להיטיב עם הציבור. התקנה מחמירה.

תמר גוז 'נסקי;

היא לא מחמירה. עורך דין דוב חנין אמר שעכשיו יש תקנות יותר מחמירות.
דב חנין
איו תקנות יותר מחמירות.

היו"ר מקסים לוי;
השאלה שאני שואל
אם זה יבוא, אין בעיה - אם המוצר לא עומד בתקן הוא לא ייכנס

לארץ. באשר לתקן שניתן למפעלים בארץ הבעיה היא שמחר בבוקר תוכל להכתיב להם תקן

אחר, למשל, בכל מה שקשור למערכת של ייצור מים, והתקנות האלה יכול להיות שיביאו

אפילו לסגירת המפעל, כי המכונה במפעל מתאימה לייצור מסויים. האם בדקתם את הענין?

דייר בראיין קאזין;

כן. המפעלים המקומיים המייצרים מוצרים כאלה עונים על כל הדרישות של התקנות

האלה לגבי תנאי הייצור. יכול להיות שהם צריכים לשנות קצת את התווית, אבל זה לא

דבר שיכול לגרום לבעיות רציניות. ניתן להם שנה לשנות. למעשה רוב המוצרים

מיובאים.

היו"ר מקסים לוי;

מה לגבי הנושא של ייצור מים מינרליים?

דייר בראיין קאזין;

זה לא קשור לתקנה זו. מים מינרלים הם כמו משקאות קלים.

אילנה מישר;

ויש תקנות נפרדות.
ד"ר יורם מלבסקי
בזמנו דרשנו את התקנה הזאת כדי לעשות סדר בענף. הענף הזה היה אחד הענפים בשטח

המזון שלא היה מוסדר ואנחנו חושבים שהתקנה החדשה מסדירה את השאלה הזאת בצורה

טובה. אנחנו הולכים לפי מה שנהוג בארצות-הברית, וזה יביא סדר בענף. זה לא מסכן

את התעשיה, ולצרכן זה נותן המון, שפעם ראשונה הוא יידע בדיוק מה הוא קונה. אני

חושב שאנחנו חייבים מייד להכניס את התקנה הזאת לתוקף, כי מה שנעשה היום בבתי הטבע

ובבתי המרקחת לא נותן שום הגנה לצרכן.

היו"ר מקסים לוי;

אני רק שאלתי אם הוועדה דנה בסוגיה של פגיעה במפעלים קיימים.

דייר בראיין קאזין;

הוועדה לא דנה, אבל רשות המזון בדקה את הענין.

דייר יורם מלבסקי;

אין שום סכנה בענין הזה, ולצרכן תהיה תועלת גדולה מאישור התקנות.



תמר גוז'נסקי;

לגבי הענין הכללי טוב שיהיה סימון, למרות שלאזרחים בסך הכל אין שמץ של מושג

מה אומרת צריכה יומית, כמה מותר להם לאכול וכמה אסור להם לאכול. מבחינה זאת,

למרות שזה עושה רושם מאד מדעי, זו ברכה לבטלה. האזרחים ברובם אין להם מושג, הם לא

יודעים לחשב את צריכת הויטמינים יחסית למשקל גופם, הם לא בנויים לזה.

דייר בראיין קאזין;

זה כתוב בפירוש. באחד הטורים כתוב - אחוז הקצובה היומית, ואז כל אהד יכול

להבין.
דב חנין
כל העבודה של בדיקה האחוז ממשקל האדם, את זה כבר עושים היצרנים. הצרכן מקבל

את השורה התחתונה, כמה הוא יכול לצרוך.

תמר גוז'נסקי ;

זה מאד לא מובן.

הערה אחת שלי נוגעת לסעיף 9 . כתוב שם שאסור לייחס למוסף תזונה סגולות ריפוי

ומניעה של מחלה. אני חושבת שברגע שיש פרסומת שמייחסת לויטמין או לאחד מהתוספים

האלה סגולות ריפוי ומניעה של מחלה, אתם צריכים להורות על הפסקת השיווק מבלי שרופא

ממשלתי מצא אם התוסף הזה מסכן או לא מסכן את בריאות הציבור. אנחנו צריכים לקבוע

שפרסומת כזאת היא לא נכונה. אם אתם חושבים שהפרסומת נכונה - תפרסמו; אם לא -

תפסיקו את השיווק. אם אנחנו יוצאים מהנחה שאסור לייחס למוצר סגולות ריפוי, קחו

לעצמכם את הסמכות הביורוקרטית. למה אתם צריכים להישען על רופא?
הערה נוספת
מדובר פה על כך שהתווית של המזון תסומן בעברית, מה נעשה עם יתר

האוכלוסיות בארץ, בעיקר ערבים? במדינת ישראל יש שתי שפות רשמיות, למה רק בעברית?
אילנה מישר
יש לנו בעיית סימון: בדרך כלל מדובר במוצרים שהם באריזה מאד קטנה ואנחנו כבר

מחייבים בהרבת פרטי סימון.

תמר גוז'נסקי;

תוסיפו דף. מה נעשה עם 20% מהאוכלוסיה?
משה בוטון
אפשר לכתוב את זה בדף, כמו שיש דף בתרופות.
דב חנין
המלה "בעברית" לא נועדה, חלילה, לפגוע באנשים שאינם דוברי עברית או דוברי

ערבית, אלא לדרוש מהיבואן לכתוב את הדברים בעברית, כי היום אם תלכי לחנות תמצאי

מוצרים שכתוב עליהם רק באנגלית.

תמר גוז'נסקי;

בדרך כלל כתוב עליהם גם בעברית.



דב חנין;

בדרך כלל, אבל בשום מקום זה לא מחייב.
לגבי השאלה הקודמת שלך
צריך לראות קודם כל מה המצב היום. המצב היום הוא מצב

של אנרכיה מוחלטת. משרד הבריאות בא ומנסה לעשות סדר בתחום וקודם כל לתת את הסמכות

לעצור, בתנאים מסויימים, שיווק של מוצרים שנעשית לגביהם פרסומת מופקרת. אבל גם פה

צריך לעשות איזה שהוא איזון.

משה בוטון;

אני הבנתי שזה עובר קודם דרך משרד הבריאות יחד עם האריזה, ואם משרד הבריאות

לא מאשר, לא משווקים.
דב חנין
נכון.

תמר גוז'נסקי;

אנחנו מדברים על הפרסונות עכשיו. אתם מעונינים שיפרסמו מוצרים מסויימים או לא

מעונינים?

אילנה מישר;

לא מעונינים.

תמר גוז'נסקי;

אתם מעונינים שיגידו שויטמין Cעוזר למשחו מסויים?
דב חנין
לא.

תמר גוז'נסקי;

אז למה אתם לא כותבים באופן החלטי שאסור להגיד את זה?

אילנה מישר;

יש בעולם כולו הרבה שינויים בתחום הזה, בוועדה שהתחילה את העבודה וממשיכה

לדון זה הנושא הבא לדיון. התקיימה כבר ישיבה אחת. הנוסח הזה הוא נוסח פשרה שנותן

לנו את הכלים שאנחנו צריכים היום כדי למנוע את המקרים הכי גרועים, ובעתיד נבדוק

ונראה.

תמר גוז'נסקי;

זאת אומרת, היום מותר לשווק משהו ולתת לו פרסומת שקרית למרות שהיא מסכנת את

בריאות הציבור.



היו"ר מקסים לוי;
חברת-חכנסת גוז'נסקי אומרת
אם אתם לא חפצים בזה, תאמרו את זיו בתקנה. למה

צריך ללכת לרופא? אולי יש לכם איזה שהוא נימוק שהרופא יצטרך לבדוק את הדבר הזה.

אבל אם חל איסור לייחס סגולות ריפוי, למה אתם צריכים את אישור הרופא? במוצרי מזון

אישרנו תקנה שאוסרת ייחוס סגולות ריפוי.

אילנה מישר;

פרסומת מטעה היא פרסומת בלתי חוקית גם לפי חוק הגנת הצרכן. יש מנגנון משפטי

שמגישים כתב אישום. הרעיון של איסור שיווק מוחלט הוא צעד דרסטי מדי אם המוצר עצמו

הוא מוצר תמים ורק יש בעיה של פרסומת. אם אדם מפרסם פרסומת מטעה,מגיע לו העונש

שנקבע בחוק, אבל זה לא אומר שהמוצר עצמו מסוכן והפרסומת המטעה שלו צריכה להיות

סיבה להפסיק את השיווק. אם מישהו מפרסם מקרר ומפרסם פרסומת מטעה, צריך לנקוט את

הצעדים, אבל זה לא אומר שאסור למכור אותו מקרר.
הדסה בי ימל
ומה אם הפרסומת לא מטעה?

אילנה מישר;

זה נושא של הוועדה, שתבדוק אותו.

דב חנין;
בתשובה לשאלה של חברת-הכנסת גוז'נסקי
התקנות שלפנינו לגבי המוצרים האלה לא

מבטלות את התקנות שאישרתם פה בוועדה לפני חצי שנה לגבי כל מוצרי המזון. אם אני
בעל בית טבע ואני אומר
תיקח ויטמין ,Cזה טוב נגד הצטננות. את יכולה להביא אותי

לבית משפט, להעמיד אלתי לדין פלילי, אני אשלם קנס ואולי אפילו אלך לבית הסוהר,

אבל לבוא ולהגיד שבגלל שאני בעל בית טבע ואמרתי שויטמין Cטוב נגד הצטננות, המנהל

- בלי שום בית משפט - יילך לרופא שיושב לידו במשרד הבריאות, יוציא ממנו אישור

ויאסור לפרסם את ויטמין ?C

תמר גוז'נסקי;

במלה "פרסומת" הכוונה היא שמישהו אמר משהו?

דב הנין;

בוודאי. פרסומת היא בכל דרך, היא כפי שמוגדרת בחוק. פרסומת כוללת גם את זה

שאני בא ואומר באופן אישי. לכן יש פה איזה שהוא איזון.

תמר גוז'נסקי;

לפי התקנה הזאת אפשר לפרסם ידיעות על כל מיני ויטמינים.

דב חנין;

יש לנו תקנות אחרות. זו סמכות נוספת שיש למנהל.

דייר בראיין קאזין;

יש תקנה שאוסרת ייחוס סגולות ריפוי לכל מוצרי המזון. זה רק נותן לנו אפשרות

במקרים ספציפיים, בהם יש סיכון בריאותי, לפעול באופן מיוחד ומיידי.
משה ביטון
מה זה בתקנה 8 - "מכל קשה פתיחה"?

דייר בראיין קאזין;

במוצר שמכיל ברזל ומגיע לידי ילדים, שאוכלים אותו, יש סיכון, לכן אנחנו

אומרים שקשה יהיה לפתוה את המכל הזה, שילד לא יוכל לפתוה אותו.

משה בוטון;

זה רק לגבי מכל שמכיל ברזל?
דייר בראיין קאזין
כן.

ד"ר דורית ניצן-קלוסקי;

הברזל הוא בדרך כלל הגורס מספר אחד שגורם להרעלות בילדים.

משה בוטון;

למה לא עושים כל מכל כזה שיהיה קשה פתיחה?
ד"ר בראיין קאזין
יש תקנה נוספת שמדברת על מה שאתה אומר.

כאשר הגשנו בפעם הראשונה, הוועדה המצומצמת, את ההמלצות שלנו, היינה הסתייגות

איות של אחד ממחברי הוועדה, וזה הייתי אני, וכתוצאה מההסת"גות הזאת הוקמה ועדה

רב-תחומית של 12 חברים, הן מתוך משרד הבריאות והן מחוץ למשרד הבריאות, אנשים

מומחים מהאקדמיה וממשרדים אחרים, ובמשך שנה שלמה דנו על הנושא של הבחנה בין מוצר

לתרופה, ובתוכו הנושא של ויטמינים ומינרלים. הקמנו תת-ועדה, שהכינה את כל התקנות

שלפניכם היום. היו שלוש הסתייגויות על החומר שהכנו אז וכל ההסתייגויות התקבלו על

ידי הוועדה. ההסתייגויות היו של שני אנשים שמופיעים פה - עורכת-דין אילנה מישר

וד"ר קלוסק', ושל ד"ר שמיר מבית החולים לילדים בפתח-תקוה, וזה היה בעיקר בנושא של

ויטמינים לנשים בהריון. דנו בזה וקיבלנו את ההערות. אפשר להגיד שהתקנות שעומדות

לפניכם קיבלו קונסנסוס של כל אלה שהיו מעורבים בהתקנתן.

הדסה ביימל;

איך הציבור "דע אם אריזה מסויימת מאושרת על ידי משרד הבריאות או לא? במוצר

חדש רושמים היום; "באישור משרד הבריאות". משרד הבריאות רוצה להוריד את הרישום

הזה, כי הוא כביכול מטעה. איך הציבור "דע שהמוצר מאושר על ידי משרד הבריאות

ואפשר לקנות אותו?

ד"ר יורם מלבסק';

אנחנו השתתפנו בניסוח התקנה. התקנה הזאת עונה על כל הבעיות שעומדות בפני

הציבור. למעשה אנחנו מבטיחים שלא יהיו יותר הברחות לארץ של מוצרים מהסוג הזה,

שלא יהיה משתלם להבריח, שיהיה סדר בענף. בסימון של המוצר הצרכן מקבל את כל המידע

שהוא צריך.



משה בוטון;

איך האזרח יודע אם זח באמת מוצר תקין?

ד"ר יורם מלבסקי;

איד הצרכן יודע, כשהוא פותח אריזה של גבינה, שהגבינה היא בסדר ואין בה

קוליפורמים? הוא גם כן לא יודע. יש בעיה במוצרי מזון, שהצרכן צריך לסמוד על

הרשויות.

משה בוטון;

אבל זה לא מוצר מזון, זה תוסף.
דייר יורם מלבסקי
זה מזון.
דב הנין
אם זה הרבה ויטמין Cזו כבר תרופה. אם זה מעט ויטמין Cזה עדיין מזון.
הרעיון כאן
לתת כמויות מאד קטנות של ויטמינים כמזון.

משה בוטון;

למה ההתנגדות לציין שזה עבר תקינה?

דב חנין;

כי זאת לא תרופה. אנשים גם לא צריכים לקבל רושם שזאת תרופה.

היו"ר מקסים לוי;
הטענה הבסיסית היא
האזרח הקטן לא יודע אם משרד הבריאות עבר על המוצר הזה,

שבא מחוץ-לארץ, אם הוא עומד בתקן הישראלי ובתקנה החדשה הזאת, למה לא יהיה כתוב

"באישור משרד הבריאות" או "באישור מדינת ישראל" או "לפי תקן ישראלי"? מחר בבוקר
יכול לבוא אדם ולומר
אני לא יודע אם זה לפי התקנות שמדינת ישראל תוציאה או לא.

היום הברחת סחורות מהרשות הפלשתינית בתחום המזון היא יותר ממה שהיה פעם. השאלה אם

אי אפשר, כפי שעושים, להטביע על כל מוצר ומוצר - "באישור משרד הבריאות".
אילנה מישר
למדנו מהנסיון שנעשה שימוש לרעה בכיתוב "באישור משרד הבריאות". דנו בזה גם

בתקנות הקודמות, כי השתמע מן האישור שהתכונות המיוחדות, כביכול, של אותו מוצר

אושרו בידי משרד הבריאות.
משה בוטון
תכתבו שהמוצר הוא לפי התקן הישראלי.
אילנה מישר
אין תקנים למוצרים האלה. זה כמו מוצר מזון אחר. כמו שקונים אטריות ולא כתוב

"באישור משרד הבריאות", כך גם כאן, וחזקה שכל מוצר שנמכר, נמכר כדין.



משח בוטון;

אם כן, בשביל מה כל המגבלות?

אילנה מישר;

גם אדם שרוצה למכור משהו שלא אושר יכול להדפיס על התווית "באישור משרד

הבריאות".
משה בוטון
זאת מירמה. גם בתרופות אפשר לעשות את זה.
דייר יורם מלבסקי
לפי דעתי זה לא נותן הגנה לצרכן, כי מי שרוצה לזייף תווית, יזייף גם את

האישור הזה. הצרכן צריך מידע, ואנחנו צריכים לדאוג שמשרד הבריאות יעשה את עבודת

הפיקוח שלו. את הבעיה הזאת של הברחות, של מידע לא נכון, של סחורה שאין לה רשיון

להיכנס לארץ, פותרים על ידי פיקוח ולא פותרים על ידי סימון. בסימון אנחנו חייבים

לוודא שהצרכן מקבל מידע מהימן ואת כל המידע שמאפשר לו לעשות החלטה נכונה.
היו"ר מקסים לוי
אתם אומרים שאם ייכתב "באישור משרד הבריאות" זה יהיה כאילו המזון הזה טוב

כתרופה. אבל למה לא ייכתב שזה לפי תקן מסויים ישראלי? היום מדינת ישראל חשופה

בגבולותיה וכל אחד היה רוצה לראות שמה שהוא אוכל נעשה לפי התקן של משרד הבריאות.

למה ההתנגדות הזאת?

ד"ר בראיין קאזין;

הנושא של תקן ישראלי וסימונו על התווית זו זכות ולא חובה, זה דבר שלא מוציא

משרד ממשלתי, זה דבר שמוציא מכון התקנים. יש הבדל בין פיקוח של הממשלה לבין רשות

לתת סימון, כמו תקן ישראלי, על ידי גוף שהוא לא ממשלתי.

דוד טל;

מכון התקנים הוא בן-דוד של הממשלה, של משרד התעשיה והמסחר, ואתה יודע את זה.
ד"ר בראיין קזין
יש פתרון הוגן ויפה: יש למשרד הבריאות תקנה של - G.M.Pתנאי ייצור נאותים.

כרגע היא וולונטרית, יש כ-52 מפעלים המסמנים את המוצרים עם הסמל הזח. אנחנו נדאג

שכל היצרנים המקומיים שחייבים לייצר לפי G.M.Pיסמנו גם כן.
משה בוטון
נכתוב את זה בתקנות.

אילנה מישר;

יש תקנות קיימות ואין צורך להסדיר את זה. אם מוצר עומד ב G.M.P-ומאושר במסגרת

התקנות, זה לא מחייב לסמן, אבל משום שזה נותן איזה שהוא יתרון שיווקי למוצר, כל

אחד שיש אישור מסמן את הסימן.
תמר גוז'נסקי
מתי תאסרו לייצר שלא לפי תנאי ייצור נאותים?

דייר בראיין קאזין;

התקנה הזאת היא הראשונה המחייבת ייצור לפי .G.M.Pבמשך השנה אנחנו נכין.

תמר גוז'נסקי;

ואלה שהיום מפרסמים, לפי איזה תקנות הם עושים זאת?

דייר בראיין קאזין;

הם עובדים לפי הדרישות, אבל זאת לא חובה, זאת זכות.
תמר גוז'נסקי
תוך שנה יהיה צריך לסמן תנאי ייצור נאותים לכולם?

דייר בראיין קאזין;

נעשה את זה בהדרגה לסוגים שונים של מוצרים.

היו"ר מקסים לוי;

אנחנו מאשרים את התקנות, אבל אנחנו מבקשים שנושא הסימון ייבדק על ידי משרד

הבריאות ויודיעו על כך לוועדה.
הוחלט
לאשר את תקנות בריאות הציבור (מזון)(תוספי תזונה), התשנ"ז-1997



ב. תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה)(תיקון). התשנ"ז-1997
היו"ר מקסים לוי
בנושא זה כבר היו מספר דיונים שבהם ביקשנו להביא הצעה לאור כל ההערות שהושמעו

כאן, ואני מניח שכולם היו שותפים לתקנות האלה.

משה בוטון;

מדובר פה בתיקון תקנות שכבר אישרנו.

אלי פז;

התקנות אושרו לפני חצי שנה תוך ויכוחים קשים מצד גורמים שונים - ההסתדרויות,

חברות כוח האדם - שראו בגזירה הזאת גזירה שלא יוכלו לעמוד בה. הפעלנו את התקנות

תוך התחייבות, גם של שר העבודה וגם שלנו, שבמהלך הפעלתן נבחן את עצמנו כאשר נראה
מול העיניים שני דברים
א. את המחוייבות להגן על השכר והזכויות הסוציאליות של

העובדים. ב. לעשות זאת תוך מינימום פגיעה בחברות כוח האדם, כי אין לנו ענין למוטט

אותן. הנוסח של התיקונים, כפי שאנחנו מציעים פה, הוא נוסח שעבר ליבון עם גורמים

רבים מאד, עם הסתדרויות עובדים, עם שורה של חברות כוח אדם, כשאין פה מיקשה אחת,

זה ענף מאד מסובך. דרך אגב, בדיון שהיה לפני חצי שנה ביקש היושב-ראש לקבל תמונת

מצב על הענף ואמרנו שאנחנו ממש בעוורון. המצב הוא שגם ארגוני חברות כוח אדם לא

שיערו מה היקף הפעילות בענף הזה ואיזה סוגי חברות יש - חברות שנושקות לענין,

חברות שפעילות רק בזה. נייר התיקון שאנחנו מגישים פה מבטא עבודת לימוד רצינית מאד

שעשינו במהלך החודשים האלה.
היו"ר מקסים לוי
בישראל קמו וצצו לאחרונה חברות כוח אדם, שאף אחד לא הגביל אותן. נכון שיצאו

חוקים מסויימים, אבל כל אחד במדינת ישראל הקים חברת כוח אדם, והתהליך הביא לאיזה

שהוא דבר שהוא בלי בקרה. משרד העבודה והרווחה תמיד התנער ואמר: יש חוק. עכשיו הוא

בא לחסדיר את הדברים בצורה ברורה לחלוטין: הוא בא להקל על אותן חברות כוח אדם וגם

לבדוק אותן. התקנה הזאת מעמידה בספק גדול אם חברות קטנות תוכלנה להמשיך להתקיים.

אם הן תעמודנה בתקנות, הרי אפשר שנגיע למצב שחברות לא יתמוטטו ולא ישאירו

מאחוריהן תוהו ובוהו.
תמר גוז'נסקי
התקנות באות להגן על העובדים של החברות האלה.
היו"ר מקסים לוי
הן באות להגן על העובדים, הן באות להגן על החברות ולמסד אותן.

בזמנו היו כאן טענות רבות ושאלו כמה חברות כוח אדם יש בישראל.
אלי פז
אף אחד לא יודע לתת את התשובה.



תמר גוז'נסקי;

עכשיו הן אמורות להירשם. האם יש רישוי או לא?

יחזקאל אופיר;

עכשיו כן.

היו"ר מקסים לוי;

אם כן, יש הסדרה מדוייקת מחי חברת כוח אדם, איך היא מתפקדת, איך היא עוברת

בקרה של הדין וחשבון שלה על ידי רואה חשבון של המשרד. כלומר, יש כאן תהליך מאד

בריא, גם בעצם הערבויות.

משה בוטון;

התקנות שמובאות בפנינו מטפלות רק בנושא הערבות.

היו"ר מקסים לוי;

לא רק בנושא הערובה.
משה בוטון
רק בנושא הערובה.
היו"ר מקסים לוי
אבל היא מסדירה גם בקרה.
משה בוטון
בקרה על הערובה.
היו"ר מקסים לוי
מי בודק בכלל את החברה?

אלי פז;

בעניו הערבויות נעשית פעולת בקרה סביב היציבות הכלכלית של החברה. כתוצאה

מהבקרה הכנסנו סעיף החמרה שאומר שחברות שעברו את הבחינה בציון 6 - כלומר, הן לא

נכשלו, אבל גם לא קיבלו ציון גבוה יותר - לגביהן נדרוש ערבות כפולה. יש פה שורה

של הקלות, אבל יש גם החמרה.

קריאה;

ההקלות הן בעיקר לגבי החברות הגדולות.
אלי פז
גדולות, בינוניות וקטנות. כל אחת, על פי הצורך, מקבלת את ההקלה. אם היא לא

בסדר, אם היא לא עולה כיתה, יש לגביה ערבות כפולה עליה.



פנו אלינו וביקשו רשיון כ-220 קבלני כוח אדם. המספר הוא הריבה מעבר למה

שהגורמים השונים שיערו. רשיונות ניתנו, עד לרגע זה, ל-93 הברות. שכבר מימשו את

הערבויות. בתהליד לקבלת חוות דעת מרואה חשבון, מתו ערבויות וכן הלאה יש כ-120

דוברות שנמצאות בתהליך, ובימים הקרובים נסיים אותו לגביהן. יש חברות שרצו להגיש

לנו ערבות בשבוע החולף, ומאחר שכממשלה אנחנו לא חושבים שצריך להתעמר בחברות,

ציפינו שהיום ניתן הקלה מטויימת וביקשנו מהן להמתין שבוע על מנת שנוכל לקבוע להן

את הערבות לפי מתכונת התקנות האלה.

ליישום נעזרנו מאד בעיקר בשלושה גורמים: היושב הכללי באוצר הוציא הוראה שאסור

לחשבי משרדי הממשלה לקבל הצעה למכרז אלא אך ורק למי שיש בידו רשיון בתוקף. זה

גורם לכך שחברות באות אלינו בזחילה ומבקשות: תגמרו איתנו תוך 24 שעות. זאת, כי הן

נפלו במכרזים. אגב, נפלו גם חברות גדולות, כמו מנפאואר, שיושב שיתחכם עם כמה

ימים. הוא איבד את הזכות למכרז למשרד הבטחון כתוצאה מזה שלא היה לו רשיון. גם

השלטון המקומי נתן הוראה כזאת לגבי קבלני כוח אדם. השלישי שהצטרף לענין -

התאחדות התעשיינים, שנתנה הנחיות מלוות בעניו זה. יש לנו שיתוף פעולה מצד

ההסתדרויות השונות לגבי יישום החוק, כך שאנחנו נמצאים עם הרבה רצון טוב ואנחנו

מקווים שבעוד מספר חודשים נוכל אפילו לדווח לוועדה על היקף רציני מאד של חברות

שעובדות על פי הדרישות שבחוק, על פי הרישוי המתאים.
משה בוטון
מה עם הבג"ץ שתלוי ועומד?
מיכאל אטלן
הערה משפטית כללית: גם בתקנות הקודמות וגם בתקנות האלה הולכים על חבל דק של

איזון בין זכויות הקניו של החברות לבין זכויות הקנין והזכויות החברתיות של

העובדים. כל דרישת ערובה פוגעת בקנין של המעביד. זה נעשה לתכלית ראויה, ואנחנו

צריכים לדאוג שזה נעשה גם במידת הנדרש לאור המטרה של החוק עצמו, וגם אם לא היה

החוק - למטרה של הגנה על זכויות העובדים, שגם הן זכויות יסוד. מה שחדש בעצם זה רק

המידע. לאור ששה חודשים של הפעלת החוק קיבלנו תוספת מידע שלא היתה לנו. יכולנו

להתבצר בעמדה מחמירה כבתחילה, ואני חושב גם שהיינו עומדים במבחן בג"ץ, אבל אנחנו

מרגישים יותר נוח עם האיזון הנוכחי, הוא יותר סביר.
תמר גוז'נסקי
אפשר לקבל הסבר איפה היו ההקלות ואיפה היו ההחמרות?
משה בוטון
אני מציע שנקרא סעיף סעיף, כי יש בג"ץ בנושא הזה וצריך לאשר את התקנות.
תיקוו תקנה 1 - סעיף 1
מיכאל אטלן: תקנה 1 זו התקנה שקובעת את ההגדרות, ובתוך ההגדרות האלה יש הגדרה של ערבות

בנקאית, מצד אחד, והגדרה של ערובה מתאימה אחרת, מהצד השני. כזכור, "ערובה מתאימה

אוזרת" היתה מוגדרת שם במונחים של שיעבוד נכס פיננסי בתנאים שהשר אישר, ולכן

ההגדרה של נכס פיננסי קובעת את מהות הערובה המתאימה. רק להזכיר לכם: מדובר

באיגרות חוב ממשלתיות ובסוגים שונים של פקדונות ותוכניות חסכון. בפיסקה (5)
אנחנו אומרים פה
"ערבות של מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח,

התשמ"א-1981 , בנוסח ובתנאים של ערבות בנקאית". דהיינו, ערבות שזהה לחלוטין,

מבחינת הנוסח והתנאים, לערבות בנקאית, אבל שלא ניתנת על ידי בנק אלא על ידי חברת

ביטוח, נקבל אויש גם כן.



משה בוטון ;

בפיסקה (6) - מה זה "לקרן מרכזית לפיצויים"? הם יתנו את הערבות על סמך הכספים

שיש לקבלן כוח אדם בקרן פיצויים?
מיכאל אטלן
קרן מרכזית לפיצויים, להבדיל מקרן רגילה, היא קרן שהעמית הוא המעביד, לפי

תקנון מס הכנסה, דהיינו המעביד עצמו יכול למשוך כספים.

מוטי מירוז;

המעביד הוא הבעלים על הקרן.
משה בוטון
מה אומרת פיסקה (7)?

מיכאל אטלן;

כאשר תהיה פוליסה של ביטוה הדש - מין ביטוח אחריות מעבידים לצורך הבטחת השכר

וזכויות לעובדים - אם תהיה, לא נצטרך לחזור אליכם, לוועדה, ולאשר את זה. יש על

זה דיבורים, יש היערכויות, ולנו יש הערכה שתהיה פוליסה כזאת.
משה בוטון
הנוסח הזה לא מעורפל?
מיכאל אטלן
יש עוד סעיף, שצריך להיות מודע לו, בתקנות העיקריות, שכל ערובה מתאימה אחרת

טעונה אישור של השר, כך שאם יש עמימויות, עדיין נותרת לנו שליטה להבטיח שאלה לא

יהיו עמימויות שלא יאפשרו לנו לממש את הזכויות ולתת את הכסף לעובדים.

אלי פז;

יש מדינות ששם יש חברת ביטוח שעושה בדיוק מה שהערבות עושה, גם פה ניסו לעשות

פוליסה כזאת, והמחיר שלה גבוה.

משה בוטון;

לא כתוב כאן לאיזו תקופה.

אלי פאז;

זה ברור - לתקופת הערבות.

משה בוטון;

לכל השנה?

אלי פז;

כן, כל שנת הרשיון.
משה בוטון
אולי נוסיף - "לכל תקופת הרשיון"?

מיכאל אטלן;

זה בוודאי תנאי שמותר לשר, במסגרת שיקול הדעת, לאשר. מובן מאליו שאף ארח- לא
יכפור בסמכות שלו להגיד
אני מאשר את זה.

משה בוטו ן;

בערבות כתבתם סכומים להבטיח סכום מסויים.
מיכאל אטלן
כל הסכומים הם לתקופה.
משה בוטון
אבל פה הם לא לשום וזקופה.
מיכאל אטלן
הוא יכול גם להסכים לערבות פחותה בתנאי שיש לו הסדר שמבטיח שתהיה השלמת ערבות

איור כך. יש פה אלמנט של גמישות. רצינו לאפשר שהחברות יוכלו לבחור בין אפיקי

הערבויות לפי נוחיותן.
משה בוטון
בפיסקה (8) - מה זה "בעליו של קבלן כוח האדם"?
מיכאל אטלן
בעל המניות, או הבעלים אם זה עסק שאיננו תאגיד.

פיסקה (8) חלה על החברות הבינוניות, הגדולות. היום זה יכול לחול על משהו כמו

20% מהחברות שכרגע בידינו.
משה בוטון
צ'ק אישי על 10% מהערבות - זאת אומרת שהוא יתן כאילו מנכסיו הפרטיים?
מיכאל אטלן
כן. זה דבר שאנחנו לא צופים שיעשו בו הרבה שימוש. למשל, בחלק מן העתירות זה

היה מיו הסדר ביניים שהיה נוח. אם החברות הגדולות, שמוכרות לנו אחרי שנה של רשיון

והן נדרשות לסכומים אסטרונומיים, מוכנות לעשות בזה שימוש, לנו לא אכפת.

משה בוטון;

האיתנות פה היא של האדם שנותן את הצ'ק האישי.

מוטי מירוז;
אבל תראה באיזה מגבלות
זה שהיה לו רשיון שנה אחת לפחות. מדובר על החברות

המבוססות.



מיכאל אטלן;

אלה היו שכלולים של ערבויות מתאימות אחרות, ובסעיף קטן (ב) יש שכלול של

ערבויות בנקאיות. יש כאו שלושה סוגים של ערבויות בנקאיות. אגב, זה דבר שאפשר היה

להכניס גם לתוך התקנות המקוריות, אם היו משחקים על עמימות מסויימת, ועדיף היה

לפרש את זה בצורה כזאת. התקנות המקוריות דיברו על ערבות בנקאית של קבלו כוח אדם

ולא פירטו למי הוא נתן ואיך הוא היסב.

אברהם ניסן-קורן;

הערה אחת, שתומכת בגישה של היועץ המשפטי של הוועדה, לגבי סעיף קטן (7): הוא

צריך להיות מנוסח בצורה יותר ברורה. בצורה שהוא מנוסח היום זו יכולה להיות איזו

שהיא פירצה למצוא דרכים לפטור. הוא צריך להיות מנוסח בצורה הרבה יותר קונקרטית

והרבה יותר מדוייקת.

לגבי פיסקה (6): פיסקה זו נותנת איזו שהיא עדיפות לקבלני כוח אדם שמפרישים

לקופה המרכזית לפיצויים, ואילו הגישה שלנו כהסתדרות היא לעודד לא קופה מרכזית

לפיצויים אלא קרן פנסיה או קופה אישית לפיצויים או ביטוח מנהלים, כשרמת העידוד

שאנחנו היינו מצפים לה היא קודם כל קרן פנסיה, אחר כך ביטוח מנהלים ואחר כך קופת

פיצויים. כל ההסכמים הקיבוציים שאנחנו חתומים עליהם - ומרבית העובדים פועלים היום

על פי ההסכמים הקיבוציים האלה - הולכים לקרן פנסיה, כך שהסעיף הזה ספק אם הוא

יחול על חלק מהדוברות, ביחוד החברות הגדולות.
דבר שני
זה נותן איזה שהוא עידוד לקופה המרכזית לפיצויים, ואנחנו חושבים

שזה לא ראוי. הקופה המרכזית לפיצויים זו קופה שהשליטה בה היא בידי המעסיק ולכן

אני לא רואה שום סיבה לעודד הנחה ולא להתייחס לפנסיה.

מיכאל אטלן;

מתייחסים לכך בהמשך.
אברהם ניסן-קורן
יכול להיות שבהמשך, אבל בהגדרת סכום הערובה שצריכים לתת נותנים הנחה בעקיפין,

ואני לא רואה את הסיבה.

דורון סבג;

אני רוצה להסביר לחברי הוועדה שסכומי הכסף שמתגלגלים בחברות לכוח אדם -

המרכיב הסוציאלי שאנחנו מקבלים מאותם לקוחות - גבוהים מאד. סכום הפיצויים - 8.3%

מסך כל השכר של העובד, הפרשות לחופשה, הפרשות לחגים וכו', מסתכמים בכמות כספים

גדולה מאד שמסתובבת אצל חברות כוח האדם. אם הכספים האלה לא יהיו בקרנות כמו קרן

מרכזית לפיצויים, אני אומר שהחברות האלה יעבדו והכספים האלה ייאכלו. התחרות בשוק

קשה, ונגיע למצב שלאנשים לא יהיו פיצויים. אני טוען שיש להגדיל את סכום הערבות

מ-10% ל-20%. וחשוב שלחברת כוח אדם יהיו הפרשות מלאות. אני מסכים עם דעתו של ידידי

בהסתדרות, אבל אתה יודע שבכל הסכם שחתמת עליו אתה דורש שחברות כוח אדם ישאו פנסיה

רק לאחר 15 חודשים, 16 חודש, 18 חודש.

יהודית נחמן;

מן היום הראשון.



דורון סבג;

אם אתה כבו- מעלה את הנושא, אם אנחנו באמת רוצים לדאוג לעובדים האלה, תדרוש

הפרשות לגמל מהיום הראשון. אם אנחנו לא רוצים לדאוג לעובדים האלה, בואו נמסמס את

כל החוק הזה. אפשר למסמס אותו ולחזור שוב לתקופה שהיתה קודם. האבסורד הוא שאני,

בעל חברת כוח אדם, בא ודורש מכם, חברי הוועדה, שתעמדו על זה שבתום שנה יישבו כספי

הפיצויים בקופות מרכזיות או בקרגות פנסיה כאלה ואחרות. אלה סכומי כסף אדירים

והפירצה קוראת לגנב. לא יעזור שום דבר, הלחץ הכלכלי גורם לכולם להשתמש בכספים

האלה, ובסופו של דבר כל הכוח הכלכלי תזה מופנה כנגד העובדים: לא משלמים להם

פיצויים, גוררים אותם לבתי הדין לעבודה בתקווה ששם יכתשו אותם. אנשים עובדים שנה

ושנתיים, שלוש וארבע, ולא מקבלים את מה שמגיע להם. התפקיד שלכם לחזק את הענין

שאנשים שעוזבים את מקומות העבודה יקבלו את הכספים שמגיעים להם. לדעתי יש להגדיל

מ-10% ל-20%. ל-או.אר.אס יש 12 מליון שקל שמופקדים בקופות, וזה הרבה כסף. לכן

פנינו לבג"ץ. אנחנו דורשים שכל החברות שרוצות לעסוק בענף הזה יעמידו את הכספים

האלה לטובת העובדים.

יהודית נימן;

יש לי הערה בקשר לפיסקה (6): "הוראה בלתי חוזרת של קבלן כוח אדם לקרן מרכזית

לפיצויים המייפה את כוחו של משרד העבודה והרווחה למשוך כספים של קבלן כוח האדם

למטרת תשלום זכויות סוציאליות לעובדיו", בתנאי שזה מאושר על ידי כל הגורמים. אין

הגדרה של המונח "זכויות סוציאליות". בדיבור של יום יום אנחנו יודעים מה זה, אבל

מה מותר לעשות עם הכספים האלה? יבוא מישהי ויגיד: לא, זה שכר. חופשה אתה רוצה

לשלם? לא, זה לא בגדר זכויות סוציאליות. זה מכספי פיצויים למטרת פיצויים ואינה

רוצה לעשות דברים אחרים. תגיד בדיוק מה מותר לעשות כדי שלא יתנהלו על זה משפטים.
משה בוטון
האם זה יפתור את הבעיות של הבג"ץ?
אלי פז
זו הערה לא מתאימה. לא הלכנו לענין הזה משום הבג"ץ.
היו"ר מקסים לוי
היה כאן דיון בנושא הערבויות, היו ויכוחים, ואז ביקשתי שיקימו צוות מקצועי

ויניחו הצעה שלוקחת בחשבון את כל מה שנאמר כאן.
גדי הבר
אנחנו מאגדים אצלנו כ-60 חברות מכל הגדלים, קטנות כגדולות. בחודשים הארגונים

ניהלנו שיחות וישיבות עם משרד העבודה בנושא של התקנות ואני חייב לציין שנענינו

באוזן קשובה ובגישה ענינית.

הערה לגבי סעיף 1: אחד הדברים שמתחילת הדרך עמדנו בו מול משרד העבודה היה

עקרון השוויון. פיסקה (8) בתיקון תקנה 1 פוגע בנושא הזה. הבהרנו כל הזמן שאין

הבדל בין חברות גדולות מאד, חברות בינוניות וחברות קטנות מבחינת סך כל הסיכון

שלהן, הוכחנו את זה, ואני חושב שגם שכנענו בזה את האנשים שעוסקים במלאכה. פיסקה

(8) נותנת בפירוש העדפה לחברות גדולות, לחברות שסך הערבות שלהן על מליון שקל

ומעלה. מבחינת הסיכון הסטטיסטי, כבר הסברנו, זה לא משנה דבר. אי אפשר להפלות

בנושא, שמוסכם לכל אורך הדרך, ולעשות כאן שתי קבוצות: קבוצה אחת של כאלה שהם

גדולים וקבוצה אחת של כאלה שהם קטנים או בינוניים.



כל שאר הדברים בהחלט עונים לכל הקבוצות מבחינת היחסיות שלהם. בהתהלה היו

הצעות לעשות סכומים שיתנו עדיפויות לחברות גדולות. לכל אורך הדרך התנגדנו

והסברנו שאי אפשר לעשות אפליה ביו שתי קבוצות של הברות.

אם עלה כאן כבר נושא הבג"ץ - אנחנו, כאיגוד היציג היחיד של חברות כוח אדם

שקיים היום במדינת ישראל, נקטנו לכל אורך הדרך בהידברות ולא הלכנו לנושא של

בג"צים. עם זאת אני אומר שהנקודה הזאת היא נקודה מאד בעייתית, כי אין שום סיבה

להפלות גדולים למול קטנים, כמו שגם אין שום סיבה לעשות ההיפך. לכן, בפיסקה (8)

הייתי מציע להוריד את הנושא של מליון שקל. אם אתם מחליטים לתת 10% בצ'ק אישי

לחברות, זה צריך להיות בקו אחד לכולם, כי אין שום הבדל בין צ'ק של אחד שצריך לשים

7 מליון שקל או אחר שצריך לשים צ'ק של 3 מליון שקל או חצי מליון שקל או 900 אלף

שקל. באחוזים זה בדיוק אותו הדבר. חברה גדולה, שמגלגלת 100 מליון וצריכה לשים

6-5 מליון שקל ערבויות, הקושי שלה או הקלות שלה שקולים באותה מידה לקושי או הקלות

של חברה קטנה צריכה לעשות את זה או חברה בינונית.
מיכאל אטלן
ענין עידוד פנסיה בא לידי ביטוי בתמריץ שניתן, שנעבור עליו כשנגיע לתיקון

סכום הערובה, ששם עיקר התמריץ. תקנה 1 היא לא העיקר, אלה מכשירים להעניק יותר

גמישות לאפשרויות, ובסך הכל לתת לנו כסף נזיל. אחד הדברים שלא התפשרנו עליו הוא

העקרון הבסיסי, שכל הערבויות מכל הסוגים הן ערבויות שנותנות לנו דבר שניתן למימוש
מיידי
כסף דמוי כסף. אבל פה לא עיקר התמריצים. התמריץ להסכם קיבוצי בא לידי

ביטוי אחר כך.
היו"ר מקסים לוי
מה בדבר 20%?

מיכאל אטלן;

20% נראה לנו מוגזם. למה רצינו 10%? בדרך כלל בקופה מרכזית לפיצויים נוצר

איזה שהוא עודף. הרי הקופות האלה הן לא לפי שם של עובד, צריך לשלם על זה מס

הכנסה, ולכן מנסים לצמצם ככל האפשר. אני לא רוצה לפגוע יותר מדי במכשיר הזה.
אלי פז
קבענו את ה-10% בהנחה שהכסף הזה צריך להיות מיועד למטרה של תשלום פיצויים

לעובדים. היקף הפיצויים נע קרוב ל-10% ולכן זו המגבלה ששמנו. ברגע שאנחנו גולשים

ל-20% יש לנו ,OVERשבלאו הכי לא נוכל לממש אותו, כי יש תנאים בקרנות האלה.

משה בוטון;

לא הבנתי.
אלי פז
מרכיב הפיצויים מסך כל הזכויות הסוציאלי ות הוא 10%, לא יותר. מכיוון שכך,

קבענו את ה-10% ולא יותר. אם נטפס ל-20%, כפי שדורון סבג מבקש, יהיה לנו OVER

ערבות שלא נוכל לעשות בה שימוש, מפני שהשימוש אמור להיות אך ורק לנושא הפיצויים

של אותם עובדים.
מיכאל אטלן
אשר להגדרה של זכויות סוציאליות: כיוון שממילא הכל צריך להיות באישור מס

הכנסה ואישור של הנציב, לפי תקנות מס הכנסה, מה שמותר למשוך זה מה שיהיה מותר

למשוך. היום, למשל, אי אפשר למשוך חוץ מאשר לפיצויי פיטורים.

אלי פז;

לשאלה שהעלה גדי הבר בעניו של ציק אישי: הנושא של צ'ק אישי הוא נושא לא כל

כך טוב, נושא שאנחנו נמצאים לגביו בפרפור גדול מאד, ולכן גם קבענו אותו במגבלה של

היקף. השאלה היתה למי אנחנו יכולים להרשות לתת קטע של עד 10% מגובה הערבות בצ'ק

אישי.

למרות מה שגדי אמר אנחנו צריכים להעיר שתי הערות: 1. אנחנו לא מפעילים את זה

מייד, אלא אך ורק לאחר שניו של רשיון, כשכבר נכיר יותר את החברה, נכיר את הדו"חות

הכספיים שלה. 2. מליון השקלים לא צמודים. היום אנחנו מרגישים יותר בטחון עם

חברות בינוניות בכירות וחברות גדולות. עם השנים נכיר יותר, מליון השקלים י ישרקו

ונגיע למצב שהסכום הזה יתאים גם לחברות קטנות יותר. גם היום אם הייתי מסכים לקבל

ציק אישי, לא הייתי מסכים לקבל אותו ממי שבסך הכל מגלגל 200-150 אלף שקל, כי

הייתי אומר שהסיכון גדול מדי להבטחת זכויות העובדים והייתי קובע סכום ביניים. אם

נקבע 700 אלף, זה ירצה אותך? קבענו מליון שקל בהנחה שעם הזמן נלמד את הענין. יכול

להיות שבעוד שנה נבוא ליושב-ראש עם הצעת תיקון ונאמר: מצאנו שאפשר להסתפק בציק

אישי בגובה של 10% גם מחברות יותר קטנות. אנחנו הולכים פה בחיל ורעדה.
משה בוטון
אבל בסכום פחות גם הסיכון הוא פחות.
אלי פז
הבעיה היא לא הסיכון של הצ'ק, הבעיה היא אם אנחנו שומרים מספיק כסף על מנת

לשלם את שכר העובדים.
מיכאל אטלן
כשיש חברה גדולה, הפיזור של הסיכון לגבי כלל העובדים רחב יותר, כי יש יותר

סיכוי שהעובדים שלה לא יהיו מרוכזים רק אצל לקוח אחד. הסכנה של פגיעה בעובדים,

במקרה כזה, היא יותר מפוזרת, יש פחות סיכויים שנצטרך להשתמש בכספי הערבות בשביל

לשלם לכל העובדים את כל הסכום.
היו"ר מקסים לוי
דורון, אם 10% מספיקים לתנאים הסוציאליים של העובדים, למה אתה רוצה 20% - כדי

להכביד על החברות הקטנות?
דורון סבג
לא, חלילה. מה קורה במקרה שחברה מתפרקת? העובד לא מקבל את השכר האחרון שלו,

את כל הזכויות והפיצויים שלו לשנתיים, שלוש, ארבע. בחברה שמתפרקת - לא חברת כוח

אדם - הפיצויים הם הכסף הגדול, ואם זה לא מופרש לאיזה מקום זה הולך לאיבוד. אני

טוען שכספי פיצויים זה החלק הגדול ולא רק 10%. זה הרבה כסף.



גדי הבר;

אף אחד לא יכול להוכיח שחברה גדולה יותר יציבה מחברה קטנה. הנושא של הפיזור

הוא נכוו, אבל כל החברות הגדולות יכולות לקבל את הגודל שלהן רק בעקבות המכרזים

הגדולים, ובמכרזים הגדולים - בגלל שהם מכרזים ובגלל שהם גדולים - הרווחיות שלך

מאד קטנה, כך שהחברות הגדולות שמגלגלות סכומים ענקיים, הרווחיות שלהם מאד קטנה,

בעוד שהחברות הקטנות שעובדות אצל לקוחות פרטיים, הרווחיות שלהן יותר גדולה.

t
לגבי מה שאמרת, בוטון-
אתה צודק, כי אם הוא צריך להעמיד 5 מליון שקל, הציק

האישי שלו, של 10%, יהיה 500 אלף שקל, ואם מישהו צריך להעמיד 200 אלף שקל, הציק

האישי שלו, של 10%, יהיה 20 אלף שקל, וברור כאן שגם הסיכון קטן, כי הסיכון הוא 20

אלף שקל מול 500 אלף שקל. מבחינת הפרופורציות זה תמיד נשמר.
לגבי הנושא שדורון סבג העלה
אני עוד לא מכיר מקרה שחברת כוח אדם פשטה את

הרגל. היה אולי מקרה אחד של חברת שמירה ושירותים. אני רוצה להזכיר לחברי חוועדה
מה שהסברנו בפעמים הקודמות
גם אם חברה מגיעה למצב שהיא לא יכולה למלא את

התחייבויותיה ולשלם שכר אחרון, תמיד נשאר הכיסוי שהלקוח משלם לחברת כוח אדם חודש

אחרי כן. לא היו מקרים כאלה וזו לא הבעיה שאנחנו צריכים לפתור.
יורי שטרן
בהתחלה כל נושא הערבויות היה בנוי כך שהחברות הקטנות יצאו מופלות לרעה. הסעיף

של הציק האישי, כפי שהוא מנוסח כיום, גם כן מפלה לרעה את החברות הקטנות.

ההתפתחויות בשוק הן דווקא בכיוון של חברות קטנות שמתמחות בנישות מסויימות, בסוג

מסויים של כוח אדם. בחברות גדולות, כנגד פיזור הסיכונים יש את הסכום הכולל של

הסיכון שהן לוקחות על עצמן, כשהן לוקחות 10% מסכום גדול יותר.
אלי פז
הלכנו לקראת החברות הקטנות בהיקף אדיר.
יורי שטרן
בהתחלה זה היה סכום ערבות גדול, והחברות הקטנות בכלל לא יכלו להיכנס לשוק.

עכשיו תיקנתם את זה, אבל בסעיף הזה נשארת האפליה. אם אתם אומרים שזה מופעל אחרי

שנה, איורי שכבר הכרתם את החברה, אז לא חשוב אם היא חברה קטנה או גדולה.

אלי פז;

ההנחה היא שאת הקטנות מאד אנחנו אולי לא מכירים טוב. אין לי בעיה, למשל, אם

אשמע דעה שיש להוריד בכלל את הציק האישי. אפשר בכלל להוריד את הערבויות. אנחנו

הולכים פה בדרך שמנסה למצוא את האיזון בין הבטחת הזכויות והשכר של העובדים לבין

צמצום פגיעה, עד כמה שאפשר, בפעילות של חברות כוח האדם. הנושא של צ'ק הוא מאד

מסובך, הוא מאד בעייתי. כל אחד מאתנו מכיר מספיק תופעות של חברות שמתחכמות עם

הדברים האלה. חברה גדולה - ההנחה שהיא פועלת ומכירים אותה יותר.
יורי שטרן
בסופו של דבר הסיכום הוא שלקטנים יש פחות מרחב ופחות יחס מאשר לגדולים. אני

לא חושב שזו הגישה הנכונה. זה תיקון מאד משמעותי.
מיכאל אטלן
האמת היא שזה תיקון מאד לא משמעותי. בציק האישי לא יעשו כמעט שימוש. מדובר

בצ'ק אישי, לא של החברה. אתה מוסיף פה אלמנט של גמישות.



היו"ר מקסים לוי;

למעט פיסקה! (8) התקנה מאושרת. אחר כך נפרק אח. המוקש.

צריד גם לתקן ולהגדיר מה הם הדברים הסוציאליים שמגיעים.
מוטי מירוז
נכון להיום זה רק פיצויים.
מיכאל אטלן
כיוון שאני מעגן את עצמי בנציב מם הכנסה וגם בפקודות מס הכנסה אין בעיה.

תיקון תקנה 3 - סעיף 2;

דורון סבג;

נתתם פח כמעט שני עמודים רק כדי לשנות מ-300 אלף שקל ל-150 אלף שקל למי שהולך

להעסיק עובדים? זה לא ספקולציה - אנשים יוצאים בבוקר, הולכים לעבוד, צריך להבטיח

להם את השכר. אתם לא נותנים את שיקול הדעת. אנשים עובדים חודש וחודשיים ולא

מקבלים את המשכורת שלהם. חברות מתפרקות. אתם נותנים שהכל יהיה פרוץ לכל דבר רק

כדי שיהיו עוד אנשים? 300 אלף שקל זה מינימום. מי שאין לו 300 אלף שקל שלא ייכנס

למגרש.

יהודית נחמן;
נאמר כאן
"הערובה תהיה בסכום השווה למחצית הוצאות קבלן כוח אדם בשל שכר

העבודה לעובדים שהוא מעסיק לשם עבודה אצל הזולת, או סכום של 150 אלף שקלים חדשים"

לפי הגבוה מבין השניים. לענין "הוצאות בשל שכר עבודה" זה כולל תשלומים למס הכנסה,

למוסד לביטוח לאומי, אך לא כולל תשלומים ששולמו לפיצויי פיטורים פנסיה או גמל. מה

פירוש לא כולל תשלומים ששולמו? ואם לא שולמו? מה אם הוא חייב ולא שילם?

אלי פז;
לשאלת דורון סבג
בחרת נקודה שאני מבין שאולי מטרידה את החברות הגדולות ולא

התייחסת לשורה ארוכה של תיקונים שיש כאן.

אנחנו נותנים פה ביטוי רציני לחברות שהן שותפות להסכם קיבוצי. אנחנו צריכים

להסתכל אחרת על חברה שפועלת על פי הסכם קיבוצי ועל חברה שאיננה פועלת לפי הסכם

קיבוצי. חשבנו שצריך לתת בונוס מסויים לחברה שפועלת על פי הסכם קיבוצי. האם אתה

מקל בזה ראש?
דבר שני
קבענו שאחרי שנכיר חברות, אחרי חמש שנים, ניתן בונוס נוסף, כי

למדנו שהן יציבות, הן אכן משלמות, אין עליהן תלונות לגבי אי-עמידה בתשלומי שכר,

במועדי שכר.

דבר שלישי - השאלה שהעלתה יהודית נחמן מהו השכר הנוגע לענין הערבויות. התברר

לנו שצדיק ורע לו, רשע וטוב לו. יש חברות כוח אדם רבות שלא נוהגות לפי הסכמים

קיבוציים, שמשחקות על פס הזמן בכל מיני משיקים, והתוצאה היא שחברה שכן נוהגת לפי

זה ועלות העבודה שלה כוללת גם 20%. תקורות לבטחון סוציאלי, צריכה לשלם ערבות גם על

החלק מתוך ה-20% אלה. חשבנו שיהיה הוגן אם נשים את כולם על אותו מסלול במכנה

משותף, ובדרך חזרה נקל.
יהודית נחמן
אבל אתה אומר פה: תשלומים ששולמו. ואם ר?וא חייב לשלם ולא שילם?
אלי פז
יש פיקוח על הענין של הפיצויים והמערכת דואגת לכך.

לשאלה של ירידה ל-150 אלף שקל. הבעיה היא בעיה שלי עם עצמי. כשקבעתי את ה-300

אלף התייחסתי למדינת תל-אביב ולא חשבתי על כך שזכותו של קבלן כוח אדם להיות גם

בירוחם, בנתיבות, בחדרה, לא רק בתל-אביב. קבענו 300 אלף. כי לקחנו בחשבון, בין

השאר, שתשלום שכר דירה, תשלום עבור משרד ועבור פקידה צריך לתת נפח כזה שיחיה לו

ממה לשלם. אבל יש לא מעט חברות כוח אדם שפועלות גם בפריפריה ושם העלויות נמוכות

יותר. לכן חיפשנו את הרצפה ההגיונית ומצאנו שירידה ל-150 אלף שקל היא סבירה.

ברור שאם הוא פעיל מעבר, הערבות עולה מעבר ל-150 אלף, אבל אם הפעילות נמוכה,

הרצפה יכולה להגיע ל-150 אלף שקל.

היו"ר מקסים לוי;

סעיף 2 מאושר.

אני רוצה שנגבש הסכמה קולקטיבית של כולם: סעיף 2 מאוששר, למעט ההגדרה של 150

אלף שקל, שנחזור לזה אחר כך.
משה בוטון
אני רוצה לומר משהו לגבי 150 אלף ו-300 אלף שקל. מדובר כאן על סכום מינימום.

הוא צריך לתת ערבות בנקאית על מחצית ההוצאות בשל שכר העבודה לעובדים. זאת אומרת,

אם הוא מעסיק הרבה יותר עובדים, הוא משלם מחצית. זה סכום מינימום, הוא היה 300

אלף שקל ועכשיו הוא 150 אלף שקל, ואני חושב שזה מוצדק, כי צריך לאפשר גם לחברות

שרוצות לפתוח עסק של קבלן כוח אדם לעשות את זה. זה לא ענין סגור, זה ענין של

חופש עיסוק, ואם מגבילים אותו בסכום מינימום שהוא גבוה מאד, סוגרים בפניו את

האפשרות.

אברהם ניסן-קורן;

השאלה מה זה "גבוה מאד".
משה בוטון
אני חושב שאנחנו צריכים לראות את כל החוק הזה בהקשר של חוק יסוד: חופש

העיסוק. אנחנו צריכים לראות שזה לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ולפי

דעתנו אנחנו לא צריכים להכביד על עסקים קטנים, על אנשים שרוצים לפתוח חברת כוח

אדם, ולא רק לבסס את חברות כוח האדם הקיימות. אם נכביד על החברות בראשית הדרך לא

יבואו יותר.
היו"ר מקסים לוי
תקנה 2 של התקנות המתקנות אושרה.
הוספת תקנה 3א - סעיף 3
אושר.
תיקון תקנה 10 - סעיף 4
אושר.
משה בוטון
מה תעשו עם אלה ששילמו ערבויות?

אלי פז;

זה כתוב, יש פה שיני וריאציות.
תחילה - סעיף 5
אושר.

היו"ר מקסים לוי;

יש לנו ויכוח רק על הציק של הערבות, על הצ'ק האישי.
אלי פז
יש לי פתרון לגבי הציק האישי: מאוזר והיישום הוא יישום שלא יהיה לפני עוד חצי

שנה, אפילו י ולגר, אני מובן להצהיר לפרוטוקול שמשרד העבודה יבחן את העניו ותוך חצי

שנה נחזור עם הנושא הזה.

משה בוטון;

אם כן, לא מאשרים בינתיים את פיסקה (8) בסעיף 1.

אלי פז;

אתה מאשר פה את העקרון.

משה בוטון;

רושאלה אס בינתיים נאשר- מליון שקל.

אלי פז;

נחזור עם הענין הזה. בינתיים נאשר, אנחנו נותנים ציפיות לחברה, ותוך חצי שנה

נחזור לוועדה.

מוטי מירוז;

תרשמו חצי מליון כהצעת פשרה ותבואו בעוד חצי שנה.

יורי שטרן;

אני מציע להוריד את הסכום לחצי.
אלי פז
הלכנו לצ'ק האישי בדחילו ורחימו. המשמעות של ציק אישי היא משמעות של ערך

נייר. יותר קל לי לוותר על הסעיף הזה.



משה בוטון;

תביאו הצעה אחרי בדיקה ונוסיף את פיסקה (8).

אלי פז;

אני חושב שגם האינטרס של מי שניסה לערער על זה, במו אדון הבר, הוא שהעקרון

צריך להיות חשוב לו יותר מאשר זה. אנהנו מתחייבים - הוא מכיר את המלה של משרד

העבודה - תוך חצי שנה לחזור לוועדה עם הצעה מגובשת.

משה בוטון;

זה במילא מופעל עוד שנה.
אלי פז
אלה ציפיות של הקלה שאתה נותן לחברות. שמענו טענות מהחברות: ערבות מגבהים

מסויימים מצריכה שיעבוד נכסים רציני מאד. אל תקלו בזה ראש.
משה בוטון
אז תוריד ל-500 אלף שקל.
אלי פז
אני לא יודע אם אני מאד רוצה. יכול להיות שיבוא אלי יושב-ראש הוועדה ויאמר

לי: מנסיוני, אתם לוקחים סיכון גדול מדי.

יורי שטרן;

אתה מפרש את זה לחומרה.
אלי פז
אני מוכן לוותר על זה.

מיכאל אטלן;

מבחינת משרד העבודה יש לנו מנדט או להשאיר את זה ככה או לוותר על זה בכלל.

גדי הבר;

צריך להיות קו אחד לכולם.

אברהם ניסן-קורן;

אפשר לוותר על הסעיף הזה כיוון שהוא סוטה ממטרת התקנות.

מיכאל אטלן;

מדוע זה סותר את מטרת התקנות? תראו מתי רצינו להשתמש בזה ולא יכולנו: בדיוק

בשביל הסדרי ביניים עם חלק מהעותרים. השתמשנו בזה בשביל חודש כפתרון ביניים. אף

אחד לא שמח לתת צ'ק אישי כזה להרבה זמן.



היו"ר מקסים לוי;

אז תוותרו על הסעיף הזה.

משה ביטון;

אני מציע לכם לרשום 500 אלף שקל.

אלי פז;

תן לי לחשוב.

אברהם ניסן-קורן;

אז למה לא 150 אלי?
משה בוטון
תרדו לחצי מליון.

יורי שטרן;

תרדו לחצי מליון ונעשה בדיקה מחדש.

אלי פז;

חצי מליון, אבל צמוד.

מיכאל אטלן;

כל סכום הוא שרירותי.

היו"ר מקסים לוי;

קח את הסעיף הזה, תלמד אותו, איורי הפגרה תביא הצעה מסודרת לגבי הסעיף הזה.

אתם באים עם סעיף כזה של מליון ואחר כך אתם יורדים בצורה תהומית. אני לא אוהב את

הדבר הזה. אם מסכמים ענין, צריך לסכם וצריך ללמוד אותו. לא יאונה לכם רע

אם אחרי הפגרה תביאו הצעה מסוכמת.

בסעיף 1 אנחנו מוחקים את פיסקה {8}. ובסעיף 2 אנחנו מאשרים גם את הסכום של

150 אלף שקל.
הוחלט
לאשר את תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
(ערובה)(תיקון), התשנ"ז-1997 בתיקון הבא
בסעיף 1 תימחק פיסקה (8)
היו"ר מקסים לוי
תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)

קוד המקור של הנתונים