הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 66

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. חי באדר בי התשנ"ז ( 17 במרץ 1997). שעה 10:30

מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

תמר גוז'נסקי

עבד אלמאלכ דהאמשה

יוסי כץ

סופה לנדבר

ענת מאור

יורי שטרן

מאיר שיטרית

שר האוצר דן מרידור

יוסי כהן - סגן הממונה על השכר במשרד האוצר

אבי גפן - משרד האוצר

שר העבודה והרווחה אלי ישי

יגאל בן שלום - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

שלמה יצחקי - הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד העבודה

עו"ד יצחק ברק - היועץ המשפטי במשרד העבודה והרווחה

שלמה כהן - אגף מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי

מרים שמלצר - אגף מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי

עו"ד דן אורנשטיין - הלישכה המשפטית במשרד המשפטים

עו"ד יוסי גטניו - לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

חזקי ישראל - התאחדות התעשיינים.

משה בוטון

רחל סעדה

אושרה עצידה

הצעת חוק שכר מינימום (תיקון מס' 2), התשנ"ה-1995



הצעת חוק שכר מינימום (תיקון מס' 2) התשנ"ה-1995

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

רבותי, חברי הכנסת והשרים. אני אסביר את כל השתלשלות הדברים ונלך להצבעה

משום שאנחנו ניהלנו את כל הדיונים והגענו למצב של הצבעה בלבד. אם השר יבקש את

רשות הדיבור הוא יקבל.

אנחנו ניהלנו ישיבות עם התעשיינים, עם האוצר ועם כל הגופים ובישיבות האלה

נשמעו כל הטענות. כל מגזר שרצה להביע את דעתו בנושא שכר מינימום, אם זה נגד או

בעד, קיבל את רשות הדיבור וקולו נשמע. כמו כן, כל חברי הכנסת שהשתתפו בישיבות

השמיעו את דעתם. בסופו של תהליך אמרנו שאנחנו נדחה את הישיבה ונקיים ישיבה רק

להצבעה. לאחר מבן הוצע לקיים דיון עם שר האוצר ובישיבה איתו הוחלט להקים צוות

מקצועי ולא פוליטי. הצוות המקצועי כלל את משה בוטון היועץ המשפטי של הוועדה,

את שלמה כהן מהביטוח הלאומי, את יוסי כהן ממשרד האוצר ואת יוסי גטניו נציג

התעשיינים.

היו ויכוחים בתוך הצוות המקצועי והיו שתי עמדות כפי שאתם יכולים גם לראות

בדף שלפניכם. לאחר דין ודברים היגעתי להסכמה מסוימת ששכר המינימום יעלה

ל-47.5%, כאשר מרכיב השעות מתוקן מ-200 שעות ל-186 שעות וכאשר הפרמיה בחוק היא

מחוץ לשכר מינימום. זה מביא בסופו של דבר לתוספת שנותנת ביטוי למשפחות או

לאנשים המרוויחים מעט מאוד. זה גם מתייחס לתקופה הקשה בה אנחנו נמצאים וכאשר

אנשים נוספים נכנסים לתוך מעגל העוני.

גם הבוקר ישבתי עם שר האוצר. אני מקווה שאנחנו מביאים לכאן הצעה מוסכמת

על האוצר, על משרד העבודה והרווחה ועל הוועדה. ואני מתכוון להצעה של עו"ד

בוטון ומר כהן. אם ההצעה הזו מקובלת על כולנו הרי שאנחנו יכולים לברך עליה

ולצאת מכאן בדיעה מגובשת ובהחלטה אחת.

אדוני שר האוצר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, כפי שאתה אמרת, אני מקווה שנגיע לסיכום המחלוקת שהיתה

על עליית שכר המינימום ל-47.5% מהשכר הממוצע ותיקון מספר שעות כפי שהוזכר. אני

רוצה להסביר מאין המחלוקת נובעת.

קשה לומר לאדם שמשתכר 2,000 שקל או קצת יותר, שאי אפשר להוסיף לו 2-4%

מבחינת רמת חיים שהמדינה הזו רוצה להעניק לתושביה, וכאשר אנחנו נמצאים במצב בו

חלק מהמגזר הציבורי משתכר משכורות עתק זה עוד יותר קשה. אני בא עכשיו מוועדת

ביקורת המדינה שם מסרתי דין וחשבון של הממונה על השכר על המשכורות בחברת החשמל

ובמקומות אחרים. כשאנשים פועלים כביכול, משתכרים 60 אלף לחודש בחברת החשמל או

בחברות אחרות, אתה מתקשה מאוד להסביר איך אתה מתעקש על חקיקה.

זה גם במגזר הפרטי.

במגזר הפרטי אני לא רוצה להתערב במידה שאני מתערב במגזר הציבורי. במגזר

הפרטי אנשים עושים חשבונות לעצמם. המדינה לא צריכה להתערב בדרך כלל בסכום

שאנשים ירוויחו מצד המקסימום במגזר הפרטי. מצד המינימום היא צריכה להתערב. כי

אנחנו חיים במדינה ואתה רוצה לשמור מינימום מסוים לאדם פרטי ולאזרחים ולדאוג

לכך שלא יחיו במשכורות רעב. זה רעיון שכר המינימום.

דא עקא, אנחנו נמצאים בהאטה במשק ודיברתי עליה כמה פעמים בחודשים

האחרונים. ההאטה נמשכת כבר חודשים, היא לא התחילה אתמול. ראינו ברביע האחרון

של 1996 גידול באבטלה עד כ-7%. כאשר יש גידול באבטלה ואנחנו יודעים את האטה

במשק, הסכנה שאנשים ימצאו לא עם שכר מינימום, אלא בלי שכר בלבד, צריכה לעמוד

לנגד עיננו. קל מאוד להעלות שכר מינימום, למה ל-47%? ל-60% ,50%. אין בעיה.

התוצאה תחיה שאנשים יהיו בלי עבודה במדינה חופשית. אנחנו לא רוצים להיות כמו

מדינה קומניסטית שכולם עובדים אבל התוצאה היא שכולם מתמוטטים בסוף. אנחנו לא

רוצים ליצור מצב שמפעלים מסוימים בגלל שכר גבוה מידיי לא יוכלו להעסיק את

עובדים והמפעלים יסגרו והיו דברים מעולם. יש ענפים בארץ שנמצאים בקושי כזה

ואנחנו רואים בהם עלייה של שכר שתביא לכך שמפעלים יסגרו. זה נכון במגזרים

שונים, בוודאי במגזר המיעוטים. במגזר המיעוטים זה בעיקר בעבודות נשים, אבל לא

רק עבודת נשים, שהשכר בהן הוא שכר מינימום, אבל לא רק שכר מינימום, ויש חשש.

הרי בגלל זה אנחנו נזהרים מאוד מלהעלות שכר מינימום לאותה רמה שהיינו רוצים

שכולם יהנו ממנה.

מפעלים נסגרים עכשיו מבלי שהעלנו שכר.

קל וחומר. אם הם נסגרים חיום בשכר של היום אז מקל וחומר שכשהשכר יעלה יש

סכנה שעוד מפעלים יסגרו. אתה לא יכול לדרוש מבעל מפעל שימשיך להעסיק אנשים

בהפסד ולכן זו שאלה לא פשוטה.

מצד אחד העלייה היא לא גדולה, 2,5%, באופן יחסי. מצד שני, אנחנו יודעים

את המציאות הפוליטית שאנחנו חיים בה ואני גם מכיר את הכנסת הזו ואני אומר זאת

בהגינות, אגב, לא שאני חושב שאלה שדורשים שכר מינימום לא יעמדו בראש ההפגנות

של המובטלים אחר כך. אלה יהיו אותם אנשים ואני לא מתכוון לנוכחים כאן, אלא

לאחרים. למרות זה, אני חושב שבאיזון הכולל של האינטרסים אם אנחנו נעלה את שכר

המינימום ב-2.5 נקודות אחוז, מ-45% ל-47.5%, הסיכון שאנחנו לוקחים לאבטלה הוא

אמנם קיים, אבל הוא יותר קטן אילו זה היה 50% ואנחנו עושים צדק מסוים שהיושב

ראש דיבר עליו ושהוועדה עסקה בו הרבה זמן.

אנחנו הקמנו ועדה בהסכמה שלי ושל היושב ראש, שהיו בה מומחים ממגזרים

שונים והם שמעו אנשים שונים. חם הגיעו להצעח של העלאה מ-45 ל- 47% שכר מינימום

ואני לאחר שיחה עם יושב ראש הוועדה מוכן לאמץ אותה, וגם את הקטנת מספר השעות

שהוזכרו כאן שאני מבין שהיא סוכמה. נכון, יוסי כהן?

כן.

כלומר, שני הדברים האלה הם בעצם מהות ההצעה, הפרמיה זה מה שסוכם בינכם

לבין התעשיינים. מה שסוכם עם התעשיינים אני מוכן לאמץ גם כן.

אפי אושעיה;

אדוני השר, צריך לשאול אותם אם הם מסכימים או לא?

היו"ר מקסים לוי;

לא, זה מוסכם.

מה זה שייך אם הם מסכימים? זה יהיה כתוב בחוק,

עוד בטרם אנחנו דנו בנושא 45% היה ברור שבהצעת החוק הפרמיה יוצאת,

אני חוזר על שלושת האלמנטים שאני יודע עליהם שהסכמנו עליהם, אחד, העלאת

שכר מינימום מ-45% ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק. שניים, הורדת מספר השעות כפי

שהוזכרה כאן, האלמנט השלישי נוגע לסיכום שהיה לכם עם התעשיינים שגם הוא מקובל

על". אלה הם האלמנטים ולהם אני מסכים,

אדוני שר העבודה והרווחה, בבקשה,

ועדת העבודה והרווחה עסקה במשך חודשים רבים בנושא הזה והושקעו פה מאמצים

רבים גם מצד יושב ראש הוועדה שעשה פה מלאכת קודש. אבל אני לא יכול לומר שזה

היום המאושר בח". בסך הכל, זהו בהחלט הישג גדול, כי משפחה המשתכרת עכשיו

2,100 שקלים תוכל להגיע ל-2,400 שקלים עם התוספות, כולל ההישג של השעות. בסך

הכל אני סבור שזה באמת בשורה טובה לאותם משפחות קש" יום שקשה לי מאוד להסתכל

להם בעיניים או לראות את המקרר שלהם ריק, סכום של 2,300-2.400 שקלים הוא עדיין

לא סכום שאפשר לחיות בו, אבל אין ספק שזה הישג נכבד.

אני רוצה להודות פה לשר האוצר על ההסכמה שלו וגם ליושב ראש הוועדה שעשה

עבודה יפה. כמובן שגם לחברי ועדתה המומחים שדנה בנושא. בסופו של דבר היגענו

לפריצת דרך חשובה מאוד בהמשך הסיוע לשכבות החלשות.

למרות שאמרתי שלא ניתן זכות דיבור, אני אתן לחברי הכנסת להתבטא. אני לא

רוצה לסתום חלילה פיות לאנשים, אם כי ישבנו ודיברנו הרבה,



טוב עשו שר האוצר ושר העבודה והרווחה ואנחנו מניחים הצעה מוסכמת על כולם.

אני חושב שהיום הוא יום בשורה למיעוטי היכולת. ההסכמה הזו היא חשובה מאוד.

מיותר לציין ששכר המינימום כבר עומד שבע שנים וכן אף ממשלה עדיין לא קיבלה

הסכמה ולכן אני מברך את שר האוצר ואת שר העבודה והרווחה על העוז במתן קצת יותר

סיוע לאותם מיעוטי יכולת, כי זה הדבר החשוב ביותר. אני גם רוצה להודות

לתעשיינים, ולמעסיקים שעשו מאמצים רבים שנגיע בסופו של התהליך להצעת חוק

מוסכמת ולא למחלוקת. גם זה דבר חשוב מאוד.

חברי הוועדה, אנחנו הלכנו כברת דרך ארוכה ביחד ואני חושב שאנחנו צריכים

לקבל את הצעת החוק כפי שהיא, בלי הסתייגויות.

חברת הכנסת גוז'נסקי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, רבותי השרים, חברי הוועדה. הנושא של שיפור שכר מינימום

נמצא על שולחן הוועדה הזו כבר הרבה שנים. כל השנים היתה התנגדות לשיפור כלשהו

והיו גם איומים שכל שיפור יהיה כרוך גם בהחמרות של הוראות שונות בחוק. לכן,

אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה שבעצם הטיל את מלוא כובד משקלו על כך שהצעת

החוק הזו ייול עליה דין רציפות, דבר שלא היה ברור שיחול, וכן שהגיע לפשרה.

נכון שאני אישית הייתי מעדיפה שהצעת החוק המקורית תעלה, אבל אני חושבת

שבתנאים הקיימים ובהתחשב בנסיבות חשוב להגיע להצעת חוק שמשפרת בסיכום כולל את

שכר המינימום ב-% 12.

אני רואה חשיבות רבה להוצאת הפרמיות, כי זה היה עיוות שנכנס עוד בחוק

המקורי. אני רואה חשיבות רבה גם בעצם הקביעה שהשכר לשעה יעלה לא ב-% 12, אלא

יעלה יותר, שזה הבסיס לחישובים.

אדוני שר האוצר, אנחנו לא נעשה עכשיו ויכוח אידאולוגי בהזדמנות זו, אבל

אני רק רוצה להביא לך נתון אחד. קראתי בנתונים של המפקח על הבנקים שהרווח

הריאלי במחירי דצמבר 95 של חמש הקבוצות הבנקאיות גדל בין 91 ל-95 מארבע מאות

מיליון למיליארד ושבע מאות מיליון. אני חושבת שפה יש תשובה. יש לך את שער

הריבית, יש לך כל מיני סיבות לקשיים שאתה מדבר עליהם ואני חושבת שמול הרווחים

האלה אם אנחנו משפרים את שכר המינימום, אנחנו עושים דבר חשוב למאות אלפי

עובדים במדינת ישראל שרובם הוא נשים.

ענת מאור;

בתור אחת מיוזמי החוק שבי נהם גם חברת הכנסת גוז'נסקי וחבר הכנסת שיטרית,

אין ספק שזה רגע מאוד מאוד חשוב. אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה על המאבק

שהוא ניהל בנושא וגם את שני השרים. אני גם רוצה לברך את חבר הכנסת יוסי כץ

שהיה בשלוש-ארבע השנים הקודמות יושב ראש ועדת העבודה שגם הוא נאבק על הצעת

החוק והעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה תוך מאמצים גדולים.

אני מצטערת על הפשרה ואני מבקשת מהשרים שבעוד שנה-שנתיים ישקלו מחדש את

עניין ה-50%. עם זאת, אין ספק שאני אתמוך בפניית יושב ראש הוועדה משום שיש פה

הישג מאוד חשוב. יש פה עליה של עד 47.5% וכן נושא ביטול הפרמיה שהיא היתה

הגיבנת העיקרית וכן נושא עידכון עולה. החישוב לפי שעות היה מקום בו מעסיקים

סידרו עובדים ועובדות.



אדני השר, אתמול היינו בשפרעם. לפני חודשיים היינו בדימונה. לפני שלושה

חודשים היינו בבית שאן. הבעיה בה נתון ענף הטקסטיל היא בעייה כללית. אוי לנו

אם השכר יעלה והמובטלים יעלו בקצב יותר גדול. אני פונה לשני השרים הנמצאים כאן

ליצור מדיניות של תעסוקה. ביד אחת מבטלים את השקעות הון למעסיקים כאשר אנחנו

יודעים שזה חלק מהבעיה. צריך לברך על הצעת החוק ולטפל במקביל באבטלה;.

כאשר עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה nrהיה בניגוד לעמדת הממשלה ואני

קיבלתי מראש הממשלה המנוח מר רבין ז"ל צעקות רמות על העברת הצעת החוק בקריאה

ראשונה. בשלב הזח, אולי כדי להתחמק מהכרעה, אנחנו בחרנו להמליץ על שתי

גירסאות. אחת של 50% ואחת של 45%. אני שמח שבחרתם בדיוק בפשרה שבין שתי

הגירסאות.

אין לי ספק שמגיע ליושב ראש הוועדה מלוא ההערכה על הדבקות במטרה, בעיקר

על הדרך שבה הוא הצליח להביא לגיבוש הסכמה רחבה סביב ההצעה הזו. אני יודע שיש

כאלה שמתריעים וחוששים שמא הצעת החוק הזו תביא לפיטורים וכדי. לדעתי, אין מקום

לחשש הזה. ההעלאה היא באמת בשיעור שנועד למנוע את העיוותים שנוצרו במהלך השנים

ושחיקת השכר. בסופו של דבר, אני שמח על התוצאה.

אני פונה לתעשיינים להפיק לקחים מהמאבק הזה. תפסת מרובה לא תפסת. כאשר

מציעים לכם הצעות צריך לפעמים לגלות אומץ לב ולקבל החלטות.

אדוני היושב ראש, בניגוד לעמדתך אני מבקש לרשום לי הסתייגויות כדי לאפשר

לי לדבר במליאה. זו לא הצעת חוק שיכולה לעבוק בלי שנאמר אנו את דברינו במליאת

הכנסת.

שזה יהיה בשם החוק.

אני חייב קצת לקלקל את השמחה ולהזכיר לכולנו על מה מדובר פה. אחרי ההישג

היוצא מהכלל למען העובדים במדינת ישראל, על רקע חולשת אירגוני העובדים, בא

החוק להגן על העובדים הללו שאירגוני העובדים לא מצליחים להגן עליהם. עובדה

מצערת היא שבחברה דמוקרטית נציגי העובדים לא מצליחים להגן על העובדים והחוק

צריך להתערב ביחסי עובד-מעביד. זה רע מאוד, אבל כפי הנראה אין לנו ברירה וזו

עובדה שחייבים לציין אותה.

גם אחרי התוספת הזו שהיא הישג יוצא מהכלל לעובדים בסך הכל אנחנו מדברים

על 2,349 שקלים ברוטו מהראשון באפריל. חלקנו משלם את הסכום הזה בחודש רק עבור

חוגים לילדים או עבור חינוך כזה או אחר.

אני מנצל את ההזדמנות שנמצאים פה שר האוצר ושר העובדה ולומר שאני מציע

לכולנו לא להתעלם מהעובדה שבעקבות התיקון הזה נהיה במשבר בתעשיה הישראלית.

ישנם ענפים שלמים שיכולים להיקלע לבעיה קשה מאוד. הכדאיות בהעסקת עובדים

בענפים החלשים, בעיקר בטקסטיל ובמזון, יכולה לגרום לאיזשהי רמה של אבטלה.

אני מבקש משר העבודה ומשר האוצר שבתקופת המעבר עד אשר המעסיקים יתרגלו

לעניין, ואני לא מרחם עליהם, אבל יש כאלה שיש להם קשיים אמיתיים, תצטרך המדינה

לתת איזשהו סיוע שלא יהיו פיטורים המוניים, בעיקר במגזר הדרוזי ובמגזר הערבי.

אדוני היושב ראש, אם אנחנו לא רוצים שחעובדים האלה יבואו אלינו מחר בבוקר

בעקבות סגירת המפעלים, אז צריך לקחת זאת בחשבון.



היו"ר מקסים לוי;

אני הופעתי בסיעת העבודה ופגשתי שם כמה "אנטי סוציאליסטים" ואני לא

מתכוון אליך, חבר הכנסת אושעיה שאתה היית נציג עובדים ומזכיר מועצת פועלים. גם

אני בא מיצוג עובדים וכל אלה שמדברים בשם העובדים צריכים להבין מהי בכלל

המשכורת הזו.

על זה התרעתי וסיעת העבודה מצביעה בעד הפשרה הזו.

יורי שטרן;

אדוני יושב ראש הוועדה, רבותי השרים, אני קודם כל מצטרף לברכות שאתם

קיבלתם, אני חושב שעצם ההסכמה היא דבר מאוד חשוב. אני חבר כנסת חדש וטירון

בסוגיות האלה ויושב ראש הוועדה נתן לי דוגמא מאוד יפה איך מנהלים את המשא ומתן

בעניינים האלה ואיך מובלים את התהליך.

אני חושב שבחוק, עם כל הצדק החברתי שהוא עושה, יש אלמנטים לא פשוטים

לכלכלה. אין לזלזל בזה שהחוק הזה מוסיף עוד עלויות ליזמים ומול עיניי נמצאים

לא רק התעשיינים שהם כל פעם פרטנרים בדו-שיח, אלא בעלי עסקים קטנים. מדובר

בעשרות אלפי אנשים, אם לא מאות אלפים, שחוזרים הביתה לא תמיד עם משכורת

מינימום. הם יצטרכו לשלם תוספת.

האלמנט החשוב בעיניי הוא עניין חישוב לפי שעות כמו שמקובל במדינות אחרות,

ולא חישוב כללי כמו שהיה עד כה. יחד עם השינויים האלה אנחנו צריכים לדאוג

לצמיחה כלכלית שרק היא תביא לכך שמספר מקבלי שכר מינימום, יהיה כפי שהוא יהיה,

יצטמצם במשק ויהיו הרבה יותר אנשים שמקבלים מעבר לזה. לצורך העניין עלינו

לדאוג גם להקלות ליזמים ולכל אלה שיוצרים מקומות עבודה. אני חושב שזו קרקע

חשובה בפעילות הוועדה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך אותך ואת חברי הוועדה. אני חושבת שהפשרה

מ-50% ל-47% היא לא מוצאת חן בעיננו, ואני מתכוונת למפלגת העבודה, אבל אם כולם

בעד פשרה אז בכוח רב ובהתנגדות אנחנו נצביע עם כולם.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות שיושבים שני שרים מכובדים ולומר שמפעלים נסגרו

לא רק בזמן שאנחנו מעלים את שכר מינימום. אני רוצה להצביע על כך שבאשדוד שהיא

עיר שמונה 150 אלף תושבים נכון להיום, נסגרו הרבה מפעלים בזמן האחרון. לפני

כמה ימים נסגר מפעל התמרוקים "רבלון". אני חושבת שאתם צריכים יחד לעשות

תוכנית, אני לא מדברת על תוכנית רב-שנתית, אבל יש צורך בתוכנית דחופה. באשדוד

יש עלייה גדולה ולפני שאנחנו מעלים את שכר המינימום צריך להצביע על כך שהעיר

אשדוד נמצאת במצוקה רבה.

אדוני היושב ראש, אתה כל כך מוצלח במאבקים ולכן אני רוצה לתת לך עוד

מטרה. אתה יודע שאנשים בפנסיה גם מתבססים על שכר מינימום, אבל הם חיים בבסיס

עוד יותר נמוך מאשר שכר מינימום. זוג מקבל היום מהביטוח הלאומי 1,900 ש"ח.

אדוני היושב ראש, יש לך שני שרים ויש לך שיתוף פעולה של כל הוועדה. אם אנחנו

כבר מעלים את שכר המינימום אז אני חושבת שהצעד השני צריך להיות הגדלה של

הביטוח הלאומי משום שהאנשים האלה חיים מתחת לכל קוי העוני שאנחנו יכולים לתאר

אותם.

חברת הכנסת לנדבר, אנחנו מקיימים ישיבה עם משרד העבודה והרווחה בנושא

האבטלה בנגב לאחר הפגרה ואנחנו מתחילים בבאר-שבע.

סופה לנדבר;

לפני הפגרה אנחנו נדון באשדוד.

אנחנו נתאם זאת.

בראשית דברי אני רוצה לברך את שר האוצר ואת שר העבודה והרווחה על הפשרה.

אני לא חושב שהעלאת שכר המינימום בשיעור 50% היא דבר מוגזם, אבל אני בכל זאת

נוטה לכיוון הפשרה מכיוון שאני חושב שהרעיון הוא שהדברים יהיו בהסכמה. אני

מאוד שמח שהממשלה הזו ושרי האוצר והעבודה האלה שותפים לפשרה הזו. אני יודע מה

עשה ראש הממשלה המנוח רבין ז"ל לחבר הכנסת יוסי כץ בכנסת שעברה כאשר היגשנו את

הצעת החוק. הופעלו עליו לחצים ואיומים כדי שהוא לא יעביר את זה לחוק. גם חוק

הפנסיה של גימלאי משרד התקשורת שהופל על ידי הממשלה הקודמת ושהכריחו את יוסי

כץ למשוך אותו חזרה מהמליאה, עבר בממשלה הזו. לכן אני מברך את שני השרים על

הסכמתם הפשרה.

אני חושב שזהו תיקון קטן שהגדיל במידה רבה את הצדק לכך שאנשים ילכו

לעבוד. רבותי, אנשים ילכו לעבודה בשביל להתפרנס. כתוב: "בזיעת אפך תוכל לחם"

והרעיון שהיה הוא שאנשים עובדים יקבלו משכורת שתקיים את משפחתם.

אני רוצה לפנות לתעשיינים ולומר להם שאם מפעל לא יכול לשלם את שכר

המינימום אז יותר טוב שיסגר.

הוא יסגר.

שיסגר, אני לא נבהל מזה. אני לא נבהל מתעשיינים שמאיימים עלינו.

רבותיי השרים, צריך לעשות עכשיו עוד צעד אחד לחיזוק המוטיבציה לעבוד. אני

טוען שהאבטלה בארץ היא "בלוף". לא יכול להיות שיש 100 אלף מובטלים ו-300 מאות

אלף עובדים זרים. אם אתם לא רוצים שתהיה אבטלה תשנו את נוהלי קבלת מענק אבטלה

כדי שאנשים ילכו לעבודה. אז לכל אחד תהיה עבודה.

מה זה שייך לעובדים זרים? עובדים זרים שייכים לרישיונות.

אדוני היושב ראש, אני שמח על כך שהייתי שותף להצעת החוק הזו ואני שמח

להיות כאן היום יחד עם עמיתותי להצעת החוק, חבר הכנסת מאור וגוז'נסקי. אני

מקווה שההצעה הזו תעבור.

חברים, אנחנו מצביעים על העקרונות הבאים. גובה שכר המינימום יהיה 47.5%

ובנוסף בחודש אפריל של כל שנה לפי 47.5% מהשכר הממוצע ובנוסף תשלום תוספת

היוקר במועדי תשלומה במשק. ביטול הפרמיה כרכיב המובא בחשבון לצורך חישוב שכר

המינימום. לא ייכללו רכיבים נוספים לצורך חישוב השלמת שכר המינימום ומספר שעות

העבודה לחודש החל ב-1 באפריל 1997, במקום 200 שעות יהיה 191 שעות והחל מהראשון

ביולי 1997 186 שעות לחודש,

ענת מאור;

ושכר המינימום יחושב על פי שעות.

לפי שעות.

מי בעד העקרונות? מי נגד?

הצבעה

הי ו"ר מקסים לוי;

פה אחד.

אנחנו מתחילים לקרוא את הצעת החוק.

[ קורא את הצעת חוק שכר מינימום. התשמ"ז-1987 (להלן החוק העיקרי) - תיקון

סעיף 1 ]

"(3) במקום הגדרת "שכר מינימום יבוא", פה יהיה התיקון כפי שהוצע בוועדה,

שכר המינימום לחודש - 47.5% מהשכר הממוצע במשק כפי שהוא מעודכן ומוגדל לפי

חוק זה.

תמר גוז'נסקי;

צריך לכתוב לאיזה תאריך?

באחד באפריל.

חברי הכנסת, העקרונות אושרו ואני אעשה את ההתאמות בחוק. אני רוצה להתרכז

בסעיפים שעוד לא דנו בהם במסגרת העקרונות.

היו"ר מקסים לוי;

הצבעה

סעיף 1 אושר.

[ קורא את סעיף 2 - תיקון סעיף 3 ]

במילים אחרות יש פה הוצאת הפרמיה מחישוב שכר המינימום.

הצבעה

סעיף 2 אושר,

סעיף 3 יותאם לפי העקרונות ששכר המינימום יעודכן באחד באפריל של כל שנה

לפי 47.5% מהשכר הממוצע.

הצבעה

סעיף 3 אושר.

[ קורא את סעיף 4 בהצעת החוק - תיקון סעיף 6 ]

אלו תיקונים טכניים.

הצבעה

סעיף 4 אושר.

[ קורא את סעיף 5 בהצעת החוק - תוספת סעיף 7א]

יש לי הערה לסעיף הזה. יש לנו נוסה דומה בחוק שנחקק לאחרונה לגבי חושפי

שחיתויות. שם קבענו את הסעד הזה רק כאשר העובד מפוטר בשל כך בלבד שהוא הגיש

תביעה. זאת אומרת, לא מחמת. אחרת יכול להיווצר שיש על העובד נסיבות טובות

לפטרו וגם הגיש תביעה לשכר מינימום. פה נוצר מצב שאיננו ברור מבחינה משפטית

מבחינת ההגנה על העובד. אני הייתי מציע לוועדה ללכת לפי הנוסח שנקבע בחוק

בשל כך בלבד שהגיש תביעה.

זה כמו הויכוח עם השוטר שאתה בוודאי מכיר אותו. כל פעם שמתלוננים נגד

שוטרים חם מיד מגישים תביעה על תקיפת שוטרים. כשאזרח טוען ששוטר תקף אותו שלא

כחוק אז תמיד מול זה עומדת התביעה ואז לוחצים לביטול שתי התביעות. אם אתה



מכניס את זה תמיר, מעביד יגיד שהעובד יתרשל או שהעובד התנהג שלא כשורה.

עו"ד דן אורנשטיין;

אפשר ניסוח אחר.

אתה בבעיה כי אנחנו בעצם נגיע למצב שאנחנו נותנים אפשרות למעבידים לטעון

תמיד שיש לו משהו נגד העובד. אין גבול לטענות שהמעביד יכול לטעון נגד עובדו.

אם העובד פוטר מסיבות אחרות שלא היו תירוץ אלא סיבות אמיתיות אז המעסיק

י וכל להוכיח את זה,

עו"ד דן אורנשטיין;

בשל כך ובעיקר. זאת אומרת, שזו הסיבה העיקרית.

אני חושב שזה בסדר.

אדוני היועץ המשפטי, נניח שמעביד לא יקיים את סעיף 7א החדש הזה, מה

הסנקציות כנגדו?

יש אחר כך סנקציות.

בנושא הספציפי הזה?

אפשר להחזיר את העובד לעבודה.

בסדר. אני רק רציתי שיהיה ברור.

תמר, תעשי הצבעה על הסעיף הזה.

האם אני ממלאת מקום?

כן.

מ"מ היו"ר תמר גוז'נסקי;

בסדר,

מי בעד סעיף 5 כהצעת הוועדה?

הצבעה

סעיף 5 התקבל.

[ קורא את סעיף 6 בהצעת ההוק - הוספת סעיף 8א ]

חברי הכנסת, זהו אותו נוסה שמופיע גם בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה וגם

בחוק חושפי שחיתויות.

האם יש הערות? אין הערות.

הצבעה

סעיף 6 אושר.

משה בוטון;

צריך למחוק את סעיף 7 מכיוון שאנחנו תיקנו את סעיף העונשין כך שאמרנו

שיהיה חצי שנה מאסר. בכנסת הקודמת תיקנו את סעיף 14 ובנוסח כפי שמופיע היום

"מעביד שלא שילם לעובדו שכר מינימום לפי חוק זה דינו מאסר שישה

חודשים." על פי חוק העונשין. מי שדינו מאסר שישה חודשים אז גם קנס 5,000, או

שני העונשים גם יחד.

כלומר, סעיף 7 מי ותר.

כן.

מ"מ היו"ר תמר גוז'נסקי;

אז אנחנו מוחקים את סעיף 7 על דעת חברי הוועדה כי הוא סעיף מיותר. מוסכם.

אנחנו עוברים הלאה.

משה בוטון;

[ קורא את סעיף 8 - הוספת סעיף 14א ]



מ"מ היו"ר תמר גוז'נסקי;

"אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל

האמצעים הסבירים למניעתה". האם מספיק שהוא מוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו,

או שהוא צריך גם להוכיח שהוא נקט את כל האמצעים?

לפי הנוסח שיש כאן הוא צריך להוכיח שנעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל

האצעים. כלומר, שני הדברים. זה מצטבר.

האם יש הערות לסעיף 8? אין הערות. הסעיף אושר.

[ קורא את סעיף 9 בהצעת החוק - תיקון סעיף 17 ]

זו היתה בקשה של משרד העבודה זה מכבר במסגרת המאמץ לשלב מוגבלים ונכים

בעבודה. בדרך כלל המעביד אומר אם השכר הוא זהה אני לא מוכן לקהת מוגבל או נכה,

מוגבלים ונכים שמקבלים גם קיצבה מהביטוח הלאומי רשאים גם להשתכר שכר נוסף

ועדיין לא מפסידים את הקיצבה. אני רואה חשיבות לכך שזה יהיה באישור ועדת

העבודה כך שזה לא יהיה שרירותי, אלא ועדת העבודה תבדוק שזה באמת הולם ושזה לא

תהיה פריצה חמורה. כלומר, שיורידו לחצי. בחברת המשקם מקובל 73% ואני לא יודעת

מה תהיה ההצעה של משרד העבודה בנושא פה, אבל אני חושבת שבתנאים הקיימים

ובקשיים העצומים של נכים ומוגבלים להגיע לעבודה אין ברירה אלא לאשר חוק כזה,

למרות שהייתי שמחה אם הס היו מקבלים מלוא שכר המינימום.

הצבעה

סעיף 9 אושר.

מספר שעות העבודה לחודש לא כלול בחוק.

זה יהיה כתוב.

איפה יהיה כתוב?

אנחנו נתקן את זה ונכניס זאת. יהיה כתוב לפי 191 שעות.



מ"מ היו"ר תמר גוז'נסקי;

זאת אומרת, יתווסף סעיף ששם ידובר על כך שמספר שעות העבודה לחודש החל

מהאחד באפריל 97 יהיה 191 והחל מהאחד ביולי יהיה 186 שעות משרה מליאה, נכון?

משה ביטון;

נכון.

מה שחסר לנו הוא שכר מינימום היומי. כיום לפי החוק, שכר המינימום היומי

הוא החלק ה-25 של שכר מינימום ומתברר שזה לא מדויק ושעובדים חמישה ימים בשבוע.

אני מציע שיהיה כתוב שם שהחלק ה-25 של שכר המינימום במקום עבודה יהיה 21 ו-2/3

של שכר המינימום.

למה לך? אם העיקרון הוא לפי שעות אז אין טעם, כי יש כאלה שעובדים חמישה

ימים וכאלה שעובדים שישה ימים.

האם אתה מציע לבטל את זה?

לדעתי, ברגע שהבסיס הוא לפי שעות אז אין פשוט טעם.

משה בוטון;

אבל יש דוגמאות שאנשים עובדים לפי יום.

אולי נשמע את מר ברק היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה.

יש אנשים שעובדים בשבר יום ויכול להיות ששכר יומי מחושב לפי חודש חלקי

25. מה היה כתוב היום? כמה זה שכר יומי? חודש, הבסיס, חלקי 25 זה שכר יום ולא

חשוב כמה שעות הוא עבד באותו יום. יש כל מיני סוגים של עובדים שמקבלים לפי שכר

יום. למשל, מורים מחליפים, אחיות בבתי הולים, עובדי רנטגן.

מר ברק, האם אפשר לכתוב על פי הסכמי עבודה בכל ענף?

לא.

לגבי עניין של חישוב שכר מינימום לשעה יש גם כן בעיה מסוימת. לא כולם

עוברים באותו תאריך לפי ההסכם הקיבוצי. הרי מאיפה לקחו את הסכומים האלה? נעשה

הסכם קיבוצי כללי בין לשכת התיאום ובין ההסתדרות ושם נקבעו מספר השעות האלה

וגם התאריך, הראשון ביולי, נקבע משם. חלק ממהסכמה היה שלגבי שני דברים לא כולם



יעברו באותו תאריך. למשל, רשתות שיווק הוסכם שהם יעברו בראשון לינואר 98.

לאור זה אני מציע את ההצעה הבאה. ראשית כל לגבי שכר יומי נאמר שבמקום

עבודה שעובדים שישה ימים בשבוע אז אחד חלקי 25 זה נכון. זה צריך להישאר כי לא

קרה שום דבר. במקומות שעובדים חמישה ימים בשבוע זה יהיה 21 ו-2/3. המספר הזה

מוסכם בין המעסיקים ובין ההסתדרות.

אז יאמר בחוק שבמקום עבודה שעובדים בו שישה ימים זה יהיה כך ובמקום

שעובדים בו חמישה ימים יהיה כך וכך?

זה מה שאני מציע.

אני מציע עוד דבר, שבכלל לגבי כל הנושא של שכר מינימום יומי ושכר מינימום

לשעה שר העבודה והרווחה יוסמך לקבוע הוראות משלימות לגבי חישוב הסכומים האלה,

לאחר התייעצות עם אירגוני עובדים ומעסיקים יציגים ובאישור ועדת העבודה והרווחה

של הכנסת.

אין לי בעיה עם זה.

במקרה כזה החישוב יכול להיות שיחיה בסטייה מסוימת ממה שאתם קובעים פה.

למשל, לא כל הסקטורים במשק עברו ל-186 שעות באותו תאריך.

לגבי שכר יומי יש כאלה שעובדים ארבעה ימים בשבוע, או שלושה, לא חמישה ולא

שישה. כמה לגביהם יהיה שכר המינימום?

לפי שעה, לא?

לא. לא תמיד אוטומטית מי שעובר מחודשי עובר לשעות.

למה לא על פי ההסכמים המקובלים באותו ענף?

אני לא רוצה את זה.

שכר המינימום זה משהו ממוצע וקשה מאוד לקבוע ולהיכנס לכל ההסכמים האלה.

תראה, זה עבירה פלילית. אחר כך צריך להוכיח מה אומר ההסכם בענף. אל תשכח

שקבענו עבירה פלילית שדינה מאסר.



אפי אושעיה;

אבל ההסכם נחתם על ידי משרד העבודה. הוא לא הסכם שנעשה בין שני אנשים

פרטיים.

משה בוטון;

משרד העבודה לא עושה הסכמים.

אפי אושעיה;

כאשר עושים הסכם קיבוצי הוא רושם את ההסכם. בוודאי שהוא לא מתייחס

לתוכנו.

חבר הכנסת אושעיה, זה יסבך. מדובר על מאות הסכמים.

אני מציע שבאישור ועדת העבודה והרווחה יוצאו תקנות ואנחנו נאשר אותן.

יש לי נוסח לגבי שכר עבודה יומי ואני מבקש את אישור העבודה. "שכר

המינימום היומי יהיה החלק ה-25 של שכר המינימום במקום עבודה של עובדים שבו

עובדים שישה ימים בשבוע והחלק ה-21 ו-2/3 של שכר המינימום במקום עבודה שבו

עובדים חמישה ימים בשבוע." נוסף לזה אנחנו נכניס את ההוראה המשלימה ששר העבודה

יתקין תקנות לגבי השעות והימים באישור ועדת העבודה והרווחה.

הצבעה

הסעיף מאושר.

אני מבקש להרשות ליועץ המשפטי של הוועדה עם היועצים המשפטיים של משרד

העבודה ומשרד המשפטים לעשות, אם יהיה צורך, שינויים טכניים סופים שלא משנים את

רוח החוק.

אנחנו מאשרים זאת.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.