ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/03/1997

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי בריאות בבתי הספר), התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 62

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. אי באדר בי התשנ"ז ( 10 במרץ 1997). שעה 10:20
נכחו חברי הוועדה
מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

תמר גוז'נסקי

דוד טל

סופה לנדבר

יורי שטרן

מוזמנים; דייר בועז לב - משנה רפואי למנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר יצחק זיידף - משרד הבריאות

דייר אלכס לבנטל - מנהל מחלקה לבריאות הציבור במשרד

הבריאות

יעל דוידזון - משרד הבריאות

עו"ד אילנה מישר - הלישכה המשפטית במשרד הבריאות

עו"ד דן אורנשטיין - הלישכה המשפטית במשרד המשפטים

זוהר ינון - אגף התקציבים במשרד האוצר

דורית מורגד - סגנית היועץ המשפטי במשרד החינוך

והתרבות

ד"ר יאיר סמוכה - סגן מנהל המינהל הפדגוגי במשרד

החינוך והתרבות

דינה שלום - מפקחת ארצית על ילד ונוער במשרד

העבודה והרווחה

אורית יעקבסון - קופת חולים כללית

סמי דוד - קופת חולים לאומית

ד"ר שאול מרגליות - קופת חולים מכבי

עמי וייס - מנהל שרותי הרווחה בעיריית טירת

הכרמל

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד

יצחק גור - ארגון הורים ארצי

עו"ד אברהם דותן - יועץ חקיקה של האיגוד המקצועי

בהסתדרות הכללית החדשה
יועץ משפטי
משה בוטון

מ"מ מנהלת הוועדה; רבקה בלומרוזן

קצרנית; אושרה עצידה

סדר-היום; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי בריאות

בבתי הספר), התשנ"ז-1996 מאת חברי הכנסת: תמר גוז'נסקי,

רפי אלול, עזמי בשארה, ניסים דהאן, יצחק וקנין, עמנואל

ז יסמן, יוסי כץ, האשם מחאמיד, סאלם סלים.



הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי בריאות בבתי הספר). התשנ"ז-1996

היו"ר מקסים לוי;

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

אנחנו דנים בהצעת חוק ביטויו בריאות ממלכתי. לפני שאעביר את רשות הדיבור

למציעים אני רוצה להקדים ולומר מה אני חושב. אני חושב שנושא אגרת בריאות

לתלמיד בבית הספר היא חוצפה ממדריגה ראשונה של הממשלה. אני רוצה להזכיר

לנוכחים שכאשר הייתי במרכז השלטון המקומי התקיים דיון בלישכתו של ראש הממשלה

דאז יצחק רבין ז"ל. גם מדיניות הממשלה הקודמת אמרה שבשנת 1997 לא יגבו משום

תלמיד והיום אנחנו הולכים להטיל אגרה שמשמעותה נטל נוסף על משפחות ועל ילדים

ולמעשה המדינה חייבת בשירות.

חוק בריאות הממלכתי גובה כסף רב מתושבי המדינה. זה נכון שזה חוק מצוין,

הוא נותן שיוויון לכול, אבל הוא מעמיד עכשיו בסימן שאלה את כל נושא הבריאות,

את כל נושא הסעד ואת הבעייתיות בצריכה. זו חוצפה לבקש ממשפחות אשר משלמות

ממיטב כספן בעד חוק בריאות ממלכתי וגם לגבות כסף מתלמידים בבתי הספר. אם ילד

ילך לקופת חולים באותו מעמד הוא לא ישלם גרוש. האם מישהו יוכל למנוע ממנו לקבל

טיפול באחת מהקופות? שום גורם לא יוכל להבין שאנחנו בחוק הבריאות לא יכולים

לתת רפואה מונעת בבתי הספר.

אני ממש חרד לתופעה שבה הממשלה לאט לאט מוציאה ממנה את חוק בריאות הנפש,

ואת נכי צה"ל שכעת מועברים בלית ברירה לקופות החולים. לאט לאט הממשלה מנתקת את

עצמה משירותים ומעבירה אותם על חשבון גבם של האזרחים. לכן, לא רק שאני תומך

בהצעת החוק הזו, אלא אני מקווה להריץ אותה במהירות האפשרית ואולי ניתן יהיה

לחסום במידה רבה את ההשבתה של תלמידים בבתי הספר בשבוע הזה ובשבוע הבא.

חברת הכנסת גוזנסקי, בבקשה.
תמר גוז'נסקי
אדוני היושב ראש, אני מודה לך על דברי הפתיחה שהצביעו על החשיבות ועל

החיוניות של החוק, במיוחד לאחר שמתחילת שנה זו המצב הוא שאין שירות רפואה בבתי

הספר משום שהעיריות לא גובות, העיריות לא מספקות את השירות, ומשרד הבריאות

מתחבט בשאלה איך לספק. פתאום דיברו על עיירות פיתוח ואז הסתבר שכל מיני ישובים

לא נכנסים לקטגורית עירות פיתוח ומדובר דווקא בישובים שבהם המציאות היא הכי

קשה.

אני רוצה להדגיש שפה מדובר לא רק במתן חיסונים, שזו משימה חשובה מאוד של

שירות הרפואה המונעת, אלא מדובר בבדיקות תקופתיות שכל הילדים במדינת ישראל

מגיל 5 ועד גיל 17 במשך כל שנות לימודיהם, צריכים לקבל במסגרת בית הספר.

אדוני היושב ראש, מה קורה היום? היום אם ילד חולה, בלי שום קשר אם ההורים

שלו שילמו או לא שילמו דמי ביטוח בריאות, הוא הולך לקופת החולים שבה הוא רשום

ומקבל את כל השירות הרפואי. אבל לשם כך הוא צריך להיות חולה. אבל אם הוא סובל

מאיזשהו פגם שלא מוגדר כמחלה אקוטית, נניח והוא סובל מבעיות ראיה, שמיעה,

יציבה, בעיות נפשיות וכו', אין היום גורם שמוטלת עליו באופן מעשי החובה לגלות

זאת מבעוד מועד ולהפנות את הילד לטיפול כדי למנוע מצבים חמורים יותר בעתיד.

אני חושבת שהורים רבים יכולים לספר בשיבחן של אחיות בתי ספר שגילו אצל הילדים

מומים שהרופא הרגיל והטיפול הרגיל לא גילו אותן.



אני חושבת שהשירות הזה הוא אחד היסודות של הבריאות המונעת במדלנת ישראל,

בנוסף לשירותים של התחנות לאם ולילד, אנחנו אחת המדינות היחידות, אם לא היחידה

בעולם, שלא קבעה בחוק ששירותי הבריאות המונעת בבתי הספר הם שירותים שניתנים

לכל התלמידים על חשבון המדינה.

מאז שהופעל חוק ביטוח בריאות כללי המשחק השתנו. זאת אומרת, כרגע כל תושב

במדינת ישראל חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות. אני חושבת שבמצב שכזה שירותי

הבריאות המונעת כחלק מתפיסת החוק חייבים להיות משולמים כבר או בתוך דמי

הבריאות שכל האזרחים משלמים. אם במדינת ישראל כל האזרחים משתתפים במימון

החינוך לילדים, לא רק ההורים לילדים משתתפים בתשלום, אלא זה נעשה מתוך מערכת

המס, לדעתי אותו דבר צריכים להיות שירותי הבריאות בבתי הספר.

הצעת החוק שנוסחה עוד בנובמבר 96 עוסקת רק בשאלה של אי העברת השירות

לקופות החולים והשארתו באחריות המדינה. אני חושבת שבמסגרת הדיונים בהכנה

לקריאה; ראשונה, אנחנו צריכים להוסיף פה עוד כמה סעיפים שיבהירו את הכוונה

שהשירות ינתן לכל התלמידים ובחינם. כלומר, על חשבון המדינה. אדוני היושב ראש,

הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת כיום היא לא מספיקה.
היו"ר מקסים לוי
מדינת ישראל ומשרד הבריאות מטילים את האחריות על ראשי הרשויות המקומיות.

אני זוכר שבאחד הנתלים בלוד-רמלה התגלה הידק פוליו ומדינת ישראל חיסנה את כל

הילדים במדינת ישראל, מה יקרה מחר אם יתגלה חיידק כלשהו? האם יטילו את כל

החובה הזו על ראשי הרשויות המקומיות? ממה? מארנונה?

כל הנושא הזה נוסד בחוק ההסדרים במשק. הכל הובא בלילה כאשר כולם ממהרים

וכאשר אף אחד לא שומע ולא רואה ומשרד הבריאות גם הלך בהסכמה הזו. אסור שהחוק

הזה יעשה בזריזות ובמצב של קואליציה כזו או אחרת. מה יקרה מחר באחד ממוסדות

החינוך אם חלילה יתגלה משהו? את מי יאשימו? את הרשויות המקומיות? את מנהלי בתי

הספר? משרד הבריאות מעמיד בסכנה את הילדים. עכשיו אף אהד לא משלם, הרשויות

ביקשו לבטל את שירותי הבריאות, ואני שואל מי נותן את הדין בנושא הזה? לכן, יש

להצעת החוק בהחלט מקום.
דוד טל
ברגע שחוק בריאות ממלכתי התקבל המדינה צריכה היתה לדעת שהיא מקבלת על

עצמה את האחריות על בריאות כלל אזרחיה. המדינה קבעה אחוז מסוים שאדם משלם עבור

חוק בריאות ממלכתי. כללית האחוז הוא 4.8%. קרוב לוודאי שזה לא מספיק מפני שסך

הכל הצריכה הלאומית לבריאות היא גדולה יותר מהמשאבים המוקצים לה. אנחנו רואים

זאת גם בגרעונות של קופת הולים זו או אחרת וצריך להוסיף יותר מכך. אבל, ברגע

שהתקבל חוק בריאות ממלכתי המדינה צריכה מהגורן ומהיקב לגייס את המשאבים

הדרושים כדי לענות על כל הצרכים. בפרט, כאשר מדובר כאן על הצרכים הללו.

מה שקורה כאן הוא שמעבר ל-4,8% שאנחנו מטילים על ההורים, אנחנו באים

בצורה עקיפה לילדים ורוצים לגבות מהם אגרה נוספת. אם המדינה תחשוב ש-4,8% זה

לא מספיק היא יכולה להגיד שהיא רוצה 5%ואולי זה יכסה את הכל, אבל אי אפשר

להשאיר את ילדי ישראל ללא רפואה מונעת.
היו"ר מקסים לוי
אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת שהממשלה הקודמת חתמה עם השלטון המקומי על כך

שבשנת 1997 לא תהיה אגרה. חתום על כך שר האוצר וראש הממשלה.



אני הרי רוצה להציע תיקון לחוק הבריאות הממלכתי ובאחד מהתיקונים חאלה

נאמר ששר הבריאות רשאי בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת

לשנות את גובה התשלומים עבור שירותי הבריאות הכוללים בסל הבריאות הבסיסי. זה

סעיף שהוא לא מפורט. הוא יכול מחר בבוקר לקחת כל דבר ולהגדיר אותו באגרה

מסוימת שיטיל שר האוצר ושר הבריאות. ילכו בלילה לחוק ההסדרים ויביאו את זה תוך

כדי כך שיתנו לחברי קואליציה מסוימים כמה דברים. אני הייתי שם ואחד התנאים

הבסיסים שהיו בדיון בחוק ההסדרים ביום ראשון היה המאבק לא לקבל את זה. אז אמרו

שעיירות הפיתוח לא יתנו, אבל לגבי רשויות חזקות יחיה מבחן הכנסה. לא עשו לא זה

ולא זה. הייתי אתמול בישוב משגב שהוא קרוב מאוד לקו העימות. הטילו עליהם לשלם

את אגרת הבריאות והם הפסיקו את השירות הזה.
דייר בועז לב
אין חולק על כך שראוי שהשירות הזה יתקיים. צריך להפריד בין שני דברים.

בין השירות לבין מימונו. בכלל זוהי סוגיה של איך ממנים את סל הבריאות. בעבר

ההורים היו חלק מהמקורות האלה. הכנסת או הממשלה יכולה להחליט שכן או שלא. זה

עניין של חקיקה. זה לא שמשרד הבריאות מכיסו יכול להמציא 80 מיליון ש"ח או 60

מיליון ש"ח, לא משנה כמה.
תמר ג וזנ'סקי
כן משנה.

דייר בועז לב;

משנה, אם היה מדובר ב-200 אלף שקל כנראה שחיינו מוצאים לזה פתרון חיש קל.

אבל כשמדובר בסכומים כאלה אין מן הגורן ומן היקב. צריך למצוא את היקב הזה

והגורן הזה במקורות באוצר המדינה ואולי אחר כך נציג האוצר יוכל להתייחס לסוגיה

הזו. מכל מקום, ברור שללא מימון לא ניתן לתת שירות.
היו"ר מקסים לוי
אם חס וחלילה קורה היום מקרה באחד מבתי הספר, מי אחראי?
דייר בועז לב
ממשלת ישראל, כנסת ישראל. כל מי שחוקק את החוק על כל מקורותיו.

אין חולק על חיוניתו של השירות. המקורות צריכים להימצא מן הגורן ומן

היקב, אבל צריך לסמן את הגורן ואת היקב. זה בוודאי לא חשבונם של הקשישים או על

חשבונה של מערכת שקורסת והיום שר הבריאות נמצא אצל ראש הממשלה כדי לתנות את

צרתה של מערכת הבריאות.
תמר גוז'נסקי
אנחנו נמצאים עכשיו בחודש מרס. האם יש שירותים בבית הספר או שאין?
דייר בועז לב
הם כמלים.
תמר גוז'נסקי
אז אין שירותים.
היו"ר מקסים לוי
אין שירותים. מרבית הרשויות המקומיות ביטלו את שירותי הבריאות ובצדק. הם

לא אחראים. ברגע שהם יגבו הם יהיו אהראים לבריאותם.
דייר בועז לב
הצעת החוק הזו כפי שהיא מונחת בפנינו היא מיותרת משום שמלאכתה של צדקת

נעשתה בידי אחרים. כבר בחוק ההסדרים המושמץ סודר העניין הזה באופן עקרוני

והשירות הזה נשאר בחזקת המדינה, אלא אם כן יוצאת שלשלת דברים של שר האוצר

ואישור הממשלה. כלומר, ביוזמה.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו מכניסים את הסעיף הראשון שכל נושא שירותי הגבייה יוטלו על ידי קופת

המדינה.
דייר בועז לב
על כל פנים, הצעת החוק כפי שהיא חיום לגבי נושא של מתן השירותים על ידי

המדינה, זאת עמדתנו והיא גם מוצאת ביטוי בחוק בריאות ממלכתי.
היו"ר מקסים לוי
אבל המימון לא. שר האוצר ושר הבריאות יכולים להטיל אגרות על כל דבר

ועניין שלא ימצא לו תקציב.
דייר בועז לב
דרך אגב, אגרות והשתתפויות עצמאיות קיימות במערכת הבריאות כחלק

ממקורותיו. זאת אומרת, משלמים עבור תרופות ומשלמים עבור ביקור רופא בחלק

מהמקרים. זאת אומרת, יש אגרות ויש השתתפויות עצמאיות. זו באמת סוגיה של האוצר

ושל ממשלת ישראל למצוא מענה למקורות האלה. אין יש מאין.
דייר יצחק קדמן
אני רוצה להתייחס לדבריו של דייר לב לגבי העניין שהחוק הזה הוא כרגע מיותר

בהתייחס לא למימון, אלא מי יגיש את השירות. אני רוצה להבהיר שהוא בהחלט לא

מיותר והוא במקום.

אני רוצה להזכיר שהשירות הזה הופעל במשך שנים רבות על ידי משרד הבריאות

והוא היה שירות מאוד טוב. במהלך שלוש-ארבע השנים האחרונות היתה למשרד הבריאות

מדיניות שונה ומשרד הבריאות הלך והתנער מהמחויבות שלו להגיש את השירות בעצמו.

במסגרת בהלת ההפרטהת השירות הזה בהרבה מאוד ישובים בארץ הועבר לחברות פרטיות

במכרזים של הרשויות המקומיות. זה הועבר לחברות שהגישו שירות שהוא מתחת לכל

ביקורת. אני מזמין את כל חסידי ההפרטה לחקור מה קרה לשירות הזה כשהוא עבר

לידיים פרטיות ולראות איך בבאר שבע ניתן חיסון לא מתאים על ידי אנשים לא

מתאימים.
תמר גוזנ'סקי
איך באשדוד לא חיסנו בכלל.
דייר יצחק קדמן
הם יוכלו גם לראות חברות שהמומחים שלהם לעניין הזה היו חובשים קרביים

יוצאי צה"ל.
דייר בועז לב
לצערי, החוק הזה איננו מתקן את המצב הזה. עמדתנו כדעתי נו.
היו"ר מקסים לוי
החברות האלה עוברות אישור משרד הבריאות ורק לאחר מכן הן ניגשות למכרז.
דייר אלכס לבנטל
זה לא בדיוק ככה. הן קודם כל מתחילות לתת שירות.

היו"ר מקסים לוי;

עם כל הכבוד לי אליך. אני הייתי יושב ראש החברה למשק וכלכלה שהוציאה את

המכרז לשירותי בריאות וכדאי לך לבדוק את הדברים לפני שאתה עונה. משרד הבריאות

היה אמור לתת קודם כל אישור.

דייר יצחק קדמן;

בין אם ניתן אישור על ידי משרד הבריאות או לא, אני מוכרח לומר לך שברוב

המקומות החברות הפרטיות האלה נתנו שירות גרוע הרבה יותר מהשירות שניתן בשעתו

על ידי משרד הבריאות. גם אם בעל החברה הוא רופא ילדים, הוא בכל אופן לא מומחה

לרפואה מונעת והוא לא מעסיק אחיות שיש להן ידע ברפואה מונעת. זה בכל זאת ידע

ספציפיץ השירות הזה הידרדר. לכן, ההצעה הזו שהוגשה לכנסת עוד לפני המשבר

הנוכחי של חוסר המימון, היא במקומה.

אדוני היושב ראש, אני שמח ששר הבריאות הנוכחי, בניגוד לקודמו, הצהיר פעם

אחר פעם שהוא תומך בהחזרת השירות לידיו של משרד הבריאות. אני אינני יודע מי

מחר יהיה השר או מחרתיים וכדי למנוע תנודות לפי מצב רוחם של שרים כאלה ואחרים,

אני חושב שיש מקום לעגן בחוק שהשירות ינתן על ידי משרד הבריאות כפי שהיה בעבר

במטרה לשמור על איכות השירות ולא על ידי קופות חולים ולא על ידי חברות

פרטיות. דייר לב חושב שזה מיותר, אני חושב ואני מקווה שהוועדה תחשוב שזה לא

מיותר. השירות הזה קודם כל צריך להינתן באחריות ובצורה ישירה על ידי משרד

הבריאות.

הנקודה השנייה היא קריטית והיא עניין של עלות או אבטחת עלות השירות.

צודק היושב ראש שגם את הנקודה הזו צריך לעגן בחוק, היא לא מספיק ברורה. חברת

הכנסת גוז'נסק' עי גנה אותה בדברי ההסבר לחוק, אבל לא בחוק עצמו.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו מוסיפים.

דייר יצחק קדמן;

ניתנו הבטחות על ידי שר הבריאות וגם וועדת החינוך של הכנסת בבואה לאשר את

תשלומי ההורים לשנה הזו, אישור תשלומי הורים היה על סמך הצהרה מפורשת שבין

תשלומי הורים השנה לא תיכלל אגרת בריאות. על סמך זה אושרו תשלומי הורים לשנת

הלימודים הנוכחית. אפשר לעשות תרגילים באמצעות חוק ההסדרים, אבל זו הפרת הבטחה



שניתנה לועדת החינוך של הכנסתת כאשר על סמך ההבטחה הזו אושרה על ידי הוועדה

תשלומי הורים השנה. אי אפשר לרמות פה את ההורים. בפועל, היום ברוב הישובים

בארץ ת להוציא אולי ירושלים ותל-אביב, השירות הזה הופסק כליל. לצערי, כנראה שעד

שלא יקרה משהו אנשיס לא יתעורר. משהו יקרה, אין פה חוכמות.

אגב, מי שחושב שהסדרת התשלום בעיירות הפיתוח יפתור את העניין אז הוא לא

יפתור וזאת משתי סיבות. ראשית, ישנם כיסי מצוקה גדולים מאוד גם בישובים שאינם

נקראים עיירות פיתוח או ערי פיתוח, וזה גם מועצות איזוריות כמו שהוזכר פה. חלק

מהתושבים של דרום תל-אביב נמצאים במצב הרבה יותר גרוע מאשר ערי פיתוח. לכן אי

אפשר להסתמך על כמה ישובים שהוכרזו כערי פיתוח ובזה לחשוב שאפשר לפתור את

הבעיה.
תמר גוז'נסקי
גם האוכלוסיה הערבית לא מכוסה.
דייר יצחק קדמן
הנקודה הנוספת היא שגם אם יוסיפו שכונות לרשימת ערי הפיתוח, הבעיה לא

תיפתר, בעיקר לא בנושא של מגיפות וחיסונים. מומחי בריאות אומרים לי שאם אתה לא

מגיע לשיעור חיסון רציני מאוד, מעל % ,90אתה כמעט לא עשיתה דבר. כדי למנוע

מגיפות וכדי למנוע מחלות צריך להגיע לשיעור חיסון גבוה וזה לא משנה איפה הילד

גר. לעשות חצי חיסון זה כמו לא לתת חיסונים בכלל. לעניין הזה יש השפעה לא רק

על הילדים אלא על בריאות העם.

יצחק גור;

אני רוצה להודות ליושב ראש ולחברת הכנסת גוז'נסקי על כך שהעלו את הנושא

הזה. אנחנו רוצים לציין שהמטרה שלנו היא להחזיר את אותן אחיות הירוקות שהיו

פעם בבתי ספר ושהיו חלק מהצוות הסיעודי. הן טיפלו בכל מיגוון הבעיות ולא רק

בבעיות החיסון שהן חלק קטן מפעילותן. החזרתן פנימה יביא לשיפור המערכת.
זוהר ינון
משרד האוצר מתנגד להצעת החוק.
היו"ר מקסים לוי
זה היה ברור לי כשמש.

זוהר ינון;

בכל זאת, גם לנו יש זכות הבעת דיעה.
היו"ר מקסים לוי
לעניות דעתך, מהי העלות בהצעת החוק הזו?

משה בוטון;

אם נעביר את המימון על חשבון המדינה.
זוהר ינון
כמובן שהשאלה היא מהי מתכונת השירות ועל ידי מי הוא ניתן? אני שמעתי היום

ששר הבריאות אומר בוועדת השרים לכלכלה שהוא יכול לתת את אותו שירות במסגרת

מערך טיפות החלב בכ-60 או 70% עלות מהשירות כפי שהוא היום. השירות כולו מוערך

בכ-64 מיליון שקל.

יש שני אלמנטים בחוק ההסדרים. אחד מטיל על הממשלה רשימה של ערי פיתוח,

ומהצד השני קיים מנגנון הנחות בדומה למנגנון ההנחות שקיים בארנונה. הוא מטיל

על ראש רשות מקומית לתת את ההנחות האלה לאנשים מסוימים. לדוגמא, משפחות מרובות

ילדים יכולות לקבל גם הנחה של 100%. כלומר, לקבל את האגרה חינם. יוצא מכאן

שיהיה פטור כאשר תוגש הרשימה גם לערי פיתוח מצד אחד, ומצד שני יש פתרון גם

לתושב המקבל קיצבת הבטחת הכנסה ושגר בשכונת התקווה. גם הוא יקבל הנחה או פטור.
תמר גוז'נסקי
כמה יעלו ההנחות האלה?
זוהר ינון
כמה מיליונים טובים.
תמר גוזנ'סקי
כמה? 30 מיליון?
זוהר ינון
לא 30.
היו"ר מקסים לוי
הרשויות צריכות לגבות 64 מיליון. אם תוציא את עיירות הפיתוח, תוציא את

המסכנים, מה תהיה העלות של החוק?
ז והר ינון
אני רוצה להזכיר שאין הגדרה בחקיקה של מהי עיר פיתוח. למשל, לגבי איזור

עדיפות לאומית א' יש רשימה.
היו"ר מקסים לוי
עכשיו אני הבנתי.

במוצאי שבת, ערב חוק ההסדרים היה מסמך, על דעת שר האוצר, בשיחה טלפונית

שאמר שבכל עיירות הפיתוח, כולל הישובים הערבים והדרוזים, לא יגבו אגרה

וברשויות מקומיות יהיה קריטריון לגבי מבחני הכנסה ברשויות חזקות. אני זוכר

שהוא אמר שהאנשים העשירים לא יזכו לא לשלם. לא הקריטריון שאתה מדבר עליו.
זוהר ינון
אדוני היושב ראש, אני אומר מה הקריטריונים שאנחנו רוצים להגיש לממשלה

בשבוע הבא.



יורי שטרן;

אנחנו שומעים פה על הרס מערכת הזו שהיא חיונית. כל רפואה מונעת כזו חוסכת

המון כסף למערכת אחר כך. אם אתה פוגע בשלב הזוז, אתה משלם ביוקר בעוד כמה

חודשים. האם יש לך תשובה לזה?

זוהר ינון;

אנחנו היגשנו הצעה לוועדת שרים לכלכלה שאומרת שרשימת עיירות הפיתוח

והרשימה שהממשלה אמורה להגיש לעניין אגרת בריאות לתלמיד תהיה מורכבת משני

האשכולות הנמוכים במדד הסוציו אקונומי שמפורסם על ידי הלישכה המרכזית

לסטטיסטיקה ומשרד הפנים, שהוא נותן את המימד הסוציו דמוגרפי של אותם ישובים

ובחיתוך עם איזורי עדיפות לאומית אי. אז יוצאת רשימה של שלושים ישובים שיהיו

זכאים לפטור הזה. מעבר לפטור יש כמובן לכל אדם במדינת ישראל אם הוא מקבל קיצבה

מסוימת הנחה.
היו"ר מקסים לוי
האם אתה יודע מה היתה ההחלטה בוועדת הכספים? שתמונה ועדה משותפת לוועדת

העבודה והרווחה ולוועדת הכספים ואז יקבעו קריטריונים. אבל אתם עובדים לאט לאט.

עכשיו העניין עולה לכותרות אז אתם אומרים בשבוע הבא. אתם לא הקדמתם עוד לפני

זה, בינואר, כאשר התחיל המאבק עם אירגוני ההורים ועם הרשויות המקומיות.

עו"ד אברהם דותן;

אני רוצה להזכיר שמקורם של ה-64 מיליון הוא בסעיף 15(ה) בחוק ההסדרים

ואני קורא אותו; "רשות מקומית תיגבה אגרה בעד מתן שירותי בריאות לתלמיד

המפורטים בסעיף 1(7) בתוספת השלישית; גובה האגרה כאמור לשנת לימודים יהיה סכום

של 64 כפול מיליון לתלמיד וזאת נקראת סכום האגרה הבסיסי, והיא תיגבה בחודש

ספטמבר של כל שנה. שינוי סכום האגרה ייעשה לפי הוראות סעיף 8.

אנחנו מצטרפים לדיעה של רוב חברי הוועדה והיושב ראש המכובד שחוק בריאות

ממלכתי צריך לתת פתרון. הגישה היא לא נכונה. הילד זקוק לטיפול כשהוא חולה, או

בריא, לא לפי מקום הימצאו, אם זה בבית ספר, או במעלית, אלא לפי האדם, פר

קפיטה. זה לא משנה היכן הוא נמצא.
דינה שלום
יש ילדים שהם צעירים מגיל ילדי בית ספר, כלומר, ילדי בגילאי 0-6,

שהוריהם אמורים לשלם אגרה. תינוקות לא מקבלים חיסונים בגלל שהאגרה לא שולמה.
עו"ד בועז לב
לא מתנים את זה. אין התנייה.

דינה שלום;

אנחנו רואים את זה בשטח. יש הסדר מסוים של הנחות לאנשים שמקבלים אבטחת

הכנסה ומטופלים בלשכות הרווחה. אבל יש אזרחים שלא רוצים להגיש בקשה לקיצבה, הם

אולי זכאים, וכתוצאה מכך שהם לא הגישו בקשה לקיצבה ילדיהם לא מחוסנים.

האינפורמציה שבידי היא מוועדות שבהן יושבות גם אחיות טיפות חלב בלשכות

הסוציאליות.
היו"ר מקסים לוי
אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה להוסיף להצעת החוק שמימון שירותי

בריאות לתלמידי בתי הספר ינתן על חשבון אוצר המדינה ויהיה באחריות משרד

הבריאות. המימון יבוא מהרזרבה בתקציב המדינה.

מי בעד ההצעה ירים את ידו?

הצבעה

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי בריאות בבתי הספר), התשנ"ז-1996

אושרה להעלאה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
היו"ר מקסים לוי
הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.

קוד המקור של הנתונים