ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 24/02/1997

הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון-מתן פסק דין או החלטה אחרת), התשנ"ז-1997מאת חבר הכנסת יוסי כץ

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 56

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. י"ז באדר אי התשנ"ז (24 בפברואר 1997). שעה 10:00

נכחו חברי הוועדה; אפי אושעיה - מ"מ היו"ר

יוסי כץ

מוזמנים; השופט מנחם גולדברג- נשיא בית הדין הארצי לעבודה

שלמה יצחקי - הממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד

העבודה והרווחה

עו"ד יצחק פרנד - סגן היועץ המשפטי במשרד העבודת והרווחה

אורלי קרקובסקי - אגף התקציבים משרד האוצר

עו"ד דן אורנשטיין - הלישכה המשפטית במשרד המשפטים

אפרים ז'ילוני - מ"מ יו"ר האגף לאיגוד מקצועי

בהסתדרות הכללית החדשה

משה כהנא - מזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות עובדים

לאומית

עו"ד מיכאל הילב - מנהל המחלקה למשפט עבודה בהתאחדות

התעשיינים

י ועץ משפטי; משה בוטון

מנהלת הוועדה; אסתר אדלר
קצרנית
אושרה עצירה

סדר-היום; הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון-מתן פסק דין או החלטה

אחרת), התשנ"ז-1996, מאת הבר הכנסת יוסי כץ.



הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון-מתן פסק דין או החלטה אחרת). התשנ"ז-1997

מאת חבר הכנסת יוסי כץ
היו"ר אפי אושעיה
אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

התבקשתי על ידי יושב ראש הוועדה חכר הכנסת מקסים לוי למלא את מקומו.

אנחנו דנים בהצעת חוק בית הדין לעבודה שהוגשה כהצעת חוק פרטית של חבר

הכנסת יוסי כץ. אני מציע שחבר הכנסת יוסי כץ יציג את הצעת החוק שלו ולאחר מכן

נשמע את השופט גולדברג שהוא נשיא בית הדין הארצי לעבודה ואת שאר המשתתפים.

חבר הכנסת יוסי כץ, בבקשה.
יוסי כץ
תודה.

אדוני היושב ראש, ברצוני לברך אותך. נדמה לי שזו הפעם הראשונה שאתה ממלא

תפקיד כזה. אני מאחל לך בהצלחה גם במילוי התפקיד הזה.

הצעת החוק הזו נועדה למנוע את המצב הקיים היום שלפיו הדיעות בפסקי הדין

והחלטות של בית הדין לעבודה כאשר מדובר בדעת רוב או בדעת מיעוט אינן מפורסמות.

כמובן שפיסקי הדין מוצאים כדבר שבשיגרה, אבל אתה לא יודע מיהו השופט או מיהו

נציג הציבור, שלעניין הזה דינו כדין שופט, שחתום על ההחלטה למשל בדעת מיעוט.

זוהי למעשה הבעיה הראשונה.

שנית, הניסיון מלמד שכ-97%-94%, תלוי בשנה, מפיסקי הדין של בית הדין

לעבודה הם ממילא פה אחד, כך שנקודת המוצא שלנו היא שכמעט 100% מפיסקי הדין הם

או לא לשביעות רצונו של העובד או לא לשביעות רצונו של המעסיק שאולי לא מרוצה

מנציג הציבור, ובכל זאת הם מתקיימים ומתבצעים וזה דבר שבשיגרה.

שלישית, אנחנו נמצאים היום 25 שנה ומעלה מאז הקמת בית הדין לעבודה ועוד

מעט מתקרבים לשנת השלושים של בית הדין לעבודה. אנחנו נמצאים בתקופה כזו שאין

עוד מקום להסתיר את זהותם של אלו שחתומים על פסק הדין. זה גם מעלה ברמה אחת,

מבחינת הבגרות, את המערכת כולה ואת ההתאמה שלה למה שמתרחש במדינת ישראל מבחינת

חופש הבעת הדיעה, דמוקרטיה, גילוי וכדומה ואין מקום להסתיר. אני לא חושב

שמישהו היום חושב שיש מקום להסתיר. זה גם התקבל בשעתו בתמיכה של כל הגורמים

שאיתם דיברתי. זו מטרת ההצעה.

אנחנו קיימנו התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי לעבודה וגם עם עו"ד

אורנשטיין ממשרד המשפטים והגענו למסקנה שסעיף קטן (ב) הוא עקרונית מיותר. אפשר

להפוך את (א) לסעיף 36. מובן מאליו שהחלטה של בית הדין ופסק הדין בכלל זה תהיה

בכתב ותחתם על ידי המותב שישב בבית הדין או אם היה השופט דן יחיד על ידו. די

בכך, משום שאם לא כתוב שיש איסור פירסום של דיעה מסוימת או חיסיון, אז מימלא

ברור שכל פסק דין שחותמים עליו, מיעוט, או רוב, יפורסם במלואו.
השופט מנחם גולדברג
הנוסח בחוק כפי שאנחנו מבינים אותו נכתב בשעתו על מנת שנציגי הציבור לא

ימנעו מלהביע דיעה ומצד שני שגם לא יתלהבו מלהביע דיעה על מנת לראות את שמם

כתוב ולרצות את כולם. יחד עם זאת, בכל אחד מפיסקי הדין מצוין מי כתב בדעת



הרוב, ואם ישנה דעת מיעוט נאמר להלן דעת המיעוט על דעת אחד או שניים מחברי

המותב במקרה שזה בית הדין הארצי ועל דעת אחד מחברי חמותב בבית דין איזורי.

בבדיקה שעשינו מתברר שכאנחנו מדברים על פיסקי דין פה אחד, אנחנו עברנו את

ה-90%.
היו"ר אפי אושעיה
האם זה לא מעיד על החולשה של נציגי הציבור?

השופט מנחם גולדברג;

לא, משום שאנחנו מצפים מנציגי הציבור שידונו עניינית ולא תמיד ייצגו את

הצד של המעבידים במקרה שהם נציגי ציבור מעבידים או את העובדים במקרים שהם

נציגי ציבור עובדים. זה גם כתוב מפורש בחוק.

היו"ר אפי אושעיה;

השאלה היא מה השולחים שלהם מצפים?

השופט מנחם גולדברג;

ראשית, השולחים שלהם הם שר העבודה והרווחה ושר המשפטים. אמנם הם חייבים

להתייעץ עם אירגוני העובדים ואירגוני המעסיקים. אבל יש לנו הוראת חוק מפורשת

בסעיף 16 אי תלות של נציג ציבור שאומרת; "(א). אין על נציג ציבור מרות

בענייני שפיטה, אלא מרותו של הדין" וסעיף (ב) שהוא יותר חשוב אומר;"בפעולתו

בבית הדין יפעל נציג ציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לאירגון

שבהתייעצות עימו נתמנה או לציבור שהוא מייצג". אנחנו מצפים מנציגי ציבור

והניסיון הוכיח את זה שהם ממלאים אחר הציפיה של המחוקק.

בנסיבות האלה לא ראינו מקום להמשיך ולתמוך בגישה שצריכה להיות דעת מיעוט

חסויה או חסומה, מה עוד שיש יותר דיעות מיעוט של שופטים בבית הדין הארצי מאשר

של נציגי ציבור וזה בוודאי ובוודאי אין שום סיבה להסתיר. מהסיבות האלה אנחנו

בהתייעצות גם של שופטי בית הדין הארצי וגם של כל הפורום של שופטי בית הדין

לעבודה, החלטנו לתמוך בהצעה הזו. אני יכול לומר, ומשרד המשפטים ומשרד העבודה

ערים לכך, שפרק זמן קצר ביותר לפני שהצעת החוק הזו הונחה על שולחן הכנסת אנחנו

הגשנו לשרים שורה של בקשות לתיקון החוק והצעה ברוח זו נמצאת שם כהצעה של

המערכת שלנו-. אני מניח שהתיקונים האחרים, במוקדם או במאוחר, גם יונחו על שולחן

הכנסת.

אפי אושעיה;

מר ז'ילוני, בבקשה.

אפרים ז'ילוני;

ההסתדרות החלה לדון בהצעת החוק של חבר הכנסת יוסי כץ. היא עדיין לא סיכמה

את הנושא הזה. אבל לאחר ששמעתי את חבר הכנסת יוסי כץ ואת נשיא בית הדין הארצי

לעבודה אני רוצה להציג לחברי ועדת העבודה והרווחה פן שונה. זה פן אישי שלי

ואתם תשקלו אותו, ודאי הוא שהסמכות היא בידיכם. יושבים פה חברי כנסת ותיקים

שודאי זוכרים והחדשים יכולים למצא זאת בדברי הכנסת בהצעת חוק בית הדין לעבודה,

שבית הדין לעבודה הוקם בשונה מבתי דין אחרים אשר, יושבים בו הן שופטים מקצועים

ואין שופטים לא מקצועיים שבאים מקרב נציגי הציבור השותפים למערכת יחסי העבודה.

קרי, העובדים והמעבידים. זה בעצם יחודו של בית הדין שהוא משתף גם את נציגי



הצדדים של המעסיקים והעובדים, כאשר המטרה המשותפת היא לנסות להגיע לכלל החלטה

אחידה ומשותפת ולצורך זה אין מעבידים ואין עובדים.

אמנם כתוב בהוק שאין על נציגי הציבור מרות זולת מרות החוק, אבל הפן שאני

רוצה להציג הוא שבעצם יכולה להיווצר תופעה שאף אחד אינו רוצה אותה, שהיא עולה

ודאי לעין ערוך מעצם זה שיפורסם שמו של שופט זה או שופט אחר. אם נשלח את נציגי

העובדים הם יהיו מחויבים לשולחיהם ואם נשלח את נציגי המעבידים הם יהיו מחויבים

לשולחיהם. אם באמת תשלוט הנימה שאם הוא בא מנציג המעבידים הוא צריך רק לייצג

את האינטרסים של מעבידים וזאת למרות שכתוב שאין- עליו מרות אלא מרות החוק. למה?

משום שזאת תהיה הקדנציה הראשונה והאחרונה שלו.

אני שואל את עצמי שאלה, האם זו בעצם המטרה של בית הדין לעבודה? כלומר,
שבפיסקי הדין יהיה כתוב
נציג המעבידים התנגד ולא משנה למה וכן נציג העובדים

התנגד לעניין הזה, למה? והשופטים יעשו את מה שהם החליטו. לדעתי, לפתח בית הדין

לעבודה רובצת חטאה כיוון שבסופו של דבר יגברו הקולות, וכבר היום ישנם קולות

וזה לא סוד, שיאמרו שבית הדין מיותר, או שהוא מכביד על העניין הזה. אני אומר

שאם פיסקי הדין ילכו על פי המסלולים האלה, הקולות יגברו עוד י ותו-. אני חושב

שלבית הדין יש תרומה בנושא משפט העבודה. יש לו תרומה במערכת יחסי העבודה ואסור

שתיווצר דיכוטומיה אירגונית של אלה שיושבים בתוך בית הדין. נשיא בית הדין

לעבודה אמר ש-90% מהמקרים מתקבלים במימלא פה אחד. מי שרוצה לפרסם את דעת

המיעוט, בין אם זה אחד מהצדדים ובין אם זה השופט, או נציגי הציבור, יכול לעשות

זאת. זה באמת לא כל כך חשוב אם פלוני או אלמוני כתב את העניין.

יוסי כץ;

אני רוצה לדעת אפילו איזה שופט.
אפרים ז'ילוני
מותר לי לא להסכים איתך.

אפשר כמובן לבוא ולומר שזה יותר דמוקרטי, אבל אני חושב שמנקודת ראות בית

הדין ומנקודת ראותם של הצדדים המתדיינים זה פחות חשוב מאשר הפירסום. המציאות

של 25 השנים היא הראיה הנותנת ולא העניין הזה של פירסום שופט זה או אחר. אני

רוצה לבטא את דעתי האישית, אמרתי שההסתדרות לא סיכמה, ולומר שאני רואה בזה

יותר עניין פופוליסטי מאשר עניין של מהות.

יוסי כץ;

במה אתה רואה פופליזם?

אפרים ז'ילוני;

את העניין של הפירסום.

יוסי כץ;

באמת, לא צריך לתת ציונים כאלה. מותר להביע השקפות מיושנות, אבל לא צריך

להיסחף.

אפרים זי'לוני;

אם אתה רוצה שתהיה שפה מיושנת, שתהיה שפה מיושנת. אין בעיה.



שמעתי שיש תיקון בו יעשו אבחנות בין השופטים ר;מקצועים שאין עליהם מרות של

אירגון וניתן להם לפרסם את עניין השמות. אני חושב שגם זה רע, כיוון שיחודו של

בית הדין הוא בזה שהשופטים כולם חם מותב אחד. זה נכון שהשופט המקצועי מוביל

בעניין הזה. אמנם זה לא כתוב פה, אבל אני גם חושב שלא צריך לעשות אבחנה בין

השופטים, אלא צריך להיות בית הדין בית דין כמותב אחד, יתכן ויחיו בו דיעות

חלוקות ומי שירצה לכתוב דיעה שהיא חולקת שיכתוב את העניין הזה. כאמור, אני

מבטא את דעתי האישית שכדאי שחברי הוועדה יקחו בחשבון בבואם לשקול. אנחנו עדיין

לא סיכמנו את העניין.
עו"ד מיכאל הילב
אני באופן מפתיע, או לא מפתיע, מצטרף לדעתו של חברי אפרים ז'ילוני. זה

אולי לא באותה עוצמה, אבל יש בהחלט חששות שאותן אנחנו שומעים בשיחות. בהחלט

יכול להיות מצב בו נציגי הציבור יכולים להיות נתונים במצב בו הם יחששו מהדברים

שהאירגון ששלח אותם יומר, אם זה אירגון המעסיקים או אירגון העובדים. מצד שני,

יתכן והם ירצו לראות את שמם מתנוסס ואז הם יכתבו כל מיני דברים רק למען זה

שבהיסטוריה יראו שהם אמרו את מה שאמרו. החשש הזה כמובן לא חל על השופטים

המקצועיים בבית הדין. אין לנו התנגדות, להיפך, אולי רצוי שנדע את דעתם של

השופטים המקצועיים. אבל לגבי נציגי הציבור יש בהחלט בעיה.

משה בוטון;

האם הם חוששים שיזהו אותם עם הדיעה שהם הביעו?
עו"ד מיכאל הילב
זה יכול להיות.
יוסי כץ
בבית הדין הארצי יושבים פרופסורים, ראשי אירגונים לשעבר, אנשים שבאמת לא

פוחדים מאף אחד ואתה לא חושב שזה זכות אלמנטרית של הציבור לדעת מי פסק בשאלות

עקרוניות כל כך חשובות? לא שחס וחלילה הציבור יטיל סנקציות עליהם, אבל בשאלות

כל כך עקרוניות להסתיר, לא לגלות מיהו השופט, כולל השופט המקצועי? האם לא

זכותך כאירגון עובדים או כאירגון מעבידים לדעת מהן השקפותיהן של השופטים

שיושבים בדין? איך אפשר להגיד את הדברים האלה?
עו"ד מיכאל הילב
לנו כאירגון מעסיקים יש לפעמים עניין לדעת מה חשב אדון זה וזה שישב שם.

לא כל המעסיקים הם מהאירגון שלנו וגם מטעם העובדים לא כולם הם מההסתדרות. יש

כל מיני גורמים במשק.
יוסי כץ
אני מכיר את נציגי הציבור שלכם. השתרשו כבר נורמות שהם יושבים כמו

שופטים.
עו"ד מיכאל הילב
חבר הכנסת כץ, דווקא בגלל מה שאתה אומר, דווקא בגלל זה שזה כל כך מעניין

אותי לדעת, אז אולי עדיף שאנחנו לא נדע, מבחינת טובת העניין שהוא יתן את דעתו

האמיתית.



לכן, לגבי השופטים המקצועיים אנחנו חושבים שזה יהיה נכון לפרסם את שמם.

לגבי נציגי הציבור, לא. אני לא בטוח שזה מעשי כל כך.
משה ביטון
לא מעשי.

עו"ד דן אורנשטיין;

מיכאל, האס זו עמדה של התאחדות התעשיינים?

עו"ד מיכאל הילב;

כן.

היו"ר אפי אושעיה;

אפרים אמר לנו שהוא מבטא את עמדתו האישית. האם העמדה הזאת היא עמדתך

האישית?

עו"ד מיכאל הילב;

זה יהיה מוגזם אם אני אומר לכם שהתאחדות התעשיינים דנה ארבע שעות בנושא.
משה בוטון
זו דיעה שהוא מי יצג.

שלמה יצחקי;

אנחנו במשרד העבודה בעד התיקון הזה. אנחנו סבורים שברגע שנבחרו נציגי

עובדים ונציגי מעסיקים להיות נציגי ציבור בבית הדין לעבודה, הם כבר לא נציגי

עובדים או מעסיקים, אלא נציגי כלל הציבור וברגע זה כל החלטה שלהם צריכה להיות

גלויה והם צריכים לעמוד מאחורי עמדתם.

אני לא מבין את הגישה שרק כאשר הם בדעת מיעוט לא יודעים מה הם החליטו

וכשהם בדעת רוב, נניח שההחלטה היא פה אחד, אז יודעים מה הם החליטו. למה לעשות

את האבחנה הזאת? כשהם בדעת מיעוט ידעו מהם החליטו וכשהם בדעת רוב ידעו מהם

החליטו. לכן, אנחנו בעד התיקון הזה.
אורלי קרקובסקי
אנחנו תומכים בהצעת החוק מאותם טעמים שהובעו כשהובאו וגם בוועדת שרים

תמכנו בהצעה.
עו"ד דן אורנשטיין
אנחנו תמכנו בהצעת החוק. יש החלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה, החלטת

ממשלה, לתמוך בהצעת החוק על פי המלצתו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה, גם לאור

עקרונות כללים של פומביות הדיון והזכות של הציבור לדעת, כפי שאמר חבר הכנסת

יוסי כץ. זוהי זכות שמוכרת בכל החקיקה בשנים האחרונות. אנחנו ערים לשיקול של

ידידי אפרים זי'לוני, אבל לדעתינו השיקולים בעד הצעת החוק גוברים על זה.
משה כהנא
גס אצלנו עדיין לא התגבשה החלטה לגבי הצעת החוק. אך מתהלכת דיעה הסוברת

כי נציגי הציבור אשר נשלחים על ידי שולחיהם נבחנים לגבי עמדות שלהם מטעם

האירגון ששולח אותם. אך באותו רגע שהם נכנסים לבית הדין הם כמובן מחויבים לדון

דין צדק וכאשר מופיעות בפניהן הבעיות, כל אחד מהם עם מטענו האישי, מצפונו,

השכלתו, האירגון שהוא מייצג אותו, קובע מה שהוא קובע ומחליט מה שמחליט לפי

הנתונים שהובאו לפניו. אם אנחנו מקבלים את הנתונים ששמענו כרגע שבמצב הקיים

למעלה מ-90% החלטות ניתנות בפה אחד אז כנראה זה לא מפריע להם להביע את דעתם

בצורה חופשית ועניינית לגופו של עניין ועניין. לכן, לא כל כך נראה מדוע יש

לשנות את החוק ממצבו הקיים כיום.
עו"ד ישראל פרנד
כפי שנאמר ישנה החלטה של ועדת שרים לחקיקה לתמוך בהצעה הזו, לכן אנחנו

תומכים. אני לא כל כך הבנתי את הדיעות מולי כיוון שהמצב החוקי הקיים היום נועד

כדי להגן על נציגי הציבור הללו מפני שולחיהם הלא פורמלים וכאן אנחנו שומעים את

עמדת שולחיהם, אני מניח, שלא רוצה לדעת איזה דיעה הובעה שם.

אפרים ז'ילוני;

עורך דין בוטון, אמנם כתוב בחוק בסעיף 16 שאין על נציג ציבור מרות

בענייני שפיטה, אלא מרותו של החוק וכו', זה טוב בשעה שאתה נותן הרצאה

באוניברסיטה. אבל המציאות היא יותר חזקה מכל מה שלפעמים מלמדים ומהאותיות

הקטנות. לא פעם אני רואה שדווקא נציג המעסיק אומר לנציג שלו שהוא יכול כך וכך

לעשות.

השופט מנחם גולדברג;

אגב, גם נציגי ציבור עובדים אומרים זאת לנציגהם בדיוק באותה מידה. לפעמים

יותר.

אני לא חושב שניתן לעשות את ההצעה של מיכאל הילב ואני לא חושב שזה ראוי

לעשות. לגבי החששות של אפרים אני רוצה לומר שאנחנו היום יודעים כאשר פסק דין

ניתן פה אחד, שנציג עובדים חיה נגד העובדים ונציג המעבידים היה נגד המעבידים.

אני אתן שתי דוגמאות שהיו בכותרות. נתחיל בפסק דין רמתא, הפרטה. ההסתייגות

היחידה היתה של אחד השופטים, שני נציגי הציבור הצטרפו לדעת הרוב. בעניין

כימיקלים שהיום בחדשות, בבית הדין האיזורי בחיפה נציג המעבידים הצטרף לפסק דין

הרוב. זאת אומרת, פה אחד, בבית הדין הארצי פסק הדין ניתן פה אחד, כולל שני

נציגי עובדים. כך שמבחינה זו אני לא רואה את השוני שיהיה, למעט במקרים מאוד

מאוד נדירים שהם גם בדרך כלל לא בסכסוכים קיבוציים שהם הדברים החשובים

שמעניינים את האירגונים, אלא בסכסוכי הפרט, ותפיסות העולם גם של נציגי העובדים

וגם של נציגי המעבידים לא תמיד הולכות באותו כיוון ואני חושב שאנחנו נותנים

פחות מידי קרדיט לנציגי הציבור כשאנחנו אומרים שהם יחששו. הם לא חיים מזה. אצל

אף אחד מהם זאת לא הפרנסה. אצל הרוב המכריע זה בוודאי ובוודאי לא מסוג הדברים

שהם יחששו שלא להיבחר לקדנציה נוספת. שלא לדבר על כך שחזקה על השרים, יותר

נכון על עוזריהם, אלה שמגישים להם את החומר, בשעה שמבקשים לבטל איזשהו מינוי,

שהם יבדקו טוב למה מבקשים את אותו מינוי. שמא אותו נציג ציבור באמת לקח

ברצינות את החוק או שבאמת הוא היה לא בסדר.
היו"ר אפי אושעיה
אני הייתי מזכיר מועצת פועלים כמה שנים ולצערי הרב המינויים שלי וההמלצות

שלי לאגף לאיגוד מקצועי ולוועד הפועל של ההסתדרות היו בהתאם למוקדי כוח ולמצב

בשטח וכך הלאה. אני חושש מאוד שמזכירי מועצות פועלים וכל מיני אנשים בשטח
יתחילו לקבל טלפונים
תראה מה האיש שלך החליט ותראה מה קרה, ויתחילו חישובים

עסקניים, פוליטים וצרות שלימות.

היות ומר ז'ילוני בא עם דיעות אישית ומר הילב הביע את מה שהביע כמו שהוא

הביע והדיעות נשמעו כאן, אני מציע כך. אני מבקש להכין את החוק לקראת קריאה

ראשונה במליאת הכנסת. נשמע את דיעות חברי הכנסת במליאה בנושא הזה ו נאשר אותו

בקריאה ראשונה ולקראת קריאה שנייה ושלישית נוכל לגבש לנו עמדה.

חבר הכנסת כץ, האם אתה מציע שנוריד כבר עכשיו את סעיף (ב)?

יוסי כץ;

נוריד את כולו עכשיו. סעיף 36.(א) ימחק וזה יהיה סעיף 36.
היו"ר אפי אושעיה
אנחנו מביאים להצבעה את הצעת חוק בית הדין לעבודה כפי שהיא מוגשת כאן,

למעט סעיף (ב), בסדר?
יוסי כץ
כן.
היו"ר אפי אושעיה
הצבעה

בעד-2

נגד- אין

הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון-מתן פסק דין או החלטה אחרת), התשנ"ז-1996,

אושרה להעלאה לקריאה ראשונה. למעט סעיף (ב).
היו"ר אפי אושעיה
תודה רבה לכם ושיהיה לכולכם יום טוב.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.

קוד המקור של הנתונים