ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 17/02/1997

החלת דין הרציפות על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 13) (חופשת לידה לאב) (מאת חה"כ א' פורז)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 55

מישיבת ועדת העבודה והרווי™

יום שני, י' באדר אי התשנ"ז (17 בפברואר 1997). שעה 30;12

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר מקסים לוי

י י כץ

אי פורז

מוזמנים; עו"ד רות כהנא - ס' היועה"מ משרד העבודה

אפרים כחלון - מנהל אגף שעות עבודה ומנוחת

עו"ד דן אורנשטיין - לשכה משפטית

יפעת גרינפלד - נציבות שירות המדינה

לאה רוזנברג - הלשכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי

אתי פלפל-פז - נעמת

אהוד שקד - הסתדרות העובדים הלאומית

עו"ד יהודית נחמן - הסתדרות עובדים "עמית"

עו"ד מיכאל נסים - התאחדות התעשיינים

עו"ד רחל בנזימן - שדולת הנשים
יועץ משפטי
משה ביטון
מזכיר/ת הוועדה
אסתר אדלר
קצרנית
תמר בהירי
סדר-היום
החלת דין הרציפות על הצעת חוק עבודת נשים

(תיקון מסי 13) (חופשת לידה לאב) - (ח"כ אי פורז)



החלת דין הרציפות על הצעת חוק עבודת נשים

(תיקון מס' 13)(חופשת לידה לאב)

(מאת חה"כ א' פורז)
היו"ר מקסים לוי
אני פותח את הישיבה.

אברהם פורז;

אדוני היושב ראש, אני מודה לך על שזימנת את הוועדה. מדובר בהצעת חוק שעברה

קריאה ראשונה בכנסת הקודמת, ועל-כך אני מודה לחבר הכנסת יוסי כץ שהיה אז יושב ראש
ועדת העבודה והרווחה. מטרת הצעת החוק פשוטה
לאפשר את חלוקת חופשת הלידה ביו בני

הזוג, כאשר אנחנו קובעים פרק זמן מינימלי לאשה.

אחת. הנסיבות לכך שלנשים עיכובים בקידום בעבודה הוא העדרות ממושכת בשל לידת

ילד. כאשר אשה נעדרת עקב לידת ילד במשך תקופה של 3 חודשים, זו תקופה ארוכה מכדי

להתייחס אליה כאל מלואים או מחלה. מביאים לה מחליף ממלא-מקום, ואז נוצרת איזו
סטיגמה
אי אפשר לסמוך על האשה, היא יולדת והיא נעדרת מהעבודה, ולכו אפשרויות

הקידום שלה נפגעות,

מבחינה בריאותית אפשר להסתדר עם חודש או קצת יותר מחודש כחופשת לידה. אם בני

הזוג רוצים ורק בהסכמה הדדית ביניהם, הם יכולים לחלק את חופשת הלידה. באותם

מקרים בהם הם רוצים, האשה תצא ללא פחות מ-6 שבועות של חופשת לידה וכך גם הגבר.

האשה תחזור לעבודה והגבר יצא לחופשה. החקיקה הזאת קיימת בסקנדינביה, אם כי מנוצלת

באחוזים נמוכים למדי. אני חושב שגישה הומניסטית וליברלית צריכה לאפשר לבני הזוג

לעשות מה שהם חושבים שטוב להם. איו זה תפקידה של המדינה לכפות עליהם הר כגיגית.

הדיון היום הוא רק על הוזלת דין הרציפות. הממשלה תומכת בהצעת החוק.
היו"ר מקסים לוי
האם ה-3 חודשים ניתנו לאם או לילד? הרי לא סתם נקבעו 3 חודשים. הם נקבעו כדי

שלאם תהיה מנוחה בעקבות לידה. יתכן שהילד זקוק להשגחה ולהנקה.
יוסי כץ
נדמה לי שנקודת המוצא של חבר הכנסת פורז היא, שגם לפי המצב יקיים היום עובדת

שיולדת זכאית לפצל את חופשת הלידה שלה ולקחת 6 שבועות לפני הלידה ו-6 שבועות אחרי

הלידה. לכו הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה שהתקופה ההכרחית עליה איו להתפשר היא 6

שבועות. אינני בטוח שזה המצב. בשעתו, למרות שהייתי יושב ראש הוועדה והעברתי את

ההצעה בקריאה ראשונה, התנגדתי ליוזמת הרקיקה גם במליאה. עשיתי זאת כדי להניח את

הצעת החוק על שולחו הדיונים בצורה רצינית. הייתי בדעה שלפני שמעבירים את הצעת

החוק בקריאה שניה ושלישית (שכו איו לי בעיה עם דיו הרציפות), חייבים להזמין

לוועדה גניקולוג ואנשים אחרים המתמחים בנושא, על מנת שיגידו לנו האם הם חושבים

שמבחינה רפואית די ב-6 שבועות חופשה לאחר הלידה, אחרת אנחנו חוטאים לציבור.

אני חושב שצריך לדבר באופו ישיר: אצל סוגים מסויימים של עובדות, החוק יכול

להביא לשיפור. הוא יכול לשפר את המצב גם כאשר מדובר בהרכבים משפחתיים מסויימים

ולאפשר יתר גמישות ויתר ניידות. מבחינה זו צודק חבר הכנסת פורז אשר אומר כי זה

ישפר את מעמדה של האשה בחברה ובעבודה. אבל יכולים להיות מקרים בהרכבים משפרותיים

כאלה או אחרים, שחוק כזה יעורר דווקא תסיסה. הבעל יגיד לאשה: צאי לעבודה, אני

רוצה לצאת לחופשה. אני לא בטוח שאיו להעביר את כובד המשקל אל האשה.
היו"ר מקסים לוי
יכול להיות שהאשה נושאת תפקיד חשוב משל בעלה, למשל מנכ"ל הברה, והיא מחליטה

לחזור לעבודתה חודש לאחר הלידה. במקרה כזה יוכל הבעל לקבל את יתרת הופשת הלידה.
יוסי כץ
הואיל והאשה היא במרכז הענין ואני הושב בראש וראשונה על טובתה, אני לא יודע

אם לא כדאי לתת את זכות הווטו לאשה. אני מעיר את ההערות האלה כי חברת כנסת

תמר גוז 'נסקי שהתנגדה להצעת ההוק הזו בתקיפות רבה איננה כאו היום.

אם המטרה היא להחיל את דין הרציפות על הצעת ההוק. אני בעד אבל בכפוף לשתי

הערותי.

רהל בנזימן;
לשאלת היושב ראש מדוע נקבעו 3 הודשי הופשת לידה
אחד הנתונים שהובאו בפני

הוועדה הזאת בקדנציה הקודמת על-ידי הביטוה הלאומי היה מספר החודשים שניתנים

במדינות אחרות בעולם. התברר שאנחנו נמצאים בתחתית הסולם, פרט לארה"ב בה לא קיימת

הופשת לידה. יש מדינות בהן מקבלת האשה היולדת 6 חודשים. אני הושבת שיושבו ש-3

חודשים הם המינימום. בשוודיה 12 חודשים ובגרמניה פחות או יותר אותו דבר, הכל תלוי

במה שהמדינה היתה מוכנה לממן.

תמכנו באחת ההסתיגויות של חבר הכנסת כץ, בדבר הצורך למצוא מנגנון שיתן משקל

להסכמתה של האשה.
משה בוטון
ואם בן הזוג יכריח אורגה לוותר למענו על חופשת הלידה?
היו"ר מקסים לוי
אפשר לומר שהדבר מיתנה ברצונה של האשה.
רחל בנזימן
אתה לא יכול למנוע לחלוטין כל ניצול לרעה. אנחנו צריכים לנסות למנוע ניצול

לרעה. אם נגיע למסקנה שלא ניתן למנוע ניצול לרעה, אנחנו צריכים לוותר על הצעת

החוק הזאת. אנחנו צריכים לקוות שהטוב שבה יגבר על הניצול לרעה.
זכאות הגבר מותנית בזכאות האשה
אם האשה לא צברה תקופת אכשרה ל-12 שבועות,

הגבר לא יקבל את החופשה, וזה פוגע דווקא במשפחות החלשות. יש משפחות בהן האשה היתה

מובטלת חלק מהזמן. אנחנו לא מדברים על עקרות הבית אלא על נשים שהיו מובטלות והן

לא זכאיות עוד לדמי אבטלה. אותה אשה לא תוכל לעבוד 12 שבועות כי החוק אוסר עליה

לעבוד. יוצא שהיא מקבלת דמי לידה על 6 שבועות, עוד 6 שבועות היא יושבת בבית מבלי

לקבל כסף, וגם בעלה לא יוכל לקבל על-פי ההצעה הזאת כי אין תקופת אכשרה לאשה -

ואלה המשפחות שנפגעות.
משה בוטון
למה היא לא יכולה?
רחל בנזימן
היא לא יכולה לקבל, כי ההוק אוסר עליה. הוק עבודת נשים רואה בכך עבירה

פלילית.



צריך לזכור שגם הביטוח הלאומי חושב שמספר הגברים שינצלו את החוק הזה הוא מועט

מאד. לכן לא צריך להתעמר דווקא לאותן משפחות הזקוקות לכסף זה כהכנסה, ולומר שזה

יכול לגרום למהפכה בכל הנוגע לביטוח הלאומי.
מיכאל נסים
ההנחה הבסיסית של חוק עבודת נשים היא הגנה על האשה. לכן החופשה נכפית על

העובדת ולמעסיק אסור להעסיק אותה בתקופת חופשת הלידה. אם הוא מעסיק אוו1ה, הוא

עובר עבירה פלילית. זה לא מוזכר כאן בהצעת החוק, ואם היה תתקבלה, צריך יהיה לתקן

גם את הסנקציה הפלילית על מעסיק עובדת בעת חופשת הלידה. מבחינה רפואית ההגנה היא

על האשה ולא על הילד. המצב הזה לא ישתנה גם אם ישונה החוק: האשה זקוקה כנראה

למנוחה הזאת. עובדת לאחר לידה זכאית לעבוד שעה פחות כאשר היא חוזרת מחופשת הלידה

וזאת במשך 4 חודשים.
אברהם פורז
נותנים לה גם אפשרות להתפטר ולקבל פיצויים.
מיכאל נסים
לכן אני חושב שהרעיון המונח בבסיסה של הצעת החוק אינו נכון. אפשר יהיה לתקנו

לקראת הקריאה השניה והשלישית. למעשה יש בכך פגיעה בזכויות הנשים. תהיינה נשים

דווקא בתעשיה, שאם לא תרצינה לקצר את חופשת הלידה שלהן, יימצא הבעל שיכריח אותן.

הן תצאנה לעבודה והבעל יישב בבית. אני חושש שיהיו די הרבה בעלים כאלה.

תנאי בסיסי שאינו מוזכר בהצעת החוק הוא ששני בני הזוג צריכים להיות עובדים

שכירים.
אברהם פורז
הבעל יכול להיות גם עצמאי.
מיכאל נסים
אני מדבר על האספקט של חוק עבודת נשים מול המעסיק. בסופו של דבר למעסיק יש

איזו בעיה עם זה שהעובדת יוצאת לחופשת לידה. זה לא נגמר ב-3 חודשי חופשת הלידה,

יש לה זכות לקחת עוד 9 חודשים של חופשה ללא תשלום.
משה בוטון
החלנו זאת גם על העובד. העובד יכול גם להתפטר, ואני מכיר מקרים קונקרטיים

בהם הדבר נוצל לרעה.
מי נסים
אם נחיל על הצעת החוק את דין הרציפות, אנחנו מבקשים לדון בנושאים שהעליתי

לקראת הקריאה השניה והשלישית. כוונתנו היא ששני בני הזוג יהיו עובדים שכירים,

והאשה תהיה זו שתודיע על-כך למעסיק. צריך אולי לקבוע בתקנות כיצד היא מודיעה.

אולי צריך לקבוע שעובד סוציאלי יבדוק את המצב בתוך המשפרה.
דן אורנשטיין
הממשלה הקודמת תמכה בהצעת החוק והממשלה הזאת וזמכה בהחלת דין הרציפות. כפי

שאמר חבר הכנסת כץ, יש נושאים רציניים שמומחים חייבים להתייחס אליהם בפני הוועדה.

הועלו חששות לניצול לרעה של החוק, היינה גם התנגדות של פרופסור פרנסיס רדאי על

בסיס עדויות ופסק-דין, שזו תקופה שהאשה זקוקה לה, כלומר כל 12 ובשבועות שלאחר

הלידה.
אברהם פורז
זה לא מסתדר עם האפשרות לקבל חופשה גם לפני הלידה,

דן אורנשטיין;

נכון שזה לא מסתדר, אבל לא צריך לבטל את זה.

אפרים כחלון;

אני רוצה להדגיש שתי גקודות: א. מעט מאד נשים יוצאות לחופשת לידה מוקדמת. אלו

שמנצלות אה הפריבלגיה הזאת הן כאלה שעובדות במקום קבוע, כאשר אין שום סכנה שיפטרו

אותן. לעומת זאת, נשים רבות חוששות לצאת לחופשת לידה עוד לפני הלידה, שמא יפטרו

אותן מיד לאחר הלידה. לכן הן מעדיפות לצבור את כל וקופת חופשת הלידה לתקופה שלאחר

הלידה.

השופט אליסוף באחד מפסקי הדין שלו לפני כשנה, קבע שאין לפטר עובדת בתום חופשת

הלידה, ואפילו אסור לתת הודעה מוקדמת בתקופת חופשת הלידה, מן הסיבה הפשוטה שאשה

אינה פנויה בתקופה הזו ללכת לחפש מקום עבודה אחר. אם רוצים לפטר אותה, יש לעשות

זאת רק לאחר חופשת הלידה. אם אתה מעביר חלק מחופשת הלידה לבעל, גדל הסיכוי שמספר

המפוטרות לארור חופשת הלידה יגדל.

יהודית נחמן;

חופשת הלידה נחשבת להישג גדול לנשים. התפתחו תיקונים לחוקים שונים, למשל רצו

להשוות אשה למי שמשרת במילואים. אם כך, מדוע לא לתת לה את כל הזכויות הסוציאליות?

לכן החליטו שהמעביד חייב להפריש את המגיע ממנו לקרן הפנסיה עבור התקופה הזו.

הוחלט שהיא תקבל 100 אחוז של השכר. אם הצעת החוק הזו תעבור, כל הדברים האלה יהפכו

לעניין של מקח וממכר בתוך המשפחה. אני חושבת שזה יכול לפגוע באשה, ולכן צריך

לחשוב על-כך היטב.
אברהם פורז
את לא מביאה בחשבון אשה שרוצה לחזור לעבודתה מוקדם יותר, כי דווקא העדרות

ממושכת תפגע בקידומה.
יהודית נחמן
העדרות של 3 הודשים איננה העדרות ממושכת.

לאה רוזנברג;

אני חושבת שחשוב מאד לבחון קודם כל את הזכאות של האשה. רק אם היא זכאית, לתת

לבעלה להיכנס לנעליה, ולא כפי שהוצע כאן לאפשר לבעל להיכנס במקומה גם אם לא צברה

את מלוא תקופת האכשרה. זה יחטיא את המטרה, ואני חושבת שזו לא היינה כוונתו של
המציע. אני רוצה להשאיר את ההצעה בגבולות החוק שלנו
רק אם היא זכאית, גם הוא

יהיה זכאי.

אתי פלפל-פז;

אני מברכת על הצעת החוק וחושבת שצריך להרחיב את החוק גם על הידועים בציבור.

החילו 23 חוקים על ידועים בציבור, ומן הראוי שיחילו גם את החוק הזה.



אברהם פורז;

הנושא של ידועים בציבור פחות פרובלמטי, כי זה חייבלהיות הוויה של הילד.

אתי פלפל-פז;

גישה פטרנליסטית של מחוקק שיודע יותר טוב מה טוב לאשה, פסה מן העולם. גם

באיסור עבודת לילה, גם בכל הנוגע לפרישה בגיל 60, עבר זמנה של הגישה הזאת. צריך

לחשוב איך להתקדם ואיך לתת את האופציה לנשים החזקות להביע את עצמן.

פנתה אלי מרצה למשפטים שרצתה בסך הכל לבדוק עבודות של תלמידים בעת חופשת
הלידה. אמרתי לה
אני מצטערת, אסור לך, זו עבירה של האוניברסיטה אם תאפשר לך

לבדוק בחינות. אני מפנה אתכם לצורך לבטל את סעיף 8 בהתאם, כדי שתהיה חפיפה.

אנחנו מברכים על הצעת החוק.
היו"ר מקסים לוי
את נכנסת לדיון עצמו. אנחנו עוסקים עוזה בהחלת דין הרציפות, לארור מכן ניתן

יהיה לדון בכל הסעיפים.

מי בעד ההצעה להחיל על הצעת החוק את דין הרציפות? מי נגד?

פה-אחד בעד

ההצעה להחיל דין רציפות על הצעת חוק עבודת נשים

(תיקון מס' 13)(חופשת לידה לאב), מאת חבר הכנסת אי פורז - נתקבלה

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)

קוד המקור של הנתונים