ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/02/1997

הסכם בדבר גמלת ניידות - תיקונים שונים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 50

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. גי באדר אי התשנ"ז (10 בפברואר 1997). שעה 00;11
נכחו חברי הוועדה
מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

תמר גוז'נסקי

יורי שטרן
מוזמנים
יהושע שי - אגף התקציבים משרד האוצר

נטאשה מיכאלוב - אגף התקציבים משרד האוצר

פרופ' חיים בויקס - ראש המחלקה למקצועות רפואיים

במשרד הבריאות

יחזקאל בקל - ראש אגף גימלאות נכות המוסד לביטוח לאומי

עו"ד רות הורן - הלישכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי

שלמה כהן - סמנכ"ל מחקר ותיכנון במוסד לביטוח לאומי

רבקה פריאור - אגף מחקר במוסד לביטוח לאומי

לאה מנצורי - אגף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי

לאה רוזנברג

אבי עמידור - יו"ר ארגון נכי תאונות עבודה

פנחס ברויאר - ארגון נכי תאונות עבודה

לאה דקל - לישכת עורכי הדין

עו"ד יובל חמצני - ארגון הנכים

יהודה דורון - ארגון הנכים

פרדי זכאי - ארגון הנכים

יובל רחמים - ארגון הנכים

קרולה אופנהיימר - ארגון מושתלי מפרקים

טובה סגל - ארגון מושתלי מפרקים

עו"ד אושרת טוקר מימון - ארגון בזכות

ריקי שפירא
מנהלת הוועדה
אסתר אדלר
קצרנית
אושרה עצידה
סדר-היום
הסכם בדבר גימלת ניידות - תיקונים שונים



הסכם בדבר גימלת ניידות - תיקונים שונים
היו"ר מקסים לוי
אנחנו דנים בהסכם בדבר גימלת ניידות - תיקונים שונים.

אני מבין שמביאים פה תיקונים שבהם להטיב איתם ולא לגרוע מהם.
עו"ד רות הורן
נכון. אלו כמה תיקונים שמקילים מעט.
היו"ר מקסים לוי
אני קראתי את ההסכם ואני מציע שנקרא סעיף סעיף וכל אחד יעיר את הערותיו

וכך נתקדם.

עו"ד רות הורן;

התיקון הראשון שאנחנו רוצים להציע נוגע להגבלה. היום מי שאיננו נוהג

בעצמו יכול לקבל הלוואה עומדת ברכב שהוא פרטי בלבד ורק במקרים חריגים לרכב

מסחרי. אנחנו את ההגבלה הזאת רוצים לבטל ולתת גם למי שאיננו נוהג אפשרות לרכוש.

רכב מסחרי.
היו"ר מקסים לוי
האם יש למישהו הסתייגות? לא. אנחנו עוברים לסעיף השני.
עו"ד רות הורן
הגבלה השנייה שקיימת לגבי מוגבל בניידות שאיננו נוהג היא לגבי נפח המנוע.

היום הוא יכול לרכוש רכב עד גודל של 1,700 סמ"ק. אנחנו רוצים לקבוע היום עקרון

שנותן למכון לבטיחות בדרכים, שהוא הסמכות המקצועית, סמכות לקבוע מהו הרכב

הדרוש לנכה בהתחשב במוגבלויות שלו, ובלבד שהרכב שהמכון יהיה מוסמך להתאים לנכה

הוא הזול ביותר מבין סוגי הרכבים שמתאימים לנכה. העיקרון הזה קיים היום בהסכם

הניידות כאשר למכון ניתנה סמכות לקבוע רכבים יותר גדולים ואנחנו היום רוצים

לומר שהסמכות זו תהיה גם במקרה הזה.

היו"ר מקסים לוי;

האם יש למישהו הערות? לא. אנחנו ממשיכים הלאה.
עו"ד רות הורן
התיקון השלישי נוגע לזכות לקבל רכב גדול באופן יחסי בנפח 2,000 סמ"ק.

היום זכאי נכה לרכב כזה אם הוא מוגבל בניידות משתכר והוא צריך למלא את התנאים

האלה בתקופה של 24 חודשים. הכלל הזה נקבע בהסכם הניידות לפני הרבה מאוד שנים

וקרה לפעמים שאדם יוצא את הארץ לתקופה מאוד מוגבלת בתוך 24 החודשים שבהם אנחנו

בוחנים אם מתקיימים התנאים ואז אנחנו נאלצים לשלול ממנו את הזכות והוא צריך

שוב להתחיל לצבור 24 חודשים נוספים. אנחנו נאלצנו לנהל תיקים כאלה בבית הדין

ובהתחשב בהנחיות שקבע שבית הדין קבע בפסקי הדין אנחנו רוצים להציע שהתנאי צריך

להתקיים במהלך 21 חודשים מתוך 24 החודשים שלפני שאנחנו מתחילים לשלם. זה יתן



לאיש גמישות מסוימת. הוא יוכל לצאת ולהיכנס מבלי שאנחנו נשלול את הזכות.

עו"ד יובל חמצני;

עד היום זה היה 24 חודש ואתם מציעים 21. מה שאתם מציעים הוא מצחיק.

עו"ד רות הורן;

לא. 21 מתוך 24 חודש. אנחנו לא משנים את התנאי הבסיסי. זאת צריכה להיות

תקופה משמעותית שהאיש ממלא את התנאים על מנת לזכות ברכב כל כך יוצא דופן.

אנחנו מדברים על רכב של אלפיים סמ"ק ויותר, כך שהתנאי צריך להתקיים על פני

תקופה ארוכה. אנחנו רק מאפשרים לו גמישות. היום יצרנו עברו איזשהו בית כלא.

אנחנו אמרנו לו שאם אין לו 24 חודשים רצופים אז הוא צריך כל פעם להתחיל מחדש

לצבור תקופה של 24 חודשים. אנחנו רוצים לתת לו אפשרות לחיות בתוך המסגרת

הקיימת.
יהודה דורון
ב-94 היו כמה תיקונים ובהם הורדנו את התקופה מ-24 חודש למתן הלוואה

לרכישת רכב ל-12 חודשים. אני חושב שגם פה יש מקום לנהוג כי זה אחד מקביל לשני.

עו"ד רות הורן;

יש לך טעות. התיקון ב-94 דיבר על ההחזר של ההלוואה.
יהודה דורון
אני לא טועה. ב-94 היה תיקון שאמר שבמקום 24 חודשים רצופים של עבודה, זאת

אומרת, שהאדם צריך לעבוד ולהשתכר על מנת לקבל הלוואה מביטוח לאומי לרכישת רכב,

הקטנו את זה ל-12 חודשים וגם אמרנו שזה לא חייב רציף. זאת אומרת, שאם קרה מקרה

ותנכה יצא לטיפול רפואי או משהו דומה לזה, אז לא אומרים לו מהתחלה תצבור את

ה-12 חודשים. אני מציע שגם פה נעלה את אותה הצעה של התיקון ל-12 חודשים וגם אם

קרה שהנכה מאושפז בבית חולים לצורך ניתוח שהוא לא אשם בו, נגיד שהרצף ממשיך

ולא נפסיק לו.

יחזקאל בקל;

יש פה ערבוב תחומים. דורון מדבר על נושא אחר וזה קרן לסיוע לנכה לחלק של

הרכב ולא של ההלוואה העומדת, לא של המס. אלו בכלל כללים אחרים. בתיקון הקודם

אכן הקלנו את התנאים ובמקום שנתיים עשינו שנה ולא עשינו את זה רצוף, אבל זה

בכלל נושא אחר. זה לא הנושא שעליו אנחנו מדברים. אנחנו מדברים פה על מצב שבו

הסכם הניידות מאפשר לתת רכב בנפח מנוע 2,000, לא מסיבות פונקציונליות. אנחנו

אומרים שאם יש סיבות פונקציונליות שבגללן אדם צריך רכב בנפח 2,000 סמ"ק הוא

ילך למכון הארצי לבטיחות בדרכים והוא בודק אותו ואומר אם הוא צריך 2,000 או

אפילו ואן או רכב יותר גדול. פה רצו לתת סיוע משופר לאנשים עובדים שעבדו

ברציפות שנתיים לפני הגשת הבקשה ואמרו במקום שיקבלו רכב קובע בנפח 1,800,

יקבלו אותו בנפח 2,000 סמ"ק. אנחנו רוצים קצת להקל פה, כי אנחנו אומרים שאם יש

לנכה סיבה מיוחדת לקבל רכב גדול, תמיד הוא יכול ללכת לשסתום של המכון הרפואי

לבטיחות בדרכים ושם יתנו לו את מה שמגיע לו.
היו"ר מקסים לוי
מה יקרה אם נניח שפה יהיה 15 חודשים?
יחזקאל בקל
זה יגדיל את מספר האנשים שיהיו זכאים לרכב 2,000 סמ"ק לא מסיבות

פונקציונליות, אלא בגלל שאלה תנאים אחרים שקשורים עם תעסוקה.
היו"ר מקסים לוי
לאחר 15 חודש אתה כבר יודע. זה לא חודש, חודשיים. מה יקרה אם יאמר כאן

במקום 21 חודש, 15 חודש?
יחזקאל בקל
נראה מה האוצר יגיד.
יהודה דורון
חשוב שנדע שמדובר בנכים הכי קשים, בנכים של 100%.
היו"ר מקסים לוי
אני מבין- ולכן נקבע 15 חודש. יש לנו הסתייגות פה ואנחנו נצביע עליה אחר

כך. אנחנו עוברים לסעיף הבא.
עו"ד רות הורן
הסעיף הבא הוא קביעת מוגבלות על סמך מסמכים. בחלק שמתייחס לוועדות

הרפואיות בהסכם נקבע שוועדה רפואית יכולה לקבוע את אחוז הנכות רק על סמך בדיקה

של הנכה. יש מקרים מאוד מאוד חמורים שבהם הנכה לא יכול להגיע לוועדה. למשל,

מקרים של מחלת סרטן מתקדמת וכו'. במקרים אלה אפשר בהחלט על פי מסמכים לקבוע את

הזכאות. הכוונה שלנו היא לא למקרה השי גרתי, אלא רק למקרים מאוד מאוד מיוחדים

שהוועדה תוכל להחליט שהיא עושה את זה.
פרופ' חיים בויקס
יש לי הסתייגות. אני יושב ראש ועדת הניידות. אני איש המקצוע בנושא הזה

ואני מאוד מצטער שאני אינני מסכים להנחיה הזאת. תסלחי לי גבירתי, חולי סרטן

אינם נכללים,
עו"ד רות הורן
חוה סרטן יכול להיכלל.
פרופ' חיים בויקס
חולי סרטן לכשעצמו לא יכול להיכלל. המוגבלות בניידות מדברות אך ורק על

מוגבלות בניידות. אם חולה באיזשהי מחלה, ולא מדברים על אבחנות, יש לו בעיה

לזוז, אז יש לו זכאות מסוימת. יש ועדות מחוזיות והאיש יכול להיבדק בוועדה

המחוזית. אני מציע שהוועדה הרפואית היא שתיקבע בעצמה אם כן או לא היא מוכנה

לקבל את המסמכים ולא מישהו. אין כאן בכלל הגדרה מי האדם או מי הרשות, הסמכות

שתאפשר לוועדה לקבוע את אחוזי המוגבלות בניידות. אני מבקש שהוועדה תקבע שהיא

מוכנה לקבוע את אחוזי הניידות, אחוזי המוגבלות. היא בעצמה תקבע את זה. במידה

והוועדה תחליט שהיא לא יכולה לקבוע ושהיא חייבת לבדוק את הנבדק והנבדק איננו

יכול להגיע, צריך הביטוח הלאומי לשלם לוועדה את ההוצאות של בדיקת של הנכה אצלו

וזאת מכיוון שזו ועדה מחוזית. אם האדם בא עם תעודות מבית חולים רמב"ם או מבית



חולים נהריה שמוכיח שכך הדבר, אז אין בעיה. אבל אפשר להביא תעודות רפואיות

ממקומות אחרי. על הביטוח הלאומי לאפשר לוועדה להגיע ולבדוק את הנכה. הוועדה

היא זו שקובעת זאת ולא מוסד אהר. תסלחו לי זה לא כתוב והאפשרות השנייה לא

קיימת,
יהודה דורון
קודם כל, אני מסכים עם פרופסור בויקס שהוועדה יכולה ללכת ולבדוק את הנכה

בבית, אין עם זה בעיה. אני מסתייג לשני הקטעים האחרונים בסעיף 3. יש פה הצעה

שיבדקו אותו בוידיאו ואני מתנגד לזה.
היו"ר מקסים לוי
כתוב פה: מוצע לאפשר לוועדה במקרים חריגים וכוי. ואני מדגיש את המילה

מוצע. זה לא אומר שהיא לא יכולה לעשות כל דרך אחרת שהיא רואה. זה לא מונע ממנה

ללכת הביתה לבדוק. אני לא רואה פה בעיה.
פרופ' חיים בויקס
אני מציע שיהיה כתוב בצורה מפורשת לאפשר לוועדה בלבד. הביטוח הלאומי צריך

לאפשר לוועדה ללכת לבדוק משום שאין שום סידור לבדוק חולה בבית.
היו"ר מקסים לוי
אבל כתוב פה: מוצע לאפשר לוועדה במקרים חריגים. נניח שהוועדה ראתה והיא

לא רוצה לקבוע אז שתלך לבית שלו.
פרופי חיים בויקס
אין הסדר לזה, אדוני.
היו"ר מקסים לוי
האם אתה מתכוון להסדר כזה שבו הביטוח הלאומי ישלם את הנסיעה של הוועדה

לשמה?
פרופי חיים בויקס
כן.
יחזקאל בקל
הבעיה היא לא הסדר כספי. אנחנו בנכות כללית שולחים רופאים הביתה, אלא שיש

לנו התנגדות להרבה ועדות של ניידות שהן לא באחריות שלנו אלא של משרד הבריאות.

הן פשוט לא מוכנות ללכת הביתה.
היו"ר מקסים לוי
אז תסגנן את זה שזה יתאפשר בשני המקרים. אני מבקש בסעיף הזה לשנות

שיתאפשר בשני המקרים, גם על סמך מסמכים ואו ביקור בבית.
עו"ד לאה דקל
צריך לחשוב על אפשרות ולהוסיף שזה יהיה בהסכמתו של הנכה. אם הוא לא מיכן

שיבדקו את המסמכים שלו בלי בדיקה שלו אז זה לא יהיה.

עו"ד רות הורן;

אין לי בעיה עם זה.

עו"ד לאה דקל;

יש לי הערה נוספת. כל הזנב הזה של הוידיאו הוא בכלל לא קשור לכל הנושא

והוא גם לא קשור למגמה של ההצעות היפות שהוצעו כאן שהמטרה שלהן היא להטיב את

מצבם של המוגבלות בניידות, אלא הוא נועד כדי להקל על אמצעי חקירה של הביטוח

הלאומי. אני חושבת שכאן זה לא המקום להוסיף את נושא הוידיאו. אני בכלל מתנגדת

לעניין של צילום וידיאו כדי לתעד עניין רפואי. אני חושבת שהרופאים צריכים

להיות מספיק מיומנים כדי לקבוע את מצבו הרפואי של אדם מבלי להיזדקק לצילום

וידיאו.
היו"ר מקסים לוי
אני מלכתחילה הערתי מדוע בכלל צריך לתעד בוידיאו? בואו נשמע, אולי יש

איזשהי כוונה מסוימת?
עו"ד רות הורן
מה שאנחנו רוצים לעגן בהסכם בנושא הזה הוא דבר שהמוסד פועל על פיו כבר

כמה שנים. אנחנו מעגנים את העניין הזה לא רק כאן, אלא גם בתקנות שקובעות את

הסמכויות של הוועדות הרפואיות הרגילות בנפגעי עבודה ובנכות כללית. במקרים מאוד

מיוחדים הוועדה צריכה לצורך ההחלטה שלה לקבל מידע נוסף. ישנם מצבים שבהם

הבדיקה בחדר הוועדה לא נותנת לוועדה אינדיקציה מאוד ברורה על מצבו של הנכה. יש

מצבים שבהם הנכה לא כל כך משתף פעולה עם הוועדה. הוא אומר: אני לא יכול להזיז

את הרגל, וכפי שהשרירים נראים נראה שהאיש ברגיל כן מפעיל את הרגל. יכולים

להיות גם מצבים דומים לאלה. במקרים כאלה הוועדה חיא חסרת אונים והיא לא יודעת

איך לקבוע את הנכות שלו והיא נזקקת לחומר חיצוני. היא אז נעזרת במוסד ומבקשת

חקירות שכוללות בין היתר צילומי וידיאו שלפעמים מגלים דברים אחרים על האיש

כשהוא מחוץ לחדר הוועדה.
היו"ר מקסים לוי
אז אל תכתבי וידיאו. תכתבי כל דבר אחר. אני חושב שצריך למחוק את הוידיאו.
עו"ד רות הורן
המוסד בפועל פועל ככה. הנושאים האלה נדונו בבית הדין לעבודה והוא ראה את

זה כמוצדק. צריך להבהיר כמובן שאם יש לנו חומר חקירה אנחנו נציג אותו לנכה

לפני הדיון על מנת שהוא יוכל להגיב על מה שאנחנו מגישים. זאת אומרת, זה לא

יהיה דבר שהוא ניסתר מהנכה. הוא ידע על החומר והוא יוכל להתייחס אליו.
עו"ד לאה דקל
אני מתנגדת לכך שיכניסו את זה לסעיף 3. זהו סעיף 4 שהוא נפרד בפני עצמו

מפני שזה לא שייך למה שנאמר קודם בסעיף 3. זה נראה כמן ניסיון להכניס משהו שלא

שייך. אם זה מופרד אפשר לנהל על זה דיון, כי זה לא קשור לנושא של מקרים חריגים



ולבדיקה בבית של נכים שהם עם בלוני חמצן.

עו"ד רות הורן;

זה קשור לוועדה הרפואית, זה הכל.
היו"ר מקסים לוי
אני מבקש להוציא מכאן את המילה וידיאו ולכתוב כל אמצעי חוקי שיסייע

לחקירה.

יהודה דורון;

אני נאבק בבית הזה ומקבל שיתוף פעולה בסוגיה הזאת. כל יושבי ראש הוועדה

הקודמים הביעו את עמדתם שהם נגד צילומי הוידיאו משום שזה פוגע בכבודו של האדם.

אני רוצה להעיר את תשומת ליבכ0 שאנחנו פה מדברים על הנכים הכי קשים. מדברים על

נכה שלא יכול לבוא להיבדק.

עו"ד רות הורן;

אנחנו לא מדברים על הקבוצה הזו, אנחנו מדברים על הסמכות של הוועדה בלבד.

יהודה דורון;

אם הצמדתם את הסעיף הזה לפה אז אני רוצה לומר שאסור לצלם בוידיאו בתוך

בית של נכה.
היו"ר מקסים לוי
אם אתה חושב שזה פוגע בך תלך לבית המשפט. "צילום הוידיאו" ימחק ויהיה כל

דבר חוקי אשר יסייע לחקירה.
עו"ד יובל חמצני
כל השנים אנחנו אומרים שצריכים להקים ועדת חריגים. לדעתנו זהו הפתרון

היחידי לכל בעיית של הנכים בכל מצבים. משום מה נציגי הביטוח הלאומי מתנגדים כל

השנים וחבל. הראנו להם שגם מבחינה חוקית אין שום בעיה עם זה. אנחנו מבקשים

הקמת ועדת חריגים משום שזה יכול להיות פתרון להמון מקרים שהיום אין להם פתרון

ובאמת הגיע הזמן.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו עוברים לסעיף תיקון רשימת הליקויים.

עו"ד רות הורן;

אנחנו מבקשים לתקן את רשימת הליקויים ולהוסיף עליה סעיף תיקון חדש שמדבר

על החלפת מפרקים. אנחנו רוצים לקבוע שמפרק שהוחלף והתרופף תזכה את המוגבל

בניידות ב-60%.
קרולה אופנהימר
אני נציגה של מושתלי מפרקים צעירים מגיל 18-65. אנחנו התארגנו לפני חצי

שנה וכבר יש לנו 150 איש ברשימה. היום הו ועדין הרפואית יכולה להתייחס למצב של

פרק מתרופף גם ברשימת הליקויים בסעיף ה', במפרקים מדומים. היא יכולה למצוא

איזשהו דימיון בין פרק מתרופף לבין פרק מדומה.

עו"ד רות הורן;

פסיקה של בית הדין לעבודה אומרת שבהסכם הניידות הוועדה איננה מוסמכת לקחת

סעיף ליקוי אחר ולהתאים אותו לליקוי של הנכה, במקרים מאוד מיוחדים הוועדות

עושות כך, אנחנו לא מערערים על כך ולכן חשוב שרשימת הליקויים תתייחס לליקויים

האלה כי אחרת לכאורה הוועדה לא מוסמכת לדון במצבים האלה. אם אנחנו מוסיפים את

הליקוי לרשימה אנחנו רק מקילים עם אנשים שהליקוי הזה קייס אצלם.
יהודה דורון
אני חושב שנעשה עוול עם ציבור מאוד גדול של נכים שחושבים האם הם הולכים

לעשות את הניתוח, משום שאם הם הולכים לעשות את הניתוח הם מפסיקים להיות נכים.

ברגע שמחליפים להם את העצם אומרים להם שברגע שהחליפו להם אז אין להם את הנכות

המוטורית כביכול. אבל ככל שהאדם לא מקבל את הרכב אלא הוא הולך ברגל, אז השחיקה

שלו היא הרבה יותר גבוהה וזאת יוכל לומר לך כל רופא. זאת אומרת, האיבר נשחק

והוא נזקק לניתוח נוסף. למה אנחנו צריכים להוביל את הנכה למצב שהוא יחשוש

לעשות את הניתוח? וכאשר הוא עשה את הניתוח מדוע אנחנו צריכים להוביל אותו למצב

שהוא יצטרך לעבור עוד ניתוח ואז נכיר בו וניתן לו 60% בגלל התרופפות? מדוע

צריך להוביל אותו לסבל ולעוגמת נפש? אם קבעת בזמנו שמגיע לנכה 80% או 70% והוא

עבר ניתוח אז תשאיר אותו באותו מצב. עצם עשיית הניתוח ואחר כך השחיקה שיש לו

לא צריך לפגוע בזכות שלו לרכב, כי הרכב יכול למנוע את השחיקה. מדוע ליגוע

בנכים האלה? בשביל מה צריך את כל הדברים האלה?

היו"ר מקסים לוי;

אני מוכרח לומר שהדברים שלך הם הגיוניים מאוד, אבל באיזשהו מקום צריך

לראות שהרפואה היום מתקדמת ואנשים חוזרים למוטב, אז למה לשלם לו את הניידות?

לדעתי זוהי שאלה של מומחיות ואני לא יכול לקבוע כי אני לא מומחה ולא רופא.
פרופי חיים בויקס
הרי ההצעה הזאת היא מקילה וכשכתבו את הסכם הניידות הקודם וכתבו את רשימת

המוגבלויות לא היו קיימים מפרקים מלאכותיים, לכן כל הסכם הניידות לא כולל מפרק

מלאכותי. יש פרק על מפרק מדומה ואין לזה שום קשר עם מפרק מלאכותי. הוועדה

הציעה את זה לביטוח לאומי והוא תמך בזה. אדם נהנה מרפואה המודרנית וכאשר

לוקחים את אותו מפרק כואב או מוגבל שאי אפשר לזוז איתו ומקצים לו סעיף שאומר

שכאשר לוקחים את ראש הירך ושמים משהו ממתכת או מפלסטיק, נותנים לו מערכת חדשה.

רבותי, אני ראיתי לא מעט חולים כאלה והם הולכים. ראיתי חולות כאלה שרוקדות אחר

כך יפה ובחופשיות. לעומת זאת, אני אינני אומר שכולם כאלה.

דורון, כאשר אדם עובר ניתוח כזה ויש לו עדיין מוגבלות, יש לו סעיפי זיכוי

במוגבלות שלו. אם לעומת זאת הניתוח הצליח הצלחה אבסולוטית לתקופה מסוימת

שיכולה להיות אינדיבדואלית לגמרי, זה יכול להיות שלוש שנים וגם תשע שנים, אין

שום הצדקה מוסרית במערכת כמו שלנו לתמוך בו על ידי ניידות באותן תשע שנים.
היו"ר מקסים לוי
אני אבקש כאן חוות דעת מומחים. אני לא רוצה לקבוע פה גורלות לבני אדם.

הסעיף הזח יורד ואנחנו נקבע שצוות רפואי מוסמך יתן חוות דעתו בכתב.
קרולה אופנחימר
אנחנו הבאנו חוות דעת.

היו"ר מקסים לוי;

אני מוריד את הסעיף הזה ואני אבקש לקבוע ועדת מומחים ותוך כמה ימים הנושא

הזה יבוא לדיון כאן.
עו"ד יובל חמצני
רק שהנושא הזה לא יקבר בוועדה ושזה יהיה באמת תוך עשרה ימים.
היו"ר מקסים לוי
לא יקבר.
עו"ד רות הורן
האם אתה רוצה שאנחנו נביא חוות דעת?
היו"ר מקסים לוי
כן. אנחנו נתחם את פרק הזמן לכך לעשרה ימים.
יחזקאל בקל
מאחר ומשרד הבריאות הקים כבר פעם ועדת מומחים והם המליצו לנו על זה, אני

מציע שהם יתיעצו במומחים שלהם כי עד שאנחנו נביא מומחים זה יכול לקחת לנו

חודש. להם יש את כל הגישה למומחים ולרופאים והם המליצו לנו על השינויים.

יש לנו הרבה גכים שמחכים לתיקון הזה ולטובתם אני רוצה לומר עוד משהו.

אנחנו הלכנו גם על עלויות תקציביות מסוימות יחד עם האוצר. ההיקף פה של מספר

האנשים הוא גדול מאוד. אם נכניס עכשיו לתיקון הזה גם את כל אלה שעוברים את

הניתוח הזה וממשיכים לקבל, אז אני לא יודע לאן אנחנו נגיע מבחינת העלויות. אני

מפחד מאוד שיעצרו לנו את התיקון הזה ויגידו לנו: בואו נמשוך את כל התיקון הזה

ואז אנחנו נתקע את זה. אני הייתי ממליץ פה לחברים להעביר לפחות את התיקון הזה.

אם יש ויכוח על המקרים האחרים שכן עוברים ניתוח, אנחנו ננתח אותם ונעביר את

הדיון הלאה, אבל לפחות שנעביר את המקרים האלה כדי שלא נפגע באנשים שמחכים.
היו"ר מקסים לוי
יכול להיות שהוא צודק משום שיש אנשים שמחכים לזה ואם אנחנו לא נאשר הם

יפגעו מזה. מבלי לגרוע מזה, אני מציע להביא לכאן חוות דעת ולדון בה. אם לאחר

מכן תהיה איזשהי בעיה נוכל לתקן.

אנחנו עוברים לסעיף הבא.



עו"ד רות הורן;

היום אין לנו בהסכם אפשרות לסייע לרכישת מתקן שמרים את כסא הגלגלים לרכב.

אנחנו סייענו בנושא הזה במסגרת של פרויקט שנעשה במשרד ומתוך המסקנות שלמדנו

מהפרויקט הזה אנחנו רוצים לקבוע היום את הכללים בהסכם הניידות. הזכאות למתן

הסיוע תהיה מותנת בתנאים שפורטו כאן בסעיף 3: שיהיה מדובר במי שזכאי לקיצבת

ניידות. שוועדה רפואית קבעה כי הוא זקוק לעגלת נכים ומשתמש בה. שיש לו רכב

שמתאים להתקנת המתקן הזה. שהוא לא זכאי לסיוע בנושא הזה מכוחו של חוק או הסדר

אחר ושהוא לא קיבל סיוע כזה בחמש השנים האחרונות. הנכה ידרש להתחייב שהוא לא

יעביר את המתקן שמימנו לו לאדם אחר ושהוא מבטח אותו על מנת שאם יקרה נזק אפשר

יהיה לקבל פיצוי. הוא יהיה חייב להודיע לנו בכל מקרה שהוא מסר את הרכב, שהוא

מכר אותו למישהו אחר או שהוא הפסיק להשתמש בו משום שהוא אושפז או נאסר. אנחנו

מציעים כללים שיאמרו באילו נסיבות הוא חייב למוסד את הסיוע שהוא קיבל לצורך

רכישת הרכב. במקרה הרגיל ככל שהנכה יחזיק את המתקן יותר זמן אצלו, הסכום שהוא

יחזיר לנו ילך ויפחת בהתאם לכללים שאנחנו מציעים.
יהודה דורון
ההצעה היא הצעה טובה. יש לי רק הסתייגות לסעיף (ח)(2) שאומר: "המוגבל

בניידות אושפז, נאסר, וכו'". אני הייתי אומר להאריך את התקופה של השישה חודשים

ל-12 חודשים לפחות. זה לא הוצאה וזה לא נזק.
עו"ד רות הורן
מוגבל בניידות שנמצא במאסר או מאושפז ל-12 חודשים, אז אין היגיון שהמתקן

ימשיך ליסוע שנה שלימה בידי אדם שהוא לא נכה, כי הנכה עצמו לא נוהג ברכב.
יהודה דורון
נניח שאדם לצורכי עבודה יצא לחוץ לארץ ולקח איתו את הרכב.
היו"ר מקסים לוי
מה קורה לאדם כזה?
עו"ד רות הורן
זה חריג בהסכם שמאפשר באמת בנסיבות מסוימות להוציא את הרכב. מעבר לכך אין

זכאויות בניידות מחוץ לישראל. גם אין בכך היגיון משום שכל המערכת של המיסים

וההוצאות בחוץ לארץ היא לחלוטין אחרת. הזכאויות הן רק בתוך ישראל.
עו"ד אושרת טוקר מימון
אני מבינה שיש אפשרות להחליף רכב תוך פחות מחמש שנים, אז מה קורה אם אדם

מחליף רכב תוך פחות מחמש שנים והוא רוצה מתקן חדש ברכב החדש?
דיצה נחמדי
יש אפשרות להעתיק את המתקן ואנחנו נממן לו את ההעתקה.
יהודה דורון
בסעיף (ט) כתוב: הסיוע יוחזר למוסד בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים.

לנכה לא ניתן הצמדה בנושא הזה. אני אומר שאת ההצמדה למדד צריך פה לבטל.
עו"ד רות הורן
למה צריך לבטל?

יהודה דורון;

בסעיף (י) אתם מבקשים את המתקן במלואו. כשאת נותנת לי מתקן ואני שם אותו

על הגג, באותו הרגע הערך של המיתקן ירד. הוא לא נשאר אותו דבר. את אומרת שאני

חייב להחזיר לך אותו במלואו.

עו"ד רות הורן;

-זה במלוא שיעורו בעת ההחזר.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו עוברים לסעיף הבא.

עו"ד רות הורן;

הסעיף מדבר על המשך תשלום קיצבת ניידות במקרה שהרכב אבד או נהרס ללא

תקנה. אנחנו רוצים להאריך את התקופה שאנחנו משלמים קיצבת ניידות במקרה זה.
היו"ר מקסים לוי
זה יפה מאוד. אין הסתייגויות.

עו"ד רות הורן;

התיקון הבא בא להבהיר תיקון קודם שעשינו בהסכם. אנחנו בתיקון קודם אמרנו

שאם אדם מקבל קיצבה גבוהה כמשתכר נמשיך לשלם אותה גם בתקופה שהוא מקבל דמי

פגיעה אם חס וחלילה היתה לו תאונה עבודה, או דמי אבטלה וכו'. הניסוח שקבענו

היה מעט נוקשה ואמרנו שמדובר רק בהמשך תשלום. דמי אבטלה לעיתים משתלמים ויש

הפסקות בתשלום ואז יכול להיווצר מקרה שאנחנו לא נוכל להמשיך לשלם.

היו"ר מקסים לוי;

אדם שעובד מקבל כפול.
עו"ד רות הורן
ואם יש לו תקופת אבטלה באמצע אז אין סיבה להפסיק את התשלום וזה מתוך

תקווה שהוא יחזור להשתלב במעגל.
היו"ר מקסים לוי
החוק מתיר שישה חודשים, נכון?
עו"ד רות הורן
נכון, ואת זה אנחנו רוצים לעגן בצורה ברורה.
יהודה דורון
כאשי- אנחנו תיקנו את הסעיף הזה ב-94 עם הביטוח הלאומי ועם האוצר, אמרנו

לא יכול להיות שאדם שהולך להפש עבודה לא יקבל בינתיים את קיצבת הניידות המליאה

לשישה חודשים. אמרנו שנותנים את זה לאדם כדי שהוא יגיע לעבודה. קורה פה מצב

הפוך שעצמאי שהוא לא יכול לקבל דמי אבטלה לא נהנה מזה. הוא לא יכול לקבל את

השישה חודשים וגם הוא יכול להשתקם תוך שישה חודשים. אני רוצה שנגדיר כאן

בתיקון שגם עצמאי יכול לקבל בשישה חודשים את דמי האבטלה, כי אחרת מה עשינו?
עו"ד רות הורן
אני מוכנה לבחון את חנושא. אני באמת לא יכולה לענות לך כרגע. אנחנו נצטרך

לחפש כאן איזשהו פתרון שקשור אולי לתהליך של שיקום מקצועי. אצל עצמאים, לא

במקרה, לא חל ביטוח אבטלה, כי קשה מאוד לתחום מועד שממנו הפסיק להתקיים. זה

תמיד תהליך מאוד מתמשך. אני לא יודעת להגדיר הגדרות של עצמאי שהעסק שלו

הסתיים. יכול להיות שיש פתרונות ואני ברצון מוכנה לבחון את זה.
היו"ר מקסים לוי
תרשמי לך את הנושא הזה.
עו"ד רות הורן
הסעיף הבא הואחישוב הפחת הנוסף בידי המוסד. הפחת הנוסף הוא אותו פחת

שמאפשר לנכה לרכוש לעצמו רכב חדש בלי להיכנס להוצאה גדולה מידיי. לפי ההוראה

בהסכם אנחנו צריכים ללמוד או לחשב את הפחת הנוסף לפי הכללים שחלים בצה"ל.

הואיל ולנו יש דגמים קובעים מעט אחרים, אי אפשר להעתיק את החישוב באופן מלא

ולקבל את התוצאה הרצויה שרצינו להשיג. לכן אנחנו עושים את החישוב בהתאמה ואת

זה אנחנו פשוט רוצים להגיד בהסכם. זה לא כתוב היום, אבל כך אנחנו פועלים באופן

מעשי.
דורון יהודה
אחד הדברים הכי יפים שהצלחנו לעשות בהסכם הניידות הוא להצמיד נושא מסוים

לנכי צה"ל. זה היה בזמנו של ספיר. הוא הצמיד את הנושא של החזר הלוואה עומדת

למכס כמו שנהוג לגבי נכי צה"ל וזאת מתוך מגמה שנכה לא יפסיד כסף בהחלפת חרכב.

הדגמים שלנו היו זהים לנכי צה"ל ולא היתה בעיה. הביטוח הלאומי והאוצר באו

והחליפו את הדגמים וגרמו לנכים להפסדים גדולים. אני יודע שחלק גדול מהנכים פנו

בכתב ליושב ראש הוועדה. הם הגיעו למצב שהם לא יכלו לקנות אוטו מכיוון שהם

החזירו כסף לא בהתאם להסכם הניידות. כל שרי העבודה הנוגעים בדבר ביקשו לבדוק

את הנושא, מדוע קורה שהחישוב לא נעשה כפי שהוא כתוב בהסכם? הביטוח הלאומי לא

נתן תשובות. הוא תמיד אמר שזה לא נכון ושהוא נוהג כרגיל. מנכ"ל הביטוח הלאומי

בדק את הנושא ומצא שנותנים פחתים נוספים לנכי צה"ל, מעבר לפחת הרגיל שמעבירים

למכס, כך שנכי צה"ל לא מפסידים. כאשר עלינו על הסוגיה הזאת הם התחילו לתת גם

מענקים. זאת אומרת, שחישוב ההחזר לא היה נכון. אז הוא הנהיג שיטה חדשה. הוא

אמר: את הדגמים ששיננו אני לא מחזיר, אבל אני אעשה לכם חישוב של החזר נוסף על

מנת שלא תפסידו וזה מה שמבקשים לתקן.

אני הייתי מבקש שהדגמים יחזרו להיות דגמים מקבילים ואז מימלא החישובים

יהיו זהים. למשל, היום אני צמוד לנכה צה"ל בדגם אלפיים אם מגיע לי אוטו מסוג

"וולבו" וגם לנכה צה"ל מגיע "וולבו". "בוולבו" הנכים לא מפסידים כסף כי הדגם

אותו דגם. ברגע שהם שינו את הדגמים הם פגעו בציבור הנכים. אני מאשים את הביטוח

הלאומי ואת האוצר כי הם שינו את הדגמים ואת המצב הזה אנחנו צריכים לבוא היום

ולשנות. אני גם פניתי לבג"ץ בנקודה מסוימת בנושא הזה.



אני טוען שעצם השינוי של הדגם הוא זה שיצר את הנזק לציבור הנכים. אני לא
אומר כסף. אני אומר
בואו נשנה את הדגם שיהיה זהה. אני רוצה שתענו לי תשובה

לשאלה מדוע ב"וולבו" לא מפסידים?

שלמה כהן;

זה תלוי במצב השוק של מחירי הרכב. היו שנים בוולבו כן הפסידו. אין לזה

כללים. אנחנו לא יכולים לפעול על בסיס של דברים שהם בלתי חוקיים הוא שהם בלתי

קבועים בתקנות ובחוקים. כאן אנהנו מציעים שיטה שבאה לשפר את המצב הקיים ונדמה

לי שלפי השיטה הזאת לא יהיו הפסדים. אתם צריכים להבין גם שכל דבר הוא יחסי.

יהודה דורון;

אני מוכן לקבל את השיטה הזאת אבל אני רוצה שיוסיפו בסוף הסעיף ובתנאי

שנכה לא יוסיף כסף בעת ההחלפה.

עו"ד רות הורן;

זה לא ניתן לעולם.
היו"ר מקסים לוי
דורון תראה, כתוב כאן שהסעיף קובע שאחוזי הפחת הנוסף הניתנים לפי ההסכם

יהיו זהים לאחוזי הפחת הנוסף הניתנים על ידי משרד הבטחון לנכי צה"ל. אז מה אתה

רוצה?
יהודה דורון
אני ממשיך לקרוא את הסעיף עצמו מהסכם הניידות שלא כתוב כאן כרגע והוא

אומר: "המטרה של הפחת הנוסף להוביל את הנכה להגיע לאותו סוג רכב שהיה לו".
עו"ד רות הורן
זה לא כתוב וזה לא ניתן. אני אראה לך את הסעיף.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו עוברים לסעיף הבא.
עו"ד רות הורן
בסעיף הבא אנחנו מבקשים שוב לתקן תיקון שעשינו בשנים האחרונות. אנהנו

הקלנו עם אדם שחייב להחזיר את ההלוואה העומדת משום שלא מתקיימים בו יותר

התנאים של מוגבל בניידות ואז נתנו לו שהות של 12 חודשים להחזר הלוואה עומדת.

אותו סעיף מדבר גם על אדם שמלכתחילה לא התקיימו בו התנאים. למעשה האמירה הזאת

מתייחסת לאדם שקיבל שלא כדין מלכתחילה את הזכאות. במקרה הזה אנחנו לא חושבים

שמוצדק לאפשר לו להחזיק עוד שנה ברכב ורק אחר כך להחזיר את ההלוואה העומדת.

אנחנו מבקשים לתקן שרק במקרה הזה הוא יהיה חייב להחזיר מיד את ההלוואה העומדת.
היו"ר מקסים לוי
אם כן יש לנו שני נושאים. ראשית, להפחית ל-15 חודשים. שנית, אני מבקש

שתהיה בוועדה תוך חודש ועדת מומחים.



עו"ד רות הורן;

בינתיים נוכל לתקן את התיקון שכן ניתן. אנחנו נגיש חוות דעת.

אבי עמידור;

הייתי רוצה לברך את הוועדה, את המוסד לביטוח לאומי ואת האוצר שגילו הפעם

פתיחות לכל הנושא הניידות. אני חושב שהדברים שהובאו היום לשולחנה של ועדת

העבודה והרווחה של הכנסת הם דברים מרחיקי לכת שעליהם נלחמנו במשך שנים רבות

ואני רוצה לברך את כל הנוגעים בדבר. קשה מאוד להגיע למצב אופטימלי, אבל עצם

הפתיחות וההקלה בכל נושא הניידות הוא דבר שיכול לתת מזור להרבה נכים.

אדוני היושב ראש, יש לנו עוד בקשה שהיא לא מופיעה פה אבל היא על דעת

המינהלה ועל דעת האוצר והיא בנושא של נוהג נוסף, בן משפחה שגר עם הנכה או

ברדיוס של 500 מטר, שלא תהיה הגבלה שזה יהיה אחד הבנים הספציפים. כלומר, אם

אותו בן לא נמצא שבן אחר יוכל לנהוג.
היו"ר מקסים לוי
צריך לבדוק את הנקודה הזאת.
עו"ד רות הורן
מה שמבקשים כאן הוא לא להגביל את מספר קרובי המשפחה שיכולים לנהוג ברכב.

אין מחלוקת על המרחק. אנחנו היום מאפשרים רק לשניים מבין האנשים שנכנסים

להגדרה לנהוג ברכב, והבקשה היא כאן שאם מדובר בקרוב משפחה שלא תהיה הגבלה של

מספר האנשים. השאלה היא אם זה מקובל על דעת האוצר?

נטאשה מיכאלוב;

כן.
עו"ד רות הורן
אם כך, גם אנחנו מסכימים.
יהודה דורון
גם אני מרוצה מהתיקונים, אלא שאני חושב שאתם צריכים לעשות קצת יותר.

עו"ד יובל חמצני;

לצערי אני לא יכול להצטרף. מצד אחד כל הכבוד לנציגי הביטוח הלאומי, אני

יודע שהם מזיזים דברים, אבל אני חושב שזה רק טיפה בים. אני כנכה צה"ל רואה כל

השנים את ההבדלים העצומים ואני רואה את כל הזכויות שיש ליתר הנכים שהם לא נכי

צה"ל. ההתקדמות היא בזעיר אנפין וחייבת להיות כאן איזשהו מהפיכה.
עו"ד לאה דקל
אם כבר עושים תוספות אני מבקש שישקלו עוד שתי נקודות. ראשית, יש הגבלה של

גיל של אדם מעל גיל 65 ובצדק כדי לא להרחיב יותר מידיי את מעגל הזכאים

לניידות. יש לשקול אפשרות שבה אדם שהוא מעל 65 והוא משתכר והוא מוגבל בניידות

והוא זקוק לרכב, שהוא כן יכנס למעגל הזכאים. אני מתייחסת בעיקר לעולים חדשים

שהגיעו לארץ אחרי גיל שהם זכאים לניידות, אשר הם משתכרים והם מוגבלים בניידות.



אני לא חושבת שמדובר במספר רחב של אנשים ואני מבקשת לחשוב על אפשרות כזו.

הנושא שני הוא נושא האיסור לקבל הטבות לפי הסכם ניידות וגם שירותים

מיוחדים או ילד נכה. משפחה שיש לה ילד נכה שהוא מוגבל בניידות והיא מקבלת

תמיכה עבור הילד הנכה, איננה יכולה היום לקבל עזרה לניידות של הילד חזה שהיא

צורך נפרד. זה לא זהה לאחזקה של אותו ילד. כנ"ל לגבי אותו מספר של אנשים

שזכאים לשירותים מיוחדים. אני יודעת שדיברו על זה, אבל אם כבר יש הזדמנות

שמכניסים תיקונים כל כך מרחיקי לכת אז אני אבקש גם התייחסות לנושא הזח.

דורון יהודה;

מצאתי את הקטע בהסכם שעליו דיברתי לגבי החזר המיסים ובו כתוב: "באחוז הזה

לאחוז הפחת הנוסף הניתן ביום החזר הלוואה עומדת לנכים כמשמעותה בחוק נכים

ותגמולים שיקום של נכי צה"ל שברשותם" וזה מה שחשוב לזכור "רכב קודם מאותו

סוג". זאת אומרת, המטרה של הפחת היתה להוביל אותי לאותו רכב מאותו סוג שהיה

לי. זאת אומרת, אני לא צריך להפסיד כסף כשאני מחליף רכב.
עו"ד רות הורן
זה לא מה שכתוב. מה שכתוב הוא שלנכה צה"ל יש רכב מאותו סוג.
דורון יהודיו
אז אם את שינית את הדגם אז זה לא אותו סוג.
שלמה כהן
לא בטוח שזה יפעל לטובתך. תיזהר.
היו"ר מקסים לוי
אתה הלכת לבג"ץ ונראה אם תנצח.
נטאשה מיכאלוב
אותו תיקון שמתייחס להקטנת התקופה הנדרשת על מנת לקבל רכב אלפיים סמ"ק

מ-24 חודשים ל-21 חודשים, הוא דבר עקרוני לאוצר. אנחנו לא נסכים ולא מסכימים

להקטנה מעבר ל-21 חודש. ההסכמה שלנו להקטין את זה באה בעקבות הפסיקה ובעצם זה

די "נכפה" עלינו. מתוך יתר הדברים שקיימים בהסכם הניידות זה פחות מחויב

המציאות, מכיוון שזה לא דבר פונקציונלי. למעשה, זו הטבה נוספת שניתנת לנכה

שעובד זמן ממושך. אני רוצה להזכיר שבלאו הכי נכה אשר עובד ומשתכר מקבל קיצבה

פי שתיים יותר גדולה מאחד שאיננו עובד, כך שהתמריץ לעבוד כבר קיים בהסכם.

העניין הזה הוא עקרוני לנו ואנחנו נתנגד להקטנה מתחת ל-21 חודש.
היו"ר מקסים לוי
מתי אתם לא מתנגדים?
נטאשה מיכאלוב
ליתר השיפורים וההטבות אנחנו לא מתנגדים. עובדה שהסכמנו.
שלמה כהן
זה הרבה בזכות התרומה של האוצר. הם היו מאגד פתוחים.
עו"ד יובל חמצני
זה עצוב שאתם לא מסכימים ל-15 חודש.

נטאשה מיכאלוב;

אני לא רואה את הזכאות הזאת לרכב אלפיים סמ"ק מחויבת המציאות.
היו"ר מקסים לוי
אנחנו מבקשים 15. בואו נתייעץ. אפשר לעשות מחשבה שנייה משום שזה לא דבר

אבסולוטי.

עו"ד רות הורן;

אני לא הייתי רוצה לעכב התיקונים בגלל זה.
היו"ר מקסים לוי
אני לא מעכב. אני אומר שצריך להוריד את זה ל-15 חודש.
נטאשה מיכאלוב
אולי תאשר את ה-21 חודש תוך כדי זה שאנחנו מבטיחים שוב לקיים על זה דיון

לגבי הורדה נוספת.
היו"ר מקסים לוי
בסדר.
נטאשה מיכאלוב
יש לי עוד הערה לגבי סעיף 4 שמדבר על אפשרות של ועדות רפואיות לבדוק את

הנכה בבית. אני לא הייתי רוצה שכאן אנחנו נקבע משהו שיתכן שפוגע בנוהלים של

משרד הבריאות.
היו"ר מקסים לוי
לא. אנחנו קבענו בשני האופנים.
עו"ד רות הורן
אנחנו נותנים לוועדה סמכות להחליט בעניין הזה. זה הכל.
עוייד אושרת טוקר מימון
אני היועצת המשפטית של ארגון בזכות, המרכז לזכויות בני אדם עם מוגבלויות.

אני רוצה להעלות כמה בעייות עם הסכם הניידות באופן כללי. ראשית, הסכם הניידות

מופיע בהסכם, לא בתקנות ולא בהוק ולכן כל דבר דורש הסכמה של האוצר. צריך לחשוב

על החלת ההסכם בתקנות ולהפסיק עם התיקונים הספוראדים האלה.



שנית, עניין מיצוי הזכויות. אין לנו היום במרכז שום אפשרות לקבל הסכם

שמכיל בתוכו את כל התיקונים. אין לנו ניסרו אחיד שאנחנו יכולים לקבל מהמוסד

לביטוח לאומי שמכיל את כל התיקונים והתיקונים הם רבים. אנחנו מבקשים מהמוסד

לביטוח לאומי להנפיק הסכם משולב.

שלישית, ישנה בעיה עם אנשים שהם עובדים והם לא מגיעים לדרגת ההשתכרות כפי

שנקבע בהסכם הניידות. למשל, עובדים במפעלים מוגנים שלא יכולים לקבל את

השירותים המיוחדים וגם את הסכם הניידות. אולי אפשר לחשוב על תיקון שמדבר על

אדם עובד ולא על אדם משתכר כדי שזה יוחל גם על עובדים במפעלים מוגנים. עו"ד

לאה דקל דיברה על גימלת ילד נכה ואני רוצה להצטרף לדבריה. המצב הוא מאוד מאוד

קשה. הורים לא יכולים לקבל את קיצבת הניידות בנוסף לגימלת ילד נכה.
היו"ר מקסים לוי
אני רוצה לומר שגם טיפה בים היא הטבה. יש פה הטבות מסוימות לגבי אוכלוסיה

שהחברה חייבת לה, זה לא שעושים טובה למישהו, אלא שיש מיגבלות תקציביות וצריך

לחלק את העוגה התקציבית בצורה נכונה. אני חושב שיש כאן הרבה דברים שהם

מוסדרים. נכון שהם צריכים להיות בתקנה ולא בהסכם כזה. אני מניח שהדברים

הנוספים שדיברנו עליהם יעלו לדיון נוסף גם בביטוח הלאומי וגם באוצר. תוך חודש

ננסה להגיע לדיון בנושא המומחים וביתר הדברים שנשמעו כאן. אולי נוכל לתקן.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.

קוד המקור של הנתונים