ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/01/1997

סקירת נשיא בית-הדין הארצי לעבודה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטקול מסי 45

מישיבת ועדת העבודה והדווחה

יומ רביעי ד בשבמ התשנ"ז (15.1.97) שעה 09:00
נכחו
וזבת הוועדה: מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

תמר גוז'נסקי

סופה לנדבר

יוסי כץ
תחמנים
נשיא בית הדיו הארצי לעבודה השופט מנחם גולדברג

אוריאל אברמוביץ - בית הדין הארצי לעבודה

רינה איש שלום - ספרנית ראשית, בית הדין הארצי לעבודה

יעקב גרשפלד - בית הדין הארצי לעבודה

שלמה יצחקי - הממונה הראשי על יחסי עבודה,

משח- העבודה והרווחה

עו"ד ישראל פחד - סגן היועץ המשפטי,

משרד העבודה והרווחה

עו"ד רון דול - יועץ משפטי בלשכת הממונה על השכר,

משרד האוצר

אורלי קרקובסקי - משדר האוצר

דן אורנשטיין - משרד המשפטים

עו"ד שמואל בריצמן - יועץ משפטי, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד אורלי לייבו - ההסתדרות הכללית החדשה

משה כהנא - מזכיר איגוד מקצועי,

הסתדרות עובדים לאומית

עו"ד יהודית נחמן - יועצת משפטית, הסתדרות עובדים עמית

עו"ד מיכאל הילב - מנהל המחלקה למשפט עבודה,

התאחדות התעשיינים

יעקב לנגה - לשכת עורכי הדין

לאה דקל - לשכת עורכי הדין

לימה בלום
יועץ משפטי
משה בוטון
מנהלת הוועדה
אסתר אדלר
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
סקירת נשיא בית הדין הארצי לעבודה.



סקירת נשיא בית-הדין הארצי לעבודה.
היו"ר מקסים לוי
בוקר טוב. אנו מקבלים בברכה את כבוד נשיא בית הדין הארצי לעבודה השופט מנוזם

גולדברג. ועדה זו דנה בהרבה נושאים הקשורים ליתסי עובד - מעביד חבויות עובדים שמן

הסתם מגיעים לבית הדיו לעבודה.

אני סבור שתיקים המונחים זמן ארוך בבית הדין לעבודה יוצרים בעיה מבחינת העובד,

הנפגע מהעיבוב ויש לחשוב על פתרון לבעיה.

נושאים חשובים במו ההפרטה, פגיעה בזבויות העובדים, עובדים זרים חבויות של

מעסיקים נדונים בבית הדיו לעבודה ויש חשיבות רבה לדרר בה רואה נשיא בית הדין את

הנושאים האלה.
השופט מנחם גולדברג
אני מודה ליושב ראש הוועדה שממשיך במסורת שנמשבת שנים להזמין את נשיא בית

הדין לסקירה על הנעשה בבתי הדין.

לוועדת העבודה והרווחה יש את הסמכות המלאה כוועדה פרלמנטרית לדון, לאשר או

לדחות הצעות חוק שעניינם זכויות עובדים בתחום הקיבוצי, בתחום האינדיבידואלי

ובתחום הבטחון הסוציאלי. כמובן שוועדה זו אחראית על התיקונים הנעשים מפעם לפעם

בחוק בתי הדין לעבודה, למרבה הצער חלק מהתיקונים מובאים לוועת החוקה חוק

ומשפט, משום שמול המערכת המשפטית הרגילה אנחנו מרגישים לעיתים כמעט כמו "בנים

חורגים", שעה שמנסים להלביש את אמות המידה היפות למערכת הכללית גם למערכת

בתי הדין לעבודה.

אחד הדברים המעניינים שבתקופה מספטמבר עד דצמבר 1996 היה גידול משמעותי לא

מוסבר במספר התיקים שהגיעו לבית הדין לעבודה, חאת ללא חקיקה חדשה, כמו שהיה

לאחר חקיקת חוק שכר מינימום שבעקבותיו היה גידול ניכר במספר התיקים.

התביעות הן בכל התחומים כמו לדוגמא גל גדול של תביעות של האוכלוסיה הבדואית

בבאר שבע, וזלק מהגידול הזה מוסבר והוא תוצאה של פסיקת בית הדיו לעבודה בקשר

לזכויותיהם של הבידואים ששירתו במשטרה, אך אלו מספריס זניחים.

בעיית הפיגורים במערכת מטרידה אותנו מאוד, יחד עם זאת אני רוצה לציין שלמעלה

מ- 80% מסו כל התיקים הדיונים בהם מסתיימים תוך שנה, למעלה מ- 93% מהתיקים

ב"דיון מהיר" מסתיימים תור שנה ו- 85% מהם מסתיימים תור חצי שנה. זהו אחד ההישגים

הגדולים של המערכת.

למרות העומס הגדול המוטל על בתי הדין מספר השופטים אינו מתעדכן בהתאם לגידול

במספר התיקים. בבאר שבע חסר במשך שנתיים שופט ובירושלים חסרו שני שופטים, הם

מונו רק עתה וטרם הושבעו. עובדה זו נותנת אותותיה בפיגור שנוצר. אנו מאוד מקווים

שבמרוצת השנה הזו המצב יתוקן משמעותית אם כי לא לחלוטין.

אנו צריכים לקבל תיגבור שופטים מעל ומעבר למערכת הכללית. נאמר לי לא פעם

שאנו במצב טוב יותר מהמערבת הכללית, דבר זה אומנם נכון אר הוא לא מהווה לגכינו

אפילו חצי נחמה, משום שתביעה אזרחית של 5000 שקלים היא הנביעה קטנה ואילו בבתי

הדין לעבודה תביעה בסבום מה היא לפעמים משבורת של חודשיים או פיצויי פיטורין



של שנתיים. הקצאת השופטים למערכת היא הקצאה יחסית למערכת הכללית ודבר זה נותן

את אותותיו.

אני רוצה לומר מספר מילים על הפסיקה בשנה האחרונה שהיא מאוד עקרונית. אני

אתחיל בשני פסקי דין שהמעסיקים לא אהבו והם ציוני דרך בפסיקה וביחסי העבודה,

האחד הוא בעניין שכר המינימום. במשך שנים היה נתוש ויכוח שלא הגיע לערכאות לגבי

השאלה אם עובדים המועסקים בפרמיות ומגיעים לפחות מ- 30% מהפרמיה זכאים לשכר

מינימום, או זכאים לשכר מינימום פחות סכום הפרמיה הממוצעת. אנו הכרענו את הכף

לכיוון של זכאות לשכר מינימום מלא גם אם אינם מגיעים לפרמיה הממוצעת, כלומר,

הפרמיה הממוצעת תתחיל להמנות אתרי שכר המינימום ולא מתחתיו.

פסק הדין השני הוא שינוי הלכה שבג"ץ קבע לבית הדין לעבודה בשנת 1973 בכיוון זה

שמותר במקרים הראויים לאכוף יחסי עובד ומעביד. עשינו זאת בפסיקה לגבי מפעלי

תחנות דן ואגד בהם פוטרו שני חברי ועד על כך שניסו לארגן את העובדים במטרה לחתום

על הסכם עבודה קיבוצי עם ההסתדרות הכללית.

ניסינו לצמצם את המונח שביתה פוליטית. היתה שביתה של בזק נגד הצעת חוק

שהונחה על שולחן הכנסת בנושא הוצאת סמכויות מבזק. קבענו שזו אומנם שביתה פוליטית

כי היא שביתה נגד מעשה חקיקה, אך היא נוגעת ישירות לכיסם של העובדים. בזק

והמדינה עתרו לבג"ץ שקבע שזו שביתה מעין פוליטית. לדבר זה היו השלכות מאוד

רציניות באירועים הלא משמחים בחודש שעבר. המעסיקים היו אלה שהסתמכו על פסיקת

בג"ץ בתחום הזה.

נושא ההפרטה עדיין לא הגיע בכל היקפו לבית הדין לעבודה. הוא הגיע במגזר אחד

קטן של הפרדה בתעשיה האווירית. ניסו להפריד את רמת"א המפעל של התעשיה

האווירית בבאר שבע מהמפעל הכללי ולהשאיר אותו עדיין באותה בעלות. העובדים

התנגדו מטעמים שונים והיה מו"מ מייגע שלא הסתיים בהסכמה. בית הדין קבע שלפני

הפרטה והפרדה חייבת להיות התייעצות בתום לב עם נציגות העובדים במגמה להגיע

להסכם, אבל לא כתנאי.

דבר נוסף שהוסף על ידי בית הדין וגם הוא שנוי במחלוקת אצל המשפטנים שבמקרה

כזה של שינוי בעלות הזכות של העובד להתפטר עם פיצויי פיטורין שמורה לו, דבר

שבתעשייה האווירית לא התלהבו ממנו, משום שלטענתם אם מפרשים את החוק באופן

יבש שינוי בעלות שומר על זכויות העובד לפי חוק הסכמים קיבוציים ולפי חוקי העבודה

האישיים, כלומר, המעביד החדש אחראי לזכויות עובדיו בגין כל השנים הקודמות. אנו

טענו שלא ייתכן לחייב עובד לעבוד אצל מעביד אחר בשעה שהוא נכנס לעבוד אצל

המעביד הקודם.
אפי אושעיה
אם יבוא ועד עובדים ויטען שלא נועצו בו לפני ההפרטה, ניתן יהיה לעצור את הליכי

ההפרטה עד לחידוש הליכי ההדברות ?
תמר גוז'נסקי
האם במקרה מה ההתפטרות כמוה כפיטורין ?
השופט מנתם גולדברג
כן, דבר זה חידשנו בפסק הדין לגבי רמת"א. בענייו אתר שהיה לפנינו לגבי "תרכובות

ברום" בענייו וזלוקת בונוס לעובדים לפי החלטת רשות החברות, ההנהלה רצתה לחלק את

הבונוס לפי ראות עניה בהנחיית רשות החברות. הפירוש שנתנה ההנהלה לביטוי בונוס

הוא שמי שמצטיין באופן מיוחד יקבל הרבה יותר והאחרים לא יקבלו בלום. לא נכנסנו

לשאלה זו או אמרנו שלא יתכן שההנלה תעשה דבר מה בלי להיוועץ בתום לב עם נציגות

העובדים. את אותו כלל קבענו גם בנושא ההפרטה וההפרדה.

באותו ענייו אני חייב לצייו דבר מאוד תמוה. בסעיף 57 ל"חוק החברות המנזשלתיות''

קיימת חובת התייעצות סטטוטורית עם גופים שונים לפני מכירת חברה ממשלתירנ. ברשימה

זו העובדים לא מופיעים. נכון שמקיימינו מו"מ עם העובדים אך לא קיימח חובה

סטטוטורית לכך.
רינה איש שלום
אני רוצה להציג כמה נתונים סטטיסטיים על פעילות בתי הדין. בשנת תשנ"ו, כלומר

מספטמבר 1995 עד סוף אוגוסט 1996 הוגשו לכל בתי הדין לעבודה בארץ 56277 תיקים,

ב- 53313 תיקים הדיון הסתיים. בסוף אוגוסט 1996 היו 37794 תיקים שטרם התבררו,

חלקם הגדול הם תיקים שהוגשו בשנה זו. מספרים אלה נכונים פחות או יותר לשלוש

השנים האחרונות.

כפי שצייו נשיא בית הדיו השופט גולדברג, מספטמבר עד דצמבר 1996 ישנה קפיצה

עצומה במספר התיקים שהוגשו לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה הוגשו 17657

תיקים, לעומת 25693 תיקים שהוגשו בתקופה זו.

בשליש האחרוו של השנה הוגשו כמה קבוצות גדולות של תיקים, כלומר קבוצת עובדים

שמגישה תביעות נגד מעביד אחד. גם כשמורידים תביעות אלה מהסך הכל הכללי עדייו

המספר גדול יחסית לתקופה המקבילה אשתקד והוא עומד על למעלה מ- 22000 תיקים.

עובדה זו מצביעה כנראה על המצב הכלכלי במשק, משום שהרבה תביעות שהוגשו הן

תביעות על הלנת שכר.

בתשמ"ז הוגשו לבית הדין לעבודה 21000 תביעות, כלומר, ב- 10 השנים האחרונות

המספר גדל פי 2.5 . באותה תקופה היו 16 שופטים ואילו היום יש 27 שופטים. למרות

הגידול של פי 2.5 במספר התיקים מספר השופטים לא גדל באותו יחס.
תמר גוז'נסקי
כמה מהתביעות האלה התבררו בהליך מקוצר ?
רינה איש שלום
כ- 21000 תביעות התבררו בדיון מהיר, כלומר כ - 40% מכלל התביעות.
השופט מנחם גולדברג
מה שחשוב הוא מועד הסיום של התביעות האלה. סכסוכים קיבוציים נגמרים בו ביום

או באותו שבוע. בביטוח לאומי תביעות אבטלה, הבטחת הכנסה וסיעוד מסתיימים ברובם

המכריע תוך חצי שנה. לא דומה המצב בתביעות על פגיעות בעבודה, מאחר וברוב המקרים

אנו נזקקים לחוות דעת רפואיות, כך שהתביעות נמשכות לעיתים אף שנתיים.



בינואר 1967 נחתם ביו התאחדות התעשיינים להסתדרות הכללית הסכם קיבוצי כללי

להסדר יחסי עבודה במשק. הסעיף הראשון בהסכם אומר שהצדדים יפעלו במשותף לזירוז

חקיקתו של חוק בתי הדיו לעבודה. אכו החוק נחקק בספטמבר 1969. המיחד את בתי הדיו

הוא השיתוף של נציגי ציבור מהארגונים המובילים בתחום יחסי העבודה, ההסתדרות

הכללית ולשכת התיאום של האירגונים הכלכליים.

הסמכויות של בתי הדיו לעבודה הם בתחומים של משפט העבודה הקיבוצי

והאינדיבדואלי והבטחוו הסוציאלי. במשך 28 השנים שבתי הדין קיימים סמכויות בית

הדין הורחבו באופן משמעותי על ידי הכנסת. התחומים שנוספו לנו הם בתחום חוק בריאות

ממלכתי וסמכויות בתחומי פקודת הנזיקין, השגת גבול במקרקעיו, במטלטליו ובתחומים

נוספים.

בסכסוכים הקיבוציים יש לנו סמכויות להוציא צווי מניעה נגד שביתות בכל אותם

מקרים שיש בהם הסכמים קיבוציים מחייבים לשקט תעשייתי. בשעה שאיו הסכמי עבודה

קיבוציים איו לבתי הדין סמכויות והדרך היחידה לעצור שביתה היא בדרך תקנות לשעת

תרום, שהיא לא בדיוק הדרך הנאותה.

בחודש דצמבר האחרון כשההסתדרות הכריזה על שביתה במשק, פנו מספר אירגוני

מעסיקים בסקטור הציבורי לבית הדין לעבודה כדי למנוע את השביתה במגזריהם, למרות

שהיו סעיפי שקט תעשייתי בכל אותם מקומות. בתי הדיו עשו את האיזוו, בהתחשב באופי

השביתה, ביו חופש השביתה וביו הצורך שתהיה פגיעה מינמלית במשק. בתי הדין לא אסרו

את השביתה אלא הגבילו אותה לשלוש או ארבע שעות. ההסתדרות לא קיימה את החלטת

בית הדין.

הליך בזיון בית המשפט אסור לו שיינקט על ידי המערכת עצמה. הליך זה מופעל על ידי

המעביד שמבקש את הצו. לפי תיקוו חוק משנת 1971 על הפרת צו של בית משפט שעניינו

שביתה או השבתה, אי אפשר לכפות אותו במאסר, בשונה מצו אחר של בית משפט, אלא

רק בקנס.

יחד עם זאת פקודת בזיון בית משפט קובעת שאסור לקיים דיון בלי שהממרה נמצא בין

כותלי בית הדין. אם הממרה אינו נמצא חייבים להוציא נגדו צו הבאה. מצב זה קרה לגבי

מר שני שהחמו פעמיים לבית הדיו ומשלא הופיע הוצא נגדו צו הבאה ולא צו מעצר.

הדבר התגלגל וגרם נזק בלתי הפיך למערכת בתי הדין.

אני רוצה לציין דבר מאוד לא מובן שקרה עם אחד מאירגוני המעסיקים. לשכות המסחר

פנו לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה לצו, בית הדין לא נתן את הצו משני טעמים,

שהעיקרי שבהם הוא שההסתדרות הודיעה שלא תהיה שביתה בלשכות המסחר. למחרת

היתה ידיעה לא נכונה בעיתון שבית הדין נתן צו, לאחר יום נוסף, לשכת המסחר פירסמה

מודעה גדולה בעיתונות שבית הדין נתן צו. זאת ידיעה כחבת בעליל, בלתי מובנת שאיני

יודע מה רצו להשיג בה ואשר פוגעת בבית הדין.

אני מביא את הדברים האלה מחוך כאב ומחשבה על עתידם של בתי הדין. ועדה זו היא

המקום היחיד בכנסת שיש בו הבנה לצרכים המיוחדים של המערכת, לצורך לקיום עצמאי

ואי פגיעה והתערבות גופים אחרים בה. כל פגיעה של אירגתי העובדים והמעבידים

במערכת פוגעת לא רק במערכת בתי הדין, אלא גם באירגונים ובחבריהם כי אנו עושים כל

מאמץ לאזן, לשמור על זכויות העובדים ולהגו על המעבידים באותם מקומות שנציגות

העובדים מפרה את ההסכמים הקיבוציים.
אפי אושעיה
האם כדי להגן על כבוד בתי הדין לא היה צריך לנקוט פעולה כנגד האירגון שפרסם את

המודעה ?
השופט מנחם גולדבדג
בית המשפט לא נוקט בפעולות גם כשמפרים צווים שהוצאו על ידו מבלי שמישהו פונה.

עניין זה הובא לידיעת נשיא לשכות המסחר ותשובה על כך לא קיבלתי.
אוריאל אברמוביץ
הגידול המתמיד בפניות לבית הדין לעבודה הוא הוכחה טובה לחיוניות בתי הדין

והוכחה ליחסי אמון של הנזקקים לשירותי בתי הדין כלפי מוסד זה.

יש ניגוד אינטרסים בין בתי הדין ובין הפונים אליו, כי בדרך כלל הפונה לבית הדין

מעוניין בהכרעה מיידית. נוכחתי במאמצים הגדולים שנעשים לקיצור תקופת הדיונים אך

שום בית משפט לא יכול למלא את הרצון והשאיפה של הפונים לקבל פסק דין מהיר.

לפני שנים רבות קראתי מאמר על ויכוח שהיה באנגליה על האפשרות לשבות ואם

בשביתה בלתי חוקית ניתן לשלוח את כל השובתים לבית הסוהר או רק את מארגני

השביתה , דבר שעשוי לגרור שביתות סולידריות. מתוך חוכמת חיים צריר להתחשב גם

בדילמה זו של איסור שביתה ומאסר מנהיגי השובתים.
יעקב גרשפלד
במשר שלושים שנה נזקקנו למערכות אחרות שטיפלו בסכסוכי עבודה. אותן ועדות

פריטטיות למיניהן לא מילאו תמיד את הציפיות והחלטותיהן לא היו תמיד צודקות.

מניסיוני כחבר בוועדות כאלה אני יכול לומר שלא פעם נעשו פשרות בעניין אחד על

חשבון עניין אחר.

אנו רואים בבית הדין דבר מבורך ובין יתר הדברים גורם מנחה ומחנך דבר שהוא חשוב

ביותר במערכת יחסי עבודה. הסמכות והמעמד של בית הדין כמטפל ומסדיר מערכות יחסי

עבודה מתקבל לדעתי על שני הצדדים בסכסוך בצורה הוגנת. זכות הערעור על החלטות

בתי הדין האיזוריים לבית הדין הארצי נותנת הרגשה טובה לאותו צד בסכסוך שחושב שלא

נעשה צדק.

כמייצג לשכת התיאום אני מצטער על מה שקרה עם לשכת המסחר. אני עוסק בתעשיה

שנים רבות ואני יכול לומר שבית הדין לעבודה הוא גורם חשוב וחיוני מאוד.
יוסי כץ-
יש שני פסקי דין שהם אולי החשובים ביותר שניתנו בשנה האחרונה: שכר מינימום ופסק

הדין הנוגע להפרטה. שני פסקי דין אלה יקבעו ללא ספק הרבה לגבי זכויות עובדים.

הכנסת חוקקה בשנה האחרונה תיקון לחוק בית הדין לעבודה ונדמה לי שלא הדגישו

מספיק את העובדה, שהתיקון הקנה לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות לסילוק יד

של עובדים המתגודדים ליד שער מפעל או מונעים הוצאת סחורה וכד/ למעשה רק השנה

קיבל בית הדין סמכות לדון בהם ועד עכשיו היו פונים בנושא זה לבית משפט השלום

ומוציאים צו לסילוק יד במעמד צד אחד. חשהשתנה הדבר מעניין לדעת מה השפעת



התיקון, אם זה מקל ביישוב סבסוכי עבודה או רק מוסיף לעומס. כמו כן אם היו תביעות

לפי וזוק בריאות ממלכתי.
השופט מנווט גולדברג
בנושא חוק בריאות ממלכתי ניתן לומר שציפינו לכמות גדולה של תיקים. בררנו עם

רשות השיפוט של ההסתדרות שבה הוגשו אותן תלונות ובקשות בירור נגד קופת חולים

הכללית והתברר שמספר התלונות הגיע לכמה אלפים בשנה. מספר התלונות המגיע לבתי

הדין בשנה קטן ממאה. אני רוצה לציין שעל פי החוק מותר עדיין לפנות למוסדות

הפנימיים, אך אין חובה לפנות אליהם. על פי המצב הקודם היתה חובה לפנות תחילה

למוסדות הפנימיים.

על פי בירור שלנו עולה שעיקר התביעות ממשיכות להגיע לפורומים הפנימיים של

קופת חולים תהו מצב טוב, משום שמשפטית יש אפשרות לערער. לא ידוע לי על ערעור

אחד על החלטה של הפורומים הפנימיים. התלונות הן בעיקר על אי מתן תרופות ספציפיות

או תיקים התלויים ועומדים במזרח ירושלים לגבי חלות החוק או אי חלות החוק על חלק

מתושבי העיר.
אפי אושעיה
אני מניח שאם לא ידעתי עד עתה שניתן בעניינים כאלה לפנות לבית הדין לעבודה יש

עוד רבים כמוני שאינם יודעים ולכן אין הרבה תלונות בנוגע לחוק הבריאות.
השופט מנחם גולדברג
יש סעיף חוק מפורש שמדבר על סמכות יחודית של מערכת בתי הדין בנושאים אלה

למעט תביעות נזיקין.

מבחינת העומס על בתי הדין בעקבות התיקון בחוק, אני לא חושב שזה הוסיף בצורה

משמעותית לעומס משום שאנו מדברים על מספר קטן של תיקים בשנה. ישנה הנחיה ברורה

שלא לדון בדברים אלה במעמד צד אחד בלבד, משום שברוב המקרים הדיון מסתיים

בהסדר. בדברים אלה צריך לתת איזונים נאותים ואני מניח ומקווה שהאיזונים שהמערכת

שלנו תיתן יהיו מאוזנים יותר משל המערכת הכללית שנותנת משקל אר ורק לזכות הקניין.
ליסה בלום
לגבי הנושא של הגדלת הסכום בדיון המהיר. האם כבוד הנשיא סבור שהגדלת הסכום

יקטין את העומס בבתי הדין ?

שאלה נוספת לגבי מימוש פסקי הדין של בתי הדין לעבודה, הרמת המסך בתוך בית

הדין וההליך הארוך שיש כדי לממש פסק דין והטלת העומס על הביטוח הלאומי.
השופט מנחם גולדברג
לגבי הגדלת סכום התביעה בדיון המהיר השינוי לא יהיה משמעותי אך כדאי לחשוב

עליו. אני רוצה להזכיר לחברי ועדה זו את הקושי שהיה לנו להשיג את הסכמת משרד

המשפטים לנוסחה של 3 פעמים השכר הממוצע במשק בעוד שהם רצו להעמידו על

פעמיים השכר הממוצע במשק.

בעניין תביעות שכר ההבדל הוא מאוד לא משמעותי כי יש לנו סמכות של רשם. אין לנו

נתונים לגבי מספר תיקי פיצויי פיטורין שיכנסו פנימה אם יוגדל הסכום.
רינה איש-שלום
בתשנ"ו הוגשו בסו הכל 674 תיקים על הלנת שכר שעברו את סמכות הרשם, כך

שהתיקון לא משמעותי.
השופט מנתם גולדכרג
בענייו מימוש פסק דין לא צריך להרחיב את הדיבור על מה שקורה בהוצאה לפועל.

פסקי דין שלנו מגיעים להוצאה לפועל כמו כל פסק דין אחר ובעניין זה אין לנו מה

לעשות.

לגבי השאלה על הרמת מסך, אנו נתקלים בבעיה חמורה בסוג מסויים של עיסוקים

בייחוד בשמירה ובנקיון ובעניין זה יש לנו מאות מקרים בשנה. מבחינת הרמת המסך אנו

רואים עצמנו כבולים לפסיקה הכללית. פעם אחת עוררנו את האפשרות להכנים הוראה

דומה לזו שבחוקי המיסים, של אחריות ישירה של דירקטור שזו הדרך היחידה שאפשר

לפעול על פיה, אך זו בעיה של חקיקה שיש לי ספק רב מאוד אם המערכת המשפטית

הכללית תיתן יד לזה, אך אני לא רואה דרך ללכת לכיוון של הרמת מסך בנושא זה משום

שמבחינה משפטית חברות אלה מכוסות לחלוטין.

מבחינת המוסד לביטוח לאומי כשחברה נכנסת לפירוק הם פועלים מהר, אך עד שהם לא

מקבלים את צו הפירוק הם לא יכולים לפעול.
אפי אושעיה
הבעיה היא לא בסכסוכים בקבוצות לחץ גדולות אלא דווקא לגבי מקומות העבודה

הקטנים כשהעובדים רוצים לקבל את הפיצויים . העובד הבודד לא יכול להוציא לבד צו

פירוק משום שהאגרה גבוהה ולפעמים היא עוברת את סכום הפיצוי עצמו.
השופט מנחס גולדברג
אני לא תאה דרך משפטית שלא באמצעות חקיקה. דנו על כך בפגישות שופטים ואני לא

חושב שפסיקה שלנו תעמוד במבחנים הרגילים, אם אנו רוצים לשמור על האישיות

המשפטית הנפרדת של תאגיד שיש לו חשיבות רבה מבחינה כלכלית ומבחינת יציבות

המשק וכל הכרוך בזה.
רון דול
בשביתות כלליות כלל משקיות אחד הקשיים המהותיים והמשמעותיים ביותר מבחינת

מעסיקים העומדים מול שביתה כזו, היא לאו דווקא הפניה לבית הדין אלא ההתארגנות

לקראת פניה מו. כלומר, בשביתה שמקיפה מספר רב של מעסיקים אין פורום אחד ויחיד

שדן בנושא הזה לא כל שכן בתקופה הקצרה של ה- 15 יום. האם לדעתך לא ראוי שיהיה

פורום אחד לנושאים אלו, או שינויים בכללי הסמכות לצורך הכרעה בשביתות מסוג זה?

לגבי שביתות נאמר לא פעם שבתי הדין הוקמו על מנת להחליף שביתה בשביתה. אצל

הממונה על השכר באוצר יש נתונים חדשים שמראים שמטרה זו לא הושגה והמגמה היא

הפוכה. האם לצורך השגת מטרה זו אין מקום לחשוב על טיפול בסכסוכים כלכליים בהליך

מעין שיפוטי, בוררות או בתהליך דומה לזה ?

האם יש לכבוד הנשיא הצעה בעניין הסדרת היחסים בין בתי הדין לעבודה לבין בג"ץ ?
השופט מנחם גולדברג
חופש השביתה הוא זכות יסוד ולא ראוי לפגוע בזכות זו, גם מהיבט המעביד וגם מהיבט

המדינה בתור רשות שלטונית. כמובן ששביתות צריכות להיות במסגרת מבוקרת ומי שתושב

שיכולה להיות שביתה בלי לגרום נזק לצד השני טועה. באותם מקרים שפנו לבית הדין

לעבודה חלק ניכר של הסכסוכים, כולל סכסוכים בשירות המדינה, נגמרו בין כותלי בית

הדין ובלי שביתה.

אם צריכה להיות בסכסוכים כלכליים בוררות חובה או לא, זו שאלה פוליטית שאיני

רוצה להכנס אליה. ברור לי שיהיה רע מאוד אם תינתן לבתי הדין סמכות לדון בנושא זה,

משום שהם עלולים לאבד את מעט האמון שעוד יש לבתי הדין, בתי הדין יצטרכו להכנס

לשאלות כלכליות שהמערכת השיפוטית לא צריכה להכנס אליהם. קיים המוסד לבוררות

מוסכמת שלצערי קשה להגדיר אותו כסיפור הצלחה.

לגבי התערבות בג"ץ, צריו לתת לבית הדין לעבודה את הפרשנות שהמחוקק נתן לו

בשנת 1969 ולא את הפרשנות המתקדמת הניתנת היום,

הגמשנו את הדברים ביחוד בשירות הציבורי. מקום שיש בו גם ארגון עובדים והבקשה

מוגשת בשמו וגם בשם המעבידים שהם צדדים להסכם קיבוצי מיוחד, אנו דנים בסכסוך

כולו. אם הכנסת תמצא לנכון שבמקום שיש סכסוך במגזר שלם שבו ישנה שורה של

הסכמים קיבוציים מיוחדים, שהסכסוך יגיע ישירות לבית הדין הארצי, אנו נטפל בכך.
היו"ר מקסים לוי
יש בעיה כאשר דנים בכנסת בהתנהגות עובד, משום שכאשר רוצים להכניס שינוי בחוק

שומעים בוועדה את הציבורים הגדולים העוסקים באותו תחום. בחוק ההסדרים דנים

בחוקים מבלי לשמוע את העובדים ואפשר תוך שעה לבטל חוק או להביא למימושו.

זו שאלה מהותית אם יש זכות לעובדים להביע את עמדתם בנושא חוק מסויים. במידה

ולא שמעו את העובדים ובשינוי החוק הרעו את תנאיו, האם יש לבית הדין לעבודה יכולת

לסייע לעובדים ?
השופט מנחם גולדברג
כשחוק מתוקן על ידי הכנסת אנו לא יכולים לבדוק איזה ועדה דנה בכך, אנו אמונים

על קיום החוק, ביצועו ואכיפתו.
היו"ר מקסים לוי
כל ממשלות ישראל נהגו בצעד של חוק עוקף ועדות ובזמן קצר ביותר יושבים חברי

הכנסת ומשנים חוקים שדנו בהם שנה תמימה. החשש הגדול ביותר הוא בתוזום ההפרטה

שעשוי להתממש בעוד כ -11 חודשים בחוק ההסדרים, כאשר לא ישמעו את ההסתדרות או

נציגות העובדים ותהיה פגיעה בזכויותיהם. דבר דומה קרה כאשר הפריטו את השק"ם,

נעשה הסכם לשמירת זכויות העובדים על ידי פיטורי 1600 עובדים, אך היום זכויות

העובדים נרמסות.
יוסי כץ
לפני התיקון בחוק החברות היו חותמים על הסכמים ורק אחר כך היו דנים בו בוועדת

הכספים, על פי התיקון צריך קודם לקיים דיון בוועדת הכספים.
השופט מנתם גולדברג
שום בית משפט לא יכנס לשאלה את מי ועדה מסויימת הזמינה או לא הזמינה. בדגע

שהחוק נ1בר והוא לא נוגד אף אחד מתוקי היסוד, אין לבתי המשפט אפשרות להתעדב.

אם היה במדינת ישראל חוק יסוד זכויות חברתיות אולי בחלק מהדברים היה ניתן לטעון

שהם נוגדים את החוק. כל עוד אין לנו חוק כזה הישועה לא תוכל לבוא מבתי הדין

לעבודה.
היו"ר מקסים לוי
אני אומר את דברי בעקבות דבריו של נציג האוצר בנוגע לשביתות. השביתה היא כלי

של העובדים להביע את זעקתם.
משה בוטוו
בג"ץ באתד מפסקי הדין שלו קבע שאם אחת מוועדות הכנסת תחוקק חוק שעלול

להשפיע או לפגוע בגופים שונים במשק מן הראוי שתשמע את הגופים האלה ותזמין אותם

לדיוני הוועדה. היועץ המשפטי של הכנסת והיועצים המשפטיים של הוועדות מציעים

ליושבי הראש של הוועדות למלא אתר מצוות בג"ץ.
תמר גוז'נסקי
המערכת של בתי הדין לעבודה הוכיחה את עצמה כמערכת חיונית שקשה היום לתאר

איו נפתרו בלעדיה בעיות שונות. ברור שמערכת זו כפופה לתוקים, אן היא ניצבת לא

פעם בפני שאלות שהן אומנם בסמכותה אבל בעצם הן בעלות משמעות עקרונית תשובה

ביותר.

דוגמא לכר היא השביתה שהיתה בדצמבר האתרון. אני רואה חשיבות רבה למה שקרה

באותם אירועים ולא רק בשאלת צו ההבאה שהוצא למר שני. השאלה החשובה ביותר

היתה שהיה נסיון לחץ על בתי הדין לעבודה לקבוע שסוג מה של שביתת מחאה אינו

שביתה מקצועית, אלא שביתה לא מקצועית ולכן בית הדין לעבודה לא צריך לעסוק בה.

בית הדין לעבודה עמד כסלע איתן מול הנסיון לשלול מהעובדים לבטא יתד מחאה

כלכלית וציבורית.

על רקע הבעיות שקיימות באיגודים המקצועיים בהסתדרות והנסיון לבטל הסכמים

קיבוציים ולהשאיר הסכמים בין העובד הבודד למעביד בלי מערכת קולקטיבית, אם בית

הדין לעבודה היה מסיר את הגנתו, הוא היה מנחית מכה קשה ביותר על מערכת

ההסכמים הקיבוציים.

בית הדין לעבודה נמצא כיום בבעיה כאשר מעבידים מנצלים סעיף בחוק ההסכמים

הקיבוציים המאפשר לבטל הסכמים קיבוציים באופן חד צדדי. יש לי חשש שמה שקרה

ב"חיפה כימיקלים" יקרה בעוד חברות ויש כבר חברות שמנסות או מאיימות לנהוג כך. אם

המעבידים יצליחו לקבוע הלכה מאת אנו עלולים למצוא את עצמנו בלי מערכת הסכמים

קיבוציים.

קראתי פסק דין עקרוני של שופטת בית דין איזורי לעבודה לגבי השאלה מיהו המעביד

של עובד בחברה קבלנית. הרבה פעמים האפשרות הזו של "כאילו" שני מעבידים,

המעביד ששלח לעבודה והמעביד שמעסיק, היא בעייתית ולא כל עובד שנפגע כתוצאה

מכר הולך לבית הדין ודורש את זכויותיו. נראה לי שבשאלה זו יש לקבוע הלכות ברורות.



קיימת בעיה לגבי עובדים פלשתינים שמעסיקים מסרבים לשלם להם פיצויי פיטורין

במקרה של סגר. קביעת הערובה הופכת את האפשרות של עובד מהשטתים להגיש תביעה

לבלתי אפשרית. הוא לא יכול לשלם את סכום הערובה ובשיטה זו מונעים ממנו את

זכויותיו. נכון שהחוק קובע את עניין הערובה אר יש אי צדק ברמה של מניעת סעד משפטי

מקבוצה זו.

לגבי השאלה של יצוג אנונימי. בוזוק שכר שווה או חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה אין

תביעות לבתי הדין לעבודה משום שהעובדים חוששים מנקמנות המעביד ומפיטורין. קשה

לשכנע עובדיס בעיקר נשים להגיש תביעות בנושאים אלה ממשש לנקמה. האם אפשר

להגיש תביעות אלה בך שלא יצא שהעובד עצמו מגיש את התביעה ? אין לנו מנגנונים

ברורים וכתוצאה מכר חוקי השיוויון לא מתבצעים כלל. התביעות לבית הדין לעבודה

מגיעות רק לאחר שעובד מפוטר ואז הוא לא חושש, אך אין ונביעות של עובדים שנמצאים

בתור המערכת ויש לגביהם בעיה קשה של מיצוי זכויות.
השופט מנתם גולדברג
באותם חוקים יש סמכות לאירגוני עובדים להגיש תביעות, אר זה לא עונה לבעיה

משום שהתביעה תוגש בקשר לאפליה של פלוני ואז למעביד יהיה ברור כיצד התגלגל

הכדור. יש לי יסוד להניח שאם מישהו יצליח להוכיח שהוא פוטר בגלל פניה לבית הדין

לעבודה, הפיטורים האלה לא יעמדו.

תביעות על הלנת שכר מוגשות ברובן המכריע רק לאחר שהעובד סיים את עבודתו ולא

בתקופת העבודה, מחשש לפיטורים. הבעיה אינה יחודית לחוקי השיוויון והיא בעיה כלל

עולמית.

מספר התביעות על אפליה עלה בצורה משמעותית באחוזים אר המספרים עדיין נמוכים

מאוד.

לגבי העובדים הפלשתינים, יש לנו פסיקה חד משמעית שעובד שנעדר עקב סגר, חזר

לעבודה ולא התקבל, דינו כדין מפוטר. מעביד מסויים עתר בעניין זה לבג"ץ ועתירתו

נדמתה.

עניין הערובה הוא סטטוטורי. בהסכם עזה ויריחו שהורחב לאחר מכן עמדת המדינה

שאומצה על ידי בתי הדין, שאי אפשר לאכוף הסכם עם הרשות הפלשתינית. מתקיימים

דיונים בכיוון של הדדיות, כשהעניין יוסדר בדרג המדיני בין הממשלה לרשות הפלשתינית,

אוטומטית נושא הערובה לא יהיה יותר.

סכומי הערובה שאנו מטילים הם נמוכים יחסית, אר מצד שני אנו תייבים להבטיח את

המעביד מפני תביעות סרק.
אפי אושעיה
מלבד עניין הערובה קיימת לעותרים הפלשתינים בעיה להגיע לדיונים במקרה של סגר.

אני מצפה שבית הדין לא יקיים התדיינות רגילה במקרים אלה, אלא יעשה זאת בהליר

מקוצר עד כמה שאפשר כדי לגמור את התביעה.
השופט מנחם גולדברג
במקרה של עותרים פלשתינים שאינם מופיעים לדיונים, בית הדין במפורש לא מוחק

תביעה על היעדר נוכחות, אלא דוחה את הדיון ויש לנו אין סוף תלונות של מעבידים

שעורכי הדין שלהם צריכים להתייצב בבית הדין מספר פעמים משום שהעובד אינו מגיע.



בית הדין לא מוחק את התביעה למרות שהחוק מחייב אותו למחוק תביעה בגלל היעדר

נוכחות.
מיכאל הילב
אנו בהתאחדות התעשיינים , כארגון המעסיקים הגדול שותפים לכל מה שקורה

בפעילות בתי הדין לעבודה, גם אם לא תמיד פסקי הדין הם לא כמו שאנו מפרשים חוק מה

או אחר. אנו מדריכים את המפעלים והמעסיקים בכל חוק והסכם קיבוצי. אם קורות

תקלות אנו מנסים לברר את העניין עוד בטרם הוגשה ו1ביעה לבית הדין. פעולה זו מונעת

הרבה תביעות.

לגבי האירועים שהיו בחודש דצמבר האחרון. נושא שמירת השקט התעשייתי הוא הדבר

החשוב ביותר למעסיקים. אם יש תופש שביתה הוא יכול להיות מוגבל על ידי חוק ולנו

חשוב להגיע להסכם קיבוצי שבו ארגון העובדים הגדול מתחייב לשקט תעשייתי, בתמורה

המעסיקים נותנים הטבות אחרות.

לא יכול להיות שכאשר הגוף המחוקק מחליט משהו, תהיה זכות שביתה ומחאה חוץ

פרלמנטרית שתפגע במעסיק הפרטי שלא אשם בכך.
היו"ר מקסים לוי
אני לא מסכים לשביתות פרטיזניות שהורסות את הכלכלה, אר צריר להבין שלעיתים יש

רמיסה של זכויות העובדים ואם לא תהיה לעובדים אפשרות לשבות ולמחות בזמן מסויים

הם לא יוכלו לשנות את הפגיעה בהם.
מיכאל הילב
אנו פונים לבית הדין במקרים נדירים כשכבר אין לנו שום כלי אחר ותמיד רק ברגע

האחרון. אנו בעד חיזוק ההסכמים הקיבוציים ולא בעד להחליש אותם, אר אם נאפשר

שביתות מכל סוג שהוא, יהיו יותר ויותר קולות אצל המעסיקים בעד ביטול הסכמים

קיבוציים.
לאה דקל
אני רוצה להסב את תשומת לב נשיא בית הדין לנושא צנעת האדם וכבודו שלא תמיד

נשמר בבתי הדין לעבודה. אני מתכוונת בעיקר לתביעות נכים נגד המוסד לביטוח לאומי,

כאשר הדיונים מתקיימים באולם מלא והשופטים שואלים אותם שאלות בקשר לנכותם.

למרות עקרון פומביות הדיונים יש אולי צורך לחשוב על ניהול הדיונים בלשכת השופט או

לחילופין להוציא אנשים מהאולם. הנושא חמור עוד יותר במקרים שהם אולי חריגים, של

שופטים שמאבדים את סבלנותם וצועקים על אנשים שלפעמים לא מיוצגים על ידי עורך דין

וגורמים להם להתבזות.

קיימת בעיה לגבי ונביעה של פיצויי פיטורין שאינה בדיון מהיר. אני מדגישה את זה

בעיקר בתביעות נגד הביטוח הלאומי שם הפיצוי הכספי שמתקבל אינו צמוד למדד, אלא

נעשה על פי חישובים של חוק הקיצבאות, יוצא איפה שערך הכסף שמתקבל בסופו של דבר

נשחק.
דו אותשטייו
מלבד מתן זכות לארגונים להגיש תביעה, שניתנה בתיקון לחוק שיוויון הזדמנויות

בעבודה יש דרך אחרת שמדינות אחרות הלכו בה והיא ועדה לשיוויון זטיות הנשים, ועדה

שיש לה שיניים ומקדמת תביעות.

בחוק "שכר שווה לעובדת ולעובד'" המדינה הציעה והכנסת קיבלה, שבמקרים מיוחדים

מימון הוצאות "ניתוח עיסוקים" יהיה מאוצר המדינה, זו תפיסה שכמעט לא קיימת בחוקי

השיוויון. צופים שיהיו יותר ויותר תביעות בנושא זה שיוסיפו לעומס על בתי הדין.
יהודית נחמו
בקשר לזכות ארגוני העובדים להגיש תביעה לפי חוק "שכר שווה לעובדת ולעובד",

נאמר שם שאם יש במקום ארגון יציג, רק לו יש זכות להגיש את התביעה, אך אם החבר

אינו חבר באותו ארגון הוא לא יוכל להגיש תביעה. זה נוגד את זכויות היסוד של העובד כי

לא יתכן שהוא יסמור על ארגון שהוא אינו חבר בו.
יעקב לנגה
מאחר ומרבית הנכים נזקקים לבתי הדין לעבודה יש מקום שוועדה זו ו1בקש שהנגישות

לבתי הדין תהיה יותר נוחה לנכים.
השופט מנחם גולדברג
אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ולמשתתפים. כל ההערות שהושמעו באן נלקחו

לתשומת ליבי ואלה שהן בסמכותנו תתוקנה.
היו"ר מקסים לוי
הדברים שהושמעו כאן היו מעניינים ומלמדים מאוד. אני חושב שצריך להרחיב את

המסורת הזו ואולי לקיים יום עיון בנושא זה.

אני מבקש מכבוד נשיא בית הדין לקיים כנס לחברי הוועדה כדי שנוכל ללמוד יותר על

פעולת בתי הדין ולנתח מקרים שאולי יסייעו לנו בעבודתנו בנושאים אלה.

אני מודה לכבוד נשיא בית הדין ולכל המשתתפים.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-10:55

קוד המקור של הנתונים