ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/01/1997

מצבן של המתפרות בישראל והתמוטטות ענף המתפרות בגליל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטקול מס' 43

מישיבת ועדת העבודה והרוותה

יום דביעי ביט בטבת התשניז ( 8.1.97) שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

תמר גח'נסקי
מתמנים
חה"ב אחמד סעד

שלמה יצחקי - ממונה ראשי על יחסי עבודה,

משרד העבודה והרווחה

יהונתן גיליס - עו"ד בלשכה המשפטית,

משרד התעשיה והמסחר

לאה ליכט - משרד התעשיה והמסחר

אמיר לוי - אגף התקציבים, משרד האוצר

מאיר אוחנה - מנהל אזור הגליל, שירות התעסוקה

אבי צרפתי - אגף מילואים ואבטלה,

המוסד לביטוח לאומי

בנימין גונן - חבר הנהגת ההסתדרות הכללית החדשה

יהודה יעיש - מזכיר הסתדרות פועלי הטכסטיל

סלח סלאלחה - מזכיר אגוד מקצועי מרכז הגליל

סלמן עטאלה - מזכיר ועד פועלי ירקא,

מוניר פארס - מרמ הגליל, ההסתדרות הכללית החדשה

מגיד אבו-יונס - מזכיר מועצת פועלי סכנין

עלי אבו-סלח - סכנין

מוריד חדד - סכנין

ח'טיב עאטף - עובדת מפעל

קרקבי באסם - שפרעם

בתר שגיב ' מנהל אגף הטכסטיל

התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל ' התאחדות התעשיינים

דניאלה במברגר-אנוש- שדולת הנשים

מחוק עמאר - מתפרת מיצליין
מנהלת הוועדה
אסתר אדלר
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
1. התמוטטות ענף המתפרות בגליל - חה"כ תמר גח'נסקי.

2. מצבן של המתפרות בישראל (הלס"י) - חה"כ אחמד סעד.



מצבן של המתפרות בישראל והתמוטטות ענף המתפרות בגליל.
היו"ר מקסים לוי
בוקר טוב. ברצוני להמשיך את הדיון שהתחלנו בו לפני כמה ישיבות בנושא בעיית

המתפרות. ביקשנו מנציגי משרדי הממשלה השונים לנסות ולהתמודד עם הבעיה ולהציג

בפנינו פתרון. יש קושי במציאת תעסוקה בישובים הערבים והדרחים ועשויה להתפתח

בעיה קשה ביותר. קיבלתי הצעות לתכנון אסטרטגיה ארוכת טווח ואינני חושב שהן

תובלנה לפתור את המצוקות שיש באיזורים אלה.

אני מבקש מנציגי משת- התעסוקה ומשרד התעשיה והמסחר לדווח לנו מה הם עשו עד

היום למציאת פתרון לבעיה זו.
מאיר אוחנה
בישיבה שהיתה ב- 6.11.96 הצגתי נתונים על מצב האבטלה ונדרשתי לבצע מיפוי של

מצב התעסוקה באזורנו, יש לנו עם בך בעיה בעיקר בתעסוקת נשים שם המצב קשה מאה-.

היום אני אמסור נתונים הממצים את הביצוע שלנו בשטח. מתוך 326 נשים שהגיעו ללשכת

התעסוקה באזורנו עדיין רשומות 97 נשים, שלחלקן הגדול לא נמצא פתרון בגלל הרבה

מגבלות שלא תלויות בנו.
היו"ר מקסים לוי
איזה פתרון תעסוקתי מתכוונת לשכת התעסוקה למצוא לאותן נשים מחוץ למתפרות,

משום שניתן לומר שנושא הטכסטיל במדינת ישראל כבר נקבר והמתפתת לא ישאת

לעולמי עד. השאלה אם יש לאותנן מובטלים מקומות תעסוקה חליפיים. בישיבה הקודמת

שמענו מפי דוברים שונים שיש קושי במציאת פתרון כי פתרונות התעסוקה שנמצאו הם

הרחק ממקום מגוריהם של העובדים, דבר היוצר מגבלה קשה לנשים.
מאיר אוחנה
על פי חוק ניתן לשלוח עובד לעבודה המרוחקת עד 60 ק"מ ממקום מגוריו ואנו פועלים

בעניין זה על פי חוק. הבעייתיות של תעסוקת נשים ידועה לי ולכן דרשתי ממשרד העבודה

בתחזית השנתית שלי לפתוח ארבעה קורסים להכשרה מקצועית. למרות שזה לא מתפקיד

שירות התעסוקה הבאתי יזם שמוכן להקים שני מפעלים קטנים בתחום האלקטרוניקה

שיעסיקו כ- 100 נשים. היזם סייר בשני ישובים ובשבוע הבא הוא ימשיך לסייר במקומות

נוספים כדי לאתר מבנה תעשיה.
לאה ליכט
אנחנו רואים את הבעיה יותר בטווח הארוך ומשחר העבודה צריך לטפל במובטלים

היום. קיימת היום ועדה שיושבים בה נציגי משרד התעשיה והמסחר ונציגי התעשיה,

בנסיון למצוא פתרונות לטווח הארוך עם טיפולים נקודתיים. כרגע אין פתרונות מעשיים

כי הוועדה נמצאת עדיין בשלב דיונים.
תמר גוז'נסקי
מתי יהיו לכם תשובות ? האם עד היום לא עשיתם דבר לפתרון המצוקה הקשה ?
לאה ליכט
עשינו סקר ובו בדקנו במה מועסקים יש באזור זה ומה המצב איתם. גילינו שמספר

המועסקים. שהיו במגזרים האלה בשנה שעברה זהה פווות או יותר למס9ר המועסקים היום,

בלומה איו מספר גדול של מפוטרים באזור. יש מתפרות שנסגרו ויש אחרות שנפתחו, מספר

המועסקים בענף נשאר פחות או יותר יציב.

הבעיה היא למוות הארוך בי ברור לנו שהעבודה הזולה תעבור בהברוז לארצות

השבנות. אחרת מפעלי תעשיה לא יובלו להתקיים.

היו"ר מקסים לוי

ציפיתי שבליו! זה נקבל החלטות מרחיקות לבת, אך משרדי הממשלה לא עושים

מאמצים בדי לנסות להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה. יש להביו שיש מצוקות אמיתיות

שאינן מאפשרות קיום של הבפרים וחישובים האלה.

נציגי משרדי הממשלה מדברים על תובנית ארובת טווח, אך בינתיים יש בעיות קשות,

המתפרות כמעט מתחסלות, יש לשלם דמי אבטלה או שעובדים זרים באים על חשבון אותם

עובדים מפוטרים יש למצוא היום פתרון שאם הוא לא ימצא במהרה הישובים האלה לא

יובלו לתפקד ולהתקיים. הבעיה הזו מאוד רגישה ואנו עשויים למצוא עצמנו בפני דילמה

קשה שיבולה לחמים עלינו אסון, הרשויות המקומיות עונזדות בפני מצב קשה בו מצד אחד

הן צריבות לתת מסגרת תפקודית אך אינן יבולות לגבות אתונה. הבעיה עלולה לגרום נזק

עצום ואנו לא יבולים לשבת בחיבוק ידיים ולדבר על תבנון ארוך טווח, באשר מתפרות

נסגרות והעובדים מפוטרים.

נציגי משרדי הממשלה מעמידים את המתפרות בתחרות עם עלות העבודה בירדן,

במצרים או בתאילנד, תחרות שהם לא יובלו לעמוד בה בשום אופן. תחרות זו מביאה במעט

לחיסול נושא הטבסטיל והמתפרות.

ברור שגיב-.

באשר דנים בפתרון לבעיה יש לדון תחילה בסיבה. מתוקף תפקידי אני יבול לצאת

בהבחה שענף הטבסטיל וההלבשה לא מחוסל עדיין. הנחת העבודה באן היא שענף זה

מחוסל, בל המתפרות נסגרות ויש למצוא פתרון תעסוקה אחר. הנחה זו שגויה, ענף זה

מייצר בב- 5 מיליארד דולר בשנה, מייצא במיליארד דולר בשנה ומעסיק ב- 46 אלף

עובדים. אין לקחת את "טבסטיל דימונה" במאפיין של הענף בי הסיבות העיקריות לקשיים

בענף לא חלות על "טבסטיל דימונה".

ישנו שינוי מבני בענף שנובע מהגלובליזציה העולמית ושנובע משבר העבודה שהוא

הבעיה העיקרית של ענף הטבסטיל וההלבשה. במדינות מערביות במו גרמניה, צרפת,

אנגליה ואחרות נשארו מרבזי העיצוב, הניהול, הלוגיסטיקה, השיווק והטבנולוגיה, ובל

העבודה הפשוטה נמסרת למדינות במו סרילנקה, בנגלהדש, טורקיה ועוד.

בישראל המצב עדיין לא מה ואני מובן להצהיר שבל התעשיינים מעדיפים למסור את

העבודה למתפרות בארץ ולא למסור לירדן, למצרים או בל מקום אחר, זאת מבחינת

הבקרה, השליטה ובעיקר מבחינת איבות העבודה.

במתפרות יש עובדים מיומנים וברמה גבוהה, אך באשר פער המחירים בשבר גדול מאוד

ורוצים להתמודד בשוק העולמי או מול יבוא הולך וגדל אין ברירה אלא למסור את

העבודה לגורמים זולים יותר.



אחד הפתרונות למניעת אבטלה בישובים אלה הוא לעצור את התהליך בנושא עדכון

שבר המינימום. הרבה עובדי מתפרות מבקשים לא להעלות להם שבר המינימום ובלבד

שמקום העבודה שלהם ישמר.
היו"ר מקסים לוי
שכר המינימום לא הועלה עדיין ויש אבטלה גדולה, ב"טכסטיל דימונה", ב"אומן"

וב"טכסטיל בית-שאן". אני מאוד מקווה שההצעה להעלות את שכר המינימום תעבור

בשבוע הבא ותגיע לקריאה שנייה ושלישית. אנו חושבים ששבר המינימום הוא דבר קיומי

לעובד בישראל, ולא הוא שמביא לחיסול ענף הטכסטיל. בישיבות קודמות של הוועדה היו

תעשיינים שאמרו שענף הטכסטיל בישראל עומד להמחק משום שישראל לא תוכל

להתחרות בשוק העולמי למעט בנושא האיכות.

לעניות דעתי ומתוך הכרותי את התעשיה והמשק בישראל, היו חייבים לפתח מקומות

תעסוקה חלופיים בכפרים בתחום הטכנולוגיה והאלקטרוניקה ולא להשאיר אותם עם

תעשיות מחנחות ועם כח אדם מאוד זול.

סגירת המתפרות לא קשורה לשכר המינימום, הרי גם כך עובדי המתפרות משתכרים

שכר עלוב ביותר. מדינת ישראל צריכה לעודד השקעות מדינה בישובי הערבים והדרחים

כדי לפתור את בעיית האבטלה.
בתר שגיב
הנתונים הפורמליים והמציאות בשטח מעידים שאין עדיין אבטלה גדולה במתפרות.

החשש שלנו הוא שאם שכר המינימום יגדל, האבטלה תגדל.

מרבית המתפרות היום עושות עבודה בשכר, כלומר, הם לא יצרנים שעושים מיחמתם

עבודה מא' ועד ת'. למעשה בעלי המתפרות מרוויחים רק את אותו החלק בגין התפירה. אם

מדינת ישראל תאפשר למתפרות להיות היזמים ולבצע עבודה מהשלב הראשון ועד השלב

האחרון חם יוכלו להתקיים הרבה יותר טוב, להרוויח יותר ועדיין לקיים את המתפרות

והעובדים, כלומר, אם בעלי המתפרות יוכלו לעצב קולקציות, לייצר אותן, ללכת

לתערוכות ולייצא, הם לא יהיו קבלני משנה שעושים רק עבודת תפירה, אלא יהיו יצרנים

מלאים. זה שינוי שיכול להיות פתרון לבעיית המתפרות.
בנימין גונן
הייתי לפני כחודש אצל מר יוחנן לוי ממשרד התעשיה והמסחר והוא מסר לי שבקדנציה

הקודמת הוקמו חמישה פארקים תעשייתיים בכפרים הערביים, אך כשנסעתי לכפרים לא

גיליתי אפילו אחד מהם. אומנם מקימים פארקים תעשייתיים כדוגמת הפארק המוקם באור

עקיבא, אך אין שום מחשבה להקים פארק תעשייתי בכפרים הערביים באיזור הגליל.
אמיר לוי
במסגרת התשתיות שמשרד התעשיה והמסחר מפתח המדיניות היא להקים פארקים

תעשייתיים איזוריים. בגליל יש היום בשלבי פיתוח כשבעה פארקים. הפארקים לא נמצאים

בתוך הכפרים הערביים כמו שהם לא נמצאים בתוך הישובים היהודיים.
היו"ר מקסים לוי
בג'וליס יש אזור תעשיה שומם ומסביב יש התפתחות דינמית, למראה זה נשאלת השאלה

מדוע משלד התעשיה לא עושה מאמצים להביא לפתות מפעל אחד לאיזור התעשיה הזה

למרות שיש בו תשתית ובו'.
אמיר לוי
ג'וליס מסווגת כאזור עדיפות א' וייתכן שיש בעיה במבנה המפה. מאותו שלב שמשח-

התעשיה והמסחר מפתח תשתיות וקובע שאותם אזורים הם באזור עדיפות א', אי אפשר

להכריח תעשיינים להקים מפעלים בג'וליס.
היו"ר מקסים לוי
קבלני משנה בענף הבניה הפכו למובטלים כי העובדים הזרים לקחו להם את כל

העבודה. בעיה זו ואחרות תופסות תאוצה ויש לחשוב איך פותרים את הבעיה. לא ניתן

להקים אזורי תעשיה אזוריים בלי לשתף את הרשויות הערביות והדרחיות משום שזה פוגע

בהכנסות העצמיות שלהן והן לא תוכלנה לממן את פעילותן.
אמיר לוי
יש להפריד בין שני דברים. אס המטרה שלשמה התכנסה הוועדה היא מציאת פתרון

תעסוקתי אזי אזורי תעשיה מרחביים יכולים בהחלט להוות פתרון. מצד שני יכול להיות

שזה יצור בעיית ארנונה ברשויות המקומיות אך זה דיון שצריך להתנהל במקום אחר.
היו"ר מקסים לוי
מדוע משרד האוצר לא נותן למתפרות ערבות מדינה להון העצמי שלהן כדי שיוכלו

להמשיך לתפקד, מאחר והבנקים לא נותנים להם אשראי הם מתמוטטים וסוגרים. מדוע יש

להגיע למצב של אבטלה ותשלום דמי אבטלה. משרד האוצר יכול לפעול על פי תוכנית

גבאי המאפשרת התמודדות עם תוכניות נקודתיות. בתקופת הביניים עד שמשרד התעשיה

והמסחר יתכנן ויפעל משרד האוצר צריך לתת פתרון נקודתי כדי להתמודד עם הבעיה.
אמיר לוי
ערבות מדינה הניתנת על פי חוק לעידוד השקעות הון ניתנת למפעלים שיש להם

פוטנציאל צמיחה והם זקוקים להלוואות גישור לתקופה נזסויימת עד שהמפעל מצליח

להתבסס. אם אין פוטנציאל צמיחה אין שום היגיון שהמדינה תיתן ערבות לאותו מפעל.
תמר גוז'נסקי
איך אפשך לדעת אם למפעל מסויים יש פוטנציאל צמיחה ?
אמיר לוי
לפני שהמדינה נותנת ערבות נעשות בדיקות כלכליות שעל פיהן מחליטים.
תמר גוז'נסקי
אתה למעשה טוען ההיפך מנציג התעשיינים, שטוען שקיים פוטנציאל צמיתה ואם בעלי

המתפרות יעשו את כל השלבים מתכנון המוצר ועד לשיווקו הסופי, הם יוכלו להתקיים

בכבוד.
אמיר לוי
זו לא כוונתי. כל מתפרה או נזפעל טכסטיל שמגיעים למרמ ההשקעות ומוכיחים

בבדיקת כדאיות שהם כלכליים בפני עצמם יכולים לקבל סיוע מהמדינה.
תמר גוז'נסקי
מי יעזור לאותן מתפרות לעשות את המעבר הזה, הרי גם לתעשיינים גדולים שהמותגים

שלהם ידועים היום בכל העולם עזרו פעם.
אמיר לוי
מפעל "דימונה טכסטיל" קיבל ערבות מדינה והתוצאות ידועות לכל. הערבות סייעה

למפעל בטווח הקצר אך היא גרמה לנזק הרבה יותר גדול בטווח הארוך. יתכן שכבר

בהתחלה היה צריך להגיד למפעל שהוא לא יכול להתקיים ולנסות למצוא פתרון תעסוקתי

אחר.
בנימין גונו
מה שקרה ב"טכסטיל דימונה" צריך לפקוח את העיניים למקבלי ההחלטות כדי לא

לחזור על טעויות. בפועל לקחו את המפעל מדיר חנא בטענה שהוא לא ריווחי והעבירו

אותו לחצור בלי להתחשב בנקודה הרגישה של הוצאת מפעל מיישוב ערבי, בזמן אבטלה

גוברת במגזר זה.

אני חושד שנעשה תרגיל על ידי התעשיינים הגדולים, שסוגרים מפעלים בהם העובדים

צברו מעט תנאים סוציאליים, מפטרים אותם ומעבירים אותם למקום אחר כעובדים

חדשים. התעשיינים לא רוצים לקצץ רק בשכר המינימום, אלא רוצים לקצץ גם את התנאים

הסוציאליים.
אפי אושעיה
מי שממונה על התעסוקה במדינת ישראל הוא הממשלה. למעסיק הפרטי יש אינטרס

אחד בלבד והוא להרוויח כסף, אי אפשר לדרוש ממנו לא להעביר מפעלים למקום

כלשהו.

היו"ר מקסים לוי;

בעיית המתפרות לא נולדה רק בימיה של הממשלה הנוכחית, גם הממשלה הקודמת

אשמה בתכנון הלקוי.
אפי אושעיה
המדינה העניקה במשך שנים רבות מענקים, הלוואות וערבויות מדינה למפעלים. למפעל

כמו "כיתן בית שאן" לא היתה שום סמכות מוסרית או אחרת לסגור את המפעל ולדרוש

שהעובדים יסעו לעבוד בדימונה. קודם לדרישה כזו הם היו צריכים להחזיר את מה שהם



קיבלו מהממשלה. קשה לקבוע למעסיק פרטי, אך מי שקיבל אפילו אגורה אחת מהמדינה

יש להתחשבן איתו עד הסוף.

לפני כחודש במסגרת סיור של ועדת הכלכלה, ביקרתי במחסום אח שם עובדים

פלשתינים מעזה, שתופרים למפעלים ישראלים בשכר זעום. המשכורת הגבוהה ביותר שם

היא 1300 שקלים אותה מקבל האחראי. המציאות היא שבמדינות סביבנו ואפילו במרחק

שעת נסיעה מתל-אביב, במחסום אח, משלמים שכר זעום. לפיכך אפשר להבין מדוע

המעסיקים בארץ טוענים שהם לא יכולים להתקיים כאשר הם נאלצים לשלם משכורות

גבוהות.

יש לעשות בחינה אמיתית לגבי עתיד ענף הטכסטיל בארץ ולמה אנו מצפים. דיון

בבעיות נקודתיות כמו אם העבירו מתפרה ממקום מסויים לאחר לא יביא פתרון לענף.
מחוק עמאר
אני רוצה להתייחס לנושא ערבות מדינה שהועלה בדיון זה. חברת "אסטל" עבדה

בחורפיש במשר 6 שנים, העסיקה 250 עובדות וייצרה ב- 30 מיליון שקלים בשנה. המפעל

נסגר במרץ 1996 בגלל שהמדינה לא הסכימה לתת ערבות למפעל מבלי לבדוק את

כדאיותו. יתכן ש- 250 העובדות שפוטרו לא מופיעות בסטטיסטיקה של לשכת התעסוקה,

שבגלל סיבות ידועות לא הלכו להרשם.
מאיר אוחנה
לשכת התעסוקה לא הולכת לחפש את הנשים האלה כדי שיבואו להרשם בלשכה.

הנתונים שמסרתי הם לגבי מי שבא להרשם בלשכת התעסוקה.

הפתרון שלשכת התעסוקה מציעה הוא קורסים להכשרה מקצועית בתחום החרטות

והאלקטרוניקה. אם נציגי משרד התעשיה והמסחר יבואו לפארק בגיוליס שקיימות בו

תשתיות ויבנו מבנה תעשיה, ניתן יהיה לפתור חלק מהבעיה.
היו"ר מקסים לוי
הפארק בג'וליס נמצא אומנם באזור עדיפות א/ אך במרחק שני ק"מ משם יש מפעלים

עתירי ידע והאפליה בולטת מאוד. יש טענה שיש אזורים שלמרות שהם ממוקמים באזורי

עדיפות אי לא כדאי להגיע אליהם, אך גיולים נמצאת קרוב לנמל חיפה ולאזורים מבוקשים

אחרים כך שטענה זו לא רלוונטית.
מחוק עמאר
יש לי מבנה תעשייה גדול שקיבל מעמד של מפעל מאושר ושמתאים למפעל

אלקטרוניקה או טכסטיל. כבר למעלה מחצי שנה אני מחפש יזם שיקים שם מפעל אך ללא

תוצאות.
תמר גוז'נסקי
העובדה שניתן מעש- של מפעל מאושר לא בהכרח גם מספקת עבודה. משרד התעשיה

והמסחר לא דיווח לנו מה נעשה בחצי השנה האחרונה כדי למצוא יזם למקום זה.
אמיר לוי
מר מחוק קיבל מעמד של מפעל מאושר כחלק מהעידוד שמשרד התעשיה והמסחר נותן

להקטנת עלויות הייצור כדי שבעל המפעל יוכל לתת מחירים יותר אטרקטיביים.
היו"ר מקסים לוי
משרד התעשיה והמסחר אומנם מתכנן הקמת פארקים, אך מר מתוק טוען ובצדק שיש לו

מבנה שהמדינה השתתפה בהקמתו אך עומד ריק ויש לו עליו הוצאות.
אמיר לוי
למתת שמינהלת מרמ ההשקעות ידעה שיש מבנים ריקים אושר לו מעמד של מפעל

מאושר. יש חשיבה של משרד התעשיה והמסחר בנושא וכשיש דרישה להקמת מפעלי

תעשייה באיזורים שיש בהם אבטלה, מינהלת מרמ ההשקעות מוותרת על קריטריונים

מסויימים שהיא דורשת ממפעלים אחרים.
תמר גוז'נסקי
בדיווח שקיבלנו ממשרד התעשיה והמסחר לא ראינו שום חשיבה, אלא רק הקמת

ועדות.
מרזוק עמאר
יש לנו מפעל שמעסיק 150 תופרות. אנו לא קבלני משנה אלא עושים את כל התהליה

למרות זאת אנו לא מצליחים לעמוד בתחרות כי אנו משלמים שכר מינימום ועוד תוספות

אחרות, אם שכר המינימום יעלה נאלץ לסגור את המפעל.
מגיד אבו-יונס
ציפיתי שבישיבה זו של הוועדה יתקבלו פתרונות מעשיים, אך במקום זאת אני מוצא

שהמצב מחמיר. בחודשיים האחרונים נסגרו עוד מתפרות בדיר חנא, בית ג'אן, ירקא

ובמקומות נוספים. נתוני האבטלה כפי שנמסרו על ידי מאיר אוחנה אינם נכונים ויש

למצוא במהירות פתרונות לבעיית האבטלה שהולכת ומחריפה.
היו"ר מקסים לוי
מר מאיר אוחנה מסר נתונים רק לגבי מי שפונה ללשכת התעסוקה, יש רבים שאינם

פונים ועל כך אין נתונים.
מגיד אבו-יונס
יש מקום לדאוג להכניס מקומות תעסוקה לישובים הערביים ולא להוציא מהם מפעלים

בלי שום רגישות. הנשים שלא פונות ללשכת התעסוקה עושות זאת בגלל שהן יודעות

שתוצע להן עבודה במקום מרוחק מבתיהן, דבר שלא יתאפשר להן לקבל בגלל איסור

ההורים ובעיות מסורת. יש לעשות כל מאמץ למצוא פתרונות תעסוקה בתור הישובים.
אפי אושעיה
אני מציע שמי שבא מהשטח ומכיר את הבעייתיות יציע לחברי הוועדה פתרונות

יצירתיים כדי שהם יוכלו להוביל את המהלך קדימה.
מוניר פארס
מפעלי טכסטיל רבים שהוקמו בישובים הערביים, הוקמו בעיקר בגלל שהם באזורי

פיתוח ובישובי ספר ומתוך מחשבה ששם יהיה בוז עבודה זול יחסית, עם הזמן השבר

המשולם עלה והמתפרות הפכו למקור פרנסה נחוץ מאוד בישובים.

בישובים רבים יש במה מפעלים המעסיקים מאות עובדות. בירקא לדוגמא יש למעלה

מ- 20 מתפרות המעסיקות באלפיים עובדות. מפעלים אלו הפבו למקור הפרנסה העיקרי של

משפחות רבות ביישובים הערביים.

אנו מציעים לעודד פיתוח תעשיה נוספת ולעודד יזמות פרטית בדי למנוע בריחה של

עבודה למדינות ערב. לממשלה צריבה להיות מדיניות ברורה בדי לעצור את תהליך

הבריחה ואת האבטלה הגוברת.
באסם קרקבי
השאננות של משרדי הממשלה השונים מדאיגה מאוד. הם מתחילים לחשוב על תכנון

איסטרטגי בשאין להם נתונים ממשיים על מה שקורה בשטח, דוגמת הסקר של משרד

התעשייה והמסחר שהוא רלוונטי לאוגוסט-ספטמבר 1996 ולא רלוונטי להיום, מאז היה גל

גדול של פיטורים. מסקנות הסקרים הבאות באיחור של שבעה חודשים לא יבולות לתת

פתרון מעשי, הפתרון צריך להיות מיידי.

יש להבחין בין המעסיקים הגדולים לבעלי המתפרות. המעסיקים הגדולים עוסקים גם

בתבנון, פיתוח ולוגיסטיקה והם לא הנפגעים העיקריים, הבעיה היא עם בעלי המתפרות

שעובדים רק ברווח תיפעולי. הפתרון המיידי צריך להיות במתן ערבויות מדינה לבעלי

המתפרות בדי שיובלו להמשיך.
היו"ר מקסים לוי
ועדת העבודה והרווחה תקיים סיור עם בל המשרדים הנוגעים בדבר בדי לראות את

הדברים מקרוב ולקבל החלטות במקום.

אי מתן ערבות מדינה למתפרות היא הבעיה העיקרית, מאחר שהבנקים לא מעניקים

אשראי, המתפרות לא יבולות לעמוד ביעדים ונאלצות לסגור.
ברוך שגיב
המתפרות הן לא מפעל עתיר הון ועל בן אני תמה על עניין הערבות.
היו"ר מקסים לוי
בדי שהמתפרות תובלנה לבצע עבודה או לגשת למכרז מסויים הן צריבות הון עצמי

והבנקים לא מובנים להעמיד למפעלים אלה שום אשראי. באחת מישיבות ועדה זו טענו

בעלי מפעלים שיש להם בעיה בתזרים המזומנים ולבן הם זקוקים לערבות מדינה.
באסם קרקבי
לא מדובר רק בערבות מדינה, אלא גם בסובסידיות ובהקלות מס.
היו"ר מקסים לוי
רבים מהמפעלים נמצאים באזורי עדיפות א' כמו האזור בג'ולים ונשאלת השאלה מדוע

משרד התעשיה והמסחר לא עושה מאמץ להעביר תעשיות לאזורים אלה.,
לאה ליבט
צריר לחשוב בבנות איזו תעשיה אפשר להעביר לשם בי העובדות לא מיומנות. בל זמן

שלא מבשירים את העובדות אי אפשר להעביר לשם תעשיות. משרד העבודה צריך לחשוב

באיזה תחום בדאי להבשיר את העובדות הללו כי חבל להכשיר אותן לעבודות פשוטות,

שבסופו של דבר אותה תעשיה פשוטה תעבור אף היא למדינות ערב.
תמר גוז'נסקי
הבעיה הזו ידועה בבר שנתיים ולמשרד התעשיה אין שום תוכנית לפתרון הבעיה.
מוריד חדד
הבעיה העיקרית של בעלי המתפרות היא השכר הגבוה שהם נאלצים לשלם הגורמת

לבריחת העבודה למדינות ערב. אנו בעד שלום ובעד שתהיה עבודה לפלשתינים, אך לא על

חשבון הפרנסה שלנו. יש 400 מתפרות המפחרות ב- 52 יישובים שזו עיקר הפרנסה של

תושביהן. יש לעצור את נהירת התעשיינים לרשות הפלשתינית, לירדן ולמצרים ואז גם לנו

תהיה תעסוקה.
סלחו עטאלה
בירקא שהוא אזור עדיפות א' קיים כבר שמונה שנים אזור תעשיה, אך לא הוקם בו אף

מפעל אחד, בי משרד התעשיה דורש דמי החכרה גבוהים של 120 אלף שקל עבור כל

מגרש. הוקמה ועדה בדי לנסות להוריד את המחירים אר היא טרם התחילה בדיונים.

באזור זה יש ב- 70 אלף תושבים, אר אף מפעל תעשיה אחד לא הוקם. התקנות שמשרד

התעשיה קובע לא מסייעים אלא רק תוקעים מסמרים בגלגלים.

בחודש האחרון נפלטו 300 עובדות משלוש נזתפרות בירקא. ברור שהן לא תלבנה

ללשבת התעסוקה כדי להרשם וגם לא תכללנה בשום סטטיסטיקה.

צריבה להיות מדיניות על שתביא לשיוויון בין יהודים לערבים.
יהודה יעיש
העברת מתפרות מהבפרים לאזורי תעשיה מרחביים באה כדי להקטין עלויות. אם

משרדי האוצר והתעשיה ישנו את המדיניות במצב קשה זה ויציעו סיוע למי שיסכים

להמשיר עד שימצא לעובדים פתרון תעסוקה אחר, יתבן שהמעסיקים ימשיכו לעבוד ולא

יוציאו את המפעלים מכפרי הערבים והדרוזים.
תמר גוז'נסקי
אני רוצה להפריד בין תרופות מיידיות לבין תרופות ארוכות טווח. למשרד העבודה היו

בעבר תוכניות לבלימת האבטלה במקומות שהוגדרו על ידו מוקדי אבטלה. אין סיבה

שמשרד העבודה לא יפעיל היום כמה מהתוכניות האלה בישובים בהם פוטרו מאות עובדים

או עומדים בפני פיטורים. יש מקומות שעם מעט עזרה מקרנות מסויימות אפשר להחזיר את



הנשים לעבודה, המכונות עדיין קיימות הן רק מושבתות מעבודה, יש למצוא קרן שתממן

את חידוש העבודה לפחות לתקופה של שישה חודשים.

משרד התעשיה והמסחר רוחץ בנקיון כפיו בכך שהוא אומר שהם נתנו איזור תעשיה, אך

בפועל, במשך שנים שום דבר לא ח.

יש לאתר מהם המכשולים הגורמים למצב זה, אם המכשול הוא בשכר הדירה, בזה שאין

ליזמים את הידע המתאים או שלא יצרו קשרים מתאימים ועוד. בעיה זו לא חדשה

והעובדה שאזורי התעשיה באותם מקומות לא פועלים לא נעלמה מידיעת משרד התעשיה

והמסחר. לא צריר לחכות לעוד ועדה שלא יודעים מתי תסיים את עבודתה.

נציגת משרד התעשיה והמסחר ציינה בדבריה שכח העבודה לא מיומן ובגלל זה לא

מוקמים מפעלי תעשיה, אך רב הנשים במגזר זה הן בעלות השכלה תיכונית שלא קיבלו

הכשרה מקצועית מתאימה כי לא היה לה ביקוש. אדם לא ילך ללמוד מקצוע כשאין לו מה

לעשות איתו.

כשדורשים ממשרד העבודה לפתומ קורסי הכשרה הוא בא בטענה שאין מקומות עבודה

שאפשר להפנות אליו את הבוגרים, ואילו משרד התעשיה טוען שאי אפשר לפתח מקומות

חדשים כי אין כח עבודה מיומן.
לאה ליכט
הוועדה שהוקמה היא ועדה בין משרדית שיושבים בה נציגי משרד האוצר, משרד

העבודה, משרד התעשיה והמסחר וגורמים נוספים, על מנת לפתור את הבעיה.
היו"ר מקסים לוי
אני מציע שוועדת העבודה והרווחה תתכנס באחד הישובים האלה יחד עם כל ראשי

הרשויות המקומיות ויזמים, כדי להחדיר למודעות שקיימת בעיה ואין לחכות למצב בו

יתמוטטו כל המפעלים. בסיור שנקיים אנו נקבל החלטות לפתרון הבעיה.

אני קורא לשר האוצר, לשר התעשיה והמסחר ולשר העבודה לנסות להתמודד מיד עם

הבעיה לפני שיהיה משבר גדול שיצור קושי גדול למדינת ישראל. זה נושא מאוד רגיש ואני

חושב שאין שום מחשבה לתת עדיפות ליזמים על מנת שיקימו מפעלים באזורים אלה.

למשרד העבודה והרווחה נותרו 600 מיליון שקלים להכשרה מקצועית שלא נוצלו בשנת

1996. אם רוצים להתמודד עם בעיית כח האדם המקצועי יצטרכו קודם כל ליצור את

המפעלים כדי שאפשר יהיה להכשיר את העובדים . אם לדברי נציגת משרד התעשיה

והמסחר יש עבודה באזורים שהם מחוץ לישובים, אזי כבר מזמן היה צריך להכשיר את

העובדים למקצועות הנדרשים.

הוועדה הבין משרדית שהוקמה לצורך מציאת פתרון למצוקת האבטלה חייבת להסיק

מייד מסקנה אחת ולהתחיל לעודד יזמים ותעשיינים להקים מפעלים בישובי הערבים

והדרחיס. יש לעודד אותם בכל מיני הטבות כדי שירצו להקים שם מפעלים ואין טעם

לחכות למסקנות ועדה שיתפרסמו בעוד שנה כשהבעיה תחריף .

בישיבה קודמת שהיתה בנושא זה, ביקשתי מנציגי משרדי הממשלה לתת תשובות לבעיה

זו אך הם מתמהמהים והבעיה הולכת ומחריפה. הנתונים של לשכת התעסוקה לא

מעודכנים ונציג לשכת התעסוקה מר מאיר אוחנה צודק באומרו שהנתונים הם רק לגבי

אלה הפונים, אך מובטלות רבות כבר לא פונות ללשכת התעסוקה.



הבעיה. היא קשה ומוטב שראשי הרשויות במגזרים אלה יתעוררו ויתחילו לפעול מיד

בנושא מצוקת האבטלה.

אני מודה לבולט. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-10:30

קוד המקור של הנתונים