הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 35

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. ז' בטבת התשנ"ז (17 בדצמבר 1996). שעה 09:30

נכחו;

מקסים לוי - היו"ר

טלב אלסאנע

דוד טל

עו"ד אביבה גולדשטיין - הלשכה המשפטית,

המוסד לביטוח לאומי

בן-ציון ליפשיץ - מנהל ענף זיקנה ושאירים,

המוסד לביטוה לאומי

מרים שמלצר - אגף מחקר ותכנון,

המוסד לביטוח לאומי

עזרא גינו - היחידה להתנדבות,

משרד העבודה והרווחה

נטשה מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

משה בוטון

אסתר אדלר

צפרא ספרן

תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או

לאומית), התשנ"ו-1996.

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות

למטרה ציבורית או לאומית), התשנ"ו-1996

אני רוצה להבהיר שאנחנו מדברים ביד שנותן שירות ההתנדבות שלו, השאלות

איזה דיווחים יהיו בשנת ההתנדבות הזאת ולמי יהיו הדיווחים? האם לא

נכללים כאן גם ארגונים וולונטריים? יש חשיבות רבה מאד לאדם שמתנדב לארגונים

וולונטרים. מה, להערכתם, מספר הילדים שהצבא דוחה להם את השירות בשנה?

אקדים כמה מלים על הרקע של התקנות האלה. חוק הביטוח הלאומי מקנה זכות לתוספת

לגימלאות שונות בגין ילדים. כך זה בזיקנה, בשאירים, בהבטחת הכנסה וכוי. חוק

הביטוח הלאומי, שמגדיר בסעיף 238 ילד לצורך הגימלאות שהזכרתי, כולל מספר

ילדו של המבוטח שטרם הגיע לגיל 18; ילדו של המבוטח שלומד בלימודים על

יסודיים, טרם מלאו לו 20 שנה והוא נמצא בלימודים על-יסודיים או בקד"צ; נער ונערה

עד גיל 22 אם הם משרתים בצבא בשירות סדיר; נערה בשירות לאומי עד גיל 22.

בתיקון מספר 8 לחוק, שהתקבל בפברואר השנה ותחילתו מספטמבר השנה, נכנסו שתי

האחת - עתודאים, אלה שלומדים בעתודות הצבאיות -

עתודה אקדמאית, פסיכולוגית, חינוכית - עד גיל 22; השניה - הנער והנערה המתנדבים

למטרה לאומית וציבורית. בשפת העם מוכרת השנה הזאו? כ-שש"ן - שנת שירות נוספת.

מדובר בנערים ונערות שדוחים את השירות הצבאי שלהם לשנה ותורמים שנת שירות אחת

בהתנדבות, ללא שכר, למטרות הקהילה, לקידום כל מיני מטרות לאומיות וציבוריות שצה"ל

מכיר בהן ומוכן לדחות למענן את השירות הצבאי.

מדובר בנערים ונערות שמארגנות אותם להתנדבות הזאת התנועות המיישבות ותנועות

הנוער. התנועות המיישבות - קרי, תנועת המושבים, תנועת הקיבוצים, כולל הקיבוץ

הדתי. תנועות הנוער למיניהן -הצופים, הנוער העובד, הנוער העובד הדתי, ועוד.

מארגנים את הנערים והנערות האלה כבר בשביעית, בכיתה י"א, ובכיתה י"ב הרשימה כבר

מוכנה ומוגשת לצה"ל. צה"ל מוודא את התאמתם, לכאורה, של כל נער ונערה למסגרת

השש"ן, ובמהלך כל שנת השירות הזאת הם נמצאים בפיקוח ומעקב מתמידים של התנועה

שארגנה את התנדבות - קרי, תנועת הנוער או התנועה המיישבת - ושל צה"ל. לאגף הנוער

והנח"ל בצה"ל יש מעקב מתמיד אחרי הנערים והנערות הללו.

בזמן שהם נמצאים בשירות ההתנדבות הם אינם מקבלים שכר. הם מקבלים דיור, כלכלה

רגילה ודמי נסיעה הביתה פעם בשבועיים.

הסעיף בחוק אומר מי יהיה אותו נער מתנדב. קודם כל, לא מלאו לו עדיין 21 שנה

והוא משרת שנה אחת למטרה לאומית וציבורית שהשר הגדיר בתקנות, והוא שעשינו בתקנות

שהבאנו היום. המטרות שהגדרנו בתקנות הן המטרות שצה"ל מוכן לדחות עבורן את השירות

הצבאי.

בתקנה 1 מדברים בהדרכת נוער בתנועות הנוער או בפנימיות לילדים; בטיפול חינוכי

וחברתי בילדים ונוער ביישובי ספר, בעיירות פיתוח, ביישובים חקלאיים הנתונים

במצוקה; בהדרכה וחינוך לידיעת הארץ והכרתה לקהילה כולה, לאו דווקא לילדים, באותם

מקומות שהם שוהים; ובעבודה במסגרת גרעיני נח"ל באזורי ספר ובקיבוצים צעירים.

אלה המטרות שצה"ל מוכן בעטיין לדחות את השירות, אם התנועות המי ישבות או

תנועות הנוער מגייסות את הילדים האלה להתנדבות, והוא גם יאשר לנו שאכן הדהיה היתה

למטרה זו.



ההפנייה להתנדבות והפיקוח על ההתנדבות הוא על ידי אותן תנועות שמארגנות את

ההתנדבות הזאת, ואלה יהיו גופים שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יצטרך לתת להם

הכרה.

טלב אלסאנע;

איפה זה מופיע?

בתקנה 2. נאמר באותה תקנה בפיסקה (1): "הוא הופנה לשרת בשירות למטרה ציבורית

או לאומית על ידי גוף שאושר לכך כאמור בתקנה 3".

טלב אלסאנע;

מתוך מה שמופיע בתקנה 1 - "טיפול חינוכי וחברתי בילדים ונוער ביישובי ספר,

בעיירות פיתוח וביישובים חקלאים" - מסתבר שהתקנות האלה מתעלמות מהילדים המתנדבים

ביישובים הערבים. כלומר, החוק הזה לא מיועד לחול בכלל על הסקטור הערבי.

הסקטור הערבי משרת בצבא?

יש סקטור שמשרת בצבא, שיש לו הסדרים.

אם מדובר בפעולות טיפול חינוכי וחברתי, בפעולות התנדבותיות, מדוע כל ילד

שמתנדב בתחום החברתי-חינוכי במסגרת עמותות לא יכול להיכלל במסגרת התקנות האלה?

מדוע להגביל את תחולת התקנות לסקטור מסויים תוך אפליה בין ילד לילד תוך בחינה אם

חל לגביו שירות צבאי או לא חל לגביו שירות צבאי?

מדובר כאן בצעירים שמתגייסים לצה"ל והם ילדי אלמנות. כאשר דחו להם את השירות

בשנה היתה בעיה לגבי השנה הזאת, שבה הם לא מקבלים את הקיצבה, והם מקבלים אורנה שוב

רק עם גיוסם לצה"ל. באו וטענו שזה לא צודק.

אני מנסה להכניס לכאן גם את הארגונים הוולונטריים. אם הם ייכללו, לא תחיה

בעיה גם לילד בדואי או ערבי להיכנס למסגרת הזאת. אם נפתור את בעיית הארגונים

הוולונטריים, -פתרנו את הבעיה במגזרים הערבי והדרוזי, מה שאנחנו לא יכולים לעשות

במסגרת הנח"ל או מסגרות אחרות שאינן במגזרים האלה. חבר-הכנסת טלב אלסאנע צודק

למה ילד ערבי שמתנדב לשירות לא יוכל לקבל בגלל שהדברים האלה אינם

בי ישובים הערבים והדרוזים?

אנחנו מדברים רק על ילדים שאמם אלמנה. אנחנו מדברים על ילדים שלא בהכרח פרק

הזמן שמשלמים להם הוא שנה שלמה. בהחלט יכול להיות שילד בגיל 18 צריך להתגייס, אבל

הוא מתגייס רק כשהוא בן 18.5. ואז מדובר רק על חצי שנה שאנחנו משלמים לו מעבר למה

שקבוע היום בחוק. אני רוצה לדעת מה העלות הכוללת שהביטוח הלאומי יצטרך לשלם עבור

הבנים הללו, שהם בנים לאלמנות, ולצורך הענין הזה אני לא רוצה לקשור את זה לשום

סוג התנדבות שהוא. אני רוצה לדעת כמה זה עולה לנו מבלי לכרוך את זה בהתנדבות

כזאת או אחרת.



משה בוטון;

רצוי שנעבור על סעיפי התקנות.

אקרא תחילה את הסעיף המסמיך שבחוק, כי חלק מהתנאים מופיעים כבר בסעיף המסמיך

ואינם מופיעים בתקנות. מסעיף 238, הוא הסעיף של הגדרת ילד, אני קוראת את הקטע

"אחרי פיסקה (3) יבוא (4): לא מלאו לחם 21 שנים והם משרתים

בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע, באישור ועדת

העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים, ושירותם הסדיר לפי חוק

שירות בטחון נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור". מי שגומר את שנת ההתנדבות הזאת

יהיה ילד במסגרת שירותו הצבאי.

מייד אחר כך באח פיסקה (5): "חם משרתים בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות

בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ובתכוף לפני שירותם מתקיים בהם

האמור בפיסקה (4)".

הצבא משחרר בגין הדברים האלה?

מאחר שבחוק אנחנו תלויים בשחרור שצה"ל משחרר או דוחה את השירות, אנחנו צריכים

להתחשב במה צה"ל מוכן להכיר כחתנדבות לשנת שש"ן, כי אחרת גם אם נכתוב דבר, אבל לא

תהיה דחיית שירות, לא עשינו דבר. זאת הסיבה שעבדנו בתיאום עם צה"ל וקבענו את

המטרות כפי שצה"ל מוכן להכיר בהן לצורך דחיית השירות.

צה"ל משחרר נערים ונערות המתנדבים במסגרת מאוגדת שדואגת לארגן אותם לפני

ההתנדבות ולפקח עליהם בתקופת ההתנדבות. יש גופים מסויימים שצה"ל מוכן להכיר בהם.

גופים אחרים, גם אם אכתוב אותם, יהיו רק אות יפה ותוצאות לא יהיו.

אי אפשר לקפח אנשים בגלל שחם לא יכולים להיכלל בקטיגוריות האלה.

צה"ל הוא הגוף אשר דוחה. אין אף אחד שיכול לקחת עצמו דחיית שירות. למשל, לגבי

ילדים שלומדים בכיתה י"ג אין בעיה, חס מקבלים שחרור וחולכים בגיל 19 לשירות

איך צה"ל יוכל להעמיד את אותם כלים לילדים דרוזים וערבים?

ככל שצה"ל יהיה מוכן לדחות, אנחנו נהיה מוכנים לתת הכרה.

מה יעשה ילד שבתקופה הזאת רוצה להמשיך שירות התנדבותי ברהט ואין ברהט את כל

הכלים האלה שאת מדברת עליהם?

לא עיירות פיתוח ולא ספר.



היו"ר מקסים לוי;

יש ארגונים וולונטריים שמסייעים לקבוצות מסויימות ונער ששייך לארגון כזה רוצה

לדחות את שירותו בשנה. צה"ל לא יאשר לו את הדחייה, כי זה איננו בתקנות. נכון?

אביבה גולדשטיין;

לא. זה מצוי במטרות. במטרה השניה זה מצוי. ברשימה הזאת אני לא סוגרת את

הגופים, וככל שצה"ל יהיה מוכן להכיר בגופים נוספים שמארגנים, נכיר בהם.

לא אנחנו קובעים את הגופים.

אני מבין שלא אתם קובעים את הגופים, אבל אם מתקינים תקנות, זכותנו לבוא

יש צורך בשוויון.

המטרה של הדרכת נוער נמצאת פה. אני לא אמרתי: יישובים יהודים.

לדעתי עלולה להיווצר בעיה נוספת, שאנחנו לא נותנים עליה את דעתנו. לו יצויין

שיש ילד יתום בן 18 שצה"ל ביקש לגייס אותו רק כשהוא בן 18 וארבעה חודשים והוא לא

התנדב בשום מסגרת. למה שהילד הזה יקופח ולא יקבל את המגיע לו בפרק הזמן של ארבעה

חודשים?

אם הנער, בדוגמה שלך, לומד בלימודים על יסודיים, הרי הוא בפנים.

הוא לא לומד שום דבר.

אם הוא איננו לומד, הוא עדיין לא מגוייס והוא עבר את גיל 18, הוא אכן לא

יקבל.

למה? הצבא הוא שקבע לו את מועד הגיוס.

גיל הילד לענין תוספת התלויים הוא עד גיל 18, כך נקבע בחוק. במקרים מסויימים

- כשילד מסיים לימודים ותוך כדי סיום הלימודים שלו הוא מתגייס לצה"ל - הרחיבו את

המעגל על הילדים האלה. בקיצבת ילדים, למשל, אין בכלל מעבר לגיל 18, אלא רק עד

גיל 18. בתוספת קיצבה לזיקנה וגם בענפים אחרים, נער הוא בהגדרת ילד אם הוא הולך

לצבא או שהוא מסיים לימודים. אם ילד מקבל דהיה אחרי סיום הלימודים שלו בגיל

שמלאו לו כבר 18, הוא יכול ללכת לעבוד. אם אין לו עבודה, יש חוק הבטחת הכנסה והוא

זכאי לקבל הבטחת הכנסה מגיל 18 ומעלה עד גיוסו לצה"ל-



טעב אלסאנע;

חוק הבטחת הכנסה תוקן בענין הזה. הוא לא יכול לקבל.

היו"ר מקסים לוי;

חבר-הכנסת טלב אלסאנע , אם רוצים לשנות את הכללים צריך ללכת לחוק ולבקש תיקון

עד גיל 18, ולא יעזור כלום. באה התקנה של שר העבודה ואומרת:

יש מקרים בהם נדחה שירותם של האנשים האלה, ובשנה הזאת, בתפר הזה, באים להיטיב

איתם, לא להרע להם. אם יש ארגונים וולונטריים שפועלים במסגרת היישוב באוכלוסיה

הערבית והדרוזית וצה"ל יוכל לבוא ולהגיד שביישובים האלה אפשר לשחרר את מי שמתנדב

במסגרת הארגונים האלה, והם יוכרו, אני לא מוצא כל סיבה למה שזה לא ייעשה.

לאף אחד אין כאן בעיה עם המטרה. אם נקרא סעיף אחר סעיף ולחברי הכנסת יהיו

הערות לבוה שכתוב, נוכל לשפר כדי להגיע למטרה.

היו"ר מקסים לוי: אין בעיה ביישובים הערבים. אם מישהו יתנדב בגין תרבות או חינוך. או דברים

כאלה, העיריה, הרשות המקומית, תפנה לצה"ל.

זה לא נכלל כאן. מדובר בהדרכת נוער בתנועות נוער מוגבלות ומוגדרות.

במטרה השניה, שהרגע קראתי, מדובר על ישובי ספר, עיירות פיתוח ויישובים חקלאים

הנתונים במצוקה כלכלית, תרבותית או חברתית.

לישובים חקלאים יש הגדרה. אף ישוב דרוזי לא מוגדר כיישוב חקלאי ולכן הם לא

נכללים בקטיגוריות האלה.

מה הבעיה להוסיף כאן "ישובים דרוזים וערבים"?

לא עושים את זה בחקיקה. ברקיקה לא כותבים "יהודי", לא כותבים "דרוזי", לא

כותבים "ערבי".

אילי נכתוב "כפרים"?

צריך שיהיה מדובר בנער או נערה שאמורים לשרת בצה"ל והשירות שלהם נדחה. אם יש

לנו סקטור ביישובי הבדואים שאינו משרת בצה"ל, זה באמת לא נוגע לו.



טלב אלסאנע;

אנחנו מדברים על בני יישובים בדואים ודרוזים שמשרתים בצה"ל.

אביבה גולדשטיין;

שצה"ל ידחה את שירותם.

כן.

זה לא בתחום האחריות שלי אם צה"ל מוכן לדחות את שירותם.

אני מגדירה פה את המטרות. אם במקום "ישובים חקלאים" אחה רוצה לומר מלה אחרת

שתגדיר, בבקשה. אם אני אמחק את המלה "חקלאים" זה יהיה בסדר?

זה יכול לענות.

בנושא של. האוכלוסיה הערבית מדובר בהתנדבות. הם באים לצה"ל כדי להתנדב, לא

מכריחים אותם להתגייס, לכו איו כאו איו בעיה, לעניות דעתי.

והדרוזים, הם חי יבים?

כו.

אם נמחק את המלה "חקלאים" זה יענה?

כן.

האם הביטוח הלאומי מוכו למחוק את המלה "חקלאים"?

אני חושב שאפשר למחוק את המלה "חקלאים". נכתוב: "וביישובים הנתונים במצוקה

כלכלית, חברתית או תרבותית".

אם צה"ל ישחרר למטרות האלה, הם ייכללו. אם לא ישחרר, הם לא ייכללו.

אם צה"ל משחרר זה תנאי אחד. תנאי שני הוא שיש גוף מפנה שהוכר,

משה ביטון;

נגיע לגופים המפנים.

עזרא ג'נו;

ההצעה פותחת את הבעיה הזאת, אבל אולי יוצרת בעיה במקום אחר.

לא, ההצעה הזאת רק מרחיבה. הוספת המלה "חקלאים" מצמצמת. כשאומרים "יישובים",

הכוונה לכל יישוב.

לאשר את סעיף 1 בתיקון הבא:

בפיסקה (2) תימחק המלה "חקלאיים".

אביבה גולדשטיין: בסעיף קטן (ב) מדובר על כד שמי שהופנה להתנדבות ונפלט - מו היום שהוא נפלט

הוא חדל להיות ילד, לא רטרואקטיבית.

בסעיף קטן (ג) המשמעות היא שעזרה עצמית זאת לא התנדבות. כך זה גם בתקנות

המתנדבים לפי חוק הביטוח הלאומי .זו צריכה להיות התנדבות למען הזולת.

לאשר את סעיף 2.

סעיף 3 ~ אישור גוף מפנה לשירות למטרה ציבורית או לאומית:

מדוע התקנות האלה יוצרות בפועל הבדל עד לגיוס לצבא? הרי אלה אותם ילדים, אותם

מצבים נתונים, אחד אמור להתגייס והגיוס שלו נדחה, והאחד לא מתגייס בגלל שהוא פטור

על פי חוק שירות בטחון. מדוע אלה שפטורים מלשרת צריכים להיות מקופחים?

אלה תקנות שבאות להגדיר מה קורה לגבי אדם שנדחה השירות שלו. אתה בא ומדבר על

אנשים שפטורים מהשירות, וזה לא בתקנות אלא בחוק אחר. במקרה זה אתה צריך להפנות את

השאלה שלך למחוקק.

חבר-הכנסת אלסאנע, זה יהיה אולטרה ויירס, אין לי סמכות לדון במה שאתה רוצה.



משה בוטון;

חבר-הכנסת אלסאנע, אדם שפטרו אותו משירות יכול לעבוד, הוא עובד כמו כל אזרח

רגיל. ילד כזה שרק דחו את השירות שלו והוא נמצא במסגרת מעין צבאית, לא יכול

לעבוד, וזה הרציו שמאחורי התקנות. כתוב פה, שאחד התנאים - שהוא לא עובד ולא עובד

עצמאי ולא מקבל שכר.

טלב אלסאנע;

מקובל עלי מה שאתה אומר, אתה צודק.

אגף הנוער והנח"ל הוא המאשר? הוא הקובע את היותו של הנער מתאים לשרת מטרה

ציבורית ולאומית?

כשבאים אלינו נער או נערה שמבקשים בגינם תוספת לקיצבה, אני רוצה לדעת שהנער

והנערה האלה, ביום שהם באים לבקש את התוספת, עדיין נמצאים במסגרת ההתנדבותית ולא

נפלטו ממנה. לכן אני צריכה שאגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון יאשר לי על גבי טופס

שאכן הנער והנערה נמצאים בשירות התנדבות.

המערכת שמופקדת על ההתנדבות במדינת ישראל היא משרד העבודה והרווחה,

פה זה סיפור אחר. צה"ל משחרר את הנערים והנערות לצורך המטרה הזאת. אם הבחור

או הבחורה נפלטו מהשירות של ההתנדבות, כי אז הם חייבים לחזור לצה"ל ולהתגייס.

אני לא מסכים איתך. נניח שילד כזה התקבל לעבודה ציבורית ופרש אחרי חצי שנה.

הגיוס שלו לא יכול להיות באותו חודש, כי יש מחזורי גיוס, והמחזור שלו לא מגוייס

מייד. הוא מוכן להתגייס מייד, אבל אומרים לו: תתגייס רק ביוני או באוגוסט או

בנובמבר. למה את מונעת את זה באותה תקופה? בתקופה הזאת הוא היה מוכן להתגייס.

מי שהתגייס יותר מאוחר, גם שלוש השנים שלו נגמרות יותר מאוחר. מי שהתגייס

יותר מוקדם, שלוש השנים שלו נגמרות יותר מוקדם.

אדם הלך לעבודה ציבורית. אחרי חצי שנה נמאס למי שמעסיק אותו או נמאס לו והוא

עכשיו תגייסו אותי. בא הצבא ואומר: לא, יש לנו מחזור עוד ארבעה

חודשים. בארבעה החודשים האלה הרי מורידים לו. זה לא צודק.

אבל אם הוא יתגייס מייד יתנו לו רק שלוש שנים. אם הוא ייכנס אחרי ארבעה

חודשים יתנו לו גם כן שלוש שנים מיום שהוא התגייס.



אסתר אדלר;

אחד גייסו מייד, ואחד - אחרי ארבעה חודשים. זה שגייסו מייד

מפסיק לקבל ארבעה חודשים קודם.

אבל אם הוא לא מגוייס, נפסקת לו הגימלה.

אחר כך מחזירים לו לשלוש שנים.

אביבה גולדשטיין;

כתוב בחוק לעניו המשך התשלום בזמן תקופת השירות הסדיר: "והוא התגייס בתכוף

לתום השירות בהתנדבות". המחוקק לא אמר מה זה "בתכוף", לצורך ההפעלה עשינו איזה

שהוא נוהל.

את צריכה להוסיף פה: על פי קבלת צו.

היות והמלה "בתכוף" מציקה לנו ולא ידענו מה זה "בתכוף", כרגע, בלי פרשנות,

נראה בזה חודש, חודש וחצי או אולי חודשיים. כרגע אנחנו עומדים בקשר

עם שלטונות צה"ל לראות מה קורה לגיוסים, כי יש גיוסים מיועדים. וייתכן מאד שנצטרך

להבהיר בחוק מהו "בתכוף", עד כמה זה ייחשב לתכוף.

אתם יכולים, בנוהל פנימי, לומר שבאיקס חודשים זה תכוף, לא בתקנות, בנוהל.

נבדוק את הנקודה הזאת, אבל לענין החוק, לא התקנות,

אינם מסבכים את עצמכם. מי יעקוב אחריו אם עשה שלושה חודשים או שבעה חודשים?

יש אישורים.

בדיוק בשביל זה יש אישורים וגוף מפקח.

אם מישהו לקח על עצמו להתנדב והוא מתנדב, נגמר.



אביבה גולדשטיין;

אבל אם הוא נפלט? אם הוא לא משתלב? הוא יסע לטייל בתאילנד ויקבל כילד, כי

השירות שלו נדחה?

בן-ציון ליפשיץ;

למעשה יש לנו הרבה מאד ילדים שמסיימים את הלימודים בבית ספר תיכון והצבא לא

מגייס אותם מייד. הצבא מגייס אותם בהתאם לצרכים שלו, לעתים אחרי שלושה-ארבעה

חודשים, לעתים גם אחרי מספר רב יותר של חודשים. אותו הילד, בתקופה שבין סיום

הלימודים לבין גיוסו לצה"ל, לא נחשב כיום בגדר ילד על פי החוק. באו פה להרחיב

ולומר שאם הילד חזה הולך להתנדבות, הוא ייחשב בגדר ילד.

הגדרה של ילד היא עד גיל 18?

כן. בתנאים מסויימים, מעבר לגיל 18.

וזה על פי חוק הביטוח הלאומי. עוד ב-1954 הוגדר כך,

נדמה לי שזה פותר את הבעיה. ילד שנדרה השירות שלו והוא מגוייס בן 18.5. חצי

שנה הוא לא מקבל, כי החוק לא מאפשר לו .

שאלה להבהרה לגבי פיסקה (4): האם איננו יוצרים כפילות באישור שירות ציבורי

ולאומי? מי שמאשר היום שירות ציבורי ולאומי לענין חוק שירות לאומי הוא שר העבודה

והרוותה. מן הסתם אתם יודעים שיש חוק זכויות חיילים משוחררים ועל רקע זה, בתיאום

עם משרד הבטחון, עם הביטוח הלאומי ועם המשרד שלנו, מי שמאשר את שירות הבת כעולה

בקנה אחד עם התקנות זה המשרד שלנו.

ארגה עומד בראש האגודה להתנדבות בע"מ?

אני עומד בראש היחידה להתנדבות של משרד העבודה והרווחה, ואנחנו מופיעים בכל

נושא השירות הלאומי.

משה בוטון;

רק בעניו בת בשירות לאומי.

בת בשירות לאומי, ויש שאלות לגבי בנים בשירות לאומי.



אביבה גולדשטיין;

זה גוף אחר, אדוני.

אני מציע, שלא תהיה כפילות בתוך המערכת פנימה, שלנו. אני לא יודע מה סוכם

ואיך סוכם עם אגף הנוער והנח"ל, אבל נגה ידיעת אגף הנוער והנח"ל בקטע של אישור

משימה כמתאימה לשירות ציבורי או לאומי?

בן-ציון ליפשיץ;

יש להבדיל בין מה שג'נו אומר לבין מה שמוצע כאן. יש לנו בנות בשירות לאומי,

זה נושא אחר. בנות בשירות לאומי זה ענין ששר העבודה והרווחה צריך לאשר. שם אתה

אולי היית צודק, מר ג'נו. כאן מדובר בהתנדבות למטרות, שאותם הגופים שיאושרו על

ידי השר הם המפנים אליהן את המתנדבים. כלומר, הגוף הזה הוא המפנה, והשר יאשר את

הגוף הזה או- לא יאשר אותו. ברגע שהוא יאשר את הגוף הזה אין צורך בהתערבות של

משרד העבודה והרווחה.

עזרא ג'נו;

אני שואל אם איננו יוצרים כפילות בזה שאנחנו מבקשים מאגף הנוער והנח"ל להיות

מי שמאשר מטרה ציבורית או לאומית.

הוא לא מאשר מטרה ציבורית או לאומית, הוא מאשר שהילד הזה משרת בפועל.

הצבא משחרר אותו. מי , אתה חושב, צריך לפקח עליו?

הצבא מפקח עליו?

היו"ר מקסים לוי ;

לא. הגוף הזה הוא המפקח והוא המדווח.

הגוף הזה הוא גוף וולונטרי. אנחנו מציעים שכמו שעשינו בנושא של השירות הלאומי

מי שיתן את האישור על שירות הילד במקום מתאים יהיה משרד העבודה

והרווחה.

ודאי שלא יכול להיות כך. זה שונה במהות.

הצבא שחרר נער בגלל שהוא עובד אצלי. אני מדווה. משרד העבודה ישלח פקחים לדווח

על זה שהוא נמצא אצלי בעבודה?



עזרא ג'נו;

אני מציע לנצל את המערכות הקיימות במשרד העבודה בפיקוח על מתנדבים גם לצורך

העני ו הזה.

היו"ר מקסים לוי;

משרד העבודה תמיד יכול לפקח בכל שאלה. אבל כאן מדובר על גופים שמעסיקים את

המתנדב ושעליהם חלה החובה לדווח.

וצה"ל מחזיק אותם קצר מאד, עקבנו אחר הדברים ויש דיווח מתמיד.

אולי אם נשנה את הניסוח של הסעיף זה יפתור לך את הבעיה. בפיסקה (4) בסעיף 2

"אגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון אישר על גבי טופס שקבע המוסד,

ששירותו הסדיר של הילד לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב התנדבותו בשירות למטרה

ציבורית או לאומית".

ושהוא עדיין מתנדב בפועל .

איד אגף הנוער והנח"ל יודע את זה?

הוא דחה לו את השירות.

אבל מאיפה הוא יודע שהוא משרת בהתנדבות?

הוא יבדוק את זה.

בא אגף הנוער והנח"ל בבקשה לצה"ל לשחרר מישהו לשנה הוא מפנה את הבקשה לצה"ל.

צה"ל מוכן לקבל את הבקשה, עכשיו אני אדווח עליו שהוא מתנדב אצלי. זה בסדר גמור.

זה בדיוק כך. יש מיכסה לתנועות האלה שמפנות את הילדים, ואגף הנוער והנח"ל

מרכז את ההתנדבות הזאת מטעם התנועות האלה. הוא פונה לצה"ל, כי מי שמגייס היום זה

לילדים האלה והאלה אני מבקש דחיה, כי הם הולכים למטרות אלה ואלה.

הוא מפקח עליהם, וברגע שילד כזה מפסיק את ההתנדבות הוא זה שמודיע לצה"ל, לאגף

הנוער והנח"ל, לגייס אותו, כי הוא הפסיק את ההתנדבות.

לאשר את סעיף 3.



סעיף 4 - ביטול אישור של גוף מפנה לשירות למטרה ציבורית או לאומית:

נתנו פה איזה שהוא מרווח.

בהתאם לתיקון מספר 8 נקבעה תחילה של הרווק עצמו לששה חודשים מיום פרסומו, קרי

מ-8 בספטמבר, אבל נאמר בחוק שהוא יחול גם על מי שביום 1 בינואר או לאחריו החל

לשרת בהתנדבות ובשירות סדיר כאמור בסעיף 1. רוצים לתפוס את הילדים כבר מינואר.

אנחנו מביאים את הגופים לאישור ויוצאים לדרך.

הוחלט; לאשר את סעיף 4.

אישרנו את התקנות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:50)