ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/10/1996

מימון הובלת נפטרים חסרי דת לקבורה בבתי עלמין מיוחדים; תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל) (תיקון), התשנ"ו-1996; תקנות הביטוח הלאומי (פטור מתשלום דמי ביטוח למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי), התשמ"ז-1987

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 20

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. ט"ז בחשון התשנ"ז (29 באוקטובר 1996), שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; מקסים לוי - היו"ר

שמריהו בו-צור

דוד טל

מוזמנים; שוקי שי - אגף התקציבים, משרד האוצר

אבי בלושטיין - מנכ"ל משרד הדתות

זליג ברוורמן - מנהל מחלקת קבורה, משרד הדתות

עו"ד רות הורו - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח

לאומי

עו"ד אביבה גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד

לביטוח לאומי

עו"ד ג'ודי וסרמן הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח

לאומי

מייק בלבינדר - מחלקת גבייה, המוסד לביטוח

לאומי

בו-ציון ליפשיץ - מנהל ענף זיקנה ושאירים,

המוסד לביטוח לאומי

שמעון נבון - המוסד לביטוח לאומי

עו"ד גלי בראל - המרכז לפלורליזם

יועץ משפטי; משה בוטון

מזכירת הוועדה; אסתר אדלר

קצרנית; צפרא ספרן

סדר-היום; א. תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם

תושבי ישראל)(תיקון), התשנ"ו-1996-

ב. מימון הובלת נפטרים חסרי דת לקבורה בבתי עלמין מיוחדים.

ג, תקנות הביטוח הלאומי (פטור מתשלום דמי ביטוח למבוטח שאינו עובד

ואינו עובד עצמאי), התשמ"ז-1987.
היו"ר מקסים לוי
בוקר טוב, אני פותח את הישיבה.

א. תקנות הביטוח הלאומי (-זכויות וחובות לפי חוק הביטוח

הלאומי לשאינם תושבי ישראל)(תיקון). התשנ"ו-1996
רות הורן
התקנות האלה שהותקנו בזמנו באו להסדיר הסדר מיוחד לחלק מתושבי יהודה, שומרון

וחבל עזה, שבמקור היו תושבי ירושלים ועברו להתגורר מחוץ לירושלים, וזה בעקבות

הבטחה של הממשלה שניתנה להם שאם הם יעזבו את ירושלים, הזכויות שלהם בביטוח הלאומי

ימשיכו להתקיים. לפי התקנות האלה, אותם אנשים משלמים למוסד דמי ביטוח מלאים כאילו

הם תושבי ישראל והם גם זכאים לגימלאות בכל התחומים. זה בשונת מתושבי יהודה,

שומרון וחבל עזה המקוריים, שמבוטחים רק בשלושה ענפי ביטוח: בענף נפגעי עבודה, אם

הם עובדים בישראל; בענף אמהות, הם ונשותיהם; ובענף פירוקים ופשיטות רגל, ענף

שמבטח עובד כאשר מעבידו מתפרק או מתחיל לגביו הליך פשיטת רגל.

אחרי שנחתם הסכם אוסלו הראשון נחקק חוק היישום ושם נקבע, בעקבות מה שהוסכם עם

הרשות הפלשתינית, שהזכויות של תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה, שאינם יהודים

יצומצמו, הם יהיו מבוטחים רק בשלושה ענפים, ונקבעה איזו שהיא שיטה שבה ייפסקו

הזכויות, כך שאנשים שרכשו את הזכויות לפני כן לא ייפגעו. הקבוצה האחרונה שעדיין

יכולה להתחיל לקבל קיצבת זיקנה היא הקבוצה שתהיה זכאית עד 1 בינואר 1997, זאת

אומרת רק עוד כמה חודשים.

עם רתימת הסכם אוסלו בי הכינה הממשלה חוק נוסף ובו יש סעיף שמבטל את חובת

תשלום דמי הביטוח הרחבה שחלה על הקבוצה הקטנה הזאת, כך שגם הקבוצה הזאת, כמו יתר

תושבי יש"ע, תשלם רק לשלושה ענפי ביטוח דרך שירות התעסוקה.

החוק שהוגש לכנסת בעקבות חתימת הסכם אוסלו ב', הליך החקיקה שלו לא הסתיים.

הוא הונח בכנסת ערב הפיגועים באוטובוסים שהיו בסוף החורף שעבר ומאז החוק תקוע.

לכן אנחנו מבקשים לפחות את הנושא הזה להסדיר בתקנות כדי שלא נימצא במצב שבינואר

נפסקות למעשה הזכויות הרחבות המיוחדות של הקבוצה הזאת והאנשים יצטרכו להמשיך לשלם

דמי ביטוה עבור זכויות שהם בעצם לא רוכשים. את זה אנחנו מציעים לעשות במסגרת

התקנות שקיימות, ואם אחר כך יעבור החוק, ממילא כל התקנות האלה יבוטלו.
היו"ר מקסים לוי
למעשה המעסיקים מרוויחים כאן. הרי ההסכמים של העובדים הזרים לא תואמים את

ההסכמים של עובדי השטחים.
רות הורן
עובדי יש"ע לא משלמים בשיטה הזאת.

היו"ר מקסים לוי;

כאשר מעסיקים מעבידים עובדים, הם צריכים לשלם את הביטוח הלאומי על כל היבטיו.

במקרה הזה המעסיק משלם רק את החלקיות והוא מרוויח מהענין. אילו הביטוח הלאומי היה

לוקח את כל זה, היה מפרק את החבילה ואומר - רק לשלושה סעיפים, אני מבין. אבל

התקנה הזאת נותנת לגיטימציה למעביד לשלם אולי %30 ממה שהיה צריך לשלם.



רות הורן;

יש לזה הסדר חוקי. בחוק הראשון שנעשה אחרי הסכם אוסלו אי נאמו- במפורש

שהמעסיקים, אם אינם משלמים בשיטה הזאת, משלמים דרך שירות התעסוקה ולכן הם משלמים

את המכלול השלם כאילו העובד היה תושב ישראל. הביטוח הלאומי יקבל מזה רק את שלושת

הענפים שעליהם אני מדברת, אבל מכיסו של המעסיק יוצאת ההוצאה הרגילה.
היו"ר מקסים לוי
ולאן היא עוברת?

רות הורן;

זה אותו היטל השוואה שעובר דרך שירות התעסוקה וחוזר לרשות אחר כך. היתרה

תחזור לרשות וזה מוסדר בחוק שכבר עבר. רק השלמת ההסדר שמבטל את התשלום המיוחד

למוסד לביטוח לאומי לא עבר, ואם נמשיך לגבות את התשלום ולא ניתן זכויות, אנחנו

עושים משהו שהוא לא תקין.
משה בוטון
כלומר, זה מתייחס רק לאותם תושבים שהיו בירושלים ועברו למקום אחר, כדי להשוות

אותם למעמד כל תושבי השטחים האחרים.

רות הורן;

כן. הכסף הזה לא צריך להגיע לידינו אלא, דרך שירות התעסוקה, לרשות.

הצבעה
הוחלט
לאשר את תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק

הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל)(תיקון), התשנ"ו-1996



ב. מימון הובלת נפטרים חסרי דת לקבורה בבתי עלמין מיוחדים

היו"ר מקסים לוי;

יש אנשים שלא יכולים להיקבר בבתי עלמין יהודיים בגלל דתם אלא בבתי קברות

מיוחדים ואז הם מובלים מעיר לעיר, מהביטוח הלאומי אינו נותן תשלום עבור- אותו אדם

שלא גר בעיר שלו ולא נקבר בעיר שלו. אני מבין שהתקנה הזאת באנ לתת פתרון לאותם

אנשים שהם מחוץ לדת ישראל - המדובר במיוחד בעולים חדשים - ומועברים לבתי קברות

שנקבעו על ידי הרבנות והמדינה.

אביבה גולדשטיין;

זאת לא תקנה, זה הסכם לפי סעיף 9 להוק הביטוח הלאומי, שלפיו אוצר המדינה

מממן, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, את דמי ההובלה של נפטרים שמובאים לקבורה בבתי

עלמין מיוחדים בגלל המניעה שקיימת לקבור אותם בבתי עלמין יהודים, עקב היותם חסרי

דת, או בגלל מניעה דתית או עדתית אחרת.

היו"ר מקסים לוי;

מדובר על כלל האוכלוסיה בישראל.
אביב גולדשטיין
לא.

על פי חוק הביטוח הלאומי מממן המוסד לביטוח לאומי דמי קבורה לקבורתם של תושבי

ישראל שנפטרו בישראל או אף אם נפטרו בחוץ-לארץ. דמי הקבורה משולמים על פי תקנות

חברה - הכוונה לחברות קדישא, רשויות מקומיות וגופים אחרים שמורשים לעסוק בקבורה

ומטפלים בקבורה - ודמי הקבורה, גבהם, הדיפרנציאציה בין סוגים שונים, נקבעו

בתקנות. עבור המימון שאנחנו נותנים לדמי הקבורה מחוייבות החברות המטפלות בקבורת
הנפטרים לוזת שירותים מסויימים
כריית הקבר, בניית המסגרת, באותן דתות ועדות

שצריך לקבור בארון, זה כולל את הארון, זה כולל תכריכים רגילים, לא יוצאי דופן, זה

כולל טכס קבורה ודברים שונים, וזה כולל גם הובלת הנפטר אם הוא נפטר במקום מגוריו,

המקום המוניציפלי של החברה שמטפלת בו, והוא נקבר בתחום מגוריו. גם אם הוא נפטר

מחוץ לתחום המגורים, מחוץ לתחום טיפולה של החברה, כי אז דמי הקבורה מממנים אותו

חלק של הובלה בתוך התחום המוניציפלי, שהוא באחריות החברה. ככל שמדובר בהובלה מחוץ

לתחום המוניציפלי, זה לא מכוסה בדמי הקבורה הרגילים, אבל דמי הקבורה בתוך הרשות

המוניציפלים מוסדרים בתקנות. רוב האנשים נפטרים במקומות מגוריהם ו נקברים בדרד

כלל במקומות מגוריהם.

לגבי נפטרים חסרי דת או כאלה שמתעורר ספק לגבי דתם, שיש איזו שהיא מניעה

הלכתית או אחרת לקבור אותם ויש רק אפשרות לקבור אותם בבתי עלמין מיוחדים לענין

הזה, יש הכרח - שנובע מזה שאין בתי עלמין מיוחדים בכל הארץ - להוביל אווזם מרחקים

גדולים מאד. ההובלה הזאת רובצת על כתפי המשפחות והיא יקרה. בקטע הזה הגענו להסכמה

עם אוצר המדינה, שאח. ההובלה הזאת, שהיום רובצת על כתפי המשפחות, האוצר יממן,

והתשלום י נתן לחברה שטיפלה בקבורה והובילה.

משה בוטון;

זאת אומרת, המוסד לביטוח לאומי ישלם והאוצר יחזיר לביטוח הלאומי?

אביבה גולדשטיין;

כן. המוסד לביטוח לאומי יעביר תשלום לחברה שטיפלה בקבורה גם עבור ההובלה.

והיה והיא לא טיפלה בהובלה, המשפחה הביאה אמבולנס פרטי, החברה תדאג לשפות את

המשפחה על ההוצאה הזאת. אנחנו מעבירים לחברה שמטפלת בקבורה גם הוצאות הובלה כאלה.



כרגע קיימים שני בתי עלמין מיוחדים: האחד בבאר-שבע, השני באשקלון. יש מחשבות

על בתי עלמין באיזורים נוספים, וכרגע יש על הפרק אחד בצפון.

היו"ר מקסים לוי;

אם המת הוא לא יהודי, האם חברה קדישא מטפלת בו או שמעבירים אותו?

זליג ברוורמן;

מעבירים אנשים כאלה לגופים שמטפלים בהם.

היו"ר מקסים לוי;

אם המת הוא עולה חדש שלמעשה הוא נוצרי והוא צריך להיקבר בבאר-שבע, מי מטפל

בכל נושא הקבורה?

זליג ברוורמן;

האנשים שאחראים על הקבורה בבאר-שבע.

היו"ר מקסים לוי;

יהודים רוחצים אותו?
זליג ברוורמן
לא. יש אנשים שדואגים לאנשים כאלה בבתי העלמין בבאר-שבע.
משה בוטון
מטעם מי הם, מטעם חברה קדישא?
זליג ברוורמן
לא, מטעם חברה מיוחדת.
אבי בלושטיין
אנחנו צריכים להיות הוגנים: אם המדינה באה וקובעת שהקבורה תיעשה מחוץ לתחום

המוניציפלי, אין ספק שאנחנו גם צריכים לדאוג להוצאות. לכן עמדת משרד הדתות היא

חד-משמעית, שהמדינה צריכה לדאוג ולשלם את הוצאות ההובלה.
בן-ציון ליפשיץ
לגבי אוכלוסיה זו שמוגדרת בהסכם כיוסרי דת, שאין הבריז קדישא שמטפלת בהבאתם

לקבורה, יש לנו הסכם עם חברה בתל-אביב. היא זאת שקוברת את האנשים האלה, ולחברה

הזאת נשלם גם את הוצאות ההובלה.
משה בוטון
זו הברה עסקית?
היו"ר מקסים לוי
זה עסק כלכלי.



דוד טל;

האם יש סמכות לחברה קדישא לא לקבור אדם מעיר אחת אחרת? אם יש לה סמכות

כזאת, האם יש מחירים מכסימליים או מחירים מוגבלים שההברה קדישא יכולה לגבות

ממשפחת הנפטר שהגיע מעיר אחרת?

האם יש איזו שהיא מניעה להקמת הברות קדישא חדשות?
היו"ר מקסים לוי
אני מוניתי בזמנו על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל להיות חבר בוועדה לנושא

המועצות הדתיות -- ועדת צדוק - ויש הוברת שעד היום מונחת מתחת לאיזה שהוא שולחן.

נדמהמ לי שכל מרו שאתה אומר מצוי בתוך הפרוטוקולים של אורנה ועדה.

בן-ציון ליפשיץ;

על השאלה הראשונה ששאל חבר--הכנסת טל: על פי החוק והתקנות הקיימים חתמנו על

הסכמים עם כל חברות הקדישא בארץ , כל אחת בתחום טיפולה - ירושלים, תל-אביב וכדומה

- ועל פי ההסכם הזה החברה חייבת להביא לקבורה כל אדם שהוא תושב המקום ונפטר

במקום, או כל אדם אחר שנפטר במקום, לאו דווקא תושב המקום. לדוגמה, אם אדם

תל-אביבי נפטר בירושלים, ההברה קדישא בירושלים חייבת להביא אותו לקבורה, כולל כל

שירותי הקבורה, כולל דולקת הקרקע. לעומת זה, אם אדם נפטר מחוץ לעיר והוא איננו

תושב העיר, כמו תל-אביבי שנפטר בתל-אביב ורוצה דווקא להיקבר בירושלים, חברה קדישא

איננה חייבת להביא את האיש הזה לקבורה על פי התקנות וההסכם. היא רשאית להביא

אותו לקבורה, אבל אז היא יכולה לגבות תשלום עבור חלקת הקרקע, לפי אגרה מיוחדת

שנקבעה.

דוד טל;

יש סכומים מכסימלי ים שאפשר לגבות?

בו-ציוו ליפשיץ;

יש אגרות שצריך לעדכו אותו יזה בסמכות שר הדתות.

דוד טל;

זאת אומרת, איו פה מקום למקח וממכר.
זליג ברוורמן
מקום גדול.

דוד טל;

מדוע הביטוח הלאומי לא יקבע מחירים מכסימליים, או שכאשר הוא חוו תם הסכמים עם

כל הברה קדישא, לא יגביל אותה במחירים?

היו"ר מקסים לוי;

אתה מפנה את האצבע לא לביטוח הלאומי. יש להפריד ביו משרד הדתות לביטוח

הלאומי. הביטוח הלאומי קבע בתקנות מה הם הסכומים שניתנים לכל אזרח במדינת ישראל.

מה שלא שם לב משרד הדתות מזה שנים, שקמו דרך המועצות הדתיות חברות קדישא על בסיס

כלכלי ועל בסיס רווחי וכל אחד הטוב בעיניו יעשה. התהילה השתוללות, היום יש בעיה,

ואני הולך להעלות אווזה. למשל, יש הברות קדישא שמסועפות למועצה דתית, ויש חברות



קדישא שהופכות לעמותות. מי מפקח עליהן, איך מפקחים עליהן, למה האזרח צריך לשלם

מעבר לסכומים הנקובים בתקנות הביטוח הלאומי, למה החברות קדישא מרוויחות על גבו של

משפחות מסכנות שיקירן מת .- כל אלה שאלות שעולות וצצות. את כל זה אתה רואה גם

מתוך התחקיר של "ידיעות אחרונות" על שכר העובדים בחברה קדישא.

דוד טל;

אותי ענינה שאלה אחרת, ואתן דוגמה כדי להמחיש: ילד נולד בראשון לציון, גדל

שם, נפגע והפך להיות חולה נפש. העבירו אותו לבית חולים לחולי נפש במגדיאל. הוא

היה שם כעשרים שנה ונפטר. כשנפטר הביאו אותו לראשון לציון כדי לקבור אותו שם.

מנעו את קבורתו בראשון-לציון מהסיבה שבתעודת הזהות שלו שינו את כתובתו למגדיאל,

היות שהוא חסה שם בבית החולים, למרות שההורים שגרים בראשון לציון רצו לקבור אותו

בראשון לציון.
בן-ציון ליפשיץ
הענין הזה יוצר בעיה מסויימת, אבל בדוגמה שהביא אדוני אי אפשר להתעלם מכך

שהוא היה במגדיאל במוסד, ולכן במקרה זה הוא יכול היה להיקבר במגדיאל.
דוד טל
אבל המשפחה שלו נמצאת בראשון לציון.
בן-ציון ליפשיץ
אם אדם מחליף מקום מגורים ועובר מתל-אביב לחיפה, ואחרי עשר שנים הוא רוצה

להיקבר בתל-אביב, במקרה זה מי שצריך להביא אותו לקבורה זו חיפה ולא תל-אביב. אם

לא נעשה כך, נשבש את כל הסדרים.
דוד טל
זה לא דומה למקרה של אדם שמחליף מקום מגורים כתוצאה מכורח. הוא היה חולה

ואישפזו אותו במגדיאל.
בן-ציון ליפשיץ
את המקרה הזה פתרנו. נתנו את הדעת ופתרנו אותו על ידי פניה ישירה לחברה

קדישא. זה לא מעוגן לא בחוק ולא בתקנות, אלא מתוך רצון טוב של חברה קדישא,

שהשפענו עליהם, הם הביאו אותו לקבורה בראשון לציון.
משה בוטון
אם מעבירים אותו למקום איור, החברה קדישא במקום האחר יכולה לגבות כסף אלא שהיא

צריכה לקבל את הוצאות ההובלה.
בן-ציון
לא. החברה קדישא במקום האחר לא חייבת לקבור אותו, כי מדובר בקרקע. אם נלך

בדרך זאת, החברה קדישא בראשון לציון, לדוגמה, צריכה להעמיד קרקע לכל אלה שעזבו את

ראשון לציון.
היו"ר מקסים לוי
אני יכול להבין שזה נעשה כדי לארגן את בתי העלמין, כדי לא להציף יותר מדי

בעיר מסויימת, כי אחרת יש בעיה, אבל במקרה שילד הוצא לפנימיה או למעון במקום

מסויים - כי איו פנימיה או מעון כזה בתחום הרשות המוניציפלית - כמו במקרה הזה,

שמדינת ישראל הוציאה את הילד למגדיאל, כי שם הוקם המוסד על ידי המדינה, לא יעלה

על הדעת שלא יאפשרו אחר כך לקבור אותו בעיר מגוריו.

אביבה גולדשטיין;

ההגדרה היא שחברה קדישא מחוייבת לקבור את תושב המקום. במקרה שמעלה חבר-הכנסת

טל ראינו דבר חריג ולכן פנינו לחברה קדישא. אבל בדרך כלל, אדם שהחליף את מקום

מגוריו יודל להיות תושב המקום הקודם. אם מדובר בדוגמה שילד או מבוגר יוצא יציאת

ארעי לשנה, ללימודים, הוא לא חדל להיות תושב המקום ואז החברה קדישא המקומית

מחוייבת לקבור אותו.
היו"ר מקסים לוי
אנ חושב שצריך להאזין, צריך לחשוב ואחר כך להביא תשובה. יש ילדים שנשלחים

לפנימיות ובפנימיה מבקשים מהם לשנות כתובת כדי לקבל, על פי חוקים אחרים, תקציבים,

ואם הילד לא משנה את הכתובת, הוא לא נכלל בסעיף מסויים בחוקים ארזרים שמזכים

להטבות ממשרדים אחרים.מה תגידי לחולה נפש, למשל, שמקור מגוריו בקרית-שמונה והוא

שוכב בבאר-יעקב ולפי התקנות רוצים לקבור אותו בבאר-יעקב? מה תגידי, להקים בית

חולים לחולי נפש בקרית-שמונה? צריך לתת את הדעת על כך. אני חושב שבמקרים האלה לא

מדובר בכלל האוכלוסיה, בהוצאתם מהתחום המוניציפלי. מי שיצא מהתחום המוניציפלי

צריך להיקבר בתחום המוניציפלי שבו הוא חי, אבל על מקרים חריגים כאלה צריך לחשוב.

אבי בלושטיין;

אני בסך הכל שבוע ימים בתפקיד ואני חושב שגם צריך להתייחס לרחשי הלב של

הציבור ולא להיות מרובעים בנושאים כל כך קשים כמו מקרים שכאלה. לכן לדעתי לא יכול
להיות שיבואו ויגידו
את המקרה המסויים הזה פתרתי. אז אווזה משפיוה פנתה, אבל יש

משפחות שלא פנו, יש משפחות שנפגעו, ומדובר במשפחות שלא מכירות את אותם כלים כדי

להגיע לגורמים שיבואו ויפתרו את הבעיה. לדעתי צריך לקבוע ועדת רריגים שיהיו

נוהלים ברורים, שאם יש מקרים כאלה, אותה ועדה תדון. לעשות את זה בצורה ממוסדת

ומסודרת ולא באמצעות קשרים אלא באמצעות מערכת מסודרת ומאורגנת. אם יש מקרים, יפנו

לאותה ועדה מיידית. אותה ועדה יכולה לקבוע קריטריונים מסויימים, שאם יש מקרה כזה

וכזה, החברה קדישא באותו מקום צריכה לטפל בענין הזה. אם יש מקרה שלא מופיע באותם

קריטריונים, אותה ועדת חריגים תדון ותחליט. אני מציע ליושב-ראש להמליץ על קביעת

ועדה לענין הזה.
מקסים לוי
אני מציע שהביטוח הלאומי יקה את הדברים האלה ותוך חודש יביא לוועדה מסקנות

שלו. יכול להיות שהוא יכול למצוא פתרון במסגרת החוק.
אביב גולדשטיין
בעקבות בג"א שהיה בנושא קשור לענין ובעקבות דיונים אחרים שהיו הוקנתה ועדה

בין-משרדית ~ שיושבים בה גם חברים מהמוסד לביטוח לאומי - שבוחנת את מכלול ההיבטים

של דמי הקבורה המשולמים על פי חוק הביטוח הלאומי וכל נושא הקבורה בישראל. יכול

להיות שהמסגרת ההיא היא המסגרת שצריכה לתת דעתה גם להיבט הזה ואין צורך להקים

ועדה נוספת.



היו"ר מקסים לוי;

אני מבקש שיירשם שהביטוח הלאומי, תוך חודש, ימצא לזה פתרון ויעדכן את הוועדה.

דוד טל;

שאלתי אם יש מניעה להקמת חברות קדישא חדשות.
זליג ברוורמן
אענה לשתי השאלות ששאלת. בקשר לתעריפי הקבורה: קיימת ועדה שהוקמה בעקבות

החלטת הממשלה, ושר הדתות צריך להגיש לוועדה תעריפי קבורה לכל איזור ואיזור.

הוועדה הזאת מתקדמת בישיבות שלה ואני חושב שתוך ששה שבועות יהיו כבר תוצאות.
בקשר להקמת חברות קדישא חדשות
מדיניות המשרד עד עכשיו היתה שלא להוסיף חברות

חדשות. היום יש הנהלה חדשה, מנכ"ל חדש.

דוד טל;

עד כמה שזכור לי השר שטרית איפשר הקמת חברות חדשות.

זליג ברוורמן;

הוא ניסה, אבל לא הצליח.

שמריהו בן-צור;

למה לא לאפשר הקמת חברות חדשות? זה דווקא טוב.

זליג ברוורמן;

יכול להיות שזה יעורר התחרות בין החברות, אבל תהיה בעיה מבחינת הפיקוח, כל

ארח- יעשה noשהוא רוצה.

שמריהו בן-צור;

בזה שארגה נותן מונופול לחברה זו או אחרת או1ה מביא להפקעת מחירים ועוד כמה

דברים. זה מה שקורה בתל-אביב.

זליג ברוורמן;

אותו הדבר קורה גם בירושלים, שיש 11 חברות. קביעת תעריפי הקבורה, שתיעשה

בקרוב, תיתן את התשובה לנושא.

דוד טל;

אני מבקש שהיושב-ראש יבקש ממנכ"ל משרד הדתות להביא לנו תוך חודש-חודשיים מדגם

למה לא לאפשר הקמת חברות חדשות.

היו"ר מקסים לוי;

נתבקשתי, אחרי התחקיר של "ידיעות אחרונות", לקיים ישיבה. מאחר שמנכ"ל המשרד

רק שבוע בתפקיד ואני עתיד לשבת איתו בנושא הזה, אני אקיים ישיבה רק לאחר שאשב

איתו.



אבי בלושטיין;

גם אם אני שבוע ימים בתפקיד יש לי עמדה ברורה בענין הזה, אבל אני מקבל את

הצעת היושב-ראש כדי לגבש עמדה מוסכמת שתובא בפני הוועדה.

גלי בראל;

שמחתי לשמוע שיש הסכם עם הברה שדואגת לקבורתם של אנשים שהם וקרי דת. האם אותה

חברה בתל-אביב מחוייבת להוביל את האנשים שנפטרו מכל מקום בארץ לאותו בית עלמין

מיוחד בבאר-שבע? האס ההוצאות על הובלה כזאת הם על המוסד לביטוח לאומי?

השאלה השניה נוגעת לשמירת כבוד המת וזאת לאור מקרים שהיו בעבר, ויותר ממקרה

אחד, שגופות נשכחו באבו-כביר ואחרי שבוע לקחו כמה גופות יחד באמבולנס וקברו אותן.

האם יש איזו שהיא אפשרות לאכוף שהקבורה תיעשה מייד, כמו שזה מבוצע בחברה קדישא,

וכל איזד יובא באמבולנס נפרד?

שמעון נבון;

במקרים שבהם נפטר אדם באבו-כביר או בבית חולים הבעיה היא לזהות את בני המשפחה

ולמצוא אותם. אם הגופה נשארת שלושה-ארבעה ימים במקרר, זה משום שעד שלא מזהים את

בני המשפחה בארץ או בחוץ-לארץ לא יעבירו את הגופה לקבורה. רק כשהמשטרה אומרת שכלו

כל הקיצים, הוא גלמוד וערירי ואין אפשרות לזהות בני משפרה של הנפטר, תוך עשרים

וארבע שעות מביאים אותו לקבורה.

גלי בראל;

קרה מקרה שהאם היתה בחוץ-לארץ, לא היה לה כסף לכרטיס טיסה והבן המת נשאר הרבה

זמן באבו--כביר.
שמעון נבון
חיכו עד שהיא תגיע לפה.
גלי בראל
היא צריכה להגיע הנה כדי שיקברו את הבן שלה?

היו"ר מקסים לוי;

בענין זה תגשי לחוקים אחרים שעוסקים בנושא הזיהוי וכל הדברים האלה. הרי

המשטרה חייבת לחקור. ברגע שאדם מת, רופא קובע את מותו מבחינה רפואית. אבל אם

נניח אדם מת ברחוב וצריך לקחת אותו לאבו-כביר, מישהו צריך לזהות אותו. המשטרה

חייבת לינת אישור, ואם לא מזהים יש בעיה. נדמה לי שרק המשטרה רשאית על פי החוק

לאשר להביא לקבורה.

גלי בראל;

אני מבקשת ששמירת כבוד המת תיעשה גם לגבי אנשים אלה.

הוחלט; לאשר את ההסכם למימון הובלת נפטרים חסרי דת

לקבורה בבתי עלמין מי ורודים



גלי בראל;

חוק הזכות לקבורה אזרחית חילופית קובע שבתי העלמין יהיו באזורי הארץ השונים

במרחקים סבירים ביניהם. האם נעשה איזה שהוא מעשה להקצות חלקות בבתי עלמין קיימים

לאנשים חסרי דת?

זליג ברוורמן;

רק בעכו, בשבוע האחרון, ובעמנו על הסדר שתהיה שם קבורה אלטרנטיבית. יש הבנה

בנושא, אין התנגדות.

אביבה גולדשטיין;

כל הנושא של הקצאת מקומות קבורה ללא תשלום במקרים החרגים יש לו השלכה רבה

מאד על הכנסותיהן של החברות קדישא, וכל הנושא של עלות הקבורה ושל החלק שהמוסד

לביטוח לאומי מממן או לא מממן נדון כעת בוועדה הבין--משרדית. יקשה עלינו במוסד

לביטוח לאומי להגדיר היום קריטריונים, ואנחנו מבקשים לא חודש ימים פסק זמן, אלא

אולי קצת יותר, כדי לאפשר לוועדה הבין-משרדית לסיים את דיוניה.

היו"ר מקסים לוי;

חודשיים.



ג. תקנות הביטוח הלאומי (פטור מתשלום דמי ביטוח

למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי), התשמ"ז-1987

היו"ר מקסים לוי;

אני מביו שמדובר במיוחד באסירים. האם זה נכון?
ג'ודי וסרמן
כן, אדוני. מדובר בתיקון טכני לגמרי. נפלה כנראה איזו שהיא טעות לפני כמה

שנים והותקנו תקנות זהות לגבי אוכלוסיה שפטורה מתשלומי ביטוה - מתגייסים ואסירים
- בשני מקומות נפרדים
פעם אחת בתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום

דמי ביטוח) ופעם שניה בפטור מתשלום בתקנות האלה. אנחנו מבקשים לבטל סט אחד של

התקנות, כי אין טעם שיהיה כפל הוראות. ההוראות זהות לחלוטין, ופשוט יש לעשות סדר.

הוחלט; לאשר את ביטול וזקנות הביטוח הלאומי (פטור מתשלום דמי

ביטוח למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי), התשמ"ז-1987
היו"ר מקסים לוי
תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:00}

קוד המקור של הנתונים