ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/10/1996

הכשרה בבניה - (1) הארכת תוקף ההסכם לפי סעיף 3 לחוק; (2) תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לעניו דמי אבטלה (תיקון), התשנ"ו-1995

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 17

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישיף ט' בחשון התשנ"ז (22 באוקטובר 1996). שעה 10:30

נכחו;

חברי הוועדה; מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

תמר גוז'נסקי
מוזמנים
יוסי שבת - משרד הבינוי והשיכון

טובה ידידיה - ענף אבטלה, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד לאה רוזנברג- הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח

לאומי

דוד שטרן - התאחדות הקבלנים

עו"ד יהודית נחמן- הסתדרות עובדים עמית

יועץ משפטי; משה בוטון
מזכירת הוועדה
אסתר אדלר
קצרנית
צפרא ספרן

סדר-היום; הכשרה בבניה - (1} הארכת תוקף ההסכם לפי סעיף 3 לחוק; (2) תקנות הביטוח

הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לעניו דמי אבטלה)(תיקון), התשנ"ו-1995.
היו"ר מקסים לוי
אני פותח את הישיבה.

הכשרה בבניה - (1) הארכת תוקף ההסכם לפי סעיף 3 לחוק; (2) תקנות הביטוח

הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לעניו דמי אבטלה (תיקון). התשנ"ו-1995

לאה רוזנברג;
יש כאן שגי דברים
האחד - הסכם שנחתם ביו המוסד למשרד האוצר, שמכשיר למקצועות

מיוחדים לבניה אנשים שזכאים לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה או חיילים משוחררים שזכאים

לדמי אבטלה. כיוון שיש צורך באנשים לבניה היה רצון לעודד אווזם ולינה להם דמי

הכשרה, זה הסכם שאנחנו מבקשים להאריך את התוקף שלו. ההסכם הראשון נחתם ב-1992 יכל

שנה הוא מתחדש.

הדבר השני" תקנות בקשר לאותו הסכם הקובעות שדמי ההכשרה המיוחדים שניתנים לא

ייחשבו כהכנסה והם לא פוגעים בזכאות האנשים האלה לדמי אבטלה. אלה תקנות שאנחנו

מחדשים כל שנה בעקבות ההסכם.
אפי אושעיה
האם יש לכם נתונים כמה מאלה שהלכו להכשרה המקצועית בתחום הבנין נשארו בענף?

האם אי ההחשבה של דמי ההכשרה כהכנסה אינם מהווים פתח להפוך את האנשים

למובטלים מקצועיים? חצי שנה קורס, עוד חצי שנה דמי אבטלה, והמצב הנוח הזה נמשך

במקום ללכת לעבודה מייד.

טובה ידידיה;

ההסדר הזה חל ב-1992 כהאבטלה היתה מן הגבוהות הידועות לנו עד היום. זו היתה

תקופה של עליה מוגברת, כשהיה צריך למצוא פתרונות דיור לאנשים, ואז באו בדברים עם

האוצר, עם הגורמים השונים, כיצד לדרבן ישראלים להיכנס לענף הבניה, שעיקר המועסקים

בו היו עובדים מהשטחים. אנשים בודדים שרצו להשתלב בפרוייקטים האלה לא יכלו כי

הקיאו אותם מהמקום.

המטרה היתה לקלוט כמה שיותר עובדים וזה הביא למצב שהקורסים היו פתוחים לכל

ולא נעשו שום מבחני התאמה בהתחלה. בשנה הראשונה, ב-1992 , נקלטו 7,564 מובטלים או

מחוסרי עבודה, כיוון שלא היה צורך אפילו להיות זכאים לדמי אבטלה. הבעיה העיקרית

היתה שנקלטו הרבה אנשים מבוגרים, הרבה עולים שלא ידעו את השפה, ומהר מאד הם נפלטו

מן המערכת. 30% מאלה שנקלטו בקורסים אפילו לא סיימו את ששת חודשי ההכשרה. אחרי

שנה עשה המוסד לביטוח לאומי איזו שהיא בדיקה לבחון מה עלה בגורל האנשים שסיימו את

הקורס והתברר שרק 19% עובדים בתחום הבניה. כתוצאה מזה הגיעו למסקנה שיש צורך

לעשות איזה שהם מבחני כניסה, לראות אם האנשים יודעים עברית ולנסות להגביל שלא

יכנסו אנשים בגיל 62-60, כמו שהיה בסיבוב הראשון. כתוצאה מזה הלך המספר וירד.

בשנת 1994 יק 3,900 אנשים נקלטו בקורס, כשמעל 80% מהם סיימו אותו, ולפי ההערכות

שהיו - 45% מהקבוצה הזאת המשיכו לעבוד אחרי שנה בעבודה. בשנת 1995 חלה החמרה

נוספת בקריטריונים, בתיאום עם האוצר, ורק כאלה שזכאים לדמי אבטלה או זכאים להבטחת

הכנסה או שהם עולים חדשים שנמצאים לפחות חצי שנה בארץ ועדיין לא שנה, נקלטו.

כתוצאה מההגבלה הזאת מספר המשינתפים ירד בצורה משמעותית.

תמר ג ו ז י נסק י ;

המטרה של ההגבלה היתה, פשוט, להוריד את מספר המשתתפים, והיא הושגה.
טובה ידידיה
המטרה - לקלוט אנשים שיש סבירות שימשיכו.
תמר גוז'נסקי
אם הוא בן 18 והוא לא זכאי לדמי אבטלה, מי אמר לך שהוא לא ימשיך בעבודה?

הזכאות שלו לדמי אבטלה בכלל לא קשורה לשאלה אם הוא ימשיך או לא ימשיך בעבודה.

רצו להקטין את המספר והצליחו.
היו"ר מקסים לוי
לא. אני מביו שאדם שיצא ממקום עבודה והלך להכשרה מקצועית, זמן ההכשרה

המקצועית לא ייחשב כזמן שהוא מקבל דמי אבטלה.
טובה ידידיה
זה לגבי כל קורס. מי שמשתתף בהכשרה מקצועית, תקופת ההכשרה המקצועית לא נזקפת

לתקופה המירבית לתשלומי דמי אבטלה.

אפי אושעיה;

אני מבין שמדובר על אלה שזכאים לדמי אבטלה. מה עם אדם שלא עבד לפני כן ולא

זכאי לדמי אבטלה, האם הוא לא יכול ללכת לקורס?

טובה ידידיה;

הוא יכול אם הוא זכאי להבטחת הכנסה. אמרתי: זכאי לדמי אבטלה או זכאי להבטחת

הכנסה. הבעיה היא שהזכאות להבטחת הכנסה בגיל 20-18 הוגבלה, אבל זה לא קשור לענין

הזה.
תמר גוז'נסקי
זה קשור לתקנה.

אחרי שעשיתם את הפטנט הזה, בכמה הצלחתם לקצץ את מספר המשתתפים?
טובה ידידיה
מספר המשתתפים ב-1995 הוגבל ל-2.130 לעומת 3.900 שהיו ב-1994. אבל 70% מהם

נקלטו בתחום הבניה.
אפי אושעיה
יש לך נתון סטטיסטי בדוק?
טובה ידידיה
אלה נתונים של המחקר.
אפי אושעיה
אני מכיר את הנושא הזה מקרוב ואני יכול להגיד לך, בצער רב, שאל פי הנתונים

שאני בדקתי לפחות 60% נפלטו ממעגל העובדים בבנין ולא עוסקים בענף בכלל.



היו"ר מקסים לוי ;

התקנה לא גורעת, לדעתי, התקנה באה לתת ארכה של שנה נוספת, וחשוב מאד מבחינתנו

לתת הכשרה מקצועית. עם זאת חשוב מאד שנתונים כאלה ינתנו לחברי הוועדה בכתובים,

כדי שכל אחד יוכל לקבל אותם.
משה בוטון
להבא יש לצרף לתקנות גם נתונים.
היו"ר מקסים לוי
לכם יש מרכז מידע חשוב מאד ללמוד את התקנה הזאת. אנחנו באים לאשר תקנה,

שלדעתי היא טובה מאד וצריך לאשר אותה, אבל הנתונים חשובים מאד לרוברי הוועדה כדי

לדעת אם היו לקחים, אם יש תשובות לאלה שקיבלו הכשרה.

הנמר גוז'נסקי ;
הכיוון הוא נכון
לעודד אנשים ללמוד מקצוע נחוץ, שמעריכים שיש בו אחר כך

עבודה, בעיקר על רקע בעיית העובדים הזרים שהולכת ומחמירה. דווקא על רקע זה אני

חושבת שהזכאות של האדם לדמי אבטלה או לגימלה על פי חוק הבטחת הכנסה היא קריטריון

שמקטין את מספר האנשים שיכלו להיקלט גם בהכשרה המקצועית וגם במקצוע עצמו. אם

מישהו גמר תיכון, הוא לא ממשיך בלימודים גבוהים, הוא לא מגוייס לצבא מסיבות

מסויימות, הוא לא זכאי לדמי אבטלה והוא לא זכאי להבטחת הכנסה, למה שלא תקחו אותו

לקורס הזה? אולי הוא כן ייקלט אחר כך במקצוע? מה הנימוק? הקריטריון שהכנסתם עכשיו

הוא שיקול שמוציא מראש קבוצות מסויימות של אוכלוסיה. למשל, אוכלוסיה שלא משרתת

בצבא לא יכולה להיכנס לקורס.
לאה רוזנברג
היא יכולה במסגרת הבטחת הכנסה.
תמר גוז'נסקי
לבחור שחי אצל הוריו אין הבטחת הכנסה בכלל אלא אם כן הוא נכה, ואם הוא נכה

הוא לא הולך לעבוד בבנין .
ה י ו "ר מקסים לוי
מה שאת מציעה זו הצעה גורפת שיכולה למוטט את כל מה שההכשרה נתנה לו ביטוי -

אותם מובטלים שרוצים להכשיר אותם, כי לא נמצא לגביהם מקום עבודה.
תמר גוז'נסקי
אני בעד זה שיהיו גם דורשי עבודה.
היו"ר מקסים לוי
אני מבין אותך וגם אני חושב שצריך לתת לדרוזים ולערבים, גם אלה שלא הולכים

לצבא, הכשרה מקצועית, אבל זה לא בתקנה הזאת, כי התקנה הזאת נוצרה בגלל שבשנת 1992

היו מוקדי אבטלה גדולים מאד.
תמר גוז'נסקי
את הזכאות לדמי אבטלה הכניסו רק בשנה שעברה. קודם זה לא היה, היה מספיק שאדם

הוא דורש עבודה.
היו"ר מקסים לוי
נצטרך לקיים דיון בנושא הזה של גיל 18, כי מדובר בהיקפים גדולים מאד. את

מסכימה אתי שלצדדים האלה יש גם היבטים תקציביים, לכן צריך להזמין את משרד האוצר,

את משרד העבודה והרווחה ואת נציגי המוסד לביטוה לאומי כדי לנסות למצוא פתרון

לבעיה הזאת.

תמר ג ו ז י נסק י ;

לאור הנסיון הזה, האם בדעתכם להכין תוכנית להכשרה מקצועית לגבי נשים? בניה לא

קשורה לנשים, יש מעט מאד נשים שהולכות לתהום הזה, אבל אנחנו עומדים עכשיו בפני

20,000 מובטלים בענף הטכסטיל, שרובם נשים. האם אינם בודקים אפשרויות להכשרה

מקצועית בסגנון הזה, שתהיה מכוונת לנשים במקצועות שיוכלו להיקלט בהם, ולא להשאיר

שוב את הנשים בענפי הטכסטיל והמזון? אנחנו דנים עכשיו במצב קטסטרופלי גם בערי

הפיתוח, גם בישובים ערביים, בעיקר בתעסוקת נשים וצריכה להיות ראיה רחבה של המצב.
היו"ר מקסים לו י
אחד התפקידים של משרד העבידה והרווחה הוא להקטין את מימדי האבטלה. את מעלה

מצוקות שלדעתך צריכות להיכלל כאן, אבל אני לא רוצה לכלול את הנושא הזה כאן, כי

הוא יכול למוטט את כל הביטוח הלאומי. עם זאת צריך לקיים דיון. היום נאשר את

התקנות, אבל חשוב מאד לקבל נתונים לקראת הדיון שיתקיים על גילאי 18, על נושא

הטכסטיל ונושאים אוחרים.

משה בוטו ן;

נזמין גם את משרד העבודה והרווחה.
טובה ידידיה
כמו שהיה לפני שנתיים דיון מאד מקיף על תעסוקת נשים, כדאי עוד פעם לעורר את

הנושא, בעיקר עם נציגי משרד העבודה, שירות התעסוקה והביטוח הלאומי.
דוד שטרן
רציתי למסור עוד קצת אינפורמציה על המפעל "אתגר הבניה" שעוסק בהכשרה עובדים

לענף הבניה. משנת 1994 התחלנו בהכשרת חיילים במדים. שלושה חודשים לפני השחרור

רשאי חייל שרוצה להצטרף לתכנית "אתגר הבניה". בשלושת החודשים האלה מקבלים החיילים

תשלום מהצבא, ככל שהם מקבלים - 350-300 שקל, וקרן עידוד ופיתוח ענף הבניה, מיסודן

של התאחדות הקבלנים והסתדרות עובדי הבנין, מוסיפה להם 500 שקל לחודש כדי שיהיו

להם דמי כיס בתקופה שהם עוד משרתים בצבא. אחרי שלושה חודשים הם מתחילים לקבל את

דמי האבטלה מהביטוח הלאומי . כל זה נמשך בששת חודשי הלימודים.

אחרי שלושה חודשים של לימוד עיוני הם הולכים לפרקטיקה, לחניכות אצל קבלני

בנין, ואז הם מקבלים נוסף ל-2,080 שקל מהביטוח הלאומי עוד 800 שקל, לפחות, מהקבלן

והוצאות נסיעה. אחרי ששה חודשים הם נמצאים במצב שהם יכולים להיות עובדי בנין

פחות או י ותר מי ומנים.

משה בוטון;

הם באמת הולכים לעבוד בבנין?



דוד שטרן;

יותר מזה, רבים מהם מתלהבים מהעבודה בבניו ורבים מהם מרוויחים בין 4,000

ל-6,000 שקלים נטו. יש לנו תלושים שלהם ולפיהם אנחנו רואים שאחרי שנה של עבודתם

בבנין הם מקבלים מהקרן מענק של 5,000 שקל, ואפילו 5,500 שקל. הטפסנים.

יש כאלה שעוזבים את הענף, שלא מצטרפים אליו, אבל בסך הכל, במקרו, משנת 1991

עד 1996 נוספו בענף הבניה 62,000 פועלים ישראלים, וזה נתון סטטיסטי שנבדק על ידי

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
תמר גוז'נסקי
כמה בכלל עובדים בבניה?

היו"ר מקסים לוי;

המספר הזה של 62,000 כולל כנראה גם נגרים, מסגרים, רתכים, כל אלה שקשורים

לבניה.
דוד שטרן
בסך הכל יש בבנין 280 אלף עובדים.
אפי אושעיה
אני מבין שהמספר של 62,000 כולל את כל בעלי המקצוע שקשורים בבניה.

הוחלט; 1. לאשר הארכת תוקף ההסכם לפי סעיף 3 לחוק

2. לאשר תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין

דמי אבטלה) (תיקון), התשנ"ו-1995
היו"ר מקסים לו י
תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:50)

קוד המקור של הנתונים