ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/10/1996

החלטת הוועדה לבקש החלת דין הרציפות על הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת הפרת חיקוק ופגיעה בטוהר המידות), התשנ"ו-1996; החלטת הוועדה לבקש החלת דין הרציפות על הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (הגדלת קצבה לגימלאי משרד התקשורת), התשנ"ו-1996; החלטת הוועדה לבקש החלת דין הרציפות על הצעת חוק שכר מינימום (תיקון מס' 2), התשנ"ה-1995

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 13

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. ב' בחשון התשנ"ז (15 באוקטובר 1996). שעה 09:00

נכחו;
חברי הוועדה
מקסים לוי -היו"ר

תמר גוז'נסק י

חיים דיין

דוד טל

ענת מאור

יורי שטרן
מוזמנים
ח''כ חגי מירום

ח"כ סאלח טריף

ח"כ אברהם שוחט

עו"ד יצחק ברק - יועץ משפטי של משרד העבודה

והרווחה

שלמה יצחקי - הממונה הראשי על יחסי העבודה,

משרד העבודה והרווחת

עו"ד רון דול - יועץ משפטי בלשכת הממונה על

השכר, משרד האוצר

אורלי קרקובסקי - אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דן אורנשטיין - משרד המשפטים

דוד לדרמן - יו"ר אגף הטכסטיל, התאחדות

התעשיינים

יוסי גטניו - התאחדות התעשיינים

עו"ד מיכאל הילב - מנהל המחלקה למשפט עבודה,

התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי

התאחדות התעשי י נים

שלמה שני - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי,

ההסתדרות הכללית החדשה

אליעזר בוכני - מזכיר הסתדרות עובדי המדינה

ההסתדרות הכללית החדשה

אברהם בכר - גמלאי משרד התקשורת, ההסתדרות

הכללית החדשה

יצחק זמל - גמלאי משרד התקשורת, ההסתדרות

הכללית החדשה

משה כהנא - הסתדרות עובדים לאומית

עו"ד יהודית נחמן- הסתדרות עובדים עמית

ניצה קסיר - מחלקת מחקר, בנק ישראל

עו"ד פרלי שר - רשות הדואר

אבי חסון - רשות הדואר

מאיה קוך - עמותת עוגן

עו"ד אורית טואף - עמותת עוגן

עמית נאור - סמנכ"ל משרד התקשורת

עו"ד שריל קמפינסקי - משרד התקשורת

עו"ד יהודה בן-יהודה - יועץ משפטי בבזק

אבי אטיאס - מחלקת כ"א בבזק

נחום ויגיסר - מחלקת כ"א בבזק



יועץ משפטי; משה ביטון

מזכירת הוועדה; אסתר אדלר
קצרנית
צפרא ספרן

סדר היום: החלטת הוועדה לבקש החלת דין הרצופות על הצעות החוק הבאות: 1. הצעת

חוק הגנה על עובדים (חשיפת הפרת חיקוק ופגיעה בטוהר המידות) התשנ"ו-

1996; 2. הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות)(הגדלת קיצבה לגימלא' משרד

התקשורת), התשנ"ו-1996; 3 .הצעת חוק שכר מינימום (תיקון מסי 2),

התשנ"ה-1995 .
היו"ר מקסים לוי
אני פותח את הישיבה.

החלטת הוועדה לבקש הוזלת דין הרציפות על הצעות החוק הבאות: 1. הצעת

חוק הגנה על עובדים (חשיפת הפרת חיקוק ופגיעה בטוהר המידות),התשנ"ו-

1996; 2. הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות)(הגדלת קיצבה לגימלאי משרד

התקשורת), התשנ"ו-1996; 3. הצעת חוק שכר מינימום (תיקון מסי 2), התשנ"ה-1995

נתחיל בדיון על הבקשה להחיל דין רציפות על חוק הגנה על עובדים (חשיפת הפרת

חיקוק ופגיעה בטוהר המידות).

נשמע את מציע הצעת החוק, חבר-הכנסת חגי מירום.
יוגי מירום
זו הצעת חוק שיוצרת משהו חדש בספר החוקים הישראלי - הגנה על עובדים שבמהלך

עבודתם חשפו מעשים בלתי תקינים, אי סדרים. בעבר, בשורה ארוכה של מקרים, התברר

שאנשים כאלה חשופים לרדיפה במפעל, לפיטורים וכיוצא באלה. אנחנו חושבים שצריך

לייצר בחוק הגנות על עובדים כאלה, מצד אחד, ומצד שני צריך לדאוג לאיזונים כלפי

המעסיקים, כלפי המעבידים. בזה עוסקת הצעת החוק, ונדמה לי שהיא מוסיפה נדבך לאיכות

השלטון והניהול במדינה.

הכנסת הקודמת הביעה את דעתה שהיא רוצה להמשיך לחוקק את הצעת החוק הזאת, אם כי

היתה מעין תגובה אמביוולנטית קצת של המדינה להצעת החוק, מתוך דאגה, אני מניח, שמא

הצעת חוק כזאת תעצור את גלגלי מערכות המפעלים אם היא תרחיק לכת. אני חושב שבנתיב

ההתקדמות של החקיקה יצרנו משהו שנראה היה מאוזן באופן יחסי, כשהרעיון המרכזי להגן

על עובדים כאלה לא נשיג?, אבל גם לא ניתנו כלים לפגיעה באפשרות המערכות להתנהל.

הדיון פה כרגע הוא טכני, לדעתי, אם להחיל רציפות או לא, ואחר כך, בהמשך

הרקיקה, כאשר נגיע לקריאה השניה והשלישית, נוכל להיכנס לתכנים כדי לייצר את המוצר

המתאים ביותר,

הרעיון אומץ על ידי הכנסת הקודמת ואני חושב שיש מקום לאמץ אותו גם על ידי

הכנסת הזאת.
היו"ר מקסים לוי
שמעתי את כל הגופים וקראתי את הצעת החוק. אני חושב שיש לה מקום חשוב מאד

בחברה שלנו, ואנחנו בהחלט חושבים שיש להחיל על הצעת החוק הזאת את דין הרציפות

ולעבד אותה בוועדה.
חגי מירום
נמצאת כאן אתנו מאיה קוך, שהיתה מחוללת הענין הזה פעמיים: פעם אחת, כשעל בשרה

חשה את המצב הזה; ופעם שניה כשהתפרסמה במאבק למען הנושא הזה. היא עומדת היום בראש

תנועה שמנסה לקדם נושאים כאלה, תנועת עוגן, ואני מוצא לנכון לציין את זה.
דן אורנשטיין
הממשלה קיבלה החלטה לתמיד בהחלת דין הרציפות על הצעת חוק זאת. היינו שותפים

בניסוח הנוסח הכחול, והממשלה הקודמת, על פי העמדה שלנו, תמכה בהצעת חוק זו בכפוף

לשינויים שבאו לידי ביטוי בנוסח הכחול, שמוסכמים על חבי-י הכנסת שהציעו את הצעת

החוק.
חגי מירום
אתי יזם את החוק חבר-הכנסת יוסי כץ. הוא לא יכול היה להגיע, הוא מתנצל, ואני

מייצג את שנינו.

הצבעה

הוחלט: להחיל את דין הרציפות על הצעת חוק הגנה על עובדים

(חשיפת הפרת חיקוק ופגיעה בטוהר המידות), התשנ"ו-1996
היו"ר מקסים לוי
אנחנו עוברים לדיון בבקשה להחיל את דין הרציפות על הצעת חוק שירות המדינה

(גמלאות)(הגדלת קיצבה לגימלאי משרד התקשורת), התשנ"ו-1996
משה בוטון
חוק שירות המדינה (גימלאות)(הגדלת קיצבה לגימלאי משרד התקשורת) נמצא על שולחן

הוועדה ובכנסת קרוב לחמש שנים. בשלהי הכנסת הקודמת, ב-1 במאי 1996 הניחה .ועדת

העבודה והרווחה של הכנסת על שולחן הכנסת הצעת חוק לקריאה שניה ושלישית כדי לפתור

את הבעיה שהתעוררה כאן והיו בה דיונים רבים מאד, אבל בגלל פיזור הכנסת והבחירות

לא הספיקה הכנסת לאשר את החוק בקריאה השניה והשלישית.

עיקרי החוק הם אלה: 1. הגימלה שמקבלים עובדי משרד התקשורת שפרשו כעובדי

משרד התקשורת לפני 1 באפריל 1987. של עובדי רשות הדואר שפרשו לפני 1 באפריל 1988
ושל השאירים שלהם תוגדל כדלקמן
הפנסיה של כל עובד כזה תוגדל בדרגת שכר אחת;

בנוסף לכד היא תוגדל בעוד 10% מעבר לאותה דרגה. זאת היינה כבר פשרה שהושגה בוועדה,

כי ההצעה המקורית דיברה על 20% הגדלה במקום 10% ועל הגדלה בשתי דרגות במקום בדרגה

אחת. מאחר ולא סיימנו את הליכי התחיקה לקראת הקריאה השניה והשלישית, מציע הצעת

החוק הפרטית, חבר הכנסת מאיר שטרית - אני רוצה לציין שגם חבר-הכנסת לשעבר בני

טמקין היה בין יוזמי ההצעה - ביקש להחיל עליה את דין הרציפות.
דן אורנשטיין
ההצעה הזאת נתקלה בהתנגדות עקבית של הממשלות הקודמות, וועדת השרים לחקיקה,

לפני שבוע, התנגדה גם כן להחלת דין הרציפות על החוק המוצע מטעמים של משרד האוצר

ונציבות שירות המדינה.
רון דול
צריד להביו את מהות חוק הגימלאות בשירות המדינה
בשירות המדינה, שלא כמו

עובדים אחרים במשק שזכויות הפנסיה שלהם מובטחות בקרנות פנסיה, חל חוק שירות

המדינה (גימלאות) שקובע הסדר מיוחד לגבי עובדי המדינה. העקרון המרכזי שחל על

עובדי המדינה בחוק הזה הוא שהפנסיה של הגימלאי, מי שפרש משירות המדינה, קשורה קשר

הדוק לשכר העובד הפעיל שהחליף אותו בתפקיד. יש הצמדה בין הגימלה לבין השכר של

העובדים הפעילים שנשארו במשרד. במקרה הזה קרה שהגימלה של עובדי משרד התקשורת

שפרשו לפנסיה ממשיכה להיות קשורה לשכר העובדים הפעילים במשרד התקשורת, ובינתיים

חלק מהעובדים עזבו את משרד התקשורת והלכו לרשות הדואר או לבזק או למקומות אחרים,



ששם הבסיס לשכר-, על פי הסכמים שונים - משום שאלה כבר לא חלק משירות המדינה - שונה

וגבוה יותר. לכן מה שנראה לגימלאים האלה כאפליה - משום שהם לא נהנים מהטבות השכר

שמשולמות לחבריהם לעבודה לשעבר במשרד התקשורת, שעברו לבזק - למעשה איננו אלא

שמירה על עקרון החוק, משום שהם מקבלים גימלה בהתאם לעובדי משרד התקשורת הפעילים.

אם נקבל את הטענה של הגימלאים ונתקן את החוק, אנחנו יוצרים אפליה לא כלפי

2,000 גימלאים, שדווקא הם יהיו מופלים לטובה, אלא כלפי 48,000 גימלאי שירות

המדינה.
היו"ר מקסים לוי
למה הגעתם להסכמה בזמנו ובסוף נסוגותם מן ההסכמה?

רון דול;

אילו היינו מיטיבים רק עם קבוצה איות של גימלאים, 2,000 מתוך 50,000 גימלאי

שירות המדינה, היינו מפלים לרעה 48,000 אחרים, שעדיין צמודים לעובדים הפעילים

בשירות המדי נה.

היו"ר מקסים לוי;

יש להניח שהעובדים האלה מצאו את עצמם על קו התפר בהסכם שנעשה איתם והם קופחו.

גם אתם ידעתם שהם קופחו ורציתם להגיע להסכמה, הגעתם להסכמה ולא יישמתם אותה.

רון דול;

זה לא נכון.
היו"ר מקסים לוי
אם האוצר חכם והוא לא רוצה תקדימים מאד מסוכנים, כפי שהוא טוען, הוא היה צריך

להסתדר.
רון דול
אני רוצה להדגיש: הקיפוח הוא קיפוח לכאורה, אין פה אפליה משום שהם עדיין

צמודים לעובדי המדינה. מה כן עשינו? היות ויש בסיס לטענות של כלל הגימלאים שיש

שחיקה של הגימלה לאורך שנים, הגימלה שמשולמת מכוח החוק, והיות ויש מנגנון בחוק

עצמו לפצות על השחיקה הזאת, מיקדנו את הפיצוי שניתן על בסיס הוראות החוק לענין

השחיקה הזאת לאירועים של השנים שרלוונטיות למעבר לרשות הדואר ולבזק. כלומר,

י יעדנו פיצוי גדול יותר לאנשים שיצאו לגימלאות בתקופה הרלוונטית, החל מ-1984-

משום שעקרון החוק מחייב דין שווה לגבי כל גימלאי שירות המדינה, הפיצוי הזה - ואני

רוצה להדגיש - שולם לכל עובד מדינה שפרש בשנים הרלוונטיות בהן ניתן הפיצוי בהתאם

לפיצוי היו-וסי לכל שנה, אחרת היינו בעצמנו מפלים לרעה עובדים ושוברים את עקרון

החוק. זה הפיצוי, ביצענו אותו במלואו, וזה הסיכום שהיה לנו עם חברי הכנסת, כולל

היושב-ראש לשעבר של ועדת העבודה והרווחה.
היו"ר מקסים לוי
אתם נתתם לכולם.

רון דול;

לכל גימלאי שירות המדינה בהתאם לתקופת הפרישה. אין שום אפשרות לתת לקבוצה אחת

מסויימת.



היו"ר מקסים לוי;

אולי החוק הזה יעזור לכם?

רון דול;

להיפך. הצעת החוק הזאת גוררת הצעות נוספות לפצות עובדים של משרד התחבורה,

למשל, משום שהוקמה לאחרונה רשות הרכבות, ועובדי משרדים אחרים. למעשה אין משרד

ממשלתי אחד שלא לקחו מתוכו עובדים והעבירו אותם לתאגיד חיצוני או חברה ממשלתית או

עשו הפרטה. מה שאנחנו אומרים למעשה בהצעת החוק הזאת הוא, שלעולם לא ניתן יותר

להעביר עובדים למסגרת אחרת, משום שכל פעם שעושים את זה, המחיר הכלכלי צריך להתחשב

בגורמים שרחוקים הרבה מהענין.

בגלל שהנושא הזה כל כד סבוך הוא נמצא בבית הדין כבר למעלה משנה, ובית הדיו

אמור לתת פסק דין בנושא הזה. משום שהנושא הזה נמצא לפני בית הדין, אנחנו רואים

טעם לפגם שנקדים את פסק הדין של בית הדין ונחוקק חוק.
תמר גוז'נסקי
מי נגד מי בבית הדין - הגימלאים נגד הממשלה? הממשלה נגד הגימלאים?

רון דול;

הגימלאים הגישו ערעור על החלטות הגימלאות של הממונה.

יצחק זמל;

זה לא נכון.
דן אורנשטיין
התביעה של גימלאי משרד התקשורת הוגשה אחרי החלטת ועדת שירות המדינה שלא לענות

על המבוקש על ידי גימלאי משרד התקשורת והיא נמצאת בבית הדין הארצי לעבודה.

אתה טועה.
היו"ר מקסים לוי
אני לא חושב שהכנסת מנועה מלדון בהחלת חוק רציפות בין אם מתקיים דיון בבית

הדין ובין אם הוא לא מתקיים. הייתי אומר שבכל מקרה נחיל דין רציפות, ואני מציע

לאוצר - עוד אדבר עם שר האוצר - להגיע לכת בנקודה הזאת של משרד התקשורת לאיזו

שהיא פשרה בדרך של הסכם ולא בדרך של חקיקה.

אני מבין שאם החוק הזה יתקבל, הרבה מאד מגזרים במשק יבקשו לחוקק חוקים בגין

זה ויהיה תקדים מאד מסוכן. אם לא רוצים תקדים מאד מסוכן, האוצר צריך לשבת ולהגיע
לפשרה מסויימת. אני מבין שכבר היתה פשרה
בהתחלה ביקשו 20% והגיעו ל-10%, ומשתי

דרגות ירדו לדרגה אחת.

אני מניח שנחיל על הצעת החוק הזאת את דין הרציפות, ואני מציע שהאוצר יכנס

למשא ומתן כדי לסיים את הפרשה מבלי להביא את החוק. יכול להיות שהחוק לא נותן

להגיע להסדר מסויים ואז הוא ימשיך לרוץ.
אליעזר בוכני
לעצם ההנמקה שבאים ואומרים שהצעת החוק מפלה את עובדי המדינה האחרים: לא היה

ולא נברא. העובדה היא שהעובדים האחרים, אוו1ם 40,000 וכמה עובדים, אם בבזק, אם

במשרד התחבורה, מקודמים בצורות ארורות וזה לא מפריע. זה גם לא מפריע להעביר להבא

גופים. על מה מדברים כאן? שבשולי השוליים של הקבוצה המועברת יקבלו גם הגימלאים.

מה העקרון שחל על הגימלאים, העקרון שעורך-דין דול אמר אותו? לדמות - לא בדיוק

להשוות - את השכר של הגימלאי לשכר העובד שממשיך בעבודה. האם מפני שלא בדרגה הם

קיבלו את ההטבה אלא במבנה אחר, לא צריך להשוות אותם? האם זה פוסל אותם? ומה באים

ומציעים לנו מפני שהקבוצה הזאת מתקדמת? את מיטת סדום במתכונתה: כל רגל בולטת

נקצץ. הנה רגל בולטת אחת -נקצץ.
אשר לפשרה
היו נסיונות פשרה, אבל בכל נסיונות הפשרה היתה התחכמות. הלכו

והציעו להם דרגה שממילא הגיעה להם, מכרו להם מגרש מכור. גם אם תלך הפשרה, אני

חושש שהיא תוכל ללכת רק על פיצוי חד-פעמי, מפני שאחוזי גימלה, אם יצטרכו לתת להם

בצורה זאת או אחרת, או פיצוי שיתן להם את הגימלה באופן שוטף, יחייבו את החוק.

על כל פנים, בהסתמך על הצעתך, אדוני היושב-ראש, אני אומר: לקבוע זמן לאותו

דיון על פשרה. ולא - להחזיר את הנושא לבית הזה על ידי חקיקה שתבטיח פתרון הולם

ולא התחכמות'.
ענת מאור
החוק הזה היה כבר ממש במליאה, אבל שר האוצר פנה למציעים וביקש שלא יצביען והם

נענו כדי לתת עוד שהות לטפל בו, כך שרק בגלל הפיזור המוקדם של הכנסת הוא לא עבר

כחוק מלא.

אני חושבת שהצעת היושב-ראש הוגנת מאד.

כוועדה אנחנו צריכים, לפי דעתי, לא להחיל רציפות רק אם יש נסיבות מיוחדות,

שאם לא כן צריך להחיל רציפות על חוקים, כשלקראת הקריאה השניה והשלישית כל הצדדים

יוכלו להשמיע את דבריהם. אני לא מציעה שבתהליך החלת הרציפות ניכנס לגופם של

דברים. אני בהחלט תומכת בהחלת הרציפות, ונשמח אם תהיה פשרה לפני כן.
תמר גוז'נסקי
מצבם הכללי של הגימלאים בשירות המדינה הוא כל כך בעייתי, שזה שקבעתם מערכת

הצמדה פנימית בכלל לא עונה לצרכים של קבוצות שבשל נסיבות מסויימות קופחו.
רון דול
אולי יש קבוצה מיוחסת.
תמר גוז'נסקי
אני לא יודעת על מי אתה מדבר כמיוחסים. אני מכירה כמה גימלאים של משרד האוצר

שהם מיוחסים.שם אני מכירה מיוחסים אמיתיים, שאחרי מספר שנים בודדות מקבלים פנסיה,

שלא צריכים לעבוד עד גיל 65, שלא צריכים לצבור 35 שנה ולא מקבלים 35 לשנה. אני

רוצה לראות אותך, בשם הצדק והשוויון, בא לכאן ומציע לבטל את כל זכויות היתר של

הפקידים הבכירים באוצר. אתה לא תבוא ותציע דבר כזה. לכן, מערכת הגימלאות של שירות

המדינה היא לא שוויונית, יש יוצא' דופן.

מדובר בקבוצה מבוגרת, וכל שנה שדוחים את הפתרון פשוט פוגעים בעצם הזכות לקבל.

במי אנחנו מדברים? באנשים שכבר 12 שנה מחכים לפתרון.
היו"ר מקסים לוי
בהחלט נחיל על הצעת החוק את דין הרצופות. אני מקווה שהאוצר יכנס למשא ומתו

כדי לסיים את הפרשה. אני עצמי אנסה להיכנס לנקודה הזאת של הפשרה עוד בטרם יבוא

הענין כהצעת חוק, משום שאם האוצר רוצה בסיום הפרשה מוטב היה לו להגיע לפשרה, אחרת

זה יצור תקדים מסוכן, כי ציבורים גדולים מאד, כמו רפאייל ואחרים, באים לכאו ורוצים

שינוי חקיקה בנושא הפנסיה שלהם. אם הושגה פשרה בעבר, יש להניח שאפשר להגיע גם

היום לפשרה עם העובדים.
רון דול
הפשרה היתה שוויונית לכולם.
היו"ר מקסים לוי
זו פשרה צולעת.

הצבעה

הוחלט: להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות המדינה (גימלאות)

(הגדלת קיצבה לגימלאי משרד התקשורת), התשנ"ו-1996

היו"ר מקסים לו י ;

אנחנו עוברים לדיון על החלת דין רציפות על הצעת חוק שכר מינימום (תיקון מסי

2), התשנ"ה~1995

משה בוטון;

הצעת החוק הזאת נדונה בכנסת ועברה דיון טרומי מטעם מספר חברי כנסת: ענת מאור,

תמר גוז'נסקי, האשם מחאמיד, מאיר שטרית ויעקב שמאי. היא הוכנה לקריאה ראשונה,

עברה קריאה ראשונה בכנסת, הוועדה היתה בשלבי הכנתה לקריאה שניה ושלישית, אבל לא

הספיקה להכין אותה לקריאה השניה והשלישית.
עיקרי הצעת החוק הם כדלקמן
היום גובה שכר המינימום הוא 45% מהשכר הממוצע
במשק. בהצעת החוק יש שתי גירסאות
גירסה אחת - להעלות את שכר המינימום ל- 50%

מהשכר הממוצע במשק; גירסה שניה - להשאיר את השיעור על 45% מהשכר הממוצע במשק.
שמריהו בן-צור
אם לפי החוק הקיים כבר עכשיו שכר המינימום הוא 45% מהשכר הממוצע במשק, מה

השינוי שבהצעת החוק?
משה בוטון
בוועדה נחלקו הדעות
חלק מחברי הכנסת הציעו להעלות את שכר המינימום ל-50%

מהשכר הממוצע במשק, חלק הציעו להשאיר 45%, היה תיקו, ולכן יש שתי גירסאות.
תיקון שני שמוצע
להוציא את הפרמיה מחישוב שכר המינימום. יש הסכמה ל-20%

פרמיה שתהיה בתוך שכר המינימום, כאשר היום יש בתוך שכר המינימום 30% פרמיה. הצעת

החוק מציעה בכלל לא להתחשב בפרמיה כמרכיב בשכר המינימום.

תיקון שלישי שמוצע, ולפי דעתי הוא תיקון חשוב ביותר - עדכון שכר המינימום:

כיום נעשה עדכון שכר המינימום ל-45% מהשכר הממוצע אחת לשנתיים. במשך השנה הוא

מתעדכן לפי תוספת היוקר שמשתלמת לעובדי המדינה, ואחת לשנה הוא מתעדכן לפי מלוא

עליית המדד. מוצע כאן שפעמיים בשנה - ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה - יעודכן



שכר המינימום לפי השכר הממוצע במשק, לפי השיעור שהוועדה תקבע, אם 45% או 50%.

זאת אומרת, פעמיים בשנה יביאו את שכר המינימום לאותו אחוז של השכר הממוצע כפי

שהוועדה תקבע בחוק.
תיקון אחר שהוועדה מתייחסת אליו
הגנה על עובד שמתלונן נגד המעביד על אי

תשלום שכר המינימום, שלא יוכלו לפטר אותו ושבית הדין לעבודה יוכל לתת צווי הגנה

לגבי עובד כזה שפיטרו אותו, ובמקרים מסויימים גם להחזיר אותו לעבודה בנוסף על

הפיצוי ים שקיבל.

יש פה סעיף לגבי העונשין - להגדיל את הקנס, אבל בינתיים בתשנ"ה, באוגוסט

1995. קיבלנו כבר תיקון לחוק שכר מינימום בכך שעשינו את אי תשלום שכשר מינימום לזה

לעבירה פלילית ואמרנו שיהיה על כך עונש של חצי שנה מאסר. אם זה חצי שנה מאסר,

אפשר להטיל או מאסר או קנס, שממילא הוא פי שניים ממה שיש בחוק.

נוסף לכך יש עוד סעיף בו אנחנו מציעים ששר העבודה יוכל לקבוע בתקנות - לגבי

עובדים שיש להם מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות ושלא עובדים במפעלים מוגנים אלא

אצל מעבידים רגילים - שכר מינימום אחר שהוא קצת מופחת. כיום עובדים מוגבלים כאלה

עובדים במפעלים מוגנים ויש להם שכר מאד מופחת, אבל לא מקבלים אותם במקומות עבודה

רגילים, בגלל שאז צריכים לשלם להם את שכר המינימום. מוצע, דרך סעיף מסגרת, לאפשר

לשר העבודה לבוא לוועדת העבודה ולהציע במקרים מסויימים, שייקבעו בתקנות, להעסיק

מוגבלים כאלה גם במקומות עבודה רגילים, אבל אז הם יוכלו לקבל פחות משכר המינימום.
דוד טל
הוא יהיה סוברני להחליט לגביהם על האחוז מהשכר הממוצע במשק?
משה בוטון
כן, באישור הוועדה. כיום זה קיים לגבי אלה שנמצאים במפעלים מוגנים, כמו

"המשקם" למשל.

יציק ברק;

רציתי להציג בפני הוועדה בעיה שקיימת מבחינת הצגת עמדת הממשלה לגבי הצעה זאת.

זה לא סוד שיש מחלוקת בתוך הממשלה נגה צריכה להיות עמדת הממשלה. שר העבודה והרווחה

נוטה לתמוך בהחלת הרציפות, מצד שני שר האוצר מתנגד להחלת הרציפות, והממשלה טרם

קיבלה החלטה בנושא הזה. היינה צריכה להיות אתמול ישיבה, אבל בגלל הצבעת אי האמון,

הישיבה לא התקיימה, והיתה פניה, לפי מיטב ידיעתי, אליך אדוני היושב-ראש שהנושא

הזה לא ידון היום. קיבלתי מידע מאנשי משרד המשפטים, שפנו אליך, שנאמר להם שהנושא

באמת לא יידון היום.

מאחר שהישיבה של ועדת השרים לעניני חקיקה לא התקיימה אתמול, אין לנו אפשרות

לבוא היום ולומר לוועדה מה בדיוק עמדת הממשלה, ולכן הייתי מבקש מהוועדה לא לקבל

היום החלטה אלא לדחות את ההחלטה לשבוע הבא.
משה בוטון
לשמוע את הנציגים של הגופים השונים, לא של הממשלה, אפשר היום.
ענת מאור
למה צריך בכלל לקבל את הפנייה?
יצחק ברק
הישיבה של ועדת השרים לעניני חקיקה לא התקיימה אתמול בגלל הצבעת אי האמון

אתמול, שבגללה לא יכלו השרים להתפנות לאותה ישיבה. לא קיימנו אותה לאחר מכן מתוך

הבנה שהחחלטה לא תיפול היום בוועדה. בקשתנו היא, כדי שנוכל להציג עמדת ממשלה

מאושרת, מבוססת, לא לקבל החלטה בנושא הזה בישיבה הנוכחית, לדחות את ההחלטה לשבוע,

בינתיים תתכנס ועדת שרים לעניני רקיקה או אפילו הממשלה במליאתה ותחליט בשאלה

הזאת, שהיא שאלה מאד רצינית, ונוכל לדון בישיבה הבאה.
דוד טל
אני סבור שחברי הוועדה צריכים לדון בנושא הזה, לא צריכים לדחות אותו. אם

הנושא היה חשוב לחברי ועדת השרים לעניני חקיקה, הם היו מוצאים את הזמן כדי לדון

בו. אני חושב שאין צורך ואין טעם לדחות את הדיון בנושא הזה, כי אנחנו מדברים כאן

בתהליך שפוגם במרקם החברתי פעם אחר פעם. אין זה פלא שמשרד האוצר מתנגד, הרי משרד

האוצר יתנגד לכל דבר, גם אם הוא יהיה צודק, נכון וראוי לעשות אותו. אנחנו נציגי

הציבור ואנחנו צריכים לדאוג לרווחת הציבור בקטע הזה. אני סבור שמה שקורה היום

בנושא של שכר המינימום הוא שערוריה ממדרגה ראשונה.

אני רוצה לשאול את כל הפקידות הבכירה שיושבת כאן, מבלי לפגוע בכבודו של אף
לא אחד מאתנו
מי משתכר 2,500 שקל?

וזמר גוז'נסק י ;

למה 2.500 שקל? 2,080 שקל.
דוד טל
למי מאתנו יש חמישה ילדים ועם זה הוא הולך למכולת? שמישהו יסביר לי איך אדם

ברמת שכר כזאת יכול לחיות במדינת ישראל מבלי לפגוע בילדים שלו, מבלי לפגוע

בחינוכם, במערכת היחסים בינו לבין אשתו, מבלי לפגוע בהרבה מאד דברים? הנושא הזה

יותר מדי חשוב מכדי שנדחה אותו. אני מציע שנדון בו. אם נגיע לכלל הסכמה, בוודאי

שטוב, אם לא, אפשר יהיה לדחות אותו ולקבל החלטה בשבוע הבא, אבל ראוי לדון בו.
היו"ר מקסים לוי
ב-20 ביולי שלחנו מכתב ואמרנו שאנחנו מציעים לממשלה להחיל דין רציפות על הצעת

החוק הזאת ולקיים על כך דיון מיד אחרי הפגרה. נכון שמשרד המשפטים פנה אלי אתמול

וביקש לדחות את ההחלטה לשבוע, אבל אנחנו מקיימים את הדיונים. יכול להיות שנקבל

החלטה לא עוד שבוע אלא עוד שבועיים או שלושה שבועות כדי לשמוע את כל הגורמים. זה

לא חוק פשוט, יש לו השלכות על הרבה מאד אנשים. אנחנו לא הולכים לקבל החלטה היום,

אבל נקיים מספר ישיבות כדי לשמוע את כל הצדדים. אני רוצה לשמוע כאן גם את שר

העבודה והרווחה. אם בשבוע הבא או בעוד שבועיים הממשלה לא תיתן את עמדתה, נקבל

החלטה, אבל אני מאמין שאם נסיים את הדיונים שלנו תוך שבועיים, נקבל החלטה, אם

תהיה הסכמה או לא תהיה הסכמה. כרגע התחלנו את הדיון על החלת הרציפות על הצעת

החוק.
ענת מאור
יש פה שני דברים
התוכן והנוהל. הנוהל הוא על החלת רציפות בין קריאה ראשונה

לבין קריאה שניה ושלישית. אני סבורה שרק אם יש נימוקים יוצאים מגדר הרגיל, הוועדה

צריכה שלא להחיל רציפות. המחלוקות בעינן קיימות, אבל אני חושבת שלממשלה היה מספיק

זמן להתייחס להצעת החוק ואני מציעה שהחלת הרציפות לא תידחה.



לתוכו עצמו; אין זה סוד שהוא היה שנוי במחלוקת. אני רוצה להסב תשומת לב

הוועדה שחמשת המציעים שהציעו את הצעת החוק היו גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה

בשתי הכנסות. זה רק מצביע על חזית מאד רחבה שהיתה גם בדיוני הוועדה וזה מצביע על

כך שיש לנו בעיה אמיתית עם חוק שכר מינימום.

איימו עלינו בשעתו שאם נאשר את העלאת שכר המינימום או אם נבטל את הפרמיה או

אם ניצור עדכון, יסגרו את המתפרות ונגרום לאבטלה. אנחנו רואים - ואתמול ישבנו עם

אנשי בית-שאן - שתהליך האבטלה קורה גם כך.

נושא שכר המינימום, במיוחד לנשים עובדות, הוא ממש חרפה. ויותר מגובה שכר

המינימום חשוב תהליך העדכון וענין הפרמיה. יש נשים שעובדות 10 ו-11 שעות ביום בלי

שום תוספת של שקל, רק על מנת לקבל את שכר המינימום. אני מברכת על ההסכם שיורידו

את הפרמיה ל-20%.

שמריהו בן-צור;

לנושא הזה יש השלכות רבות מאד; יש לו השלכות לכיוון של פיטורים, יש לו השלכות

לגבי נושא השכר, ולכן אני מציע שלא נקבל היום החלטות.

אני מציע שכן נדון בזה, כן נשמע, ואני כחבר כנסת חדש רוצה לשמוע אנשים מעבר

לשולחן הזה. אני מודע היטב לנושא, כי באתי מהשכבות החלשות האלה, שמקבלות לחודש

2,080 שקל. זו בושה וחרפה ואני לא יודע איך אנשים אלה מחלקים את הסכום הזה בין

האש"ל, הלימודים וכן הלאה. הבעיה היא רצינית, מאד אקוטית, ולכן צריך למצוא את

הדרך מצד אחד לשפר ולהיטיב את תנאי השכר של העובדים, ומצד שני לשמור על מסגרת

המשק שלא יתפורר ויגרום לפיטורים. אני חושש שזה יגרום לכך שהמפעלים יפטרו עובדים

ולכן זו בעיה רצינית.

הייתי מבקש מהיושב-ראש לאפשר לנציגי המשרדים שיושבים פה להציג את הנושא כדי

ללמוד אותו, ובשבוע הבא, כמו שאמרת, נקבל החלטה.

היו"ר מקסים לוי;

אמרתי בראשית הישיבה שנקיים דיון, לא נקבל החלטות. החלטות לא יהיו היום, אולי

גם לא בשבוע הבא, כי אני רוצה לשמוע הרבה מאד רבדים.

ענת מאור;

לפני החלת הרציפות?

היו"ר מקסים לוי;

בדיון על החלת הרציפות.
אברהם שוחט
באתי הנה למרות שאינני חבר הוועדה הזאת כדי להעיר מספר הערות. לא בעולם הזח

ולא בכנסת ולא בציבור יש חלוקה בין הטובים והרעים לגבי אלה שמרוויחים מעט כסף.

אין ספק ששכר המינימום הוא נמוך, אבל יש יכולת מסויימת של התעשיות במדינת ישראל

לקיים את עצמן, ומי שחושב שאפשר להעלות את שכר המינימום עכשיו - כשרואים מה קורה

בענפים מסויימים - ולקיים רמת תעסוקה גבוהה, טועה. אחרי זה, גם אלף הפגנות שייצאו

אליהן חברי הכנסת ויגידו שהעובדים צודקים, למה סוגרים את המפעלים ולמה מפטרים, לא

יעזרו, כי מפעל, אם הוא לא רווחי, לא יעבוד.

ההסתדרות הכללית אמרה בשעתה שלא צריך לעשות שינוי חקיקה .עמיר פרץ אמר: אני

לא רוצח שינוי חקיקה . אולי ההסתדרות שינתה מאז את עמדתה.



אני מזהיר אתכם מפני סגירות של מפעלים ומתפרות בגליל, ואני מאמיו שבסך יוכל

טובת המשק וטובת העובדים מחייבת לא לגעת בזה עכשיו.
תמר גוז'נסקי
לפני שנתיים היית בעד? רק עכשיו אתה לא בעד? למה אתה אומר "לא לגעת בזה

עכשיו"? לפני שנתיים גם כן אמרת שאי אפשר.
אברהם שוחט
אפשר- לחשוב שאז כאחראי הייתי צריך להגיד שאי אפשר, ובאופוזיציה אשיגן את המשחק

כמוך ואגיד שצריך לדאוג לעובדים, אבל דעתי היא שלא צריך כרגע לגעת בענין. נעשה

הסבם ביו ההסתדרות ובין המעסיקים שהוריד את ענין הפרמיה מ-30% - 20% - זה עוד לא

נגמר - אבל לא צריך לגעת כרגע בחקיקה. אתם חושבים שתעשו טוב לעובדים? תעשו רק רע

לעובדים. לא תעשו טוב לעובדים בתנאי המשק, בתנאי התחרות שיש לנו, בשער החליפי ו

שקיים, בכל הבעיות שמלוות את העניו, והכתובות על הקיר. סיפור האכיפה? בסדר. אני

לא יודע אם איו כלים בחוק הקיים לטפל באכיפה, אני לא מכיר את הפרטים. אכיפה

צריכה להיות, אין ספק בענין הזה. אבל אני מציע לוועדה הנכבדה, מתוך דאגה לעובדים

ומתוך דאגה לתעסוקה, לא להחיל רציפות, לתת לעסק להירגע, לתת למשק לנוע עם הבעיות

שיש לו, והבעיות הו כבדות מאד, ולא להכריז כעת דבר.

אני מציע לוועדה, למי שרוצה את טובת העובדים, בכנות, ולא עושה את זה מטעמים

של כותרות - ויש כאלה שמאמינים שנגה שהם מציעים טוב לעובדים - להקפיא את הדיון, לא

להחיל רציפות, לתת לשנה הזאת לעבור ולראות איך הדברים מתרחשים.

יורי שטרן;

אני רוצה להתייחס לתוכו ההצעה: איו לי ספק שלוועדה שלנו יש הרבה מאד מה לעשות

בימים אלה ויהיה עוד הרבה יותר מה לעשות, כי המצב החברתי יילך ויחמיר ואנחנו

צריכים לראות את המצב הזה לאור כל הכלים שאפשר להפעיל לצורך השיפור. מה שמוצע פה

יכול לעשות את ההיפך מהנדרש. עכשיו במיוחד, בתקופה של המיתו ו המתחיל בתעשיות

במשק, פגיעה כזאת ברווחיות של המפעלים תקטין את התעסוקה. במקום שההכנסות של

המשפחה, במיוחד משפחות ברוכות ילדים ומשפחות עניות אחרות, יירדו מתחת לקו העוני,

אנחנו צריכים לחפש כלים נוספים בשביל להביא את המשפחות האלה לרמת הכנסה סבירה,

אבל לאו דווקא על חשבון המעסיקים.

הנושא של אכיפת חוק שכר מינימום הרבה יותר כואב מאשר גובה שכר המינימום, כי

יש הרבה מאד פרצות במציאות ומנצלים אותו. לנו יש תפקיד מרכזי בחקיקה נוספת או

בבדיקת הנוהלים על מנת למנוע פרצות כאלה ולדאוג לאכיפה.
לנושא העדכון
לדעתי, בכל מערכת שבאה להבטיח איזו שהיא רמת הכנסה או רמת

תמיכה לאנשים הזקוקים לכך, העדכוו צריך להיות עדכוו אמיתי. גם את העדכוו הייתי

דוחה. הייתי מקבל ככלל שהעדכון יתבצע לעתים הרבה יותר קרובות ממה שזה היום, אולי

בהדרגה פעם בשנה במקום פעם בשנתיים, אבל לא מהשנה הזאת לאור המציאות הכלכלית.

סאלח טריף;

גם אני לא חבר הוועדה ובאתי לכאו להביע עמדה משום שליוויתי את הנושא הזה,

משום שאצלנו בגליל יש בישובים הדרוזיים הרבה עובדי טכסטיל שמשתכרים שכר נמוך,

ואתם מתארים לעצמכם שאני לא נגדם. כבר סגרו לנו כמה מתפרות והעבירו מתפרות

לרבת-עמון, לקהיר. יכול להיות שיהיה לנו חוק טוב, אבל לא תישאר לנו עבודה.
תמר גוז'נסקי
החוק לא שונה, למה בכל זאת העבירו מתפרות?



סאלח טריף;

יש תחרות גדולה וקשה בענפים מסוי ימים. זה לא סוד שמי שמשלם שכר נמוך הם ענפים

מסויימים של התעשיה הישראלית - טכסטיל וכו הלאה. אם אנחנו רוצים גם לגדוע את הענף

הזה שמעסיק כ-40,000 עובדים, יש לנו בעיה. אנשים לא ישארו כאן ולא יתנו למפעלים

להתנהל כשהם יפסידו. הם עובדים היום בכל התנאים ההדשים של הסכמי הסיור של ישראל עם

העולם, בתיורות חופשית גם עם תאילנד וגם עם מקומות אחרים.
היו"ר מקסים לוי
אתם גולשים יותר מדי. אני לא רוצה להתייחס לתוכן לפני שאני שומע את אנשי

המקצוע, את אנשי משרדי הממשלה, את כולם.
סאלח טריף
הנושא הזה כבר נדון.
היו"ר מקסים לוי
אני מכיר אותו קצת יותר מהרבה מאד אנשים, הייתי יושב-ראש מועצת העובדים במשך

שנים ארוכות ואני מכיר את הבעיה הזאת, אבל אני רוצה לשמוע את הגורמים לפני שאני

מחליט.

חיים דיין;

שמעתי כאן את חבר-הכנסת שוחט ומספר חברי כנסת ואני חייב לציין עובדות שכל אחד

מרגיש אותן, יודע אותן ורואה אותן לנגד עיניו. אני לא חושב שהאוצר שאל אותן

משפחות שנמצאות במצוקה, רק לפני מספר חודשים, אם להעלות את מחיר החלב או את מחירי

התחבורה הציבורית או את מחיר הלחם, כשידענו מראש והתרענו בפני הממשלה שמי שיינזק

כתוצאה מהעליה הזאת הם לא בעלי השכר הגבוה אלא בעלי השכר הנמוך, שעבורם למספר

שקלים יש משמעות אם יסיימו את החודש או לא.
שמעתי את האוצר בא ואומר
אנחנו דואגים למובטלים, אנחנו דואגים לשער

החליפין, אנחנו דואגים לסגירת מפעלים, אבל לא שמעתי אותו אומר: אנחנו דואגים

למשפחות שנמצאות במצוקה. רק לפני שבוע ראינו את הסרט על נערים ונערות שיורדים

לזנות כתוצאה ממצב כלכלי. כשראינו את הכתבה כולנו צעקנו: מה אנחנו עושים לגביהם?

כיצד הם הגיעו למצב כזה? כל שנה אנחנו יושבים כאן בדיונים אחרי שהמוסד לביטוח

לאומי בא ומפרסם את מימדי העוני וכל פעם אנחנו צריכים לחפש פתרונות.
הפתרון ברור כנאד
כשאין לאדם כסף לגמור את החודש, הוא נמצא בעוני, כשאין לו
איך לפתור את הבעיה שלו יש לו רק דרך אחת
או להוריד את הילדים שלו לדרך שהיא לא

דרך, או לחפש דרך אחרת. אני לא יודע כמה מאתנו יודעים כמה פקודות הוצאה לפועל יש

במשטרה בגלל שאנשים לא מסוגלים להתמודד עם הוצאות כלכליות שהם צריכים לחיי היום

יום שלהם, ולא מדובר על מותרות. אני בטוח שכל אחד מאתנו יודע שלאותה משפחה יש שכר

דירה וחשמל ואגרת חינוך וביטוח רפואי וביטוח לאומי ואגרת טלוויזיה ורדיו. תקחו

פעם אחת דף, תשבו ותעשו חשבון, כשהסל הממוצע למשפחה מגיע ל-6,500 שקל, ואנחנו

מדברים פה על שכר שהוא 30% מהסל למשפחה ממוצעת. השאלה עד מתי אנחנו צריכים לבוא

ולומר: בואו נמתין? ובינתיים יש ילדים במדינת ישראל שאין להם פת לחם. אף אחד לא
יגיד לי כמו שאמר לי חבר-הכנסת פורז בכנסת הקודמת
אין ילדים רעבים במדינה. יש

ילדים רעבים. אנשים היום בוכים ב"כיתן", הם מבקשים את ה-2,200 שקל, מתחננים שיתנו

להם להשתכר סכום כזה.



בכנסת הקודמת דיברתי עם האוצר והעליתי את הפתרון שלי גם בוועדת העבודה
והרווחה
יש קושי? מדובר על פרמיות וזה לא טוב למפעלים? בואו ניתן 30 שעות

נוספות, שכל עובד יוכל לעבוד 30 שעות נוספות שיהיו פטורות ממס. אתה עושה טובה

לעובד, שיוכל להגדיל את ההכנסה שלו, יחד עם זה "רד הנטל מהאוצר, כי אותו אדם לא

יהיה נתמך סעד, לא יצטרך לקבל כל מיני טובות הנאה שהאוצר לא יכול לעמוד בהן.

האוצר דתה את ההצעה הזאת. כלומר, גם כשהאדם רוצה לעבוד ולהרוויח את לחמו בכבוד,

בא האוצר ומתנגד. למה? אינני יודע, אולי תאילנדים יותר טובים מישראלים, אולי

תורכים ורומנים יותר טובים מישראלים. השאלה עד מתי נסתכל באותה מראה ונגיד: לא

ראינו.

אני בכל זאת מבקש להחיל את דין הרציפות על החוק הזה ולהמתין עם הקריאה השניה

והשלישית. שיבואו כאן לדיונים ככל שרוצים. בסופו של דבר, ברגע שנחליט שהגיע הזמן

ונגמרו הדיבורים, נחליט להעלות את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. שזה יהיה הלחץ

על האוצר להחליט לפה או לשם.

דוד טל;

אני מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת דיין.

היו"ר מקסים לוי ;

אנחנו לא מקבלים היום החלטה על החלת דין הרציפות. הודעתי מראש על התחלת דיון

בלי לקבל היום החלטה.

חיים דיין;

אבל צריך לקבוע לוח זמנים מתי נקבל החלטה.
היו"ר מקסים לוי
אמרתי , אינה לא היית פה.

תמר גוז'ינסקי;

רק אתמול קיימנו דיון בנושא טכסטיל בית שאן, המפעל שנסגר, והיה פה המנכ"ל של

תשלובת "כיתן". המנכ"ל המכובד מנה בפנינו שמונה או תשע סיבות מדוע המפעל נסגר,

סיבות מאד רציניות, ובכל הסיבות האלה ענין השכר לא היה קיים כלל. זאת אומרת, ענין

שכר הפועלים שלו בכלל לא היה נימוק. הוא התגאה בפנינו שהוא משלם לעובדיו מעל שכר

המינימום וזאת לא הבעיה. היחסים עם העובדים והשכר הם לא בעיה. הוא העלה את שער

החליפין, העלה את ענין הארנונה ומשרד הבטחון ודברים אחרים, לא את ענין השכר.
יורי שטרן
זה במקרה הספציפי.

תמר ג ו ז י נסק י ;

בשנת 1987. כשהתקבל החוק הזה, הושמעו בדיוק אותם נימוקים, שאם יתקבל חוק שכר

מינימום זה סוף התעשיה הישראלית, זה סוף ענף הטכסטיל. אחרי זרז היינה תקופה של

פריחה כלכלית וענף הטכסטיל לא נעלם. יכול להיות שקרה דבר אחר, מאד חיובי, שענף

הטכסטיל הת"על, שבענף הטכסטיל הוכנסו מכונות וציוד חדשים, שענף הטכסטיל עלה

כיתה, שאנחנו יכולים להתחרות בצורה יותר מכובדת בשוק העולמי, אבל מזה היה משבר

כלכלי? מ-1987 עד היום היה משבר כלכלי בגלל שכר המינימום? שמישהו יבוא ויוכיח

בעובדות שמפעלים נסגרו בגלל שב-1987 התקבל שכר המינימום. אין עובדות כאלה.

ביקשנו עובדות מהתאחדות התעשיינים אלף פעמים, בכל פעם שהועלה הנושא הזה, ולא

הביאו לנו אף פעם עובדות כאלה.



אם אנחנו מדברים על ענין המתפרות, מדובר בכמה מאות מתפרות שמעסיקות כנראה בין

12,000ל 14,000- נשים, ערביות בעיקר. מדברים על תחרות עם ירדו אי עם מצרים: אם

בירדן משלמים לפועלת בין 100 ל-200 דולר לחודש, ואם בישראל משלמים היום 650 דולר

לחודש. לפי החוק הקיים, האם כאשר ישלמו בישראל לא 650 דולר אלא 680 דולר או 700

דולר, ובירדן ימשיכו לשלם 200 דולר, זה ישנה משהו? אם מישהו החליט להעביר מתפרות

לירדן בגלל שהוא רוצה פועלות ב-200 דולר, לא זה מה שישנה.

אני חושבת שבמדינת ישראל יש גם למעבידים וגם לעובדים ענין בפתרון הבעיות של

התעשיה, אבל עיקר הבעיות היום של התעשיה הן לא בשכר, ורוב המעבידים, היותר חכמים

והיותר מנוסים מביניהם, בעצמם מעלים שכר. השכר בכל הענפים המתקדמים במשק הישראלי

גבוה פי חמישה משכר המינימום.

אני מתפלאה עליך, חבר-הכנסת יורי שטרן. אתה יודע שרוב העולים החדשים או חלק

גדול מהם מתקבלים לעבודה בשכר מינימום ושכתוצאה מכד בשורה של מפעלים, כולל מפעלי

מתכת, עזבו את העבודה פועלים ישראלים שהשתכרו פי שניים או פי שלושה משכר המינימום

ואת מקומם תפסו פועלים מהעולים החדשים, שמשלמים להם רק שכר מינימום. אני חושבת

שזאת שערוריה, והתפקיד שלנו לא לאפשר דבר כזה.

היו"ר מקסים לוי;

מחר אני רוצה לקיים מספר התייעצויות עם שר העבודה ועם שר האוצר. נמשיך מחר

את הדיון בשעה תשע בבוקר באולם ההרצאות. יכול להיות שנבקש משר התעשיה והמסחר

להגיע לישיבה הזאת כדי להגיד בנה ההשלכות של נושא שכר המינימום על המשק.
תמר גוז'נסקי
צריך לשמוע את התעשיינים.
היו"ר מקסים לוי
ניתן ביטוי לכולם, לא נחסוך מאף אדם להביע את דעתו. צריך לשמוע קודם כל את

כולם כדי לגבש החלטה על החלת דין רציפות על הצעת החוק הזאת.
רון דול
עד השבוע הבא עוד לא נקבעה ישיבת ועדת השרים לעניני חקיקה בנושא הזה.
משה בוטון
נשמע גורמים אחרים.
היו"ר מקסים לוי
אמרתי שאנחנו מקיימים את הדיון וממשיכים את הדיון גם מחר וגם בשבוע הבא. יש

לממשלה עוד שבוע כדי להביע את עמדתה בוועדת השרים לעניני רקיקה, היא תביע את

עמדתה בעוד שבוע, ועד אז לא נוכל לקבל החלטה. אחרי שנשמע את כל הגורמים ואת עמדת

הממשלה נקבל החלטה.

יציק ברק;

יכול להיות שיש קושי לפקידים להתבטא כל זמן שאין החלטה.
דוד טל
אדוני ייצג את שר העבודה והרווחה נציגי האוצר ייצגו את עמדת שר האוצר.
יצחק ברק
אם אתם רוצים לקבוע מחר ישיבה אני מציע שתשמעו גורמים אחרים, ונציגי הממשלה

ידברו בישיבה שתהיה אחר כך.
היו"ר מקסים לוי
מחר נשמע כל מי שרוצה לדבר. אם פקיד הממשלה בא הנה ועמדת השר שלו עוד לא

מגובשת, הוא יכול להביע את השקפת המשרד לגבי החוק, הוא יכול לשמוע את התעשיינים.

יכול להיות שבשבוע הבא הפקידים האלה יגיבו על מה ששמעו מן התעשיינים. חשוב מאד

שמחר משרד העבודה והרווחה יבוא לכאן עם נתונים.
יצחק ברק
נבוא עם נתונים, אבל אני מבין שיהיה עוד דיון בשבוע הבא.
היו"ר מקסים לוי
כן, בוודאי.
שלמה שני
האם ההסתדרות תישאל גם כן לדעתה?
היו"ר מקסים לוי
כן, בהחלט,
דן אורנשטיין
אני רוצה להביא לידיעת חברי הוועדה שיש הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה שלפיהן

המשרדים לא יכולים לבוא בעמדות שונות.
היו"ר מקסים לוי
לא ביקשתי עמדות של פקידי משרדי הממשלה כל עוד לא התקבלה החלטה, אבל אני רוצה

מידע.
דוד לדרמן
אני נציג התעשיה והוזמנו לכאן להשמיע את דעתנו.
היו"ר מקסים לוי
מחר התעשיינים יקהו חלק בדיון. שמעתם את עמדת חברי הכנסת, נקבל נתונים,

והתעשיינים וההסתדרות יביעו מחר את עמדתם.

תודח רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:30}

קוד המקור של הנתונים