ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 14/10/1996

גמלה לילד נכה שעלה לישראל ללא הורים -תיקון ההסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים; תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) (תיקון מס' 3), התשנ"ו-1996; תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק) (תיקון), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שבי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 11

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. אי בחשוון התשנ"ז ( 14 באוקטובר 1996). שעה 09:30
נכחו
חברי הוועדה: מקסים לוי - היו"ר

אפי אושעיה

שמריהו בן-צור

דוד טל
מוזמנים
נטשה מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

שרה כהן - מנהלת מחלקת הרווחה, משרד הקליטה

עו"ד אביבה גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

רבקה שי - מנהלת אגף אמהות וילדים, ביטוח לאומי

מרים שמלצר - אגף מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

אירית פלדמן - המוסד לביטוח לאומי

עו"ד אריאלה אופיר - מנכ"ל אגודת בזכות

עו"ד אשרת צוקר-מימון - יועצת משפטית, אגודת בזכות

יונתן גיליס - אגודת בזכות
הי ועץ המשפטי
משה בוטון
מנהלת הוועדה
אסתר אדלר

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד

נכה) (תיקון מסי 3), התשנ"ו-1996.

2. גימלה לילד נכה שעלה לישראל ללא הורים - תיקון ההסכם בדבר מתן

גימלאות מיוחדות לעולים.

3. תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק) (תיקון), התשנ"ו-1996.



תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה. עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה)

(תיקון מסי 3). התשנ"ו-1996
אביבה גולדשטיין
במסגרת פרק ביטוח נכות בחוק הביטוח הלאומי יש זכות לגימלה חודשית עבור

ילדו הנכה של מבוטח, הניתנת לו כעזרה ללימודים, דמי מחיה וסידורים מיוחדים

שילד נכה צריך, בסכומים ושיעורים שנקבעו בתקנות. התקנות הללו הן באישור

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ואת תיקון התקנות האלה אנחנו מביאים היום

בפני הוועדה. בעצם זהו תיקון פורמלי.
דוד טל
מאיזה רמת נכות ילד נכה מקבל? מ 60%-50%-או כבר מ 10%-נכות?
אביבה גולדשטיין
מה הם תנאיי הזכאות לפי התקנות? קודם כל צריך להיות מדובר בילד שהוא

ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ושהוא תושב ישראל. התנאי השני זה שהוא

תלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיום - לבישה, רחצה, אכילה, ניידות בתוך

הבית ושליטה על סוגרים - במידה החורגת מבני גילו. זה מסלול אחד של זכאות.

מסלול אחר זה שהוא סובל מליקוי מיוחד, כגון ילד עם סינדרום דאון או ילד עם

ליקוי שמיעה או ילד עם אחת המחלות המאוד מאוד קשות - ויש רשימה סגורה כזאת

- או שהוא פעוט נכה, דהיינו יש לו פגם התפתחותי מאוד מאוד קשה או סובל

ממחלה המצריכה טיפול מיוחד. לכן השאלה על אחוזי נכות לא נוגעת לעניין מפני

שנמדדת מידת התלות התיפקודית או האיבחון הרפואי ולאו דווקא אחוזי הנכות.

100% גימלה זה 25% משכר ממוצע והגימלה ניתנת בשיעורים דיפרנציאליים, לפי

מידת התלות. הגימלה מחולקת ל-2: חלק אחד מיועד לדמי מחיה ולעזרה בלימודים

וחלק אחר מיועד לסידורים לילד נכה. אותו ילד מקבל גימלה בסיסית ומגיל

מסויים, כאשר הוא מתחיל ללמוד, הוא מקבל תוספת לגימלה לעזרה בלימודים. יש
גם גימלאות דיפרנציאליות
החל מ 30%-מאותה גימלה של 25% שכר ממוצע ועד

ל-120%, לפי מידת התלות, לפי הגיל ולפי הצרכים המיוחדים, כמו לימודים וכוי.

אם כך, מדובר על ילדו של מבוטח שעונה על הגדרת הנכות, במובן זה שהוא

תלוי בעזרת הזולת או חולה באחת מהמחלות, ועכשיו יש כללים נלווים. אחד מהם

זה שהוא מצוי בישראל, ואם הוא עזב את ישראל זה רק לתקופה קצובה או לטיפול

רפואי; שהוא איננו מאושפז במוסד - אם הוא מאושפז והמשפחה נמצאת על-ידו אז

כן תינתן הגימלה אבל אם הוא מאושפז והמשפחה לא על-ידו אז הוא לא זכאי; אם

הוא במשפחה אומנת אז הוא לא זכאי.

אחד הכללים שקיים עדיין פורמלית בתקנות זה מבחן הכנסה, דהיינו בודקים את

הכנסתם של ההורים ולפי זה קובעים איזה שיעור מתוך הגימלה, המגיעה לפי מידת

התלות, ינתן. אם יש רק הורה אחד עובד והוא משתכר עד 3 פעמים שכר ממוצע, הוא

יקבל את כל הגימלה כפי שמגיעה לו. אם שני ההורים עובדים ושכרם עד 4 פעמים

שכר ממוצע - כל הגימלה מגיעה לו. אם יש הורה אחד עובד שמשתכר 4 פעמים שכר

ממוצע או שני הורים עובדים שמשתכרים 5 פעמים שכר ממוצע - הוא לא מקבל גמלה,

כלומר יש שלילה או הפחתה עד מחצית לפי מבחן הכנסות. מבחן ההכנסות הזה היה

קיים בתקנות מאז שהן תוקנו ב-980ו והנה ב-995ו קרה דבר קונצפטואלי מהפכני.

בתיקון 103 לפקודת מס הכנסה הגיע המחוקק לכלל ראיה שראוי לעודד החזקת ילדים

בבתיהם על-פני החזקת הילדים במוסדות ואז החליטו לתת הטבות לנישום שמחזיק

בביתו "בן משפחה שהוא נטול יכולת". גם קודם לכן היו הטבות אבל עכשיו הן

הוגדלו, מתוך הראייה שיש לעודד החזקת נטולי יכולת בבית. בני משפחה לעניין

זה אלה הורים, בני זוג וילדים נכים. מה ההטבות? ניתנה עוד נקודת זיכוי

בנוסף למה שכבר היה קיים ובוטל, בתיקון עקיף בחוק הביטוח הלאומי, סעיף 222,

המסמיך את השר לקבוע מבחן הכנסות בתקנות, בוטל רטרואקטיבית מינואר 1995



(לשנת המס 1995). פורמלית אין סמכות, אין תקנות, אבל היות וזה מופיע בקובץ

התקנות של מדינת ישראל צריך קודם כל למחוק אותן, כי הן היום ללא סמכות, אין

מקום למבהן ההכנסות. כמו כן צריך למהוק אותם מטעמי הפירסום ויידוע הציבור.

כשנוטל מבחן ההכנסות באותו חוק שתיקן את חוק הביטוח הלאומי אנחנו ניסינו

לאתר את מי שדחינו או שביטלנו לו גימלה בגלל הכנסתו החל מינואר 1995. אבל

הרי אנחנו לא יודעים מי כל האוכלוסיה, כי יש כאלה שנמנעו בכלל מלהגיש

תביעה, וזאת עוד סיבה אחת שצריך לעשות את המחיקה הפורמלית הזאת, כדי ליידע

את הציבור ולקרוא להם להגיש בקשות לגימלה. ולכן בתקנות שאנחנו מציעים אנחנו

גם אומרים שאנחנו נותנים לאחר תחילתן של התקנות - תחילתן של התקנות היא ב-ו

לחודש לאחר שהן יתפרסמו בציבור - נותנים עוד 3 חודשים לכלל הציבור, אם הם

חושבים שמגיעה להם גימלה ורק בגלל ההכנסות הם נמנעו עד כה מלהגיש תביעה.

הכלל הרגיל אומר ש"גימלה לילד נכה משלמים מ-1 לחודש שבו הוגשה התביעה" אבל

פה, היות ואנחנו קוראים לאוכלוסיה שלא ידעה על המחיקה של מבחן ההכנסות,

אנחנו נותנים אפשרות לשלם את הגימלה לאלה שהגישו תביעה רטרואקטיבית מיום

ביטול הסעיף.
משה בוטון
אבל ועדת העבודה והרווחה מבקשת שתפרסמו את זה גם בעיתונות, לא רק בתקנה.
היו"ר מקסים לוי
פעם היו מוציאים ניקויים לעובדים במפעלים והיו שולחים ל-20,000 עובדים
מכתב שבו כתוב
"הננו להודיעך כי אי החזרת תשובה מצידך משמעה הסכמתך להורדת

הסכום הזה". נתוני הביטוח הלאומי על נכויות של ילדים הרי ידועים.
אירית פלדמן
את אלה שאנחנו מכירים אנחנו איתרנו בעצמנו. אין מאגר של נתונים לגבי

ילדים נכים, זה אחד הקשיים המאוד גדולים, אנחנו עוד ניראה את זה בהמשך.
אביבה גולדשטיין
אולי יש מאגר ממלכתי אחר, למשל במשרד הבריאות, אני לא יודעת. אבל יש גם

קושי נוסף, הרי זה לא רק מחלה אלא גם נכות תיפקודית.
היו"ר מקסים לוי
אני לא רואה שום קושי במידע לגבי ילדים נכים במדינת ישראל. המידע נמצא

בקופות-החולים, במשרד הבריאות, בביטוח הלאומי, לא יתכן שלא יודעים על היקף

בעיית הנכים בישראל. כאשר מסתפקים בפירסום בתקשורת עדיין נותרות משפחות שלא

יודעות, ממשיכות לסבול ונגרם להן עוול. הבעיה היא שיהיו עוד שכבות חלשות,

שלא קוראות עיתונים, והן תיפגענה בעיקר. אולי נוכל להעביר את האינפורמציה

החשובה הזאת דרך לשכות הרווחה ברשויות המקומיות. יכול להיות שהעובדים

הסוציאליים והקהילתיים יוכלו לאתר ולאבחן את מה שהביטוח הלאומי לא יודע.
אירית פלדמן
אנחנו מניחים שמדובר על שכבות מבוססות יחסית. מבחן האמצעים שהיה, וזה

שאנחנו מתקנים היום, דיבר על 4 פעמים השכר הממוצע במשק או 5 פעמים השכר

הממוצע במשק, דהיינו רמת הכנסות יחסית גבוהה, של 19,000 שקל.
היו"ר מקסים לוי
התקנה היא בסדר גמור אבל הבעיה היא שאדם צריך לפנות לביטוח הלאומי כדי

לקבל את הקיצבה הזאת. אני לא בא מחלל האוויר, אני בא מתוך השלטון המקומי

שבו עבדתי במשך 17 שנים. לא יתכן שלא יהיה מידע מרוכז לגבי הנכים. אולי

עלינו לדון בסוגיה הזאת.
דוד טל
אני רוצה לשאול איך זה יתכן שהיום במדינת ישראל בביטוח הלאומי המידע הזה

לא ממוחשב. הרי זה אלמנטרי. כמו כן, אם אנחנו מדברים על ילד נכה שנולד

בשיכבה מבוססת אני חושב שזח לא מעניינו של איש אם ההורה של אותו ילד נכה

משתכר 4 או 5 או 10 פעמים השכר הממוצע במשק. אם הוא שילם את כל חובותיו למס

הכנסה, לביטוח לאומי ולכל מה שמדינת ישראל מטילה עליו אז הוא זכאי לגימלה.

אנחנו חייבים שהילד הנכה הזה יהיה רשום באיזשהו מקום במאגר המידע של הביטוח

הלאומי, גם כדי שנוכל לערון מעקב אחריו.
אביבה גולדשטיין
אין מאגר ממלכתי גדול של מחלות ונכויות של ילדים, על אף שיש איזשהם

מאגרים במשרד הבריאות ובמקומות אחרים. כדי לקבל את גימלאות הביטוח הלאומי

דרש המחוקק שיהיה צורך לעשות איזשהו אקט ולהגיש תביעה. אדם שמגיעה לו זכות

צריך לעמוד על זכותו ולתבוע אותה. אבל יש דבר אחד נוסף שאני רוצה לומר כדי

להרגיע את החשש שהעלה יושב-הראש. היות ומדובר בילדים, ומעל גיל 3 אני יכולה

לומר כמעט 100% מהאוכלוסיה, הם נמצאים במערכת חינוך ממלכתית ושם יש מודעות,

כשמדובר בילד נכה, להפנות את המשפחה. יש עובדים סוציאליים בבתי-ספר ובגני

ילדים, יש מערכות אחרות שמפנות. ילד נכה מעצם טיבו מגיע לבית-חולים באיזשהו

שלב כחייו לצורך טיפול ואיבחון והעובדים הסוציאליים של בתי-חולים מפנים את

המשפחות אלינו. אנחנו מפרסמים ככל שידנו משגת כדי להביא למיצוי זכויות.
היו"ר מקסים לוי
אני לא מסכים לנקודה הזאת בשום פנים ואופן. זאת אומרת שרק אם הוא מגיע

לאיזה מרכז עזרה אז הוא יכול לבקש את הגימלה. יש חוסר משווע בעובדים

סוציאליים וקהילתיים ברשויות המקומיות. עכשיו זה לא הזמן לדון בסוגיה הזאת

אבל אני חושב שהוועדה תתייחס לנושא הזה, כי חייב להיות מרכז מידע שמביא

בחשבון את כל הנכים במדינת ישראל במרכז אחד. אני לא יודע אם אין נתונים

כאלה. אם צריך לאגור נתונים כאלה באיזה צוות בין-משרדי אז צריך לעשות את

הדבר הזה, לא לחכות לאיזה אמא מסכנה משכונה בעיירה נידחת, שלא יודעת שום

דבר והילד שלה לא הולך לאף מקום, ויש מיקרים כאלה. אני לא בא בטענות, אני

רק אומר שהפרוצדורה הזאת לא מקובלת עלי.
אפי אושעיה
אני מבין שמשמעותה של התקנה הזאת הוא ביטול מבחן ההכנסה. לדעתי חשוב

להקל גם על אלה שמשתכרים פי 4 ופי 5 מהשכר הממוצע במשק משום שמשפחתו של ילד

נכה נקלעת למצוקה שאי אפשר למדוד אותה על-פי הכנסה כספית. אבל יחד עם זאת

אני מבקש לחדד את מה שאמר יושב-הראש, ועל זה לא קיבלנו תשובה. אנחנו מכירים

את הנכים האחרים, את אלה שלא יודעים להגיש תביעה כי הם לא יודעים לקרוא

בעיתון ולא יודעים לכתוב והם מתביישים לפנות או שהם לא יודעים לפנות. אנחנו

שואלים איך מגיעים לאוכלוסיות האלה, לצד אלה שמרוויחים פי 5-4 מהשכר הממוצע

במשק. אנחנו מבקשים ממכם לא להשיב לנו "ככה המחוקק קבע", כי המחוקק יושב

כאן. אם הוא קבע כך וצריך לשנות, על-פי דעתכם המיקצועית, נא לומר לנו ונמצא

את הפיתרונות כמחוקקים. אנחנו מבקשים ממכם כאנשי מקצוע לנסות לעשות על כל

מה שבי יכולתכם על מנת להגיע לאוכלוסיות החלשות שלא יודעות להגיש תביעה

ולקבל את הקיצבה לה הן זכאיות.
היו"ר מקסים לוי
אני מחזק את הדברים שלך ואביא דוגמא מחוק הארנונה. בארנונה אין הנחות

אוטומטיות וכדי לקבל הנחה אדם צריך להגיע למשרדי העיריה עם חתימה של יועץ

משפטי על נכונות הפרטים שהוא מוסר ורק אז נבדק אם הוא זכאי להנחה. מדובר על

אנשים מסכנים, שצריכים לעבור את כל התהליך הזה ולא מגיעים ואז מצטבר להם

חוב גדול מאוד, ואז מתקינים תקנה בוועדת הכספים שלא חלות הנחות על שנים

עברו ומנתקים להם את המים ומתחילים משפטים. אני חושב שיש מקום לדון בסוגיה



הזאת, התקנה היא בסדר גמור, היא נותנת לדעתי הזדמנות יוצאת מן הכלל. הנושא

הזה בוודאי עוד יעסיק אותנו.
שמריהו בן-צור
אדוני יושב-הראש, אני חושב ששיעורי הבית צריכים להיות בצד שלנו, לא בצד

שלהם. צריך למצוא איך לתקן את החוק.
היו"ר מקסים לוי
אני חושב שצריך לדון בנושא הזה ולנסות למצוא דרך לקבל מרכז מידע, שכל

אחד שמתקין תקנה לפחות יידע על כמה אנשים מדובר. אני לא יודע על כמה כסף

מדובר. אני למשל, אם הייתי ראש עיר והייתי צריך לקבל החלטה, הייתי מקבל את

כל המידע עוד בטרם קבלת ההחלטה. האם מישהו יודע בכמה מדובר? אם יודעים זה

סימן שיודעים את כמות הנכים. אם יודעים את כמות הנכים אז יודעים לכמה כסף

זקוקים. אם לא יודעים את כמות הנכים אז לא יודעים כמה זה יעלה.
אירית פלדמן
בנושא הזה של מאגר נתונים על כל ילד נכה יש הרבה בעיות. גברת גולדשטיין,

שמתמחה בנושא של צי נעת הפרט, בוודאי תוכל להרחיב. אין היום סיבה ריכוזית

אחת לאנשים האלה להירשם או לגופים להעביר מידע למקום אחד. יש כאן בעיה מאוד

קשה של צינעת הפרט. יחד עם זה החיסרון, שחברי הכנסת המכובדים מדברים עליו

עלה, כפי שיושב-ראש הוועדה אומר, בנושא של הערכות, איך נוכל לקבל החלטה אם

לא נדע כמויות. לשם כך תיקצב המשרד לביטוח לאומי בייחד עם מכון ברוקדייל

מחקר מאוד גדול שבא לאתר בצורה מידגמית את מספר הילדים הנכים, כדי שכשאנחנו

באים לוועדה או לשר או לכל גורם אחר אנחנו נהיה מסוגלים לתת נתונים. המחקר

הזה מסובך מאוד בגלל צינעת הפרט. אנחנו יכולים לפנות רק לאנשים עצמם ולבקש

מהם לוותר על צינעתם ורק אז אנחנו יכולים לכלול אותם במחקר. המחקר ממש נמצא

בעיצומו. אנחנו הלכנו לסקר טלפוני של משפחות עם ילדים. יש לנו בעיה קשה

לאתר את הנכים באוכלוסיית המיעוטים שגרה בכפרים (לא זו שגרה בערים} כי אין

שם טלפונים. זה מחקר עצום ואנחנו מקווים שבסופו יהיו לנו נתונים טובים

יותר, שמהם אנחנו נוכל לתת הערכות. הכלי הנוסף שיש לנו להערכות הוא הלישכה

המרכזית לסטטיסטיקה. אנחנו מעריכים מכלל המשפחות כמה משפחות מוכרות לנו

ומכאן נעשים כל מיני חישובים כך שאנחנו מסוגלים כמיטב יכולתנו לתת הערכות.
דוד טל
האם הכנסת זכאית לקבל פרטים על אותם אנשים או שחלה עליהם צינעת הפרט?
אביבה גולדשטיין
לגבי מידע פרטני יש בעיה. חוק הגנת הפרטיות קובע את הכללים של העברת

מידע מתוך מאגר מידע. הכנסת ומשרדי הממשלה מוגדרים כגופים ציבוריים ולכאורה

מותר להעביר להם מידע אבל מותר להעביר רק "מידע הדרוש לצורך עבודה ולצורך

ביצוע מטרה קונקרטית של מקבל המידע והוא בסמכותו של מעביר המידע ובתנאי

שהמידע לא נמסר בנאמנות למי שמחזיק את המידע". כלומר אם אני קיבלתי מידע

מתוך תובעי גימלת הבטחת הכנסה וחלק מהמידע הוא שהעילה לזכאות היא נרקומניות

והמידע הזה נמסר לי בנאמנות אז אני חייבת חובת נאמנות מיוחדת למידע שכזה

ואסור לי להעביר אותו הלאה. מידע על מצב בריאותו או על מצב הכנסתו של האדם

הוא מהרגישים בסוגי המידע המפורטים בחוק הגנת הפרטיות ולכן צריך להוכיח

שקונקרטית אני צריכה להעביר למחוקק את שמו של פלוני. כך אני נוהגת לגבי כלל

הגופים הציבוריים, למעט אותם אלה שניקבע בחוק אחרת, כמו מבקר המדינה, הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה ורשויות הביטחון. יש פירוט מסודר ומוגדר מי רשאי לקבל

כמעט את כל המידע ומיהם הגופים הציבוריים שרשאי ים לקבל את מה שהם זקוקים לו

באופן קונקרטי לעבודה, ובתנאי שהמידע איננו מידע שנמסר בנאמנות.
דוד טל
האם אני זכאי לקבל ממך רשימה שמית של משפחות ברוכות ילדים, בנות 4 ילדים

ומעלה, בעיר ראשון-לציון, למשל?
אביבה גולדשטיין
אני אצטרך לבדוק את זה ואענה בפעם אחרת.
דוד טל
השאלה הבאה שאני רוצה לשאול: גבירתי אמרה שנכה יהיה זכאי רק אם אביו

מבוטח. האם יש איזשהו אזרח בארץ שהוא לא מבוטח במסגרת הביטוח הלאומי?
משה בוטון
יש ילדים שעלו לישראל ללא הוריהם.
דוד טל
אני הבינותי שככל שהתלות של אותו נכח גבוהה יותר אז אחוז הגימלה שלו

י ותר גדול. זה נכון?
אביבה גולדשטיין
כן. הגימלה הבסיסית של 25% היא 1,250 היום. מתוך זה גוזרים באחוזים את

הגימלה בהתאם למידת התלות.
אריאלה אופיר
רציתי להתייחס לנושא המידע. לאור פעילות ארגון "בזכות" בשטח אני יכולה

לומר שנגעת כאן בנקודה קריטית. אנחנו יכולים להעיד על כך שישנן משפחות רבות

בישראל, לפי התלונות שמגיעות אלינו, שיש להן בן או בת עם מוגבלות שאינם

יודעים את זכויותיהם- אני לא יכולה להשלים עם התשובות שמתקבלות כאן ב-1996.

הארגון שלנו מנסה לפתור בעיות ומפיץ את המידע באמצעות הכלים של הארגון.
היו"ר מקסים לוי
בנקודה הזאת אנחנו נקיים דיון נפרד בקרוב מאוד ואם יש לכם הצעות, תכתבו

אותן. אתם תוזמנו לכאן. אני רוצה להקיף את הדיון בכמה משרדים כדי ללמוד את

הנושא הזה. האם אין תיאום בין משרד הבריאות, כשהילד נולד, לבין השירותים

שניתנים במסגרת משרד החינוך, כי יש חינוך חובה ויש על כל אחד דיווח ואם הוא

לא בא אז קצין ביקור סדיר צריך לבקר אותו. כל המידע הזה לעניות דעתי קיים

ברשויות המקומיות, אלא אם כן הוא לא במאגר מידע אחד לכל משרד ממשלתי. אני

נגד השיטה שמשפחה צריכה לקרוא בעיתונות ולבקש. זה לא חוק התכנון והבניה, שם

מדובר על הרחבות בניה ואם מישהו לא קורא זה לא אסון. מדובר כאן על אמהות

מסכנות שמבקשים מהן לפנות ולתבוע את הגימלח.
אביבה גולדשטיין
התקנות האלה לא נוגעות לאמהות המסכנות כי האמהות המסכנות קיבלו גם כשהיה

קיים מבחן ההכנסה.
הי ו"ר מקסים לוי
אני מעלה בעיה כללית של מיצוי זכויות, שנדון לגביה בישיבה הבאה. למישהו

יש איזשהי הערה לגבי התקנה הזאת? אם לא, אנחנו מאשרים אותה.



גימלה לילד נכה שעלה לישראל ללא הורים -

תיקון ההסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים
אביבה גולדשטיין
כפי שאמרתי קודם, על-פי התקנות תנאי מיקדמי לקבלת הגימלה זה שהילד הוא

ילדו של תושב ישראל, שהוא מבוטח או שהיה מבוטח ונפטר בהיותו תושב ישראל.

בגלי העליה האחרונים עלה מספר לא גדול של ילדים נכים בלי הורים. הם עלו עם

בני משפחה, עם אהים בגירים, עם סבא וסבתא ואין ולא היה להם אף פעם הורה

מבוטח. אנחנו יודעים על 3-2 מיקרים כאלה שפנו אלינו וביקשו גימלה ולא יכלנו

לתת כי התקנות הגבילו אותנו. את הפיתרון מצאנו במסגרת הסכם רחב יותר שקיים,

למתן גימלאות נכות וסיעוד וגימלת שירותים מיוחדים לעולים חדשים, שאינם

עונים לתנאיי הכשרה שבחוק, שעדיין לא נמצאים בארץ מספיק זמן ולא צברו

תקופות ביטוח. באותו הסכם אנחנו רוצים להוסיף עכשיו פרק לגבי ילד נכה שעלה

לישראל לפי חוק השבות עם בן משפחה ויש לו מעמד של עולה או אשרת עולה.
הי ו"ר מקסים לוי
זה מזכיר לי את ילדי צירנוביל. אולי גם ביניהם יש נכים.
אביבה גולדשטי י ו
אנשי חב"ד לא מביאים ילדים נכים, הם עושים איזשהי סלקציה. אנחנו קבענו

שהילדים האלה הם נכים בנכות כפי שהתקנות דורשות, דהיינו הם זקוקים לעזרת

הזולת או סובלים מליקוי מיוחד או ממחלה מיוחדת; הם נמצאים בישראל עם בן

משפחה או אפוטרופוס - זה סב וסבתא ודוד ודודה ואח ואחות בגירים - והגימלה

תשולם למי שמחזיק את הילד או שהילד נמצא בהשגחתו בפועל והוא יקבל את הגימלה

הזאת כל עוד איננו זכאי על-פי התקנות כי הורהו לא הגיע ארצה. אם הורהו יגיע

ארצה הוא יקבל לפי התקנות. לבד מזה כל הכללים של התקנות חלים, כולל גובה

הגימלה, כולל כל המבחנים, כולל תחילת התשלום. כל זמן שילד כזה נמצא בישראל

הוא יקבל את הגימלה.
שמריהו בו-צור
כמה ילדים כאלה יש?
אביבה גולדשטיין
אנחנו מכירים 3 אבל יכול להיות שכאשר נפרסם יופיעו עוד ילדים כאלה.
היו"ר מקסים לוי
האם יש למישהו הערה לגבי התקנה הזאת? אני חושב שזאת תקנה טובה מאוד.
אביבה גולדשטיין
זאת לא בדיוק תקנה, זה הסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי. אנחנו נגיע

לעיתים קרובות לוועדה עם הסכמים כאלה. אלה הסכמים שנותנים לאוכלוסיות

מיוחדות וצריכים את אישור ועדת העבודה והרווחה.
היו"ר מקסים לוי
למישהו יש הערות? לא. אנחנו מאשרים את הבקשה.



תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק) (תיקון). התשנ"ו-1996
אביבה גולדשטיין
גימלאות הביטוח הלאומי ניתנות על-פי כללים שנקבעו בחוק וצריכים להתקיים

התנאים לזכאות. הכלל הגדול של חוק הביטוח הלאומי הוא שאם לא מתקיימים כל

התנאים לזכאות לגימלה אין שיקול דעת. יש תחומים אחרים בחיי מדינת ישראל

שבהם לא הכל מוסדר בחקיקה אך בביטוח לאומי הכל בתון החוק, ככה זה בנוי

מקדמת דנא. ובכל זאת כבר לפני שנים רבות מצא המחוקק סיטואציות שבהן צריך

לעשות אקסגרציה, כאשר לא מתקיימים כל התנאים לזכאות ובכל זאת מן הצדק לתת.

ואז בסעיף 378 לחוק נקבע כך: "המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו ומטעמי צדק, לתת

הענקות לאדם, בכסף ובעין, על-פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כשתביעתו של אדם לגימלה במסגרת ענפי הביטוח

אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה: - ופה המחוקק הגדיר מה אנחנו יכולים לתת -

אי הזדקקות לאישפוז כשמדובר במענק אישפוז יולדת; פיגור בתשלום דמי ביטוח,

לפי סעיפים 50 ו-366, דהיינו לא צברו מספיק תקופות הכשרה לדמי לידה; אי

מילוי חובת רישום, כשמדובר במבוטח עצמאי (שכיר איננו חייב); ואי השלמת

תקופת הכשרה לעניין קיצבאות זיקנה ושארים". אלו העילות שקבעו התקנות

להענקות מטעמי צדק. בשנת 1975 נקבעו שני מסלולים שבהם המוסד לביטוח לאומי

מאשר הענקות מטעמי צדק. ההענקות הן כמו הגימלה עצמה. הן ניתנות למי שלא

יכול לקבל גימלה לפי החוק, בגלל אחת הסיבות האלה, אבל באותו שיעור ולאותה

תקופה ולפי אותם כללים כמו למי שכן זכאי לגימלה. ההענקה היא חשבון סגור. יש

קרן לעניין הזה שאליה מזרימים כספים, פרומיל אחד מתוך הכנסות המוסד.

יש שני מסלולי הענקה במסגרת הזאת: הענקה לפי עיקרון יוצדק ולפי עיקרון

הנזקקות. לפי עיקרון הצדק בודקים מדוע בעצם האיש הגיע למצב הזה, שאין לו

תקופת הכשרה מתאימה או שהוא לא נרשם או שהוא לא נזקק לאישפוז כשמדובר

ביולדת, למה הוא לא יכול לקבל לפי החוק, מה מנע אותו. כשיש גורמים

אובייקטיביים חיצוניים, שאינם תלויים במבוטח, שגרמו למחדל הזה, שהוא לא

יכול לענות לתנאי י הזכאות שעל-פי החוק, אז יש הענקה מטעמי צדק. בעיקרון

הצדק אנחנו בודקים מה היו הגורמים בשעה שהוא היה צריך לבצע את חובתו.

בעיקרון הנזקקות אנחנו בודקים את המסכנות ואת הנזקקות המיוחדת דהיום, בשעה

שהוא תובע את הגימלה ולא מקבל אותה והוא בא ומבקש את ההענקה לפי התקנות.

העיקרון של צדק מונה עילות אובייקטיביות שהמחוקק הכיר בהן ושאם הן

התקיימו ובגללן האיש לא נרשם או לא אושפז או לא צבר תקופת הכשרה אז הוא

מקבל את ההענקה כמעט אוטומטית. אם תרשו לי אני יכולה לקרוא לכם מתוך התקנות

מהן העילות האלה ואז תבינו שמדובר בעילות שהן מעבר לשליטה. מדובר על מחלה

או תאונה של אותו אדם שהיה צריך לבצע את הפעולה; מאסר או מעצר; פסלות-דין

או פשיטת רגל; שירות בצה"ל; הימצאות בארץ אוייב בתנאיי שבי; תנאיי מלחמה או

פעולות אוייב; אסונות טבע ואקלים; רישום פלילי לא נכון שתוקן; ויש שני

סעיפי סל גדולים - מסירת מידע לא נכון מאת עובד המוסד לביטוח לאומי שהטעה

את האיש ולכן הוא לא עשה את המוטל עליו; וסיבה אחרונה - שלפי שיקול דעת

המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש ההענקה, בתום לב, והמוסד שוכנע

ששורת הצדק מחייבת את מתן ההענקה. עיקרון הצדק הזה חל בכל הגימלאות.

כאשר לא מתקיים במי שמבקש הענקה אחד מאלה הולכים ובודקים לפי עיקרון

הנזקקות. בודקים מה היה מצבו הכלכלי בחצי השנה לפני הגשת הבקשה להענקה לפי

טעמי צדק. קובעים כנזקקות, בתקנה עצמה, הכנסה של פחות ממחצית שכר ממוצע

לחודש, לפי לוח בי שמתייחס גם לקיצבת זיקנה. זה צריך להתקיים במשך חצי שנה,

אבל זה לא מספיק, מפני שיש אוכלוסיה מאוד גדולה שמשתכרת השתכרות כל כך

נמוכה ואם היא תדע שהיא יכולה בכל מקרה לקבל את הגימלה - בין לפי החוק ובין

בהענקות - היא תימנע מלעשות את המוטל עליה. לכן בקטע של נזקקות יש סייגים

ולא תמיד הנזקקות מאפשרת מתן הענקה, או יותר נכון, הנזקקות רק במיקרים

חריגים היא פרמטר מספיק למתן הענקה. דוגמא להענקה לפי עיקרון הצדק: כשאשה

לא נרשמה בביטוח לאומי היא לא היתה יכולה לקבל דמי לידה. אם התקיימה אחת



העילות האלה שמטעמי צדק, שבגללן היא לא נרשמה ולא צברה תקופת הכשרה, אז היא

תקבל את דמי הלידה שלה. אבל אם לא היה לה אחד מאלה והיא לא חשבה על ביטוח

לאומי עד שעכשיו היא ילדה והיא מצטערת על הדבר הזה, היא באה ואומרת "אני

מסכנה ועכשיו אין לי הכנסה, וכוי", קבעו התקנות שאין דמי לידה על בסיס

עיקרון הנזקקות בלבד, זה לא מספיק.
משה בוטון
מה צריך עוד להתקיים כדי שהיא תהיה זכאית לעניין דמי לידה?
אביבה גולדשטיין
או שהיא עונה על עיקרון הצדק או שלמשל היא נרשמה ושילמה איזשהי תקופה

אבל היא לא צברה מספיק תקופת הכשרה והיא פיגרה בדמי ביטוח. כשהיא ונשלים את

הפיגור שלה היא תחזור להיות זכאית לפי כל הכללים ואנחנו ניתן לה הענקה.
דוד טל
האם לא משלמים לה באופן אוטומטי ומנקים את החוב שלה מהחשבון שהיא חייכת?

בביטוח בריאות ממלכתי, למשל, בין אם האיש שילם או לא שילם הוא זכאי לביטוח

בריאות ממלכתי. אחר-כך יש בידכם את הכלים לדאוג לכך שהוא ישלם את זה אבל

לביטוח הוא קודם כל זכאי. האם כאן בקטע הזה לא חל אותו הסדר?
אביבה גולדשטיין
אין נפקא מינה שגם אם המעביד של מבוטח מאחר בתשלום דמי ביטוח השכיר לא

ייפגע. אנחנו מדברים על עצמאים שחובה מוטלת עליהם לדאוג לעצמם, להירשם

ולשלם את דמי הביטוח. חובת התשלום איננה על השכיר, זו חובה של המעביד לשלם

את דמי הביטוח. אומנם הוא זכאי לנקות חלק מהעובד בגלל הביטוח אבל החובה היא

של המעביד והעובד לא צריך לסבול מזה שהמעביד שלו מתקשה לשלם ורוצה לחסוך

לעצמו או שהוא עושה טריקים או שהוא איננו שומר חוק.
דוד טל
אבל לגבי ביטוח בריאות ממלכתי גם אם עצמאי לא ישלם עדיין המדינה תעניק

לו שירותי בריאות ככל אשר ידרש. אחר-כך היא תידאג להוציא ממנו את הכסף. חוק

הביטוח הלאומי הוא שונה (כנראה שיש מקום לתקן את זה.
אביבה גולדשטיין
בשנת 1990 נכנסה גימלה נוספת לפרק של ביטוח אימהות, גימלה לשמירת הריון.

מתוך השמטה לא הכנסנו אותה לעניין של הענקות ולא קבענו גם לגביה את אותו

כלל שחל לגבי דמי לידה. בגימלה לשמירת הריון גם כן נדרשת צבירה של תקופת

ביטוח כמו בדמי לידה ולכן אם האשה שנמצאת בשמירת הריון לא צברה תקופת הכשרה

מתאימה היא לא תהיה ראויה לקבל הענקות. היום אנחנו מבקשים להחיל את הדין של

דמי לידה גם לגבי גימלה לשמירת הריון ולאפשר מתן הענקה.
היו"ר מקסים לוי
אשה שצריכה לקבל גימלה לשמירת הריון עוברת פרוצדורה ארוכה עד שהיא מקבלת

את הקיצבה הזאת. אני מכיר את זה מיידע אישי, ממה שקרה לבתי.
אביבה גולדשטיין
הגימלה לשמירת הריון נכנסה ב-1990 והיא קובעת ש"מי שצבר תקופת ביטוח

ועובר להפסקת העבודה, היעדרות מהעבודה, מפאת סכנה לאשה ההרה או לעוכר,

הנובע מן ההריון, ושבאישור רופא ובפקודתו היא צריכה להפסיק לעבוד, אשה כזאת

שצברה תקופת ביטוח ונעדרת מעבודה מטעמים אלה, ונעדרת לפחות תקופה בסיסית



אחת של 30 יום רצופים בתקופה אחת, לא חשוב אם זה בחודש הראשון או בחודש

השביעי, אז היא נעשית זכאית לקיצבה לשמירת הריון מהיום הראשון". אחרי 30

ימים אם האשה חוזרת לעבודה ואחר-כך היא שוב צריכה לשכב, בכל קטע נוסף

בהריון של 14 ימים רצופים שבהם היא נעדרת מהעבודה היא מקבלת גימלה לשמירת

הריון. אני רוצה לומר שהגימלה הזאת איננה קטנה.
היו"ר מקסים לוי
אם היא עבדה יום אחד בחודש היא איננה זכאית לגימלה באותו חודש. למה קבעו

תקופה של 30 יום? אני אתן דוגמא. בתי הלכה לעבודה, הרגישה לא טוב ב-1

לחודש, חזרה הביתה, הלכה למלא את הטופס ואמרו לה שהיא לא זכאית רק בגלל

שהיא עבדה באותו יום. זה נכון?
רבקה שי
התנאי המיקדמי הוא ש-30 יום רצופים היא תיעדר מהעבודה בשל אותה סיבה

רפואית שמסכנת אותה או את ההריון. כאשר חוקקו את הסעיף בחוק נועצנו באנשי

מקצוע שעניינם מיילדות ולמדנו מהם שצריכה להיות איזשהי תקופה שתהווה סינון,

שבאמצעותה נוכל לסנן את הנשים שסובלות מחולשה זמנית אבל לא מבעיה שמסכנת

ממש את ההריון או את עצמן. במידה שאשה נעדרה במשך 30 יום מהעבודה והסיבה

שהרופא מצביע עליה קשורה לסיכון הגבוה אז אפשר בוודאות לומר שמדובר בשמירת

הריון. אנחנו יודעים שמטבע הדברים אשה שנמצאת במצב של הריון היא לפעמים

עייפה ולפעמים מרגישה לא טוב ויש הרבה סיבות שמשאירות את האשה בבית יום,

יומיים, 3 ימים, לפעמים שבוע. אנחנו קבענו תנאי שבמידה שייתמלא התנאי הזה

היא תקבל רטרואקטיבית מהיום הראשון שהיא נעדרה. אם לא היינו קובעים את

התנאי הזה אני חושבת שבעצם כמעט כל אשה בהריון היתה מקבלת עבור כל יום

היעדרות גימלה לשמירת הריון, ולא זו היתה המטרה של החוק.
דוד טל
אבל גם את אומרת שלעיתים אשה בהריון חשה לא טוב יום, יומיים, שלושה,

לעיתים גם שבוע. אז אולי נאמר שמספיקים 4ו יום כדי לקבוע ולא 30 יום.
היו"ר מקסים לוי
אומרת גברת שי שכך קבעו המומחים, אז מי אנחנו שניקבע. אני הבנתי את

העיקרון. את אומרת שאם האשה נמצאת בחופשת מחלה אז שהיא תיקח חופשת מחלה,

שבוע, שבועיים. אבל יש סבירות גבוהה שאם אשה לא הולכת לעבודה במשך 30 יום

והרופא בדק אותה ומזהה שיש בעיה עם העובר אז 30 יום מספיקים כדי לדעת שאכן

היא בשמירת הריון. ההסבר הזה מניח את הדעת.
דוד טל
תרשה לי לחלוק על דיעת המומחים. אם אשה חשה לא טוב יותר משבוע אז זה כבר

לא עניין של חולשה, בדרך כלל.
אביבה גולדשטיין
אגב, לא נדרש חודש קלנדרי רצוף אלא נדרשים 30 יום רצופים. אנחנו מבקשים

שגם הגימלה הזאת תהיה במסגרת תקנות הענקות.
היו"ר מקסים לוי
האם יש למישהו הערות? אם לא, אנחנו מאשרים את הבקשה. תודה רבה.

הישיבה ננעלת בשעת 10:40

קוד המקור של הנתונים