ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 23/05/1999

צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון) התשנ"ט-1999; צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון) התשנ"ט-1999; שינויים תקציביים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 388

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון. ח' בסיון התשנ"ט (23.05.99). שעה 11:00

נכחו; חברי הוועדה; אברהם רביץ - היו"ר

רומן ברונפמן

נ י ס י ם דהן

אברהם הירשזון

יצחק כהן

ישראל כץ

אופיר פינס-פז

מיכאל קלי י נר

מ"מ: זאב בוים

אלי גבאי

רפאל פנחסי
מוזמנים
מוטי איילון - מנהל המכס והמע"מ

ישעיהו בן יהונתן - מכס

ר. ארד - מכס

נלי מונין - משרד האוצר

טלי ירון-אלדר - משרד האוצר

א. ויינברגר - משרד האוצר

דוידה לחמן-מסר - משרד המשפטים

פנחס רובין - משרדי גורניצקי ושרתי

י. ראוכר - משרדי גורניצקי ושות'

א. חפץ - חב' פז

שוקי בונס - חב' פז

י. לובטון - חב' פז

ש. דינס - חב' פז

א. קליגר - חב' אלון

י. פרויליק - חב' סונול

רן סואן - חב' סונול



יועצת משפטית; אנה שניידר
היועצת הכלכלית
סמדר אלחנני
מנהל הו ועדה
איוור קירשנר
קצרנית
יפעת שפרכר
סדר-היום
1. צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון) התשנ"ט-1999.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון) התשנ"ט-1999.

2. שנויים בתקציב לשנת 1999.



א. צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון) התשנ"ט-1999.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון) התשנ"ט-1999
היו"ר אברהם רביץ
אני מתכבד לפתוה את ישיבת הוועדה. ראשית, יש לנו את בקשה מספר 139:

שנויים פנימיים בתקציב משרד החינוך והתרבות. הדברים האלה הוסברו בישיבה קודמת

על ידי נציגי משרד החינוך וגם על ידי נציגי האוצר. אין כאן שינוי מהבקשה

הקודמת.

הצבעה

בעד - 5

נגד - 1

הבקשה התקבלה.

צו הבלו על דלק (הטלת בלו) (תיקון) תשנ"ט -1999.
מוטי איילון
לפני כחודש ימים גילינו שקיימת איזו שהיא טעות, שאנחנו רואים אותה כטעות

טכנית, בהגדרה של צו הבלו על הדלק וההגדרה של הבנזין. הבנזין, כפי שהיה מוגדר,

עמד על איזה שהוא קריטריון של 205 מעלות צלסיוס כתחום רתיחה, והתברר לנו

בדיעבד שבשנת 1993 נעשה איזה שהוא שינוי בתקני הבנזין במדינת ישראל והתקנים

עלו ל-215 מעלות והצו נשאר כפי שהוא.

אני אמרתי בכוונה שאנחנו רואים בזה טעות טכנית, כי אף אחד לא העלה על

דעתו שאין צורך לשלם בלו על דלק. כולם, ללא יוצא מן הכלל, הן המשלמים, אנחנו

כרשויות שגובות את המס והן הציבור שמשלם את המחיר של הבנזין, ידענו שעל בנזין

יש בלו בשיעור גבוה, ומשהתגלתה לנו הטעות, ביקשנו לעשות את התיקון כפי שמונח

בפני חברי הוועדה.

אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר את הצו, שבעיקרון אנחנו רואים בו אישור טכני,

כלומר עידכון המצב כפי שהיה. הבלו הזה נפגע על ידי המדינה על ידי כך שהוא

הועבר מהחברות, החברות גילגלו את זה על הצרכנים, הצרכנים שילמו את זה, ועולם

כמנהגו נוהג וימשיך לנהוג.
היו"ר אברהם רביץ
אם אנחנו נחזיר לחברות, אז הן תצטרכנה להחזיר לכל הקליינטים שרכשו דלק

במשך השנים. איך הן תעשנה את זה?
מוטי איילון
זה דבר שהוא בלתי אפשרי לחלוטין. אגב, החברות יודעות שאם יכולה לקום איזו

שהלא טענה, אז זאת אך ורק טענה לפי חוק מיסים עקיפים, שאחד התנאים הוא שאכן

המס הזה יוחזר לצרכן. מכיוון שהמס גולגל על הצרכן, אז גם הטענה של חוק מיסים

עקיפים לא יכולה לעמוד.
היו"ר אברהם רביץ
על כמה כסף מדובר?
מוטי איילון
על מספר מיליארדים, לתקופה של ה-5 שנים שעברו.
היו"ר אברהם רביץ
זאת אומרת שאם אנחנו נשלם להם את הכמה מיליארדים, נצטרך להעלות מיסוי ואז

ניקח מהצרכן פעמיים.
מוטי איילון
אין ספק.
זאב בוים
יש תביעה נגד המדינה בעניין הזה?
מוטי איילון
קראתי בעיתון שהוגשה ביום שישי איזו שהיא תביעה.
פנחס רובי ן
ביום חמישי התביעה הוגשה. התביעה הוגשה בשם 3 חברות הדלק המובילות בארץ:

פז, סונול ודלק. התביעה העיקרית מבקשת מבית המשפט להצהיר שקביעת הבלו עד היום,

ההל מראשון לינואר 1994, נעשתה שלא כדין. הפנייה השנייה מבקשת קביעת זמנים

לעניין המשך התשלומים הבלתי חוקיים.
זאב בו ים
מה המשמעות המשפטית כתוצאה מההחלטה עכשיו, אחרי שהוגשה תביעה?
ניסים דהן
אי אפשר לתקן את זה כטעות סופר?
דוידה לחמן-מסר
זה הבן דוד של טעות סופר.
פנחס רובין
הסוגייה הראשונה היא סוגיית הרטרואקטיביות: האם יכולה הוועדה הנכבדה לשבת

על המדוכה ולקבל חקיקת משנה, לא בחוק, להטלת מס 4 או 5 שנים לאחור?
היו"ר אברהם רביץ
נגיד שזה לא ראוי, אבל למה לא?
פנחס רובין
התשובה החד משמעית היא שזה בלתי אפשרי. אין סמכות לבצע מהלך כזה של

רטרואקטיביות. מסתבר שחוקי הטלת הבלו במדינה הם כאלה ששר האוצר מתקין על פי צו



את הבלו וקובע גם את המיסוי על הבלו, דהיינו הסחורה שממוסת על בלו וגם את

שיעורי המס. בעצם אלה שני המרכיבים הדומיננטיים. ביטלת אחד אז אין מס בכלל.

ועדת הכספים חייבת לאשר את הההלטה תוך חודשיים ימים. כל מה שלא אושר על

ידי ועדת הכספים תוך חודשיים ימים - פוקע אוטומטית. התכלית של המחוקק היתה

מאיד ברורה, שכל מה שאיננו עובר בקרה של המוסד המכובד הזה תוך חודשיים ימים,

לא יכול להיות מאושר רטרואקטיבית. גבול הכשרת הרטרואקטיביות תחול לחודשיים

ימים על פי החוק.
היו"ר אברהם רביץ
חודשיים ימים ממתי ?
פנחס רובין
מיום ששר האוצר יוצא ביוזמה הצווית של הצו יש חודשיים ימים כדי לאשר את

זה רטרואקטיבית. גבול הרטרואקטיביות של הוועדה מדוד ותחום לחודשיים ימים. כך

עולה במפורש מהוראות החוק המסמיך להוצאת הצווים. זה לא רק כתוב בחוק, זה לא רק

אני אומר את זה, אלא הזדמן גם לבית המשפט העליון לומר את זה.

הנושא נדון בצורה קצת שונה בפרשת טמפו. בפרשת טמפו ביקשו להוציא צווים

רטרואקטיביים לגבי שנה שנתיים לאחור.
מוטי איילון
אני מבקש לציין שעניין טמפו עדיין נמצא בעירעור.

פנחס רובי ן;

אתה מדבר על העירעור בבית המשפט העליון, אבל העירעור לא רלוונטי לצורך

השאלה שלנו. השאלה שלנו עוסקת בסמכות. החוק אוסר במפורש לבצע חקיקה

רטרואקטיבית שטווחה הוא אחורה מחודשיים ימים.
היו"ר אברהם רביץ
האם אין אבחנה בין דבר שצריך לחול לבין דבר שבעצם במציאות היה קיים?
פנחס רובין
השאלה שלך היא שאלה נכונה, אבל הפורום המתאים לדון בה זה בית המשפט. לשם

כך פנינו לבית המשפט כדי שילבן בפנינו את השאלה: מה דיננו ביחס לתקופת העבר

שבה יש חלל חקיקתי. הוא ישפוט האם הגילגול שגילגלנו את הבלו על הצרכנים חוסם

בעדינו לקבל השבה, איננו חוסם, שמא ויתרנו, שמא הסכמנו בשתיקה, לא הסכמנו

בשתיקה, היינו שותפים למהלך, לא היינו שותפים למהלך, אלה שאלות מאוד מאוד

לגיטימיות.
היו"ר אברהם רביץ
מהי תגובתך לגבי העובדה שהייתם צריכים לפנות תוך 3 שנים מאז חלות הצו ולא

עשיתם כן?
פנחס רובין
זה לא מדוייק. בעיית הסמכות היא לא רק בעיה טכנית אלא גם בעיה חוקתית



מהמדרגה הראשונה. חוקתית, בגלל שהשינויים הדורסניים שלה פוגעים פגיעה ישירה

בקניין.
היו"ר אברהם רביץ
איך?
פנחס רובין
מס. כל מס הוא קודם כל פגיעה בקניין, אלא אם כן הוא מוכשר בחוק.
היו"ר אברהם רביץ
בקניין של הפרטים, של היחידים.
פנחס רובין
לא, קודם כל בקניין שלנו. את המס גובים מאיתנו.
הי ו"ר אברהם רביץ
האם אני כצורך דלק משלם את זה?

פנחס רובי ן;

המס שאתם דנים בו פה ומבקשים להטיל אותו כאן הוא עלינו, על חברות הדלק,

לא על הצרכנים, כלומר על משק הדלק הסיטונאי ולא הקמעונאי.
הי ו"ר אברהם רביץ
אני הבנתי שמחיר הדלק הוא בפיקוח. זאת אומרת כאשר הממשלה מעלה את המס,
היא אומרת לכם
אתם יכולים להעלות את המחיר. זאת אומרת שזה מס על היחידים לא

על החברה.
פנחס רובין
לא, זה לא מס על היחידים.
הי ו"ר אברהם רביץ
קורה שהיא אומרת לכם להעלות את המחיר ואתם לא מעלים?
פנחס רובין
אני מניח שזה לא קורה. זה לא כמו מע"מ ששיטת המס היא גילגולה. חוק יסוד:
י משק המדינה הישן
"אין להטיל מיסים אלא על פי חוק", ודאי על פי חוק יסוד:

כבוד האדם וחירותו. במקרה הזה הטלת מס רטרואקטיבי, מעבר לכך שהיא מוקצה מחמת

מיאוס, היא בלתי חוקית, בלתי סמכותית ובלתי חוקתית בעליל.
היו"ר אברהם רביץ
מבחינת כבוד חאדם, מס שנקבע כבר לא פוגע בכבוד האדם.
דוידה לחמן-מסר
אדוני צודק, אין פגיעה בציפיה הכלכלית הלגיטימית של הפרטים, כי כבר המס

שולם, כולם שילמו, כולם הושבים שזה המצב.
פנחס רובין
אני חולק על ההשקפה הזאת. הוועדה הנכבדה צריכה לכבד במידה מסויימת את

החלטות בית המשפט העליון. מי שקורא את קביעת החוק, יחד עם בית המשפט העליון או

בלי בית המשפט העליון, לא יכול שלא להגיע למסקנה, שאתם בכל הכבוד לא רק לא

צריכים אלא גם לא יכולים להכשיר תיקון רטרואקטיבי של צו מעבר לחודשיים ימים

המתוחמים לכם בחוק.
מיכאל קליינר
ומהפרשנות של נציגות היועץ המשפטי לממשלה צריך להתעלם?
פנחס רובין
אני לא חושב שצריך להתעלם. בחוק אפשר לעשות את הפעולה הזאת, ואילו בצו אי

אפשר. היה צריך ללכת בדרך של חקיקה, לקבל את ההחלטות החקיקתיות, אבל לא אצל

מחוקק המשנה ולא אצל השר. אלה סמכויות שאנחנו גם לא רוצים לתת לשרים.

בזמנו היו חוקים רטרואקטיביים בשאלת המס האינפלציוני. אתם זוכרים איזו

ביקורת עצומה היתה אז? ואתם עוד רוצים לעשות את זה בצו?
היו"ר אברהם רביץ
והיה ואנחנו לא נאשר את בקשת השר ואתם תקבלו כמה מיליארדים חזרה, איך אתם

תהזירו את המיליארדים האלה לציבור ששילם לכם אותם?
פנחס רובין
השאלה אם נקבל בחזרה או לא נקבל בחזרה תלויה בהחלטת בית המשפט. הוא יצטרך

לבחון את השאלה האם אני יכול רק לתבוע 3 שנים לאחור או לא יכול. אם כן נקבל,

בית חמשפט עצמו - כדי לא ליצור את המצב שאנחנו נקבל בחזרה כאשר נרוויח את מה

שאולי יתווה לנו את הדרך כיצד להשתמש באותם כספים לטובת הציבור - יקבע, למשל,

שבפיקוח העתידי על המחירים ישקללו את ההחזרים ובינתיים אני אוזיל את הדלק

לציבור.
מוטי אי ילון
אז אחר כך אני אצטרך להעלות את המס כדי לממן את זה. האם כדאי להעלות את

המס כדי לממן את זה?
פנחס רובין
לעשות צחוק מהמחוקק זה דבר לא תקין.
ניסים דהן
אם לא נקבל את עמדת הממשלה, האם הם יבטלו את התביעה שלהם לבית משפט?
היו"ר אברהם רביץ
הם לא יבטלו.

פנחס רובי ן;

איך הכספים - אם וכאשר יוחזרו לנו - ישמשו לתועלת הציבור, יש הרבה

פתרונות לעניין. חברות הדלק תהיינה מוכנות לשקול בחיוב כל החזר מתאים. אנחנו

יכולים גם לבוא בדברים כפי שעשינו בהתחלה. לפני שהגענו לבית המשפט ניהלנו דין

ודברים עם המכס למעלה מחודש וחצי, כדי להגיע לכל מיני פתרונות בכל מיני

עניינים. אם אני מאמין שאנחנו נגיע - התשובה היא כן, אבל בינתיים כיוון שהזמן

עבר אנחנו הבנו את הבעיות החוקתיות ולכן הגענו לכאן.

אנחנו חושבים שהשאלה הרטרואקטיבית - שעם כל הכבוד היא שאלה בלתי פתירה

. בוועדה הזאת - היא רק פן אחד של המהות. גם החקיקה העתידית היא מאוד מאוד

פרובלמטית, היא אפילו מעיבה על העבר. החקיקה הקיימת היום, גם בלי הפן

הרטרואקטיבי, היא מאוד מאוד פרובלמטית, בגלל שהחוק בעצם מאציל סמכות טוטאלית

לשר האוצר לקבוע, בלי מה שאנחנו קוראים הסדרים ראשוניים, זאת אומרת איזה שהן

מסגרות לאיך מטילים את המע"מ, כנגה מטילים, מה מתחם המע"מ, האחוזים וכך הלאה.

במס הכנסה, למשל, אתם יודעים שהשיעורים הם שיעורים שנקבעים בחוק. יש

מערכת שלמה, שהיא מאוד מאוד סבוכה מבחינת הפרטנות שלה, איך ובאילו אמות מידה

רשאי שר האוצר לשחק בטווח של מה שהמחוקק איפשר. החוק הזה פרוץ מבחינה זו

לחלוטין. הבלו מסור בלעדית לשר האוצר שיקבע כמה אחוזים שהוא רוצה, מתי שהוא

רוצה, על מה שהוא רוצה. זה ברור לגמרי שתוך חודשיים מה שלא מאושר לא קיים.

כאשר באים וקובעים סחורה חדשה זה בעצם מס חדש, זה לא תיקון שולי של השולי.
היו"ר אברהם רביץ
במה זה עושה את זה למוצר חדש, סחורה חדשה? אנחנו מדברים כאן על דלק

שנקודת הרתיחה שלו היתה 205, והיום כנראה על ידי איזה שהוא שיפור טכני הוא

הופך להיות 215. למה אנחנו צריכים לראות את זה כאיזה שהיא המצאת הגלגל?

יצחק כהן;

השימושים של הדלק חם אותם שימושים?
פנחס רובין
כן. המחוקק שלא כרגיל אמר לשר האוצר: אתה תגדיר מה הדלק שאתה רוצה למסות.
שר האוצר יכול היה לומר
אני רוצה למסות דלק ששימושיו הם לצורך הסעת כלי רכב,
אבל השר בזמנו אמר
נקודת המבחן שלי היא מעלות רתיחה. אגב, כל הפרשי מעלה

משנים את הסיווג של הדלקים. יש גם דלקים שנקודת הרתיחה שלהם היא 205.
היו"ר אברהם רביץ
יש הבדלי מכסים ביניהם?
פנחס רובין
כן. השר קבע את אמות המידה להגדרה.
היו"ר אברהם רביץ
השר הרי קבע דירוג מסויים, והוא אמר: השיא של נקודת הרתיחה - עליו יהיה

הבלו. האם באמת זה איזה שהוא שינוי מהותי, זה איזה שהוא מוצר אחר, או זה איזה

שהוא שינוי של סינון?
פנחס רובין
מבחינת הצו זה בוודאי מוצר אהר, כיוון שהגדירו אותו לפי נקודות רתיחה. מה

שלא נקודות רתיחה הוא מחוץ. מבחינה פונקציונאלית זה אותו מוצר. כיוון שהמבחנים

של הצו הם לא מבחנים פונקציונאליים, אז הבעיה היא בכך שעושים את זה

רטרואקטיבית.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו נצטרך לקבל חוות דעת משפטית לגבי השינוי חרטרואקטיבי. למרות שאנחנו

עושים חקיקה רטרואקטיבית לא פעם ולא פעמיים, אנחנו עושים את זה בלב כבד. יכול

להיות שפה יש לב כבד, כי בכל זאת מדובר על מיליארדים שצריכים לנוע הלוך ושוב,

שזה לא כל כך פשוט לכלכלת ישראל.
פנחס רובין
אכן אתם מידי פעם עושים בלב כבד חקיקה רטרואקטיבית, אבל היא נעשית אך ורק

בחקיקה ראשית שאז זה לרוב אפשרי, או בחקיקת משנה...
היו"ר אברהם רביץ
מהדבר הזה אני פחות חושש, כי אם אנחנו מוסמכים לחוקק אז נחוקק, אם אנחנו

לא מוסמכים לחוקק, אתה כמשפטן יודע מה לעשות עם זה.
פנחס רובין
הבעיה היא לא של הוועדה כל כך כמו שהיא של השר. אתם תקבלו חוות דעת, רק

תרשו לנו את זכות התגובה לחוות הדעת.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו נראה. הייתי מבקש שתשיבו לשאלה אם אנחנו בסמכות לדון בעניין הזה,

ותתייחסו לשינוי הרטרואקטיבי שעומד לפנינו. אני חושב שבעובדה ששני הצדדים טעו

והמעשה כבר נעשה - ואנחנו מדברים על סכומי עתק - ולא מתאפשר לנו לעשות את

התיקון הזה, אז זה לא דברים של מה בכך. אני רואה בזה דבר שראוי שנתייחס אליו

אם אנחנו מוסמכים לעשות כן.
מוטי איילון
נכון שאנחנו חודש וחצי מנהלים דיאלוג, לכן נאמר שזה לא היה בכדי, אנחנו

בדקנו באופן יסודי ביותר את כל ההליך החקיקתי - ונמצאת פה דידי ממשרד המשפטים,

טלי, היועצת המשפטית של האגף, ואנה כיועצת המשפטית של הוועדה ששותפה בדברים.

אני מבקש מהוועדה לקבל החלטה חיום לאשר את הצו הזה, משום שאי אישור הצו

הזה משמעותו שמחר בבוקר - כפי שקראתי בעיתון היום - תבוא חברת הדלק ותאמר: אני

לא רוצה לשלם כי הצו לא אושר. לכן אני מבקש לעשות הכל כדי לאשר את הצו לאלתר.



דוידה לחמן-מסר;

נכון לרגע זה יש לנו בעיה שצריכים לטפל בה כלפי העבר וכלפי העתיד, וצריך

לטפל בה דחוף. אנחנו סבורים שהטיפול שלנו מבחינה משפטית עומד על קרקע מוצקה.

ממילא חברינו ילך לבית המשפט, לכן אני מציעה שהוועדה הנכבדה תשמע את נימוקינו

ותתן לדברים ללכת בדרך שבח הם הולכים ממילא, קרי תקיפה משפטית והכרעה של בית

משפט, ושלא אנחנו כאן נהפוך להיות פורום משפטי שיעסוק בנימוקים, בהשבה,

בתגובות, ונכנס כאן לסימפוזיון שלם על נקודת הרתיחה.
הי ו"ר אברהם רביץ
הייתי רוצה לשמוע האם זה בסמכות הוועדה לדון, ולשמוע לגבי השאלה הספציפית

של הרטרואקטיביות אחורה של למעלה מחודשיים.
טלי ירון-אלדה
אני רוצה להבהיר את הנושא של חוק מכס ובלו הטלת מיסים. זה חוק שמיוחד לא

בתחולה הרטרואקטיבית, אלא בכך שהוא מאפשר לשר האוצר להטיל מס לתקופה קדימה בלי

אישור של ועדת הכספים, שאישור ועדת הכספים יכול להנתן תוך תקופה של חודשיים.

הטלת המס נעשית על ידי צו של שר האוצר ולא רטרואקטיבית. צו של שר האוצר לא

נעשה רטרואקטיבית, צו של שר האוצר נעשה באותו יום ואילך, ואישור של החוק נעשה

על ידי ועדת הכספים. זה לא המקרה שלפנינו. המיוחד בחוק הזה הוא שמטילים מס על

ידי צו של שר האוצר בלי אישור של ועדה של הכנסת מראש, ותוך תקופה מסויימת

מקבלים אישור, כאשר האישור הוא מיום כניסתו לתוקף. פה אנחנו מדברים בהליך אחר.

אנחנו הבאנו את הצו הספציפי הזה לאישור ועדת הכספים היום עוד לפני שהוא קיבל

תוקף.
היו"ר אברהם רביץ
האם אז אנחנו יכולים לדון בזה, כי אנחנו דנים רק על דבר שנחתם על ידי שר

האוצר?
טלי ירון-אלדר
הצו נחתם על ידי שר האוצר. אנחנו מגיעים לאישור ועדת הכספים במקרה הזה

לפני הפרסום במטרה לקבל אישור לרטרואקטיביות, לא כמו בחוק הרגיל שאנחנו

מבקשים את האישור אחרי הפירסום ואחרי כניסת הצו לתוקף. אני חושבת שהחוק הזה לא

מונע תחולה רטרואקטיבית.

לעניין התחולה הרטרואקטיבית, אנחנו התבססנו לאורך כל הדרך על כך שאנחנו

לא פוגעים בשום ציפיה או בשום הבנה של השוק. כולם חשבו וידעו שעל הדלק הזה

מוטל בלו. כך נהגו במשך השנים וכך שילמו במשך השנים. הטעות הזאת בין ה-205 ל-

215 לא מנעה מאנשים לשלם. מעולם אף אחד לא טען שהוא לא צריך לשלם, אלא לאחר

שהעניין התעורר ואנחנו באים למצב של רטרואקטיביות. אז פתאום מנסים לבוא ולטעון

שלא היתה חבות. אנחנו לא פוגעים בצו הרטרואקטיבי הזה באף אחד ולא פוגעים בצורת

השוק. אי יצירת הצו הנוכחי יכולה ליצור דווקא מצב שאנחנו נותנים יתרון למי

שמטעמים שלא קשורים לצו הזה לא שילם.
דו ידה לחמן-מסר
סוגיית הרטרואקטיביות היא לא סוגייה פשוטה, והיא קיבלה משנה תוקף עם
חקיקת חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו, שאומר: "אין פוגעים בקניינו של אדם". רבים

רואים כחקיקה רטרואקטיבית פגיעה בקניינים של אדם, אלא שגם כאן בית המשפט קבע

מבחנים לשאלה מה היא פגיעה רטרואקטיבית הפוגעת בקניינו של אדם, ובדרך כלל,



כאשר אין פגיעה בציפייה כלכלית, לא היתה ציפייה כי כולם שילמו כי ככה חשבו, לא

רואים זאת מסוג הפגיעה בקניינו של אדם.

יהד עם זה זאת סוגייה שנוייה במהלוקת. אנהנו סבורים שנכון וראוי ללכת

בדרך הזאת. אין צורך ללכת בהקיקה כפי שמציע זאת הברי בגלל המהות שבה אנחנו

מטפלים. הרי אנחנו לא באים עכשיו ומשנים את שיעור המס ההל על אזרחי ישראל לרעה

על דבר שלא ידעו מעולם, ואומרים: רטרואקטיבית, עכשיו כולם יכניסו את היד לכיס

ויוציאו עוד כסף עבור השנים שחלפו. לא זאת הסוגייה. מדובר פה על אותו מוצר עם

אותם שימושים, שנקודת הרתיחה - ואף אחד מאיתנו לא מומחה לדלקים, אבל כך

הבינונו אנהנו - עלתה, וכתוצאה מזה שהדבר הזה לא נבדק בזמן המתאים קרתה התקלה.
היו"ר אברהם רביץ
רק הרתיהה עלתה?

דו ידה לחמן-מסר;

רק הרתיחה. כפי שאתם יודעים יש לנו כבר פסיקה בנושא הרטרואקטיביות, יש

לנו פסיקה בנושא של זנדברג, ששם באמת היה שינוי שבו התבקשו אנשים לשלם יותר,

ולכן במקרה הזה אנחנו סבורים שאנחנו הולכים בדרך נכונה. אם כבוד בית המשפט לא

יקבל את טענותינו ויקבל את טענותיו של חברי, זה יהיה דבר מרחיק לכת. אנחנו

סבורים שבמקרה הזה הצדק עימנו, אלא אם בית המשפט יאמר אחרת.
פנחס רובי ן
אנחנו נתקוף כל החלטה שלא נראית לנו או בבג"ץ או בבית משפט. כבר במהלך

ההליך שהתפתח בבית המשפט ציינו שבדעתכם לתקן את הרטרואקטיביות ואין לזה סמכות

לפי דעתי נו.

אני חושב שדידי, כהרגלה כמובן, הציגה את הדברים בצורה מאוזנת. אני לא שלם

עם מסקנתה, אבל הצגת הדברים היה טובה ונכונה. מה שלא נדון אצליכם עדיין, לא

אצל דידי וגם לא אצל טלי, היא השאלה החדה מאוד של הסמכות לנוכח החוק המיוחד

ולנוכח פסק הדין של טמפו.

אומרת טלי ירון, שבאופן יוצא דופן מבקשים מהוועדה לדון לפני שהצו פורסם.

מי שיקרא את פסק הדין של טמפו בבית המשפט העליון, שעסק בסוגיות של

הרטרואקטיביות, ימצא שהאפשרות לדון ולהכשיר צווים במתכונת הזאת היא אחרי ולא

לפני. זאת המתכונת של החוק, והנשיא ברק קבע את זה. אתם מוסיפים תקלה על תקלה.

העובדה שאתם היום יושבים על המדוכה פשוט מחייבת קריאה מדוייקת של הפסק.
היו"ר אברהם רביץ
אנה, אנחנו יכולים במצב הנוכחי לדון בזה?
אנה שנ י ידר
חוק הבלו על דלק קובע בסעיף 2: "שר האוצר רשאי בצו להטיל בלו על דלק

המיוצר בישראל בשיעורים שיקבע וכו". עכשיו אנחנו מדברים על תיקון לצו הזה.

סעיף 3 לחוק אומר: "שעל צו, לפי סעיף 2, יחולו הוראות חוק מיסי מכס ובלו שינוי

תעריף, כאילו היה צו לפי סעיף 1 לאותו חוק", דהיינו שהצו הזה אם הוא מתפרסם

צריך להיות נדון בוועדת הכספים תוך חודשיים, ואם הוועדה מחליטה לאשרו הוא מונה

על שולחן הכנסת במשך 7 ימים, ואם אף אחד לא מערער הוא מקבל אישור סופי.

לכאורה, שר האוצר היה צריך לפרסם את הצו הזה לחודשיים ותוך ההודשיים האלה



היינו באים לוועדת הכספים. לי נראה שהמשמעות של ועדת כספים לא כל כך משמעותית,

כי הם באו אולי להקדים תרופה למכה או לקבל איזה שהוא אישור נוסף בעניין

הרטרואקטיביות. תאורטית, עכשיו, אפשר לפרסם אותו ברשומות או מחר בבוקר, ואז

יחזרו שוב לוועדת הכספים ונשב באותו דיון בדיוק.
היו"ר אברהם רביץ
האם היום אנחנו יכולים לדון?
אנה שניידר
כן.
דו ידה לחמן-מסר
כתוב: תוך, ותוך זה לרבות באותו יום.
פנחס רובין
אחרי הפירסום.
דוידה לחמן-מסר
מה הרציונאל לבוא ולומר אחרי הפירסום?
ניסים דהן
שהציבור יוכל להשמיע את דעתו אחרי הפירסום.
דוידה לחמן-מסר
אז לפי זה בוא נעשה את זה על כל החוקים.
אנה שני ידר
הדרך שנוקט בה אותו חוק מיסי מכס ובלו שינוי תעריף היא הדרך המקלה. זאת

אומרת, נותן אפשרות לממשלה לפרסם ורק אחר כך לקבל אישור. אני לא כל כך שקטה עם

הנושא של הרטרואקטיביות, ולכן כאשר סיכמתי את הערותיו של עו"ד רובין לעצמי

לגבי הנושא של הרטרואקטיביות, כתבתי לעצמי: כדאי להביא חוות דעת של היועץ

המשפטי לממשלה בעניין הזה.
דוידה לחמן-מסר
גם יהושע שופמן, משנה לענייני חקיקה, וגם אנוכי דנו בסוגייה הזאת, וחד

משמעית אנחנו מוכנים להגן על זה.
אנה שנ י ידר
אם נציגי היועץ המשפטי לממשלה באים לכאן ואומרים שהם מוכנים להגן על הצו,

אז הוועדה יכולה לאשר גם רטרואקטיבית.
פנחס לבון
האינטואיציה הראשונה של משפטנים ושל לא משפטנים היא אכן לומר: מה לי



מוקדם או מאוחר לבוא לוועדה לפני הפירסום, אחרי הפירסום, כי אלה עניינים

שבשולים. כך גם אני הייתי חושב ולא הייתי מתעורר לנושא אלמלא אותה פרשת טמפו.

אני מציע לא לקבל שום הכרעה לפני שהמשפטנים יקראו את הפרשה הזאת מתחילתה ועד
סופה. בהקשר הזה כתוב כך
"התהליך הנכון העולה מהוראת החוק הנ"ל הוא הפירסום

ברשומות תחילה, רק לאחריו באה החלטה של הוועדה מכוח סעיף 2 לחוק הנ"ל".

בפרשת טמפו, שבו אסרו את הרטרואקטיביות, היה לפי דעתי בדיוק אותו דבר.

בבית המשפט העליון פסלו את החקיקה הרטרואקטיבית ופסלו גם את ההחלטה של ועדת

הכספים. הם קבעו שנה, שנתיים בעניין דומה. בא שר האוצר וביקש להחיל בלו או מס

קנייה או שניהם גם יחד רטרואקטיבית לשנה, ואז שאלו את השאלה: האם זה לגיטימי

בכלל בחקיקת משנה להטיל מס רטרואקטיבי. אומר בית המשפט העליון, השופט ברק: זה

אולי לא יפה, אבל כאשר הדבר סביר ומתאים לנסיבות העניין, אני גם מוכן לבלוע

חקיקת משנה רטרואקטיבית, בתנאי שהמחוקק חראשי הסמיך אותה או לא אסר עליה לעשות

חקיקה רטרואקטיבית.

והנה, בעניינינו, מפרשנות החוק הרלוונטי שלנו, מגיע הבג"ץ למסקנה שיש

איסור לצווים רטרואקטיביים. עד כאן זה חד משמעי לגמרי. בית המשפט העליון קבע

חד משמעית שעשו תקינה רטרואקטיבית בהקשר שלנו. ההבדל היחיד הסמנטי הוא, ששם

. היה שר חדש שמטיל מס רטרואקטיבי ובית המשפט אומר: יש לכם רק חודשיים

רטרואקטיביות, ואילו אצלינו הטכניקה החקיקתית או התקינתית קצת שונה, ומבקשים

כאילו לתקן לאלתר את הצו הישן. הסחורה שעליה מטילים את המס זה לא תיקון אלא זה

הטלת מס חדש. זה כאילו שלא היה צו בעבר. אתם יושבים כאן על המדוכה, ואתם

יודעים שלא היה בעבר צו שממסה דלקים מסוג 215.
דוידה לחמן-מסר
אמרתי לך שאנחנו עשינו הכי קרוב לטעות סופר.
פנחס רובין
כולנו צריכים לכבד כאשר יש בג"ץ טרי בדיוק באותה מטריה.
דוידה לחמן-מסר
האם יש פסק דין סופי בעניין טמפו?
פנחס רובין
בעניין תוקף הצו הרטרואקטיבי ההחלטה היא סופית למהדרין: אין סמכות להטלת

צו רטרואקטיבי.
אנה שניידר
מה יש עכשיו בבית המשפט העליון בנושא טמפו?
פנחס רובי ן
נושאים אחרים, אבל לא הנושא הזה.
שוקי בונס
שאלו פה כמה חברים האם יש פה עניין של מהות, והתשובה נגזרת מההבנה של איך

בעצם מוטל הבלו. יעידו אנשי המכס שלא על כל סוגי הבנזין, סולר, תזקיקי הדלק,

מוטל מס בשיעור זהה, אלא יש שיעור אי לסולר, שיעור בי לבנזין וכוי.
היו"ר אברהם רביץ
איך הופכים דלק שרתיחתו 205 לאיכות של 215? האם עושים איזה שהוא תהליך של

סינון, ניקוי, או שזה בא מבעירות אחרות?
שוקי בונס
אני לא מומחה לתהליכי זיקוק, אבל יש הבדל. העובדה שדלק שהטמפטורה שלו היא

215 ונכנס לתוך הצו, זה אומר שפרקציה נוספת מתוך הנפט הגולמי נכנסת עכשיו

להגדרה.
ישעיהו בן-יהונתן
ההבדל בין 205 ל-215 נובע כתוצאה מתוספות שהוסיפו לדלק ושמשפר את איכות

הדלק. כל ההבדל הוא בתכונות הדלק מרמה אי לרמה בי. מדובר על אותו סוג דלק.
דוידה לחמן-מסר
זאת אומרת שקודם לא היה 215 ועם הזמן הוא נוצר.
ישעיהו בן-יהונתן
סך הכל מדובר על אותו דלק עם תוספות. כאן יושבים משפטנים והם יכולים לומר

שכוונת המחוקק היתה אז לא להטיל על דלק מעל 205, ושמטרת הדלק הוא לשימוש הרכב.

בלו על דלק זה מס עקיף, והגדרה של מס עקיף זה מה שמגולגל לצרכן. לבוא

ולטעון היום שזה לא גולגל לצרכן, זה דבר שאפשר להתווכח עליו. מרבית הדלק הוא

תהת פיקוח, ובמסגרת תביעת המחיר נכנס אלמנט הבלו על הדלק. לבוא היום ולטעון

נגד הדלק ולא לטעון לגבי המחיר...
הי ו"ר אברהם רביץ
אנחנו עוסקים כאן במס שנקבע זה מכבר לאזרחי ישראל. לא חשובה הפלפלנות

המשפטית, אבל אזרחי ישראל שילמו את המס הזה, ואם אנחנו נחזיר תהיה בעיה איך

להחזיר לאזרחי ישראל ששילמו בעבר. אנחנו כאן בוועדה לא חייבים להיות משפטנים,

אבל אנחנו צריכים לראות את הצד המוסרי של הדברים. אנחנו קיבלנו את ההסבר

מחברינו, שבעצם כוונת המחוקק היתה להטיל מס על הדלק הכי משופר.
עוד שתי סוגיות שעלו
האם אנחנו בסמכות לדון בעניין הזה, ואת זאת שמענו

מאנה, שאנחנו בסמכות, ולגבי השאלה של הרטרואקטיביות, שהיא שאלה ששנוייה

במחלוקת משפטית, הבנו שעמדת היועץ המשפטי לממשלה היא.שאפשר לעשות את זה.
דוידה לחמן-מסר
עו"ד רובין התייחס לחוק שבעצם אומר חודשיים מיום החתימה. לי זה מאוד

תמוה, אבל כדי שהדבר הפורמאלי הזה לא יעמוד בעוכרינו, אני מבקשת לחלק את אישור
. הוועדה לשניים
היום ינתן לנו אישור לרטרואקטיביות שאנחנו מגינים עליה, ואחרי

שהצו יפורסם החברים ישמעו אותנו פעם נוספת כדי לקבל את האישור אחרי הפירסום.
ניסים דהן
זה לא יעלה על הדעת מה שאת מציעה, כי אם אין את זה קדימה אז אין את זה

רטרואקטיבית. אין דבר כזה לחלק את הבלו לשניים.



דוידה לחמן-מסר;

יש כאן צו שבעצם יש לו שני קודקודים: קודקוד שלעתיד, כאילו עליו מדברים

רוודשיים פירסום, וקודקוד של הרטרואקטיביות שאנחנו צריכים להביא את זה

לידיעתכם. אנחנו אף פעם לא מביאים חוק רטרואקטיבי לאישור ועדה.
אנה שניידר
ממילא הוא יאכוף את הצו, אז אם הוועדה מחליטה לאשר אותו רטרואקטיבית עדיף

לאשר אותו היום. אחרת, אם נעשה פירסום ולאחר מכן דיון נוסף, יגידו שמשהו לא

בסדר.
היו"ר אברהם רביץ
בעצם כל הסוגייה היא סוגיית הרטרואקטיביות שאזרחי ישראל שילמו בלו מינואר

94. אנחנו בכלל לא רואים כיצד יוכלו לפצות את אזרחי מדינת ישראל אם קופת

המדינה תחזיר לחברות את כל הכסף.

אנה שני ידר;

הם לא יכולים לדרוש את זה, כי 3 שנים עברו.
היו"ר אברהם רביץ
מאחר ואנחנו לא יודעים אם אנחנו יכולים לעשות את זה רטרואקטיבי או לא

יכולים וזה נמצא ממילא בערכאות, אז הם ידונו גם בעניין הזה. אני מציע לאשר את

הבקשה הזאת.

הצבעה

בעד - 3

נגד - 0

מאושר.



2. שינויים תקציביים

היו"ר אברהם רביץ;

בקשה מספר 142.
רוני הרן
מדובר בחוק שעבר השנה, שבא לממן לימודים למשפחות ברוכות ילדים. אנחנו

משווים את התנאים של משפחות ברוכות ילדים לאלה של משפהות חד-הוריות.
אופיר פי נס-פז
מה מוגדר ברוכות ילדים?
רוני הרן
משפחה עם 4 ילדים ומעלה.
אופיר פינס-פז
מה אתם עושים עם זה? האם זה עובר דרך אלי ישי?
רוני הרן
זה עובר דרך הביטוח הלאומי.
אופיר פי נס-פז
האם כל משפחה עם 4 ילדים ומעלה, שיש לה ילדים בגיל לימודים, מקבלת הודעה

מהביטוח הלאומי שמגיע לה מענק בסדר גודל כזה או אחר?
רוני הרן
כמו במשפחות חד-הוריות.
אופיר פינס-פז
כמה מקבלת משפחה כזאת? האם זה לפי קריטריונים? האם משפחה שיש לה 10 ילדים

מקבלת את אותו הסכום? האם יש פנייה לכל המשפחות, או שזה עובד על פי פניות של

המשפחות?
רוני הרן
יש קבוצות גיל, זה לא שמשפחה שיש לה 10 ילדים מקבלת אוטומטית.
אופיר פי נס-פז
למה יש צורך בבקשה כזאת? למה זה לא מתוקצב באופן מסודר?
רוני הרן
כי החוק הזה עבר במהלך 1998 עוד לפני תקציב 1999 ולא היה לו מקום בתקציב



1999.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את בקשה מספר 142. פנייה 104, 103 .
רוני הרן
יש עוד בקשה אחת של ועדת התביעות של חצי מיליון שקל.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את הפניות.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים