ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/05/1999

ערבות מדינה לתעשייה האווירית לישראל בע"מ; שנויים בתקציב לשנת 1999

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 387

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון. אי בסיון התשנ"ט (16.05.99). שעה 00;11



נכחו; חברי הוועדה; אברהם רביץ - היו"ר

חיים אורון

ניסים דהן

צבי הנדל

יצחק כהן

מיכאל קליינר

אברהם (בייגה) שוחט

מ"מ; רפאל פנחסי

ראובן ריבלין
מוזמנים
ניר גלעד - התעשייה האווירית

בן-ציון דל - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

משה שגיא - משרד החינוך והתרבות

א. הרשקוביץ - משרד החינוך והתרבות

יגאל כהן-אורגד - מכללת אריאל

אלדד פרשר - משרד האוצר

י. עמית - משרד האוצר

א. אליאל - משרד האוצר

גלית אסף-שנהב - משרד האוצר

יעל אנדורן - משרד האוצר

י ועצת משפטית; אנה שניידר

י ועצת כלכלית; סמדר אלחנני

מנהל/ת הו ועדה; איוור קירשנר

קצרנית; יפעת שפרכר

סדר-היום; 1. ערבות מדינה לתעשייה האווירית לישראל בע"מ.

2. שנויים בתקציב לשנת 1999.



1.ערבות מדינה לתעשייה האווירית לישראל בע"מ
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו נדרשים לאשר בקשת ערבות מדינה,
אלדד פרשר
הבקשה באה בהתאם להתקדמות התעשייה האווירית בתוכנית ההבראה שלה. בעקבות

יישום ההסדר הבנקאי וההצלחה של ההסדר הבנקאי, ישנם כמה דברים שנדרשים לפתור

במסגרת הגדלת היקף הפעילות של התעשייה האווירית.

התעשייה האווירית קפצה מדרגה בהיקף הייצוא שלה, והיום אנחנו מדברים על

חברה שעברח מ-1.6 ל-2 מיליארד דולר. כתוצאה מזה, בהסדר הבנקאי, עודפי המימון

סגורים בפקדונות ונדרש המשך של התוכנית עם הבנקים. לצורך הנושא הזה הגיעו

הבנקים והממשלה להסדר של העמדת כ-300 מיליון דולר מסגרת ביצוע ערבויות מקדמה

ואשראים לפרוייקטים בתזרים שלילי לטובת התעשייה האווירית.
ניסים דהן
מה עם ההרווחים שהצטברו לכם...?

אלדד פרשר;

הרווחים שהצטברו השנה נכללו כבר בתוך מסגרת התזרים של התעשייה האווירית.
ניסים דהן
הבקשה ל-300 מיליון ה י תה לפני שהתבררו הרווחים.

אלדד פרשר;

הבקשה ל-300 מיליון היא אחרי שידענו את מחות הרווחים השנה. לקחנו את

המספרים המדוייקים מניר גלעד שיושב פה, כמו גם את התחזית לשנה הקרובה. התעשייה

האווירית אמורה להוזיל את הרווחים שלה בשנה הקרובה בעוד 25%. זה חלק מהמצגת של

התעשייה האווירית לממשלה. במסגרת הזאת הגיעו הבנקים והממשלה להסדר שעל פיו

תהיה ערבות מדינה של 35% בלבד, שזה ירידה מהותית מהיקפי הערבויות שאנחנו הכרנו

בעבר, וזה משקף את השיפור במצבה של התעשייה האווירית.
ניסים דהן
הנושא של הסדר הנכסים נגמר?
אלדד פרשר
הערבות היא ערבות לבנקים, לא לטובת ההסדר הנכסי. ההסדר הנכסי יטופל על

ידי התעשייה האווירית.

ניר גלעד;

בשנת 1992,1993 אישרה הכנסת את בקשת הממשלה לגבות את התעשייה האווירית

בתוכנית הבראה שכללה השקעה של למעלה מ-400 מיליון דולר בחברה וקרוב ל-800



מיליון דולר ערבויות, כאשר המטרה היתה לחלץ את החברה שהיתח נתונה באותן שנים

בהפסדים של קרוב ל-100 מיליון דולר בשנה, בלי הסכומים שיועדו להוצאת עובדים.

בשנת 1996 נסתיימה תוכנית ההבראה. בשנת 1997,1998 החברה חזרה למסלול של

רווחיות, ממינוס 40 מיליון דולר ב-96 לפלוס 50 מיליון דולר ב-1998. חלק

מהרווחים יועדו להתחלת הפרעון של ההלוואה, כי באותו מועד החברה קיבלה הסדר

פריסת חובות ל-8 שנים - 2 גרייס ומ-1999 פרעונות של כ-50 מיליון דולר בשנה.

אנחנו השנה כבר התחלנו להחזיר חלק מהחוב של הבנק בלי לקחת כספים חדשים.

במרץ כבר העברנו 20 מיליון דולר, וככל שאנחנו פורעים לבנק יורדת במקביל גם

ערבות המדינה.

ערבות המדינה שליוותה את ההסדר של ה-300 מיליון דולר היתה בהיקף של 70%.

ערבות מדינה ו- 30% חשיפה לבנקים. בחלק מההישג הגדול בערבות הזאת יתהפך המשקל -

המדינה תעבור לפעילות של החברה ב- 30% והבנקים יקהו חשיפה על עצמם של כ-70%.

הנכסים משועבדים בצורה מלאה בהסכם המקורי.

אחת המטרות היא להגיע כמה שיותר מהר לסיום ההסכם על ידי, אולי, החלפת

מינונים, אבל כרגע הערבות הזאת נדרשת רק מסיבה אחת - החברה נמצאת במדרגת

פעילות אחרת. כאשר נחתם ההסכם החברה פעלה בהיקף של מיליארד 600 מיליון דולר,

השנה אנחנו נחצה את ה-2 מיליארד דולר, כאשר למעלה מ1.5 מיליון דולר מזה הוא

לייצוא. התעשייה האווירית היא היצואן מספר 1 במדינת ישראל. כל התמיכה הזאת

היא תמיכה בייצוא, כי למעשה האמינות של הפעילות המקומית נעשית על ידי משרד

הביטחון, ששם לא נדרשות ערבויות. אנחנו צופים שהשנה נחצה את ה-1.5 מיליארד

דולר ייצוא.
אברהם (בייגה) שוחט
אם העסק מתקדם, יש רווחיות, למה הבנקים לא ממנים את זה? למה צריך ערבות

מדי נה?
אלדד פרשר
יש כאן תהליך של הורדת סיכונים על ידי הבנקים. יש כאן תהליך של הורדת

אחוז השתתפות המדינה - ערבות לאשראי ללווין "עמוס", ערבות פריסת חובות ההסדר

כ-66%, וערבות עיסקת תורכיה 95% , 85. לאור השיפור שיעור ערבות המדינה יפחת לכ-

35% היום. היות וקפיצת המדרגה הזאת היא קפיצת מדרגה שלא נחזתה קודם, יש בעיה

של יחס הון עצמי בתעשייה האווירית.

אברהם (בייגה) שוחט;

בהסכם הוסכם על 100 מיליון.

אלדד פרשר;

הם הסכימו על 100 מיליון, רק שהם אמרו; היציאה מההסדר דורשת 400 מיליון

דולר. אין לנו עדיין מצב כזה, אנחנו מתקרבים אליו. אנחנו במצב טוב יחסית

בתעשייה האווירית. אני חושב שגם הבנקים מודעים לזה. עדיין יש כאן סיכונים שהם

מעבר לסיכונים הרגילים.

אברהם (בייגה) שוחט;

כמה החובות לבנקים?
ניר גלעד
מתוך 800 מיליון דולר 370 מיליון דולר זה החובות. אנחנו התחלנו לפרוע את

החובות, השאר זה ערבויות. אנחנו גייסנו לחברות בת כספים בחו"ל. הבנקים לא רצו

לתמוך בנושא מטוסי המנהלים, לכן גייסנו 55 מיליון דולר לנושא מטוסי המנהלים

מבנקים בחו"ל.

אנחנו ברבעון הראשון של 1999 חתמנו חוזים חדשים בהיקף של מיליארד 300

מיליון דולר לשלושה חודשים. יש התעניינות גדולה של הבנקים הגדולים בחו"ל,

ואנחנו בונים איזו שחיא מערכת שתנסה להחליף את המערכת הנוכחית.
אברהם (בייגה) שוחט
לפי ההסכם אנחנו יכולים?

ניר גלעד;

אנחנו יכולים.

אלדד פרשר;

צריך לבוא עם הצעה כוללת. אנחנו מודעים לעובדח שהתעשייה האווירית פועלת

מול הבנקים הזרים כדי שהיא לא תגיע למצב שבו היא תאלץ להיות חלק מההסדר

הבנקאי.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את זה.



2. שנויים בתקציב לשנת 1999
היו"ר אברהם רביץ
בקשה מספר 126.
גלית אסף-שנהב
הממשלה החליטה על קיצוץ של 550 מיליון ש"ח. בהחלטת הממשלה נאמר ש-10

מיליון הפחתת סובסידיה לרשות שדות התעופה ועוד 10 לסיבסוד החדרת מי הכנרת.

היתה טעות ופשוט הורידו 20 מיליון מתמיכה ישירה מתעריפים, ועכשיו זה תיקון

הטעות.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים. בקשה 132.
יעל אנדורן
יש פה נושא של הפשרת רזרבה לכוח אדם, יש פה נושא של בית העלמין בצפת וקבר

הרשב"י. עיקר הפנייה עוסקת בנושא של החלטות ממשלה שונות שבאו הן בנושא של שנת

2000, הן בנושא של קבר הרשב"י ובבית העלמין הישן בצפת. הפנייה הזאת באה להסביר

את המימון של כל החלטות הממשלה הללו. למיטב זכרוני אין הפחתה של בתי עלמין, זה

פשוט עובר למקום אחר שממנו משלמים את זה. יש פה גם שינויים בתוך הרבנות

הראשית.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את זה. פנייה 139.

משה שגיא;

הפנייה שמובאת פה היא לא הפנייה שנתבקשה על ידי שר החינוך.
היו"ר אברהם רביץ
אם השר מבקש שנדון בפנייה שלו, אז כאשר יהיה לנו אותה אנחנו נדון בה.
אברהם (בייגה) שוחט
גם בגלל המועד, גם בגלל עמדת שר החינוך בעניין - ויכול להיות שיש כאן

דברים צודקים כמו העניין של המכללה באריאל - אני מציע לא לקבל את זה.
ראובן ריבלין
אני מציע לוועדה לקבל את כל הבקשה כפי שהוגשה ביום רביעי. אחד הנימוקים

לבקשה הזאת היה הנושא של מכללת יהודה ושומרון שבה יש 6700 סטודנטים, שנמצאת

בסכנת סגירה בגלל כל אותן בעיות שכרוכות בתקציב בין משרד החינוך ובין הות"ת.

אני מבקש מהוועדה לחשוב על אפשרות של הליכה בתקדימים שהיו ולבוא ולומר: אנחנו

מאשרים דבר מול דבר, אנחנו רוצים לאשר את נושא מכללת יהודה ושומרון, שהוא

צודק, ולמצוא את אותם סעיפים שהם מקורות למכללת יהודה ושומרון מתוך אותה בקשה.
אברהם (בייגה) שוחט
ההבדל הכספי בין הקצבות ות"ת ובין מה שמוצע פה כתוספת, שזה ה-20 מיליון,

זה הדלתא האמיתית כאילו הם היו בות"ת?

יעל אנדורן;

היתה החלטה של משרד החינוך על העברה של 20 מיליון שקל. אני אישית לא

יודעת האם זה בגין תלמידים שנמצאים במכללה, האם זה בגין תלמידים משנים קודמות

או מהשנה הנוכחית. אני לא יכולה להגיד לך בודאות ש-20 מיליון שקל זה הסכום...
אברהם (בייגה) שוחט
אז למה כתבתם 20?

יעל אנדורן;

זאת היתה החלטה של משרד החינוך להעביר לסעיף התמיכות 20 מיליון.
ראובן ריבלין
הבקשה הזאת להצלת מכללת יהודה ושומרון עומדת על האגינדה יותר מ-10

חודשים. כל פעם מעבירים אותנו מהאוצר לחינוך. בסוף בא משרד החינוך ואמר: אני

לוקח על עצמי מתוך תקציבי 20 מיליון, שהם אותם 20 מיליון שמשרד החינוך היה

מעוניין בהם בגלל שהם לא עברו את הות"ת.
היו"ר אברהם רביץ
אין חילוקי דיעות שיש גידול טבעי בחינוך החרדי של 1805 תלמידים. אנשים שם

לא קיבלו משכורת מתחילת שנת הלימודים. יש כמה דברים בבקשה הזאת שנוגעים לחינוך

שהם לא לוקסוס. אם יעל תגיד שזה מאושר מקצועית על ידי המשרד אז נאשר את

העניין, אבל לא נוכל לאשר את הדבר הזה רק למכללת יהודה ושומרון.
אברהם (בייגה) שוחט
אנחנו לא עוסקים פה בחובות עבר. האם הפער שנוצר בין התקופה הזאת של התחלת

השנה היה מגיע ל-19 מיליון שקל אילולא...
יגאל כהן-אורגד
אם היינן מהראשון לאוקטובר בות"ת, הסכום לפי הקריטריונים של ות"ת למכללות

האקדמיות, לפי מספר הסטודנטים שלומדים אצלינו, היה הרבה יותר מה-16 מיליון +

ה-19 שמופיעים בתקציב כרגע.

השנה לומדים אצלינו כ-2500 סטודנטים, למעט סטודנטים חופשיים. מתוכם 60%

בהנדסה ובמדעי הטבע. האחוז המקביל בהנדסה ובמדעי הטבע באוניברסיטאות ובמכללות

הוא רק 23%. 10% מכל מי שלומד הנדסה לתואר ראשון בארץ לומד את זה אצלינו.

מתוך כ-13 אלף סטודנטים בארץ שלומדים הנדסה לתואר ראשון, 1300 לומדים אצלינו.

חד משמעית היינו מקבלים יותר. המכללות בחסות ות"ת מקבלות עבור המכינות

האקדמיות. אנחנו לא מקבלים גרוש אחד, והסכום הזה לא מכסה גם את אלה שלומדים

במכינות האקדמיות. התחננו ויש לנו סיכומים לפני שנתיים ושנה שנעבור לות"ת.

ההסבר שניתן מדוע לא נתוקצב היה בגלל שות"ת לא מטפלת מעבר לקו הירוק.



חיים פלץ הבטיח לנו שנכנס לות"ת. אחרי שזה עובר אתכם, זה עובר לועדת

הקצבות. בוועדת הקצבות יושב השב משרד החינוך שהוא איש האוצר, והם בודקים לפי

הקרטריונים של המכללות מערב לקו הירוק.

אברהם (בייגה) שוחט;

מה לגבי ה E . T . F?
יגאל כהן-אורגד
מרבית מרביתם של הסטודנטים שלנו לומדים לימודים מלאים. ות"ת שינתה את

הקריטריונים למכללות. לפי הערכתי הF.T.E- הוא קצת יותר גדול, כי ה-F.T.E הושב

לפי 20 שעות לסטודנט. בהנדסה לומדים כ-35 שעות בשבוע. ועדת ההקצבות של משרד

החינוך הפעילה קריטריון של ות"ת לסטודנטים של המכללות. אחרי שזה עובר אתכם, זה

עובר לוועדת הקצבות שבודקת לפי אותו קריטריון. אנחנו לא נקבל כאן גרוש יותר.

חי ים אורון;

אני בדקתי את שתי הבקשות ויש סעיף אהד שגדל במיליון וחצי, למה?
משה שגיא
מודרכות בחינוך ההתיישבותי.
חי ים אורון
למה זה גדל מיום רביעי?

בן-ציון דל;

מודרכות למוסדות הפנימייתים. היו שני סעיפים, אהד זה המודרכות, והשני זה

עוד 3 מיליון. את המודרכות הכניסו ואת ה-3 מיליון לא.

היו"ר אברהם רביץ;

על מה היה צריך עוד 3 מיליון?
בן-ציון דל
זה לנושא הרשתות של החינוך הממלכתי דתי.
היו"ר אברהם רביץ
יש בפנינו בקשה של שר החינוך שמשרד האוצר הביא. שר החינוך איננו שבע רצון

עם הבקשה הזאת, כי הוא ביקש להוסיף סעיף נוסף, אבל הוא איננו אומר שזאת איננה

בקשתו, הוא מבקש תיקון בסעיף נוסף - שדרך אגב הוא איננו תקציבי. הוא מבקש שמה

שהמשרד עושה בתקנות יופיע במפורש, וזה לו ניתן לא כאן. אני מציע ששר החינוך

יביא לנו בקשה כזאת באמצעות שר האוצר ואנחנו נדון בזה. לפי עניות דעתי עומדת

לפנינו בקשה ששר החינוך ביקש אותה ומשרד האוצר הסכים עליה והיא נמצאת לפנינו.
בן-ציון דל
שר החינוך מבקש שתאושר הבקשה כפי שהוגשה על ידי משרד החינוך והתרבות.

נקודת המחלוקת היא על סעיף 1 בלבד.
ניסים דהן
הבקשה של משרד החינוך איננה פה.

בן-ציון דל;

הבקשה שמונחת לפניכם כוללת את הבקשה של שר החינוך אבל לא ברמת פירוט

התקנות.

היו"ר אברהם רביץ;

ממתי אנהנו מפרטים תקנות?
ראובן ריבלין
אין כל ספק שהבקשה כפי שהובאה לפנינו היא על דעת וביוזמת משרד החינוך.

אין סעיף בבקשה שלא הוסכם וסוכם בין האוצר למשרד ההינוך, אלא שמשרד החינוך

בהזדמנות זו מבקש מהאוצר להכניס לתקנות עוד דבר. על פי בקשתו של מישהו אחר

אנחנו מוחזקים בני ערובה. משרד האוצר, למיטב ידיעתי, מסכים להעברות שהן חלקי

הבקשה הזאת, ובכל מקרה אנהנו נכונים להצבעה. ירצו - יתנו, לא ירצו - לא יתנו.

יצחק כהן;

מרכז מעיין לחינוך התורני נמצא על סף קריסה. פקיד בכיר אמר לי, ששר

החינוך מערב פה את המחלוקת שנמצאת במשרד הדתות בין השר סויסה לאבי בלושטיין,

ולפיכך הוא מתנכל במתכוון למרכז מעיין לחינוך התורני. אי לכך אנחנו מתנגדים

לכל בקשה שקשורה למשרד החינוך עד שהמחלוקת הזאת תאושר. אנהנו שומרים את

האפשרות ללכת לבג"ץ נגד שר החינוך על התנכלות לא עניינית, לא מקצועית ושלא מן

המניין.

היו"ר אברהם רביץ;

אני הבוקר דיברתי עם דוד מילגרום בנוגע להעברה לחינוך התורני, והוא אמר

לי שהוקמה ועדה ומשרד האוצר הגיש את חוות דעתו לוועדה הזאת...
יצחק כהן
אנשים לא מקבלים שם משכורות.

ראובן ריבלין;

זה נסיון להשתמש ברצון כנה שלנו להסיר איזו שהיא מכשלה שעמדה בפנינו ושלא

מגיעה לנו כדי להשיג יתרונות. אני לא אשכנע את שר האוצר לתת איזו שהיא החלטה

שרוצה אותו אגף מסויים במשרד החינוך כדי להשיג יתרונות.
אברהם (בייגה) שוחט
חבר הכנסת ראובן ריבלין הציג את העניין כאילו כל הבקשה מוסכמת בין האוצר

ובין משרד החינוך. מהתשובות שקיבלנו היה ברור שהבקשה הזאת היא לא בקשה רגילה.

אמרנו שמועד הבאת העניין הוא בלתי סביר. נכון שבנושא ספציפי של מכללת יהודה

ושומרון הבענו נכונות ללכת על פיצול. אם מאשרים רק את מכללת יהודה ושומרון

אנחנו נצביע בעד.
חיים אורון
אני לא מוכן להיות הכלי כאשר אני לא חלק במשחק. אם אין פה עמדה משותפת של

משרדי הממשלה אז שידונו ביניהם ואז יבואו לכאן.
היו"ר אברהם רביץ
יש הסכמה של האוצר, הבעיה היא של משרד החינוך. אנחנו נצביע בפעם אחרת.

ה י ש י בה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45

קוד המקור של הנתונים