ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/05/1999

צו היטלי סחר (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה) (הוראת שעה) . התשנ"ט- 1999; צו לעידוד השקעות הון (קביעת איזורים לעניין התוספת לחוק) (תיקון); שנויים בתקציב לשנת 1999; תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (שיעורי דמי ביטוח) (תיקון)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 385

מישיבת ועדת הכספים

יום שני. כ"ד באייר התשנ"ט (10.05.99). שעה 00;10



נכחו; חברי הוועדה; אברהם רביץ - היו"ר

צבי הנדל

אופיר פינס-פז

מיכאל קליינר

מ"מ: רפאל פנחסי

אל י גולדשמידט

שבח וייס

דוד טל

מוזמנים; אופירה אליאב - סגנית הממונה על אגף שוק ההון, משרד האוצר

כרמי גילון - מנכ"ל אבנר

גבי לסט - יו"ר איגוד חב' הביטוח

י. ענתבי - משרד האוצר

ש. ו י נר - משרד האוצר

מ. זונטג - משרד האוצר

י. הורוביץ - המשרד לאיכות הסביבה

ש. אלישר - משרד התחבורה

י. שטיין - משרד התחבורה

י. לוי - משרד התמ"ס

ח. מרגליות - משרד התמ"ס

א. גולן - משרד רה"מ

שמואל מלכיס - מנהל המח' הכלכלית, איגוד חברות הביטוח

שמעון עיר-שי - משרד האוצר

גבריאלה כהן - משרד התמ"ס

משה מרחביה - משרד התמ"ס

חביבה כהן - מנהלת מרכז השקעות, משרד התמ"ס

יפתה שי - משרד האוצר

הילה אייל - משרד האוצר

עוזי שירזילי - משרד ראש הממשלה
יועצת משפטית
אנה שניידר

יועצת כלכלית; סמדר אלחנני

מנהל/ת הוועדה; איוור קירשנר

קצרנית; יפעת שפרכר
סדר-היום
1. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (שיעורי דמי ביטוח) (תיקון).

2. צו היטלי סיור (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה (הוראת שעה), התשנ"ט-

1999. צו היטלי סחר (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה (הוראת שעה)

(תיקון), התשנ"ט-1999.

3. שנויים בתקציב לשנת 1999.

4. צו לעידוד השקעות הון (קביעת איזורים לענין התוספת לחוק)

(תיקון).



1. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (שיעורי דמי ביטוח) (תיקון)

הי ו"ר אברהם רביץ;

אני מתכבד לפתרה את ישיבת הוועדה.
אופירה אליאב
ישנה פנייה של שר האוצר בנושא, וכן מצורפים דברי הסבר שמסבירים למה הגענו

למסקנה שיש להפהית את דמי הביטוה בשיעור שאנהנו מציעים, זה על בסיס עבודות

שנעשות מזה כמה שנים. כל שנה הנתונים נבדקים, והאינדיקציות האהרונות מראות

שקיים עודף בתעריף.

תעריף ביטוה רכב הובה במתכונותו היום, לפי סעיף 17 להוק הפיצויים לנפגעי

תאונות דרכים, אמור להיות מאוזן. ההכנסות וההוצאות שלו אמורות להיות מאוזנות

להלוטין. אנהנו צריכים לעשות את תפקידינו כך שהענף הזה ישאר מאוזן. אם אנחנו

רואים שיש רווח, אז תפקידינו להוריד את הרווח הזה ולהפחית את הפרמייה, ואם

אנחנו רואים שיש הפסד אז אנחנו אמורים להעלות את הפרמייה. העסק אמור על פני

זמן להתאזן. בכל רגע ורגע אם ישנם ממצאים אנחנו אמורים לפעול ולעשות את

המתחייב מהחוק.

לכן הבאנו את ההצעה הנוכחית שמונחת לפניכם. לפי הדוח האחרון שהוגש אלינו,

שאמור לשקף 100% מהענף כולל הברות הביטוח, מראה שהשנים הבשלות יותר, שהן שנת

1994 ו-1995, הן שנים רווחיות גם לאחר ההוזלה שכבר נעשתה בראשון בינואר 1998.

גם אז הפחתנו רכיב מסויים מהפרמייה השוטפת לכיסוי נזקים. אנחנו איננו נוגעים

פה בנושאים של רווחי העבר, הפסדי העבר, אלא אך ורק ברכיב הפרמייה השוטפת.

הי ו"ר אברהם רביץ;

האם יש לכם בהזדמנות זו את היכולת לתקן את הביטוח הצולב?
אופירה אליאב
יש הבדל קטן ודק בנושא הביטוח הצולב, וזה הסיבסודים הצולבים בין כלי

הרכב, כאשר לא עשינו הפחתה לאופנועים וטרקטרונים, ששם הממצאים הם בכיוון הפוך

בצורה דרמטית. אנחנו הפחתנו רק באותם מקומות שלדעתינו ניתן להפחית. באותם

סוגים של כלי רכב שהממצאים מוכיחים בצורה די חדה שראוי להעלות להם את התעריף

לא נגענו.
היו"ר אברהם רביץ
היה אמור להיות בהזדמנות זו איזה שהוא סיווג של מיניבוסים משפחתיים.
אופירה אליאב
עשינו תיקון טכני בסיווג של אוטובוס זעיר. לא שינינו שום תעריף, כי לא

הצלחנו עד כה לקבל נתונים מה המצב שם. זה מחייב עוד עבודה שתעשה בהמשך. בעמוד

6 לתקנות עצמן, בסיווג של אוטובוסים, פתחתנו שתי רובריקות חדשות שלא הופיעו

קודם לכן, והגדרנו אוטובוס זעיר פרטי וציבורי בדיוק לפי ההגדרות של משרד

התחבורה. כפי שאתם רואים, המהיר נשאר זהה. אנהנו רוצים לאסוף קודם כל את

הנתונים, כדי שבצורה מושכלת נוכל לדעת מה התעריף שראוי ליקבע בקטגוריות הללו.
היו"ר אברהם רביץ
הדבר המעניין הוא, שגם אוטובוס עם מספר נוסעים יותר גדול נמצא באותו

תעריף.
אופירה אליאב
כיוון שעד היום הם היו באותו תעריף. נצמדנו להגדרות של משרד התחבורה. כך

יש גם עקביות עם הרישוי ועם היכולת לאכוף את התעריף. תיקון נוסף שעשינו באותו

הקשר, שבאמת היה אמור ליישר את התקנות שלנו עם תקנות משרד התחבורה, זה בעמוד 4

בסעיף 3.
שמואל מלכיס
רכב מסחרי עד 4 טון אם הוא לא אוטובוס זעיר אסור לו להסיע נוסעים בשכר.

שמעון עיר-ישי;

אם אסור לו להסיע אז הוא לא יסיע. רכב מסחרי עד שמונה מקומות יהיה לו

מחיר בלי קשר להסעה בשכר כי אין הסעה בשכר. אנחנו נבדוק את זה עם משרד

התחבורה.

אנה שנ י ידר;

התקבלה פנייה של עו"ד הלוי לגבי התקנות הקודמות שאושרו בוועדה לפני חודש

לעניין תקנה 5(א). התקנה הזאת קובעת: "מבטחים ומבוטחים ידווחו למפקח על

הביטוח, לפי דרישתו, ובמועדים שייקבע, נתונים לגבי הפעילות התחבורתית

המבוטחת". הפנייה אומרת שהתקנה הזאת היא ללא סמכות ויש בה פגמים בגלל שלא

התייעצו עם האירגון והגורמים הרלוונטים. אני מעלה זאת הואיל והגיעה הפנייה

לוועדה. אני ביקשתי לערוך בירור במשרד האוצר עם עו"ד שמעון עיר-שי, והתברר

שאין למעשה שום פגם בתקנה הזאת. אני מציינת את זה כי התקנה הזאת הותקנה כדין.

גבי לסט;

אני שאלתי אחרי הדיון אם 5(א) מתייחס לדיון שהיה על תעריפי הרכבת, או

שזאת תקנה שעומדת בפני עצמה. נמצאים פה אלה שהשיבו, שב-5(א) הנתונים הם לגבי

הרכבת בלבד.
היו"ר אברהם רביץ
זה לא דבר שפוגע.

שמעון עיר-שי;

אני אסביר בדיוק מה היה. הנייר של עו"ד הלוי מתייחס למישור הפורמאלי, שכל

התהליך היה תקין לחלוטין. הסעיף הזה נכנס למסמכים אחרי הסיבוב הראשון בין השאר

בעקבות ההערות של האיגוד. בהתייעצות הראשונה עם האיגוד יצא המסמך הזה בלי 5(א)

ובלי עניין אחר שהוסף. האיגוד התייחס ואמר; - אני מקריא מהמכתב של איתמר -

"אופן הניסוח המוצע של הסעיף אינו נותן מענה לשינויים העשויים להיות בענף
המסילתי
צימצום גידול בציי הרכב, צימצום גידול בהיקף הפעילות וכניסה של גופים

חדשים..." 5(א) והסעיף השני של חברות שמשנות שמות נכנסו בעקבות ההערות של

האיגוד, וזה הובא לוועדה לא בדיון השני. בפני הוועדה היה סעיף 5(א) בדיון

הראשון, ב-16 במרץ, בניסוח כפי שהוא עכשיו שאושר בוועדה. ב-10 למרץ, 6 ימים

לפני הדיון בוועדה, נשלח התיקון הזה גם לאיתמר בורוביץ וגם לסיבוב נוסף אצל



השרים.

גבי לסט;

אף אחד מאיתנו לא קיבל.

שמעון עיר-שי;

שני שרים קיבלו את זיז ואישרו את התיקון. בדיון עצמו הסעיף הזה היה בפנים.

בבדיקת הפרוטוקול השאלה הזאת של 5(א) כולל שאלת הסמכות והיקף התחולה של הסעיף

נדונה בוועדה, אבל כנראה אחרי שנציגי המשלחות יצאו. השאלה הזאת עלתה. בדיון
עלו שתי השאלות
סמדר שאלה את השאלה של הסמכות, ואני ואנה ענינו בסעיף 17 לחוק

הפרשנות. מה שחבר הכנסת רביץ אומר עכשיו זאת סמכות אינהרנטית. לא יכול להיות

שמי שמחוייב לקבוע תעריפים אין לו נגישות למידע. אם זה לא היה ברור מכוח סעיף

17 אז עכשיו הכנסנו את זה פה. כאשר שאל אותי יוסי הלו י על הדבר הזה, אז נכון

הטריגר היה לעניין הרכבת. גם אמרו לנו פה שאולי זה רחב מידי. הסברנו לוועדה

שהטריגר היה רק הרכבת, אבל הוועדה השתכנעה שראוי להשאיר את זה רחב יותר. השאלה

אם לצמצם את זה חזרה לפעילות רכבתית או לא עלתה, והוועדה אישרה את זה בצורה

הרחבה. אני אמרתי ליוסי את הכוונה שלנו, וגם הצגנו את זה בוועדה.
כרמי גילון
סעיף 5(א) מתייחס לרכבת או מתייחס לכל ציי הרכב?
שמעון עיר-שי
כרגע בנוסח לכל ציי הרכב, אבל אמרנו לוועדה כמו שאמרתי להלוי, שהבאנו את

זה בגלל הרכבת. הוועדה אמרה שהיא מאשרת את זה רחב יותר.
כרמי גילון
אנחנו מקבלים מכתבים שנוגעים גם לשרים, גם לחברות איגוד הביטוח, גם

ל"אבנר", גם ל"קרנית". משום מה תיקון 5(א) לא הגיע. מה שטוען מר עיר-שי הוא

שהתיקון נשלח. טוען פה מר גבי לסט, שאנחנו לא קיבלנו טיוטה שכזאת. סעיף 5(א)

הוא סעיף מהותי, הוא לא סעיף צדדי. הוא מהותי כיוון שהוא מופיע בפתיח של

התקנות כולן, הוא מתייחס לתקנות כולן, ולכן לדעתינו הוא מחייב גם הכנה מוקדמת

כפי שהאוצר נוהג מאז ומתמיד, ולאחר מכן דיון ספציפי בנושא.
היו"ר אברהם רביץ
נניח ולא היה כתוב שום דבו- והמפקח על הביטוח היה פונה באופן מסודר לחברות

הביטוח ומבקש את הנתונים, אז היתה איזו שהיא אפשרות לא לתת לו את הנתונים?
שמעון עיר-שי
אנחנו כתבנו מבוטחים בעיקר בגלל הרכבת. הרגישות חזאת לסוג השימוש היא רק

כשזה רלוונטי. נכון שאני לא אפנה לכל עם ישראל בכל הקשר לקבל נתונים כי זה לא

יעיל.
כרמי גילון
אבל זה נותן לך סמכות חוקית בלתי מוגבלת כן לפנות.
שמעון עיר-שי
לך מפריע שאני פונה למבוטחים?
כרמי גילון
לי מפריע שהמפקח על הביטוח יכול על פי התקנות הללו לפנות אלי כאזי-ח

ולדרוש ממני פרטים על הביטוח שלי.

שמעון עיר-שי;

רק מה שרלוונטי.
היו"ר אברהם רביץ
האם כדי להגיע לגובה התעריף של כלים מיוחדים, כמו מנופים, אתם חייבים

לקבל נתונים ישיר מהמבוטח?
אופירה אליאב
כן, כי לא תמיד לכל הברה יש בדיוק את כל הכלים. לפעמים אנחנו צריכים

נגישות לנתונים כאשר אנחנו נדרשים לקבוע איזה שהוא תעריף.
היו"ר אברהם רביץ
איך אנחנו בכל זאת עושים כך שזה לא יהיה כל כך סוחף?

גבי לסט;

את מדברת על סמכות שאין לאף רשות מבצעת במדינת ישראל. אם רציתם תקנה

בנושא הרכבת תכתבו רכבת, אבל אם אתם רוצים להרחיב אז תקיימו דיון. אנחנו לא

קיבלנו, אנחנו לא ראינו, לכן אנחנו לא יודעים. לטעמי זאת סמכות רחבה מידי.

אנה שני ידר;

אני הושבת שהאוצר עשה פה קצת OVERSHOOTING בכך שהוא בכלל הכניס את התקנה,

כי גם בלי התקנה הזאת הסמכות היתה קיימת בדרך סבירה. זאת אומרת במידה והסמכות

תופעל באופן בלתי סביר אז בג"ץ יצמצם.
שמעון עיר-שי
אני לא רוצה לוותר. אם יש לי את הסמכות אז אני כותב אותה גם בהקשר

הרלוונטי. אני לא אדרוש כל מיני דברים שלא רלוונטים לתעריף. אני גם לא אקבל

אותם כי זה לא סביר.

אנה שני ידר;

אני לא יכולה לומר שזה לא חוקי להכניס לתוך התקנות את תקנה 5(א). אני

יכולה בהחלט לומר שהפרשנות של 5(א} במידה ותובא לבית המשפט העליון תהיה סבירה.

בין אם התקנה קיימת ובין אם היא לא קיימת, לדעתי לכם זה לא צריך לשנות.

היו"ר אברהם רביץ;

כדי להוציא את המילה מבוטחים, שהיא מילה שמפחידה, נכתוב את זה יותר פשוט:



"המפקח על הביטוח, לפי דרישתו, במועדים שייקבע, יקבל נתונים לגבי הפעילות

התחבורתית המבוטחת".

שמעון עיר-שי;

נניח שזאת דרישה לגיטימית ואני מוציא את המלים האלה, אז הוא יגיד: עזוב

אותי, אני לא חייב לך כלום, לך למבטחים. ממילא, אם יש לי פרמטר שאני רוצה לקבל

ממנו והוא רלוונטי כי יש לו אותו - ואני מדבר כאן על הרכבת...
גבי לסט
תשאר ברכבת, למה זה צריך לחול על כל עם ישראל?
שמעון עיר-שי
אז זה ויכוח עקרוני. מה הרכבת מעם ישראל? לרכבת אין זכויות פרט?
כרמי גילון
הרכבת היא גוף ציבורי. מה שאני מציע הוא שתיקח את הסעיף הזה ותנסח אותו

בהתאמה למה שאתה רוצה. אתה רוצה רכבת, אתה רוצה כתר, אתה רוצה אגד, אתה רוצה

דן, אז יש לגופים האלה שם. אתה יכול לקרוא להם אירגון ציבורי, אירגון למטרות

ציבור, אבל בניסוח הגורף הזה אתה מכניס כל בעל רכב פרטי במדינת ישראל.
שמעון עיר-שי
בטיעון העקרוני המשפטי אין הבדל שמצדיק אגד, דן, כתר, ולא עם ישראל

הפרטי.
כרמי גילון
אז יכול להיות שיש בעיה בעניין של כתר או בעניין של הרכבת איך כן לנסח את

הסעיף הזה. עד היום נתקלת בבעיה בקבלת נתונים מהרכבת?
שמעון עיר-שי
ככה.
כרמי גילון
למה לבוא בסעיף כזה כוללני כדי לפתור איזו שהיא בעיה מקומית?
היו"ר אברהם רביץ
אפשר לכתוב: "מבטחים ומבוטחים מסויימים ידווחו למפקח..."
כרמי גילון
יש למשל בתקנות הפיקוח הגדרה לציי רכב של מעל 100 כלי רכב. אני מעריך שמה

שמעניין את האוצר זה באמת הציים הגדולים. אפשר לקחת את ציי הרכב בהגדרה של ה-

100 כלי רכב ולהשתמש בה...
שמעון עיר-שי
כדי להגדיר מבוטחים מסויימים, גדולים?
כרמי גילון
זין כבר קי ים בתקנ ות.
שמעון עיר-שי
אנחנו נחשוב בכיוון הזי;.

הי ו"ר אברהם רביץ;

אנחנו מאשרים לכם מראש הצעת תיקון שתביאו.
אנה שנ י ידר
לפני מספר ימים התקבל תיקון גדול לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שאמור

להכנס לתוקף ב-1 ביוני. בין יתר התיקונים היה תיקון לסעיף 21 לחוק, שדן

בהגבלות אישיות על דירקטור ועל עובד של מנהל קרן לעניין רכישת ניירות ערך בכל

מיני הגבלות נוספות. בין היתר - ואני מתייחסת לסעיף 16 פיסקה 4 לתיקון - נאמר

שהוראות סעיף קטן ג, שנותן הגבלות מסו י ימות, לא יחולו על עובד של מנהל קרן, על

חבר של ועדת ההשקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן שאינם תושבי ישראל. הכוונה

היתה לאותם אנשים שמשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד. בטעות
נכתב בחוק
"שאינם משתתפים בקבלת החלטות הנוגעות בניירות ערך חוץ בלבד." צריך

פשוט להוריד את המילה שאינם. המילה הזאת משנה את המשמעות. הוועדה מתבקשת לאשר

את תיקון הטעות, וזה יובא לאישור מליאת הכנסת בהזדמנות הראשונה שתחיה מליאה.
היו"ר אברהם רביץ
מאושר.



2. צו היטלי סחר (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה)

(הוראת שעה). התשנ"ט- 1999.
גבריאלה כהן
בתחילת השנה אושר תיקון לרווק היטלי סהר, שמדבר על פשרות של הטלת היטל

בהתאם להסכמי העדפה ובתנאי שההיטלים האלה אינם יחד עם המכס ושלא יעלו על שיעור

המוטל על מדינות שלישיות שאין להם הסכם סחר חופשי. הצו מה-4 לינואר והצו שמתקן

את הצו הזה הם בדיוק סוג של היטלים. מדובר על היטלים המוטלים על ייבוא שמקורו

בארה"ב, בהתאם להסכם שנחתם עם ארה"ב ושקובע שיעור היטל שמותר להטיל על ייבוא

מתוצרת ארה"ב במוצרים חקלאיים, בחקלאות טרייה ומעובדת. ההיטלים אכן מתאימים

להסכמים וגם מתאימים לחוק, מכיוון שכל ההיטלים המוטלים מכוח שני הצווים האלה

שיעורם נמוך משיעור המכס המוטל על ייבוא מכל מדינה אחרת שאין לה הסכמי העדפה

עם ישראל. בצווים יש 3 תוספות: תוספת ראשונה, איפה שמפורט בדיוק שיעור ההיטל -

וכאמור שיעור ההיטל לא יותר גבוה מהמכס - תוספת שנייה היא איפה ששיעור ההיטל

מוגדר כאחוז מהמכס הקיים על ייבוא ממדינות שלישיות.
רפאל פנחסי
איך אני יודע במה מדובר?

גבריאלה כהן;

בהרבה צווים אנחנו לא מפרטים את המוצר. יש בזה יתרון, כי הפירוט בצו כזה

יכול להיות מקוצר. אם לא, אז צריכים תמיד להפנות למכס. ההגדרה הקובעת היא

הגדרה של המכס, אלא אם כן מתכוונים להטיל היטל על מוצר מוגדר בצורה מצומצמת

י ותר.
רפאל פנחסי
למה בחלק כן ובחלק לא?
גבריאלה כהן
אנחנו לא כותבים כאשר ההגדרה זחה להגדרה בתעריף המכס. כאשר זה מפורט

פירוש הדבר שההגדרה שונה ממה שמפורט בתעריף המכס. לכן חייבים לכתוב כדי שההיטל

לא יהיה גורף מעבר למותר על פי ההסכם. הרבה פעמים בתעריף המכס כתוב: מוצרים

אחרים. אם אנחנו רוצים להגדיר אחרים, אנחנו עלולים להגדיר אותם בצו בצורה לא

נכונה ולא מושלמת, ורק תעריף המכס קובע. יש בזה חיסרון, כי היבואן לא יודע

בדיוק על מה מדובר.
רפאל פנחסי
למה שהוא לא ידע? מטרת הצו היא שמי שנוגע בעניין ידע מה שקורה.
גבריאלה כהן
תאורטית הוא לא יודע, אבל יבואן שרוצה לייבא משהו מסתכל בתעריף המכס.

אסור לנו להגדיר בצורה שונה ממה שמוגדר בתעריף המכס.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את זה.



3. שנויים בתקציב לשנת 1999.
היו"ר אברהם רביץ
פנייה 135, 134.

ש. ויינר

יש פה העברה של 40 מיליון שקל במזומן ו100 בהרשאה, שחוזרת לרזרבה הכללית,

מתקציב בנייה להשכרה במשרד הבינוי והשיכון עבור מענקי איזון ברשויות מקומיות -

בני-ברק ובת-ים.

היו"ר אברהם רביץ;

מי בעד?

הצבעה

בעד - 1

נגד - 2
מיכאל קליינר
אני מבקש רוויזיה.

הי ו"ר אברהם רביץ;

פנייה מספר 87.
הילה אייל
פנייה זו נועדה לאחד את תקציבי ההשתתפות בפעולות השיווק של התאחדות

המלונות בתקנה אהת ולהעמידה על סך של מיליון 600 אלף שקל. זה היה מפוצל בשתי

תקנות. מדובר פה בתיקון טכני.
היו"ר אברהם רביץ
מאושר. פנ י יה 117.

י. ענתבי;

שנויים פנימיים בהתאם לבקשת המשרד ולסיכום משרד לאיכות הסביבה ומשרד

האוצר. השנויים פה הם רק על מנת לאפשר למשרד לא לשנות את תוכנית העבודה

הבסיסית או את התקציב הבסיסי, ולאפשר לו לממן את הפעילות שלו שתוכננה מראש עד

העברת העודפים. אין פה שום שינוי ראלי. יש פה רק שינוי מימוני על-מנת לאפשר

למשרד להמשיך את פעילותו עד להעברת העודפים. כל הכספים שאנחנו מפחיתים יוחזרו

ברגע שהמשרד יקבל את העודפים. זה רק מימון ביניים עד לקבלת העודפים.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים. את פניות 118,119 אנחנו מאשרים. פניות 120,121.



י.ענתבי;

אנחנו מעבירים מסעיף 83 למשרד לאיכות הסביבה 3 מיליון ו-600 אלף שקל

עבור שינוע וטיפול בפסולת. הכסף ינתן לסיבסוד רשויות מקומיות כאלה שעברו

מאתרים לא מוסדרים לאתרים מוסדרים כגון דודאים. התוספת היא תוספת מהותית.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים. פנייה 122,
שי יפתח
מדובר במימון התחייבויות עבר בחידוש אחזקה והרחבת דירות עמידר לפי תוכנית

משותפת עם החברה.
מיכאל קליינר
מי מממן את זה?
ש' יפתח
זה בא מתוך הכנסות עמידר.
אופיר פינס-פז
כאשר מדובר בהתחייבויות עבר לא מעבירים את זה במתכונת הזאת. יש דרך להביא

התחייבויות עבר בצורות אחרות, כמו עודפים מחוייבים. אם אנחנו לא מאשרים את זה

מישהו יכול לתת לנו שקל?
שי יפתח
יש כאן תוכנית משותפת עם חברת עמידר, שאומרת ש-20% מהכנסות של חברת עמידר

ממכירת רכוש מיועדות לשיפוץ דירות לפני שנכנס דייר חדש.

מיכאל קלי י נר;

על איזה דירות מדובר?
ש' יפתח
הדירות המשופצות הן גם רכוש מי נהלי וגם רכוש בהשקעה, כאשר הדירות שנמכרות

מקורן ברכוש בהשקעה. 20% אמור ללכת לשיפוץ דירות.

מיכאל קלי י נר;

אבל למה עמידר צריכה להעביר את זה דרכינו? למה שלא תגבה את הכסף ותממן את

השיפוץ בעצמה?

שי יפתח;

זה ההסכם שיש עם עמידר.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את זה. פנייה 127.
שי יפתח
הפנייה הזאת מתייחסת לשלושה נושאים. הנושא השלישי הוא בהתאם להחלטת

ממשלה. יש כאן הקצאה של משרד השיכון לטובת שיקום שכונות בכפרי בדואים בצפון.

שני הסניפים הראשונים זה לגבי העברת מימון.
היו"ר אברהם רביץ
הפנייה מאושרת. פנייה 128.
הילה אייל
מדובר בהעברת סכום של 4 וחצי מיליון שקל בהוצאה ו בהרשאה להתחייב בין

תוכניות פיתוח של משרד חתחבורה בהתאם לקצב התקדמות הפרוייקטים הראשונים.
היו"ר אברהם רביץ
מאושר. פנייה 130.
הילה אייל
מדובר בהעברת סכום של 10 מיליון שקל בהרשאה להתחייב מהרזרבה הכללית

לתקציב פיתוח מע"צ. במקביל יש הגדלת הוצאה מותנת הכנסה באותו סכום, על מנת

לאפשר ביצוע התחייבויות עבור גורמי חוץ שונים.
היו"ר אברהם רביץ
מאושר. פני יה 131.
הילה אייל
מדובר בשינוי בסכום של 2 מיליון שקל העברה לפרוייקט ערבה נקייה.
היו"ר אברהם רביץ
מאושר. פני יה 133.

עוזי שירזילי;

בפנייה 133 יש העברה טכנית של הרשאה להתחייב בחטיבה לחקלאות שפועלת על

תקציב שנתי. זה מועבר לטובת רזרבה של משרד החקלאות להרשאה להתחייב. בפועל

החטיבה להתיישבות מתחייבת על תקציבה השוטף במסגרת התקציב השוטף עם שינויים

טכניים בלבד.

היו"ר אברהם רביץ;

מאושר. פני יה 136.
עוזי שירזילי
במסגרת תוספת התקציב הוסכם על 62 מיליון שקל כתוספת לחטיבה להתיישבות.

מתוך 62 מיליון שקל, 12.9 מיליון שקל מיועדים לשכונות חדשות בבקעת הירדן,

ביו"ש, בחבל הדרום ובאיחור ירושלים.

חי ו"ר אברהם רביץ;

מאושר. פנייה 125.
נתן כהן
מדובר על שינוי סטטוס של אנשים שעובדים במעמד של משרות מסגרת והעברתם

לסטטוס של עובדים קבועים.
היו"ר אברהם רביץ
מאושר.



4. צו לעידוד השקעות הון (קביעת איזורים לענין

התוספת לחוק) (תיקון).

משה מרחביה;

בהמשך להחלטת הממשלה בספטמבר 1997 להארכת מעמד זמני א' לאיזורי תעשייה,

היתה אפלייה בחלק של הקמת מינהלות משותפות. למעשה, לפני שנה, רובן עברו

ושתיים שמוגשות פה תלויות לאחרונה אישור. זאת החלטה שהתקבלה בעבר.
היו"ר אברהם רביץ
את זה אנחנו מאשרים. אנחנו מצביעים על הרוויזיה של חבר הכנסת מיכאל

קלי ינר.

בעד - 3

נגד - 4

הרוויזיה לא התקבלה. הבקשה לא אושרה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55

קוד המקור של הנתונים