הכב0ת הארבע-עשרה�
�
מושב רביעי�
�
מתוקן�
לא�
נוסח�
�
פרוטוקול מסי 376�
�
�
מישיבת ועדת הכספים�
�
�
יום רביעי. כ"ב באדר התשנ"ט (10 במרץ 1999), שעה 11:00�
�
�
�
ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/03/1999
הערות לסדר; צו רשות שדות התעופה (שינוי תשלום שנתי), התשנ"ט-1998; שינויים בתקציב
פרוטוקול
נוכחים
�
�
אברהם רביץ - היו"ר�
חברי הוועדה
¶
�
�
זאב בוים�
�
�
אברהם הירשזון�
�
�
יצחק כהן (מ"מ היו"ר)�
�
�
מיכאל נודלמן�
�
�
אופיר פינס-פז�
�
�
נעמי בלומנטל (מ"מ)�
�
�
רפאל פנחסי (מ"מ)�
�
�
רות יו0ף - מנהלת מהלקת תקציבים, משרד הפנים�
מתמנים
¶
�
�
לילי פיינטוך - אגף התקציבים, משת- הפנים�
�
�
שי וינר - מרכז תחום רשויות מקומיות, אגף התקציבים, משרד האוצר�
�
�
אופיר קרני - אגף התקציבים, משרד האוצר�
�
�
ע1"ד צביה בלאו - לשכה משפטית, משרד התחבורה�
�
�
עו"ד רמי רובץ - לשכה משפטית, רשות שדות התעופה�
�
�
נרי אזוגי - חשב, רשות שד1ת התעופה�
�
מנהל הוועדה
¶
�
�
אירית שלהבת�
רשמה:�
�
0דר היום: 1. הער1ת לסדר.�
�
רשות שדות התעופה (שינוי תשלום שנתי), התשנ"ט-1998.�
2. צו�
�
נויים בתקציב.�
3. שי�
�
�
�
�
הערות לסדר
אופיר פינס-פז
¶
אדוני היושב-ראש, בקצרה אני חצה להעל1ת שני נושאים, נושא אחד הוא מפעל שע1מד להיסגר בעכו,
שהיא עיר נ/וכת אבטלה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אמרו לי שרוצים לתת לאיזה מפעל בקריית-שמונה, לסלילי התולה. הם אמרו לי שהם יעבירו בקשה.
אופיר פינס-פז
¶
יש שתי בקשות.
קיבלתי פנייה ממנכ"ל חברה שנקראת "בתי גלרון". הם עובדים בעיקר עם משרד החינוך, התרבות
והספורט בבניית כיתות לימוד בבתי-ספר. זה כמו מגורונים, אבל לא בדיוק, קצת יותר גדולים; והם עובדים
עם הסוכנות היהודית ועם המשרד לקליטת עלייה בהקמת בתים זמניים לעולים. המפעל הזה עומד להיסגר,
לא בגלל שהם לא מרויחים אלא בגלל שלא משלמים להם. הממשלה לא משלמת להם. הממשלה היא
אחד מהלקוח1ת הגדולים.
אופיר פינס-פז
¶
היא לא משלמת. בשל מוסר התשלומים של הממשלה משלמים להם אחרי חצי שנה. הם לא מסוגלים
להחזיק מעמד בשל הריביות שמצטברות. זה לא מפעל גדול. זה מפעל של 80-70 עובדים.
היו"ר אברהם רביץ
¶
יש לי אליך בקשה, אנא, עשה מעט עבודה. תתקשר בנושא הזה לשני אנשים: למר שמחה שניאור,
האהראי על פיתוה בינוי במשרד החינוך, התרבות וה0פורט, ולמר אבי הרשקוביץ. תא0וף מידע ותיראה
איפה "הילד הרע".
סמדר אלחננ'
¶
לחברת החשמל לא יכולים להגיד כלום. נוכל להתערב רק במשרד הביטחון, לברר למה הם לא העבירו.
כשהממשלה לא משלמת אז יש לכו סמכ1ת.
אופיר פינס-פז
¶
יש מפעלים שבהם אתה צריך להביא כסף גד1ל כדי להציל מפעל קטן. פה יש מצב אחר, כי הם לא
מבקשים כלום. הם לא מבקשים שייתנו להם מענקים, הם לא מבקשים שייצילו אותם. רק ש"שלמו להם.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אני לא ראיתי את ההסכמים שלהם. בואו ניראה, אולי הם לא צודקים. 70 עובדים זה דבר חשוב.
אופיר פינס-פז
¶
הדבר השני, אתמול התפרסמה ב"מעריב" מודעה שהציעה להגיש בקש1ת תמיכה - לתרבות
הת1רנית הצי1נית ממשרד החינוך, התרבות והספורט. זה נמצא בבג"ץ. ההליך בבג"ץ עוד לא הסתיים. הם
מוציאים פה בקשה מחודשת לבקשות תמיכח, מהר מהר.
אופיר פינס-פז
¶
אבל הוא גם עשה הקפאה על הנהלים ומוציאים בכל זאת. אז מה שאני אעשה מול בג"ץ, אני אעשה
מול בג"ץ. אני רוצה לקרוא לאנשי משרד החינוך, התרבות והספורט ולשמוע הסברים בנ1שא הזה, למה
מזדרזים להוציא מייד את הבקשות לשנת 1999 למרות שהדיון בבג"ץ לא הסתיים. אין לי פורום אחר. הרי
אנחנו אישרנ/ את התקציב שלהם. אחר-כך שני חברים, חבר-הכנ0ת שוחט ואני, הלכנו לבג"ץ והעביץ הוקפא
אבל המשרד ממשיך לעבוד כאילו אין בג"ץ, כאילו אין כלום, כאילו הכל פתוה. נדמה לי שזה דבר שוועדת
הכספים צריכה להיכנס אליו. לפחות לקבל הסברים. אבי מבקש שמשרד ההינוך והתרבות יגיד איך זה קורה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
בואו נשקול את הדבר. אנהנו אישרנו את תקציב המדינה. ככל הידוע לי יש עכשיו בג"ץ. צריך לבדוק,
דרר אגב, אם הבג"ץ חל על 1999 גם כן. אתה לא יודע.
היו"ר אברהם רביץ
¶
לשם מה אני אביא לכאן את נציגי משרד ההינוך, התרבות והספורט? כדי שהם יגידו לי איך הם מוציאים
את התקנות?
היו"ר אברהם רביץ
¶
אני יודע מה בוער להם. אני יודע מה בוער לכולם. הלוואי וכולם ינהגו כך. למשל משת- הדתות בתמיכות
שלו עוד לא מוציא בקשות, כי הוא לא מסוגל. זה שהעניין בוער להם - זה טוב, זה תקין.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אבל הם חצים לדעת מי ומי הם המבקשים. הם לא נותנים כסף. הם לא יכולים לתת כסף. לפי דעתי זה
לא נראה דבר ממש לא תקין. המשרד רוצה לדעת מי שייך לסעיף הזה. הוא בוודאי לא יוציא כסף.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אתה יכ1ל לטעון משהו אהר, שמטעים את האנשים שרוצים לפנות, 1בעקבות המודעה הזאת הם אכן
פונים, כי בעצם לא יכולים לתת להם את הכסף. זאת באמת טענה שניתן לטעון, מהכיו1ן השני. נגיד שלי יש
איזשה! ארגון תורני-ציוני ואני רואה מ1דעה כזאת ובעקבותיה טורח ושולה מכתב.
אופיר פינס-פז
¶
הם יוצאים מתוך נק1דת הנהה שעד הודש אפריל א1 מאי העניין בבג"ץ כבר יגמר. אתה צודק לגמרי.
היו"ר אברהם רביץ
¶
נבדוק את זה. אני אפילו אתקשר לשר לשאול א1תו לגבי זה.
צו רשות שדות התעופה (שינוי תשלום שנתי), התשנ"ט-1998
צביה בלאו
¶
אני אציג את הצו באופן כללי. הצו הזה עניינו הפחתה של השיעור השנתי שמשלמת רשות שדות
התעופה למדינת ישראל על פי 0עיף 40א רבתי להוק רשות שדות התעופה. הצו מתב00 על 0יכום דברים
שנהתם בין האוצר לבין רשות שדות התעופה. ב0עיף הרלוונטי בצו, שאומר בדיוק למה נוצר הצו הזה, נאמר
שמשרד האוצר ימליץ בפני השרים לשנות בצו את הסכום הנקוב בסעיף 40א לחוק ל-3.6 מיליון ש"ח בשנה.
זה יהיה רטרואקטיבית מח1דש אפריל 1989.
אושרה הרטר1אקטיביות של הצו הזה על-ידי משרד המשפטים, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
ואושר נו0ח הצו על-ידי משרד המשפטים.
צביה בלא1
¶
עו"ד גדי רובין מרשות שדות התעופה יציג את זה יותר עניינית אבל זה בסיכום של קיזוז כספים בין
רשות שדות התעופה לבין מדינת ישראל.
גדי רובין
¶
בשלב מס1"ם בשנת 1994 עשו הסכם חכירה עם רשות שד1ת התעופה. לקחו סכום של כסף 1אמר1
שהרשות תהיה ככל האדם, תשלם דמי חכירה תמורת מקרקעין שלה. מכיוון שלא רצ1 לפגוע בסך כל הסכום
שהרשות מעבירה למדינה, עשו שם איזשהו תחשיב גלובלי.
נרי אזוגי
¶
בחו7ש מרץ 1994 הנושא הזה עבר והוחלט גם על הפחתת אגרת נוסע יוצא מ-15 דולר ל-16 דולר.
זה היה המניע העיקרי לכך שהגיעו להסדר הזה. הרשות עמדה אז לפני קבלת החלטות על השקע1ת מא!ד
גד1לות בתשתיות, לרבות פרוייקט נתב"ג 2000. ואז הוחלט גם על הסכם העברת הנכסים ועל הסכם חכירה
למדינת ישראל, שבגינו אנו משלמים כיום כ-80 מיליון שקלים למינהל מקרקעי ישראל בגין חכירת שטחי
שדות התעופה. זו היתה עיסקה אחת גלובלית. באותו הסכם להעברת נכסים ס1כם על הפחתת האגרות.
נרי אזוגי
¶
אנחנו כל שנה משלמים את זה, וגם כאחת מההכנסות. זה לא סכום קבוע אלא מאותן הכנסות שאנו
ג1בים מהזכיינים אנחנו משלמים 896 למינהל מקרקעי ישראל.
הין"ר אברהם רביץ
¶
ועדת הכספים מברכת את חברת הכנסת נעמי בלומנטל על היבחרותה ליושבת-ראש הליכוד העולמי.
אני מקווה שתביאי הדבה יהודים לארץ. זה התפקיד שלכם. או לפחות כסף.
אופיר פינס-פז
¶
בגלל שאני מכיר את העניין: כסף הם לא יביאו, ועולים הם לא יביאו. הם יביאו עסקנים כמה פעמים
בשנה לארץ.
הין"ר אברהם רביץ
¶
פניה מספר 0023
יש לנו בקשה להעברה תקציבית מהרזרבה לרשויות המקומיות. אנא הסבר לנו את הבקשה הזאת.
שי וינר
¶
יש כא1 בקשה להעביר 200 מיליון שקלים מהרזרבה הכללית בתקציב הרשויות המקומי1ת לתקציב
משרד הפנים לטובת הרשויות המקומיות. 100 מיליון שקלים זה במסגרת תוכניות ההבראה, על בסיס
ה0כם של הממשלה עם מרכז השלטון המק1מי מחודש י1ני 1997 - תוספת למיליארד שקלים שניתנו עד
היום.
שי וינר
¶
100 מיליון שקלים הם חלק מ-200 מיליון שקלים שמשרד הא1צר שיריין לטובת ראשי הרש1יות
שהתחלפו ומצאו את קופתם ריקה.
שי וינר
¶
לזה מיועד 100 מיליון מתוך ה-200 מיליו]. 100 מיליון שקלים נוספים זה מענקים לרשויות מקומיות, על
בסיס הקצאה שמשרד הפנים יקצה. לא על-פי תוכניות ההבראה.
אופיר פינס-פז
¶
הייתי רוצה לקבל פירוט, לקבל נתונים אלמנטריים. כשאנחנו באים להצביע על משהו אנחנו רוצים לדעת
על מה אנחנו מצביעים. מי הרשויות שמקבלות לפי הסכם ההבראה? כמה מקבלים? מי הרשוי1ת שמקבל1ת
ב-100 מיליון מענקים, בסעיף השני?
שי (ינר
¶
ב-100 מיליון של הסדרי ההבראה, ששוריינו לטובת ראשי רשויות הדשים - פרוות או יותר עד היום כבר
הוסכם בתוכניות ההבראה על סכום של כ-180-170 מיליון שקלים. רוב הסכום כבר צבוע.
שי וינר
¶
אין לי פה כרגע את הרשימה אבל זה בעצם כמעט כל ראשי הרשויות שהתחלפו, באופן יחסי למצבם
בשל הגרעון.
אופיר פינס-פז
¶
עם כל הכבוד, מה זאת אומרת שאין לך את הרשימה? כשאתה בא לדיון בוועדת הכספים ומבקש
מאיתנו להעביר 100 מיליון שקלים לרשויות שיש בה1 ראשי רש1יות חדשים שנקלעו לקשיים, איך אתה בא
לפה בלי להביא נתונים?
אופיר פינס-פז
¶
אל תזלזל באינטליגנציה שלנ1. הרי כשמשרד הפנים בא לאוצר אז האוצר ש1אל אותו: תגיד לי, למי אתה
רוצה לתת את זה? אני חצה לדעת איזה רשויות מקומיות מקבלות מענקים.
היו"ר אברהם רביץ
¶
גברת רות יוסף, אנחנו נמצאים כאן בדי1ן על הבקשה ל-200 מיליון שקלים. שאל חבר הכנסת אופיר
פינס-פז, בנוסח של1, ואני שואל, בנוסח שלי, א1תה שאלה בעצם אבל אני לא נכנס לפרטים כי זה לא כל-ך
חש1ב: מה הם העקרונות שלפיהם מתחלקים 100 מיליון השקלים האלה ו100- מיליון השקלים האלה?
אותנו מעניינים העקרונות. אם יש לך את הרשימה, אז אדרבא, עוד יותר טוב.
רפאל פנחסי
¶
אני רוצה להשלים את השאלה של חבר הכנסת הרב רביץ. כפי ששמענו מנציג האוצר כבר באתם
בהסדר עם רשויות מקומיות הדשות על קרוב ל-180-170 מיליון שקלים. למה פה רק מבקשים 100 מיליון?
ולמי מעבירים את ה-100 מיליון האלה? האם חלק יקבלו, אלח שקרובים לצלחת, והאחרים יצטרכו להמתין
עד ההעברה הבאה? זה מצב שכיח ברשויות מקומיות, כשראש הרשות חותם על הסכם הבראה, מרוקן את
הקופה 1אומר: אחרי המבול. אני לא מתנגד שייתנו אבל פעם צריך לעשות פה סדר. נציג האוצר אמר
שרשוי1ת מקומיות חתמו כבר על הבראה בסכום של 180-170 מיליון שקלים, אז למה היום מביאים לנו
בקשה רק ל-100 מיליון שקלים?
רות יו0ף
¶
אחרי הבחירות ברשויות המקומיות התברר לנו שיש רשויות מקומיות שעשינו איתן הסדרים והשלטון בהן
התחלף. דרך אגב, יש מיתאם מאוד גבוה בין ההשתוללות של ראש העיר הקודם לבין זה שהוא לא נבחר
אחר-כך.
רות יוסף
¶
זה אכן עבד בצורה כזאת, וזה די הוכח כשאנחנו בחנו את הנתונים הכספיים. אני חושבת שזה מ1צדק.
לאחר הבחירות האחרונות התחלפו 76 ראשי רשויות מקומיות, זה המון.
אברהם הירשז11
¶
צריכים לערוך על זה עבודת מהקר. השאלה למה התחלף ראש העיר, האם בגלל זה או בגלל כל מיני
דברים אחרים, היא הרבה יותר מורכבת ומסובכת. זה מיכלול דברים.
רות יוסף
¶
הצד הכספי בעצם קשור בניהול וכשהניהול הוא קלוקל אז גם הצד הכספי קלוקל. הצד הכספי לא קשור
באופן ישיר אבל הוא גם קש(ר לדרך הניה1ל.
היתה ישיבה וכולם צעקו ואז החליט ראש הממשלה, שהיה באותו זמן גם שר הא1צר, לייעד 200 מיליון
שקלים להסדר רק לרשויות שהתחלף בהן ראש הרשות. זו היתה ההגדרה. ואז התחלנו לעבוד.
רות יוסח
¶
כל1לים בזה הרבה מאוד רשויות מקומיות. אני יכולה לתת לכם דוגמאות של כמה רש1יות: משהד, עין
מאהל, בית שאן, קריית מלאכי, וכדומה.
רות יוסף
¶
הקריטריונים, בעיקרון - היתה אומנם גמישות מ10"מת - הסתכלנו על הגרעון ההדש שנוצר. ההסדר
הקודם היה עד 0וף 1996. כשהתיישבנו לדו1 עם הרשות המקומית לקהנו גם את הגרעון שנעשה במהלך
1997 /גם במהלך 1998, אם הי1 לנו נתונים. ז1 היתה ההתייהסות בדיון מ1ל הרשות המקומית.
הגענו לאיזשהו הסדר, על בערך 180-170 מיליון שקלים. הכסף עצמו עוד לא עבר לרשויות המקומיות.
לכן אנתנו בעצם יושבים כאן היום. ישנה איזושהי הצהרת כוונות של הממשלה, שהיא הולכת להעביר את זה
בוועדת הכספים. אנחנו מדברים על הלוקה של 180 מיליון שקלים, פחות או יותר. יש כמה דברים שנמצאים
עדיין במהלך דיון.
אופיר פינס-פז
¶
אפשר לשאול שאלה אחרת. האם את יכולה לתת לנו את רשימת הרש1יות שאמורות לקבל במסגרת
הזאת, בלי להתחייב על הסכום המדוייק? רשימת הרשויות שבא1פן ודאי תקבלנה.
רפאל פנחס'
¶
ה-180 מיליון - עליהם כבר יודעים כי כבר דיברו איתם. למה אי אפשר להביא את הרשימה הזאת
לוועדה? אני בהחלט תומך בבקשתו של חבר הכנסת אופיר פינס-פז.
רפאל פנח0י
¶
שלא יגידו לנו עד השקל האהרון אבל חבר הכנ0ת פינ0-פז צודק בזה. אני לא יודע ואני רוצה לדעת.
זכותי לדעת.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אני מבקש לשמוע את דברי גברת רות יוסף בלי הפרעות, עד ה0וף. אחר כך אבהנו מ-נדון מה אנחנו
עושים עם זה.
רות יוסף
¶
אני יכ1לה לתת לכם רשימה של רשוי1ת שבהן יש הסכם פחות או יותר סגור - זה מגיע לסביבות 150
מיליון שקל. ה-30 מיליון הנותרים עדיין בצנרת. לי אין מה להסתיר. אני יכולה להגיד לכם דבר אחד, שאני לא
'1דעת איזה ראש רשות מייצג איזה מפלגה.
רות יוסף
¶
אז אני פטורה. אבל אני אגיד לכם פח1ת או יותר. אני יכולה אחריך להכין לכם בכתב את הרשימה:
אופקים, אור יהודה, באר שבע, בית ג'אן, בית שאן, בעיינה, דליית אל כרמל, טייבה, יבנה, יהוד, לוד,
מצפה רמון, משהד, סכנין, עין מאהל, עכו, עתלית, פרד0 חנה, צפת, קריית מלאכי נשדרות.
חת יו0ף
¶
כל מי שהגיע אלינו עם גרעון והיה ראש רשות חדש, התקבל. כלומר לא היה מצב כזה שאמרנו לרשות
שאנחנו לא נשב איתה. זה היה קריטריון מאוד ברור.
רות יו0ף
¶
עוד לא 0וכם איתה שום דבר בכתב. יש דיונים איתה שעוד לא ה0תיימו. אם כך, מה-200 שהיו מיועדים
לרשיות מקומיות בהן התחלפו ראשי רשויות - כאן הועברה הצעה ל-100 מיליון שקלים בלבד, יש לנו בעיה
עם עוד 50 מילי1ן שקלים.
אברהם הירשזון
¶
בחלוקה הזאת קיבלנו קריטריו! בחר: שכל מי שנבחר כעת כראש עיר חדש נכנס לקריטרי1נים. שאלתי
היא האם חלוקת הכסף בין הרשויות הללו נעשתה על-פי איזשהו יחס אחוזי לגרעונות?
רות יוסף
¶
במפורש, כן. בדיון יצרנו תוכנית הבראה חדשה לאותה רש1ת מקומית, שתפקידה היה לאזן את תקציבה
השוטף העתידי, כאשר התייחסנו לא לגרעון בסוף 1996 אלא לגרעון עד סוף 1998 או עד אמצע 1998,
תלוי מתי ישבנו עם אותה רש1ת. על-פי זה קבענו את הסכום.
חת יוסף
¶
כפי שאמרתי בתחילה, לא על הכל אני יכולה לענות. ה-100 מיליון שקל השניים זה סיפור שה1א יחסית
חדש, שעוד לא נכנסתי לדיונים עם הרשויות המקומיות. מדובר על מענקים חד-פעמיים לתקציב השוטף.
אופיר פינ0-פז
¶
את מי נשהד? עוד לא ההלטנו. הסרים 50 אן 70 מיליון שקל ברשויות המקומי1ת. אומרים: לא משנה,
אין כסף, נהלק רק 100 מילין. אבל לוקהים 100 מיליון שקל לשולהן של הפוקר.
היו"ר אברהם רביץ
¶
זה לא 100 מיליון. זה 85 מיליון, כי 15 מיליון שקל זה לרשויות ערבי1ת. שם בוודאי צריך לתת.
שי וינר
¶
משרד האוצר שיריין כבר בהודש ינואר, בהתאם לההלטת ראש הממשלה 1שר האוצר, 200 מיליון שקל
לראשי רשויות הדשים להמשך תוכניות ההבראה. על זה אנהנו יושבים בהודשים האהרונים בצוותא עם
משרד הפנים. היתה ההלטה - אני מבין שהיא גם היתה שלשום על שולהן הו1עדה - להעביר 200 מיליון
שקל.
שי וינר
¶
כאן יש רצון להעביר 100 מיליון שקלים במענקים חד-פעמיים לרשוי1ת מק1מי1ת.
הכוונה היא להשלים בעתיד את ה-100 מילי1ן על ב0י0 קיצוץ שייעשה בתקציב המדינה. כרגע אין מקום
להשלמת ה-200 מיליון.
היו"ר אברהם רביץ
¶
עוד 3 דקות היום. תהשוב רגע ותתיעץ עם עצמך.
הצבעה על פניה מסי 023
בעד-5
נגד -1
הפניה נתקבלה.
שי וינר
¶
יש כאן בקשה להעביר 20 מיליון שקלים מהרזרבה הכללית לרשויות המקומיןת. ה0כום ניתן כתמריץ
למרכז השלטון המקומי, לרשויות המקומיות, לחתום על 0עיף 29 בה0כם השכר שנהתם בין מרכז השלטון
המקומי וההסתדרות באישור הממונה על השכר.
ההסכם מדבר על כך שכל העובדים ההדשים בשלטון המקומי יכנסו ללא חריגות, על-פי הספר. לעובדים
הקיימים אפשר יהיה להוריד עד ל-%/ס82.5 משכר מנכ"ל. השכר הגבוה ביותר כמובן יהיה למנכ"ל והשכר
מתחתיו ברשות מקומית יהיה %82.5 משכר מנכ"ל.
אברהם הירשזון
¶
למה אתם מדברים לא לעניין? הוא אומר לכם שזה כבר נחתם עם ההסתדרות. זאת אומרת שישבו על
מרכיבים כאלה 1מרכיבים אחרים. .
שי וינר
¶
יש הבדל בין מה שבתוך ה0כם קיב1צי לבין מה שמחוץ להסכם קיבוצי. חלק גדול מהתוספות הן לא כדין.
אותן יהיה אפשר עכשיו בי'תר קלות, ובהסכמת ההסתדרות, להוריד.
שי 1ינר
¶
מי ש"פקח על ביצוע ההסכם הוא הממונה על השכר. אגב, יש פה גם הטבה לעובדים. יש פה הטבה
של תוספת של %ס6.85 (?), ת1ספת יהודית לכל העובדים בשלטו1 המקומי שאין להם שום תוספת אחרת
למעט עב1דת כפיים. מי שייפקח על זה יהיה הממונה על השכר. אין קשר בין הפיקוח לבין נתינת התמריץ.
התמריץ היה בעצם לשם החתימה.