ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/03/1999

חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון) חוק מסמכירת מקרקעין; צו הבלו על דלק (פטור) (תיקון); צו היטלי סחר (היטל היצף על ייבוא פוליוניל כלוריד); שינויים תקציביים; תיקון תקנון הבורסה (עיסקאות בין "לוקל" למבצעים אחרים של אותו חבר)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 375

מישיבת ועדת הכספים

יום שני. כי באדר התשנ"ט (08.03.99). שעוז 10:00



נכחו; חברי הוועדה; אברהם רביץ - היו"ר

חי ים אורון

רומן ברונפמן

ניסים דהן

ישראל כץ

אחמד סעד

אופיר פינס-פז

אברהם (בייגה) שוחט

מ"מ; שמואל הלפרט

ראובן ריבלין

דוד מגן

רפאל פנחסי

עמיר פרץ

האשם מחמיד

טאלב אלסנע

מוזמנים; מאיר שטרית - שר האוצר

אורלי גרטי - רשות ני"ע

דרור שליט - הבורסה לני"ע

חגית נאמן - הבורסה לני"ע

אריה בר - משרד התמ"ס

אלכס בוק - משרד התמ"ס

דבי מילשטיין - משרד התמ"ס

יוסי לוי - התאחדות התעשיינים

אלכס פרלינג - מנכ"ל תעשיות אלקטרוכימיות

אלי מיס - מנכ"ל "כפרית"

משה אתר - מנכ"ל "דן-פל"

רפי כפרי - מנכ"ל "טרפלקס"

אורי בוקשפן - מנכ"ל העוגנפלסט בע"מ

יגאל צפריר - מנכ"ל איי.פי.אס

יצחק גראייק - סמנכ"ל איי.פי.אס

ליאור מן - מנכ"ל "פלסים"

זיו מלבין - סמנכ"ל "פלסים"

איטה ילין - משרד העבודה והרווחה

נחום אברמוביץ - הסוכנות היהודית

תמר לומברזו - משרד האוצר

א. י וסף - משרד האוצר

י. ליפשיץ - משרד האוצר

א. ארץ קדושה - משרד האוצר

ישעיהו בן-יהונתן - משרד האוצר

נלי מונין - משרד האוצר

אלי עצמון - רו"ח במשרד העבודה והרווחה

ציפי גל-ים - הממונה על הכנסות המדינה, משרד

האוצר

אודי ברזילי - מס הכנסה

חיים פיאלקוב - משרד הבינוי והשיכון

יורם גבאי - יועץ



יועצת משפטית; אנה שניידר

י ועצת כלכלית; סמדר אלחנני

מנהל/ת הוועדה; איוור קירשנר

קצרנית; יפעת שפרכר

סדר-היום; א. תיקון לתקנון הבורסה - (עסקאות בין "לוקל" למבצעים אחרים של

אותו חבר).

ב. צו היטלי סחר (היטל היצף על ייבוא פוליוניל כלוריד).

ג. צו הבלו על דלק (פטור) (תיקון).

ד. חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון) חוק מס מכירת מקרקעין.

ה. שינויים בתקציב.



א. תיקון תקנון הבורסה (עיסקאות בין "לוקל"

למבצעים אחרים של אותו חבר)

היו"ר אברהם רביץ;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. מה אנחנו מתבקשים לאשר?

אורלי גרטי;

מה שאנחנו מבקשים שתאשרו זה תיקון לתקנון הבורסה, שקובע כללים לביצוע

העיסקאות בין "לוקל", שהוא מבצע עבור לקוח במגזרים, ובין מבצע אחר של אותו

חבר.

היו"ר אברהם רביץ;

למה את מתכוונת?

אורלי גרטי;

"הלוקל" מבצע עבור לקוח גדול באופציות על מדד מעו"ף ובאופציות על שקל

דולר. היות והוא מבצע עבור לקוח אחד של חבר הבורסה דרך חבר הבורסה, אז הוא

כפוף להוראות...

היו"ר אברהם רביץ;

הוא נקרא יועץ השקעות האיש הזה?

אורלי גרטי;

לא, הוא מבצע. זאת אומרת שיש מאחוריו לקוה אחד גדול, שלחבר כדאי בעצם

כלכלית להקצות לו מבצע נפרד שמקבל ממנו הוראות קנייה ומכירה, החשיבות של

ה"לוקלים" היא בזה שמכניסים נזילות מאוד גבוהה לשוק של אופציות שקל דולר

ואופציות מעוף. זאת אומרת שבדרך כלל הם יהיו שותפים במסחר והם בעצם יכולים

להגדיל את הנזילות. זה משפר את מצב השוק. כמובן שהמחירים הם מחירים יותר טובים

כי הם מוכנים לעשות הרבה עיסקאות.

ל"לוקלים" האלה יש מגבלות לאיך הם יכולים לבצע עיסקאות. אחת המגבלות היתה

שאם הם מבצעים עיסקה עם "לוקל" אחר אז הם חייבים לעשות את זה בדרך של קיזוז,

שהיא פרצודורה ארוכה יחסית וקשה מהבחינה של צורת ההכרזות. אחרי שהעסק הזה עבד

תקופה די ממושכת, הגענו למסקנה שהם לא צריכים לעבור דרך הפרוצדורה חזאת כי זה

ייעל יותר את השוק ויהיה אפשר לבצע יותר עיסקאות. לקוח שהוא לקוח מתוחכם וגדול

וממילא מיוצג על ידי מבצע מיוחד, לא צריך לבוא ולהגן עליו או על שכמותו

במנגנון מאוד כבד של עיסקאות.

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו מאשרים את זה.

היו"ר אברהם רביץ;

לבקשת חבר כנסת אופיר פינס אנחנו דחינו את הדיון על הקרן השוויצרית.

רצינו לקבל הסברים על הדקורה של ה-9 מיליון, ואכן יש לפנינו נייר שמספר על



ההוצאות. אמנם לפי דרישת ממשלת שוויץ יש תקצוב של 9 מיליון ש"ח להוצאה המותנת

בהכנסה, אבל אנחנו אמרנו שגם אם זה לא כסף של ממשלת ישראל ראוי שנבדוק מדוע

צריכים 9 מיליון שקל, ואכן קיבלנו כאן פירוט.

ניסים דהן;

מי מנהל את הקרן?
אופיר פינס-פז
משרד האוצר.

סופה לנדבר;

כמה כסף יש סך הכל בקרן?

היו"ר אברהם רביץ;

54 מיליון דולר, נדמה לי.

סופה לנדבר;

ואנחנו עוד לא התחלנו לחלק אותם?

היו"ר אברהם רביץ;

לא, צריך את הוועדה הזאת. הם צריכים לראיין ולבדוק מי זכאי.

אופיר פינס-פז;

על 100 אלף פניות הם רוצים 9.7 מיליון שקל, על 150 אלף הם רוצים 13 ועל

200 אלף פניות 17.

סופה לנדבר;

אתמול פנתה אלי קבוצה של עולים שטענה שבכל המדינות כבר חילקו את הכספים

ורק במדינת ישראל עוד לא חילקו.

היו"ר אברהם רביץ;

כי זה מתעכב.

אופיר פינס-פז;

זה מתעכב בלי שום קשר לוועדה. זה מתעכב חודשים ארוכים. עכשיו משרד האוצר

מאשים את ועדת הכספים כאילו זה מתעכב בגללה, למרות שזה נמצא כאן בסך הכל 4,5

ימים. ראיתי את זה בעתונות. הייתי מעוניין שתזמינו לכאן את פינטו.

היו"ר אברהם רביץ;

בסדר.



2. צו היטלי סחר (היטל היצף על ייבוא פוליוניל כלוריד).

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו מתכוונים לדון עכשיו בנושא של מיסוי על מהירי היצף של p.v.C. באיזו

מידה אתם מסוגלים לבדוק שאכן ה"דמפינג" נכון גם להיום? האם באמת גם היום עדיין

המחירים הם מהירי היצף? זאת שאלה שתמיד צריכה להשאל, מכיוון שכידוע לנו עד

שאנחנו מאשרים את המיסוי למחירי היצף עוברות כמה שנים מיום התלונה, וזה לא

טוב. באיזו מידה יש פגיעה במפעלים הישראלים שמייצרים, כי זה אחד מתנאי הטלת

המיסוי? מה יכולה להיות הפגיעות של הטלת מחירי ההיצף על המפעלים האחרים, על

היבואנים, שהם גם תעשיינים משלב מסויים? חשוב לנו לדעת בעידן של אבטלה לא קטנה

מה יכולה לעשות תקנה, שאנחנו נאשר, למפעלים שמייבאים את החומר ומעסיקים לא מעט

עובדים? מה אנחנו עלולים או עשויים לעשות על ידי התקנה לשוק העבודה הישראלי

וכל השאר?

אריה בר;

בנושא היצף, גם בפרקטיקה הבינלאומית יש תמיד בעיה של טווחי זמן. בדרך כלל

חקירת היצף על כל שלביה נמשכת בין שנה לשנה וחצי. בהחלט יכול להיות שבמשך

התקופה הזאת התנאים משתנים בתוך הארץ ובשוק העולמי, כלומר מה שאולי היה קודם

היצף היום הוא כבר לא היצף. גם להסכם ההיצף הבינלאומי יש בחוק תרופה.

אופיר פינס-פז;

למה החקירה נמשכת שנה וחצי?

אריה בר;

יצרן מגיש תלונה. התלונה שלו מורכבת משני יסודות שצריכים להיות מוכחים

לפני שמטילים היטל היצף 1. שבאמת יש היצף מהמקורות המסויימים שעליהם הוא

מתלונן 2. שההיצף הזה גרם נזק ממשי ליצרנים המתלוננים כאן בארץ. הוכחתו של

ההיצף הוא תהליך של הקירה כלכלית ארוכה ומסובכת. היחידה שאני עומד בראשה

מופקדת על החקירה הכלכלית. במהלך החקירה הזאת צריך לבדוק לא רק מה מחירי

הייצוא לעומת מחירי הייבוא, אלא מה המהיר המקובל בשוק הבינלאומי במדינה שעושה

את ההיצף. זאת אינפורמציה שלא קל להשיג אותה. צריך לצורך זה לפנות לייצרנים

בחו"ל, שישלחו חומר מאוד מפורט. זה לוקח זמן להמציא את החומר הזה, שלא תמיד

ממציאים את החומר במלואו וצריך לבקש הבהרות לחומר שמוצע. הדבר השני הוא שצריך

לבדוק את הנזק ליצרן המקומי, וגם זאת בדיקה לא קלה. יש פרמטרים שונים של נזק.

יש ירידה ברווחים. יש ירידה במכירות. יש צימצום בכוח אדם. יש עלייה במלאים. את

כל הדברים האלה צריך לבדוק לתקופות הרלוונטיות.

התהליך הזה הוא תהליך מעין שיפוטי. כל מה שמקבלים מצד אחד צריך לעבור גם

לצד השני, וכל צד באמצעות עורכי הדין שלו מגיש את ההומר שלו וגם מגיב על מה

שהציג הצד השני. פירושו של דבר, שלא רק אצלינו אלא גם בעולם התהליך הזה נמשך

זמן לא מבוטל. מרגע שאנחנו סיימנו את החקירה שלנו, כל החומר שלנו ושל הצדדים

להליך הזה עובר לוועדה ציבורית, שזאת הוועדה המייעצת. בוועדה הציבורית מכהנים

משפטנים וכלכלנים, והם בודקים את כל ההומר, שומעים את הצדדים ומתרשמים ממה שהם

שמעו. בסופו של דבר, אחרי שהוגשו ממצאי הבדיקה שלי לוועדה, שזה בדרך כלל מסמך

עב כרס, חברי הוועדה מהברים דוח שלהם, המלצות לשר התעשייה והמסחר, שזה בעצמו

מסמך של בדרך כלל 50,60 עמודים.

המסמכים האלה, גם של יהידת ההיצף וגם של הוועדה, צריכים לעמוד בביקורת

שיפוטית של בית המשפט המחוזי או בית המשפט העליון. אחר כך זה מגיע לאישורו של



שר התעשייה והמסחר. שר התעשייה והמסחר צריך לבדוק גם שיקולים אחרים.

היו"ר אברהם רביץ;

רק אם מישהו עותר nr עובר לבית המשפט.
אריה בר
בוודאי. ההמלצה של הוועדה עוברת לשר התעשייה והמסחר והוא צריך להפעיל את

כל שיקוליו, לרבות שיקולים מקרו כלכליים ושיקולים של סהר חוץ של ישראל. בסופו

של התהליך, לפי הפרקטיקה של היום ולפי הפרשנות של היועץ המשפטי לממשלה, צריך

לקבל את אישורו של שר האוצר, ואישורו של שר האוצר, לפי נסיון שהיה לנו בפעמים

האחרונות, לא מגיע כהרף עין. זאת הסיבה שהתהליך הזה הוא תהליך ארוך.

היו"ר אברהם רביץ;

אני שמעתי ששר האוצר הקודם לא כל כך רצה לאשר את זה, וכאשר זה הגיע לשר

האוצר הנוכחי או לפני הנוכחי, שזה ראש הממשלה, הוא באמת אישר את זה מהר. האם

זה נכון?
ניסים דהן
שר האוצר הקודם לא אישר שום היטל היצף.

אריה בר;

אני לא מוסמך לתת פרשנות על התנהגות של שר אוצר כזה או אחר, אני רק אומר

שבמקרה הספציפי הזח היה תלוי ועומד בג"ץ נגד משרד האוצר למה הוא לא מאשר.

כנראה שהבג"ץ הזה עזר לזירוז העניין.

נבדק כמובן הנזק לי יצרנים, שאלו התעשיות האלקטרוכימיות.

היו"ר אברהם רביץ;

האם אתה יודע מה מספר העובדים שיש בצד הזה ובצד השני, ומה יכולה להיות

הפגיעות?

אריה בר;

מה שאנחנו בדקנו הוא כמובן נכון לתקופת הבדיקה. יש לנו את המספרים, אבל

אני לא יכול להגיד לך היום את המספר המדוייק. צריך גם להבין שבתהליך הזה

הצדדים מבקשים חסיון לנתונים שלהם. חלק גדול מהנתונים על מספרי עובדים, על

דפיקות, על רווחים, חם בגדר סודות מסחריים.

היו"ר אברהם רביץ;

האם השתכנעתם שתהיה פגיעה בעובדים על ידי הטלת ההיטל?

אריה בר;

אנחנו השתכנענו שהפגיעה במתלוננת היא פגיעה ממשית, פגיעה רצינית. לעומת

זאת, הפגיעה בסקטור שקונה את חומר הגלם, שהוא בעיקרו של דבר התעשייה הפלסטית,

היא פגיעה לא גדולה.



היטל ההיצף מוטל על מדינה אחת, שהיא ארה"ב, לתקופה מוגבלת. אנהנו ביקשנו

שנה כאקט יוצא דופן. בדרך כלל החוק מאפשר להטיל היטל ל-3 שנים. בחו"ל מטילים

היטל ל-5 שנים ולא פחות מזה. בגלל משך הזמן שעבר והאפשרות שישתנו הנסיבות,

אנחנו ביקשנו והמלצנו לשר התעשייה והמסחר ולמשרד האוצר שיסתפקו בהטלת היטל

לשנה אחת בלבד, שזאת תקופת מינימום. בעולם לא רואים דברים כאלה.

היו"ר אברהם רביץ;

למרות הסודיות, אותנו כחברי הוועדה מאוד מטריד ומאוד מעניין מהו מספר

העובדים שייפגעו.

אריה בר;

לפי דעתינו, בתעשייה הפלסטית לא צפויים כתוצאה מההיטל הזה פיטורי עובדים.

היטל היצף הוא היטל נקודתי. הוא מוטל על יצרנים מסויימים או על מדינה מסויימת.

אנחנו בסך הכל מתגוננים מפני תחרות לא הוגנת. אנחנו לא מתגוננים נגד ייבוא זול

באשר הוא ייבוא זול. לכן מה שבדרך כלל קורה הוא שיש הסטת סחר. ברגע שמתייקר

הייבוא מהמקורות שעושים את ההיצף, אז יש את הסטת הסחר ממקורות ייבוא אחרים.

היום, למרות שלא חקרנו את זה, לפי מיטב ידיעתי, יש הסטת סחר לארצות אחרות ששם

יש י יצוא זול מאוד.

אברהם (בייגה) שוחט;

מה המחיר של ייבוא מארה"ב, מה המחיר של מקורות סחר אחרים ומה המחיר של

הי יצור המקומי?

אריה בר;

בתקופה שבה חקרנו המחיר של הייבוא מארה"ב היה בין 660 ל-700 דולר לטון.

היום המחיר עומד על פחות מ-550 דולר לטון.

היו"ר אברהם רביץ;

וזה הכל בגלל "דמפניג"?

אריה בר;

לא, יש ירידת מחירים בעולם.

אברהם (בייגה) שוחט;

החברה נתנה פה מחירים של ייבוא ב-350 דולר. החברה טוענת שמחירי העודפים

של כושר ייצוא מחו"ל לארה"ב זה 350 דולר, ואתה אומר 600. החברה אומרת שהייצור

בשוק המקומי באירופה נמכר ב-600 דולר לטון, ה"דמפינג", כושר ייצור שנמכר מחוץ

לארה"ב, נמכר ב-350 דולר לטון, וההיצף הוא 250 דולר.

אריה בר;

לא בדקנו את שיעור ההיצף לתקופה הזאת, לכן אני לא אומר שום דבר על מחירים

בארה"ב לעומת הייצור. אני רק יכול לומר שממה שאנחנו ראינו בשיעורי הייבוא

בתקופה האחרונה זה לא אומר שום דבר לגבי המחירים בארה"ב. זה עומד בתקופה

האחרונה סביב 500 דולר לטון.



אברהם (בייגה) שוחט;

המחיר של הייבוא מאמריקה הנה. מה המחיר בארה"ב?

אריה בר;

לא חקרנו את הנושא הזה.

אברהם (בייגה) שוחט;

אבל זה משמעות ההיצף.

אריה בר;

יש תקופת חקירה מוגדרת.

היו"ר אברהם רביץ;

האם המשלחות שכן נפגעו כתוצאה מההיטל יוכלו לומר לנו...

אברהם (בייגה) שוחט;

מה המחיר של הייבוא האירופאי?

אריה בר;

בגלל אורך התקופה יש אפשרות לכל אחד מהצדדים, בין אם זה שחושב שההיטל

עכשיו נמוך מידי ולא מספיק גבוה ובין זה שחושב שההיטל גבוה ולא צריך אותו

בכלל, לבקש עיון מחדש בכל רגע. כל זמן שלא הוטל היטל ודאי שאי אפשר לבקש עיון

מחדש, אבל מרגע שהוא יוטל אפשר יהיה באותו רגע לבקש. אומנם החוק אומר שצריך

לחכות שנה עד לקיומו של ההיטל, אבל החוק מאפשר לקצר את התקופה לפי שיקול דעתו

של הממונה. אני מודיע שלאור אורך הזמן שעבר, אם תוגש בקשה עיון מהדש אחרי

שהוטל ההיטל, אני מיד אתחיל לבדוק אותה.

ניסים דהן;

האם ההיטל המתבקש זה כדי לחלק את הערובה, כלומר נקמה לי יבואנים הקודמים,

או שגם היום המצב ממשיך וההיטל חשוב לנו?

אריה בר;

אנחנו לא עוסקים בנקמות. אוצר המדינה לא יוושע מההיטל הקטן שיגבו על

המוצר הזח. זה גם לא יעזור לצד השני שנפגע מההיצף. הכוונה היחידה היא להטיל

את ההיטל כדי שההיטל יהיה בתוקף, ואם יהיה צורך לשקול את העניין מחדש לאור

נתונים חדשים, סיבות חדשות, אנחנו נעשה את זה.

ניסים דהן;

אבל התוצאה הישירה הראשונה היא חילוק של ערובה.

אריה בר;

6 חודשים.



אורי בוקשפן;

יש כאן בעיה שעבר זמן והנתונים אינם מעודכנים.

היו"ר אברהם רביץ;

האם אתם יודעים שהם לא מעודכנים, או שאתם חושבים?

אורי בוקשפן;

אנהנו יודעים שהם לא מעודכנים.

היו"ר אברהם רביץ;

והגשתם נייר למשרד התעשייה והמסחר שהנתונים לא מעודכנים?
אורי בוקשפן
הם לא נתנו לנו להגיש, כי הם אמרו שהם לא דנים בזה בכלל. כתבנו להם מכתב

שהנתונים לא מעודכנים ואנחנו מבקשים לדון בזה מחדש, ולא קיבלנו תשובה.
היו"ר אברהם רביץ
אני במקומכם הייתי מגיש נייר שמוכיח שהנתונים לא מעודכנים.

אורי בוקשפן;

מידי שבוע אפשר לראות שיש ירידה רצינית במחירים. היום המחירים האלה לא

מעודכנים.

ניסים דהן;

זה תוצר לוואי של הדלק?

אורי בוקשפן;

כן. הנזק הממשי שנגרם הוא לצרכנים של הP.V.C. ולא לייצרנים של הp.v.c. אם

מסתכלים על הדוחות הכספיים שלנו אז אפשר לראות שהמצב לא הורע, אלא ההיפך, הוא

השתפר. יש שם ניהול יותר ויותר טוב. גם מצבה של החברה הזאת הולך ומשתפר. זו לא

פונקציה של ייבוא או לא ייבוא, אלא זו פונקציה של ניהול העסק. הם למעשה

מייצאים כ-60,70 אחוז מהמוצר שלהם, כך שהשוק העיקרי שלהם זה לא השוק הישראלי.

יש פה עשרות יצואנים ומפעלים שמעסיקים אלפי עובדים, לעומת כמה מאות

עובדים שיש להם. אנחנו תעשייה שבעיקרה יצואנית. ההיטל הזה גורם לנו נזק, כיוון

שהוא לא מאפשר לנו להתחרות בשווקים האירופאים.

ככלל, בארצות הברית הp.v.c הוא יותר זול כיוון שהדלק שלהם יותר זול. בין

ארצות הברית לאירופה יש מלחמת מחירים.
אברהם (בייגה) שוחט
כמה עולה הייבוא של טונה סי"פ של ?P.V.C
אורי בוקשפן
בסביבות 500 דולר.

יגאל צפריר;

500 דולר מארה"ב, 440 מאירופה.

אברהם (בייגה) שוחט;

כמה לוקח המפעל המקומי?

אורי בוקשפן;

550,570, תלוי.

ניסים דהן;

האם אתם קונים את כל הייצור שלהם?

אורי בוקשפן;

לא.
אברהם (בייגה) שוחט
בכמה מוכרים בשוק האמריקני?

יגאל צפריר;

מפעל שמייצר צינורות בארה"ב משלם 420 דולר P.V.C נכון להיום. מה היה לפני

3 שנים זה לא רלוונטי ומה היה לפני שבועיים זה לא רלוונטי.

אורי גושפן;

לפני 3 שנים ה-57 דולר היה בסביבות 5% מהמחיר, ואילו היום זה 12% מהמחיר.

איזו הגנה הם צריכים? בנוסף, האמריקנים בסך הכל מייבאים לכאן כמויות קטנות

מאוד של P.V.C, והרבה סוגים. בגלל שיצרן אחד אולי עשה "דמפינג" לפני 4 שנים,

מטילים עכשיו על כל היצרנים האמריקנים, על כל סוגי הp.v.c? זה נשמע לא הגיוני.

מדובר על סוגים שהם בכלל לא מייצרים.

יגאל צפריר;

כדי שהתעשייה הישראלית תוכל להתחרות בחוץ היא צריכה לקנות באותם מחירים.

ראובן ריבלין;

איך אתה מסביר את זה שהם מייצאים 70%?

ליאור מן;

אני רוצה לאשר את הנתונים לגבי מחירי החומר גלם שהושמעו כאן. המחירים

במזרח הרחוק דומים. היום אנחנו, "פלסים", מייבאים מארצות הברית, מאירופה,

טורקיה ומהמזרח הרחוק במחירים דומים, קצת מתחת למחירים של תעשיות



אלקטרוכימיות. ב-95 מחירי הP.V.C היו מאוד גבוהים אבל היו בתהליך של ירידה.

תעשיות אלקטרוכימיות, שהן מונופול פה בארץ, נהנות מהDELAY , כלומר מהיום שאנחנו

מתחילים לייבא עד ליום שמגיע חומר. זהו תהליך של לפעמים עד חודשיים. הן תמיד

מורידות את המחירים בDELAY אחרי הירידות בעולם. באותה תקופה המחירים ירדו,

ואחרי שלושה ארבעה חודשים הם הגיעו למחירים שהם הגדירו כהיטל.

"פלסים" מייצאת מערכות השקי יה. את צינורות הP.V.C-, שזה כ-50% ממערכת

ההשקייה שלנו, אנחנו מייצאים לדרום אמריקה, לארגנטינה, לצפון אפריקה, למרוקו,

לפיליפינים ועוד למספר גדול של ארצות.

אברהם (בייגה) שוחט;

כמה עולה קילו חומר בעלויות שלכם?

ליאור מן;

מכיוון שבצנרת P.V.C מרכיב חומר הגלם הוא 60%, אני רגיש מאוד למחיר חומר

הגלם. ברגע שאני מצליח לייבא חומר גלם באחוזים בודדים יותר זול, אני עושה את

זה. זה נותן לי אפשרות לייצא את צנרת ה-P.V.C. אני מצליח לקחת מכרזים גם

באפריקה השחורה. לפני שאנחנו מייבאים אנחנו באים ומנהלים מו"מ עם היצרן
המקומי. אנחנו אומרים לו
אלה המחירים, אנחנו הולכים לייבא. אני 3 שנים

בתפקיד, וכאשר אני לא מצליח לחגיע איתם לסיכום על מחירים, אז אני מייבא. כאשר

חומר הגלם מגיע לארץ, אני מוצא את היצרן המקומי מתחת למחיר שאני מייבא. אני

ניזוקתי כי ייבאתי יחסית יקר באותו רגע זמן שהחומר מגיע, והם ניזקו כי לא

קניתי מחם.

יש פה תהליך מסחרי שהוא לא נכון. הם בצורה כוחנית מנסים להכניס לשוק

מחירים יותר יקרים, להציג רווחיות יותר גדולה, ואני בעצם חשוף לייבוא צנרת.

היום יש ייבוא צנרת של p.v.C מטורקיה ויוון לארץ, ויש סוחרים שמייבאים צנרת

ותשתיות לביוב. תעשיות אלקטרוכימיות - ואולי הם יכחישו - ייבאו מחברת בת שלהם

באנגליה צינורות P.V.C לביוב, ששכבו אצלם בחצר. הם הכחישו כל הזמן שהם ייבאו

צינורות כאלה, אבל הם ישבו אצלם בחצר עד שהם רצו למכור אותם. אני חשוף לגמרי

מול כל התחרות בעולם, בשווקי היעד שלי ובמדינת ישראל. אני לא חושב שצריך להטיל

איזה שהוא היטל היצף. העולם קטן והאינפורמציה חשופה. אולי אז כאשר זה היה בפרק

זמן של ארבעה חודשים והמחירים ירדו אפשר היה להוכיח את זה, אבל זה לא רלוונטי

להיום. אני מבקש לשקול את זה.

אברהם (בייגה) שוחט;

כאשר אתה אומר 500 דולר, זה פו"ב או סי"פ?

ליאור מן;

אני מדבר על סי"פ.

אברהם (בייגה) שוחט;

כמה הייצוא של כל תעשיית הפלסטיק?

זיו מלכין;

אנחנו עוסקים תקופה ארוכה מאוד בייבוא. אנחנו המפעל שהוביל את המאבק נגד

"פרוטארום". אנחנו נקיים כרגע מייבוא לארצות הברית, ולכן קל לי מאוד לדבר.

אנחנו מייבאים מהודו, מהונגריה, מאירופה, מקנדה, מדרום קוריאה, ואנחנו קונים



פה. בשנת 1998 ייצרנו כ-4600 טון P.V.C. מתוכם, כ-600 טון נקנו ב"פרוטארום"

לאורך השנה. לאורך כל השנה רמת המחירים בין כל החברות שמהן מייבאים פחות או

יותר זהה. היום יש לנו חומר בארץ מדרום קוריאה ב-495 דולר, חומר מהונגריה ב-

505 דולר, חומר מקנדה ב-520 דולר. כל החומרים האלה נמצאים בשטח המפעל.

היו"ר אברהם רביץ;

למה אתם לא מייבאים מארצות הברית?

זיו מלכין;

אנחנו לא מייבאים מארצות הברית, כי חששנו מהיטל היצף. אם אנחנו מייבאים

מארצות הברית ב-490 או ב-500 דולר, ואנחנו לוקחים סכנה של 57 דולר, אנחנו

משוגעים.

אברהם (בייגה) שוחט;

כמה מרכיב החומר אצלכם?

זיו מלכין;

אנחנו 70% בערך מ"פלטים". מרכיב החומר בקטע הזה של הP.V.C- הוא אותו דבר.

זאת אומרת שזה אותו מוצר. מהנטיון המצטבר של "פלטטרו" ו"פרוטארום", לאורך כל

הדרך הייבוא זול יותר. "פרוטארום" תמיד מתעוררים בפאזה אחת או שתיים אחרי מה

שקורה בשוק. הם ירדו עכשיו למחירי השוק, אבל לצערם הם נשארו בלי קונים. היום

כאשר הם מוכנים למכור במחירים שאנחנו רוצים לקנות, כל המפעלים כבר עם חומר

מיובא, או בדרך על האוניות. כאשר אתה עוטק בייבוא אתה חייב להזמין חודשיים

מראש. בהחלט יש יתרון גדול לעבודה עם "פרוטארום". הוא טפק מצויין, יש לו חומר

מצויין, הוא עומד בכל הדרישות של המפעלים, חוץ מהדרישה הבסיסית שהוא מרים את

המחירים, בערך 100 דולר מעל מחיר יבוא. היום הם קצת התעוררו וירדו לסביבות

30,40 דולר מעל מחיר הייבוא.

יגאל צפריר;

אני סוחר בינלאומי בחומרי גלם פלסטיים, אם זה באירופה, ארצות הברית,

טורקיה, דרום אפריקה וישראל. ההתמחות שלי זה הקנייה והמכירה של חומרי הגלם

האלה. אם אנחנו מתרכזים בתחום הP.V.C, אז אני מאוד מעורב קודם כל במציאת

שווקים דרך המשרדים שלי במוצר המוגמר שלהם. כאשר אנחנו רוצים להתחרות היום עם

טורקיה במוצר מוגמר שמיוצר בישראל, אין לנו ברירה אלא אנחנו חייבים לחשוב על

חומר גלם כבסיס שלא מיוצר בישראל.

אני יצואן בישראל של אותם חומרים בכ-10 מיליון דולר בשנה. העדיפות

הראשונה היא לקנות בארץ. עדיין אין לנו שום אפשרות להתבסס על המחירים שלהם.

המחיר היום בטורקיה אצל המתחרה שלנו, שהוא מתחרה על אותם פרוייקטים של השקייה

באותו איזור, הוא 435 דולר. אנחנו מדברים על השוק הכי מסובך שיש. זה השוק

היחידי שאין בו בורסה. מדובר על היצע וביקוש, שכל 300 טון DEAL נכתב בתוך ה-

ICIS .

אברהם (בייגה) שוחט;

הוא קשור למחירי הנפט?
יגאל צפריר
הוא קשור באופן תרכיבי במחירי הנפט. קשה לצפות מה יקרה. אנחנו יושבים כל

הזמן כדי להתעדכן ולראות מה קורה. בהחלט יש שאיפה לקנות בשוק המקומי, כי זה

לוגיסטית מאוד נוח. להתחיל להביא את החומר הזה מהמערב, שלוקח חודש ימים, או

מאירופה, זה יותר מסובך.

אברהם (בייגה) שוחט;

לפי הגרפים הייבוא הולך וגדל והייצוא המקומי הולך וקטן.

יגאל צפריר;

זה הפער במחיר בין השוק המקומי והשווקים העולמיים, לאו דווקא ארצות

הברית.

היו"ר אברהם רביץ;

אם אכן המסמך שאתם הצגתם, שהמכירה מארצות הברית היא כ-350 דולר, הוא

המסמך הנכון, מה זה יעזור לכם בכלל ההיטל הזה? אתם עדיין למטה בהשוואה לכל

המחירים.

יוסי לוי;

הנושא שעומד כאן על הפרק הוא שילוב של עקרונות ושילוב של עובדות. מדינת

ישראל חרטה על הדגל שלה עקרונות של סחר חופשי. היא חתומה על הסכמים בינלאומיים

שקובעים סחר חופשי. בכל ההסכמים הבינלאומיים, שישראל חתומה עליהם כמו כל

מדינות העולם, יש עיקרון נוסף בצד הסחר החופשי, שקוראים לו סחר הוגן.

האמריקנים תבעו את המונח; NO FREE TRADE WITHOUT FAIR TRADE. השאלה שנמצאת פה

על הפרק היא האם היה במקרה שלפנינו סחר הוגן. מה שקרה כאן -זה מקרה יוצא דופן.

תלונות ההיצף הגיעו לפני הממונה בוועדה. מדובר ביצרנים אמריקנים ששפכו את עודף

כושר הייצור שלהם במדינת ישראל, לא הגיעו להתגונן בפני התלונה, לא שיתפו פעולה

עם הממונה, לא שיתפו פעולה עם ועדת המומחים ולא הגישו נתונים בכלל אם הם עשו

היצף או לא עשו היצף. מדינת ישראל שלחה להם שאלונים. השאלונים האלה חיזרו בלי

תשובות, משים שההליך השיפוטי במדינת ישראל מעניין אותם כקליפת השום. מדינת

ישראל היא עוד פח זבל לזרוק את עודף כושר הייצור שלהם.

כאן לא עומדים היבואנים ומגנים על השאלה אם יש היצף או אין היצף. היצרנים

האמריקנים היו צריכים להיות כאן. לא מפתיע שאף גורם של השגרירות האמריקנית

בארצות הברית לא התלונן על התלונה הזאת. בארצות הברית כאשר מגישים נגדך תלונה

נגד סיבסוד או נגד היצף אתה מתייצב ומסביר את דבריך. האמריקנים זאת לא עוד

מדינה שלישית, הם כבר התייצבו כאן. אני זכיתי לייצג את מדינת ישראל כעובד משרד

האוצר בארצות הברית בתלונות שהוגשו נגד יצרנים ישראלים, וראיתי את היחס

האמריקני כלפי מי שאיננו משתף פעולה.

זה לא ששר התעשייה והמסחר או שר האוצר התעוררו בבוקר והחליטו להטיל היטל.

?זה הליך אדוורסרי, יותר מסובך מבית משפט. מגישים אלפי מסמכים ומגישים טענות.

יושבת ועדת מומחים בראשות שלושה אנשים, במקרה הזה מאוד מאוד נכבדים: פרופסור

אריה רייך מאוניברסיטת בר-אילן, פרופסור ארנייה מאוניברסיטת תל-אביב, רואה

חשבון שלמה נס ונציגי כל המשרדים הלרוונטים, שבודקים שתי שאלות 1. האם היה

היצף 2. האם היה נזק ממשי. כל הטענות שנטענו כאן נשטחו על ידיהם. ועדת המומחים

הזאת, שהיא יותר טובה ממני ויותר טובה מרבים אחרים, בדקה לגופו של עניין וקבעה

את מה שהיא קבעה. בין היתר, גובה ההיצף שנקבע על ידי הוועדה היה בין 145- 101

דולר לטון. בגלל כל הנימוקים האלה קבעו את גובה ההיטל לגובה יותר נמוך.



בכל מקום בעולם, ועל פי האמנה הבינלאומית שהיא קוד ההיצף וקוד הסיבסוד,

תוהמים את תקופת ההיטל. תקופת ההיטל היא תקופת הבדיקה. מטילים את ההיטל לעתיד

לבוא כאשר יש מנגנון - על פי סימן וי להוק היטלי סחר - שקוראים לו בהינה מהדש

של היטל. מהר בבוקר יגישו בקשה לממונה ויטענו את כל הטענות שהיום יש היצף, אין

היצף, יש נזק או אין נזק, ואז יבדקו את זה מומחים, אבל לא סביב השולחן הזה.

אברהם (בייגה) שוחט;

אנחנו יושבים פה ואנחנו לא מומחים, אבל אנחנו שומעים את הדברים. כאשר

אנחנו שומעים את המספרים מפי היצרנים של הפלסטיק, שהם אומרים שהם מייבאים ב-

500 דולר ומוכרים בשוק המקומי ב-530 דולר, אז אתה לא מבחין בדרמטיות שמצריכה

היטל.

אני באתי עם ראש פתוח לישיבה הזאת. אם אתה תגיד שאותם מבחני החלטה שעמדו

בפני הוועדה לפני שנה, לפני שנתיים, קיימים, והמשק מתנהג בעניין הזה כפי שהוא

מתנהג, זה סיפור אחד. אם תגיד שאתה לא יודע, אז זה סיפור שני. אם תגיד: לא,

התנאים השתנו, אז זה סיפור שלישי. אני לא יכול היום לקבל החלטה על פי תלונה של

לפני 3 שנים כאשר אומרים לי שהמציאות השתנתה. יש בעיה בעניין הזה.

ראובן ריבלין;

אתה דיברת על השוק האמריקני שגרם לנו להיות פח זבל וגרם להיצף כזה, שהיום

אם לא נטיל את ההיטל מפעלים יכולים להסגר. ולאחר שי יסגרו יחזרו למחירים

הרגילים, ואנחנו נמצא במצב של שוקת שבורה מבחינת מדינת ישראל. באים האנשים פה
ואומרים
לא מדובר פה באיזה שהוא היצף מארצות הברית, מדובר על רוחב עלויות

בכל העולם. האם מדובר פה באיזה שהוא מקרה בודד שבו בא השוק האמריקני וגורם לכך

שמפעלים ייסגרו, או שמדובר פה באמת בשינוי דרסטי שהיום אנחנו לא עומדים

במחירים? האם הם יכולים להוריד את המחירים והם לא רוצים? הם מנצלים את ההיטל

רק כדי לגרום לכך שכאן ישלמו מחיר יותר גבוה מאשר מחיר השוק.
יוסי לוי
הנושאים האלה צריכים להבדק על ידי ועדת מומחים, אבל הנתונים שבידינו הם

נתונים קשים. הם מצביעים על זה שאנהנו כבר מזמן לא מונופולים, כי שאלת

המונופולים נגזרת על פי 50%, והייבוא תופס היום 55% מסך הצריכה המקומית.

הייבוא מארצות הברית בשנת 1999 תופס 44.5%, זאת אומרת שזה ממשיך עדיין להיות

הייבוא העיקרי למדינת ישראל.

כאן מדובר על יצרנים רציניים ומכובדים של צנרת P.V.C. בזמנים אחרים,

במקומות אחרים ובנסיבות אחרות אז גם הם ישקלו בקשות להטלת היצף על ייבוא

מטורקיה, מיוון או ממקומות אחרים. השאלה היא אם אז הם יגידו שזה בסדר. אנחנו

מדברים על כך שאם לא יהיה סחר הוגן למדינת ישראל, אז לא יהיה FREE TRADE. אלפי

המובטלים האלה מצביעים בין היתר על הדבר הזה. האמריקנים המציאו את הכללים

האלה. אתם רוצים שבמדינת ישראל לא יהיה FREE TRADE, אז בסדר, שלא יהיה גם FAIR

TRADE. תבטלו את כל האמנות הבינלאומיות של הFREE TRADE ויהיה בסדר.
אלכס פרלינג
אנחנו לא מסתירים נתונים מאף אחד. הנתונים שלנו הם גלויים וידועים

לציבור. כל נתון שאנחנו מגישים כאן הוא נתון עובדתי שמסתמך על מקורות ממשלתיים

של ייבוא. אנחנו חברה בורסאית. הדוחות הכספיים שלנו מפורסמים מידי רבעון,

והגילוי דעת שלנו הוא מלא וחשוף לחלוטין. כל מספר וכל נתון שנמצא פה יכול

לעמוד למבחן של כל רואה חשבון.



לגבי המסחר בP.V.C מאחר ואין בורסה, אז יש אורים ותומים שנקרא ICIS .

אפשר לזרוק מספרים איזה יצרן קונה ממה, אבל כל חברי הנכבדים פה שמנסים לנהל

איתי מו"מ מסחרי על חשבון הוועדה הזאת הם בעצם כולם מבוססים וכולם מקבלים לפי

הפורמלות האלה, כאשר במקרה שלהם הפורמלות הן פורמלות של אותו... רק הוא שייך

לשוק האירופאי.

הם השוו מחירים מול הודו, מול קוריאה, מול הונגריה ומול מדינות שלישיות,

ששם אם אפשר להוכיח "דמפינג" נוכיח, אבל גם שם הם לא כל כך מרוצים מהתוצרת

הזאת.

תעשיות אלקטרוכימיות הוקמו למען תעשיית הפלסטיק בישראל. המפעל הזה הוקם

כדי לייצר P.V.C עבור התעשייה שמתפתחת פה וסביב התעשייה הזאת.

היו"ר אברהם רביץ;

רוב החומרים שלהם הולכים לייצוא.

אלכס פרלינג;

אנחנו חברה כלכלית. אם אני אדבר על הנזקים, אז אני יכול להראות לכם שב-3

השנים האחרונות אנחנו נמצאים באדום ולא בשחור. המפעל הזה הוקם למען התעשייה

הזאת בישראל. כל המפעלים מתבססים אסטרטגית. אם בתחילת שנה שעברה מחירים עמדו

על 700,800 דולר, היום אנחנו מדברים על רמות של 400,500. אנחנו מדברים על

ירידה טוטאלית. המשמעות של הפגיעה היום בהיצף באחוזים יותר חמורה מאי פעם, שלא

לדבר על זה שאם המפעל הזה אין לו הצדקה לייצר לרשות המקומית אז אין לו הצדקה

כלל קיומית במדינת ישראל. המפעל הזה הוא לא מפעל שעומד בפני עצמו. המפעל הזה

קשור לתעשייה הפטרוכימית הכוללת של מדינת ישראל. אנחנו מחוברים בצינור

ל"קאול". "קאול" מחוברת לצינור שמקבל "נפטא" מ"וזן". ההספקה שלנו שצריכה את

ה"אטילן" אומרת ירידה של כל תעשיית הנפט במדינת ישראל בעשרות מיליוני דולרים,

שלא לדבר שיכולה להיות פגיעה מהותית ומשמעותית.

לגבי הרווחיות, אני לא סומך לא על הייבואנים ולא ההיצע אלא על ההתייעלות

של המפעל והיכולת להשקיע, להתמודד ולהתייעל. שילמו על כך הרבה מאות עובדים

בתעשיות האלקטרוכימיות ב-96 כדי שהמפעל הזה יעמוד היום בחזית התעשייה. זה נכון

שאנחנו מייצאים. אנחנו מוכרים במחירים האירופאיים המוחלטים. יש לנו שני מפעלי

בת באנגליה, ואנחנו מוכרים להם במחיר יותר גבוה מהמחירים בתוך אירופה.

הבעיה היא קודם כל בעיה עקרונית. הפגיעה בנו היא פגיעת מוות. אני מדבר פה

על פגיעה מהותית בשרשרת תעשיות הפטרוכימיות, כאשר התעשייה האלקטרוכימית היא

הראשונה שתפגע מהעניין הזה.

אורי בוקשפן;

אני מציע לאלכס לא להלך עלינו אימים. הוא ידאג לכך שהתעשיות

האלקטרוכימיות יהיו רווחיות.
אריה בר
השוק הזה הוא שוק תנודתי. התנאים בו משתנים לפעמים מחצי שנה לחצי שנה. יש

דרך אחת, שגם החוק שלנו מכיר אותה וגם בעולם מכירים אותה. בניגוד למה שאמרו

החברים שישבו כאן, שהם פנו אלי וביקשו ממני לעיין מחדש במחירים, החוק לא מתיר

לי לעשות עיון מחדש בלי שהוטל ההיטל.



אתמול התקשר אלי יבואן שלא היה כאן. הוא כמובן מתנגד להיטל הזה. הוא אמר

לי: שמע, המפעל שאני מייצג בארצות הברית בכלל לא שייך לעניין הזה. בזמן שאתם

עשיתם את החקירה הוא בכלל לא ייצא לישראל. אני אמרתי לאיש הזה שאני מזמין אותו

קודם כל לפגישה, ושאני אסביר לו בפגישה שאם יוטל ההיטל הוא מיד מוזמן להגיש

בקשה לעיון מחדש ואנחנו נבדוק את זה במהירות האפשרית.

היו"ר אברהם רביץ;

כמה זמן תערוך לכם בדיקה כזאת? אם הבדיקה תערוך לכם שנה, אז מה עשיתם?

אברהם (בייגה) שוחט;

מה הערכה שלך? האם באמת זה הבדל של מאות דולרים בהיצף, או שלא? אנחנו לא

רוצים לגרום איזה שהוא נזק קטלני לא לזה ולא לזה.

אריה בר;

החקירה נגמרה בתקופת זמן מסויימת בעבר. אנחנו לא ממשיכים חקירה. אנחנו לא

המשכנו משאים ומתנים עם המפעלים בארצות הברית כדי לברר מה המחירים בשוק

האמריקני היום. כל מה שאני יכול להגיד וכל מה שאני יודע הוא שיש ייבוא מסיבי

מארצות הברית, ושהמחירים מארצות הברית הם מחירים מאוד נמוכים.

אברהם (בייגה) שוחט;

האם אתה באמת יכול תוך 30 יום, תוך שלושה שבועות, לעשות לא בדיקה של ועדה

ציבורית שלוקחת שנתיים, אלא לבדוק, לקבל את המהירים מהי יצרנים, ולבוא להגיד;

תשמעו, הפער הוא כזה וכזה? תן לנו את האפשרות שתבוא בעוד שלושה שבועות ותגיד;

בדקתי, יש היצף בהיקפים כאלה או כאלה.

ראובן ריבלין;

הוא בא ואומר לך שהיתה ועדה שבדקה את העניין.

חיים אורון;

לי יש בעיה עם ההצבעה, כי אני בזמנו עבדתי במפעל הזה בתור תעשיין. מה

שאברהם (בייגה) שוחט אומר הוא נכון. תעשה 30 יום בדיקה, כי הרי מדובר במחירים

של שנת 1995, שהם מחירים לגמרי שונים. השאלה היא אם הנתונים האלה עדיין

נכו נים.

אברהם (בייגה) שוחט;

אם ההבדל הוא גדול ויהיה היטל, מי שיהנה ממנו זאת מדינת ישראל.

ראובן ריבלין;

יש שתי בעיות; יש בעיה כלכלית ויש בעיה משפטית. אומרים לך פה בצורה

מפורשת שהם לא יכולים להכנס לחקר הבעיה אלא אם כן יוטל ההיטל.

אברהם (בייגה) שוחט;

אני לא מבקש לפתוח מחדש את הדיון בוועדה ציבורית, אני אומר לאריה שיבוא

הנה...



דבי מילשטיין;

יש כאן בעיה מבחינת המנגנון המשפטי והכלים שעומדים לרשותינו לצורך

ההקירה. ההקירה כאן זה לא סתם לפתוח איזה שהוא ספר, מה שאתה מבקש מאיתנו זה

לפתיח בחקירה מחודשת.

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו באמת לא מומחים לעניין, ומצהירים על כך שאנחנו לא מומחים. אנחנו

צריכים להפעיל את השכל הישר ולקבל החלטה. העובדה שאתם, ממשלה, באים אלינו אחרי

ועדות ואתם מבקשים שנאשר, זח לא מספיק, כי אחרת לא הייתם צריכים לבוא לכאן.

אנחנו לא חותמת גומי של איזו שהיא ועדה, אפילו אם המכובדת ביותר.

מה שהיינו צריכים לעשות זה אנחנו לבדוק. לקחת איזה שהוא מומחה של ועדת

חכספים ושהוא יבדוק אם זה UP TO DATE הנתונים לנו שנתתם לנו, כדי שנגיע להחלטה

סבירה. מה שאנחנו מבקשים במסגרת הזאת, לא במסגרת של ועדת חקירה מחודשת, זה

לספק לנו נתונים. אני מציע שנדחה את הדיון, לא נקבע היום שום דבר, ומבקשים מכם

שתאמרו לנו בפגישה הבאה מה המחירים היום.

עמיר פרץ;

בכל הפניות שלי לתעשיינים הישראלים בשנים האחרונות כדי לבדוק היצף מסוג

כזה או אחר, לצערי, התעשיינים היו צריכים לשכור לעצמם חוקרים פרטיים שילכו

ויסתובבו וכו'. בדרך כלל ההמלצות של המשרד היו שאין להם מספיק נתונים להביא

המלצה להיטל כזה או אחר. במדינות אחרות קודם כל מטילים ואהר כך עושים את

הבדיקה. ברגע שהיצף כובש את השוק ומפעל נסגר הוא לא יפתח מחדש. אם צימצמת את

הייבוא והתברר שעשית עוול, בעוד שישה חודשים אתה יכול להתחיל את זה מחדש. פה

ברגע שנסגר מפעל זה נגמר, אי אפשר להקים אותו מחדש.

היו"ר אברהם רביץ;

זה לא עושה רושם שמפעל הולך להסגר.

ראובן ריבלין;

יש דבר שנקרא מאזן נוחיות ומאזן שיקולים. אין ספק שמה שאומר עמיר פרץ,

עובדתית הוא נכון מאוד. אם אנחנו לא מטילים את ההיטל לגבי אותם מפעלים

פלסטיים, זה פסק דין מוות. הם מפטרים את העובדים וסוגרים את המפעל.

היו"ר אברהם רביץ;

הם עצמם מודים ש-60% מהסחורה שלהם זה לייצוא. איך הם סוגרים מפעלים?

ראובן ריבלין;

שאלתי אותם אם שלושה שבועות לצורך בדיקה הוא קריטי או לא. הם אמרו לי; אם

אתה היום לא מקבל החלטה, המפעל יסגר.

אברהם (בייגה) שוחט;

מפעל שמייצא ב-120 מיליון דולר...



ראובן ריבלין;

ההיצף גרם להם למצב שאין להם את היכולת להמשיך לעבוד באותו היקף. מדובר

על פיטורי מאות פועלים וסגירת המפעל.

אריה בר;

הכי קל לי להגיד שנעשה מאמץ, נבדוק את הנתונים, ואני אבוא ואגיד כאן אם

יש היצף או אין היצף. אני בכלל לא מסתכל על "פרוטארום", אני מסתכל לטווה יותר

ארוך, ויש בזה סכנה גדולה. אנהנו פשוט נקבע מהיום תהליך חדש. לא יהיה מקרה אחד

שאנחנו נבוא לוועדה הזאת, שזה לא יהיה היצף או בקשה להיטל היצף בגין מה שהיה

בעבר. תמיד עולה הטענה שהיום זה לא רלוונטי.

אופיר פינס-פז;

אני מציע שתבואו עם נתונים מעודכנים. לא יכול להיות שהליך חקירה יימשך כל

כך הרבה שנים. זה מצב לא סביר.

ישראל כץ;

אני חושב שצריך להחליט, וצריך לההליט עכשיו. הגישה של נציגי ציבור, חברי

כנסת צריכה להתבסס על תוצרת מקומית ולא על ייבוא.

ראובן ריבלין;

אנחנו מדברים רק על היצף.

ישראל כץ;

אני הייתי מבין אם היו באות הרשויות המקומיות או רשות של מדינה אחרת

ומערערות. אני חושב שאם יש לנו את הסמכות לקבל החלטה על היטל לייבוא או לייצור

המקומי, אנחנו חייבים לעשות את זה, וכדאי לעשות את זה עכשיו.

ניסים דהן;

האם יש לנו סמכות להקטין את גובה ההיטל?

היו"ר אברהם רביץ;

רק בהסכמה.

ניסים דהן;

אני מציע להוריד את ההיטל ל-42 דולר. כיוון שפעם היה הפער 114 דולר, אז

הטילו 57 דולר.

דבי מילשטיין;

אנחנו הגבלנו את תקופת החקירה לשנים 1995,1996, ופתאום עכשיו אתם בעצם

רוצים לפתוח חקירה חדשה. זה יגרום לנו לפנות עוד פעם ליצרנים בארצות הברית.
אריה בר
אלה גם יצרנים שלא שיתפו פעולה.



דבי מילשטיין;

אנחנו באים לכאן אמנם אחרי בדיקות, ועדות מומחים, עדים, בית משפט, אבל

הפרוצדורה שניהלנו היתה סבירה וצודקת. הבדיקות היו בדיקות סבירות, כלכליות

ולגופו של עניין. לא היתה איזו שהיא חריגה שבעצם מצדיקה התערבות של ועדת

הכספים בשלב הזה, שהוא בעצם השלב הסופי של כל המערכת. ההיטל היה אמור להיות

מוטל ל-3 שנים. דווקא בגלל הנקודה שאתה מעלה, זה ירד לשנה.

אברהם (בייגה) שוהט;

אם מייבאים מהונגריה, מקוריאה ופה ההיטל הוא רק על האמריקנים...

אריה בר;

זה בדיוק העניין, אתה לא מטיל על כל העולם,

סמדר אלחנני;

בעוד אתם לא יכולים לבקש בדיקה נוספת של הנתונים, אתם כן יכולים לבקש

מהמשרד את השיקלול הכמותי של הנזק מול התועלת. כמה אנשים נפגעים וכמה זה עולה

לנו.

היו"ר אברהם רביץ;

אם תבוא בקשה מאלה שנפגעים מההיטל אתם באופן מיידי תבדקו אותה. אני מציע

שבשלב זה נטיל את החוק לחצי שנה.

דבי מילשטיין;

השר שלנו כבר אישר את השנה, ולכן פחות משנה...

אריה בר;

לא ברור מה צריכה להיות הפרוצדורה לעניין כזה.

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו מאשרים את דברי אריה, שאכן יהיה עיון מחדש. אנחנו אומרים חצי שנה,

כיוון שאנחנו באמת לא שלמים עם הדבר הזה. אם לקראת הצי השנה תבואו לכאן ותאמרו

שהנתונים הם עדיין נתונים אז נאריך לכם.

מי בעד בקשת הממשלה?

הצבעה

בעד- 8

נגד- 2

נמנע - 1

אושר



ג. צו הבלו על דלק (פטור) (תיקון).

א. יוסף;

אני מבקש לבטל את המס על נפט לייצור גז co2 היות והוא מהווה חומר ייצור

לייצור הגז ולא כחומר דלק. הכלל אצלינו הוא שדלק המחוייב במס הוא דלק שמשמש

כאנרגיה. היות וזה לא משמש באנרגיה אלא כהומר גלם, אנחנו פוטרים אותו מהמס.

אפשר לייצר 02C לא רק מנפט.

היו"ר אברהם רביץ;

בינתיים כן יש מס על זה?

א. יוסף;

בינתיים יש. לכן כאן על הבלו אני צריך אישור מוקדם מכם.

היו"ר אברהם רביץ;

מאושר.



ד. חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון) חוק מס

מכירת מקרקעין

היו"ר אברהם רביץ;

אין ויכוח בין חברי והוועדה לגבי הצורך לבטל את מס רכוש. אנחנו חושבים

שהחוק הזה איננו צודק. בעניין הזה אנחנו מקבלים גם את חוות דעתו המלומדת של מר

גבאי. אין לנו ספק שצריך לבטל את זה. מכיוון שאנחנו עוסקים בביטול חוק שאיננו

צודק, אז צריך לעשות את זה מה שיותר מהר. אנחנו גם צריכים לתת תשובות לחסר

המיסוי, אבל עלינו לעשות את זה מה שיותר מהר.

אני רוצה לברך את שר האוצר מאיר שטרית. אני חושב שזה נכון לבוא לוועדה

לעשות צדק, שנמשך לפי דעתינו קצת יותר מדי שנים. בימים ההם היו אילוצים כאלה

ואחרים לחוקק חוק כזה. אנחנו למדנו במשך השנים שהחוק הזה, חוק מס רכוש, הוא

חוק שהוא איננו צודק. אנחנו נרצה לראות אם אפשר יהיה לבטל את החוק לפני הראשון

לינואר 2000.

אברהם (בייגה) שוחט;

החוק הוא חוק שגם הקואליציה וגם האופוזיציה פועלים למען ביטולו. החוק הזה

הוא תבשיל משותף של כל מרכיבי הבית. יש עוד פרטים קטנים שצריכים לדון עליהם.

צריך לראות בזה חוק שבא במשותף על ידי הקואליציה והאופוזיציה כאחד.

האשם מחמיד;

אני מקווה שידידי מאיר שטרית יצליח לוודא שאכן החוק המעוות הזה יעבור מן

העולם. זחו חוק שמעוות את חייהם של הרבה אנשים במדינה הזאת. אני מקווה שלא

נחכה עם זה עד לשנת 2000.

אחמד סעד;

גם הקואליציה וגם האופוזיציה היו בדיעה אחת, שחוק מעוות כזה צריך לבטל.

השר מאיר שטרית הבטיח שהוא יעשה את הכל כדי לבטל את החוק. אסור לשכוח את

התרומה הגדולה של ועדת גבאי, שעלתה על העניין הזה והוכיחה לכולם שחוק הזה הוא

חוק מעוות.

טאלב אלסנע;

ביטול החוק זה צעד נכון להסרת העוול, להגשמת יישום מדיניות כלכלית צודקת

ונכונה וקיום הבטחות שניתנו בעבר. אני חושב שזאת התחלה נכונה לשר מאיר שטרית.

אופיר פינס-פז;

אני חושב שזה הישג חשוב מאוד של ועדת הכספים, שמאיר שטרית היה חלק ממנה

והיה מבין מגישי אחד החוקים. אני חושב שוועדת הכספים הצליחה במאמץ שנמשך כל

הקדנציה הזו לשכנע את הממשלה שהחוק הזה צריך להשתנות. אני רוצה להזכיר את דוד

מגן, שהיה סגן שר אוצר, ושהביא להקמת הוועדה הציבורית שיורם גבאי עמד בראשה.

אני רוצה לברך את עמותת "נמר", שהוכיחה שבלובי ציבורי אפשר לשנות עמדות.

חיים אורון;

מינויו של מאיר שטרית היה מאוחר מידי מטעמי בחירות, החוק מוגש כאן היום



מאוחר מידי מטעמי בחירות, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אני מקווה שנוציא

מתחת ידינו מלאכח תקינה.

שמואל הלפרט;

מאיר שטרית הוא היוזם ונושא הדגל של תיקון העוול של מס רכוש. זה מאוד

סמלי שבהופעתו הראשונה בתור שר אוצר בוועדת כספים הוא גם יביא לגמר הנושא של

תיקון מס רכוש.

משה עזריאל;

אני מבקש להגיד תודה רבה לוועדה. אני רוצה להודות במיוחד לשר מאיר שטרית,

שהיה אצלינו בכנס עמותה, הבטיח לנו הבטחות, יזם ועשה.

היו"ר אברהם רביץ;

אני מבקש מכבוד השר לומר לנו כמה משפטים על הפילוסופיה של הצעת החוק, מה

הם העקרונות וכו'.

מאיר שטרית;

זה לא חוק שלי לבד. החוק הוגש ונחתם על ידי עשרות חברי כנסת, מכל סיעות

הבית, כולל סיעת העבודה, מד"ע וחד"ש. רבים רבים רצו להביא לביטולו של החוק

הזה. דוח ועדת גבאי המליץ לבטל את החוק הזה לאלתר. התקיימו דיונים אחדים

בוועדה, בראשות היושב ראש רביץ, ולצערי הרב בגלל מדיניות האוצר דאז העניין

נסחב ונסחב. כאשר ראינו שהעניין נסחב ונסחב החלטתי לתפוס יוזמה כיושב ראש

הקואליציה ולהגיש הצעה כדי לבטל את המס הזה מן העולם.

סיכמנו בישיבה הקודמת של ועדת הכספים להקים ועדה משותפת לחברי הוועדה.

הצטרפו לוועדה הזאת יחד עם אנשי האוצר גם חבר הכנסת אופיר פינס-פז וחבר הכנסת

אברהם (בייגה) שוחט, וגיבשנו הצעה, שאני חושב שהיא הצעה טובה מכל הבחינות. אני

רוצה לבקש מחברי הוועדה להתגבש סביב ההצעה הזאת ולאשר אותה.

ההצעה מציעה לבטל את החוק מהראשון לינואר 2000, כלומר בעצם להפוך את מס

רכוש ל-0 החל מהראשון לינואר 2000. אין לי שום כוונה לשנות או לדחוף חזרה את

החוק הזה לחוק ההסדרים. מס משוחרר לא יוחזר. עצם העובדה ששותפים לביטול החוק

הזה חברי כנסת מכל סיעות הבית, קשה להעלות על הדעת שיהיה מישהו שיביא להחזרת

החוק בדלת האחורית דרך חוק ההסדרים.

אין שום חשיבות באיזה תאריך החוק מבוטל, אם זה בדצמבר או בינואר. גם אם

החוק מבוטל בדצמבר ומישהו באמת ירצה להחזיר אותו לחוק ההסדרים, הוא יכול באמת

להחזיר אותו לחוק ההסדרים. אין כוונה כזאת. לכן בדיון שעבר אני עמדתי על כך

שביטול המס יהיה רק לאחר הצגת חלופות.

אני רוצה להודות לציפי גל-ים ולכל אנשי אגף מיסים וכלכלה, שישבו על

המדוכה כדי להביא את החלופות האפשריות על-מנת לנסות לכסות את הפער התקציבי

שייוצר בגין ביטול מס רכוש. ואכן גובשו החלופות, שמהן בחרנו את החלופות שהבאנו
לפניכם. החלופות הן כדלקמן
ראשית, הטלה של מס מכירה, לפי המלצת ועדת גבאי, של

שניים וחצי אחוז על קרקעות ומלאי עסקי. אני מבקש להבהיר שדירות להשכרה בידי

יחיד לא חל עליהן מס מכירה. אם זה בידי חברה אז כן חל עליהן מס מכירה.

ראובן ריבלין;

זאת אומרת שהיום כל הרעיון של דירות להשכרה ובניית דירות להשכרה שלא



באמצעות יחיד יעבור מן העולם.

ציפי גל-ים;

רק כאשר הוא מוכר אותן.

ראובן ריבלין;

אז בואו נטיל עליהן את המס של 0.8%, ונקבע שחן בבחינת מלאי עסקי.
מאיר שטרית
אנחנו לא רוצים שימכרו אותן בכלל. הרווק הקיים היום של דירות להשכרה,

לצערי הרב לא מביא בניית דירות להשכרה. מספר הדירות שנבנו להשכרה על פי החוק

היום הוא אפסי. לכן הגשתי הצעת הוק פרטית של בניית דירות להשכרה, שאמורה לשנות

את כל הדבר הזה מהיסוד. לצערי לא היה מספיק זמן להביא את זה לקריאה ראשונה,

אבל אני מקווה שמישהו אחר בכנסת הבאה יוכל להמשיך את החקיקה הזאת מהמקום שבו

הפסקנו. אם אני אהיה במצב שאני נמצא בו היום כשר אוצר, אז אולי אני אזום חקיקה

ממשלתית בעניין הזה, שתביא לשינוי הגישה ולבניית אלפי דירות להשכרה.

מדובר על שניים וחצי אחוז מס מכירה על מלאי עסקי ועל קרקעות. זה לא כולל

את קרקעות המינהל, כי לא היה שום הגיון להטיל מס מכירה על קרקעות מינהל

ולהעביר כסף מכיס לכיס. פרט לזה, אנחנו מטילים מס מכירה של 0.8% על דירות

חדשות ברוטו, דהיינו חצי אחוז נטו. ראיתי היום את ההודעות של איגוד הקבלנים

בעיתונים. אין להודעות האלה שום הצדקה או טעם. גם אם קבלן היום יש לו קרקע

ורוצה לבנות עליה דירה, שזה תהליך שלוקח בממוצע 3 שנים, ב-3 השנים האלה הקבלן

משלם על הקרקע 1.2% מס ברוטו. הערך הכספי של זה הוא קצת יותר גדול מאשר חצי

אחוז נטו ממחיר הדירה. לכן הצעקה שלהם לא במקומה. לא יקרה שום אסון אם הם

יפסידו 0.8%.

אברהם (בייגה) שוחט;

מה יקרה בתקופת המעבר? מה יקרה אם הם ימכרו דירה בפברואר 2000 והם שילמו

את המס על המגרש כל השנים האלה?

מאיר שטרית;

לא יחזירו להם את מה שהם שילמו. חצי שנה יהיה מעבר.

ראובן ריבלין;

אדם שילם 40 שנה מס רכוש, זאת אומרת שהוא מילא את חלקו בתשלום למדינה

ולמעשה שילם את כל מחיר המגרש.
מאיר שטרית
מס רכוש הוא קיזז ממס שבח. חצי אחוז מתוך מחיר דירה זה כלום. מתוך 100

אלף דולר, חצי אחוז זה 500 דולר.
אברהם (בייגה) שוחט
בעמוד 2 למעלה כתוב: "על מכירת דירת מגורים מזכה כהגדרתה בסעיף 49 לחוק

מס שבח". זאת אומרת רק דירה שמזוכה לא צריכה לשלם מס שבח?



מאיר שטרית;

אמת.

אברהם (בייגה) שוחט;

אם יש לך שתי דירות ומכרת אותן בטווח של ה-4 שנים?

מאיר שטרית;

אחת ל-4 שנים אתה פטור.

אברהם (בייגה) שוחט;

למה שלא תכתבו שדירה יד שנייה בכל מקרה לא חייבת. הנוסח המשפטי שאומר שרק

דירה מזכה מוציא החוצה דירות יד שנייה...

מאיר שטרית;

הן פטורות, אלא אם הן משמשות לעסק. אנחנו מבטלים את ההנחה ממס רכישה על

דירה שנייה ושלישית. כזכור לחברי הוועדה, אני העברתי חוק בוועדה הזאת בקדנציה

שעברה, שעושה הנחה במס רכוש עד סכום של 120 אלף דולר בהיקף של חצי אחוז, במקום

המצב הקודם שהיה 60 אלף חצי אחוז. ימעל זה עוברים לשניים וחצי. הפטור אז או

ההנחה הזאת ניתנה לכולם. הכוונה שלי גם בהצעת החוק, אם תראו, היתה לדירת יחיד.

עכשיו אנחנו מבטלים את ההנחה הזאת למי שקונה דירה שנייה או שלישית להשקעה. אין

שום סיבה בעולם לתת להם את ההנחה הזו ממס רכישה. מי שקונה דירה שנייה או

שלישית נמנה על האוכלוסיות היותר חזקות.

אברהם (בייגה) שוחט;

מה בנוגע למישהו שקונה דירה שנייה והוא מתכנן לעבור אליה רק בעוד שנה?

מאיר שטרית;

עשינו זמן מעבר של שנה.

אברהם (בייגה) שוחט;

זאת אומרת שהוא משלם עם ההנחה גם לדירה השנייה. אם תוך שנה הוא לא מכר את

הדירה הראשונה אז הוא משלם?

מאיר שטרית;

אמת. אני חושב שחברתית ביטול ההנחה על דירה שנייה או שלישית זה דבר צודק.

ישראל כץ;

אתה מבטל כאן מסלול של השקעה במשק.

מאיר שטרית;

אני לא מבטל שום דבר. אתה לא תמנע מלקנות דירה בגלל שניים וחצי אחוז מערך

הדירה. מדובר על שינוי מדרגות מס רכישה למי שקונה דירה שנייה או שלישית בחצי

אחוז נוספים. עשינו חשבון שאם אתה קונה דירה ב-200 אלף דולר ומעלה, החצי אחוז



הנוספים שלך זה 129 דולר.

אברהם (בייגה) שוחט;

רוב העומס מוטל על אלה שקונים דירה שנייה או שלישית.

מאיר שטרית;

לכן החלופות נותנות תשובות. הן לא מסובכות. הן קלות ליישום ולביצוע. אני

מבקש מחברי הוועדה להתאחד סביב ההצעות הללו, כדי שנוכל להביא את הצעת החוק הזו

לקריאה שנייה ושלישית.

שמואל הלפרט;

כמה כסף זה יכניס לאוצר?

ציפי גל-ים;

815 מיליון שקלים לעומת 950 מיליון שקלים.

שמואל הלפרט;

מה יהיה לגבי החובות שאנשים חייבים?

מאיר שטרית;

את זה אנחנו נכניס לתקנות שנגיש לוועדת הכספים.

היו"ר אברהם רביץ;

הסוכנות היהודית ביקשה שנפטור אותה ממכירת נכסים.

אודי ברזילי;

לפי ההמלצות של ועדת גבאי מס המכירה הוא על הכל, לרבות קרקעות ונכסים

שהיו לקרן הקיימת. יש להם אמנה. צריך יהיה לפרש האם האמנה הזאת כוללת בתוכה גם

חבות במס מכירה, או לא. אם האמנה כוללת חבות במס מכירה, האמנה תגבר על החוק.

אם האמנה לא כוללת, ולדעתי היא לא כוללת, אז החוק יגבר.

חיים פיאלקוב;

יש הבדל משמעותי בין הפריפרייה למרכז. כאשר מרכיב הקרקע במחיר הדירה נמוך

כפי שקיים בפריפרייה...

מאיר שטרית;

אז גם מחיר הדירה נמוך.

חיים פיאלקוב;

בבאר שבע, למשל, מחיר הקרקע ומחיר הדירה יחסית נמוכים לעומת מרכז הארץ;

הרצליה, כפר סבא וכדומה. ההצעה כאן משפרת את מצבם של מוכרי דירות יוקרה במרכז

הארץ ומרעה את מצבם של מוכרי הדירות בפריפרייה. אני מבקש להביא את זה לידיעת

כולם.



מאיר שטרית;

אני אמרתי שחצי אחוז נוספים זה עדיין נמוך מתשלום מס רכוש של 3 שנים.

ההטבה היא יותר גדולה במרכז ואנחנו מודעים לזה, אבל זה שולי. רוצי אחוז על

תוספת למחיר דירה שקבלן ישלם זח לא משמעותי.

עינת רביד;

יש בעיה אחת עם סעיף 34אי. שם כתוב ששר האוצר יחיח רשאי לקבוע כללים בדבר

הקטנת חוב חמס. עדיין אנחנו מבקשים לחביא את תשומת לב הוועדה שלדעתינו יש פה

בעיה קשה, עם חשש לפגיעה בשיוויון. אנחנו מבקשים שזה יהיה בהסכמת שר המשפטים.

היו"ר אברהם רביץ;

לא. אני חושב שוועדת הכספים היא מספיק מכובדת. כאשר תבואו לכאן אנחנו

נשמע את ההערות שלכם ולא נאפשר שתהיה פגיעה.

נחום אברמוביץ;

לסוכנות היהודית מאז ומתמיד חיה פטור ממס רכוש, ממס שבח וממס רכישה.

הפטור הזה נובע בין היתר מאמנה שבין ממשלת ישראל ובין המוסדות הלאומיים.

החקיקה הזאת מבטלת את הפטור שחיה קיים מאז ומתמיד. אנחנו סבורים שיש להגיב על

הפטור הזח בחקיקה, ולציין שהפטור שחיה במוסדות הלאומיים עומד בעינו ואינו

מתבטל כתוצאה מהחקיקה הזאת.

היו"ר אברהם רביץ;

היועץ המשפטי של מס הכנסה אמר שהעניין הזה יבדק. יש חילוקי דיעות האם

האמנה הזאת כוללת או מרחיבח גם על הפטור הזה, או לא. הוא מעריך שלא, אבל יש

סברה שאומרת שכן. אני מציע שלא נעכב את החוק לגבי העניין הזה. אם אתם אכן

תגיעו להחלטה משפטית שהאמנה הזאת איננה מרחיבח, אז או שיוגש תיקון לחוק או לא

יוגש תיקון לחוק.

אנה שני ידר;

בסעיף 2ג' להצעת החוק יש סמכות לשר חאוצר לקבוע פטורים. אם יראו שיש פח

צורך, אני מניחה שיוכלו להשתמש בסעיף הזה, וכל זאת באישור ועדת הכספים.

אברמוביץ;

אם היינו סבורים שהאמנה גוברת אז אולי לא היינו מגיעים לפה.

היו"ר אברהם רביץ;

יכול להיות שהיא לא גוברת, ואז השר יוכל לתת פטורים.

אברמוביץ;

אם יאמר פה שבכללים שייקבעו אכן יישמר הצורך...

מאיר שטרית;

אני לא יכול להגיד, אני אומר נבדוק.



איטה ילין;

אנחנו היינו מבקשים שלקרקעות מדינה, על פי תקנון המינהל, גם כן ייקבע

שיעור מיוחד לתשלום מס חמכירה על פי המחיר נטו לאחר ההוצאות השונות הכרוכות

בכך, ולא על פי המחיר ברוטו שכולל בתוכו תשלומים נוספים. לגבי קרקעות שבהסדר

הקיבוצים, אנחנו מבקשים לשקול שנית מתן פטור ממס רכישה.

מאיר שטרית;

תגישו בקשה ונבדוק.

נלי מונין;

אנחנו מבקשים שלגבי דירת מגורים יחידה תשמר המדרגה של חצי אחוז.

אברהם (בייגה) שוחט;

האם זה ברור לחלוטין שדירת מגורים שנייה, שלישית או רביעית שנמכרת

בטווחים קצרים פטורה ממס מכירה?

מאיר שטרית;

פטורה.

סמדר אלחנני;

החוק הזה חוקק בהנחה שיבוא מקור אחר להכנסות תמורת ביטול ההכנסות ממס

רכוש. המרכיב העיקרי שמאפשר את ביטול מס הרכוש זה העניין הזה שיש פה עלייה

גדולה במס על רכישת מה שנקרא דירה שנייה. אני לא יודעת איך נבנה המודל הזה.

המודל הוא מודל דינמי. דירה שנייה כבר לא תהיה. גם בדירה הראשונה יש כאן

החמרה, אמנם לדירות יקרות, אבל המדרגה השלישית הופכת להיות 5%.

מאיר שטרית;

אנחנו יודעים את זה.

היו"ר אברהם רביץ;

מי בעד הצעת החוק של חברי הכנסת, כפי שהוצגה על ידי שר האוצר, להגשה

לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה

בעד - 5

נגד - 0

אושר



ה. שינויים תקציבייים

היו"ר אברהם רביץ;

בקשה מספר 0011 של הקרן השוויצרית מאושרת. בקשה מספר 0012 - עבודת פיתוח

בפרוייקט דרום הקריה מאושרת. בקשה מספר 0013 - משרד הבינוי והשיכון מאושרת.

בקשה מספר 0014 - משרד העבודה והרווחה מאושרת. בקשה מספר 0017 מאושרת. בקשה

מספר 0019 מאושרת. בקשה מספר 0020 ו0021 מאושרת. בקשה מספר 0024 מאושרת. בקשה

מספר 0025 מאושרת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45

קוד המקור של הנתונים