ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 20/01/1999

אגרת הטלוויזיה לשנת 1999; תקציב ערוץ 3 לשנת 1999; תקציב רשות השידור לשנת 1999

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 364

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. גי בשבט התשנ"ט (20 בינואר 1999). שעה 9:00
נכחו
חברי הוועדה; אברהם רביץ - היו"ר

נסים דהן - מ"מ היו"ר

היים אורון

יצחק כהן

מיכאל נודלמן

שאול עמור

אופיר פינס-פז

אברהם שוחט

מ"מ: זאב בוים

יצחק וקנין

ראובן ריבלין

מוזמנים; גיל סמסונוב - יו"ר רשות השידור

אירי פורת - מנכ"ל רשות השידור

מוטי לוי - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

אבי כץ - מנהל אגף הגבייה, רשות השידור

אמנון נדב - רשות השידור

יאיר שטרן - מנהל הטלוויזיה, רשות השידור

חנה מיצקביץ - יועמ"ש, רשות השידור

כוכבה שלום - משנה ליועמ"ש, רשות השידור

אורן הלמן - עוזר יו"ר רשות השידור

יוסף בראל - רשות השידור

יואל נווה - משרד האוצר

ליאור ברון - אגף תקציבים, משרד האוצר

גד לו ין - משרד האוצר

ישראל מידד - האגודה לזכות הציבור לדעת

יועצת משפטית; אנה שניידר

יועצת כלכלית; סמדר אלחנני

מנהל הוועדה; איוור קרשנר

קצרנית; תמר פוליבוי

סדר-היום; 1. תקציב רשות השידור לשנת 1999.

2. תקציב ערוץ 3 לשנת 1999.

3. אגרת הטלוויזיה לשנת 1999.



1. תקציב רשות השידור לשנת 1999

2. תקציב ערוץ 3 לשנת 1999

3. אגרת הטלוויזיה לשנת 1999

היו"ר אברהם רביץ;

אני פותח את הישיבה. בוקר טוב מר גיל סמסונוב, אני מברך אותך על תפקידך

כיושב ראש רשות השידור.

גיל סמסונוב;

אני מעדיף להתחיל בכמה מילים כלליות, ומר מוטי לוי ימשיך יותר לגופו של

התקציב, אלא אם כן המנכ"ל יגיע בינתיים. אני רוצה לומר לכם בשם חברי הוועד

המנהל וחברי המליאה של רשות השידור שבהחלט היינו בהתלבטות די קשה בנושא של

התקציב,. מאחר שנכנסנו לתפקיד בתחילת נובמבר, ולא היה סיפק בידינו להיכנס

לעובי ו של התקציב כפי שרצינו להיכנס.

מאחר שמוסכם על כל חברי הוועד המנהל והמליאה שאנחנו חייבים בתכנית הבראה

מרחיקת לכת על מנת להבריא את רשות השידור ולהביא אותח מוכנה לעידן התחרותי

שאנחנו נמצאים בעיצומו, הייתי אפילו מרחיק לכת ואומר - ואני מרשה לעצמי לומר

גם בשם חברי הוועד המנהל - שלרשות השידור יש שתי אלטרנטיבות: אחת - לערוך

התייעלות מרחיקת לכת בשנה הקרובה ולחיות, להתחרות ולהצליח; השנייה - לא לעשות

תכנית הבראה ולהישאר הרחק מאחור, כאשר אנחנו מדברים על כך שהתקשורת נפתחת יותר

ויותר, השמיים נפתחים יותר ויותר, ואנחנו נכנסים לעידן ה-DBS, ולכן חובה שרשות

השידור תחסוך כספים בשומן הקיים ותיקח את הכספים האלה לתכניות ולפעולות על מנת

להתחרות.

זה הבסיס למה שאנחנו חושבים. יש על זה הסכמה בוועד המנהל בוועדת הכספים

מקיר אל קיר. נדמה לי שאף פעם לא היתה הסכמה כזאת בין כל החברים שלנו, שאנחנו

חייבים לעשות מהלך. בתקופה הזאת שוחחנו כמובן רבות עם ההנהלה, עם המנכ"ל ועם

מנהלי המדיה, ומוסכם גם עליהם שחייבים לערוך את תכנית ההבראה הזאת.

היה ברור לנו שבגלל הזמן הקצר מאז שנכנסנו לתפקיד נוכל לעשות אך ורק צעד

ראשון בדרך לתכנית הבראה. אני מזכיר לחברי ועדת הכספים שיש לנו סמכות להעביר

כספים מסעיף לסעיף במהלך השנה, ובכוונתנו המלאה לעשות שימוש באפשרות הזאת

שלנו, ואנחנו אפילו התחייבנו כלפי עצמנו וגם הודענו בישיבת הממשלה - ואני מרשה

לעצמי גם להודיע כאן, בשם מוסדות הציבור לפחות - שאנחנו מחוייבים להכין תכנית

הבראה עד לאחד באפריל ולהתחיל גם את מימוש ההעברה מסעיף לסעיף, כאשר כל

כוונתנו היא לקצץ בשומנים ולקצץ בדברים שמיותרים ושמוסכם על כולנו שהם

מיותרים.

אבל צריך קודם כל להתחשב בעובדים. יש לנו הרבה מאד עובדים נאמנים וחרוצים

שעבדו במשך שנים רבות, וכיום במצב הנוכחי אם הם "יילכו הביתה", הם יילכו

בתנאים מחפירים, כשאין לנו שום כוונה להיות שותפים לדבר כזה. התחלנו במגעים עם

נציגי משרד האוצר, וברור לכולנו שהם שותפים מאד מאד מרכזיים. אנחנו רוצים את

המעורבות שלהם בתהליך הזה, מאחר שכדי לעשות את ההבראה האמיתית, כדי ליישם גם

את הדוחות שהיו לפנינו וכדי להביא לכך שיהיו פחות עובדים - שכיום חלקם לא עובד

- ויותר פעולות, אנחנו צריכים את העזרה של כולם.



עשינו בתקופה הזאת - כשאני אומה "עשינו", אני מתכוון להנהלה, תוך גיבוי

שלנו - מספר פעולות שאני רוצה לציין אותן באופן כללי: הסכון של 15 מיליון

שקלים שהועבר משומנים לתכניות ופעולות, והיתה החלטה של הוועד המנהל שהוגש לו

דוח מטעם ההנהלה - מטעם המנכ"ל - שאנחנו מתחייבים לקצץ עוד 8 מיליון שקל בשנה

הזאת על ידי סגירת יחידות בלתי יעילות. אנחנו לא יכולים לעשות את זה כרגע,

מכיוון שזה תהליך ומדובר כאן, כמובן, בטיפול מחלקה-מחלקה, או יחידה-יחידה.

בפני יושב ראש ועדת הכספים של המליאה, בפניי ובפני המשנים - סגן יושב ראש

ועדת הכספים והמשנה שלי - הוגש גם נייר שבו מפורטות היחידות שאמורות להיסגר

במהלך השנה. העדפנו לא לעשות את זה באופן פומבי, על מנת שלא נעורר סערות בכל

רשות השידור, אלא לפעול צעד אחר צעד עם בחינה יסודית של כל צעד כזה. מדובר ב-8

מיליון שקל שכמובן יסייעו רבות לתקציב הפעולות שלנו.

הצעד האחרון היה צעד שנבע ממגעים עם משרד האוצר, 7 מיליון שקל שיעברו

לקרן פרישת עובדים, שהם מתוך ה-4% של המדד. הסעיף הזה יהיה בפיקוה של משרד

האוצר. נדמה לי שאחר כך מר מוטי לוי או אנשי האוצר יוכלו לפרט בעניין.

הדברים שנעשו ממש בשבועיים האחרונים - וזה כבר לאחר אישור התקציב - הם

התחלה בפעולות המשמעותיות - כפי שאמרתי לפני כן - שבכוונתנו לעשות במהלך השנה,

שהם הטיפול בנושא של "בוקר טוב ישראל", תכנית הבוקר של הטלוויזיה. אולי קצת

בניגוד למה שכתוב בעיתונים, אומר שכוונתנו בהחלט היתה להגיע לתוצאה שהושגה.

הכוונה לא היתה להוריד תכנית בוקר, זאת אומרת: היתה על זה הסכמה בוועד המנהל

ובמליאה שאין לנו עניין להוריד את תכנית הבוקר.

כמובן שלהנהלה ולמנהל הטלוויזיה אין עניין להוריד את תכנית הבוקר, אבל

תכנית הבוקר היתה אחת הדוגמאות לכך שהיו כאן - נקרא לזה בעדינות - עודפים

גדולים מאד שהמערכת לא היתה זקוקה להם על מנת להפעיל את תכנית הבוקר. אני יכול

לומר בהערכה שנחסכו כ-4 מיליון שקלים שיהיו במהלך השנה לעומת מה ששנה שעברה

הוקצב לתכנית הבוקר, וזוהי אחת הדוגמאות לכך שאנחנו צריכים לעשות את הטיפול

בתוך הרשות.

ישבתי בוועד המנהל הקודם בראשות פרופסור שפירא, שהיא אחד האנשים היותר

ענייניים, יותר רציניים ויותר מוערכים, שאני לפחות עבדתי איתם בהיי, והיה

נסיון גדול מאד להגיע לדברים שאנחנו עושים כאן. הלק גדול ממה שאנהנו עושים

היום מבוסס על המסקנות של פרופסור שפירא במהלך שלוש השנים האלה, וגם חברים

שנמצאים במוסדות לוקחים איתם את המסקנות שלנו משלוש השנים האחרונות.

המסקנה שלנו היא ברורה - אני לפחות אומר את כאן, ואני אומר את זה גם כאן

בצורה הרשמית ביותר - לנו אין כוונה להיות בגוף הזה אם אנחנו לא מצליחים לעשות

תכנית הבראה. אין כאן שום קשר לשום עניין פוליטי או עניין של מישהו שרוצה

לפגוע ברשות השידור - ואני רוצה שהדברים יהיו מאד ברורים - מכיוון שגם בוועד

המנהל וגם במליאה יושבים אנשים מזרמים שונים ומגוונים שונים. אם לא נצליח בשנה

הזאת לעשות צעדים דרמטיים להבראת רשות השידור, אין טעם שנשאר שם, אני לפחות

יכול לומר את זה בשם עצמי. זאת כוונתנו, זה רצוננו, ובזה רוב זמננו נעסוק.
מוטי לוי
אציג קודם כל את התקציב הכללי שמסתכם ב-736 מיליון שקלים, התקציב השוטף

של רשות השידור. התקציב הזה, למעשה, מבוסס על ההכנסות הצפויות של רשות השידור,

משום שרשות השידור פועלת כידוע כמשק סגור. ההכנסות שלה הן שמשמשות בסופו של

דבר את התקציב, הכנסות עצמיות.



בתקציב הזה יש הפחתה ריאלית לעומת התקציב של שנה שעברה, וזה נובע מחובת

מקדם ההתייעלות שהוטלה על רשות השידור, מקדם התייעלות בשיעור של 5%, וזאת

בהשוואה למקדם התייעלות של 2% שקיים באגרות אחרות במשק. הדבר מפחית בצורה מאד

משמעותית את היכולת של רשות השידור לפתח ולהתפתח, ולכן גם הפעילות של רשות

השידור נעשית בתוך מסגרת יותר מצומצמת.

ולמרות זאת, התקציב הזה מסמן מגמות של הפחתה בסעיפי השכר על ידי החלטות

שהתקבלו בהנהלה ובוועד המנהל והעברת תקציבים לסעיפי הפעולות, כך שאותם סכומים

שייחסכו מסעיפי השכר יוכלו לתגבר את סעיפי התכניות בטלוויזיה וגם את סעיפי

התכניות ברדיו.

התקציב מושפע גם מהסכמי השכר העתידיים להיחתם במשק ומשפיעים על רשות

השידור.

חיים אורון;

האם אתה מוכן להסביר את העניין של 5%? עשיתי חשבון שההפרש בתקציב הוא

6.6%, אז איפה נמצאים ה-5%?

מוטי לוי;

משמעותם של ה-5% הפחתה מגובה האגרה ולא מגובה התקציב. לרשות השידור יש גם
הכנסות אחרות
פרסומת וכדומה, שקצת מכסות, אבל בסך הכל יש קיצוץ ריאלי של 2%

בתקציב רשות השידור.

חיים אורון;

ויש עלייה נומינלית של 6.6%.

מוטי לוי;

6.6% לעומת עלייה של כ-9.6% בעלויות, כלומר; בסך הכל יש כאן ירידה של 5%

מגובה האגרה שמשפיעה על ירידה של כ-3% מסך כל התקציב.

אני חוזר לנושא של הסכמי השכר, שאף אחד עדיין איננו יודע מה יהיו התוצאות

של אותם ההסכמים שעומדים בפתח. לקחנו בחשבון בתקציב כאן שסעיפי השכר יגדלו ב-

4.6%, ובנוסף לכך הצגנו רזרבה לשכר למקרה שהסכמי השכר או ההתייקרויות יעלו

מעבר להתייקרות שאנחנו אומדים אותה כרגע.

הצגנו גם בנוסף לכך קרן מיוחדת השנה, שתשמש למימון ההתייעלות ברשות

השידור בגובה של 7 מיליון שקלים. הקרן הזאת נועדה למימון תנאי פרישה לעובדים

שיפרשו על מנת לתמרץ את נושא הפרישה.

אחד משני מקורות נוספים שהם חשובים בתקציב רשות השידור מבחינת ההכנסה הם

הנושא של פרסומת ברדיו. הנחנו תוספת של 12% באומדן ההכנסות שלנו, שמתבסס על

הביצועים של שנת 1998 שהיו טובים. יחד עם זה, אנחנו צריכים לזכור שאנחנו

נמצאים בשנת מיתון, והמשק יכול להגיב גם בצורה אחרת.

המקור האחר הוא אגרת הרישוי. אגרת הרישוי, שבעבר היתה אגרת הרדיו ברכב,

תוסיף לנו על תקציב רשות השידור עוד כ-13% מסך הכל ההכנסות. היא תוקצה בתוספת

של כ-7% וצריך לקחת בחשבון שיש ירידה כבר שנה שנייה בהיקף מכירות הרכב, וזה

משפיע ישירות על ההכנסות שלנו מהמקור הזה.



נסים דהן;

האם אפשר לקבל פירוט על הכנסות שונות?

מוטי לוי;

הכנסות שונות הן הכנסות שנובעות בעיקר משיווק של רשות השידור, ממכירת

תעתיקים ומכירת תכניות וכיוצא בזה, וגם הכנסות ממימון מיתרות כספים שבבנק

בתקופות מסויימות.

אברהם שוחט;

פרסומת זה בעיקר ברדיו?

מוטי לוי;

הפרסומת רק ברדיו, אבל יש תשדירי שירות ותשדירי חסות בטלוויזיה שהיקפם

הרבה יותר קטן בתוך התקציב.

נסים דהן;

זה הסעיף הבא, הכנסות מתשדירי שירות.

מוטי לוי;

כן, חלקו קטן מאד, משום שאנחנו לא יכולים להתחרות בפרסומות האמיתיות

שמתפרסמות בערוץ השני כי יש לנו כאן מגבלה.

גובה האגרה יהיה 533 שקלים לעומת 512 שקלים, עלייה של 4% לעומת שנת 1998.

אני רוצה לציין שבמהלך שנת 1998 אושרה תוספת לאגרה בגין הפטור שניתן בחוק

האזרחים הוותיקים, חוק הגמלאים, שהעניק להם 50% פטור מאגרת רשות השידור, וזה

בא לפצות על ההפרש ועל החסר שנוצר בהכנסות רשות השידור.

אני רוצה לציין שעליית האגרה נשחקת כל שנה. אנחנו סופרים את זה כבר מ-

1985, ובאופן מצטבר להיום יש שחיקה של 33%.

אברהם שוחט;

בכמה גדל מספר המקלטים?

נסים דהן;

./'2.

אברהם שוחט;

משנת 1985?

נסים דהן;

לא, משנה שעברה.
מוטי לוי
כן, יש עלייה של כ-1.5%-2% לשנה בממוצע, אבל יחד עם זה השחיקה היא במחיר

ולא בכמות.

נסים דהן;

מלבד העובדה שיש העמקת גבייה שלא דיברתם עליה. 95% גבייה לעומת 50%-60%

בשנים קודמות.

אברהם שוחט;

אם זה 2% לשנה במשך 15 שנים, זה נותן 30% - - -

מוטי לוי;

יחד עם הגידול במספר משקי הבית, יש גם גידול במספר הפטורים. כל שנה

מתווסף פטור נוסף למשלמי האגרה, והיום אנחנו עדים למצב שבו חסרים לנו רק בגין

הפטורים יותר מ-130 מיליון שקלים.

חיים אורון;

אבל סך כל הגבייה מאגרות עולה משנה לשנה. באופן ריאלי זה מספר יותר גבוה

משנה לשנה.

מוטי לוי;

אבל הפוטנציאל קטן, הבסיס קטן. המספר גדל בגלל שנעשים מאמצי גבייה הרבה

יותר גדולים וחודרים לאוכלוסיות שלא מגיעים אליהן, אבל בסך הכל, ככל שהבסיס של

גביית המס הזח קטן, אנחנו נמצאים במצוקה הרבה יותר גדולה.
אברהם שוחט
ההכנסות מגבייה הן נטו אחרי הנחות?

מוטי לוי;

כן.

נסים דהן;

ואחרי הוצאות גבייה.

מוטי לוי;

לא, הוצאות הגבייה מסתכמות בכ-8% מסך הכל הגבייה.
חיים אורון
אגף כספים - 80 מיליון שקל. אמנם לא הכל זה גבייה.

נסים דהן;

המון כסף.



מוטי לוי;

8% מסך הכל הגבייה של האגרות.

חיים אורון;

זה לא הכל, יש דברים נוספים.

מוטי לוי;

תקציב הפיתוה של רשות השידור הוא תקציב שהוא ממש מצהיק מבחינת הגודל שלו,

17.5 מיליון שקלים בלבד. לגוף בסדר גודל כזה שמנהל מערכת כספית כזאת גדולה זה

באמת מצחיק, אבל זה פשוט כורח. אין לרשות השידור מקורות לממן את הפיתוח. היא

מממנת אותו מהתקציב השוטף שלה, וכשצריך לממן את זה מהתקציב השוטף, תמיד נשאלת

השאלה אם מורידים תכניות כדי לממן יותר פיתוח והתוצאה היא באמת תקציב מאד נמוך

שאינו מאפשר פיתוח אמיתי, הוא בסך הכל מאפשר לנו לכבות שריפות.

בתקציב הזה מופיע גם כהוצאה מותנית בהכנסה תקציב של האירוויזיון לשנת

1999 שיתקיים בירושלים. התקציב הזה מבוסס כולו על מקורות חיצוניים, פרט לכוח

העבודה הפנימי והאמצעים הפנימיים שהרשות בעצמה תצטרך להקצות לעניין הזה. איגוד

השידור האירופי הוא שמממן חלק גדול מהתקציב הזה, כ-3 מיליון דולר שזה 12.3

מיליון שקלים מתוך התקציב.

ביקשנו שתקציב המדינה ישתתף במימון האירוע הזה, ואנחנו עדיין לא קיבלנו

את האישורים בכתב, אם כי זה נמצא בדיונים מתקדמים. אנחנו צופים גם שיהיו

הכנסות מחסויות בגין האירוע הזה בסדר של 2 מיליון שקלים.

אני רוצה לציין שתקציב רשות השידור שמוגש כאן כבר מוגש באיחור. לוועדת

הכספים הוא הוגש באיחור של לפחות חודש ימים, אולי אפילו יותר מזה.

יצחק כהן;

למה כל שנה אתם מגישים אותו באיחור?

מוטי לוי;

בגלל סיבות שלא נעוצות בוועדת הכספים, כמובן. אבל התהליכים שהתקציב הזה

עובר הם תהליכים די ארוכים ומייגעים, החל מדיונים בתוך רשות השידור, אחר כך

באישורים במוסדות רשות השידור, וכזכור לכם המוסדות של רשות השידור נקבעו בסמוך

לסוף השנה די מאוחר השנה והיה צורך להמתין עד שהמוסדות יתקיימו, עד שהמוסדות

יקימו את ועדת הכספים שצריכה לדון. בוועד המנהל כל הדיונים האלה לקחו זמן. גם

בממשלה לא כל כך התקדמנו מהר, כך שהתקציב מגיע באיחור רב.

זה מציב אותנו במצב שאנחנו לא יכולים לגבות את האגרה. היינו צריכים כבר

לגבות את האגרה מהאחד בינואר, והכספים האלה שלא נגבים הסרים לתקציב רשות

השידור. אנחנו נמצאים היום במצב שבו רשות השידור כבר הפסיקה לשלם תשלומים

לספקים ולנותני שירותים וביקשה דחייה בתשלומים כי אין לה מימון לממן את התקציב

הזה ואת התשלומים האלה.

אם התקציב הזה יאושר כאן, עוד השבוע אנחנו מקווים, יש סיכוי שנוכל לראות

כספים מהאגרה לקראת סוף חודש פברואר, כי ברגע שאנחנו צריכים עוד להדפיס את

האגרות ולשלוח לבתי האזרחים עובר זמן ואז האזרחים מקבלים 30 יום כדי לשלם את

האגרה, כלומר; חודש פברואר משמעותו בסוף פברואר. אנחנו מצויים ממש במצוקה,

ואנחנו פונים בזאת גם לעזור לנו בנושא הזה.



מ"מ היו"ר נסים דהן;

יש לי שאלה ליועצת המשפטית שלנו. האם תקציב רשות השידור מנותק לגמרי

מתקציב המדינה? זאת אומרת, האם יכול להיות מצב שתקציב המדינה לא מאושר ותקציב

רשות השידור מאושר?

סמדר אלחנני;

אין שום קשר.

אנה שני ידר;

תקציב רשות השידור מבוסס ברובו הגדול על האגרה.

אברהם שוחט;

דרך אגב, אני גם מציע לקשור את תקציב הרשות לעניין חוק המועצות הדתיות.

אולי לחוק פרסום תועבה ולחוק כשרות? אפשר לצרף את זה למשהו.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

אם אתה מביא את זה, אני מאמץ את זה מייד, רק תציע את זה בכתב.

אברהם שוחט;

מה פתאום שיעבירו עכשיו חוק? הכשרות בסדר כבר? פרסומי תועבה בסדר?

יצחק כהן;

הסתה זה בסדר?

אברהם שוחט;

הסתה - איך שאתה רוצה. כי באמת אני לא מבין למה המדינה מתנהלת - -

יצחק כהן;

אולי תהליפו גימיק?

מוטי לוי;

אני רוצה לציין עוד נקודה אהת. בתקציב הרשות יש סעיף של תשלום עבור אגרת

התדרים למשרד התקשורת, לממשלה, שבשנת 1998 הסתכם ב-15.5 מיליון שקלים. לשנה

זאת הצבנו בתקציב הזה תוספת של התייקרות מדד, בערך כ-8%, שזה 16.7 מיליון שקל.

אתמול בדיון בוועדת הכספים של הכנסת אושרה העלאה של האגרה הזאת ב-35%

לשנת 1999 החל מחודש יולי, וזה יוצר חור בסעיף התקציבי הזה של כ-2%-2.5%

מיליון שקלים בתקציב רשות השידור, עוד לפני שהתקציב אושר.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

אם תשארו באותם תדרים, יכול להיות שתחזירו חלק ואז לא תצטרכו להוציא את

ההוצאה הזאת. הרי על זה היה הדיון אתמול, נכון?



מוטי לוי;

נכון, בדיון אתמול נאמר שצריך להחזיר תדרים, אבל גם בלי לפגוע בצופים

ובמשלמי האגרה.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

אדוני הבר הכנסת עמור.

יצחק כהן;

שר.
מ"מ היו"ר נסים דהן
הוא עוד לא התמנה לשר, אבל נברך אותו שזה יהיה מהר ובקלות. אדוני מוזמן

להצטרף לדיון.
מוטי לוי
אני רוצה להביא בפני הברי הוועדה נתון שגם מופיע בספר התקציב. בכל מדינות

אירופה משלמים אגרה לטלוויזיה ולרשות השידור הממלכתית. בכל מדינות אירופה, גם

ברשויות השידור שיש בהן גם פרסומת בטלוויזיה, התשלומים הם יותר גבוהים מהאגרה

של רשות השידור.

השהיקה של אגרת רשות השידור היא באמת קריטית מבהינת האפשרות של רשות

השידור לתפקד עם תשעה ערוצי רדיו ועם שני ערוצי טלוויזיה, כשערוץ 3 וערוץ 1

היום ממומנים בלעדית על ידי רשות השידור, פרט להשתתפות של הממשלה של 10.9

מיליון שקל במימון ערוץ 3, וזאת הפחתה של כ-50% לעומת המימון שהיה לפני

שנתיים, כך שאנהנו כאן סופגים, מלבד מקדם ההתייעלות של 5%, גם הפחתות בשיעורי

ההשתתפות של התקציב שמצטברות לסכומים הרבה יותר גדולים.

מיכאל נודלמן;

מר מוטי לוי, מה עם תרגום מבט לרוסית?

מ"מ היו"ר נסים דהן;

חבר הכנסת נודלמן, תהיה לך רשות דיבור ואז תגיד את דברייך. עכשיו נשמע את

המשלחות.

ישראל מידד;

זאת פעם שלישית שאני פה, ואני מאד מודה לוועדה על האירוח. את עיקר הטענות

שלנו כתבנו במכתב שמונח לפניכם, ולא אעבור על המכתב.

אני רוצה לדבר על הקונסנסוס שלנו במידה מסויימת. היתה תקופה של יושב ראש

ומנכ"ל אחרים, ואנחנו גם עושים את זה השנה, דהיינו: הביקורת שלנו היא לגופו של

עניין באופן מקצועי של ניהול משק הכספים של רשות השידור. כמובן שמדובר בכספי

ציבור, ועל כן אנחנו באים כדי להצביע בפני חברי הוועדה על כמה נקודות חדשות

בנושא התקציב המוגש לפניכם.



החשוב ביותר הוא כמובן עקרון השקיפות, מכיוון שאנחנו מדברים כאן על

תקשורת, הרי שבכל תחום אחר התקשורת מתגאה על היכולת שלה להיכנס גם לתוך משרדים

ממשלתיים, ואני חושב שחלה התאמה והקבלה גם בעניין הזה.

שלוש נקודות עיקריות. קודם כל, אני קובע לפי מה שאנחנו רואים וגם לפי

ההערות של היועצת הכלכלית של הוועדה, שבכל זאת יש תופעה מסויימת של ניהול כספי

לוקה.

שנית, באגודה אנחנו מתרשמים שיש חוסר התמודדות עם בעיות כרוניות של רשות.

אמנם היושב ראש החדש הבטיח תכנית הבראה, אבל רק בחצי השנה האחרונה, אנחנו

מתרשמים מהצהרות שהתפרסמו בעיתונים, שהיכולת להתמודד עם הבעיות האלה היא לא

כפי שחשבו בחתחלה. אני מקווה שלקראת סוף השנה לא אצטרך להתרשם עוד פעם מהבטחות

שמיתרגמות לגרעונות.

שלישית, יש למשל בעיות של שכר שוועדות שנים רבות מטפלות בזה. אם לא יפתרו

בעיות אלה, שוב נצפה בשנה הבאה באותן תופעות קשות ושליליות, כשאני חושב שחברי

הכנסת ונציגי הציבור חייבים לדאוג לטפל בכך.

חיים אורון;

מר ישראל מידד, זה נשמע לי כמו האגודה לאיכות השלטון. בשנים הקודמות באתם

לכאן עם רשימת עיוותים ופוליטיזיה, ועכשיו הכל בסדר.

ישראל מידד;

לא נכון, אני חולק על דעתו של חבר הכנסת הנכבד, החבר שלי משנים עברו מעבר

למסדרון. לא נכנסנו בשלוש השנים שהיינו פה, כולל השנה, לתכנים של תכניות או

מדיניות שידור של רשות השידור. הכל מבוסס על ניתוח חשבונאי, כפי שגם עשית על

אחוזים פה ושם לפני כמה דקות.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

אחרי כן ישיבו נציגי רשות השידור לטענות, כדי שנוכל לשחרר את המשלחות.

הדיון יהיה רק של חברי הכנסת עם נציגי רשות השידור.
סמדר אלחנני
יש לי כמה הערות עקרוניות. האגרה בשנה שעברה היתה 466 שקלים. ההעלאה השנה

היא ב-14.4%. זה שבמהלך השנה היא הועלתה ל-512 שקלים זה כיסוי מדיניות

סוציאלית של הממשלה, כי הממשלה והכנסת החליטו לתת הנחה לגמלאים באגרה. את

ההנחה לגמלאים לא צריכים לשלם יתר משלמי האגרה. זה צריך להתשלם מתקציב המדינה,

כי זאת מדיניות חברתית.

לכן האגרה עלתה ביותר מהמדד, ב-14.4%. כל הזמן מציינים מקדם התייעלות של

5%, שזה לא ברור. מה 5%? התקציב צריך להיות יותר קטן? תקציב הפעולות צריך

להיות יותר קטן?
זה מוליך אותי לשאלה
מי משלם עבור מדיניות סוציאילית ומדיניות

בינלאומית? למשל, גופים קונסולריים פטורים מאגרה. האם רשות השידור צריכה לשלם

עבור זה?



מניתי בעמוד השני והשלישי את כל מקבלי ההנחות והפטורים. חלקם המשרדים

הממשלתיים משלמים והלקם לא משלמים. במה אשמה רשות השידור בכל מיני ההלטות של

הכנסת ושל הממשלה? לכן צריך גם לסמן את זה, ואם אומרים שלזה יש פטור, צריך

לסמן באיזה תקציב של משרד רשום הסכום לרשות השידור.

אותו דבר עם האירוויזיון. לפי דעתי, האירוויזיון לא רשום פה. לא רשום

בתקציבי המשרדים האהרים במה הם משתתפים בכיסוי הוצאות האירוויזיון ומי יישא

בזה.

בשנה שעברה הוק לאזרחים ותיקים התקבל אחרי שאושרה האגרה לרשות השידור,

ולכן קרה מה שקרה, הגדילו את האגרה. השנה יודעים שעד שלא תשנה הכנסת את

החלטותיה, ההנחה לאזרחים ותיקים היא 50%, שזה בערך 60 מיליון שקל במחירי השנה

בערך. איפה רשומה המקבילה של זה באיזשהו משרד ממשלתי שצריך לכסות את זה לרשות

השידור? אני חושבת שבמהלך השנה לא צריך יהיה להגדיל את האגרה.

יש לי אוסף של התקציבים שלכם מכל השנים, ועד היום אני לא מצליחה להבין

למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים שיא כוח אדם. האם זה התקן או המצבה?

יצחק כהן;

למה, המנכ"ל החדש הבהיר, והוא מייד יתייחס לזה.

סמדר אלחנני;

אני מסתכלת על מה שכתוב פה.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

נציגי רשות השידור מייד יענו.
חיים אורון
בסוף יענו.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

לא, אני רוצה לשחרר את המשלחת.

חיים אורון;

אבל גברת אלחנני לא במשלחת.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

מכיוון שחלק מהתשובות גם מיועדות למשלחת, הוא יתן עכשיו תשובות למשלחת.

נשחרר אותה ונקיים דיון בין חברי הכנסת לרשות השידור.

מוטי לוי;

קודם כל, אני רוצה להגיב לאמירה, שאני רוצה לכנותה סתמית, שברשות השידור

יש ניהול כספי לא תקין.



ישראל מידד;

לוקה.

מוטי לוי;

לוקה זה לא תקין מבחינתי, וזאת אמירה סתמית שאין בה כלום מן האמת ואני

פשוט מתרעם עליה, כי אין שום דוגמה ספציפית שהנציג הציג בפני הוועדה, אבל הוא

בא עם סיסמה שיש כאן ניהול כספי לא תקין, וזאת אמירה מאד חמורה.
ישראל מידד
האם אתה מתכוון לשאלות האלה?
מוטי לוי
לא שלחת אליי שום שאלה. עכשיו הבאת בפני הוועדה אמירה שהיא סיסמה.
ישראל מידד
וגם תשע שאלות.
מוטי לוי
שזה ניהול כספי לוקה. ניהול כספי לוקה זאת אמירה חמורה ואני מאד מאד מוחה

עליה.
ישראל מידד
וזכותך להתרעם כמו שזכותי לומר את זה.
מוטי לוי
אז זאת תשובתי.

הנציג גם נגע בנושא של מחלות כרוניות של כוח אדם ושכר ברשות השידור, ואני

מציע שמנכ"ל רשות השידור יתאר בפני הוועדה את הדרכים ואת התכניות לטפל בנושא

הבעיות של כוח אדם.
מ"מ היו"ר נסים דהן
המנכ"ל יוכל לעשות את זה מתי שהוא ריצה. או שנמתין עם זה או שאתה מתעקש

שזה יהיה דווקא עכשיו?
אורי פורת
לא.
מ"מ היו"ר נסים דהן
אדוני, תמיד תוכל לקרוא את דבריו בפרוטוקול, ותמיד זכותך לערער על הדברים

האלה.

אנחנו עוברים לדיון, וראשון הדוברים הוא חבר הכנסת אורון.



חיים אורון;

אדוני היושב ראש, אני מודה שמבחינה מסויימת אני נמצא במצוקה. אני כבר

אומר שבסוף אצביע בעד אישור האגרה, כי אני חושב שהבעיה המרכזית שלנו כאן היא

להיאבק על קיומה של רשות שידור - -

יצחק כהן;

ציבורית.

חיים אורון;

ציבורית. כן, הבר הכנסת יצהק כהן, זאת הבעיה העיקרית שלנו.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

ממלכתית.

חיים אורון;

ממלכתית, בלי קשר לשאלה מי הממלכה ומי עומד בראשה. לא שיניתי את עמדתי

הזאת מזה עשר שנים, ואני אומר אותו דבר, אבל איפה נוצר הקושי שלי? אני מסתכל

על התקציב, ואני מציע שנעצור רגע בעניין האגרה.

סך כל היקף תקציב רשות השידור בשנים האחרונות לא קטן, ואני אומר דבר נוסף

- שאותו אני אומר מעט יותר בזהירות, ואני לא מדבר עכשיו על ערוץ 3 - אין לי

הרגשה שהבעיה הגדולה היום של רשות השידור היא בעיה תקציבית. אני אומר את זה

בזהירות, כי אני רוצה לשמור על עוד כלל שלא להפוך את ועדת הכספים לוועד המנהל

של רשות השידור ושנקבע פה איך ומה תעשו. ממה שמתפרסם בתקשורת, הבעיה היא לא אם

יהיו עוד 30 מיליון שקלים או 40 מיליון שקלים. תמיד עוד 40 מיליון שקלים זה

יותר טוב, ואנחנו מכירים את זה בכל מקום.

אז יכול להיות שהיינו צריכים להגיד מה עושים. זה לא עלה כאן, ובסך הכל

מבחינתה של ועדת הכספים, ברגע שסך כל המשאבים שעומדים בפני הרשות הם פחות או

יותר בסדר גודל שווה, ואם היה מתברר שאתם מצליחים לבצע את הגבייה טוב יותר ואם

היו מתבצעים חלק מהפטורים - שאני חלק בעד ביטולם וחלק נגד ביטולם - הייתי מציע

להוריד את האגרה ולא להוסיף כסף, כי בסך הכל האגרה כבר לא נמוכה.

אני לא יודע איפה כל ההברים שבשנה שעברה עשו פה פסטיבל שלם על ביטול

האגרה, על חצי האגרה ועל תשלום 3/4 ממנה. פתאום נעלמו כולם. כשאמרנו בשנה
שעברה שהכל פוליטיקה, אמרו
לא, זה לשם שמיים. אז השמיים כבר ירדו עלינו

וה"לשם" ירד עלינו, והם אינם פה. לא הברי הכנסת בנימין אלון, לא מיכאל איתן

ולא מיכאל קליינר.

יצחק כהן;

ההצעה ממשיכה לרוץ.

חיים אורון;

ההצעה ממשיכה לרוץ, אבל הם אינם פה.



איוור קרשנר;

ההצעה נפלה במליאת הכנסת.

חיים אורון;

ההצעה נפלה, ואני יודע שהם מחכים חצי שנה, אבל עכשיו הם אינם פה. לפני

שנה היו פה בכלל שלוש-ארבע ישיבות רק על זה עם נאומים עד לשמיים. אז לא קיבלתי

את זה, ואני לא מקבל את זה היום.

אבל כשמגיעים לנושא עצמו, הבעיה כרגע היא לא היקף התקציב. על פי מה שאמר

המנכ"ל החדש, על פי מה שאמר היושב ראש החדש ועל פי מה שהבנו מתוך הרשות,

מביאים לנו תקציב שהוא בעצם צילום של שנה שעברה, שהוא פחות או יותר צילום

שמלפני שנה. אין לי פה נתונים של 1997, אבל אני אומר לכם שזה פחות או יותר

זהה. אם אתה משווה סעיפים, 5% ימינה, 5% שמאלה, אתה לא יכול אף פעם לדעת בדיוק

מה ההבדל, אבל בגדול זה אותו דבר, זה אותו תקציב. אם התקציב הוא אותו דבר,

סימן שהכל בסדר.

מר אורי פורת, אני לא יודע מה זאת תכנית הבראה. כשאומרים לי "תכנית

הבראה", כבר הפסקתי לעמוד דום, כי אני רוצה לראות מה יש בפנים. יש תכניות

הבראה שאני מאד בעדן ויש תכניות הבראה שאני מאד נגדן. עד שמישהו לא ימלא בתוכן

את המושג "תכנית הבראה", אני לא יודע מה זה.

אם תכנית חבראה זה רק לפטר עובדים ולקחת שידורים מבחוץ, אני נגד. אם

תכנית הבראה זה לייעל את המערכת, כאשר מפטרים חלק מהעובדים בתנאים הוגנים וחלק

אחר מתגמלים בצורה אחרת וכו' וכו'. אני לא רוצה לנהל מפה את רשות השידור, ואני

חושב שלטובת הוועדה שהיא לא תנהל אותה, אבל היה ראוי שתבואו אלינו - אתה אחרי

שמונה חודשים, והוועד המנהל החדש אחרי חודשיים וחצי - ותגידו; אלה הקווים
שלנו. אז היינו אומרים
אפשר לקחת את הספר משנה שעברה, כאשר ההבדל היחיד זה

שאז הוא היה כרוך ולהגיד שאתם רוצים פחות או יותר אותו דבר.

גם פה אני עושה הבחנה. אני מבין שהשאלה המרכזית היא סביב הטלוויזיה, לא

סביב הרדיו. הרדיו זוכה גם לרייטינג גבוה מאד, הוא גם יצר נוכחות חשובה מאד.

אני אומר שוב, כמי שרוצה שירות שידור ציבורי ממלכתי מעוגן חזק בתוך מערכת

מתחרה - זה הרי DBS עם לוויינים וכו' - זה בדיוק האינטרס שלי, אין לי אף

אינטרס אחר. לא אמרתי מה תוכן שידור זה או אחר, אלא העובדה שהוא מתקיים.

בתחרות הזאת הטלוויזיה נמצאת במקום הרבה יותר מסובך, וגם הרבה הרבה יותר

קשה. אני אגב לא בוחן את זה - כמו בשנים קודמות - במבחן הרייטינג. אם

הטלוויזיה תרצה להתחרות בכל משבצת שידור עם המקבילה שלה בערוץ השני, היא תהפוך

לערוץ הראשון, השלישי או הרביעי, וזה לא מה שמשנה. אבל יש לי תחושה - ואני

חושב שזאת תחושה שמלווה בציבור כולו - שיכול להיות שבעוד שנה נאבד את התוקף

למאבק על רשות על ערוץ ציבורי.

יכול להיות שמישהו רוצה להביא אותה לנקודה שכבר אלה שרוצים להגן על הרשות

הציבורית לא יוכלו להגן עליה, כי יגידו להם: אתם גובים מס חובה מכל הציבור, אף

אחד לא צופה בזה, רואים את כל הדברים בעולם. כדי לקנות את קופסת הפלסטיק, אני

משלם 530 שקלים, ואני לא רוצה. אני אלחץ מה שאני רוצה, ושחררו אותי מזה. זה מה

שהסבירו לנו כל החברים ממול ואמרנו שאנחנו לא רוצים את זה, כי אנחנו רוצים

רשות ציבורית.



מכיוון- שאני יודע שאם לא נאשר היום את האגרה, אנחנו קוברים את העניין,

ואני גם יודע מהנסיון של שנה שעברה שאי אפשר לאשר חצי אגרה, כי המשמעויות של

זה הן קטלניות מבחינת הרשות, אני מציע שתתקבל החלטה של הוועדה כולה פה אהד,

שאנחנו מבקשים שחודש אחרי הבחירות - זה גם נייטרלי, אף אחד לא יודע מי יישב פה

בראש ועם מי תהיה קואליציה - תבוא הרשות, יבוא המנכ"ל ויושב ראש הרשות ויציגו

בפני הוועדה תכנית שהיא צריכה להיות הבסיס לתקציב של שנת 2000.

אחרת אני כבר רואה את התהליך. בשנת בהירות לא ברור שום דבר, וכשיגיעו

לשנת 2000 יגידו: אתם צודקים, אבל "הלכה" לנו שנה. אני אומר לכם שאלה שרוצים

רשות ציבורית משחקים פה על זמן שאול. עוד שנה-שנתיים והקול בציבור שיגיד "לא

צריך" יגבר, ואם פעם אהת יקצצו את האגרה ב-2/3 ויעשו מזה ערוץ טלוויזיה

חינוכית משופרת, זה ייגמר.

אני נגד טלוויזיה חינוכית משופרת. אני בעד ערוץ מלא ושלם. זה מופיע

בדוחות של צוקרמן ולא צריך להמציא שום דבר, אך אני יודע שמבחינה ציבורית יותר

קשה להגן על זה.

אני מקווה שזה לפחות יהיה תמריץ של הפרלמנט לרשות השידור לבוא אלינו

לתכנית הבראה, ואז נבחן אותה על פי מה שיש בה ולא על פי הכותרת שלה.

יצחק כהן;

קודם כל, אני רוצה לברך את היושב ראש החדש, גיל סמסונוב, שזוהי הופעתו

החדשה בוועדת הכספים. אני מאחל לך הצלחה, למרות שאני עומד לומר פה דברים שאולי

לא ינעמו לאוזניך.

אם היינו מקליטים את הצגת התקציב של רשות השידור משנה שעברה ומשמיעים את

ההקלטה היום, זה היה ממש זהה לכל מה שנאמר פה. מה שאמרנו כל השנים - ומר פורת,

המנכ"ל החדש, אמר את זה אפילו בתקשורת - זה שיש אחוז ניכר מאד של עובדים

מיותרים ברשות השידור, מעל ל-50%. אמרתי את זה גם בשנה שעברה, אבל השנה מקבלים

חיזוק מהמנכ"ל עצמו.

לצערי, זה לא בא לידי ביטוי בתקציב שבא לטפל בבעיה הזאת. אם אני מתייחס

לנתונים שאתם מוסרים, זאת הוצאה של למעלה מ-300 מיליון שקל, שהיא מיותרת. גם

עובדים מיותרים מקבלים שעות נוספות מיותרות, שלא נדבר על רמות השכר. אמרנו את

זה לפני שנתיים, לפני שנה וגם היום, רק שהיום אנחנו מקבלים גם היזוק מהמנכ"ל

הנכנס, מר פורת.

עוד כמה נתונים מעניינים מהדוח שמר פורת העביר למבקר המדינה - ומלבד זאת

אין לזה כל קשר לניהול תקין, אתה מנהל תקין את הכספים, וזה לא שייך אליך, אז

אל תיפגע ממה שאני אומר, אני בא לתקן את מה שהוא עשה, והוא עשה מעשה שלא

ייעשה.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

הוא לא נמצא, הוא כבר יצא בינתיים.



יצחק כהן;

לא חשוב, זה בכלל לא קשור לאנשי המקצוע, זה קשור למדיניות. אני קורא פה

שמר פורת מציין שבעת שהוא עזב את רשות השידור, הוא הותיר בקופה 100 מיליון

דולר כעודף. היום הוא חוזר לרשות השידור ולא רק שהוא לא מוצא את הסכום של 100

מיליון דולר, כשניסיתי לברר לאן נעלמו הכספים, התברר שהדבר היחידי שנוסף לרשות

השידור בעשר השנים חללו הוא כ-800 עובדים וכו'.

מר פורת, ציפיתי שתבואו עם תקציב לאישור הוועדה שמביא לידי ביטוי את מה

שאתה אומר ומטפל בזח מיידית, אבל לצערי הרב אתה לא עושה את זה, אלא אתה ממשיך

את הדברים שאתה מלין עליהם. אמנם עשית צעד נכון והעברת את החומר למבקר המדינה,

אבל היית מקבל פה תמיכה מלאה אם היית מציג מצג שבו אתה מטפל בבעיה הקשה הזאת.

לא הייתי מהכה חודש אחרי הבחירות, כמו שהציע פה חבר הכנסת אורון, אלא

חייתי מבקש שזה יחיה מיידי. יכול להיות שבאמת יחליטו לקצץ בנפח האגרה, אחרי

שיקצצו במעל ל-50% עובדים מיותרים ובהוצאות המיותרות.

אברהם שוחט;

מבחינת התכנים הכל הסתדר?

יצחק כהן;

עוד לא. קודם כל, בואו נטפל במעטפת ואחר כך בתכנים.

אברהם שוחט;

כי אני זוכר את הנאומים שלך בעניין התכנים, אז אולי משהו השתנה, אני לא

יודע.

יצחק כהן;

קודם כל נטפל בבעיות הקשות. לא היית מתיר לגוף להתנהל בצורה כזאת כשאתה

רואה כאלה נתונים.

אברהם שוחט;

נשמע מה שהמנכ"ל ישיב.

יצחק כהן;

אתה לא מכיר את הנתונים האלה?

אברהם שוחט;

לא קראתי. אני מאד מצטער, לא קראתי.



אופיר פינס-פז;

אני חושב שמה שקורה בנוגע לאגרה הוא לא נכון והוא לא צודק, ואני לא מאשים

את רשות השידור, כי אני מבין שהממשלה פשוט לא מוכנה לשאת באחריות למדיניות של

הכנסת ושלה בנוגע למתן פטורים והנחות. אם הכנסת החליטה שפנסיונרים או גמלאים

צריכים לקבל הנחה - בלי להתייחס אם ההחלטה היא נכונה או לא נכונה, זה לא

רלוונטי לעניין - אני לא חושב שהנטל צריך ליפול לא על רשות השידור, שממילא

צריכה לגלגל אותו על ציבור משלמי האגרות.

אני חושב שמשרד האוצר צריך לתת תשובות ברורות לעניין הזה. אי אפשר להחזיק

את המקל משני קצותיו, מצד אחד לומר לרשות השידור: את פועלת בתוקף תקציב שאת

מקבלת מהאגרה והכנסות, ומצד שני לחתוך באגרות כתוצאה מכל מיני פטורים והנהות,

ומצד שלישי לא לשאת באחריות. זה מצב בלתי אפשרי, אלא אם כן הממשלה אומרת שהיא

מטירה אחריות מרשות השידור ומצידה שרשות השידור תגווע או שהציבור ישא בנטל

בהיקפים שהם לא מתקבלים על הדעת.

אני כן חושב שהוועדה הזאת צריכה לקבל היום החלטה חד משמעית שתובעת

מהממשלה לשאת בפער כתוצאה מהעניין של הגמלאים, וזה צריך ליפול על תקציב

המדינה.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

ועד אז מה אתה מציע?
אופיר פינס-פז
אני אומר שזאת צריכה להיות החלטה שלה.

חיים אורון;

החלטה זה בסדר, אבל אתה רוצה להוריד את האגרה בהתאם?

אופיר פינס-פז;

הרי אני מבין מה שאתם אומרים. אני רוצה שרשות השידור תפעל ושלא יווצר מצב

של כאוס. אני חושב שבסופו של דבר נצטרך לאשר את התקציב.
יצחק כהן
כפי שהוא? יש פה דברים שהם לא ראויים.

אופיר פינס-פז;

אנחנו לא מקיימים השנה דיון כמו שקיימנו בשנה שעברה מכל הבחינות, כולל לא

התערבות בתכנים, ואני מברך על כך. אני בכלל לא מנסה למשוך אותך להגיד שרשות

השידור היא - -

יצחק כהן;

לא, אני קודם רוצה לטפל בנוהל תקין, אחרי זה בתכנים. האם זה מקובל עליך

שמעל ל-50% עובדים מיותרים? אתה רוצה להמשיך לשלם משכורות לאנשים מיותרים? אז

בואו נטפל קודם כל במעטפת.



אופיר פינס-פז;

בוודאי שלא מקובל. אני חושב שצריך להיות כאן דוח ביצוע תקציב וצריכים

לעשות פה חרבה דברים, אבל בסך הכל אני לא רוצה שמי שישלם בסוף את המחיר זאת

רשות השידור הציבורית.

יצחק כהן;

נדאג שהיא תהיה יעילה.

אופיר פינס-פז;

אבל אני כן חושב שאנחנו צריכים לתבוע באופן חד משמעי מחממשלח לשאת בפער

הזה. אני חושב שוועדת הכספים צריכה לקבל בעניין הזה החלטה מפורשת.

אברהם שוחט;

היא קיבלה פה את ההחלטה, הרי היא אישרה את תוספת האגרה.

אופיר פינס-פז;

בזמנו, לפני כמה חודשים.

אברחם שוחט;

והיתה גם השתתפות מסויימת של משרד האוצר.

אופיר פינס-פז;

אנחנו חתנגדנו לזה.

יואל נוה;

2/3 ו-1/3 על האגרה.

אברהם שוחט;

והאם בוצעה חשתתפות משרד האוצר?

יואל נוה;

השתתפות משרד האוצר בוצעה.

אופיר פינס-פז;

אני חושב שאנחנו חייבים לעמוד על כך שתהיה השתתפות של משרד האוצר.

יואל נוה;

יש חשתתפות של 1/3.

אופיר פינס-פז;

שנה שעברה.
מ"מ היו"ר נסים דהן
גם בשנה הבאה.

אופיר פינס-פז;

היחס הוא 1/3 לעומת 2/3 שהציבור משלם.

סמדר אלחנני;

רק ציבור משלמי האגרה הוא "פראייר".

גד לוי;

ציבור משלמי המיסים.

אופיר פינס-פז;

אני אומר את זה לחברי הוועדה, יכול להיות שאנחנו יכולים לעשות את העניין

הזה לפחות 1/2-1/2.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

מה אתה מציע להצביע היום?

יצחק כהן;

היום אני מבקש התייעצות סיעתית.

אופיר פינס-פז;

חבר הכנסת דהן, אני חושב שצריך להתלכד סביב הרעיון שהממשלה תיקח על עצמה

יותר בהשתתפות הזאת מאשר 1/3, אולי 1/2 ואולי יותר. אם נצליח לגבש על זה

איזושהי הסכמה בתוך הוועדה, אפשר להעביר את זה. אם כל אחד יצביע פרטנית לפי

הבנתו, אין טעם בעניין. אני חושב שהממשלה צריכה לשאת בחקיקה החברתית שלה ולא

רשות השידור, וזה עקרון שצריך להנחות אותנו.

אחרת מה ההבדל בין זה ובין אלף דברים אחרים במשרד העבודה והרווחה ובכל

המשרדים האחרים? בסופו של דבר זה צריך להילקח מתוך תקציב המדינה.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

חבר הכנסת שוחט, הייתי מצפה מכם להצעה מעשית, למשל. אבל אתם נואמים

נאומים לאקדמיה.

יצחק כהן;

אני מציע הצעה מעשית.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

אבל חבר הכנסת אופיר פינס-פז נואם נאום לאקדמיה ולא מציע הצעה מעשית.



אופיר פינס-פז;

זאת הצעה מאד מעשית.
אברהם שוחט
הדיון היום על תקציב הרשות הוא באיזו מן אווירה מאד מוזרה, דיון מינורי

כזה שלא אופייני לדיונים על תקציב הרשות באופן כללי, ובוודאי לא אופייני

בתקופה שאנחנו נמצאים בה. אף אחד לא עוסק בתכנים ואף אחד לא עוסק בוויכוחים,

אלא נותנים לזה לעבור ולקיים דיון כזה. אין לי טענות, גם אני פחות או יותר אלך

בקו הזה, למרות שיש לי גם שתיים-שלוש הערות תכניות שארצה להתייחס אליהן.

קודם כל, אני רוצה לברך את היושב ראש החדש, גיל סמסונוב, גם על התפקיד

וגם בהצלחה, אבל גם על זה שהוא מצא - אם הבנתי נכון - דרך להסתייג מאמירתו

בתחילת כהונתו בעניין עובדים מסויימים בתוך הטלוויזיה, שכן האמירה היתה לדעתי

מאד לא במקומה ומאד מעכירה את האווירה.

יצחק כהן;

וזה מופיע בתקציב?

אברהם שוחט;

אני גם רוצה לדבר על שידורים בענייני דת.

יצחק וקנין;

יש בכלל שידורים? זאת רשות ממלכתית.

אברהם שוחט;

אני אומר את הדברים. התפקיד הוא חשוב וציבורי, ולכן טוב שמצאת דרך במידה

מסויימת לרדת מהעניין הזה.

אשר לעצם הדברים, באמת אנחנו יושבים פה היום ערב בחירות ואף אחד לא יודע

מי תהיה הממשלה הבאה, אבל אני חושב שלרשות יש אורך ואורח חיים שעם חילופי

ממשלות היא צריכה להמשיך ולהתקיים בדרך ניהול תקינה ובאיזונים מתאימים, ולא

חשוב מי יושב בממשלה. היא צריכה להיות כזאת שגם אם בסיכומו של דבר יתחלפו

ממשלות, הציבור ירגיש שיש לו אותה רשות, עם אותה הגינות, עם אותו יושר, עם

אותו דיווח עיתונאי מתאים.

אני לא רוצה לבוא בטענות פרטניות. בסעיף אחד אומר משהו שבעיניי הוא מאד

חמור, ואני אומר את זה לאמנון נדב כי זה קשור ברדיו. כמו רבים אחרים, אני

מסתובב בדרכים ומקשיב לתכניות של השאלות של מאזינים בשעה 00;18. אני לא מאשים

מפלגה כזאת או אחרת, זה כרגע לא חשוב. מתוך עשרה שמדברים, לשמונה יש פתקאות -

איך אני יודע? כי במקרה אני בא מעיר קטנה ויש שם קליינט אחד שכל שבוע

מופיע, ואני גם יודע מי האיש ובמקרה אני גם יודע את דעותיו, וזח פשוט לא

יאומן. כל התכנית הזאת או 80% ממנה זה לא אמירה של אנשים, אלה אנשים שתוקעים

להם ביד מה להגיד. הרבה פעמים אתה שומע שהאיש לא מבין את העברית שהוא מדבר

אותה.



יצחק כהן;

אתה מגזים, ואני גם מבין למה אתה אומר את זה, כי כולם תומכים שם בבנימין

נתניהו.

אברהם שוחט;

בחייך, אני מאד מבקש שלא תעזור לי. אל תפריע לי, הפרעתי לך?

יצחק כהן;

אם 80% היו תומכים בברק, זה היה בסדר.

אברהם שוחט;

אני אומר לך, אדוני מנכ"ל ומנהל הרדיו, אני לא יודע, יכול להיות שתחזירו

טלפונים ותוודאו את השמות. אני מלא ביקורת על העניין הזה, והייתי מאד מבקש

תשובה ספציפית בנושא הזה.

אני יודע שכשהיינו בשלטון אמרו: זה לא מאוזן ואנחנו אמרנו שזה כן מאוזן

ושיש הוראה לאזן, וכשלפעמים אני מצלצל ורוצה להיכנס לשידור, אומרים לי שאני לא

יכול כי אין איזון ממול. בסדר, אין לי טענות על האיזון הקדוש.

אבל לפעמים, לדוגמה; לפני כעשרה ימים הרמתי טלפון ליומן של הבוקר, מכיוון

שבשעה 6:45 הופיע ראש הממשלה, חמש דקות אחריו הופיע השר מצא, בשעה 10;7 הופיע

קליינר ובשעה 15;7 הופיע שטרית, וכולם בנושאים כלכליים אמרו את התיזות שלהם,

וזה לגיטימי. האיזון הוא בסדר, אבל הוא צריך להתקיים בכל הכיוונים, ותאמין לי,

בלי לחץ אטומי על העורך להיכנס, לא הייתי נכנס. אם יש איזון ויש הנחיות למנחים

לאזן, זה מאה אחוז בסדר, ואני גם מבין שלא תמיד אפשר לאזן.

אבל המקרה שסיפרתי הוא מקרה אמיתי. נתנו לי להיכנס, היה בסדר. המפיקה

אמרה לי שאדבר עם השר קצב דקה, ואמרתי שלא אדבר איתו. שמעתי ארבעה דוברים של

הממשלה והקואליציה, כולם בנושאים כלכליים, כל זה במשך 3/4 שעה. כולם ביחד

דיברו בסביבות 30-25 דקות בנושא הזה.

לקחתי את העניין הזה כדוגמה. אני לא אומר שזה קורה כל יום, ויכול להיות

שזה מקרה יוצא דופן. אבל אם אתם רוצים שאנחנו נרגיש - ואני רוצה להרגיש כך -

שהרדיו הוא תאגיד ציבורי עם שידור ציבורי בלי הטיה לכאן או לכאן - חשבתי את זה

כך כשישבנו בספסלים האחרים בכנסת - חייבים מאד להקפיד על זה, בעיקר בתקופה

הרגישה הזאת.

שמחתי שתכנית הבוקר הסתדרה. אם הבנתי ממך נכון, אדוני היושב ראש, קיצצו

והגיעו להסכמה, זאת אומרת; התכנית מתקיימת. אני חושב שאי אפשר שהשירות הציבורי

ישאיר שעה חדשותית שמתקיימת בערוץ המסחרי. לא שאי אפשר, אבל טוב שהשארתם את

הנושא הזה.

בעניין האגרה, אם ימשיך להיות התשלום של האגרה אותו 1/3 שסוכם כאן - אין

לי מושג איך הוא בא, מכיוון שלא ראיתי בסעיף העברות ממשלה מלבד ערוץ 33.

חיים אורון;

זה מופיע, 34 מיליון שקל בהכנסות.



מוטי לuי;

לא, זה לא זה. הכנסות זה נכלל בסעיף הראשי של הכנסות מהאגרה.

אברהם שוחט;

זאת אומרת שהממשלה ממשיכה עם העניין. כפי שאמרתי, התייעלות צריכה להיות.

אני לא יודע אם כשהמנכ"ל אמר ש-50% מהעובדים מיותרים, זה כדי לפטר 5%. אז אמרו

50%. אני לא יודע, אבל אני הושב שאתה חייב תשובה. יש הבדל בין ראיון בעיתון

לבין היכולת לבצע. נשמע את אורי פורת.

יצחק כהן;

ראית את המכתב שכתב מבקר המדינה? באותן מילים בדיוק.

אברהם שוחט;

נשמע את אורי פורת.

בעניין ערוץ 3, אני זוכר שכאשר היתה החלטה להקים את הערוץ בדיון עם

שולמית אלוני, עם יצחק רבין ז"ל ואיתי, היו שני מרכיבים שהיוו מוטיבציה לערוץ

הזה; אחד - שידורים למדינות ערב, מתוך ראייה שאנחנו חייבים להגיע לצלחות שלהן

עם ערוץ 33, והשיקול היה בההלט שיקול מדיני שנעביר להם שידורים. נדמה לי

שהקצבת הממשלה היתה 15 מיליון שקל, ובמחירים של שנת 1993.

אורי פורת;

לא, זה התחיל ביותר, זה היה 22 מיליון שקל.

אברהם שוחט;

במחירי 1992 או 1993.

מוטי לוי;

זה התחיל ב-15 מיליון שקל וזה עלה ל-18 מיליון שקל.

אברהם שוחט;

והכסף נועד לתכניות לעולים, אם על ידי תרגום ואם על ידי תכניות ברוסית.

אני חושב שהחשיבות של שני הדברים האלה לא נעלמה. מייד נשמע האם יש קליטה

ואם יש צפייה בתכניות האלה. אני חושב ששני הדברים האלה עדיין ממשיכים להיות

חיוניים. אני לא יודע כמה עולים בורחים לערוצים ברוסית בכבלים, אבל הם גם

צריכים לקבל את המסר הישראלי. אוכלוסיית העולים היא אוכלוסייה גדולה, שמהווה

20% מהאוכלוסייה. חלקם כבר בטח רואה באופן רגיל את מה שיש לנו.

למה אני מתייחס לזה באופן ספציפי? כי הסיבות מוסכמות על כולם - אין כאן

בכלל עניין פוליטי - גם על העברת המסרים שלנו לעולם הערבי, גם על האפשרות לתת

לעולים - שאני מניח שחלקם לא מגיע לערוצים שלנו - משהו על מדינת ישראל בצד

החשוב בוויכוח הפוליטי או במה שקורה במדינה. לכן, כשאני רואה שהתקציב הוא ברמה

של 10 או 12 מיליון שקל, אני רוצה להבין מה המגמה בעניין הזה. דרך אגב, זה

סעיף נפרד?



מוטי לוי;

יש שתי חוברות. יש רווברת אחת של ערוץ 33, שזח חלק מחתקציב שאנחנו מביאים

לאישור הוועדה, ומדובר בשתי חוברות נפרדות. אני רק רוצה לציין שבתקציב רשות

השידור שמופיע כאן, רשות השידור מממנת שני גורמים מאד יקרים של ערוץ 33, את

הפצת שידורי הלוויין וגם את שירותי האולפן, ושידורי הכנסת גם הם מופיעים

בחוברת הזאת.

אברהם שוחט;

אבל יש גם הכנסה בצידם של שידורי הכנסת.

מוטי לוי;

יש לנו הכנסה, אבל לא מלאח. ההפרש, קרי; 2.5 מיליון שקלים, ממומן על ידי

התקציב של הרשות.
אברהם שוחט
וכמה זה העברות לוויין?

מוטי לוי;

8.4 מיליון שקל.

אברהם שוחט;

וכשאז אישרנו את ה-15 מיליון שקל וה-18 מיליון שקל, זה לא היה מתוך תקציב

הרשות?

מוטי לוי;

הסכום של 18 מיליון שקל לא כלל, אבל התקציב הסופי היום הוא יותר מזה, הוא

22.4 מיליון שקל, משום שהערוץ מקבל 10.9 מיליון מהמדינה היום, הוא מקבל 8.4

מיליון שקל בתוך תקציב רשות השידור והוא מקבל גם חסויות מתשדירי שירות מגורמים

חיצוניים בסדר גודל של 2.7 מיליון שקלים, כך שהסך הכל הוא שהתקציב מסתכם ב-

22.4 מיליון שקלים, למעט הכנסת.

אברהם שוחט;

כמובן אשמח לשמוע את התשובה לגבי השגת היעדים בשני התחומים, השידור

לארצות ערב והשידור לעולים, למרות שכתוב פה, אבל רק עכשיו קיבלנו את חחומר.

אומר לכם ממה אני חושש. אני חושש מתקציב שהוא תלוי באגף תקציבים ומחוץ

לחוברת שלכם. אני לא חושב שנציגי אגף תקציבים הם צד פסול, אני חושב שחם צד מאד

מאד חיובי במדינת ישראל. אני מכיר את דרך הפעולה ואת הלחצים, והשאלה למה לא

למסד את זה בצורה מסודרת, כחלק מסויים מהאגרח או כסעיף ברור בתוך סעיף רשות

השידור, כדי שלא יתרחש מצב שיום בחיר אחד יבואו למנכ"ל הרשות ויגידו; 10

מיליון שקל חלכו לעזאזל, תסתדר, ואז הוא יגיד; אם כך, אין ערוץ שלוש ואין

שידורים לעולים.

אורי פורת;

חצי ממהלך כזה כבר נעשה.
אברהם שוחט
אני אפילו- לא הייתי מפחד לומר בתוספת מסויימת באגרה למסד את העניין בצורה

מסודרת כדי להוציא את זח חחוצה מהתלות באגף תקציבים. אפשר לומר עוד אחוז, עוד

1.5% לאגרה הולכים לעניין הזה.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

תציע הצעה מעשית, חבר הכנסת שוחט.

אברהם שוחט;

אני כרגע רוצה לשמוע את התשובה. אני לא יודע מתי נצביע.

מיכאל נודלמן;

רק ראיתי פח תכניות, אבל לא ראיתי כסף לערוץ 3.

אברהם שוחט;

לא, יש כסף בתקציב הקיים.

מיכאל נודלמן;

טוב, אם יש - אז יש, וגם אני מבקש להכניס כסף עד לסוף השנה כדי שאחר כך

לא תהיינה מלחמות עם משרד העלייה והקליטה. כולם רוצים לקבל את הכסף ממשרד

העלייה והקליטה. למשרד חעלייה והקליטה יש תקציב שלו, ופה כל האזרחים משלמים

אגרה והם צריכים לקבל שירות.

גם בשנה שעברה היתה תכנית אחת, "מבט", שתרגמו לרוסית ברדיו. פתאום אין

תרגום כי אין כסף. עוד פעם הופעל לחץ והיתה מלחמה עם משרד העלייה והקליטה שהיה

צריך לממן את זה. למה זה צריך להיות כך? אני לא מצביע על תקציב רשות השידור אם

לא יהיה כתוב פה שכל הכסף לתרגום לכל השידורים ברוסית יחיה בתקציב. אני לא

רוצה בשנה הזאת לעשות מלחמות עם משרד העלייה והקליטה, כי זה לא צודק. משרד

העלייה והקליטה זח משרד העלייה והקליטה, ופה אנשים משלמים אגרה - אמר חבר

הכנסת שוחט 20% - ואנשים צריכים לקבל שירות.

אני מבין שיש איזה שהן בעיות עם התקציב. אתם מבינים מה קרה, יושבים אנשים

שלא יודעים את חשפה ורק רואים שידורים בכבלים ולא אכפת לחם מה שקורה במדינה

שלנו. אני חושב שרשות חשידור צריכח לעבוד עם כל האוכלוסייה ושצריך להיות בערוץ

1 גם איזה שידור פוליטי ברוסית כדי שאנשים יבינו באיזח מדינה הם חיים ואיזה

בעיות יש פה. אכפת להם מהבעיות עם ילצין, אבל לא עם ברק ועם נתניהו. זה לא

בסדר, ואני מבקש שכל הכסף שצריכים כדי לשדר ברוסית יהיה בתקציב. אם זה לא יחיה

ולא אהיה בטוח שהכל בסדר, אחיה נגד התקציב, ומההתחלח אני מבקש התייעצות

סיעתית.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

חבר הכנסת אורון, אולי בהזדמנות זאת תשאל מה עם הסימנים לחרשים, כיוון

ששנינו ביחד מטפלים בזה.

חיים אורון;

תשאל.



מ"מ היו"ר נסים דהן;

את השאלה שאלתי.

שאול עמיר;

חבר הכנסת חיים דיין אמר שלא יצביעו עבורו לכנסת, כי הוא מטפל בחרשים,

בעיוורים ובנכים, אני לא יודע אם קראת את זה.

חיים אורון;

גם הוא ממגדל העמק.

שאול עמור;

קודם כל, אני רוצה לברך את כל הנהלת רשות השידור. חבר הכנסת אורון צודק

בכך שפחות חשובה תרבות הרייטינג מאשר המהויות והתכנים שהרשות הזאת מעניקה.

ודאי שחייבים לחזק את ערוץ 3 ולהמשיך את התכניות הנהדרות שיש שם ובכל הערוצים,

ברשת בי בוודאי ובערוץ הראשון. אתם עושים עבודה נפלאה.

יש חברי כנסת שאין הרבה רקורד מאחוריהם, אבל הרייטינג שלהם הוא גבוה,

למשל: הבר הכנסת שיושב מימיני הוא אחד האנשים החרוצים ביותר שאני מכיר, אבל

הוא לא מחפש רייטינג, וכך אנחנו צריכים לעשות.

לגבי מה שחמנכ"ל אומר, הייתי זמן רב בוועד המנהל של רשות השידור. לצערי

הרב, לא חל שינוי בנושא של כוח אדם או צמצומו כדי לאפשר משאבים לפעילות מתחרה.

צריך גם תחרות, אין מה לעשות, ולהגביר את העבודה בתכנים.

השאלה האחרונה היא האם יש תכניות להגביר את הגבייה במגזרים מסויימים שהם

בעייתיים. עד היום יש סוגי אוכלוסייה סרבניים.

אורי פורת;

אנחנו מגיעים אליכם בסוף דרך שהייתי מכנה אותה ויאה דולורוזה, זהו אותו

ריטואל שחוזר על עצמו מדי שנה. אנחנו צריכים להתמודד עם התקציב קודם כל בעצמנו

בהנהלה, לאחר מכן לאשר אותו בוועדת הכספים של רשות השידור, לאחר מכן לאשר אותו

בוועד המנהל של רשות השידור, לאחר מכן לאשר אותו ולהגיע לתיאום עם אגף

התקציבים של האוצר, ולאחר מכן לאשר אותו בממשלה, ורק עכשיו אנחנו בתחנה

הסופית. אין כמעט ספרה אחת מתוך כל לוחות המספרים שמהווים את התקציב שלא עברה

שבע או שבעים עיניים.

כך שנדמה לי שרשות השידור - אולי זה טבעי - שמרכזת כל כך הרבה עניין, היא

גם אולי אהד הגופים המבוקרים ביותר במדינה. אבל ביקורת לחוד ומציאות לחוד. הכי

קל זה למתוח ביקורת, הרבה יותר קשה לתקן עיוותים.

אני יכול להבטיח לכם שעל כל מילת ביקורת שלכם, אני יכול להוסיף גם מילה

משלי. מה שחשוב זה לתקן, מה שחשוב זה לשפר, מה שחשוב זה להגיע לרמה כזאת שבה

השידור הציבורי לא ייטמע בתוך הגל של שידור מסחרי שהולך ושוטף אותנו, ואם יש

הצדקה לשידור ציבורי, זה דווקא עכשיו בעידן של השמיים הפתוחים, מפני שמלבדנו

אין באוויר שום דבר שיש בו גם הקפדה על איכויות ושליחויות שהציבור מצפה שנביא

לו הביתה.



השידור המסחרי, באופן טבעי. פוזל אל המכנה המשותף הרחב ביותר, ושם לפעמים

התחרות היא על תת רמה. אנחנו הגורם היחידי שמכריחים את השידור המסחרי להתמודד

בתחרות על רמה. כדי לא להיגרר למגרש של השידור המסחרי, אנחנו חייבים להשקיע,

ולהשקיע הרבה יותר, באיכויות, ואיכויות עולות כסף, והרבה כסף. תעשיית

הטלוויזיה היא אחת התעשיות היקרות.

אתם תראו ב-31 בחודש שנתחיל בהקרנה של פרק ראשון מתוך שלושה פרקים של

סדרה, יצירה מקורית שהיא כולה עבודה של הטלוויזיה, יצירת מופת. היצירה שנקראת

"אגוז", מתארת את העלייה ממרוקו בתחילת שנות החמישים. מלבד האיכות

הטלוויזיוניות והאומנותית של הסרט, זהו גם סרט שמתקן עוול היסטורי שנעשה לעדה

שלמה שבמשך עשרות שנים היתה מקופחת בתחום הזה של חשיפת הקורבן הגדול שלה למען

הרעיון הציוני.

זאת איכות וזאת גם שליחות, וזה בעיקר תפקידו של הערוץ הממלכתי. סרט כזה

ערוץ מסחרי, להערכתי, לא היה עושה. לא כדאי לו, זה לא סרט של רייטינג גבוה, זה

לא סרט שהוא כדאי או רנטבילי מבחינה מסחרית, אבל הסרט הזה עלה מיליון דולר. כל

סדרה כזאת היא לפחות מיליון דולר, ואנחנו רוצים לעשות הרבה סדרות כאלה. יש לנו

הרבה מה להציע לציבור בתחום הזה של השליחות הציבורית. אלה אותם תכנים שלא נמצא

אותם בשום מקום אחר, ואני מביא את הדבר הזה רק כדוגמה אחת קטנה.

יש לנו עוד כמה הצעות, שאני לא רוצה לדבר עליהן כרגע כדי לא לקלקל אותן.

אתם תראו כמה הפקות מדהימות שנעשו אצלנו בחודשים האחרונים בתחום הדוקומנטרי,

וגם הן בתחום השליחות של זכות הציבור לדעת, וזכות הציבור לדעת את האמת. וגם

כאן השקעות כספיות כבדות ביותר, מפני שאחרי דרמה, ההפקה היקרה ביותר היא בתחום

הדוקומנטרי.

התקציב של רשות השידור הוא תקציב יפה. אני לא באתי כאן לבכות, אבל מה

שאנחנו צריכים לעשות בהנהלה בסיוע המוסדות הציבוריים שלנו - ואנחנו נעשה את זה

- הוא לשנות את סדרי העדיפויות. להעביר יותר ויותר תקציבים מהתשלומים בגין שכר

והוצאות קבועות לתקציב הפעולות, כדי שמתוך התקציב הגדול הזה ישאר לנו אחוז

יותר גבוה, הרבה יותר גבוה, לקיום המטרה העיקרית שבגללה השידור הציבורי קיים,

והיא הפקות, יצירה מקורית - מה שיותר, ואנחנו נשנה את סדרי העדיפויות בתוך

המבנה של התקציב, אחרת אין לנו קיום, משום שסתם לקנות סרטים ולשדר, זאת יכולה

לעשות גם תחנה מסחרית.

אנחנו דואגים לכל הצרכים של הציבור בתחום התרבותי, עד כמה שאפשר. לא תמיד

זה אפשר, מפני שאין לנו מספיק זמן אוויר ואין לנו מספיק שעות שידור. יש לנו

הרבה שותפים על הערוץ האחד הזה. יש לנו טלוויזיה בערבית על הערוץ הזה וש לנו

טלוויזיה חינוכית על הערוץ הזה.

אם היה לנו יותר זמן אוויר, היינו יכולים לבוא לידי ביטוי בתרומה שלנו

בתחום התרבותי הרבה יותר, ואני מתכוון בשנה הקרובה להשקיע מאמץ גם בתחום הזה,
כלומר
להשיג עבור רשות השידור יותר זמן שידור. אנחנו יכולים באותו תקציב לשדר

הרבה יותר.

חבל שחבר הכנסת כהן הלך, הייתי רוצה להרגיע אותו בעניין כוח האדם. זה לא

סוד שברשות השידור קיימת אבטלה סמויה, יהיו כאלה שיאמרו אפילו אבטלה גלויה.

בדברים שאמרתי והם התפרסמו, לא גיליתי שום דבר חדש.

הבעיה היא שבשנים האחרונות הנושא הזה יצר בעיות שהלכו והחמירו, מפני

שמספר העובדים במקום שיקטן, הלך וגדל. אנחנו נצטרך להתייעל. אני לא מתכוון

לפיטורים המוניים בבת אחת, אין דבר כזה, אני לא אסכים לדבר כזה, בטח לא כאשר

תנאי שליחתם של אנשים מחוץ למערכת כפי שהם קיימים היום ברשות השידור, פירושם

לשלוח אנשים הביתה עם תנאי קיום מבישים, זה לא בא בחשבון.



יש לנו משא ומתן ארוך, מייגע ומתיש עם האוצר, וחבר הכנסת אברהם שוחט בטח

מכיר את הבעיה הזאת. אני יודע שכאשר הוא היה שר האוצר, הוא עשה הרבה מאד כדי

לעזור לרשות השידור. בזמן האחרון אנחנו לא זוכים לאותו יחס של הבנה. כולם

דורשים מאיתנו לפטר עובדים, אף אחד לא מראה לנו את הדרך איך עושים את זה.

אנחנו נמצאים בתוך מעגל סגור. עובדי רשות השידור הם עובדי מדינה. עובדי

מדינה אסור לך לפטר על פי חוק שירות המדינה, אלא אם כן מישהו, חלילה, עבר

עבירה שיש עמה קלון. אמנם השכר שלהם ירוד, ובתמורה הם מקבלים ביטחון כלכלי,

אבל במשך השנים העובדים ברשות השידור למדו לשפר את תנאי שכרם או לצ'פר את עצמם

בכל מיני שיטות של שעות נוספות, ועל זה מבקר המדינה כבר העיר לא פעם אחת.

יצחק כהן;

האם אפשר יהיה להפסיק לשלם שעות נוספות?

אורי פורת;

כל מיני משמרות וכוננויות שבחלקן פיקטיביות, אבל כל אלה תוספות שלא באות

לידי ביטוי לצורכי חישוב תנאי הפנסיה. למעשה, כאשר אדם פורש לגמלאות, הוא מקבל

70% מהשכר העירום שלו, בלי כל התוספות, בלי שעות נוספות, בלי אחזקת רכב וכל

מיני הטבות אחרות. ואז יוצא שנצטרך לשלוח הביתה אנשים שעבדו ברשות השידור

שלושים שנה ויותר ולהתקיים ממשכורת של 2,000 שקל בחודש. אם מישהו יכול לומר לי

איך מתקיימים ממשכורת כזאת, אשמח ללמוד.

אז אנחנו באים למשרד האוצר, שיש לו אשמה לא קלה במצב הזה שנוצר. זאת סחבת

שנסחבת מאז שרשות השידור קיימת, כבר למעלה משלושים שנה. כשאנחנו באים ומבקשים

סיוע כדי לתקן את המצב הזה וכדי לאפשר לאנשים לפרוש בכבוד, תמיד יש התחמקויות

ותמיד דחיות, ומשאירים את רשות השידור לבדה עם הבעיה הזאת, כאשר היא בכוחותיה

היא איננה מסוגלת לפתור אותה, והיא גם לעולם לא תוכל. פשוט פה מדובר בסכומים

שביניהם לבין התקציב שלנו אין ולא יכול להיות שום דמיון.

אם מישהו מצפה שבתקציב של שנה אחת נתקן עיוותים בכוח אדם שהצטברו במשך

שלושים שנה, אני מבקש גם ללמוד אולי אשכיל ואדע איך לעשות את זה. אי אפשר

בתקציב של שנה אחת של רשות השידור לתקן עיוותים שנעשו במשך שלושים שנה. אפשר

לעשות את זה לא לבד, בסיוע מסיבי של האוצר כדי למצוא פתרון קרדינלי פעם אחת

ולתמיד לבעיה הזאת, להגיע למצב שבו נוכל להוציא מתוך המערכת מאות עובדים

ותיקים, שכרגע אין לנו סיבה ואין לנו יכולת, וגם אין לנו רצון בגלל סיבות

הומניטריות להשליך אותם לרחוב להתקיים מ-2,500-2,000 שקל לחודש. זה הרי לא בא

בחשבון.

אין לנו ברירה, אנחנו סוחבים על גבינו את הבעיה הזאת במשך כל השנים, וזה

נדחה משנה לשנה, וזה ימשיך להידחות אם לא נקבל סיוע בתחום הזה.

אז כבר הוקמה ועדה בראשותו של מר גרניט, אדם שהיה מוסכם גם על האוצר וגם

עלינו שהוא יביא הצעה ופתרון לבעיית עודף כוח האדם ברשות השידור. ההצעה של

גרניט מוסכמת עלינו, ועל האוצר היא לא מוסכמת, ושוב אנחנו תקועים באותה בעיה,

כאשר שום דבר לא זז.

אני יכול להציג את הבעיה, אני יכול לתאר אותה בצבעים יותר קודרים או פחות

קודרים, רשות השידור לבדה לא תוכל לפתור אותה. וכשאני אמון על זכות הציבור,

אני אמון גם על זכות הציבור לדעת את האמת, וזאת האמת. יש מאות עובדים ברשות

השידור, שרשות השידור לא יכולה בכוחות עצמה באופן שרירותי לשלוח אותם הביתה.

הדרך היחידה לעשות את זה היא ליצור תנאי פרישה כאלה שהאנשים יהיו מעוניינים

לפרוש. בכוח זה לא יילך.



יצחק כהן;

האם האנשים האלה מקבלים שעות נוספות?

אורי פורת;

איפה אנחנו כן יכולים לחסוך ולהצטמצם ולהתייעל ולהעביר כספים מתשלומים

בגין שכר להפקות וליצירה? באותה שכבה של עובדים שהם אינם עובדים קבועים, באותה

שכבה של עובדים שקיבלו כל מיני תשלומים פיקטיביים, וזה בתחום ההתייעלות.

רק השבוע, למרות הפרסומים המעוותים בעיתונים - כדאי שאני אומר לכם את

האמת - חסכנו מיליון שקל במהלך של שידורי הבוקר, כאשר הודענו לעובדים שאם הם

לא יסכימו לעבוד על פי תנאי העבודה שההנהלה קובעת אותם, וההנהלה קובעת אותם על

פי הצרכים האמיתיים של השידור, נפסיק את שידורי הבוקר. וגם בית הדין לעבודה,

שהם רצו אליו לבקש סיוע, לא עזר להם. הורדנו את מספר העובדים משידורי הבוקר מ-

110 ל-60, וזה כולל גם את שידורי הבוקר בערבית.

בכך חסכנו תשלומי שעות נוספות שהיו מיותרות, לעובדים שהיו מיותרים.

הכספים האלה שחסכנו משידורי הבוקר יושקעו כולם בהגברת ובשיפור השידורים בערב.

הבעיה שלנו בתחרות היא בעיקר בשעות הPRIME TIME-, לא בשעות הבוקר.

היתה שם איזו מן טרמפיאדה שנמשכה שם שנים. עשרות עובדים שאין להם מה

לעשות במשמרת שחר היו רשומים שם, אני לא בטוח אם היו עובדים שם, וקיבלו כסף

בשביל לא לעשות דבר. היתה שם איזושהי בעיה שהאנשים הפכו את הקערה על פיה,

במקום שהעובדים ישרתו את הטלוויזיה, הם חשבו שהטלוויזיה קיימת כדי לשרת אותם.

יצחק כהן;

אתה שומע את זה חבר הכנסת שוחט? אתה מסכים לזה?

אורי פורת;

את התהליכים אנחנו מפסיקים. את חלקם הגדול כבר הפסקנו בשנה האחרונה מאז

אפריל ועד היום חסכנו על ידי קיצוצים בבזבוזים קרוב ל-15 מיליון שקל. זה לא

כסף קטן. היה לנו גרעון צפוי באפריל קרוב ל-30 מיליון, גמרנו בגרעון מזערי של

1.6 מיליון שקל. הכל כתוצאה מפעולות של התייעלות וחסכון.

הבעיה של כוח אדם בגדול היא תהליך ממושך ותהליך מסובך. אנחנו נרתם לתהליך

הזה ברצינות, אבל בלי סיוע מסיבי של האוצר לפתרון הבעיה הזאת פעם אחת ולתמיד,

היא לא תיפתר. לבוא ולתת עצות לפטר מאות עובדים לא בא בחשבון.

אנחנו נפחית את מספר העובדים בהדרגה. אני מעריך שהשנה נוכל להפחית אחוז

ניכר ובשנה הבאה אחוז יותר גבוה, ולאט לאט נתיישר ונאזן את התקציב מבחינת

החלוקה הפנימית בסעיפים שלו. יותר ויותר תשלומים של שכר והוצאות קבועות יועברו

להפקה ולשיפור האיכות של השידורים.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

אולי בנקודה הספציפית הזאת נשמע את נציג האוצר.
יואל נוה
ראשית, לגבי ההנחה לאזרחים הוותיקים. גובה האגרה שאתם מתבקשים לאשר כולל

את החלוקה שנעשתה לפני כמה חודשים בנושא האזרחים הוותיקים, כך שהאגרה כוללת

בתוכה כ-2/3 מגובה ההנחה שניתנה לאזרחים ותיקים, ותקציב המדינה נושא ב-1/3.
סמדר אלחנני
זה לא מה שכתוב בדברי ההסבר של הרשות.

יואל נוה;

אני לא יודע מה כתוב בדברי ההסבר של הרשות. מדובר פה בהשתתפות של תקציב

המדינה - אם אני זוכר נכון את המספרים המדויקים - בהיקף של כ-19 מיליון שקל

לנושא הזה.

הצענו להקטין את היקף ההנחה לאזרחים ותיקים.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

ועל זה יש כבר החלטה של הוועדה.

יואל נוה;

נכון. כידוע לכם, הנושא הזה ירד מעל סדר-היום כרגע, ולכן עם סיום הדיון

על חוק ההסדרים, נצטרך להצביע על ההצעות שלנו למקורות למימון החלק הזה.

אברהם שוחט;

מה דעתך בעניין אחוז נוסף לצרכי ערוץ 3?

יואל נוה;

אנחנו חושבים שלא נכון להעלות את האגרה מעבר לסכום שעלה פה. השתתפות

בערוץ 3 היא השתתפות שנעשית על פי החלטות הממשלה. אני לא זוכר את השנה המדויקת

שבה ירד הסכום.

ליאור ברון;

היתה ירידה מ-18.5 מיליון שקל ל-10.5 מיליון שקל בשנה שעברה.

יואל נוה;

השנה הממשלה לא באה ומבקשת לשנות את זה, והסכום כפי שמופיע פה כלול

בתקציב המדינה לצורך ההשתפות בערוץ, כך שכרגע אין סיבה אמיתית להעלות את

האגרה. אין החלטה אחרת, והערוץ פועל במסגרת שהוצעה.

למעשה, השאלה של פרישת עובדים היא לא כל כך פשוטה, היא די מורכבת. מי

שטיפל בזה גם בעבר מכיר את הסיפור הזה, ובהקשר הזה צריך לומר שבעבר תקציב

המדינה השתתף בסכומים ניכרים בתקציב השוטף של רשות השידור מתוך איזה שהם

סיכומים על תכניות עבודה שלא במלואם בוצעו בשנים שעברו.



בכל מקרה, הנושא כמו שהוא מוצג פה, בהשתתפות מסיבית של האוצר הוא לא רק

היקף ההשתתפות, אלא הרעיון שעומד מאחוריו, וזה להפוך מרכיבים גדולים מאד בשכר

שאינם פנסיוניים למרכיבים פנסיוניים, ולמשמעות הזאת יש לא רק עלות תקציבית

עצומה בנושא הפנסיה, אלא גם השפעות רוהב.

אברהם שוחט;

אז אין אף תכנית פרישה משותפת לאוצר ולרשות?

יואל נוה;

אני לא יודע בדיוק מה הסטטוס כרגע. לדעתי, יש תכנית שאושרה בזמנו על ידי

הממונה על השכר. אותה תכנית קיימת. לצורך זה גם סומנו סכומים מסויימים בתקציב

רשות השידור כמקור לפרישה העתידית של עובדים, 7 מיליון שקל, והרשות תעשה את זה

בהתאם לתנאי הפרישה הללו או תנאי הפרישה האהרים, אם יאשר לה הממונה על השכר,

אני לא יודע אם היתה פנייה כזאת.

לגבי ההשתתפות המסיבית, אלה דברים שיוצאים מדוח גרניט שלא מקובל עלינו

ושמדבר על מאות מיליוני שקלים ועל השתתפות בהפרשת עובדים. המשמעות האמיתית של

זה היא להפוך שכר שאינו פנסיוני לשכר פנסיוני. מרכיב של שעות נוספות, ויש לזה

השפעת רוחב שאנחנו לא יכולים לקבל אותה על כל עובדי המדינה. זה לא דבר שמסתכם

ב-1,800 או 1,500 עובדי רשות השידור, שלא לדבר על מקורות שלא קיימים בתקציב

המדינה למהלך שכזה.

יחד עם זה, אנחנו חושבים שצריך להתייעל ברשות השידור. מתוך 700 מיליון

שקל תקציב צריך למצוא את המקורות הנכונים ולעשות את ההתייעלות, ואנחנו מעריכים

שבתוך הסכום הזה כלול גם מספיק כסף להתייעלות. ההתייעלות יכולה להיות לא רק

בכוח אדם. יש פה עניין של התייעלויות אחרות, בנושא רדיו, בנושא תדרים, בנושא

משדרים, שהם גם מקורות להתייעלות.
יצחק כהן
ההערה שלי היא לחבר הכנסת ולשר האוצר לשעבר, אברהם שוחט. אם היית שומע

שבמשרד הדתות כבר שנים יש תעשייה של תשלומים פיקטיביים, איך היית מתנהג, באמת

עם יד על הלב? אני לא מצפה לתשובה.

אדוני היושב ראש, אני קודם כל רוצה שהוועדה תקים ועדת משנה ותבדוק את

מימדי התופעה. אני שומע פה דברים מדהימים, והכל עובר בשקט, כאילו אומרים: כן,

אז מה? אז אם זאת רשות השידור, אז מה?

אני רוצה שהוועדה תקים ועדת משנה שתבדוק את מימדי התופעה. מדובר על

תשלומים פיקטיביים, על עובדים מיותרים, על שעות נוספות, ועל אותם אלה שמקבלים

תשלומים פיקטיביים שהם מיותרים. תעשייה שלמה של שחיתות.

אורי פורת;

באשר לתופעות חריגות, העברתי את ממצאי י למבקר המדינה, ואגב יש תופעות

חריגות לא רק ברשות השידור. אגב, כשאני מדבר על עובדים, שלא יקבלו את הרושם

שיש לי איזושהי דעה קדומה על העובדים. רוב העובדים, גם ברדיו וגם בטלוויזיה,

הם עובדים חרוצים ומוסריים ומוכשרים, הם אנשים שאכפת להם.

יצחק כהן;

אני לא מדבר עליהם, אני מדבר על המיותרים.



אורי פורת;

הם אנשים שאכפת להם. כל מה שאתם רואים על המסך ומה שאתם שומעים ברדיו

עושים אנשים בעלי כישורים נפלאים. הבעיה היא שעל כל עובד שעובד יש גם עובד שלא

עובד, ואין לזה שים הצדקה מוסרית, אין לזה שום הצדקה עניינית ואין לזה שום

הצדקה קולגיאלית ולא סולידרית, שום הצדקה. את הבעיה הזאת צריך לפתור, זאת בעיה

שנוצרה, הלכה ותפהה וגדלה במשך שלושים שנה. אין שום מטה קסמים שיכול לפתור את

הבעיה הזאת בשנה אחת, זה תהליך. אנחנו נכנסים עכשיו לתהליך ההבראה, ובעצם

נכנסו אליו כבר.

יצחק כהן;

אין שום חוק שמאלץ אותך לשלם תשלומים לא חוקיים. אין דבר כזה, אין שום

חוק כזה, הפוך.

אורי פורת;

עם כל הכבוד, אתה לא יכול לצפות מההנהלה הנוכחית שתפתור את כל הבעיות של

רשות השידור שנוצרו, כפי שהסברתי לך, מלפני שלושים שנה. הרי פרופסור כץ שהיה

בצוות ההקמה של הטלוויזיה אמר כבר אז, כשהיא נולדה, שהיא נולדה בהריון מחוץ

לרחם. אז נתחיל עכשיו את הטיפול כאילו לא היו שלושים שנה?

היו הרבה שגיאות שנעשו בעבר. אני לא רוצה להטיל דופי באף אחד. גם אני

הייתי מנכ"ל בעבר. עשיתי אז כמיטב יכולתי.

מכיוון שאני מכיר את המערכת, מכיר את הבעיות שלה, חזרתי לרשות השידור,

מתוך תקווה שהודות לנסיון ולידע שצברתי שם, אוכל לעשות את כל הדברים האלה יותר

מהר מהאחרים, מפני שכל מנכ"ל חדש שהיה נכנס עכשיו, היה צריך שנתיים או שלוש רק

כדי ללמוד את הבעיות. אני מכיר את הבעיות. אני יודע בדיוק איך תופסים את השור

הזה בקרניו ולהצביע בדיוק על כל החוליים ולראות איך אפשר בסיוע הגורמים

המתאימים לשפר את המצב ולהעלות את רשות השידור על דרך המלך.

כל מה שאני מבקש מוועדת הכספים זה לאשר את התקציב שלנו, שכבר עבר ביקורת

בכל מיני רמות עד שהגענו לשולחן הזה, כדי שנוכל להמשיך בעבודה השוטפת, ובו

זמנית גם נמשיך בפעולות ההתייעלות והחסכון, מפני שהרי זה גם ידוע שצריכים לבצע

פעולות התייעלות וחסכון אז צריך כסף. גם בשביל זה צריך כסף. נעשה כל מה שאנחנו

יכולים באמצעות העברת כספים מסעיף לסעיף כדי לשפר את סדרי העדיפויות.

באשר לחבר הכנסת שוחט, עוד לא נועד הגאון שמסוגל להמציא שיטה לשמור על

איזון ומינון בכל כך הרבה שידורים, גם ברדיו וגם בטלוויזיה, כאשר כל כך הרבה

אנשים עוסקים גם באיסוף החדשות, גם בעריכת החדשות וגם בהגשת החדשות. לכל עורך

ולכל כתב יש שיקול דעת משלו, כל אחד מעריך אחרת, הרי אנשים הם לא רובוטים. אז

לפעמים מישהו קצת הגזים לטובה, לפעמים מישהו קצת הגזים לרעה.

מה שיש לנו כמצפן עיתונאי שהוא מצפון ציבורי זה מסמך נקדי המפורסם. שם יש

הוראות של מצוות עשה ומצוות לא תעשה שמחייבות את כל העובדים ברשות השידור כדי

ליצור מדיניות אחת של דרכי חשיבה איך מטפלים בבעיות ואיך פותרים אותן.

אנחנו נמצאים בתקופה שאני לא זוכר כמותה. חצי שנה מערכת בחירות זה דבר

שעוד לא היה, והרגישויות בתחום הזה של מינון ואיזון הן עכשיו הרבה יותר מאשר

היו אי פעם בעבר, ותמיד בעבר הרגישויות האלה היו קיימות, גם בימים רגילים.

במערכת בחירות הרגישות הזאת היא ממש עצבים חזקים.



האנשים שלנו, גם ברדיו וגם בטלוויזיה, עומדים מול לחצים כמעט בלתי

אפשריים מכל הצדדים ומול טענות ומענות מכל הכיוונים. אין אף אחד שהוא שבע

רצון, תמיד יש מישהו שהושב שהוא מקופה. יש מערכת של אילוצים בלתי אפשרית.

לפעמים ליבי על עורכי החדשות שצריכים להדוף לחצים ולקיים את השידור הסדיר

בלי להיות מושפעים, מפני שאם הלחצים - מאיזשהו כיוון, לא משנה - יהיו גורם

בהפעלת שיקול הדעת שלהם, שידור מאוזן בוודאי שלא נקבל, נקבל שידור לחוץ,
כלומר
מי שילחץ יותר חזק, יקבל עוד חשיפה.

לכן, הדבר היחידי שיש לנו הוא מסמך נקדי. זהו מסמך טוב מאד, והוא הוגן

מאד. הכותרת של המסמך הזה הוא יושרה, כלומר:INTEGRITY ,יחס הוגן לכולם.עד

עכשיו אין לי טענות למערכת בתחום הזה, שם עושים כמיטב יכולתם. כמובן שפה ושם

אני הייתי שוקל אחרת מעורך כזה או אחר, אבל עד כמה שאפשר, אנחנו מקפידים.

ביחס לערוץ 3, חבר הכנסת שוחט, אני בהחלט מסכים איתך, אני הושב שהוא ערוץ

חיוני וערוץ טוב. מעבר למטלות שהוא קיבל על עצמו, אני רואה בו גם את האפשרות

להפוך אותו למה שידוע כ-2 BBC, כלומר: ערוץ שישלים את הערוץ הראשון. אם בערוץ

הראשון יש משחק כדורסל, יש הרבה אנשים שכדורסל בכלל לא מעניין אותם, ובערוץ 3

יכול להיות קונצרט באותו זמן או תיאטרון או תכנית של ספרות שעוסקת בתרבות.
סמדר אלחנני
למי שאין כבלים, לא רואה את הערוץ הזה.
אורי פורת
ולהיפך, אם בערוץ 3 יש כדורגל, אז בערוץ הראשון יהיה משהו לסוג אחר של

קהל.

שני הערוצים צריכים להשלים אחד את השני, מפני שבערוץ אחד קשה מאד לספק את

רצון כולם. אי אפשר, זאת משימה בלתי אפשרית. לכן, כדי לגוון ולהרחיב את מגוון

האפשרויות שעומדות בפנינו וכדי לטפל במה שיותר נושאים, אנחנו זקוקים לערוץ 3,

מלבד השידורים למדינות ערב ומלבד השידורים לעולים חדשים שעדיין השפה העברית לא

שגורה בפיהם.

אבל מכיוון שזה ערוץ כל כך חשוב והתקציב שלו הוא פשוט מגוחך, אי אפשר

לעשות הרבה יותר ממה שבראל עושה בתקציב הקטנטן שנשאר לו, ובאמת הוא ראוי לכל

שבח, מכיוון שהוא מצליח לעשות בכל זאת בתקציב הקטן הזה. אבל אני בטוח שאם היו

נוספים לו עוד כמה אחוזים, הוא יכול היה לעשות הרבה יותר - את יכולת הביצוע

שלו הוא כבר הוכיח - אם היה לו לפחות - לא הרבה - מה שהיה לו בהתחלה, שזה הגיע

בערוץ 3 ל-22 מיליון שקל.

עשיתי חישוב שאם היינו מוסיפים לאגרה עוד שקל אחד לחודש, זה היה פותר את

הבעיה שלו, וזאת תוספת של בערך בין 1%-2%, שקל אחד לחודש, והיינו רואים ערוץ 3

אחר לגמרי. אין לזה שום משמעות, מה זה שקל אהד לחודש? 11 שקלים לשנה?
סמדר אלחנני
12 שקלים לשנה.
אורי פורת
ויהיה לנו ערוץ 3 אהר, ופה אנחנו משלימים את מה שהממשלה קיצצה לנו. בעצם

הממשלה קיצצה מחצית.



אברהם שוחט;

אתה מדבר אם כך על 2%.

סמדר אלחנני;

2.5%.

אורי פורת;

אבל המשמעות של זה היא בערך שקל לחודש.

אגב, אנחנו מדברים על תקציב, אבל כל האגרה הזאת היא בערך שקל וחצי ליום.

צאו וחשבו מה האזרח מקבל תמורת שקל והצי ליום, כאשר עיתון אהד עולה 4 שקלים.

תמורת שקל וחצי ליום, אתה מקבל את הרדיו הנפלא שלנו שמשדר בשמונה רשתות, הכל

מכל-וכל, רדיו שנמצא עם האזרח בכל מקום, בבית, ברכב, בהופש ובעבודה, בכל מקום.

לא יכול להיות שיקרה משהו בעולם, ואתה לא תדע באמצעות הרדיו שלנו. שקל וחצי -

איזה ערך יש לזה? פיתה. טלוויזיה שמביאה לו לסלון מכל טוב, גם בעברית וגם

בערבית וערוץ 3.

וכל זה, עם כל הרעש הגדול, מה המשמעות של שקל וחצי ליום? אני רוצה לומר

שבהשוואה למדינות אירופה - הקולגים שלנו ב-EBU-, או יותר נכון אנחנו הקולגים

שלהם - האגרה שם היא הרבה יותר גבוהה מאשר אצלנו.

סמדר אלחנני;

אבל אי אפשר להשוות.

אורי פורת;

בנורבגיה שהיא מדינה פחות או יותר בסדר גודל שלנו, מספר בתי האב הוא

מיליון ו-678 אלף, ואצלנו בערך מיליון. האגרה בנורבגיה היא 729 שקל.

אברהם שוחט;

אבל אצלנו יש הרבה יותר ממיליון, יש מיליון וחצי.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

כמה זה אחוז מההכנסה?



אורי פורת;

קודם כל, אני רוצה להודות לחברי הכנסת על הדיון הזה שהתנהל באווירה ממש

חברית, ידידותית ועניינית. אני לא זוכר דיונים כאלה בוועדה הזאת בעבר.

אברהם שוחט;

אתה יודע שזה לגנאי לחברי הכנסת.

אורי פורת;

אני מבקש מחברי הכנסת לאשר לנו את התקציב עוד היום, כדי שנוכל מייד

להתחיל לשלוח את האגרות ואת ההודעה. אם אנחנו נחמיץ את המועד, לא נוכל לגבות

כספי אגרה במועד, ותזרים המזומנים שלנו כבר נמצא באפס ואנחנו במצוקה.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

רבותיי חברי הכנסת, הדיון לא הסתיים, יש עוד מספר חברי כנסת שרוצים

להתבטא, יש נציגים מרשות השידור שעוד לא אמרו את דבריהם. המועד להמשך קיום

הישיבה ייקבע על ידי היושב ראש הקבוע. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת קליינר.
אברהם שוחט
אפשר לאשר את האגרה.

מוטי לוי;

אולי אפשר רק לאשר את האגרה?

אברהם שוחט;

הוא לא רוצה.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

הדיון עוד לא הסתיים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים