ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/12/1998

אישור העברות תקציביות; הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15 לראש הממשלה לשנת 1999; תקנות התעבורה (תיקון) (קבוצות מחירים); תקנות פיקוח על יצוא הצמח ומוצריו; תקציב הרשות לשיקום האסיר

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 347

מישיבת ועדת הכספים

יום שני. טי בטבת התשנ"ט (28 בדצמבר 1998). שעה 00;10

נכחו; חברי הוועדה; מ"מ היו"ר - צבי הנדל

הי ים אורון

רפי אלול

נסים דהן

יהודה הראל

יצחק כהן

מיכאל נודלמן

אופיר פינס-פז

אברהם שוחט

שלום שמחון

מוזמנים;

אברהם הופמן - מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר

אלי אביר - משרד התהבורה

בועז סופר - מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

ישראל הזקיה - התאחדות התעשיינים

תמר אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות

גיא שני - חמשרד לבטחון פנים

משה שגיא - משרד החינוך והתרבות

גדי לוין - משרד המסחר והתעשייה

שבתאי נחמני - משרד ראש הממשלה

גל הרשקוביץ - משרד הבריאות

אפי שמש - אגף התקציבים, משרד האוצר

שאול צמח

רוני ארד - המשרד לקליטת עלייה

י ועצת כלכלית; סמדר אלחנני

י ועצת משפטית; אנה שניידר

מנהל הוועדה; איוור קרשנר

קצרנית; שלומית כהן

סדר-היום; 1. תקציב הרשות לשיקום האסיר.

2. תקנות התעבורה (תיקון) (קבוצת מחירים).

3. תקנות פיקוח על יצוא הצמח ומוצריו.

4. הצעת תקציב ועדת הבחירות לכנסת ה-15 לראש הממשלה לשנת 1999.

5. אישור העברות תקציביות. 7



1. תקציב הרשות לשיקום האסיר

היו"ר צבי הנדל;

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. מר הופמן, בבקשה.

אברהם הופמן;

אנחנו ברשות לשיקום האסיר הגענו היום למצב, שכל המחקרים מראים, ודוח מבקר

המדינה ציין את זה, שהגענו לשיא האפקטיביות בטיפול בנושא אסירים משוחררים. בכל

העולם רוצים לשמוע מאיתנו, והיום נצטרך לטפל ב-1,200 איש, מעבר לתקציב. מדובר

באנשים שיקבלו חנינה מוקדמת. השופטים דורשים שנפקה על כל אחד מהם, אני לא יודע

איך נבצע את זה, מכיוון שאם רוצים להשקיע בשיקום של אדם לא כפיקציה, אלא

בעבודה רצינית כמו שעשינו עד היום, צריך להשקיע בהם.

היו"ר צבי הנדל;

כמה משוחררים יש בשנה? האם 1,200 זה הרבה או מעט?
אברהם הופמן
בדרך כלל משתחררים 3000 איש בשנה, זאת אומרת שזאת תוספת של קצת יותר

משליש מהמשתחררים בשנה רגילה. הוקמה ועדת בלטמן, שקבעה מה הקריטריונים שלפיהם

ישוחררו אנשים, כי היה ויכוח רציני, היו כאלה שרצו חנינה כללית. שר המשפטים,

על פי בקשת הנשיא, הקים ועדה בראשותו של מר יונה בלטמן. הוועדה הזאת קבעה על

מי יחולו תנאי החנינה, ונאמר שם שמי שיעבור דרך ועדת שחרורים, שבראשה עומד

שופט מחוזי, ותהיה לו תוכנית שיקום, הנשיא יתן לו תקופת חנינה של 100%. הדבר

הזה נמנע, מכיוון שאנחנו חייבים להגיש היום לאלף זכאים.

היו"ר צבי הנדל;

כמה נמצאים בטיפול שלכם?
אברהם הופמן
בטיפול שלנו נמצאים היום עד 850 איש. הגענו לאחוז גבוה מאוד, למרות

שהפנייה אלינו היא וולונטרית, 70% מהאסירים פונים או בכלא או לאחר שהשתחררו.

שלום שמחון;

מה אתם עושים איתם?
אברהם הופמן
אנחנו מסדרים אותם בקיבוצים, בישיבות, במגורים משותפים עם סטודנטים.

שלחנו לכם בזמנו את המחקר שנעשה על הצלחת הפרויקט, שני סטודנטים גרים ביחד עם

אסיר משוחרר.
שלום שמחון
ו

האם מסדרים להם מקומות עבודה?
אברהם הופמן
בוודאי. יש לנו הוסטלים, שמוחזקים בהם אותם אסירים שהם מסוכנים ואסור

להחזיר אותם לבתיהם, כי נניה יש חמישה אחים נרקומנים בבית. יש לנו שמונה

הוסטלים שבהם אנחנו יולדים אותם מהדש. יש לנו פרויקט תעסוקה, שהיום מקיף 600

אסירים. בתקופה הזאת של אבטלה הגענו ל-600 אסירים עובדים, וכל אסיר משוחרר

שמגיע אלינו - תוך שבוע ימים יש לו עבודה. בנינו שיטה שיש לנו מעסיקים ידידים,

אני מפנה את האסיר מראש לתעשיין שיודע שמדובר באסיר משוחרר ושהוא מוכן לקלוט

אותו למרות שהוא יודע שיהיה לו לא קל. אבל הוא יודע שיש ליווי תעסוקתי מצידנו.

כשם שמורה בכיתה יודע שאם יש לו בעיות עם תלמיד הוא יודע למי לפנות, אנחנו

ההורים של האסיר ואנחנו לא זורקים אותו לתעשייה שיסתדר בעצמו, כי אז הוא לא

יחזיק שם מעמד יותר משבוע.

שלום שמחון;

הפנייה אליכם היא וולונטרית, איפה מטופלים היתר?

אברהם הופמן;

יש לנו רכזי עמותות רק בחלק מהיישובים, לצערי.

שלום שמחון;

אולי אין אסירים באותם יישובים.

אברהם הופמן;

בעיר כמו טייבה לא הצלחנו עד היום לשכנע את השלטון המקומי שם לקחת את

הנושא הזה בידיים. המצב שם הוא כזה, שאם אני הייתי ראש העיר בטייבה הייתי עוזב

את כל הנושאים האחרים ומטפל רק בנושא חזה של הפשע, כי הפשע יהרוס את היישוב

הזה לחלוטין. היה ראש עיר בנתניה שאחר כך התפטר, שחשב שהוא יוכל לפתור את כל

הבעיות ואחר כך התחננו אלינו שנבוא לעזור, וברוך השם עכשיו הדברים מסתדרים. אם

אין כתובת לאסיר המשוחרר, הכתובת שלו היא הבתים של האזרחים. הנזק השנתי

שגורמים הבחורים שאצלנו בהוסטלים, לפי נתוני המשטרה, למדינת ישראל, בעיקר

לחברות הביטוח, זה 60 אלף דולר על כל אחד. לבחור צעיר יש 300 פריצות שחמשטרה

יודעת עליהן, בוודאי יש חלק שהמשטרה לא יודעת עליהן. אנחנו לוקחים את הבחור

חזה, מנקים אותו מסמים, מלמדים אותו מקצוע והופכים אותו לאדם חדש, אדם שמשלם

מסים.

מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, יגאל בן-שלום, היה בטקס של הענקת תעודות ל-22

בוגרי קורס טפסנות. רובם בחורים שלי. פניתי לענפים שיהודים לא אוהבים לעבוד

בהם ושאין בהם סיכון, זאת אומרת לא אקח עבריין ואשים אותו כאחראי על הקופה. כל

המדינה מדברת עכשיו על אבטלה, ויש מחסור של 3000 רתכים. ביקשו מאיתנו שנארגן

קורסים של הבחורים שלנו לרתכים, וניקח את הענף חזה. הבעיה של הבחורים שלנו

היא, שאפילו כשהם באים לקורס טפסנות הם צריכים לדעת למדוד זווית או רדיוס, והם

לא יודעים. אין להם ידיעות אלמנטריות. הצלחנו לגייס למעלה מ-50 סטודנטים שישבו

ולמדו איתם, ובזכות זה הם הצליחו לעבור את הקורסים.

שלום שמחון;

כמה עובדים יש לכם?



אברהם הופמן;

במשרה מלאה וחלקית ובהשתתפויות שלנו כ-70 עובדים.

שלום שמחון;

בכמה משרות מדובר?

אברהם הופמן;

כ-50 משרות, אם נאחד את כל חלקיות המשרות. בקיבוצים, למשל, התנועה

הקיבוצית מעסיקה את האיש, אבל אנחנו משלמים פר קפיטל, אנחנו לא משלמים משכורת.

היו"ר צבי הנדל;

האם הקיבוצים הם ענף טוב?
אברהם הופמן
הם ענף טוב, אבל פחות טוב היום. היום הקיבוצים פחות קולטים אסירים. אף

אחד מהבחורים ששוקמו בקיבוץ הדתי לא חזר לכלא. מהקיבוצים הכלליים, 15% בלבד

חזרו לכלא, זאת אומרת 85% לא חזרו לכלא. זה הישג בקנה מידה עולמי. מההוסטלים

שלנו 80% לא חזרו לכלא, ומדובר בבחורים אחרי 6-5 מאסרים. ממגורים משותפים 80%

לא חזרו לכלא. מהישיבות 8% חזרו לכלא. כלומר הוכחנו שאפשר לעשות, אבל יש גבול

כמה אנחנו יכולים לעשות. מהסיבה הזאת היושב ראש שלנו, השופט טל, קיווה שבתקציב

הזה נגיע להגדלה רצינית, בפרט בגלל חנינות היובל. הרי מי יטפל באנשים האלה?

אנחנו עומדים במצב מאוד קשה. לקחנו את העובדים הטובים ביותר שיש היום בתחום

העבודה הסוציאלית בארץ, אנשים שכולם עם נסיון רב, עם עבר קרבי מבחינת

ההתמודדות, כי אנחנו מודדים אחד לאחד, בלי שסוהרים נמצאים לידינו, בלי אזיקים

ובלי חומות, אלא עם הכושר ועם האישיות שלנו, שבה אנחנו מתמודדים עם האנשים.

מדינת ישראל הרוויחה גוף זול בפרוטות. אנחנו ניגש עם תקציב של 16.1

מיליון שקלים. החוק מאפשר לנו לקבל תרומות, לקבל עזבונות. כאשר קיבלנו בסך הכל

8.119 במקום שמונה מיליון, לא היתה לנו ברירה אלא להעביר הכל למקורות ולקרנות

ציבוריים ופרטיים ולנסות השנה להתמודד עם הנושא הזה, איך לגייס את הכסף הזה,

וקשה מאוד לגייס כסף לנושא של אסירים משוחררים.

היו"ר צבי הנדל;

האם קרן העזבונות לא יכולה לתת שמונה מיליון?
אברהם הופמן
אם תהיה פנייה של ועדת הכספים, היא תתן.

היו"ר צבי הנדל;

אני מבין שלשופט טל יש קשרים עם יושב ראש הוועדה.

אברהם הופמן;

נכון, אבל לשם כך צריך משרד העבודה והרווחה או גוף ציבורי נוסף, חוץ

מהרשות, לבקש. ועדת הכספים של הכנסת יכולה לומר, שהיא מאשרת את התקציב כמו י

שהוא, אבל היא ממליצה בפני הגופים שקובעים במדינה שיתנו לנו עדיפות בעזבונות



ומבקשת ממשרד העבודה והרווחה לשקול עוד הפעם את האפשרות להגדיל לנו את התקציב.

אני הושב שאנהנו במצב שהיינו רוצים לעשות יותר. בסך הכל בשביל מי אנחנו עושים

את זה? אנחנו מטפלים ב-450 ילדי אסירים. כל הספרות מדברת על כך שצריך להתחיל

לבנות את ההומות לילדי אסירים. יש לי היום 450 סטודנטים, ואולי אקבל מימון

לעוד 50, שמטפלים בילדי אסירים. את הילדים האלה לא תראו במוסדות לעבריינים

צעירים. אפילו למוסדות ילדים לא צריך להוציא אותם, שזאת הוצאה כספית גדולה.

אנחנו מונעים את זה על ידי זה שיש סטודנט שמבקר אצל הילד פעמיים בשבוע, ופעם

בהודש הוא לוקח אותו אל אבא שלו לכלא, והאמא נמצאת בטיפול.

היו"ר צבי הנדל;

השר מאשר 16 מיליון והוא כותב שיש לו רק 8.1.

אוור קרשנר;

כל שנה יש תרומות והשתתפויות.

היו"ר צבי הנדל;

כמה זה היה בשנה שעברה?

אברהם הופמן;

היה 2.435 מיליון שקלים, ואנחנו השגנו 2.400 מיליון.

היו"ר צבי הנדל;

מתוך ה-10.4 מיליון שהיה בשנה שעברה, 2.5 מיליון זה מתרומות?

אברהם הופמן;

כן, והשגנו את זה כבר עד סוף נובמבר. אנהנו מוגבלים בסכומים שאנחנו

מסוגלים לגי יס.

הי ו"ר צבי הנדל;

אתה אומר שבשנה יוצאים מהכלא 3000 אסירים, זאת אומרת שאם השנה ייצאו עוד

1200, זה בערך עוד 40%. האם הלק כבר יצאו?

אברהם הופמן;

כן.

היו"ר צבי הנדל;

כמה מתוכם ייצאו ב-1999?
אברהם הופמן
עד סוף השנה הנוכחית ייצאו 300 ובשנה הבאה ייצאו 900.



היו"ר צבי הנדל;

אם אני יודע שהשנה, בגלל שנת היובל, ישוחררו 30% אסירים יותר מאשר בשנה

רגילה ואני רוצה לבקש שיגדילו את תקציב השנה באופן הריג ב-30% כדי להמליץ

לקרן העזבונות להגדיל את מענקו, איך עושים את זה? האם אני מהזיר את התקציב

לאוצר?

אוור קרשנר;

1

הוועדה ממליצה, נשלח מכתב לאוצר ולוועדת העזבונות שהוועדה ממליצה.

אברהם שוחט;

האם זה סעיף תקציבי במשרד העבודה והרווחה?

היו"ר צבי הנדל;

כן.

אברהם שוחט;

אם כך, תגיש הסתייגות ותגדיל את הסעיף.

היו"ר צבי הנדל;

אני לא רוצה עסק פרטי, אני רוצה שהוועדה תדאג לזה. הייתי רוצה שהם יקבלו

את כל 16 המיליון שהם רוצים, אבל אני מציע שנבקש הגדלה של30% על 8 המיליון

שהיה, דהיינו עוד2.4% מיליון, ושהוועדה תבקש ותמליץ בפני ועדת העזבונות להגדיל

גם היא את חלקה.

אברהם שוחט;

אם אתה רוצה להיות פרקטי תגיש הסתייגות על הסעיף ונאשר אותה בוועדה. כשזה

יעלה למליאה זה יעלה לא עם 8.119 מיליון אלא עם 10.5 מיליון. אני מניח שהממשלה

לא תגיש התנגדות להצביע הפוך במליאה על דבר כזה. זה יוצר מסגרת של 10.5

מיליון. אחרי זה או שאגף תקציבים ימלא את זה או שלא, אבל לפחות יש לו מקור כי

זח מופיע בחוק התקציב.

היו"ר צבי הנדל;

איך זה נעשה?

אוור קרשנר;

בעת ההצבעות על התקציב.

אברהם שוחט;

אני מברך אותם על פעולתם.

שלום שמחון;

אני חושב שהפעולה היא פעולה מבורכת וצריך לתמוך בה וצריך לעשות הכל על

מנת להגדיל את התקציב. הם עושים עבודת קודש.



אברהם שוחט;

איך זה מגיע ל-16 מיליון לעומת 10 מיליון, מה המקורות הנוספים?
אברהם הופמן
יש לנו מקורות נוספים שאנחנו בטוחים בהם היום, שהם 2.839 מיליון, ו-5

מיליון ו-142 אלף. מכיוון שלא קיבלנו את הכסף בתקציב, נאלצנו להעביר את זה כדי

לנסות לגייס מעזבונות ומכל הגורמים האחרים.

החלק השני נקרא "הוצאה מותנית בהכנסה", זאת אומרת 8 מיליון ו-119 אלף זה

התקציב שנקבל מהממשלה, השאר מופיע כהוצאה מותנית בהכנסה, כפי שאומר החוק.

אברהם שוחט;

כמה קיבלתם מהאפוטרופוס?

היו"ר צבי הנדל;

הם קיבלו 2.5 מיליון השנה. חסרים להם כ-5 מיליון. בכל מקרה אני מבקש

שנוציא מכתב לעזבונות, שאנחנו מאוד ממליצים, במקביל לדרישתנו מהממשלה להגדלה

ב-30% בתקציב, שקרן העזבונות תשלים את הדרוש להפעלת המועצה.

אני מברך על הפעילות שלכם. נעשה כמיטב יכולתינו כדי שזה לא יהיה רק

מילים, אלא שנוכל לגבות את זה בכסף. אני מאחל לך כפי שמאחלים לרופאים, שתהיה

לכם 5מה שפחות עבודה.

אברהם הופמן;

תודה רבה.

(מצורף מסמך בסוף הפרוטוקול)



2. תקנות התעבורה (תיקון) (קבוצות מחירים)

היו"ר צבי הנדל;

אנחנו עוברים לנושא תקנות התעבורה.
בועז סופר
קבוצות הרכב קובעות הן את אגרת הרכב והן את שווי השימוש למס הכנסה. כדי

לא ליצור מצב שבו קבוצות המהיר הופכות להיות ריקות, מכיוון שמחירי כלי הרכב

התייקרו בעוד שאנחנו השארנו את הקבוצות למטה, כי חלק מהאנשים משלמים מס גבוה

מדי, אנחנו מבקשים עדכון של הקבוצות. העדכון מתבסס על מודל שלקח עלייה בשערי

החליפין, כלומר לקהנו את הרכב סל הייבוא מבחינת מטבעות, לא מבחינת כלי רכב,

ואת השינוי הממוצע מספטמבר עד נובמבר.

בסיכומו של דבר גיבשנו מודל, שכמובן מקובל על ידי משרד התחבורה ועל איגוד

יבואני הרכב. צריך לזכור שכל מה שצריכה לעשות העלייה הזאת זה לשמור את השינוי

הריאלי במחירי כלי הרכב. כך שאס אני מתייחס לקבוצה הרלוונטית ביותר שהיתה 81

אלף שקלים, שכמעט כל כלי הרכב המשפחתיים קיבלו שם ביטוי, ואני אומר שהעליתי

מ-81 ל-94 אלף שקלים, 95% כמותית נכנסים.

אברהם שוחט;

מדובר במחירי רכב חדש?

בועז סופר;

כן. הרעיון הוא שאנחנו נותנים ביטוי מספרי לקבוצה 1 עד 6, לא מבחינת מחיר

על הרשיון. פה מדובר בעדכון של כלי רכב שייכנסו החל מה-1 בינואר 1999. לדוגמה,

מאזדה לנטיס נמכרה ב-80,900 שקלים עד ראשית חודש אוקטובר, היא בקבוצה 2. אם

אנחנו לא מעדכנים את זה בשנת 2000 היא נמכרת היום ב-92,200 שקלים. אני רוצה

לשמור על המסגרת הריאלית של כל הקבוצות.

אברהם שוחט;

מה קורה מבחינת הקבוצה של אותו סוג רכב?

בועז סופר;

היא נשארת בקבוצה 2.

אברהם שוחט;

היא רצה עם הקבוצה שלה לאורך כל חייה, לא לפי שווי הרכב הקיים.

בועז סופר;

אין פה כל עדכון של האגרות ולא של שווי השימוש, אבל אם לא נעדכן את זה

בעצם אנחנו נותנים אפקטיבית עלייה.



היו"ר צבי הנדל;

זה מתייחס רק לנושא של אחזקת רכב.

בועז סופר;

ואגרות.

ישראל חזקיה;

אנחנו חושבים שצריך לעדכן ביותר, כי אם בודקים את גובה הפיחות בשקל

הישראלי מול תעשיות של מדינות שונות, הבאנו פה טבלה שמראה את שיעורי הפיחות.

היו"ר צבי הנדל;

מר סופר הסביר בהגינות ובהגיון רב, שקבוצות הרכב שהיו אז נשארו באותה

קבוצה. אותי לא מעניין שער המטבע, אני מבקש שתתייחס לנקודה הזאת.

ישראל חזקיה;

אין לי ויכוח איתו על העסק הזה. אנחנו מברכים על העדכון, אבל יחד עם זאת

שיעורי הפיחות שהיו במטבעות השונות היו לדעתנו עדכון יותר גבוה.

היו"ר צבי הנדל;

אם יהיה עדכון יותר גדול, האם לא יקרה מצב שדגם שהיה עד היום בקבוצה 2

יהיה פתאום בקבוצה 1?

ישראל חזקיה;

בהחלט יכול להיות.

היו"ר צבי הנדל;

אנחנו מאשרים, תודה רבה.

7



3. תקנות פיקוח על יצוא הצמח ומוצריו

היו"ר צבי הנדל;

תקנון פיקוח על יצוא הצמח ומוצריו אושר על פי בקשת שר המסחר והתעשייה, מר

נתן שרנסקי.

4. הצעת תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15 לראש הממשלה לשנת 1999

היו"ר צבי הנדל;

אם הבחירות לא יתקיימו בשנת 1999, מה דינה של ההצעה הזאת?

תמר אדרי;

התקציב הזה יהיה בתקציב השוטף וכל הסעיפים שקשורים בבחירות לא יוצאו.

התקציב הזה נדון בוועדת הכספים של ועדת הבחירות, בנשיאות ועדת הבחירות ובמליאת

ועדת הבחירות, לפי הכללים, ואושר פה אחד בוועדת הבחירות. חילקנו את התקציב,

לפי הנסיון מהפעם הקודמת, לשני סיבובים. אנחנו מבקשים לאשר את סך כל התקציב.

אם יהיה רק סיבוב ראשון, כמו שקרה בבחירות הקודמות, לא יהיה צורך בהוצאת

התקציב לסיבוב השני.

שלום שמחון;

ואם לא נאשר עכשיו את התקציב, לא יהיו בחירות?

תמר אדרי;

לא. אבל כתוב בחוק, שוועדת הכספים מאשרת על פי הצעת ועדת הבחירות.

אנה שניידר;

משפטית יש בחירות. תיכנסו לגרעונות, אבל זה לא אומר שאי אישור התקציב

גורם לכך שאין בחירות.

תמר אדרי;

אבל אני לא יכולה להתחייב לשום דבר אם אין לי תקציב.

נסים דהן;

אם יום לפני הבחירות ישרפו את כל הקלפיות ואת כל הפתקיות, אז בחוק כתוב

שצריך בחירות ותיאורתית אי אפשר לקיים אותן.

היו"ר צבי הנדל;

אני מבקש שתפרטי לנו ממה מורכב התקציב הזה.



תמר אדרי;

התקציב הזה בנוי לשני סיבובי בחירות. בהצעה מופיע, למשל, בדיקת מקומות

קלפי ויש תקציב רק לסיבוב הראשון, כי בסיבוב השני זה יהיה בדיוק באותו מקום,

לא צריך עוד פעם לבדוק. אבל להצבעה בכלי שיט תהיה הוצאה גם בסיבוב השני. כל

סעיפי החוק הם לפי הדברים שאנחנו צריכים לעשות לפי החוק, כמו ארגון בחירות על

ידי צה"ל. יש לנו הוצאות על ידי המשטרה ושירות בתי הסוהר, מכיוון שאנחנו

מפעילים כמעט את כל השוטרים במדינה לצורך הבחירות. וכן תשלומים לחברי ועדות

קלפי.

אברהם שוחט;

הפעם הקודמת היתה הפעם הראשונה שניתן תשלום לחברי ועדות קלפי.

תמר אדרי;

זה קיים כבר מ-1977. באותה שנה החליטו לשלם גם לחברי ועדות הקלפי, כמו

למזכיר ולסדרן ולשרת. נקבע סכום לתשלום, שהוא בדרך כלל אותו תשלום כמו מזכיר

ועדת קלפי, רק קצת פחות שעות כי הם לא מקבלים הדרכה. ההרכב הסיעתי של ועדות

הקלפי נקבע בכל מערכת בחירות, ואנחנו יודעים בדיוק כמה חברים יהיו לכל מפלגה

בכל קלפי, לפי החוק. נניח שנקבע למפלגה מסוימת שיש לה 100 חברים וקבעו סכום של

10 שקלים לחבר, המפלגה קיבלה 1000 שקלים כדי שהם ישלמו את הכסף לחברים.

היתה ביקורת של מבקרת המדינה, שאמנם שילמנו את הכסף אבל המפלגות לא שילמו

את הכסף לחברים. זאת אומרת, זו בעצם תוספת למימון מפלגות, ולא זאת הכוונה.

ויותר מזה, לא רק שנתנו להם את כל הכסף, כידוע לכם נציגי המפלגות לא תמיד באים

לקלפי, אז בעצם שילמנו למפלגות גם בעבור אנשים שבכלל לא היו.

הפרוצדורה השנייה היתה, שלא משלמים את הכסף מראש, אלא אחרי הבחירות לפי

הפרוטוקולים בודקים איפה היה חבר ואיפה לא, ומשלמים למפלגה לפי האיוש בפועל.

מכיוון שלא ידוע לנו כמה זמן עבד כל חבר, אנחנו נותנים את הכסף למפלגה ואומרים

שאס למקום לכל היום מגיעים 100 שקלים, אם עבדו 10 אנשים שהמפלגה תתן לכל אחד

עשרה שקלים. לאחר ששילמנו בפועל, אנחנו משלמים את הכסף לבא כוח הסיעה שחותם

שהכסף הזה מיועד לחברי הוועדה והוא ישולם. המפלגות אמורות לשלם לאנשים.

פעם נוספת קיבלנו ביקורת ממבקר המדינה, כתוצאה מהרבה תלונות שהגיעו

שאנשים לא קיבלו כסף. לא יכולתי לשלם, כי הכסף כבר עבר למפלגה. בתקנות כתוב

שהוועדה רשאית לקבוע שכר, והיא קובעת, וועדת הבחירות קובעת את הכללים. הכללים

שנקבעו בבחירות הקודמות אמרו שאחרי הבחירות בודקים איוש בפועל. בפרוטוקול

כתובים חילופי הגברי, אבל אנחנו שילמנו גם אם היה איש אחד. אם על סמך זה הגיע

למפלגה רק 90 שקלים במקום 100, שילמנו לה 90% מסכום הכסף שנקבע לתפקיד. בא כוח

הסיעה קיבל את הכסף והמפלגה היתה חייבת להמציא לנו רשימה עם שמות האנשים

שקיבלו, תעודת הזהות שלהם וכמה כסף הם קיבלו. אחרי ששלחו לנו את הרשימה והיא

התאימה בסך הכל לסכום שהיה צריך להיות, השלמנו את ה-10% הנוספים. לכן לא היו

בעיות של אנשים שפנו כי לא קיבלו כסף, אבל המפלגות טוענות שזאת הפעם הראשונה

שהן היו צריכות לשלם כסף. זו הפעם הראשונה שהיה הסדר כזה. זכותם של הפעילים

אחר כך להחזיר את הכסף למפלגה.

לפני הבחירות ביקשנו מכל מפלגה שתתן לנו את חשבון הבנק שלה, ו-90% מהכסף

שהגיע לה הועבר לחשבון הבנק. בא כוח הסיעה חתם שהכסף הועבר אליו והוא אחראי

שהכסף יועבר לחברים.



רפי אלול;

בפעם שעברה כל הבעיה היתה שאנשים הבינו שמגיע להם כסף, בשעה שבעבר זה היה

בהתנדבות.

תמר אדרי;

משנת 1977 הגיע להם כסף, אבל המפלגות ביקשו מהם להתנדב ובכלל לא סיפרו

להם שמגיע להם כסף. אחרי ביקורת מבקר המדינה נעשה תהליך תקין, ועכשיו יש

מפלגות שטוענות שזה לא בסדר.

אברהם שוחט;

אם הפעיל כותב שהוא הסכים לעשות את העבודה בהתנדבות?

תמר אדרי;

זה לכאורה בסדר, אבל לטעמי גם זה לא בסדר, כי המדינה משלמת לאיש שעבד,

ואם הוא התנדב לא מובן לי למה המפלגה צריכה לקבל כסף.

אברהם שוחט;

כי הפעיל רוצה לתת את הכסף. הרי מותר למפלגה לאסוף תרומות.

נסים דהן;

עד 1400 שקלים.

תמר אדרי;

אני יודעת שהיתה ביקורת של מבקר המדינה על מרצ, למרות שהם לא נקנסו. הם

מנסים לתקן כך שיהיה אפשר להחזיר את הכסף למפלגה. היות שהתקנה אומרת שהוועדה

רשאית לקבוע שכר, והיא קבעה את זה בתקנות, סדרי התשלום ייקבעו בוועדת הבחירות

המרכזית, שיש בה נציגים לכל הסיעות בכנסת, כל נציג יכול להעלות בוועדה איזו

הצעה שהוא רוצה, ומה שיתקבל יתקבל.

אברהם שוחט;

אני מבקש לדעת, למה אי אפשר לעשות בחירות תוך 70 יום, למה אי אפשר לקצר

פרוצדורות אם צריך.

איזה עדכון יקבל ספר הבוחרים, בהנחה שהיו עושים בחירות תוך 70 יום?

אני רואה שיש כאן סעיף של 50 מיליון שקלים לבניית מחסן. האם אפשר להספיק

לבנות בתקופה כל כך קצרה מחסן, והאם זה תקציב לדבר חדש שייבנה וישרת גם בעתיד

את ועדת הבחירות?

נסים דהן;

אני מבקש לשאול ברמה העקרונית, מה קרה שאתם מגישים תקציב? האם זה נוהל

מקובל שכל שנה ועדת הבחירות מגישה תקציב, או שרק אם מריחים בהירות באוויר?



תמר אדרי;

כל שנה מגישים.

נסים דהן;

בשנה שעברה לא שמעתי על כך. אני רוצה להבין מה פתאום מגישים בקשה לתקציב

כשעדיין אין חוק לבהירות. לפי ההוק הקיים במדינת ישראל, בחירות יהיו רק בשנת

2000. האם זה התפקיד שלכם לעשות כאלה דברים?

שאלה אחרת, בבקשה שלכם לתקציב מופיעה שורה: "אני מבקש שוועדת הכספים תאשר

את ההצעה ותסמיך את יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להעביר סכומים מפרט לפרט

בתקציב הוועדה". במילים פשוטות, אתם אומרים שכל החוברת הזאת מיותרת. תכתבו

שורה אחת - תקציב בחירות. כי אם אסמיך אתכם להעביר מפרט לפרט, כל החוברת הזאת

מיותרת.

אופיר פינס-פז;

האם יש לנו השוואה לתקציב של הבהירות הקודמות?

תמר אדרי;

לקחנו תקציב מול תקציב ולא מול הוצאה, כי אי אפשר לעשות מול הוצאה. אין

לי אותו פה.

אופיר פינס-פז;

אפשר לומר בקווים כלליים כמה עלו הבחירות ב-1996 במושגים של 1999? האם יש

שינויים באיזשהו סעיף תקציבי מעבר לעדכון המדד?

נסים דהן;

בניית המחסן זה סעיף חדש.

אופיר פינס-פז;

יכול להיות שיש לקחים אחרים, יכול להיות שיש סעיפים חדשים, יכול להיות

שבוטלו סעיפים.

נסים דהן;

בגלל המיחשוב זה הדש.

אופיר פינס-פז;

אני בהחלט חושב שהשכר לפעילים צריך להיות חלק ממימון הבחירות, וכל מפלגה

על פי היכולות שלה תשלם. יש מפלגה שמסוגלת לגייס כמה אלפי מתנדבים וחלקם בשכר.

אני מציע שתשקלו את העניין הזה, משום שהמפלגות הן לא רובוטים והן לא מתוכנתות.

יש מפלגה שמסוגלת לגייס רק חלק מהמתנדבים ויש מפלגה שמסוגלת לשלם לכולם.

תאפשרו את חופש הפעולה הזה, אבל אל תגרמו למפלגות לאבד כתוצאה מזה תקציב על פי

הפרופורציות שלה שנובעת מחוק מימון מפלגות, כי אחרת קורים דברים כפי שקרו

אצלנו. בבחירות הקודמות החליטו אצלנו לשלם לכולם, למרות שלדעתי אם היו עושים

מאמץ אמיתי לפחות חצי מהאנשים היו מתנדבים.



תמר אדרי ;

האם אתה מבקש שהמדינה תתן למפלגה כסף גם אם יהיו מתנדבים?

אופיר פינס-פז;

אני מציע שזה יהיה חלק מתקציב המימון שלה. הרי את לא מחלקת את תקציב

המימון לפי כמה תעמולה המפלגה עשתה וכמה מטות איזוריים היא הקימה, את עושה

תקציב גלובלי, זה לדעתי צריך להיות חלק מהתקציב הגלובלי.

היו"ר צבי הנדל;

אנחנו שמענו את השתלשלות הדעה הנוספת ובעצם הוחלט שחברי ועדות יקבלו שכר

בערך כמו המזכירים, בהתאם לשעות. זה הוחלט בשנת 1977. החליטו שכדי לא לחפש את

העובדים האלה ואת הפרטים שלהם, יעבירו את הכסף למפלגות שהן ישלמו. עכשיו אתה

אומר, שתעסיק מתנדבים ושאת הכסף יעבירו בכל זאת.

חיים אורון;

פנינו למבקרת המדינה פעם נוספת. בבחירות הקודמות כל יושבי הקלפי שלנו

תרמו את הכסף בחתימת ידם. היה טופס מיוחד שהיה בו מקום לחתימה עם אישור

החתימה, והפעיל תרם את הכסף למפלגה. זאת אומרת, זה מצב אחר. היו כ-20% שלא

התנדבו, במגזרים מסוימים. אני הייתי יושב ראש מטה הבחירות, וכ-80% חתמו על

תרומה.
נסים דהן
אבל יש הגבלה, אי אפשר לתרום יותר מ-1400 שקלים.

חי ים אורון;

אבל זה יוצא פחות.

תמר אדרי;

התקציב השנה הוא 1400 שקלים לכל התפקיד, אבל זה מתחלק בין כמה אנשים.

חי ים אורון;

מה שגורם עכשיו למצב, שאם אין האפשרות הזאת זה הופך להיות אנטי התנדבות,

כי ברגע שאתה משלם לשני שלישים כולם ירצו כסף. לכן אי אפשר למנוע את זה, צריך

להסדיר את הדבר הזה.

היו"ר צבי הנדל;

אתה אומר שהמדינה תשלם בכל מקרה, גם בעבור המתנדבים.

נסים דהן;

במרצ זה היה תנאי לעבודה, אמרו לאדם שאם הוא רוצה לעבוד אז שיתרום.
אברהם שוחט
הם יכולים לכתוב המחאה "למוטב בלבד" ואז יש בעיה.



אנה שניידר;

תקנה 7ג לתקנת הבחירות לכנסת ולראש-הממשלה קובעת, שהוועדה המרכזית רשאית

לקבוע תשלום להבר ועדת קלפי מטעם סיעתו. כלומר, נקבע תשלום לחבר, לא למפלגה.

זאת הסיבה שמנהלת ועדת הבחירות אמרה אנחנו משלמים לא למפלגה, אלא לחברים. אולם

סעיף קטן (ב) אומר: "התשלום ייעשה באמצעות הסיעה, לפי תנאים והוראות שתקבע

הוועדה המרכזית".

אם רוצים לשנות את ההסדר הזה, אני מפנה את תשומת לבכם שצריך לשנות את

תקנות הבחירה. אם לא רוצים לשנות והמצב נשאר כמו שהוא, אני לא רואה בעיה בהסדר

שנעשה על ידי סיעת מרצ, שאומרים לאותו חבר קלפי שאם הוא מוכן לעבוד בהתנדבות

שיתרום את הכסף שמגיע לו למפלגה. אבל אז צריך לזכור שזה באמת צריך להיות

במסגרת חוק מימון מפלגות, וגובה התרומה לא יכול לעלות על הסכום המותר. אז צריך

לעשות הצלבה, כי יכול להיות שאותו חבר ספציפי תרם למפלגה, ואז התרומה הזאת

מיתוספת לאותו סכום ויכול להיות שהוא עובר את הסכום המותר.

חי ים אורון;

זה גם יכול לקרות אם הוא עשה שתי המחאות שונות.

אנה שניידר;

אם הוא לא עבר את הסכום המותר, אני לא רואה בזה בעיה.

לעניין התקציב במובן המשפטי, סעיף 134 לחוק הבחירות קובע: "ועדת הכספים

תקבע את תקציב ועדת הבחירות, על פי הצעת הוועדה המרכזית", וזה מה שעושים כל

שנה. "אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לראשות יושב ראש הוועדה המרכזית, שיהיה

ממונה על הוצאתם". לכן יושב ראש הוועדה המרכזית, השופט מצא, מגיש את התקציב

לאישור הוועדה, ולאחר מכן הוצאת הסעיפים השונים והעברה מסעיף לסעיף זה

באחריותו של השופט מצא.
תמר אדרי
בפעם הקודמת תקציב הבחירות היה 141 מיליון שקלים לשני הסיבובים, בפועל

היה רק סיבוב אחד. העלייה בתקציב הזה נובעת מכמה דברים, ראשית מהעלייה במדדים,

וכן מעלייה של כאלף קלפיות משנת הפנקס של הבחירות הקודמות להיום. מספר הקלפיות

כרגע הוא 7200. בפעם הקודמת היו 6100 ובבחירות היו 6450. לכן בנינו את התקציב

על 7700 קלפיות, ואנחנו בונים את התקציב בהנחה שכל חברי ועדות הקלפי יהיו וכל

המזכירים יהיו וכולי. אם הם לא יהיו, לא נוציא הוצאה שאיננה.

יש למשל סעיף של שכירת משרדים. אנחנו מקימים 18 ועדות איזוריות, ולשם כך

אנחנו שוכרים משרדים באמצעות ועדת הדיור הממשלתית. לפעמים קורה שבדיוק משרד

עבר ואנחנו מקבלים את המשרד בחינם. לפעמים אנחנו צריכים לעשות הסכמים בשכר

באמצעות ועדת הדיון. אנחנו לוקחים בחשבון שאת כל המשרדים צריך לשכור, כי יכול

להיות שזה יהיה המצב, אבל אם נקבל משרד בחינם, והאמינו לי שאנחנו משתדלים לקחת

כמה שיותר בחינם, לא נוציא את הכסף הזח.

בתקציב הקודם חרגנו ממה שהוקצב לסעיף היסעי בוחרים, כי לא ידענו כמה

יסעו. אבל הפעם מספר הבוחרים שרשום בפנקס לא יהיה המספר בבחירות, יהיו עוד

יותר. בבחירות לכנסת הקודמת היו 3,933,250 בוחרים, והיום, עד ה-10 בנובמבר, יש

כבר 4,219,413 בוחרים שנרשמו בבחירות לרשויות המקומיות. כשאני עושה תקציב של

היסעי בוחרים, כבר הוספתי 15% תוספת.



אברהם שוחט;

זאת אומרת שאם הבחירות יהיו בתחילת מאי, עוד חצי שנה, זה בערך עוד 60 אלף

בוחרים.

תמר אדרי;

אנחנו רוצים להוסיף עמדות לקליטת התוצאות ביום הבחירות. נוצר צוואר בקבוק

ענק שבאים מהוועדות האיזוריות וועדות קליטה ומקלידים את זה למחשב. חישבתי ^

תוספת של 30%.

לשאלה של הבר הכנסת דהן, כל שנה יש תקציב בחירות. ועדת הבחירות היא ועדה

קבועה. בין בחירות לבחירות יש צוות קטן שמחזיק את הגהלת ואמור לעשות הכל כדי

להיות מוכנים, ומיד תשמעו שאנחנו כן מוכנים.

עשינו תקציב רגיל, לא לשנת בחירות, וביום שלישי שעבר התקיימה ישיבה

לאישור התקציב השוטף. פתאום הקדימו את הבחירות והתלבטנו, ועדת הבחירות יחד עם

השופט.

נסים דהן;

יש רק הצעה להקדים את הבחירות.

תמר אדרי;

אבל היות ששנת הכספים מסתיימת בעוד חמישה ימים, הוחלט שנחליט על תקציב

בחירות שכולל את התקציב השוטף.

חי ים אורון;

זה על דעת כל סיעות הבית.

תמר אדרי;

בוודאי. אם לא, נוציא רק את השוטף. התקציב הזה כולל את התקציב השוטף

שהיינו אמורים להגיש אם לא היו בהירות. התלבטנו אם להגיש לכם שני תקציבים, אחד

שוטף קטן ואחד תקציב בחירות, והחלטנו להגיש אחד.

בעניין המחסנים, יש לנו מחסן כבר משנת 1973. מדובר במרכז לוגיסטי גדול

בחולון, ששם מוחזק כל הציוד ובזמן הבחירות זה הופך למפעל גדול של אריזה וכולי.

עיריית חולון הפקיעה לנו חלק מהקרקע, ובלעדיה אנחנו לא יכולים לעשות כלום.

אמנם ניסינו לבטל את זה, אבל בבדיקות המשפטיות שנעשו התברר שאי אפשר. ניסינו

לבקש מעיריית חולון שיתנו לנו שטח חלופי על יד כך שלא נצטרך לעזוב. מאחר

שהתברר שאי אפשר, אנחנו חייבים למצוא מקום חדש ולבנות מחסן. פה הכנסתי את כל

הסכום לפי הסקר שעשתה לנו ועדת הדיור הממשלתית, גם לרכישת קרקע וגם לבנייה.

ברגע שנבנה ויהיה לנו מחסן חדש, כמובן נפנה את המקום שלנו. הכנסנו את התקציב

הזה בשוטף כדי שנוכל לעבוד, כי עיריית חולון הגיעה עם הכביש עד אלינו והכביש

לא מורחב בגללנו.

נושא אחר שהיה בשוטף והוא לא תקציב בחירות זה נושא מיחשוב הבהירות. לפי

הצעתו של חבר חכנסת רענן כהן החליטה ועדת הבחירות להגיע למיחשוב הבחירות, כך

שחאזרח יצביע במיחשוב וגם הזיהוי יהיה ממוהשב. שכרנו יועצים, קיבלנו מידע,

היועצים דיווחו לנו על זה. כרגע אנחנו נמצאים בשלב שהוועדה צריכה להחליט מה י

לעשות, מתוך כל המידע שהיה. הכוונה שלנו היא לעשות מודל, לנסות אותו בבחירות

בהתנדבות ולראות אם זה טוב או לא. אם הוועדה תהליט שכן, אז נפנה לכנסת ונציע

לתקן את החוק.



אנה שניידר;

זה לא יהיה לבחירות הקרובות.

תמר אדרי;

אם הבחירות יהיו ביוני או ביולי, יש עוד חצי שנה שאפשר לעשות את זה. לכן

אני חושבת שכדאי להשאיר את התקציב לזה. עשינו כבר הרבה, וחבל להפסיק את זה.

היו"ר צבי הנדל;

האם יש סיכוי שהבחירות הקרובות יהיו ממוחשבות?

תמר אדרי;

הבחירות האלה בוודאי לא, אבל אנחנו רוצים לבחון את זה עכשיו. גם אם ועדת

הבחירות תגיד שהשיטה מצוינת, זה כרוך בחקיקה בכנסת.

היו"ר צבי הנדל;

אחרי שקיבלנו את התשובות לשאלות שלנו, אני מציע לאשר את תקציב הבחירות

לתאריך שייקבע.

אברהם שוחט;

רציתי להבין איפה הבעיה בביצוע הבחירות במרץ. השאלה היא לא רק על פי

התקנות הקיימות, אלא האם אפשר לתקן מספר מסוים של תקנות שכן יהיה אפשר לעשות

את זה.

תמר אדרי;

ועדת הבחירות היתה מוכנה, ככל שהיא יכלה, לקיום בחירות בכל עת, כולל תוך

60 יום. זה אומר שיש לנו מעטפות הצבעה, עם כל הציוד הדרוש וכל השופטים שמונו

ליושבי ראש ועדות. הדפסתי אפילו טפסים, מלבד אלה שיש עליהם תאריך. אבל יש בעיה

אחרת, והיא נאמרה על ידי ועל ידי אחרים גם בעת חקיקת חוק יסוד; הממשלה. קבעו

60 יום, לוח הזמנים של ועדת הבחירות מתחיל מ-60 יום. זאת אומרת, יומיים אחרי

הכרזת הבחירות אני צריכה לפרסם מודעה מתי מגישים את רשימות המועמדים, לא מתי

מקבלים טפסים. 47 יום לפני הבחירות כבר מגישים רשימות מועמדים. איפה הזמן

שהוועדה תחלק את החוברות ואת הטפסים? היום אני צריכה לחלק טפסים להחתמת 50 אלף

תומכים. במקרה שיש בחירות ב-60 יום, בעוד שבועיים צריך להגיש את הרשימות, ולא

נוכל להספיק.

היו"ר צבי הנדל;

כלומר, הצטברות הזמנים של כל קטע מהשלבים של הבחירות, היא יותר מ-60 יום.

אברהם שוחט;

השאלה היתה, מה הבעיה לשנות את לוחות הזמנים.
היו"ר צבי הנדל
חבר הכנסת דהן, אני מבקש שתחליף אותי לכמה דקות.



תמר אדרי;

בזמן החקיקה אמרו שיתקנו את הזמנים, אבל לא תיקנו. התרעתי על זה וכתבתי

מכתב לפני חצי שנה, ולא נעשה דבר. מבחינתי 90 יום זה מספיק. אני מתריעה היום,

ואמרתי את זה לצבי ענבר, לשלמה שוהם, להבר הכנסת פורת וליושב ראש הכנסת, שגם

היום מתקנים ב-90 יום. במקביל צריך לתקן חוקים אחרים שסותרים. למשל בחוק

הבחירות לכנסת כתוב, שבכל פעם שמקדימים את הבהירות או יש בחירות מיוחדות לפי
חוק יסוד
הממשלה, עושים פנקס חדש שיכלול את כל הבוחרים שיהיו בני 18 ביום ,

הבהירות שייקבע. המהלך הרגיל של פנקס בוהרים לפי החוק, כולל שליפה, הצגה,

ערעורים, לוקח בערך 150 ימים. בהוראות שעה שנקבעות לפני כל בחירות, קבעו בכנסת

הקודמת שהמינימום הוא 90 יום. אני מזכירה לכם, שוועדת הבחירות חייבת לקבל את

הפנקס מוכן, סגור, 48 יום לפני הבחירות, כי אנחנו בודקים את הכשרויות של כולם

לפי פנקס הבוחרים. בתקופת חיים רמון זה היה המינימום, היתה הוראת שעה של 90

יום, אבל היא לא קיימת היום. לכן אמרתי, שאם לא תקהו את הוראת השעה ולא תחקקו

את זה במקביל ל-90 יום, אז גם ב-90 יום תהיה בעיה, כי אם הוראת החוק הזאת

קיימת, משרד הפנים יודע שברגע שבאה העילה הוא לוהץ על הכפתור. אם לא, הוא צריך

לעשות הוראת שעה ושוב לא יספיקו.

דבר נוסף בעייתי זה חוק המפלגות. היום לרשום מפלגה בלוח הזמנים הרגיל זה

כחודשיים, אם אין פניות לבית משפט. בכנסת הקודמת, בגלל ההקדמה, צמצמו את לוח

הזמנים ועשו 25 יום, גס הוראת שעה. אם נניח היו היום בחירות ב-60 יום, לא היתה

ניתנת אפשרות למפלגה להקים רשימה, כי זה לוקח 25 יום במקרה שיש הוראת שעה.

כשאני אומרת שלא מוכנים זה לא בגלל שהוועדה טכנית לא מוכנה, אלא בגלל שלא

התאימו את החוקים. לדעתי לא הולכים לתקן במקביל את ה-90 יום, יכול להיות

שיתקנו את זה בעוד שבוע או בעוד הודש.

אין לי בעיה שיגידו שמגישים רשימות ב-30 יום, אבל אז תבטלו את הנושא של

50 אלף החתימות, כי אי אפשר ביומיים לבדוק 50 אלף חתימות. אני שומעת את אחד

השרים שאומר שהוא לא מבין איך בעידן המחשב אי אפשר לעשות פנקס בשבוע. אפשר,

הבעיה היא הוראות החוק הקיימות. אז אי אפשר לבוא בטענות אל משרד הפנים או

אלינו, כשחברי הכנסת יודעים שלא זאת הבעיה. כל ועדת בחירות יודעת את זה, לפני

חצי שנה כתבתי מכתב על זה.
מ"מ היו"ר נסים דהן
מי בעד הצעת התקציב של ועדת הבחירות המרכזית? כולם בעד, אין נגד.



5. אישור העברות תקציביות

מ"מ היו"ר נסים דהן;

אנחנו עוברים לאישור העברות תקציביות, פניות 0317-0316. אין נציג משרד

האוצר להסביר את הפניות האלה, אנחנו לא מאשרים אותן ועוברים לפנייה הבאה.

פנייה 0386.

גדי לוין;

מדובר בשינויים פנימיים לכמה מטרות, תשלום גרעון בשכר, תמיכה נוספת

במועצה הישראלית לצרכנות.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

מה זה "כיסוי גרעון בתקציב בשיא כוח אדם"?

גדי לוין;

זה משכורות של העובדים. ההגבלה שם היא על כמויות, וברגע שיש עליית שכר לא

צפויה, צריך לשלם לו. לא ייתכן שממשלה תלין שכרם של עובדיה.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

האם למישהו יש התנגדות? פנייה 0386 אושרה.

פנייה 0401. אושרה.

פנייה 0402.

שבתאי נחמני;

יש בבקשה הזאת כמה שינויים מרכזיים, תוספת תקציב לטיסות ראש-הממשלה לחוץ

לארץ בסכום של שלושה מיליון ועוד תוספת לתקציב אירוח אישים בסכום של מיליון

שקלים.
אברהם שוחט
לכמה מגיע סעיף הנסיעות?

שבתאי נחמני;

14.5 מיליון שקלים.

אברהם שוחט;

זה התחיל בארבעה מיליון שקלים.

שבתאי נחמני;



זה הנתחיל בכ-6 מיליון. הייתי פה ביוני בבקשה נוספת, וכבר אז צפיתי

שנצטרך לפנות לוועדת הכספים לבקש תוספת תקציב.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

מי מימן את הנסיעות לוואי?
שבתאי נחמני
מדינת ישראל.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

למישהו יש התנגדות? פנייה 0402 אושרה.

פנייה 0407. לא נמצאים, לא אושר.

פנייה 0408.

גל הרשקוביץ;

יש הסכם בין משרד הבריאות למשרד האוצר על תוספת תקציבית לצורך תוכנית

לשיקום הולי נפש בקהילה. במסגרת התוכנית הזאת עוברים חלק מהאנשים מבתי החולים

הפסיכיאטריים למסגרות של הוסטלים ודיור מוגן בתוך הקהילה והלק מחכים לשיקומים

וייהנו מהפירות של התוכנית הזאת.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

פנייה 0408 אושרה.

פנייה 0412.

גל הרשקוביץ;

בתי החולים הממשלתיים עובדים במתכונת של מפעלים עסקיים, כיוון שתקציב

ההכנסות שלהם מתואם עם מחיר יום אשפוז. מכיוון שיש לפעמים עדכונים במחיר של

מחיר יום אשפוז, צריך לעדכן בהתאם את כל התקציב שלהם.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

פנייה 0412 אושרה.

פנייה 0414.

חי ים אורון;

זה לו ועדת גרונאו.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

פנייה 0414 אושרה.

פנייה 0416.



גל הרשקוביץ;

הממשלה התחייבה להגדיל את רשת הבטחון מ-300 ל-430.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

פנייה 0416 אושרה.

פניות 0420-0419.

גל הרשקוביץ;

מדובר בשינויים פנימיים בתוך תקציב הביטוח של משרד הבריאות.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

פניות 0420-0419 אושרו.

פניות 0422-0421.

גדי לוין;

זה תקציב מיחשוב של מרכז השקעות. הוא נועד לבקר איך מוציאים מכספי

המדינה.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

ומה זה ה-300 אלף?

גדי לוין;

זה נועד להחליף את המחשבים בדגמים יותר חדשים.

מ"מ היו"ר נסים דהן;

פניות 0422-0421 אושרו.

פניות 0427-0426, משרד הבטחון. יש פה נציג, אבל הוא יכול להסביר רק

בוועדת החוץ והבטחון. אנחנו מאשרים את הפניות.

פנייה 0435.

חיים אורון;

מה זה שעת חירום?
גל הרשקוביץ
בעקבות המשבר שהיה עם עירק, ניתנה תוספת הרשאה למשרד הבריאות לתוספת של

תרופות.



חיים אורון;

הייתי רוצה לא לאשר לכם, כי החרשים מקבלים את ההתרעה על אזעקה דרך

הזימונית. אני מקבל את המסכה בחינם, אבל חרש נדרש לשלם 100 שקלים לזימונית.

גל הרשקוביץ;

פה מדובר בתרופות.

מיכאל נודלמן;

אתמול ביקרתי עם ועדת הפנים בקרי ית-שמו נה, ושם טענו שסגרו תחנה של מגן

דוד אדום.

אפי שמש;

אני לא מכיר את הסוגיה הזאת.

היו"ר צבי הנדל;

אני מבקש שתעביר תשובה להבר הכנסת נודלמן בסוגיה הזאת של סגירת תחנת מגן

דוד אדום בקריית-שמונה. זאת לא רק שאלה של חבר הכנסת נודלמן, אלא היא צריכה

להיות שאלה של כולנו.

פנייה 0436, משרד הבריאות.

גל הרשקוביץ;

התוספת של ההרשאה לבתי החולים הממשלתיים בגין פרויקט המיחשוב המרכזי.

היו"ר צבי הנדל;

פנייה 0436 אושרה.

פניות 0438-0437.

שאול צמח;

זאת העברה של סכום מסעיף קרן ללב"י, שנוצרה ככל הנראה כתוצאה מהשינויים

באינפלציה, בניגוד למה שהיה מתוכנן.

היו"ר צבי הנדל;

אני מבין שהריבית גדלה, אבל הקרן לא קטנה.

שאול צמח;

זאת העברה מסעיף הקרן. יש הלוואה שהיא שקלית נניח ב-13% ההתפלגות בין

ההצמדה לבין הריבית תלויה באינפלציה.
נסים דהן
כי סכום ההחזרה הוא קבוע. אתה מחזיר 100 שקלים בחודש, אתה יכול להחזיר 70

על חשבון הקרן ו-30 על חשבון הריבית, או הפוך.



היו"ר צבי הנדל;

בדרך כלל זה אחרת. קובעים שיש 100 חודשי החזר, ואז חקרן הוא סכום מסוים.

נסים דהן;

או שאתח קובע הפוך, אתה קובע סכום מינימלי להחזר כל חודש או כל שנח.

היו"ר צבי הנדל;

אין התנגדות, פניות 0438-0437 אושרו.

פניות 0449-0448-0447-0446

גיא שני;

מדובר פח בכמה פניות, שעוסקות ככלל בשני נושאים. נושא ראשון זה הפרשי שער

מטבע חוץ למשרד הבטחון. הנושא השני הוא כיסוי הוצאות שכר במשרד לבטחון פנים.

היו"ר צבי הנדל;

אני יודע שלפני כמה חודשים הוקמה ועדה בראשותו של ראש-הממשלה, שקיבלה

החלטה להוסיף 20 מיליון שקלים על היערכות בטחונית בשטרה במזרח ירושלים. איפח

חדברים האלה עומדים?

גיא שני;

למיטב ידיעתי הם נמצאים עכשיו בגיבוש תוכנית.

היו"ר צבי הנדל;

אני יודע שהתוכנית גובשה, והאוצר מתנגד לה.

גיא שני;

חלק מחתוכנית יושם. יש עכשיו מגעים, מהלכים וישיבות לגיבוש תוכנית

מוסכמת, שתבוצע בזמן הקרוב.

היו"ר צבי הנדל;

זאת אומרת שבתקציב 1999 אני אראה שינוי בגובה 20 מיליון.

גיא שני;

יוקצו מקורות לתגבור העיר העתיקה, לפי תוכנית שתסוכם. לא נקבע מה יחיה

המקור, יכול להיות שהמקור יהיה מקורות פנימיים של המשרד.

היו"ר צבי הנדל;

היו מספר רציחות, והתקבלה החלטח עקרונית בראשותו של ראש-הממשלה. יש גבול

לציניות שמתעוררת בגלל שראש-הממשלה לא עוקב אחרי כל החלטח. רפרנטים באוצר ,

פועלים בניגוד לדעת המשטרה, בניגוד לדעת כל מי שעוסק בנושא הזה, שטוענים שיש

להם בעיה לדאוג לבטחון, כי חסר להם התקציב הזה. אני לא יודע באיזו סמכות אתם



מעכבים את זה. אני מבקש שעד לאישור התקציב, שנצטרך להצביע בעד התקציב למשרד

לבטחון פנים, שתביאו לנו תשובה מתי ומאיפה יילקח הכסף, מסוכמת על דעת המשרד

לבטחון פנים.
גיא שני
חברי הכנסת אורון ושוחט היו נוכחים בהצגת התקציב של המשרד לבטחון פנים.

הסוגיה עלתה, השר לבטחון פנים התייחס אליה ואמר שיש תוכנית שנמצאת בתהליכי

הכנה במשרד והיא תגובש.

היו"ר צבי הנדל;

קיבלתי נתונים מהמשטרה שהתוכנית קיימת. אני מבקש שתבדוק את הנושא הזה, אם

זה באמת קשור באוזלת ידם בהכנת תוכנית או שזה קשור בהתנגדות האוצר.

פניות0449-0448-0447-0446 מאושרות.

אברהם שוחט;

בעניין הסעיף של הירידה בהשקעות שונות של 620 מיליון שקלים, למה זה היה

מיועד שאפשר להוריד סכום כזה של קרוב ל-80% מהסעיף?

גיא שני;

550 מיליון שקלים מיועדים לכיסוי הפרשי מטבע חוץ ממשרד הבטחון, ו-70

מיליון שקלים לכיסוי הוצאות שכר במשרד לבטחון פנים. המקורות מתחלקים להעברת

עודפי תקציב משנת 1997 בסך 465 מיליון שקלים, ושינויים פנימיים בסך 155 מיליון

שקלים.

עודפי התקציב האלה הם תוצאה של אי ביצוע או עיכוב של הפיכת רפא"ל לחברה,

תוכנית שאנחנו תקצבנו לפריסח של התחייבויות המדינה ותמיכה בתעשיות הבטחוניות

ותוכניות ההבראה, שחלקן התעכבו או לא מומשו.

אברהם שוחט;

מה הוחלט על הסעיף הזה לשנת 1999?

גיא שני;

אני לא יכול להשיב לך כרגע.

אברהם שוחט;

אם זה כסף לא מנוצל, וראיתי שמנהל רפא"ל התפטר והוא אומר שלא הולכים לפי

התוכנית של רפא"ל, אז אפשר לשים את התקציב ישר ברזרבה הכללית.

גיא שני;

הנושא של רפא"ל עוד לא לגמרי מוסכם, עדיין יש פניות.

אברהם שוחט;

קראתי ראיון איתו בעתון אתמול, שהוא אומר שאת שר הבטחון מעניינים העובדים

ולא ההפרטה, ובגלל זה הוא עזב כשלא קידמו את עניין הפיכת רפא"ל לחברה. הוא כבר

חמש שנים מנהל שם, ואם הוא מפרסם את המסקנה הזאת בעתון, אז חבל על הכסף.



גיא שני;

המשא ומתן עם העובדים עדיין נמשך.

יצחק כהן;

מה זה תוכניות הבראה שלא מומשו?

אברהם שוחט;

זה רפא"ל.

היו"ר צבי הנדל;

פני יה 0450.

גיא שני;

מדובר בשינויים פנימיים של תקצוב סעיפי השכר.

היו"ר צבי הנדל;

פנייה 0450 אושרה.

פנייה 0451, אושרה.

פנייה 0452, משרד הקליטה.

רוני ארד;

מדובר בשינויים פנימיים בתוך המשרד, העברה של 280 אלף שקלים לרכישת רכב

השר והעברה של שני מיליון לסל קליטה ישירה ו-2.5 מיליון למענק פטור לעולים.

יצחק כהן;

מקבצי דיור, פעם ביקשתם תוספת ועכשיו אתם מורידים אותה?

רוני ארד;

זה מה שנשאר ברזרבה של מקבצי דיור.

היו"ר צבי הנדל;

פנייה 0452 אושרה.

פנייה 0454, משרד הדתות. אושרה.

פנייה 0456, משרד השיכון. אושרה.

פנייה 0457, משרד השיכון. אושרה.

7

פניות 0459-0458, משרד הבריאות. הפניות אושרו.



פנייה 0343, משרד הבריאות. אושרה.

פנייה 0460, משרד החינוך.

משה שגיא;

מדובר בשינויים פנימיים במשרד.
היו"ר צבי הנדל
פנייה 0460 אושרה.

פנייה 0461, שינויים פנימיים במשרד הדתות. הפנייה אושרה.

פנייה 83017 אושרה.

פנייה 19014, עודפי משרד המדע, אושרה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;12.



מדינת ישראל



הרשות לשיקום האסיר



לכבוד

יו"ר ועדת הכספים

וכל חברי הוועדה



ח' בטבת תשנ"ט

27 בדצמבר 1998



הנני פונה שוב אליכם בבקשת סיוע לרשות לשיקום האסיר,

תקציב הרשות קטן, ואין בו כדי להבטיח את היקף פעולות הרשות.

התקציב שאושר לנו לשנת 99, גדול, נומינלית, ב-2% (שני אחוזים!) מן התקציב

דאשתקד, פירוש הדבר ירידה ריאלית של כשמונה אחוזים. וזאת כאשר בשנת 99 צפרי

גידול ניכר של פעולות שיקום לרגל חנינות שנת היובל.

יצויין כי הרשות עוסקת לא רק באסיר, כי אם גם במשפחות האסירים ובילדיהן,

שהם ילדים בסיכון גבוה.

אחוז המשתקמים באמצעותנו, שאינם חוזרים לעבריינות, גבוה בשיעור ניכר לעומת

האסירים המשוחררים שאינם עוברים תהליך של שיקום, עובדה שמצאה ביטויה גם

בדו"ח האחרון של מבקר המדינה.

שיקום אחוזי כה גבוה (כ-80%) הוא הישג חברתי ואנושי מן המעלה הראשונה, שספק

אם קיים כמותו גם במדינות מפותחות אחרות.

עובדה היא שהשנה פנו אלינו מאוניברסיטת מרשל בארה"ב, כדי ללמוד שיטות שיקום

שלנו.

וההישג אינו חברתי בלבד, גם מבחינה כלכלית, עברין החוזר לסורו עולה למדינה

פי שניים ויותר מעברין ששוקם ונקלט בחברה.

דא עקא, שבגלל התקציב הזעום אין הרשות יכולה לקלוט במוסדות השיקום שלה, אלא

הלק מן האוכלוסיה הזקוקה לכך.

אני חוזר ופונה בזה לועדה לסייע לרשות למלא את יעודה.

אני מרשה לעצמי להזכיר לחברי הועדה איתם נפגשתי, את הבטחותיהם לעמוד לימין

הרשות לשיקום האסיר.

בכבוד הראוי,

השופט (בדימוס) צבי א' טל

יו"ר מועצת הרשות

העתק: חי'כ אליהו ישי - שר העבודה והרווחה

מר יגאל בן שלום - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

רעדת כספים

קוד המקור של הנתונים