ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 14/12/1998

אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה; שינויים בתקציב לשנת 1998; תקציב משרד התיירות לשנת 1999

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 339

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני, כ"ה בכסלו התשנ"ט (14 בדצמבר 1998), שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: אברהם רביץ - היו"ר

חיים אורון

אברהם הירשזון

צבי הנדל

יהודה הראל

יצחק כהן

ישראל כץ

אחמד סעד

אופיר פינס-פז

מיכאל קליינר

שלום שמתון

מ"מ: אליהו גבאי

עבד-אלמאלכד האמשה

שמואל הלפרט

יורי שטרן
מתמנים
משה קצב - שר התיירות

שבתאי שי - מנכ"ל משרד התיירות

יוסף לוי - מנכ"ל מינהלת 2000, משרד התיירות

שמואל דוראל - סמנכ"ל בכיר, ראש מינהל שיווק, משרד התיירות

רינת אפרת - משרד התיירות

גבעון שניר - משרד התיירות

משה ריגל - משרד התיירות

ניצן אילן - דוברת משרד התיירות

אבי רחנטל - מנכ"ל התאחדות המלונות

דן ירדן - התאחדות המלונות

אברהם כהן - משרד התיירות

חזי צייג - משרד התיירות

ניר ת - אגף התקציבים, משרד האוצר

דוד יהושע - מס הכנסה

יהושע ישי - המשרד לענייני דתות
מזכיר הוועדה
איוור קרשנר
יועצת משפטית
אנה שניידר
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היום
1. תקציב משרד התיירות לשנת 1999.

2. הצעה לסדר היום של אברהם הירשזון: ביטול הפטור ממס הכנסה לשכ"ד.

3. אישור מוסדות ציבור לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

4. שינויים בתקציב לשנת 1998.



תקציב משרד התיירות לשנת 1999
מ"מ היו"ר מיכאל קליינר
בוקר טוב, אני פותוו את ישיבת ועדת הבספים. אני מברך את בבוד סגן ראש

הממשלה ושר התיירות שנמצא איתנו. אני מודיע, שבמסגרת ההצעות לסדר, ביקש בכתב

חבר הכנסת הירשזון, להעלות בתחילת הישיבה את נושא ביטול הפטור ממס הכנסה לשכר

דירה. אם הוא יגיע תור זמן סביר, אני שומר לו את הזכות להעלות את הנושא.

אני עובר לנושא המרכזי על סדר היוס: תקציב משרד התיירות לשנת 1999. הנה,

הגיע יושב ראש הוועדה והוא ינהל את הישיבה.
היו"ר אברהם רביץ
אדוני השר, אני בטוח שדברי פתיחה מסר חברי, חבר הכנסת קליינר. אני מבין

שאנחנו מתקדמים בהכנות לקראת שנת 2000. בוועדה נעמוד לימינה אני בטוח שאתה צריו

משאבים רבים ואני מניח שמשרד האוצר קימץ לקמצוצים את המשאבים האלה.
שר התיירות משה קצב
אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, ראשית כמה מילים על שנת 1998. אנחנו מסיימים

את שנת 1998 עם סימני התאוששות מהמשבר שפוקד אותנו מאז הפיגועים הגדולים

בתחילת 1996. אבל גם שנת 1998 לא היתה שנה קלה. לכאורה, שנה בלי פיגועים

ביטחוניים, אבל די במתיחות במפרץ הפרסי בין ארצות הברית לעיראק, בינואר-פברואר-

מרץ, בכדי להבריח לנו תיירים. בנובמבר האחרון, שוב המתיחות במפרץ הפרסי עלתה ושוב

הבריחה לנו תיירים. שתי המתיחויות במפרץ הפרסי השפיעו בצורה קשה מארי על

כניסת תיירים לישראל. דקת שידור ב- C.N.N, שמראה את אזרחי מדינת ישראל מודדים

מסכות גז, די בזה כדי לומר לתייר לא לנסוע למזרח התיכון.

מאז חודש יוני ועד חודש נובמבר נקראה התאוששות קלה. אני מקווה, שמאז

שהמתיחות דעכה, שוב תתחיל ההתאוששות, אם כי אי אפשר לדעת, המתיחות במפרץ

הפרסי יכולה שוב לחזור. עם המטורף העיראקי תמיד יש עליות ומתח במזרח התיכון.

באשר להכנות לשנת 2000. הקמנו מינהלה מיוחדת שפועלת בתור המשרד,

בכפיפות ישירה לשר. בראש המינהלת עומד תת אלוף שלמה אייליה, ומנכ"ל המינהלת

יוסי לוי, שעומד לסיים את תפקידו ופונה לעסקים פרטיים. בהזדמנות הזאת אני רוצה

לשבח אותו על העבודה היפה שהשקיע במשך התקופה שכיהן. הוא נתן תנופה גדולה מאוד

לטבחית המטה. תפקיד קשה להקים מינהלת מנקודת אפס, צריך לעבוד בלי תקציבי ביצוע,

לעבוד בתחוס של תיאום ודחיפה של משרדי ממשלה, זה תפקיד קשה מאוד והוא יצק תכנים

לתוו התפקיד הזה.

משרד התיירות קיבל תוספת תקציב מיוחדת לשיווק לשנת 2000. קיבלנו תוספת

תקציב מיוחדת לתשתיות, אבל זה כמובן עדיין לא מספק אותנו. עיקר המאמץ שלנו הוא

הציר שיתחיל כפי הנראה בבית לחם, ציר התיירות הצלייני האופייני המובהק לבית לחם,

ירושלים, סובב ירושלים, מטה יהודה, נצרת, טבריה, סובב כנרת. זה המסלול של -90%

מהפעילות של המשרד, מכוח האדם, מהתקציבים של המשרד.

בחישובים שערכנו, הממשלה השקיעה עד כה כ- 400 מיליון דולר בהכנות,

בתשתיות, בשיווק, בהכנת אתרים לשנת 2000. בהמשו אני אמסור פרטים נוספים בנושא.



אנחנו רואים בעיקר ארבעה צווארי בקבוק שיכולים להתפתח לקראת היערכות

לשנת 2000. האחת, קיבולת נמלי התעופה בארץ, טיסות בינלאומיות. רשות שדות התעופה

הכשירה חניות. הבעיה העיקרית של רשות שדות התעופה היא הכשרת חניות למטוסים. יש

שני פתרונות אפשריים, ראשית, סלילת חניות חדשות. שנית, פינוי חלקו של בסיס חיל-

האוויר. אם נמל התעופה בן-גוריון עדייו לא יספק את הצרכים, בוחנים חלופות אחרות,

בעיקר הפשרת שדות תעופה פנים ארציים בטיסות בינלאומיות. אם הגל יהיה גדול

במיוחד, אפשר לחשוב על פתרונות נוספים.

נושא שני שראינו בו צוואר בקבוק הוא הנושא של התחבורה הציבורית. עורקי

התחבורה הראשיים במדינת ישראל יוכלו לענות על כל הצרכים. בנושא הזה, גם מע"צ וגם

משהו התחבורה התאימו את תוכניות העבודה שלהן לבקשות ולהמלצות שלנו תה איפשר

כמובן לענות על אותם צרכים שיכולים להתעורר בשנת 2000, כמו למשל, עומס גדול מאוד

של תחבורה ציבורית וכלי רכב פרטיים.

בעיית האכסון ומקומות הלינה היא אחת הבעיות המעסיקה אותנו. אנחנו מעריכים

שבשנת 2000 יהיו בערך כ- 60 אלף חדרי איכסון מכל הסוגים, כולל אירוח כפרי, כולל בתי

מלון מכל הדרגות ומכל הכוככים. אני לא מוציא מכלל אפשרות, שבעונות שיא, בעיקר

בשני החגים הנוצריים, יהיו ביקורי שיא ובימים האלה יכול להיות מחסור בלינה בעיקר

בשני מקומות, בירושלים ובנצרת. הפתרון שאנחנו רואים לירושלים ולנצרת הוא לינה

במרחק של שעת נסיעה מירושלים ומנצרת. פתרונות יהיו במרחק של שעת לינה. כולנו

טיילנו בעולם ואנחנו יודעים שבחוץ לארץ, לינה במרחק של שעת נסיעה מאותו אתר

שרוצים לבקר, זה לא נורא. כלומר, אם ירושלים תהיה בתפוסה מלאה בימי החג הנוצרי,

בימי השיא, והתיירים הנוצרים והצליינים יישנו בתל-אביב או בצפון ים המלח, מרחק של

שעה נסיעה, לא יהיה נורא, בזה אני לא רואה בעיה.

אדתי היושב ראש, אנחנו ערוכים להיקף של 4-4.5 מיליון תיירים. זאת התחזית

שהמומחים צופים לנו.

צוואר בקבוק נוסף עלול להיות אתרי הביקור עצמם. אתרי הביקור בעיקרם

נוצריים. אנחנו בממשלה לא מרשים לחדור לתוך התחומים בלי היתר של הכנסיות. גם

בתור השטח הכנסייתי אין תמיד הסכמות, יש הרבה חילוקי דעות, יש ויכוח על כל

סנטימטר - כמו בכניית הקבר - איזה כנסייה שולטת, באיזה סנטימטר של תחום כנסיית

הקבר. אלה מכם שביקרו בכנסיית הקבר יררעים, שאפשר להגיע לגומחה ולחזור באותה

דרר, אין דרר יציאה. בעבר היו שם 12 יציאות. זימנתי אלי את ראשי הכנסיות שאחראים

על כנסיית הקבר וניסיתי לדבר על ליבם, שיסכימו לפתוח לפחות פתח אחד. אם הם

יאפשרו פתיחת פתח אחד זה יאפשר להכפיל את מספר המבקרים.
אופיר פינס-פז
אדוני השר, כמה חדרים יש באזור ירושלים?
שבתאי שי
כולל מזרח ירושלים?
אופיר פינס-פז
כן.
שבתאי שי
בסביבות 8-9 אלפים חדרים.
שר התיירות משה קצב
דיברנו על ליבם ולאחר משא ומתן מייגע הם הביעו נכונות והסכמה לאפשר פתיחת

פתח מתוך גומחת כנסיית הקבר, שתהיה משם גם יציאה. כפי שאמרתי קודם, במאות

הקודמות היו 12 פתחי יציאה מהקבר ועכשיו אנחנו מציעים רק פתח אתד.
היו"ר אברהם רביץ
מדובר במחלוקת דתית או במחלוקת כספית?
שר התיירות משה קצב
המחלוקת היא לא כספית, המחלוקת היא בעיקר בתחום האחריות של מי יתבצע

הפתח.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
הייתי מציע שיהיו כמה פתחים.
שר התיירות משה קצב
לפחות פתח אחד.

היו פרסומים בעתון, שהממשלה מתכוונת לפתוח את הפתח ויהי מה, אני מודיע

כאן: אין לנו כותה לעשות את זה, לא נפתח פתח בלי הסכמה של ראשי הכנסיות. אם נגיע

למחלוקת עם ראשי הכנסיות, זה יהווה נזק גדול מאוד לעצמם, זה יגביל ב- 50% ויותר

את מספר המבקרים באתר ותבל.

תשעה משרדי ממשלה כבר ערוכים באופן שמשביע את רצוני. המשרד היחיד שאין

עימו עדיין סיכומים עם משרד האוצר הוא המשרד לביטחון פנים, אין עדיין סיכומיס ביחס

להיערכות הבטחונית, במיוחד לאור הדיווחים המגיעים על תמהונים שרוצים להגיע

למדינת ישראל בשנת 2000. כינסתי אח ועדת השרים לדון בנושא.

המטרה שלנו לשנת 2000: האחת, להבטיח הגעת תיירות איכותית למדינת ישראל.

להגיע ליעד של 4.5 מיליון תיירים, אני לא חושב שיש קושי. על ידי פעולת שיווק קלילה

ופשוטה אפשר להגיע ליעד הזה, אבל אני חייב להודות, הייתי רוצה שהמאמץ השיווקי

יהיה בכיוון של משיכת תיירות איכותית, כאלה שבאים עם 1,000-1,500 דולר לפחות,

השוהים כאן כמה לילות. אנחנו לא נמנע מאף תייר צליין, גם עני מחט, מלהגיע למדינת

ישראל, אבל אם אני צריר לנקוט יתמה כדי לעודד הגעת תיירים לישראל, אני כמובן אנהל

את הקמפיין בעיקר באותם השווקים שאני יכול להפיק מהם את המירב.

המטרה השניה בפעילות שלנו, לשמור את התנופה שתיווצר בשנת 2000 גם לאחר

שנת 2000. אני לא רוצה שבשנת 2000 יהיה בום ובזה זה נגמר. אסור לוותר על השוק

היהודי, אסור לוותר על השוק הלא דתי, אסור לוותר על שווקים אחרים בתחום התיירות,

ואם נוצרת תנופה, אנחנו רוצים שהתנופה הזאת תימשך גם לאחר שנת 2000.

יש לנו כמה אינדיקציות המראות שיכולה להיות שנה טובה. יש התעניינות גדולה

מאוד של חברות התעופה הבינלאומיות המובילות, לטוס למדינת ישראל. בנושא כלשהו

ישנה מחלוקת עם משרד התחבורה ואני שמח שבזמן האחרון משרד התחבורה הגמיש את

הגישה שלו ואת המדיניות שלו. חברות תעופה רוצות להוסיף קווי טיסה.



יש שלוש אינדיקציות לצפוי להתרחש בשנת 2000. האחת, כפי שאמרתי, חברות

תעופה מובילות כנזו בריטיש-ארוויס, אייר-קנדה, T.W.A, סוויסאייר ואחרות, רוצות

להוסיף קווי טיסה לישראל. במדיניות משרד התחבורה יש גישה סותרת, מצד אחד יש

מדיניות של שמיים פתוחים על מנת לעח-ד חברות תעופה להוסיף טיסות, ומצד שני, משרד

התחבורה מקשה על חברות חעופה להוסיף טיסות לקווי תעופה. העמדה שלנו בנושא זה

היא נחרצת. כשר תחבורה לשעבר, אני מרשה לעצמי לומר, שמדיניות השמיים הפתוחים

היא מדיניות שאין לנו שליטה עליה, היא מתפתחת ואף אחד לא יכול לבלום אותה, בפרט

כאשר יש צרכים כל-כר גדולים לשנת 2000. אם למשל אייר-קנדה תחליט להוסיף טיסות,

זאח בעיה שלה אם הטיסוח שלה תהיינה ריקות. למה? כי היא תעשה מאמץ גדול לשווק

את ישראל כיעד כדי למלא את הטיסות לישראל. אנחנו יוצאים מרוויחים גם מהבחינה

הזאת. אני מקל על עצמי במאמצי השיווק בכסף שאני מוציא על השיווק מכיוון שחברות

התעופה מצטרפות למאבק השיווקי ובכר ישראל יוצאת נשכרת.

אינדיקציה שניה, רשתות מלונאיות מובילות מגלות עניו גדול מאח- בהשקעות

בישראל. אנחנו נמצאים במשא ומתן אינטנסיבי מאוד עם חברות שמעולם לא היו בישראל,

שזאת הפעם הראשתה שהו חודרות לשוק התיירות הישראלי, לא רק בניהול אלא גם

בהשקעות. ברור שהו לא מגיעות לכאו רק לשנת 2000, הו מאמינות בשוק התיירות

הישראלי והו רוצות להשקיע כאו.

אינדיקציה שלישית, שוק הסיטונאים באירופה הופך להיות מעצמה. החברות

הסיטונאיות באירופה מתאחדות, מתלכדות, ויש שם שתיים-שלוש חברות סיטונאיות

גדולות. גס הו כבר קושרות קשריס בישראל, הו חותמות חוזים ארוכי טווח, למעלה משלוש

שנים, וגם זה חלק מהסממנים החיוביים שאנחנו רואים.

יש שיתוף פעולה אזורי. אני שמח שיש שינוי ברשות הפלסטינית. עד לפני חודשיים-

שלושה, הרשות הפלסטינית - על פי הפרשנות שלי - שיחקה משתק של הנתקות מוחלטת

ללא שיתוף פעולה איתנו בנושא היערכות לשנת 2000. המסרים והפניות שלנו נדחו בצורה

בלתי מובנת. לי היה רושם, שהם רוצים להפיק אישהו רווח מדיני משיתוף הפעולה. זאת

היחה טעות מצידם מכיוון שכל שיתוף פעולה בהיערכות לשנת 2000 מביאה תועלת גם

לרשות וגם לנו וחבל שהם עשו שיקולים פוליטיים, אבל בחח-שיים האחרונים יש איזה

שינוי חיובי. אולי זה גם משום שלא היה להם ממתה על התיירות ברשות הפלסטינית כי

אחרי התפטרותו ולאחר מכו מותו של אליאס פרייג', שאיתו כו היה שיתוף פעולה טוב, היה

ניתוק, הרשות הפלסטינית לא הצליחה למנות ממתה על התיק הזה, היתה חנו עשראווי,

היה מישהו אחר, והענינים נסחבו. עכשיו מינו אדם חדש, נפגשנו, ושיתוף הפעולה איתו

מבטיח.

לפני כחודש הופענו ארבעה שרי תיירות בכנס בינלאומי בלונדוו, שר התיירות

הירדני, המצרי, הפלסטיני ואנוכי. מסיבת העתונאים והמפגש המרובע יצרו דינמיקה

חיובית מאוד בתתום ההיערכות לשנת 2000. אני מקווה שהוא ימשך כי אני רואה בזה דבר

מועיל מאח-. אם הרשות הפלסטינית תשתף פעולה בהכנות לשנת 2000, מה טוב. ולא,

נצטרך לפעול בנפרד.

אני חושב, שקשה לומר לצלייו לא לתאם תוכניות לשנת 2000, לא לתאם מהלכים

לשנת 2000. אפילו מעבר בית-לחם - ירושלים צריך להיות מעבר חלק, תה לא יהיה אם לא

יתקיים שיתוף פעולה מלא ומוחלט ביו הרשות הפלסטינית ובינינו בנושא הזה.

היחסים טובים גם עם ירדן, גם עם מצרים. שיתוף הפעולה הוא טוב, תמיד יש

מקום לשיפור, אבל העניינים טובים.



אם נצליח לאמוד את הצפי - כפי שאנחנו מצפים - של מספר הצליינים שיגיעו

לשנת 2000, משמעות הזבה שמעבר ל- 3 מיליארד דולר הכנסות מטבע חוץ, ההכנסות

יגדלו למעלה מ- 5 מיליארד דולר. זה גידול ניכר. הערך המוסף מתיירות הוא למעלה מ-

80%. אין עוד ענף במשק שיש לו תרומה כל כר גדולה לכלכלה ולמשק הן מבחינת הערך

המוסף, הן מבחינת הכנסות מטבע החוץ. התיירות תורמת תרומה גדולה מאוד לצמצום

האבטלה במשק.
שבתאי שי
סך כל תקציב משרד התיירות הוא כ- 460 מיליון שקל. הוא כולל בתוכו את תקציב

המשכורות, כולל בתוכו את חוק עידרו השקעות הון, המענקים שאנחנו נותנים במסגרת חוק

עידוד השקעות הון, הוא כולל את כל תקציב הפיתוח, את תקציב העידוד ואת כל

הפעילות בארץ.

למשרד התיירות יש 160 תקני עובדים. יחד עם זאת, הוא מוביל ענף שההכנסות

שלו במטבע חוץ הן למעלה מ- 3 מיליארד דולר. משרד התיירות מעסיק בערך בין 80-100

אלף איש בצורה ישירה, הוא מעסיק עוד 80-100 אלף איש בצורה עקיפה. ההשפעה שלו

על התל"ג היא גבוהה מאוד. אנחנו יכולים לראות שאם מספר התיירים יגדל, תהיה לזה

השפעה ישירה על התל"ג, על הצמיחה במשק וכמובן אספקת מקורות תעסוקה והגדלת

ההכנסות ממטבע חח.

קשה יהיה לקיים תעשיה ללא סיוע, הדרכה ושיתוף הפעולה של משרד התיירות.

חשוב להזכיר, שהחשיבות של התיירות בשנים האחרונות עלתה במיוחד בצפון בגלל

הירידה בחשיבותה של החקלאות, בגלל סגירה של מקורות תעסוקה בענף הזה והמעבר של

קיבוצים, מושבים וערים לעיסוק בתיירות ואספקת מקורות תעסוקה לאותם אנשים.

פעילויות משרד התיירות עוסקות בעצם בשלושה תחומים עיקריים. הראשון, בניית

המוצר התיירותי, גם בתשתיות פיזיות, אתרים קדושים, אתרי ביקור לתיירים באמצעות

החברה הממשלתית לתיירות וגם באמצעות תשתית האכסון, אותם 40 אלף חדרי מלון

שמפחרים בכל רחבי הארץ, שהוקמו בסיוע, בהדרכה, בפיקוח עם משרד התיירות.

השני, שמירה על איכות המוצר וגיותו. יש לנו אגפים שעוסקים בשמירה על

המוצר, אם זה באמצעות הביקורת, אם זה באמצעות אספקת תעסוקה לתיירים. אני מדבר

על אירועים, פסטיבלים, על דברים שבעצם גורמים לתייר להתפזר בארץ מבחינה

גאוגרפית, להתפזר בארץ מבחינה עונתית, או לגרום לכך שהוא יוציא יותר כסף כאשר הוא

נמצא בישראל.

הנושא השלישי שכיום הוא פרובלמטי מבחינתנו, הנושא של שיווק המוצר

התיירותי, בעיקר בחוץ לארץ, אם כי בשנתיים-שלוש האחרונות, בגלל הירידה בכמות

התיירים שמגיעה מחו"ל, הנושא של תיירות פנים הפך לנושא קריטי מאוד. אנחנו משקיעים

בו הרבה משאבים וההצלחה שלנו בנושא הזה יכולה לדבר בעד עצמה.

תקציב משרד התיירות לשנת 1999 הוא כ- 460 מיליון שקל.

בתקציב השיווק יש ירידה בשנת 1999 לעומת 1998, אבל קיבלנו תוספת מיוחדת

שחלקה תוספת נטו וחלקה מקורה בהסבת משאבים שלנו מתוך המשרד לטובת השיווק

לצורך שנת 2000.

תקציב הפיתוח מראה גידול קטן יחסית, מקורו בוויתור של המשרד על מענקים

במסגרת החוק לעידח- השקעות הון והיכולת שלנו לאשר שיפוצים של בתי מלון קיימים

במסגרת חוק עידרו השקעות הון.



תקציב חוק עידוד השקעות הון הוא 50% מתקציב המשרד. המזומן שלו בערך 250

מיליון שקל כאשר תקציב המשרד כולו כ- 460 מיליון שקל. כלומר, למעלה ממחצית תקציב

המשרד, זה מענקים להקמת מפעלי תיירות, בתי מלון או אטרקציות תיירותיות. חלה האטה

בקצב מימוש של השקעות בפרוייקטימ תיירותיימ חה בא לידי ביטוי בהזרמה שלנו

למסגרת חוק לעידרר השקעות הון וזה מקבל את ביטויו גם בשנח 1999.

לאורר השנים יש ירידה בתקני כוח האדם שעונזדים לרשות המשרד, כאשר חלק

גדול זה פועל יוצא של החלטות ממשלה בחוק התקציב להפחתה במספר התקנים כל שנה.

למשרד התיירות יש 163 תקנים בארץ ובחוץ לארץ, ועוד 55 תקנים בעבח-ה בלתי צמיתה,

מה שנקרא עובדים ארעיים.
מדיניות המשרד
ההיערכות שלנו בשנת 1998-9 כולה לקראת ההיערכות לשנת

2000. תקציבי הפיתוח שלנו: 80% מהתקציב השנתי שלנו מופנה לפרוייקטים לשנת 2000

כשהיתרה היא בעצם תוצאה של החלטות ממשלה, אם זה קו עימות, אם זה בדואים או

המגזר הערבי. התקציב שלנו בנושא הזה מוקדש רובו ככולו לשנת 2000.

משרד התיירות הולך לקראת יציאה מרישוי של מספר נוסעים שהיו עד היום

בפיקוח ממשלתי, כמו רישוי פקידים מורשים, אותם פקידים העוסקים במתן שירותים

לסוכנים ישראלים שקונים חבילות תיור, או אפילו הרישוי למשרדים עצמם, שעד היום

הגבלנו אותם במספר קריטריונים, שהגבילו את היכולת של הגופים לענף הזה.

היום אנחנו מדברים על כניסה מסיבית של המשרד לתכנון אזורי תיירות. רק

להזכיר לחברי הכנסת, המשרד מוביל מזה שלוש-ארבע שנים את תוכנית מתאר ארצית

תמ"א 12 לאזורי תיירות ונופש, שהיום נמצאת במועצה הארצית והיא בעצם בשלבים

האחרונים של אישורה. היא תיתן את מסגרת התכנון הארצי של התיירות, אבל מעבר לזה,

אנחנו מנסים להיכנס ולהחליף את מינהל מקרקעי ישראל בתכנון מתחמי תיירות נקודתיים

על מנת שנוכל ליישם את ההשפעה במדיניות שלנו בצורה הרבה יותר אינטנסיבית על מה

שקרה עד היום במתחמי התיירות. זה ייצג נתח גדול בפעילות המשרד בשנים הקרובות.

המדיניות שלנו לטווח הארוך, באמצעות המענקים שאנחנו נותנים ליזמות הפרטית, בעיקר

בנושא פרוייקטים תיירותיים להשפיע איפה יבנו את בתי המלון, איזה סוג של בתי מלון

יבנו, ואיך יראה המוצר התיירותי בשנים אחר-כך.

קיבלנו תוספות על מנת לקדם את שנת 2000. המשא ומתן עם משרד האוצר לא היה

קל חה מובן מאליו. הגענו להסכמה עם משרד האוצר על התוספות, יחד עם זאת, התוכניות

שהגשנו היו הרבה יותר גדולות מההסכמה שהגענו אליה בסופו של דבר. אם אני מדבר על

השיווק, קיבלנו 55 מיליון שקל לשנת 1999-2000 לשיווק. קיבלנו עת- 20 מיליון שקל בשנת

1998. מאחר והוסכם על התוספת באוגוסט השנה, זה היה לפני הפיחות הגדול, משרד

האוצר לא נתן פיצוי על הירידה בשערי החליפין. התוספת חושבה כאשר שער הדולר היה

3.69 והיום הוא נע בסביבות 4.20. יש הבדל בין 10% ל- 15% המתבטא בתוספת של מיליון

וחצי דולר.

הבעיה חמורה יותר בבסיס. תקציב השיווק הוא בסדרי גודל של 120-130 מיליון

שקל בשנה, אם לא נקבל את הפיצוי גם בתקציב הבסיסי, למעשה בתקציב של 160-170

מיליון שקל תהיה שחיקה של 1570-2070 מכיוון שהשחיקה בשער הדולר היא יחסית קטנה

לעומת השחיקה במטבעות האירופאיים. השחיקה במטבעות האירופאיים נעה בסביבות

2070-2570, היא אפילו הגיעה ל- 2570 בפרנק השוויצרי או במארק הגרמני. המסות הגדולות

של התקציבים שלנו מושקעות בגרמניה, באנגליה, ששם חלו פיחותים של למעלה מ- 2070.

אנחנו עלולים להפסיד לקראת שנת 2000 סדרי גודל של מאות אחוזים. בחישוב שלנו כרגע

מדובר בערך ב- 8 מיליון שקל, שווי של 2 מילית דולר אס לא נקבל את הפיצוי על

התקציב הבסיסי שלנו בשערי החליפין.

תוספת לתקציב הפיתוח ב- 1998-9 היא בסדר גח-ל של 40-45 מיליון שקל כאשר

ביצענו הסטות בתוך התקציב שלנו על מנת להשקיע עד שנת 2000 סדרי גודל של 330

מיליון שקל.



תכנית השיווק היא עקב אכילס שלנו כרגע. בשנה שעברה הגשנו תוכנית שיווק

של כ- 153 מיליון שקל לפעילות בחו"ל על מנת להשיג את המטרות שהשר דיבר עליהן

בדברי הפתיחה שלו, שזה להגיע לתיירות איכותית, להחזיר את אמון הציבור בחו"ל במוצד

הישראלי, וביסוס התדמית שלנו בחוץ לארץ כארץ תיירות.

השיטה היתה, לנתח את השווקימ בחוץ לארץ על פי הפוטנציאל שלהם וללכת

לאותן מדינות שאנחנו מעריכים כי אם נשקיע בהן, התועלת השולית תהיה הגבוהה ביותר.

איתרנו מדינות בעדיפות אי, אני מדבר על ארצות שיש בהן פוטנציאל של תנועה קתולית,

שעד היוס היתה קטנה מאוד, אבל לקראת שנת 2000 היא צריכה להיות גדולה תה בעיקר

בארצות כמו ספרד, צרפת, איטליה וארצות אמריקה הלטינית.

אם היו לנו משאבים, היינו צריכים לעבה- גם בארצות בעדיפות ב/ כמו בריטניה,

בנלוקס, ארצות צפון אירופה.

מתוך 150 מיליון שקל שהגשנו, קיבלנו תוספת של 20 מיליון שקל ב- 1998 ועוד 55

מיליון שקל בשנת 1999. חלק מהכסף מיועד להסטת משאבים שלנו וחלקם תוספת נטו של

האוצר. זה ברור שאנחנו מבצעים חצי מהתוכנית המקורית שחשבנו כי אם נבצע אותה נגיע

ליעד של אותם 4 מיליון תיירים שהשר דיבר עליהם.

אנחנו מדברים על שנת 2000 כשנה שאנחנו רוצים להתרכז בשווקים מסויימים מאוד

ולהביא לארץ פלחי תנועה ספציפיים. יש לנו בעיה עם התנועה לאילת. התנועה לאילת

היא בסדר גודל של 130-140 אלף איש בטיסות ישירות לאילת ועוד תנועה דומה לזה

שמגיעה דרר מרכז הארץ וגרה באילת. למעשה, אנחנו נוותר לגמרי על משאבים לטובת

אילת. זה אומר, שנזניח את השוק לאילת. כמדינה שפיתחה את הנושא הזה, הקימה 10,000

חדרי מלון, השקיעה כמליארד דולר בהקמת אותם חדרי מלון, אני חושב, שיהיה עוול

לעשות אח זה. אבל, לצערי, במשאבים שעומדים לרשותנו, לא נצליח לעשות גם את זה וגם

את זה, נצטרך להחליט מה אנחנו עושים יותר. גם כאשר הצגנו זאת לראש הממשלה, היה

ברור לו, שאנחנו חייבים להתרכז במספר מדינות מצומצם ואנחנו חייבים להבות שם בגדול.

אם נמסמס זאת ונלך בקטן, לא נצליח להגיע לדבר ונתפזר בכל העולם בלי תוצאות

אפקטיביות.

לכן, יש לנו בעיה כיצד להקצות את המשאבים שעומדים לרשותנו.

עבד-אלמאלכ דהאמשה;

קיבלתם את אישורו של ראש הממשלה?
שבתאי שי
ראש הממשלה דרש מאתנו שנעשה זאת.

אני מדבר על שווקים קיימים שצריר לטפח אותם, אבל תהייה לנו בעיה לקראת

שנת 2000 וזה יבוא לידי ביטוי בשוק היהררי.

תור שנתיים שלוש נגיע לסדרי גודל של 5,000 חדרי מלון בים-המלח, ולכן, חייבים

לעשות פעילות שיווקית כפי שעשינו באילת. מדובר במיליוני דולרים לשנה. בלי זה, לא

נצליח להביא את התיירים לים-המלח. זה מחייב פעילות מאוד ספציפית, מאח- מתוחכמת.

הצלחנו למלא את ים המלח כאשר היו בו 2,000 חדרים, יהיה לנו קשה מאוד עם 5,000

חדרים.

אנחנו מפנים את תשומת ליבכם לכר, ששנת 2000 תחייב פעילות שיווקית מאוד

אינטנסיבית וקשה. אנחנו חייבים לחשוב על כך, שאחרי שנת 2000 מגיעה שנת 2001. אנחנו

צריכים לחשוב, איר ניראה כאשר שנת 2000 תסתיים ונצטרר לחזור לשווקים המקוריים

שלנו, כמו השוק היהררי, השוק האילתי או השוק לים המלח.



אנחנו חושבים, שבנושא השיווק, המשאבים שהועמדו לרשותנו לקראת שנת 2000

הם לא מספיקים.

אני רוצה לציין שוב, שהגידול בחלקו הרב בתוצאה מוויתור על סדרי גודל של 100

מיליון שקל לאורו שלוש שנים על היכולת שלנו לאשר פרוייקטים חדשים במלונאות. נבון

שממילא יש האטה באישורים חדשים ולבן הנזק המיידי הוא לא בל בר גדול, אבל אם

נסתבל על הטווח היותר רחוק, החדרים שאנחנו מוותרים עליהם ברגע, נצטרך אותם בשנת

2003-4. לבנות מלון במדינת ישראל זה תהליר של לפחות ארבע-חמש שנים ולבן, אם לא

נתחיל היום, זה לא יהיה לנו בשנת -2003.

תובניות השיווק בחוץ לארץ בוללת מספר אלמנטים, לא אבנט לניתוח. אנחנו

מפיקים פרסומים בבמויות של מיליונים אשר מחלקים אותם בחוץ לארץ. אנחנו יותר

גדולים מבחינת ההיקפים למשל ממשרד התוץ באירוח של אנשי תקשורת מחו"ל. המשה-

מארח סדרי גודל של כמעט 3,000 אנשי תקשורת ומעצבי דעת קהל בשנה. אנחנו מציעים

פרסומת בעתונות בחוץ לארץ, דבר שיזמים פרטיים אינם מסוגלים לעשות. אנחנו תומבים

בצורה מסיבית בסיטונאים, חברות תעופה בחו''ל, על מנת שיפרסמו וישאירו את ישראל

בחוברות שלהם.
היו"ר אברחם רביץ
תודה. אני פותח בדיון, אבל תחילה, אדוני השר, ברצוני לשאול שתי שאלות. אני

חושב, שבדאי שיוסבר לווברי הוועדה, מה פירוש הדבר: מענקים שאינם על פי חוק לעומת

מענקים שהם על פי חוק? היחס ביניהם הוא יחס הפור.

שנית, אדוני השר, בדבריר הזברת, שאנחנו בונים גם על תיירות בפרית מבל

הסוגים. אני רואה שלקראת השנה הזאת, בל הסיוע לתיירות בפרית נמחק. לא היה בל בך

הרבה מלבתתילה, אבל היה קרוב ל- 6 מיליון והסעיף הזה נמחק.

שאלה נוספת, בנוגע לתיירות היהודית הדתית. נבון שאתם סומבים על בך

שהתיירות היהח-ית הדתית עושה את דרבה בעצמה וללא סיוע של המדינה. אתם לא בל בך

מתלהבים מהתיירות הזאת בי בדרך בלל זאת תיירות שמשתבנת לא בבתי מלון אלא בבתים

פרטיים. זאת תיירות מבורבת. אם נסתבל על הדבר לא מהבחינה היהח-ית או הציתית אלא

מבחינה בלבלית, בל אדם שבא לארץ, גם אס הוא ישתבן בבתי פרטי, הוא חי באן, הוא

מוציא בסף, הוא מסייע לנו. אני חושב, שבאשר הולבים לעשות שיווק בבל נושא שיווקי,
הבלל הראשון הוא
לך תשווק במקום שיש בו פוטנציאל לקנות את השיווק. קשה למבור

ארטיקיס לאסקינזוסים.

אדוני- השר, למרבית הפלא, ראיתי באיזשהו מאמר, שרוב היהודים הדתיים בארצות

הברית עדיין לא היו בארץ.
אחמד סעד
מה הסיבה?
היו"ר אברהם רביץ
יש הרבה סיבות, אני יבול לתת על בך הרצאה של חצי שעה, אבל אחת הסיבות,

שהם עושים את היהדות בתובם, הם מתפללים על ירושלים. לא עושים עליהם עבתה. אני

חושב שיש באן פוטנציאל בלתי רגיל ואין הדגשים לגבי הדבר הזה, מדוע?
עבד-אלמאלכ דהאמשה
כבוד השר אמרת בדבריך, שנצרת בשנת 2000 תהיה מקום מעבר לתיירים כי

התיירים יצטרכו ללון במרחק שעת נסיעה. אני יכול להבין, שזה מכורח המציאות מכיוון

שאין תשתית מפותחת של בתי מלון.

השאלה היא, האם במשרדך יש כותה או תוכנית פעולה לגבי נצרת והסביבה? אני

מדבר גם על כפר-כנא ואזורי תיירות נוספים, שלא ימשיכו להיות רק מעבר לתיירים אלא

שיהיה פיתוח תשתית תיירותי ושהתיירים יוכלו ללון בבתי מלון במקום.
שר התיירות משה קצב
בנצרת בונים שני בתי מלון. "האוורד ג'ונסון" יסתיים עד ספטמבר 1999, ובית מלון

נוסף אושר אתמול. הבעיה היא, שבנצרת פרסמנו כבר שלוש פעמים מכתים על בניית מלון,

שיפרנו מפעם לפעם את התנאים, את התמריצים, ולא היתה היענות מספיקה. בנצרת,

אנשים בדרך כלל מעדיפים לטייל בה, לבקר באתרים הנוצריים וללון בבית מלון בטבריה.

נדמה לי שזאת ההתנהגות שהיתה. אנחנו מעודדים מאוד הקמת בתי מלון בנצרת.
אחמד סעד
אני מסכים עם כבוד שר התיירות, שלמצב הפוליטי יש השפעה על התיירות. אבל

פרט לכך, ישראל נחשבת לארץ יקרה בתיירות, יחסית לארצות אחרות. אם לא ניקח

בחשבון את התיירות היהרוית לכאן, אני משווה עם ארצות אירופה או מדינות המזרח

התיכון, ישראל יקרה פי שניים מהמדינות האחרות. יש חשיבות, שבשנת 2000 יהיו מבצעים

מסויימים.
היו"ר אברהם רביץ
אתה רוצה שהממשלה תסבסד? הרי זאת פעולה שבתי המלון צריכים לעשות.
אחמד סעד
אני לא אומר שהממשלה צריכה לסבסד, בתי המלון צריכים להוזיל את המחירים.

האם העדיפות לארצות ערביות הכוונה היא רק לשנת 2000? בננדיפות ג' היה אפשר

להכניס ארצות ערביות. אם זה רק לשנת 2000, זה דבר אחר.
שר התיירות משה קצב
ההכנות רק לשנת 2000.
אחמד סעד
רציתי לשאול את שר התיירות, מה התקציב המוקצב לנצרת בשנה הבאה? האם זה

יכלול את כל ההכנות וההיערכות לשנת 2000?
אופיר פינס-פז
אדוני השר, אמרת, שענף התיירות הוא ענף עם כושר תרומה בלתי רגיל למדינת

ישראל ואני מסכים איתך. אני רוצה להזכיר לך, שמה שהיה בתקופת הממשלה הקודמת

היה שונה לחלוטין, העבירו תקציבים גדולים מאה- למשרד התיירות גם לפיתוח תשתיות

וגם לשיווק והמשרד הזה קיבל תנופה גדולה מארי. ודאי שאי אפשר להתעלם מהרקע

המדיני וממה שקורה בתהליר השלום.



אני חושב, שהקיצוץ שאנחנו רואים בחוברת הן בתקציבי פיתוח והן בתקציבי

שיווק, מעיד כאלף עזים על סדרי עדיפויות משובשים של הממשלה. אני לא בא בטענות

אליר.
שר התיירות משה קצב
זה התחיל עוד לפני הבחירות. את תקציב 1996 הבינו ב- 1995.
אופיר פינס-פז
אני חושב, שבענין הזה, הממשלה נוקטת בסדר עדיפות משובש ואנחנו מתריעים

עליו.

אני מצטרף להערה של חבר הבנסת אחמד סעד, לגבי יוקר בתי המלון.
היו"ר אברהם רביץ
כולם מדברים על יוקר, אבל המחיר הוא היצע וביקוש.
אברהם הירשזון
גם ביוון וגם במקומות אחרים ישנה תיירות. אם פה יהיה יקר יותר, יעדיפו מקומות

אחרים. כשדיברנו על הפרדה בין נזה שקורה עם השלום לבין שינוי בהרגלי התיירות, אחד

המרכיבים הוא גם יוקר בתי המלון.
אופיר פינס-פז
ודאי שזה קשור להיצע וביקוש. כשאתה ברוק באופן תלופי אפשרות לנופש ביוון

או בקפריסין או בתורכיה כולל טיסות, אתה רואה שזה בעלות של נופש באילת או בים

המלח ויש לך עדיפות לבחור תיירות מחוץ לישראל,
היו"ר אברהם רביץ
אני לא מציע לממשלה להתערב בזה.
אופיר פינס-פז
גם אני לא, אבל אני רוצה לשמוע את התייחסותו של השר בענין הזה.

לגבי שנת 2000, אני לא יודע אם התחזיות יתממשו או לא, השאלה היא, מה יקרה

באמת סביב החגים עצמם. אני חושב, שעלול להיות לחץ גדול מאוד בעיקר באזור

ירושלים, בית לחם. אני מציע לו, לעשות דבר שעשו אותר בכמה מקומות בעולם,

באירועים מתוכננים מראש, למשל כמו באולמפיאדה, כאשר ידעו שאנשים מגיעים

בתאריכים קבועים, בהיקפים שאתה לא יכול לבנות חדרי מלון, פנו לאזרחים לעשות לינה

ביתית, עשו את זה כך שזה ישתלם לאזרח. זה עדיין נתן תשובה מאח- זולה באופן יחסי

לבתי המלון. אפשר לעשות כך סביב החגים באזור ירושלים, ולדעתי זה יתן תשובות של

אלפים ואולי עשרות אלפי מקומות לינה.

אדוני השר, אני רוצה לשאול אותר שאלה נוספת בהקשר של ירושלים. יש חברה

מטעמר, החברה לפיתוח מזרח ירושלים ושתי חברות ממשלתיוח אחרות, קרתא והרובע

היהודי. השאלה היא, האם הממשלה מתכוונת פעם אחת ולתמיד לאחד את כל החברות

האלה, להקים חברה אחת רצינית שתהיה לה מדיניות אחת, מסודרת לגבי הפיקוח

התיירותי והאחר של ירזשלים?
היו"ר אברהם רביץ
אני יכול לומר לך, שיש פניה בעל פה של ציפי לבני, לאחד את שתי החברות.
אופיר פינס-פז
החברה לפיתוח מזרח ירושלים בבר מזמן עובדת גם במערב ירושלים ובמקומות

נוספים. היא חברה מצויינת, אבל השאלה היא, האם אי אפשר לעשות משהו יותר מתואם?
אברהם הירשזוו
אדוני השר, לאחר ששמעתי על התחזית של למעלה מ- 4 מיליון תיירים, אני רוצה

לומר, אני מופתע לטובה, יישר כוח, כי גם בשנים הקודמות כאשר דיברנו על הנושא של

שנת 2000, לא היינו משוכנעים שנוכל להגיע למספר הזה חאת באמת הפתעה לטובה.
שר התיירות משה קצב
מדובר בתחזית.
אברהם הירשזון
ככל שהזמן מתקרב, התחזיות יהיו יותר ויותר ריאליות, יותר קרובות למציאות. אני

לא בטוח, שהשר היה נוקב בתחזית של 4 מיליון אם התחזית היתה מיליון וחצי, כר שזה

מתקרב לאומדן.
שר התיירות משה קצב
כל זה תלוי באם האפיפיור יבוא או לא.
אברהם הירשזון
כיצד משתמשים במנוף הזה של שנות ה- 2000, לפיתוח ולטיפוח אותן קבוצות

תיירים חדשות למעשה ולא מסורתיות, שבאות למדינת ישראל בשנות 2000, גם מבחינת

תשתיות שאנחנו בין כה וכה בונים ואפשר לנצל אותן, וגם מבחינת מכירה בעולם? הייתי

רוצה שתרחיב בנושא הזה כי יש לזה משמעות אדירה. בנושא הזה נגעת ע?- קצה המזלג.

השאלה השניה שברצוני לשאול, אנחנו מדברים על נושאים ספציפיים בתיירות,

הרב רביץ העלה כאן נושא של יהדות חרדית, שהוא נושא ספציפי וצריר התמקצעות

מסויימת. אני רוצה להעלות שאלה של תיירות מרפא, שעל חלק ממנה אני מקבל תשובה

בשנים האחרונות בנושא של פיחוח ים המלח. סוג מסויים של תיירות מרפא בא לידי מיצוי

בשנים האחרונות. נדמה לי, שבגרמניה אפשרו לריפוי מחלות נוספות להגיע לתיירות בים

המלח.
שר התיירות משה קצב
הם צמצמו את ימי השהייה בארץ.
אברהם הירשזון
צמצמו לפסוריאזיס, אבל פתחו בנושאים אחרים. ולכן, גם אשת נשיא גרמניה באה

במיוחד לים המלח כדי להתענין ולראות את ההשפעה. זאת אומרת, יכולה להיות

התפתחות משמעותית.
שבתאי שי
יש שמועות, שכתוצאה מחילופי שלטת שם, הקנצלר החדש רוצה להחזיר את

התשלום דרך קופות חולים לאומיות עבור ריפוי מחוץ לגרמניה, דבר שהקנצלר הקרום

ביטל.
אברהם הירשזוו
אני מדבר על הרחבה של ריפוי מחלה נוספת שלא היתה כלולה בתוך ביטוח

הבריאות שלהם. מדינת ישראל מתאפיינת גם בנושאים אחרים שלא קשורים לים המלח

שיכולים להביא תיירות רבה. השאלה היא, האם יש במשרד צוותים שעוסקים בהרחבת

התחום הזה כי זה תחום ספציפי חשוב מארי למדינת ישראל.

בשנים האחרונות, לבתי החולים יש נוהג, שהם בונים בתי מלון בתוך הקמפוסים

של בתי החולים.

התיירות הזאת היא לא תיירות זולה, היא מכניסה כסף רב. צריך לשים את

ההדגשים בנושא הזה כדי לנצל את המיטב.

הנושא הנוסף שאני רוצה להעלות הוא נושא שולט כאן. עושים פעולות

משמעותיות בנושא של הכנרת. אני חושב, שאתם פוגעים בעיצובה של הכנרת.
שבתאי שי
למה אתה מתכוון?
אברהם הירשזת
שמעתי שאתם עושים פעולות ייבוש.
שבתאי שי
אנחנו מייבשים? מה פתאום.
אברהם הירשזוו
ישבתי עם מינהלת הכנרת, הם שלחו מכתבים בנושא. אם זה לא נכון, אני שמח

לשמוע. ואם כן, הייתי מציע ליזום פגישה ביניכם.
שבתאי שי
זה לא פרוייקט שלנו.
אברהם הירשזון
אני שמח לשמוע.
חיים אורון
התקציב של משרד התיירות הוא איזשהו מבחן. הוא מבחן לתקציב לא פוליטי. יש

הסכמה לאורך בל השנים של בל חלקי הבית לערוד את התיירות. זה מבחן נטו לממשלה

האם היא מסוגלת לנסח סדרי עדיפויות ולפעול לפיהם. במבחן הפשוט הזה, הממשלה

הזאת נבשלה. למה היא נבשלה? אני לוקח את הניירות שלבם, אני מצרף לזה את הנתונים

המופיעים בספר התקציב בעמוד 27, יש קשר בין מספר העולים, כמות הכסף שנכנסת

ובמות ההשקעות. ממשלה שאומרת, אנחנו לא רואים בזה עדיפות עליונה, בפרמטרים

של התקציב, גם בתקציב המשרד, גס בתקציב השיווק, גם בתקציב הפיתוח, אם השוק

בעצמו מבקש וצומח, אז יש פחות תפקיד לממשלה. מתי צריר להתערב? כאשר העסק

תקוע.

אם הייתי מוסיף לגרפים שמופיעים פה את הגרף הכי בעייתי של המצב רוח הגאו-

פוליטי, הייתי מקבל את התמונה.

בהנחה שאלה הנתונים, מה הממשלה עושה? אין ויכוח, שזה הענף עם הערר המוסף

הגבוה ביותר. מדובר בענף שרמת הפיזור שלו על פני הארץ היא הגבוהה ביותר. זה ענף,

שיחסית בטווחים יותר קצרים ניתן לממש בו השקעות. אגב, זה מתחבר לבל הפלחים, פלח

הדתיים, פלח המרפא, תיירות לשנת 2000.

אין קשר אמיתי בצרכים האמיתיים בין הצורר הכלכלי ובין מה שמופיע בספר.
שר התיירות משה קצב
המשבר בענף התיירות לא התחיל בקדנציה הזאת, הוא התחיל בקדנציה של

הממשלה הקודמת. זאת לא אמירה אופזיציונית ולא אמירה קואליציונית. הירידה הדרסטית

והמשבר הגדול פקד את ענף התיירות בסוף הקדנציה הקח-מת של הממשלה הקררמת. אם

אני צריך להצביע על הישג, ההישג שלי הוא בבך, שלמרות בל הפיגועים הבטחוניים שהיו

בקדנציה הזאת, במו למשל המשברים במפרץ הפרסי, לא היתה נסיגה נוספת בענף הזה.

הצלחנו לשמור על רמה סבירה. יש עלייה קטנה, אבל היו פיגועי ביטחון. פיגוע בטחוני נתן

את המכה במרץ 1996, מאז לא היתה ירידה נוספת.

כשהממשלה מקבלת גרעון גדול של 10-15 מיליון שקל, היא חייבת לקצץ. כשהיא

מקצצת היא מקצצת בשירותי בריאות, בשירותי חינוך, בתקציב הביטחון וגם בתקציב

התיירות. לצערי הרב, התיירות לא יוצאת מן הבלל. אם לא היו מקצצים בתקציבי

הממשלה, אתה יודע מה היה מצב המשק והבלבלה.

אם תסתבל בגרפים, הבחירות היו ביוני 1996, את תקציב 1996 הבינו ב- 1995.

הירידה בתקציבים החלה ב- 1995. בלומר, הירידה החלה ערר בממשלה הקודמת בגלל כל

מיני סיבות.

הקיצוץ במשרד התיירות היה המזערי ביותר יחסית למשרדים אחרים. בשנה

הראשונה לקיצוץ - לא פגעו בבלל במשרד התיירות. לאחר מבן, בהשוואה למשרדים

אחרים הקיצוצים היו מזעריים. אף על פי בן היינו חייבים לתת יד ואני מצטער על בך, אבל

אני שמח שלפחות אי אפשר יהיה לומר שזה פגע בתוצאות. אם אני מנהל קמפיין שיווקי

של עשרות מיליוני דולרים ויש פיגוע ביטחוני, תאמין לי, גם אם יעמדו לרשותי עת- 100

מיליון דולר, לאחר פיגוע ביטחוני אני לא יכול להביא להתאוששות.
חיים אורון
אני לא רוצה להמשיך את הוויכוח על הגרעון, ניהלנו אותו אלף פעמים ואין טעם

להמשיך אותו. מה עושה הממשלה? היא אומרת, קודם היתה ממשלה ''דפוקה", ושנית,

המצב לא טוב. איך בבל זאת מתמודדים עם השאלות הללו? האם אני משקיע יותר, דוחף

יותר? אם זה מתקדם מעצמו, אני לא צריך את הממשלה. או שאני אומר, אני לא משקיע. זה

ביטוי נטו של מדיניות הממשלה. זו ממשלה שלא מבינה שהיא צריבה לעודד צמיחה

בתקופה בזאת.
יורי שטרן
בהקשר למה שאמר חבר הכנסת הירשזון, בנושא תיירות המרפא. המשרד יבול

לעשות צעד קטן בעידרו התיירות הזאת וזה בא לידי ביטוי בניצול של קרן השיווק באשר

היום מי שיבולה לנצל אותו חייבת להיות חברת תיירות. גורמים רפואיים גרידא לא

מקבלים את הסיוע. אני חושב, שבנוהלים של הקרן בדאי לבלול גורמים רפואיים

בפעילויות השיווק בגורם תיירותי. אני חושב שזה יבול לעודד לא מעט תיירים.

ענף התיירות הוא אחד הענפים המרבזיים במשק. הירידה שהחלה בתחילת 1996

היתה אחד הגורמים למיתון הבלבלי. עידוד התיירות נותן הזדמנות לענף הזה בענף יוצר

צמיחה. זה לא רק עידרו התיירות גרידא, אלא הנעת גלגלי המשק בולו. לבן, צריך

להתייחס לזה באחד המשאבים האסטרטגיים המעטים שיש לנו היום על מנת לצאת

מהמיתון.

הייתי מציע, שהוועדה תמליץ מספר המלצות לגבי גורמים חיצוניים. משנת 1988

ועד לפני שנתיים שלוש, בחוק עידרו השקעות הון, מותר היה לבלול שיפוץ בתי מלון. זה

הוצא בתקופת התנופה של ההשקעות. ההסבר היה, שצריך לעודד יותר בניה חדשה. המצב

היום, שבניה חדשה לא בל כך משתלמת.
היו"ר אברהם רביץ
בענין הזה יש לנו נייר עמדה של התאחדות בתי המלון.
יורי שטרן
אני מציע, שתהיה על בך המלצה של ועדת בספים. זאת החלטה שיכולה להביא

לתועלת מיידיח.
שר התיירות משה קצב
בשיחות שלי עם שר האוצר, פעמיים הוא הביע הסכמה בנושא הזה. לצערי זה לא

בוצע על ידי העובדים במשרד. אנחנו בעד מבלי לדרוש תוספת לתקציב המשרד.

יורי שטרן;

אדוני היושב ראש, אני מציע שייצא מכתב מטעם הוועדה, שיבהיר את הענין.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו נוציא מכתב בענין.
יורי שטרן
גורמי התיירות הפרטיים מבקשים תוספת תקציב לעידוד השיווק, למבצעי שיווק

שלא מתבצעים על ידי המשרד עצמו אלא על ידי גורמי תיירות פרטיים. זה חיוני מאוד

לחזק אותם גם מבחינת שמירה על הקיים. המנכ"ל בדבריו אמר, שניתן להזניח כמה

מקומות כמו אילת. אחד הפתרונות, לתת גיבוי לגורמים הפרטיים כי אלה, איפה שהם

יושבים הם יעשו את העבודה. אני חושב, שכדאי לעשות דיל עם משרד האוצר, ומתור

תקציבי השיווק שלכם להפנות לטיפוח הגורמים הפרטיים ולקבל את הכסף הנוסף ממשרד

האוצר. אני חושב, שבכסף קטו אנחנו יכולים לשמור על הגחלת לקראת השנים הבאות.

הפיחות שהיה יכול להוות פגיעה קשה ביכולות השיווק למרות כל התוספות

שהתקבלו.
היו"ר אברהם רביץ
נצטרר לקבל תשובה אמיצה בעניו הפיחות לגבי כמעט כל תקציב המדינה. הרי

התקציב הוכן לפני הפיחות הגדול. אין משת- ממשלתי שלא נפגע מהפיחות, יש משרדים

שנפגעו אפילו יותר.
יורי שמרו
פעולותיו של משרד התיירות במטבע חוץ הן הרבה יותר גדולות מרוב משרדי

הממשלה.
שלום שמחון
גם אני, כמו יושב ראש הוועדה, שואל, מה קרה לתקציב הסיוע של התיירות

הכפרית? אני מניח שיש פתרונות אחרים במקום אחר.
שר התיירות משה קצב
אני אפרט, תהיה התרחבות.
שלום שמחוו
עשיתם תוכנית לקראת שנת 2000 עם קווי רוחב: מי מקבל סיוע, מי לא מקבל סיוע.

יוצא, שחלק מהישובים באזור הגליל, בגלל הקווים שבניתם, הם לא נכללו למרות שהם

ישובים פוטנציאליים ומתאימים לקלוט תיירות לקראת שנת 2000. לדוגמה: מושב עמירים,

הוא מחוץ לקו שאתם מדברים עליו.
שבתאי שי
מושב עמירים היה כפר תיירות, הוא בין הראשתים שקיבלו סיוע. את כל המודל

של כפרי תיירות בנינו על בסיס מושב עמירים.
שלום שמחון
מושב עמירים ומושב שפר מתוץ למפה.
שר התיירות משה קצב
הסכמנו עם משת- האוצר, שהסיוע לחדרי אירוח כפרייס יתרחב מעבר לישוביס בקו

העימות. עז לפני חודש זה כלל רק את ישובי קו העימות. זה יורחב מעבר, אבל רק לאותם

אזורים המהווים בוודאות מוקד ביקור של הצליינים הנוצרים. אני רוצה לתת עידוד

לתיירות כפרית גם לנגב ולאזורים נוספים, הבעיה היא, שאנחנו רוצים לעודד חדרי אירוח

כפריים באזורים שהצליינים יבקרו בהם ולכן בחרנו את בקעת הירדן, את אזור מטה יהח-ה,

סובב כנרת, צפון ים המלח.
שלום שמחוו
על פי הדוגמאות שנתתם, הם נמצאים בהגדרה של סובב כנרת.
שר התיירות משה קצב
אם כך, אין בעיה.
שלום שמחוו
נראה שאתם מחליטים על קריטריונים טכנים, שמזיזים הצידה כמה ישובים.
שבתאי שי
מושב עמירים קיבל סיוע כל כך גדול מאתנו, אנחנו צריכים לתת גם למקומות

אחרים.
יהרדה הראל
אני חושב שכל תקציב המדינה יצטרך לעבור שינוי בכיוון שדיבר עליו שר האוצר,

יותר לתשתיות ולצמיחה כאשר התקציב כולו מופנה ליעד האינפלציה והורדת הגרעון,

פלוס היעד של תשלומי רווח. כשהתקציב יבוא, צריך להבהיר, שכל הדעות שנשמעו

בוועדת הכספים של הכנסת, הם בעד תוספת למשרד התיירות בגלל זמינות ההשקעות.

בהתפתחות שיש במשק הישראלי יש גם שינוי מבני בכיוון של תעשיות ושירותים

שדורשים מהעובדים הרבה יותר ידע, הכשרה והשכלה, ולדעתי, קרוב לשליש מאוכלוסיית

ישראל לא יכולה להשתלב בהם. זאת אחת הסיבות לחוסר עבח-ה.

ענף התיירות הוא ענף עתיר עבח-ה ועתיר עבח-ה לא מקצועית בנהגות,

באוטובוסים, בהדרכות. יש בו פוטנציאל. אם אני מסתכל על ארצות הים התיכון, שיש להם

ים, לנו יש שני ימים, לא כולל ים המלח וים כנרת, יש לנו פוטנציאל ואנחנו מגרדים את

הרצפה של הפוטנציאל לעומת ארצות כמו יוון, איטליה, ספרד ואפילו קפריסין.
יוסף לוי
לא, לקפריסין יש מספר תייריס דומה לישראל, אפילו פחות.
יהררה הראל
מה יש לקפריסין מבחינת אתרים דתיים? מה יש לה מבחינת יהח-י העולם?
שבתאי שי
יש לה מסורת בריטית ולכן מגיעים לשם מיליון בריטים.
יהודה הראל
דיברו כאן על כל המגזרים, על חלוקה לאזורי א/ זה די מצחיק, הארץ הזאת קטנה

מאוד, היא אזור אחד אולי שניים. אני חושב, שהוועדה הזאת צריכה ליזום הגדלת השקעות

בתשתית התיירותית. במצב המשק, הדבר זועק, בכל תחום אומרים לנו שצפויה ירידה

נוספת. אני שומע את המומחים, יש תמורה כמעט ברורה להשקעה נוספת בשיווק. אם יש

תמורה ברורה אז צריך גם השקעה נוספת באכסון. אני מציע, שהוועדה תעביר מטר

לממשלה. אנחנו רוצים לראות תוספת על חשבון תקציבים אתרים או על חשבון הקטנת

המגמה של הורדת הגרעון, לא אכנם לזה.
ישראל כץ
אני מצטרף לקריאה להגדיל את תקציב משרד התיירות. יש תהליר מדיני שבו אנחנו

מוסרים שטחים ולכן שני דברים יתרחשו: ראשית, הפוטנציאל שלנו למשיכת תיירות יעלה

ובאופן טבעי, הפוטנציאל של מי שמאכלס את אותם שטחים גם כן יעלה והשירותים שם

יהיו יותר זולים כי שכר העבודה יהיה הרבה יותר זול.

לא רוצים שבמגמה של כמה שנים נראה את מה שקורה בתעשיה עתירת הידיים,

שמפעלים עוברים לשם ונסגרים כאן. תהיה לנו שוב פרשת אופקים וישובים שלמים ייפגעו

מכר, צריו להיערך לכר.

אני חושב, שמשרד התיירות צריך לקבל את המשאבים ולעשות תוכנית רב שנתית

שתתמקד בנושא. אני מקבל את ההערות שנשמעו ואני גם מתכוון לדבר על נושא התיירות

הכפרית. בלי לפגוע חלילה בקיבוצים, אבל הם יותר מאורגנים, אחד התפקידים הבודדים

שנשאר לממשלה בהכותה הוא דווקא באזורי הפריפריה למושבים קטנים.
יהודה הראל
במושבים באופן מיוחד נפגע נושא הצימרים על פי תקנה שצריר לבנות מכסה של

20 צימרים.
שר התיירות משה קצב
זה בוטל.
יהודה הראל
זה בוטל לגמרי או שנאמר: שבאותו ישוב צריכים להיות מספר גדול של צימרים?
שר התיירות משה קצב
ההחלטה הקודמת היתה, שצריר מקבצים של 10.
שבתאי שי
זה התחיל עם 30 וירד ל-10.
שר התיירות משה קצב
שכנענו את משרד האוצר, שהתנאי הזה של המקבצים ימשיך, אבל שלא תהיה

בעלות אחת.
שבתאי שי
לא יכול להיות פחות מעשרה חברים במושב.
היו"ר אברהם רביץ
יש כאן טענה צודקת, אתה מסייע להקים צימרים, אבל בעצם מגביל את שטח

המחייה של המשפחה. זה לא אומר שיעסקו שם בתיירות. לכן, אם במושב יש באמת הבוונה

ואווירה של קליטת תיירים, זה מוצדק. הכוונה היא, שזה אכן לתיירות ולא להרחבת דיור.
שר התיירות משה קצב
תייר בודד לא יבוא לגור בצימר אלא אם הוא יודע שיש שם מקבץ מינימלי של

עשרה צימרים ויותר. המקבץ מוצדק. החשש שלנו היה, שתדרש בעלות אחת והיה יוצא

שרק הקיבוצים היו מקבלים עדיפות על פני המושבים. משרד האוצר הסכים על פי דרישה

שלנו לבטל, ולכן אין דרישה שתהיה בעלות אתת למקבץ.
ישראל כץ
אני שמח על המגמה. אם יש מקומות בודדים, שלממשלה יש צורך ויכולת לפעול

באופן מכוון, זה דווקא במושבי הפריפריה. אני מדבר על ישובים בגוש קטיף, ישובים

באזורי מטה יהררה, בעיקר באזורי הפריפריה. אני לא צריך לציין איזה תהליכים עוברים

על האוכלוסיה החקלאית בישראל, תהליכים מואצים עקב הסכמים כלכליים עם

האוטונומיה, מ- 50% חקלאים ל- 4%-2.5% . האוכלוסיות נשארות לשבת במושב דובב ובכל

מקום אחר, ואחד הדברים הברודים שאפשר לייצב אותו מבחינה כלכלית על ידי סיוע של

קריטריונים זה הנושא התיירותי.

מעבר לקריאה של לחזק ולסייע, אני וזושב, שהוועדה הזאת צריכה לברך על כך

שישימו דגש בנושא התיירות הכפרית.
אליהו גבאי
אני מסתכל על הטבלה של ריכוז נתוניס לתפוסת בתי מלון. אני רואה שירושלים

נמצאת כמעט בתחתית הסולם, 47% לעומת אילת 55%, טבריה 53%. רבותי, הביקור

התיירותי בעיר ירושלים יש לו לא רק מסר כלכלי אלא גם מסר לאומי. כאשר התיירות

נפגעת, נפגעים חנויות, ספקי מזון. כאשר התיירות בירושלים מתמעטת, הצד הכלכלי נפגע,

מצד שני, יש כאן גם מסר לאומי, אם העיר תיה ותוססת יש בזה מסר שאנחנו לא נכנעים

לטרור.

כאשר חבר הכנסת עוזי ברעם היה שר התיירות, הוא השקיע הרבה בתשתיות.

היום, לעומת אותה תקופה, אני רואה שחלה ירידה משמעותית בהשקעה בתשתיות של

ירושלים.
שר התיירות משה קצב
בירושלים לא, להיפך.
משה ריגל
לקראת שנת 2000 הוספנו 15 מיליון שקל.
אליהו גבאי
אני מדבר על שנה שעברה, לא על שנת 2000.
משה ריגל
כל התוכניות שתוכננו בתקופה של עתי ברעם, ההבשלה היתה בשנתיים

האחרונות. מבחינת ביצוע, לא היו שנים עם היתר ביצוע יותר מהשנתיים האחרתות.
אליהו גבאי
ההקצבות הוקצו בתקופת ברעם.
שבתאי שי
אין התחייבויות לשנים ארוכות, מה שאפשר היה לעשות בתקופת ברעם, לתכנן.

השאלה היא, האם אתה מבצע את התכנונים? אנחנו הזרמנו כל כך הרבה כספים בשנתיים

האחרתות לביצוע התכנונים שנעשו לפני שנתיים. אתה יורע כמה תוכניות יש לנו שאנחנו

לא מבצעים?
אליהו גבאי
צריך למצוא דרך, לצאת לפרסום מטיבי על מנת למנוע את המשך הירידה בתיירות

שחלה בתפוסת בתי המלון בירושלים, גם בתיירות פנים ולא רק בתיירות חוץ. אני רואה

שיש שינוי משמעותי בתיירות הפנים לירושלים לעומת שאר הערים בארץ, לכן, צריך

למצוא דרך להחיל את לינת בתי המלון בירושלים כדי לאפשר לתיירות הישראלית להגיע

לכאן בהמתיהם, שהתיירים הישראלים לא יקפצו רק למדינות מעבר לים אלא יעדיפו את

ירושלים על פני ערים מעבר לים. יש כאן פער מחירים מאח- גדול, צריך למצוא דרך לצמצם

את הפער ולהוזיל את המחירים.

לנושא תיירות המרפא, חשוב למצוא את הדרך להשקיע בתחום הזה מכיוון

שהתחום הזה אינו מושפע מהאווירה המדינית. תיירות המרפא מבטיחה לנו תיירות טובה,

בסיסית ולא משתנה על פי האווירה.

תיירות הקונגרסים מכניסה תקציבים גדולים, הם לא שוהים כאן יום אחד אלא

יותר, מפעילים את כל המערך שהם מביאים איתם לתערוכות וכדומה. צריך למצוא את

הדרך להגיע לכל קונגרם וקונגרס על מנת שיגיעו לירושלים. בתחום הזה בשנים האחרונות

נעשה דבר, צריך להגביר זאח.

צריך להכפיל את השיווק ואת הפרסום לתיירות פנים ולתיירות חוץ על מנת

שירושלים לא תפגע בכל פעם שיש זעזוע מדיני או בטחוני.
צבי הנדל
ברור וידוע, שתיירות זה המכפיל התעסוקתי הכי גדול שיש בין ענפי המשק. אני

לא רואה שיש מאמץ שיווקי, אני רואה שיש ירידה כמעט קבועה בתקציב מאז 1995 ועד

תקציב 1999: 5% ירידה, 11% ירידה, 7.8% ירידה, כל הזמן יורדים. דווקא כשיש בעיות

בטחתיות כאלה או אחרות, צריך להגביר מאמץ ולא להקטין מאמץ. המאמץ בתחום הזה

הוא ח-אי כדאי. אני מצטרף לכל מי שאמר, שצריר להגדיל את תקציבי משרד התיירות,

אבל אני שואל את השר, השר רוצה שיגדילו את התקציב? לא שמעתי שיש מלחמה בענין.

השר, עם כל נועם הליכותיו יודע להיאבק. צריך להיאבק, יכול להיות שאנחנו נירתם לכך,

אבל שאנחנו נוביל למהלך כזה, הסיכוי הוא אפסי. אם חברי הכנסת החליטו לנהל מאבק,

אני מבטיח להצטרף, אבל צריך עוד חיילים.

אני מציע, להפוך שני מוקדים לאזור עדיפות א' לתקופה מוגבלת, כמבצע. הראשון,

חפץ חיים, כמוקד תיירות דתית חרדית. האזור הזה צריך לקבל דחיפה לתקופה מוגבלת

ולתת לו עדיפות לאומית.



הייתי מבקש לתת עדיפות א' גם לניר עציון כתוצאה מנזקי השריפה על מנת

שיוכלו להשתקם, להרחיב, להתבסס. בשריפה האחרתה של יערות הכרמל נגרס להם מק

עצוס. אני מציע, לתת להם תנאים של תנאי אזור א' על מנת שיוכלו לשקם את עצמם.
שמואל הלפרט
אני תומך בהצעתו של ידידי, חבר הכנסת הנדל, לתת אזור פיתוח א' לקיבוץ חפץ

חיים. זה יעזור רבות בפיתוח התיירות הדתית והחרדית באזור.

אני רוצה לחזור על דבריי בשנה שעברה, אמרתי את הדברים מספר פעמים כאן

בוועדה וגם לך אישית, אדוני השר. להערכתי, יש צורך דחוף להקים במשהו התיירות אגף

תיירות דתית. בעולם יש מיליוני יהודים שעדייו לא ביקרו במדינת ישראל. כ- 80% מיהדות

ארצות הברית לא ביקרה מעולם במדינת ישראל. ביניהם יש מאות אלפי יהודים דתיים

שלא ביקרו בארץ, ובמשרד התיירות אין אחד שנותן את דעתו לצרכים הספציפיים של

הציבור הדתי. בשעתו הצעתי למנות אדם אחד, תקן אחד, שישווק חבילות תיירות דתית

בעולם, תראו מה יהיו התוצאות, אולי זה ישתלם לכם. הרי לא מדובר בהוצאה גדולה אלא

בהוצאה קטנת, מצומצמת ביותר. תעשו ניסיון לבוא לקראת הציבור הזה שהוא ציבור גדול

בעולם, יש לו צרכים מיוחדים, מדוע לא לבוא לקראתו? אני יודע, שגם עכשיו הדברים שלי

ייפלו על אחנים אטומוח.
שר התיירות משה קצב
אני מבין כשאתה אומר שצריך לדאוג לשירותים לתיירים דתיים באתרי התיירות

במדינת ישראל. אני לא מביו כאשר אתה מבקש לנהל קמפיין הסברתי כדי לעודד יהח-ים

דתיים ברחבי העולם לבוא לבקר בישראל. זה לא מובן לי.
שמואל הלפרט
מדוע לא?
שר התיירות משה קצב
אמ יהודי דתי לא מבין את חשיבות הביקור בארץ ישראל, בעיני הוא לא דתי. אני

מבין, שאתה אומר, שבאתרי התיירות בארץ אין סיפוק צרכי דת מינמליים לתיירים הדתיים.

צריך לעודד מקומות כמו חפץ חיים. את הדרישה הזאת אני מבין. אבל לבוא היום ליהודי

דתי שיושב בניו-יורק, להוציא כסף כדי לשכנע אוחו לעלות לארץ הקרוש לביקור, זה

בעיני נראה מוגזם, אני לא רואה את תפקידי לעשות זאת.
שמואל הלפרט
לא לשכנע אותו, אלא לומר לו, שאתם מכינים לו את כל הצרכים הספציפיים

הדרושים לו. לשווק לו חבילות תיירות דתית. אפשר לעשות זאת?
שר התיירות משה קצב
אני צריך לעשות לו הסברה ללכת לקבר רחל ולכותל המערבי?
שבתאי שי
חבר הכנסת הלפרט, אני רוצה לומר לך, שיש סוכני נסיעות שמתמחים בתיירות

דתית.
שמואל הלפרט
צריך להיות לפחות אדם אורו במשרד התיירות, שימקד את כל הפעילות הזאת.

אדוני השר, קיימת סכנה גדולה מאת, שלקראת שנת 2000, עם ההצפה הגדולה של

מליוני צליינים המגיעים למדינת ישראל, יסתננו רבבות אלפים של מסיונרים. על פי מה

שראיתי באחד העתונים, עומדים לרשותם סכומי עתק, כמליארד דולר הקציבו בפעילות

מסיונרית כאן במדינת ישראל. לצערי הרב, יש מאוח כתות מסיונריות במדינת ישראל ויש

חשש גדול מאוד שהם יפעלו בקרב אזורי מצוקה, עולים חדשים וכדומה. אומנם קיים חוק,

שאסור לפתות בן אדם להמיר את דתו. על פי החוק הזה, אי אפשר לעצור את המסיתרים,

רק אם המשטרה ראתה שהמסיונר מתכונן לפתות בכסף את האדם. ידוע שהם פועלים

במדינת ישראל באמצעות כסף רב מאוד.

רק לפני שבועיים היה נסיון להטביל לנצרות 23 יהודים מיפו. אדתי השר, בערב

יום כיפורים, הטבילו בחיפה 23 יהודים לנצרות. בקיבוץ געש מטבילים יהודים לנצרות.

אדתי השר, אני מאת מבקש, שתבדוק את הנושא ותשתדל למנוע הסתננות של

מסיונרים. השאלה היא, האם חשבתם על הסכנה הזאת? האם אתם ערוכים לסכנה הזאת

של רבבות מסיונרים שיפעלו כאן במדינת ישראל?

במסגרת ההכנות לקראת שנת 2000 והפעילות בשנת 2000, קיים חשש גדול שיהיה

חילול שבת המוני בקרב הרבה מאת מקומות ציבוריים. אני מבקש למנוע זאת עם כל

ההתלהבות של התיירות הגדולה שתהייה בשנת 2000.
אברהם הירשזוו
הנושא שחבר הכנסת הלפרט מעלה הוא נושא טעון מאוד. השאלה היא, מה מפריע

לשלוח את אותם מסיונרים במשר כל השנה, למה דווקא בשנת 2000?
היו"ר אברהם רביץ
מדינת ישראל המציאה את הדמוקרטיה, חבר הכנסת הירשזון. כולנו כמובן בעד

הדמוקרטיה, אבל בשטחים שונים, היא עושה ליברליות בדמוקרטיה, דבר שמדינות

דמוקרטיות גדולות, ותיקות מאיתנו, לא עושות.
אברהם הירשזוו
בכלל, לא רק בשנות ה- 2000, זה ברור לי.
היו"ר אברהם רבי?
בשנת 2000 זה יגבר כי יש להם תוכניות. יצא לי לדבר עם מסיונרים, אמרתי להם:

מה אתם רוצים מאיתנו, לכו לאפריקה, למקומות שאין דת. הם אומרים: שהמצווה הגדולה

ביותר, לגרום ליהתי להתנצר. זה דבר חמור מאת.
אבי רחנטל
אני רוצה לומר דבר אחד בנושא של יוקר המלתות. אין ענף יותר תחרותי מענף

המלונאות. נלחמים פה 400 מלתות אחד בשני בכל אזורי המדינה. הראיה, התיירות

הישראלית עולה בכל שנה בצורה דרמטית של 14%, 15%,20% בתיירות הפנים.
אופיר פינס-פז
כמה מתוך זה דרך ועדי עובדים?
אבי רחנטל
פווות משליש,
יורי שטרו
התוספת לא באה מוועדי עובדים.
אבי רחנטל
למלונאי יש כלל אוזד, הוא אף פעם לא ימכור את הלילה של יום אתמול. הוא

יעשה את כל המאמצים לעשות דיל, להחיל את המחירים. ראו מה קורה עכשיו עם הטיסות

לאילת, 99 שקל טיסה, ילד עד גיל 18 חינם. יש מבצעים על מבצעים. אי אפשר להשוות

לישראל את מצרים, את ירדן או את תורכיה, ששכר העבודה שם הוא 100 דולר לחרדש.

הגורם הגיאו-פוליטי, בלי להיכנס לפוליטיקה, לדוגמה החודש האחרון, חשבנו

שיהיה טוב בעקבות הסכם וואי, פתאום מלחמת המפרץ המדומה ולאחר מכן המהומות

בירושלים. כאשר כל תחנות הטלוויזיה בעולם מראות זאת, קשה לשכנע אותם להגיע

לישראל.
היו"ר אברהם רביץ
אתם עובדים לפי היצע וביקוש. האם הגעתם לאותו קו של הכדאיות?
אבי רחנטל
בתיירות פנים עשו מבצעי החלות לישראלים.

בתיירות חוץ, אם יש ירידה בקבוצות שבאות לישראל זה משפיע בעיקר על

ירושלים, טבריה והקיבוצים. ברגע שיש ירידה בתיירות החוץ, זה מתבטא בשלושת האזורים

הללו. אילת מצליחה לשווק את עצמה באופן נפרד והיא זאת שעושה פלאים במחירים גם

בתיירות חוץ וגם בתיירות פנים.

היום יש 40 אלף חדרי מלון ועוד 10,000 חדרים בבנייה. אומנם היום מועסקים רק

30 אלף עובדים כי זאת תוצאה של התפוסה, אבל במאמץ שיווקי גדול של משרד התיירות

אפשר למלא את המלונות ולהעסיק עובד על כל חדר.

נושא נוסף הוא נושא השיפוצים. בכסף קטן מתור התקציב של ההשקעות שלא

מתבצעות, אפשר ב- 1999-2000 לשפץ ולהגיע לעוד 5,000 חדרים.
אופיר פינס-פז
אדוני השר, ברצוני שתדע, שהיום בירושלים מלונות נסגרים, יש חחים עם משרד

הקליטה להעבירם לצורכי קליטת עלייה במקום לצורכי תיירות.
יוסף לוי
עסקתי בתוכניות הנושרדיס השוניס לקראת שנת 2000. אני רוצה לציין, שכל

המשרדים הכינו תוכניות וברוכ המשרדים, התוכניות אושרו וייצאו לעבודה כשנת 1999.

אני רוצה לתת תשוכה לשאלה שנשאלה לגכי השקעות כנצרת. רק השקעות

תחכורתיות לשנת 1999: למכואות נצרת כ- 150 מיליון שקל. תהיינה עכודות תשתיות,

תחכורתיות כמבואות לעיר נצרת ככמעט 150 מיליון שקל ובתוך העיר נצרת כעוד 60

מיליון שקל. זה נועד לאפשר תנועה חופשית עד כמה שאפשר, נוסיף לכך, שנשנה את סדרי

התנועה כעיר נצרת, אני מאמין שהעיר תהיה מוכנה לפחות מכחינה תחכורתית.

יש כמה צלליס בתחוס התקציכי שאני מוכרח להעלות אותמ. לדעתי אנחנו נמצאימ

כחסר רב מאח- כתחום השיווק. משרד האוצר הוסיף 55 מיליון שקל למשרד התיירות וראה

כזה מן עסקת חבילה של שיווק. אנחנו כמינהלת, הצגנו תוכניות שישווקו את מדינת ישראל

לשנת 2000, גם תוכניות ארועים וגם תוכניות הסברה כסדרי גודל של כערך 45 מיליון שקל.

היות ומשח- האוצר הוסיף לשיווק משרד התיירות תקציכ של 55 מיליון שקל, למעשה כל

התוכניות של מינהלת 2000 שקשורה כאירועים וכתוכנית ההסכרה על מנת לקלוט נכון את

הצליינים, אמורים להילקת מתוך משת- התיירות. עוגה שממנה אנחנו צריכים לנגוס וכאופן

טכעי משרד האוצר עומד בצד תותן למשרד התיירות לנסות לראות איר לחלק בין צרכי

השיווק בחו"ל, צרכי השיווק בארץ, שחלק מהם זה גס האירועים. לדעתי חסריס 30-35

מיליון שקל על מנת להשלים את החסר.
שר התיירות משה קצב
חבר הכנסת גבאי, אבקש מסמנכ"ל המשרד, משה ריגל, שיעביר לר דיווח מפורט על

השקעות בירושלים גם בסיוע לעירייה וגם השקעות של העירייה, על מנת שתוכל לערור

את הנתונים המתאימים ולהסיק את המסקנות המתבקשות. לא בלבד שאין ירידה, יש עליה

בהשקעות משרד התיירות בירושלים.
אליהו גבאי
אני שמח, תודה רבה.
יוסף לוי
לשיווק חסריס כ- 40 מילית שקל כדי לקלוט נכון את התייריס, שהם יעזבו את

מדינת ישראל בהרגשה טובה שהם רוצים לחזור ולשלוח גס את המשפחות שלהם לארץ.

יש תוספת של 25 מילית שקליס שאושרה לעיריית ירושלים, שכרגע נמצאת כאי-

ודאות. 25 מיליון שקל כנוסף ל- 30% שעיריית ירושלים מוסיפה, זאת אומרת, שפרוייקטים

כ- 40 מיליון שקל נמצאים כאי-ת-אות. זה כרגע כעבודה של מנכל משרד ראש הממשלה

אכל זה כסף שצריר להחליט לגביו והוא קריטי על מנת להכין את ירושלים נכון לשנת

2000.

התמונה הכוללת היא חיוכית. אם אכן יתווספו הכספיס כעיקר לנושא השיווק,

האירועים וההסכרה, לדעתי המדינה תהיה מוכנה כצורה סכירה על מנת לקלוט את

התיירים-צליינים לשנת 2000.
ניר רז
היושב ראש, שאל שאלה בנושא חוק עידרר השקעות הון, לגבי הפרדה בין מענק

מנהלי שעל פי חוק בחוק עידוד השקעות הון. החלוקה היא הסטורית, שהמענק חולק

למענק שמעוגן בחוק ומענק באותם תנאים שניתן והשלים את עצמו, מענק מינהלי. לדוגמה,

כאשר בעבר דובר על מענק של 25%, דובר על 12% על פי חוק ו- 13% מינהלי. הנושא

הזה בפי שאמרתי הוא הסטורי. בשנה שעברה הוא צומצם, זה היה 20% על פי חוק ו- 4%

מענק מינהלי. השנה, נדמה לי שהכל על פי חוק.

צריר לזכור, שחלק גדול מתקציב משרד התיירות הוא חוק עידוד השקעות הון ואם

מסתכלים על התקציב לאורך שנים, יש השפעה על השינויים בתקציב המזומן בחוק לעידח-

השקעות הון על תמונת התקציב שאנחנו רואים. המזומן הוא תוצאה של תחזית קצב

הביצוע בפועל. למעשה, אם מסתכלים על המעבר בין שנת 1997 לבין שנת 1998, היתה

הפחתה של 100 מיליון שקל במזומן מתוך תחזית ביצוע מסויימת שביצענו. בפועל, רובו של

הסכום הוחזר למשרד. בימים האחרונים הוועדה אישרה העברה של 77 מיליון שקל לתוך

החוק. אנחנו מדברים למעשה על תקציב שמשנה את כל תמונת התקציב.

משרד התיירות הציג את בסיס התקציב ולא את התקציב בפועל. התקציב של

השנה גבוה יותר מתקציב השנה הקודמת בגלל התוספות לשיווק ובגלל התוספות לשנת

2000.

משח- התיירות הוא אחד המשרדים הבודדים שפועל על פי ענף כלכלי שמטפל

בכל צדדי הענף, אם זה שיווק, יצירת המוצר, יצירת תשתיות וכדומה. בפועל, ענף כלכלי

הוא נגזר מרמת הביקוש למוצר כאשר בשנים האחרונות נוצר מצב של חוסר איזון, שהביקוש

ירו בתחילת שנת 1996 והתייצב על רמה מסויימת של כ- 2 מיליון תייריס בעוד שקצב

הביצוע של מלתות בארץ אורך על פני חמש שנים. כל שנה יתווספו כ- 5% חדרי מלון

בארץ. הדבר גרם לירידה משמעותית בתפוסה של חדרי המלון וירידה משמעותית עת יותר

ברווחיות של בתי המלון שגררה את הענף למשבר. אחת הטענות גם שלנו וגם של המשרד,

שבמצב כזה צריך להשיג משאבים מחוק לעידח- השקעות הון. אגב, בגלל המצב הזה,

הביקוש להקמת מלתות חדשים ירד בצורה דרמטית ולמעשה השנה כמעט ולא הוגשו
בקשות למלתות חדשים. הבקשה היתה
אם אתם רואים שהבעיה היא בשיווק, בואו נסיט

את המשאבים הקיימיס ממסגרת חוק עידוד השקעות הון ונעביר זאת אל השיווק. צריך

לזכור, שיש אישורים של מרכז ההשקעות בהיקף של מיליארד שקל, אישורי העבר

שאמורים להתממש בשנים הבאות.

לגבי נושא השיפוצים, היום אנחנו נמצאים במגעים עם המשרד, קיימת כוונה

לפתור את הסוגיה. קיימת התנגדות כללית שלנו, אנחנו רואים את השיפוצים כחלק

מההוצאות השוטפות שבעל מלון צריך לעשות. המדינה מסייעת בהקמת המלון אבל היא

לא מסייעת בתפעולו השוטף של המלון.
יורי שטר1
אתם תמכתם בכך במשך שנים רבות.
ניר ח
לפני כשנתיים נעשה שינוי, סברנו שזה חלק מההשקעה השוטפת שבעל בית המלון

צריך להשקיע.
היו"ר אברהם רביץ
הדברים שלך נכונים, מלון צריך להשתפץ כל הזמן, אבל לא כאשר נמצאים במיתון

בענף הזה ואין לו את המשאבים לשפץ.



כאשר אנחנו מדברים על שנת 2000, חלק מהשיפרצים היו תוספת חדרים מכיוון

שהחדרים הקיימים לא יכולים להיות בשימוש במצב הקיים. השיפוצים הם בעצם בניית

חדרי מלון.

כולנו מדברים על מאמצים שיש לעשות לקראת שנת 2000 כדי לקדם את גל

התיירים. גם בגלל המיתון וגם בגלל הצורך המיוחד, אני לא חושב שנכון יהיה להתעקש

לגבי השיפוצים, שהם לא יקבלו סיוע.
ניר ח
אני אוסיף, שהיום נעשים מגעים עם המשרד על מנת להגדיר קריטריונים לשיפוץ,

שלא ידובר על החלפת תמונות אלא שהדבר יהיה ברמה של שינוי מצב המלון. המצב

הכלכלי משפיע על כל המשק, אם אנחנו רואים בזה עדיין איזשהי סובסידיה שוטפת

להפעלת המלון, יש ענפים נוספים שמבקשים סובסידיות ובנושא הזה אנחנו לא יכולים

לעשות איפה ואיפה.
היו"ר אברהם רביץ
אתה אומר, שאתם תשקלו מדיניות אחרת לגבי שיפוצים שיביאו לתוספות שימוש

בחדרי מלון.
יורי שטת
אני מציע, שייצא מכתב של ועדת הכספים בעקבות הדיון, שאנחנו תומכים בענין

הזה. הרי מדובר בעידרו השקעות הון.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו נוציא מכתב למשרד האוצר בענין עמדת הוועדה.
שבתאי שי
נשאלה שאלה לגבי התיירות הכפרית. אני רוצה להזכיר לכולם, שהיתה החלטה

838 של הממשלה, שתמכה באזורי קו עימות והקצנו 5 מיליון שקל לשנה לצימרים באזור קו

העימות. למעשה, בנינו את כל הצימרים שאפשר בקו העימות. היום יש החלטה חדשה

שמחליפה אותה, במסגרת ההחלטה הזאת אנחנו ניתן בתקציב תלת שנתי, כמיליון וחצי עד

שני מיליון שקל לשנה לצימרים באזורי הצליינות. בנוסף לזה ניתן גם למקבצי הצימרים.

אני לא צופה בעיה, שתהיה איזשהי מגבלה, שיהיו כאלה שיבקשו ולא יקבלו. אני לא

חושב שאנחנו צריכים לבנות צימרים בלי מגבלה.

לגבי נצרת. נצרת היא אחת הערים שהשקענו בה המון. השקענו בנצרת בשנים

האחרונות 100 מילית שקל. עשינו פנינה לקראת שנת 2000. רק אתמול אישרנו הקמת מלון

נוסף בנצרת, אנחנו תומכים במלון הוואד- ג'ונסון החדש שנבנה ויהיה מוכן לקראת שנת

2000.
היו"ר אברהם רביץ
אי אפשר להעביר מיליון אחד למשל לחפץ חיים?
שבתאי שי
בנצרת עילית נפתח מלון מריוט החדש, שגם בו השקענו כמה עשרות מליוני שקלים.
שמואל הלפרט
מתוך 100 מיליון שקל לנצרת אפשר לתת מיליון אחד לחפץ חיים.
שבתאי שי
לגבי התיירות הדתית היהודית, נכון שלא מינינו איש מיוחד שיטפל בתיירות

הדתית היהח-ית, יחד עם זאת, אנחנו משקיעים כספים רבים במספר תוכניות שמיועדות

לתיירות הדתית. אני לא אומר התיירות החרדית במיוחד אבל לתיירות הדתית כמו תוכניות

הבר-מצווה. כמו כן, אנחנו משקיעים בתוכניות שמיועדות לשוק היהודי במיוחד. אני מוכרח

לומר, שיש לנו הסכמי שיתוף פעולה עם סוכני נסיעות שעובדים בקהילות היהודיות

החרדיות באנגליה, בצרפת ובעיקר בארצות הברית. אנחנו לא מוכרים חבילות תיירות, מי

שמוכר הם אותם סוכני נסיעות. אנחנו מסייעים לסיטונאים לפרסם זאת, לשווק אותם

ולהביא מה שיותר יהודים ארצה. יחד עם זאת, אני חושב שהיהודים יודעים בעצמם שמדינת

ישראל קיימת.

חבר הכנסת הירשזון שאל לגבי אוכלוסיות חדשות שיגיעו לקראת שנת 2000. אחת

האוכלוסיות הגדולות שאנחנו מצפים את בואן לשנת 2000 היא דווקא הכנסיה הקתולית.

עד היום, בעיקר בגלל שלא היו יחסים דיפלומטיים עם הותיקן, הם לא הגיעו. היום, שנת

2000 נותנת לנו הזדמנות כמעט חד פעמית לצאת לשוק הזה שעד היום השוק היה

פרוטסטני, היום יש לנו הזדמנות לצאת לשוק הקתולי במיוחד. גם האפיפיור נתן לזה

לגיטימציה כי הוא קרא לחברי הכנסיה להגיע לארץ הקודש. אם אני יכול לראות בשורה

בענין של שנת 2000 זה בעיקר בתחום הזה.

לגבי תיירות מרפא, הנושא הזה עבר אצלנו בדיקות רבות בשנה האחרונה ואנחנו

נמצאים בעיצומם של מגעים לעריכת סקר שנועד לקבוע את הקיבולת של בתי החולים

לקבלת קליינטים או מתרפאים מחוץ לארץ.

לגבי קרן השיווק. ישבנו במשא ומתן עם לשכת מארגני תיירות בנסיון להגדיל את

הקרן. אני מוכרח לומר לך, חבר הכנסת יורי שטרן שאנחנו לא היינו רוצים לראות את הקרן

כקרן שנותנת סובסידיה למארגני תיירות. ניסינו לכוון אותם לקראת שנת 2000, אמרנו,

אנחנו יכולים לממן פעילויות ולסייע בפעילויות שמיועדות להביא תיירים לשנת 2000. עד

לרגע זה, יש סירוב מלשכת מארגני תיירות. השר מתוכנן לפגוש אותם מחר אחר הצהריים

על מנת להגיע לעמק השווה בענין שלא נותנים סובסידיה שהיא בלי מטרה לבין הרצון

שלנו לתת את זה נקודתית. הרי לא יתכן שניתן להם סיוע והם יעבדו במדינות שאנחנו

חושבים שהן לא פוטנציאליות. צריכה להיות התאמה בין הפעילות שאנחנו עושים לבין

הפעילות שהם עושים. לכן, אם נגיע לעמק השווה, אנחנו נגדיל את קרן השיווק, אולי לא

בממימדים שאתה מדבר עליהם אבל בהחלט יהיה מימון.
יורי שטרן
ראשית, אם אתה נותן לגורמי התיירות הפועלים, זאת שמירת הקיים שהצבעת

עליה כבעיה.

שנית, שאלתי שאלה ספציפית על התיירות הרפואית.
שבתאי שי
הנושא הזה יבדק. קשה לי לומר לך, שאני יכול לתת היום סיוע לבית חולים לעשות

פרסומת. כרגע זה לא עומד על הפרק.



לגבי הסכנות של שנת 2000 וההסתננות של המסיונרים והגורמים המתאבדים; דעתי

האישית בעניו הזה, אי אפשר תחת הטענות האלה להפסיק עידרד תיירות בגלל שעלולים

להביא מסיונרים או מהגרים בלתי חוקיים. אנחנו נביא תיירות. אני חושב, שיש קתסנזוס

בוועדה, שהנושא הזה חשוב, הוא נותן פרנסה, הבנסות, הוא מפזר פריפריאלית את

התושבים.
אופיר פינס-פז
השר דיבר על תיירות איבותית, זה מחייב עברוה.
שבתאי שי
אם אתה רוצה תיירות טובה, אתה מסתבן בבר שיגיעו גם השוליים. בגלל השוליים

אי אפשר לזרוק את התינוק עם הנזים.

המשרד לביטחון פנים אמור לטפל בבעיית המסתננים המתאבדים ואני מאמין שהוא

יפתור את הבעיה.
שר התיירות משה קצב
אנחנו מעודדים תיירות בפרית. אני רואה בתיירות הבפרית כפתרון מסויים לעומס

בשנת 2000. גם הישראלים משתמשים יותר בחדרי אירוח כפריים כך שלטווח ארוך זה הופך

להיות להיט. באירופה, הצימרים הם להיט, אין סיבה שבמדינת ישראל זה לא יתפתח ולכן

הרחבנו את האזורים שבהם אנחנו נותנים תמריצים ומענקים להקמת חדרי אירוח כפריים.

תיירות דתית יהודית - יצרתי שינוי במדיניות המשרד בכך שהתחלנו לפעול

בשנתיים האחרונות בקרב המגזרים היהודים.

חבר הכנסת הלפרט, התרעמתי על הטענה, לפעול בקרב התיירים היהודים הדתיים

על מנת שיבואו למדינת ישראל. אני רואה את עידוד התיירות היהודית מנקודת ראות

לאומית, כלכלית ולא מנקודת ראות דתית. אני חושב שאדם דתי צריך להגיע למדינת

ישראל.
שמואל הלפרט
מדוע אתם משקיעים כל כך הרבה כסף בתיירות הצליינים לשנת 2000, זאת לא

מטרה דתית?
שר התיירות משה קצב
זה חשוב לכלכלת ישראל.
שמואל הלפרט
ודתיים יהודים לא חשובים לכלכלת ישראל?
שר התיירות משה קצב
75% מיהודי ארצות הברית מעולם לא ביקרו בארץ. הם בשבילי יעד לאומי, יעד

שאני צריך לפעול למענו כי אני רוצה להדק את הזיקה בין יהודי שהקשר שלו למדינת

ישראל רופף למדינת ישראל ועם ישראל. לעומת זאת, יהודי דתי חרדי בניו-יורק, אני חושב,

שצו המצפון שלו, המוסר והרגש הדתי שלו מחייב אותו לבקר מדי פעם במדינת ישראל.



כשר התיירות אני צריך לספק תנאים לכל תייר בישראל, גם לתייר יהודי דתי,

שיהיו לו תנאים שיוכל ללכת לאתרי תיירות במדינת ישראל מבלי לחשוש מחילול שבת,

כשרות.
שמואל הלפרט
המטרה שלי לעזור למשרד התיירות להגדיל את התיירות.
שר התיירות משה קצב
אנחנו פועלים בקרב האוכלוסיה היהודית והגברנו פעילות בשנתיים האחרונות.

לעניו יוקר בתי המלון - צודק מנכ"ל התאחדות בתי המלון, שעומם המיסים בארץ

כבד. אני שמח שבשבוע שעבר עבר חוק בניגרד לעמדת הממשלה בענין הקלות בארנתה

לבתי מלון. צודק המנכ"ל, שיש כאן נטל סיסים גבוה, עלויות העבודה גבוהות, ולמרות

שאנחנו במשק חופשי, חוקי היצע והביקוש קובעים. אני חושב, שדווקא בזמן של משבר

מבחינת כלכלית, בתי המלון היו נוהגים בשיקול כלכלי נכון אם היו מחילים את המחירים

דווקא בתקופות משבר. אין שום הצדקה לדבר על כך בשנת 2000 כי בשנת 2000 הביקושים

וההיצעים משתנים לחלוטין.

חבר הכנסת אופיר פינס, אם מספר התיירים יהיה מעבר לצפי, כפי שאמרתי, יהיו

פתרונות עד למרחק של שעת נסיעה. הענין של חדרי אירוח פרטיים גם בא בחשבון, כמו כן,

ספינות מלון צפות בחוף אשדוד, בחוף חיפה, יכולים לפתור לנו את הבעיה ואנחנו שוקלים

גם את האפשרות הזאת.

בתיירות המרפא אני רואה בזה כאחד היעדים החשובים לפעילות המשרד. אני

חושב, שיש לנו יתרון יחסי בנושא הזה שהוא לא מנוצל. מקום הכי נמוך יש רק בישראל

ואת זה אנחנו חייבים לנצל. בנוסף לזה, שירותי הרפואה במדינת ישראל מפותחים מאוד,

כך שעל ידי שילוב של שירותי רפואה מתקדמים, מפותחים, מודרנים בישראל, עם כל

היתרונות הטבעיים שיש לים המלח, כל זה צריך להביא לגידול ניכר בתיירות המרפא.

לענין שיפוצי בתי המלון - משת- האוצר טעה ואני שמח שיש שינוי בגישה. שיפוצי

בתי המלון חשובים לא כדי שבתי המלון יראו טוב אלא על מנת שנוכל להקצות יותר

חדרים בשנת 2000 והדבר הזה מתבקש באופן דחוף. שר האוצר בשיחה עימי פעמיים תמך

בענין הזה וכרגע הענין בתיאום עם המשרדים.

בירושלים הגברנו את ההשקעות, גמ בשיווק וגם בתקציבי הפיתוח.

ענין נוסף שנתבקשתי להשיב עליו, סכנה לחילול שבת המוני בסוף 1999. 31

בדצמבר נופל ביום שישי. אין לי שליטה על התנהגות היחידים. הממשלה בממשלה לא

תעשה שום פעולה שיש בה משום חילול שבת. נשפים פרטיים יהיו. בוודאי הרבה ישראלים

ירצו לחגוג, אבל יותר מכר, נוצרים יתגגו.

חבר הכנסת הלפרט, אני רוצה לומר לך, אלה שרוצים לחגוג את ה- 31 בדצמבר

יעדיפו לחגוג בפריז, בלונדון, בניו-יורק. הצליינים ירצו לבוא לכאן לא ב- 31 בדצמבר

אלא ב- 24 בדצמבר או בחג הפסחא בשנת 2000. כך שהחשש של חילול שבת המוני,

שישראל הופכת להיות מרכז העולם בענין הזה, לדעתי זה לא יהיה ב- 31 בדצמבר.

אנחנו מתכוונים לדון עם גורמי הביטחון על היערכות לקראת בואם של אותם

תמהונים בשנת 2000. נעשה כל מאמץ כדי למנוע את כניסתם לארץ. הדבר איננו פשוט

מכיוון שאי אפשר להצביע על אדם כלשהו שהוא תמהתי, אבל גורמי הביטחון בכל מיני

ארצות משתפים פעולה כדי לאתר ולזהות אותם. חלקם כבר נמצאים בארץ, הם נמצאים

במעקב ובטיפול.



לנושא הקזינו, אשמח לקיים דיון מיוחד בוועדת הכספים על עתיד הקזינו. לשמחתי,

הנושא לא עלה בדיון פה.
צבי הנדל
מה לגבי ניר עציון וחפץ חיים?
שבתאי שי
לגבי ניר עציון, יש ועדת מנכ"לים מטעם הממשלה, אנחנו מיוצגים בה והמלצנו

במסגרת הוועדה, לשנות נקודתית והענין נמצא בטיפול.

לגבי חפץ חיים, במפת איזורי הפיתוח שלנו שאושרה בסוף 1997, ביקשנו כמה

שינויים הקשורים במעמד אזור פיתוח העיר באר-שבע, העיר חיפה ומקומות נוספים

שחשבנו שעשינו טעויות במפה המקורית וביניהם גם חפץ חיים. עד היום לא הצלחנו להגיע

לסיכומים כי בעצם מה שהתבקשנו על ידי משרד האוצר, שעל כל עיר שאנחנו רוצים

להוסיף נצטרך להוריד עיר אחרת. קל מאוד להוסיף, קשה מאוד להוריד. הם רוצים לשמור

על האיות הקדוש, שאם אתה נותן למישהו, תיקת למישהו אחר. כל זמן שזאת המגמה

והעקרון הזה מיושם, אנחנו לא יכולים לשנות את המפה.
היו"ר אברהם רביץ
ועדת הכספים בענין הזה צריכה להערים קשיים. שנה אחר שנה אנחנו חוזרים על

הבקשה של חפץ חיים. לא יכולים להבין, שלציבור החרדי יש רק מקום אחד? מה יש, אנחנו

לא אזרחים במדינה? צריך לעשות שינוי נקת-תי.
שבתאי שי
זה לא המקום הדתי היחיד שמקבל מאיתנו סיוע. יש מקומות אחרים כמו כינר שגם

מקבל מאיתנו סיוע.
היו"ר אברהם רביץ
אבל חפץ חיים הוא מקום יחודי מאוד לציבור מסויים שאין לו הרבה כסף.
שר התיירות משה קצב
אנחנו תומכים בדרישה הזאת.

אני רוצה לומר בענין הקזינו נוכח פתיחת הקזינו ביריחו, בטאבה ובספינות החצי

חוקיות בחוף אילת, אני חושב שחשוב שנקיים על זה דיון על כל המשמעויות. הדרג

המקצועי של המשרד המליץ בחיוב על הדרישה הזאת, עדיין לא גיבשתי את דעתי בעניו,

אשמח לקייס את הדיון הזה בוועדת הכספים.
אליהו גבאי
כשמדברים על קזינו, האם מדברים על אילת בלבד?
שר התיירות משה קצב
אין החלטה.



שינויים בתקציב לשנת 1998
בקשה מס' 37031
היו"ר אברהם רביץ: אני מנצל את נוכתותו של השר ואני מבקש לאשר בקשה תקציבית של משרד

התיירות. הוועדה מתבקשת לאשר את יתרת העודפים המחוייבים בתקציב השוטף של

משרד התיירות משנת 1997. אנחנו מקצרים את התהליך ומקדימים 21 יום על האישור

הפוזיטיבי.

איו התנגדות לבקשה, הבקשה מאושרת, תח-ה.

אני רוצה להודות לשר התיירות על השתתפותו בישיבה.
הצעה לסדר היום
ביטול הפטור ממס הכנסה לשכר דירה;
היו"ר אברהם רביץ
רשות הדיבור לוזבר הכנסת אברהם הירשזון, שרוצה להעלות הצעה לסדר היום.
אברהם הירשזון
אדוני היושב ראש, שר האוצר החליט לא להאריר את תוקף החוק לביטול הפטור

ממס הכנסה לשכר דירה. אני יודע שבממשלה מתנהל מאבק באם להאריר את תוקף החוק

ואם לאו. לדעתי יש בזה פגיעה ראשית בענף הבניה במדינת ישראל. הפגיעה לא בדיוק

בעשירון העליון. אני לא יודע אם הנושא יבוא לאישור ועדת הכספים.
היו"ר אברהם רביץ
אם זה לא יגיע לוועדת הכספים, נצטרר ליזום חקיקה.
סמדר אלחנני
לא מדובר בביטול פטור, מדובר בגמר פטור. היה תאריר מסויים שפג.
אברהם הירשזוו
כאשר רואים שתאריר החקיקה מסתיים, יחמים חקיקות נוספות. שר האוצר מתנגד

לפטור הזה ולכן הוא לא יחם חקיקה. לכן, הוועדה צריכה לרמח לשר האוצר, שהוועדה

תומכת בהגשת הצעת חוק ממשלתית בנושא הזה והיא תעמוד לצידו של שר השיכון על

מנת לחמשיר את חפטור.
סמדר אלחנני
במערר הפטורים ברשימת עלות הפטורים לתקציב המדינה זה כבר לא מופיע.

הפטור הזה מוארך כבר 8 שנים. אם זה טוב, למה זה לשנה? הפטור לשנה על מנת לפתור

בעיה מסויימת.
אנה שניידר
זה קיים משנת 1990.
היו"ר אברהם רביץ
אני מניח שכל חברי הוועדה בדעתר. השאלה היא עם הפרוצדורה, איר אנחנו

יחמים זאת, האם בחוק ההסדריס ואם בחקיקה.
אברהם הירשזוו
אתה כיושב ראש הוועדה צריר להביע בפני ראש הממשלה את מחאת הוועדה

בנושא הזה.
היו"ר אברהם רביץ
יש אפשרות שהוועדה תוציא מכתב בענין.
אופיר פינס-פז
הצעה נוספת, לקיים דיון מסודר בוועדה ולהזמין את הגורם האחראי במשהו

האוצר, נציב מס הכנסה או נציגו. אפשרות נוספת, שוועדת המשנה למיסים תעסוק בנושא

יחד עם הגורמים הממשלתיים.
אברהם הירשזוו
מאחר והנושא הופך לנושא חס בממשלה, אני חושב שאתה, יושב ראש הוועדה,

צריו להשמיע את קול הוועדה בפני ראש הממשלה לקראת הדיונים שאמורים להתקיים.
היו"ר אברהם רביץ
אני אוציא מכתב לראש הממשלה ולשר האוצר ברוח הדברים. יחד עם זאת, אבקש

ממך, חבר הכנסת פינס, לכנס את ועדת המשנה למיסים ולקיים דיון בנושא.
אנה שניידר
הנושא דחוף מכיוון שזה מסתיים ב- 31 בדצמבר.



אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו עובריס לנושא הבא שעל סדר היוס: אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46

לפקח-ת מס הבנסה.

ראיתי את הרשימה, אני רוצה לשאול אותך, דה- יהושע, איו אנחנו פוקקיס את

צוואר הבקבוק?
דחי יהושע
ב- 1 בינואר יהיה לנו נציב חדש. יש לנו עומסים בלתי רגילים, הנציב הקיים לא

אישר לנו כח אדם, אבל אני מקווה שהנציב הבא יאשר.
שמואל הלפרט
מי הנציב הבא?
דוד יהושע
יוני קפלן.
היו"ר אברהם רביץ
במה בקשות נמצאות על שולחנך?
דה- יהושע
250 הגישו בקשה.
איוור קרשנר
כמה בתהליך בדיקה?
דת יהושע
הם לא בתהליך בדיקה. בתהליך בדיקה נמצאים כמה עשרות.
היו"ר אברהם רביץ
הצלחת לרכז את כל העמותות ואני רואה שיש רק שני בתי כנסת, בדרך כלל יש

יותר.
דוד יהושע
זה עניו מקרי.
צבי הנדל
אדוני היושב ראש, אני מבקש שתזמן את הנציב ונקיים דיון בעניו.
היו"ר אברהם רביץ
הנציב החדש נכנם לתפקיד ב- 1 בינואר. אני אחכה ל- 1 בינואר ונזמין את הנציב

החדש לדיון בוועדה.
דה- יהושע
אתה יכול לדבר עמ גרי אגרון, הוא ממונה על המערכת.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את שתי הבקשות, כולל ביטול העמותות.



שינויים בתקציב לשנת 1998
פניה מס' 411
היו"ר אברהם רביץ: אנחנו עוברים לדון בפניה תקציבית של משרד הדתות, פניה מס' 411.
צבי הנדל
למה מורידים כסף לבתי עלמין, הרי בבתי עלמין יש מחסור אדיר בכסף.
יהושע ישי
אני לא מוריד, אני מוסיף.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו מאשרים את הבקשה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.

קוד המקור של הנתונים