ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/12/1998

שינויים בתקציב לשנת 1998; תקציב המשרד לביטחון פנים לשנת 1999

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע- עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 337

מישיבת ועדת הבספים

שהתקיימה ביום חמישי, כ"א בכסלו, התשנ"ט ( 10 בדצמבר, 1998) שעה 10:30
הנוכחים
חברי הוועדה
מיכאל קליינר - מ"מ היו"ר

חיים אורון

יהודה הראל

יצחק כהן

ישראל כץ

אברהם שוחט

מ"מ: שמואל הלפרט
מתמנים
השר לביטוזון פנים אביגדור קהלני

אמי פלנט - מנכ"ל המשרד לבטחון פנים

יהודה וילק - מפכ"ל המשטרה

עמוס עזאני - נציב שירות בתי הסוהר
המשרד לביטתון פנים
דני קריבו

הרצל יהושע

יעקב אבירם

ישראל אפרת

אבי ילניק

הרצל יואב

אבי בלשניקוב

אילן פרנקו

אורית ידיד
משרד האוצר
טל נוימן

גיא שמי
מנהל הוועדה
איוורקירשנר
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני
קצרנית
לאה קיקיון

סדר היום: 1. שינויים בתקציב לשנת 1998

2. תקציב המשרד לביטחון פנים לשנת 1999



1. שינויים בתקציב לשנת 1998
היו"ר מיכאל קליינר
שלום לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה.

יש לפנינו בקשה של האוצר. אני מבין שזו היתה התחייבות קודמת. שר האוצר

מבקש להעביר 8 מיליון מהרזרבה לרשויות מקומיות. היה תקצוב של יתרת הקצאה

לתלמידות בסמינרים להכשרת מורים במגזר החרדי, בהתאם להסכמים קואליציוניים. זה

סכום כסף שכבר הועבר מזמן על ידי העירייה. היתה פה בעיה האם העירייה מעבירה

ישירות או לא, ולכן העניין הזה נתקע. עירית בני-ברק מתקשה לשלם חובות, ולכן

יושב-ראש הוועדה ביקש ממני להביא את הבקשה בפני הוועדה. הוא הגדיר את זה כמקרה

חירום, אם אין התנגדות - נאשר.
אברהם שוחט
אני מניח שתהיה התנגדות. מתי יש לנו דיון עם משרד הפנים?
איוור קירשנר
ביום שלישי.
אברהם שותט
למה זה לא עבר דרר משרד הדתות?
היו"ר מיכאל קליינר
כי הכסף מיועד לעירית בני-ברק, ששילמה כבר את הכסף.
אברהם שוחט
למה העירייה שילמה?
היו"ר מיכאל קליינר
זה בדיוק העניין. זו תקלה. זה עניין היסטורי שצריר לתקן אותו. כר הובהר לי.
אברהם שוחט
אני מבקש התייעצות סיעתית.
היו"ר מיכאל קליינר
פשוט צריכים לשלם משכורות.
היו"ר מיכאל קליינר
תהיה התייעצות סיעתית, ואני קובע שההצבעה תתקיים במהלך יום ראשון.



תקציב המשרד לביטחון פנים לשנת 1999
היו"ר מיכאל קליינר
נושא הישיבה היום הוא דו"ח המשרד לביטחון פנים. זה משרד שנתקל בקשיים

רבים. בעת האחרונה אנו רואים יוזמות בהתמודדויות בתחומים קיימים, ובתחומים חדשים.

אנו עוקבים אחרי הפעילות, אחרי ההישגים הרבים בתחומים קשים, שגם קשורים לביטחון,

וגם לפעולות משטרה קלאסיות. נשמע היום, כמקובל, דברי פתיחה של השר. לאחר מכן

נשמע השלמות מהמפכ"ל, המנכ"ל, נציג שירות בתי הסוהר. לאחר סבב ראשון של שאלות

ח"כים והתייחסויות, אני מקווה שנסכם את הדיון היום.
השר לביטחוו פנים אביגדור קהלני
נמצאים אתנו המפכ"ל, הנציב והמנכ"ל, ועוד חברים ממשרדי. אני שמח ללמוד

מדבריו של יושב-הראש על זה שהוא ערני לנעשה במשרד שלנו. המשרד נמצא בתקופה די

סוערת לאורר כל ימות השנה. בימים האלה אנו ננוצאים בימים סוערים יותר. גם המצב

המדיני, הסכם השלום והתופעות שקורות בעקבותיו, גורמים לכך שיש ערנות בבתי הסוהר

ובנושא שמירת הביטחון והסדר.

בשנה האחרונה ראינו מספר דברים חדשים. ראשית, יש לנו מפכ"ל חדש. המפכ"ל

הנוכחי, בהכוונה, התייעצות ושיתוף פעולה, שינה את הכיוון שהמשטרה הלכה בו. היום

המשטרה עוסקת יותר בתפקידים הקלאסיים שלה. כל תשומת הלב מופנית לכיוון הזה.

לשמחתי אני יכול לומר שאנו רואים שינויים בשטח, בתחומים בהם אנו יכולים להשפיע.

המשטרה הולכת יותר לכיוון הקהילה, לוקחת יותר חלק בקהילה. המלחמה בפשיעה הפכה

להיות המטרה מספר אחת של המשטרה. נשמע על כר נתונים.

אגף התנועה, שהוקם במשטרה, הוא אגף חדש. הוא מוכיח את עצמו, ואנו ממש

קוטפים פרות בעניין הזה, האגף, הוא בין-משרדי. כל ההיערכות שלנו, כתוצאה מאותם

הסכמים אחרים אינה שינוי מהותי בהיערכות המשטרה, אבל עשינו שינויים במבנה הפנימי

של מספר יחידות, ומסגרות. אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע. אנו עושים שיפור רציני מאד

בתשתיות של המשטרה. אנו הולכים לכיוון של מכירת נכסים. פה, בתל-אביב אנו מוכרים

כמעט את כל הנכסים שלנו.
היו"ר מיכאל קליינר
גם לכם יש את הסידור שיש למשרד הביטחון?
השר לביטחוו פנים אביגדור קהלני
לנו יש סידור הרבה יותר טוב. כל החלטה שלהם לוקחת הרבה זמן עד לביצוע.

אצלנו ביקשתי שימכרו את כל הנכסים בתל-אביב, ושנשכור או נבנה משרדים חדשים ברמה
נאותה, ושיעמדו ביכולת. עשו מספר מהפכים
המחוז אמור לעבור, המרחב צריר לעבור.

אנחנו באמצע הרכישות, באמצע תהליר ההשכרות.

יש שינוי, לדעתי, בשנה הבאה, בתפיסה. המשטרה מתאימה את עצמה, מבחינת

התנאים הבסיסיים שלה, לשנות האלפיים. שינוי אחד מהותי וגדול הוא העברת בית הספר

בשפרעם וכל המכללות של המשטרה לבית שמש. זו, לדעתי, אחת ההחלטות הכבדות

ביותר שהמשרד קיבל. היה שיתוף פעולה של המינהל, של הקצאת תקציבים ושל עירית

בית שמש במתן הקרקע. עמדנו על הדברים, ניהלנו משא ומתן, ובית הספר המרכזי של

משטרת ישראל יהיה בבית שמש. אני רואה בכר דבר תשוב מאד.



עומדת בפנינו הערכות לקראת שנת אלפיים. עדיין לא גמרנו להיערך. אני מקווה

שנתארגן בזה. ההיערכות הזו מתעכבת כרגע בגלל דיונים בתוך הממשלה. אנחנו חייבים

להיערך עם מסגרת כוחות בהתאם למספר התיירים שצפויים להגיע.

באשר לשירות בתי הסוהר, בימים אלה ימלאו שנתיים לכהונת הנציב הנוכחי. אני

בהחלט חושב שאם בתקופה האחרונה חנכנו את כלא "חרמון'/ שהוא אחד המקומות היותר

יפים ויותר מכובדים שבמדינת ישראל, הרי שזו מגמה של שינוי מהותי. אנתנו לא משנים
כיוון אלא ממשיכים בכיוון שכבר התחלנו בו
לבנות מתקנים ראויים לבני אדם. לא פעם

מבקרים אותנו על כך שאנו משתמשים במבנים ישנים מתקופת הבריטים. צריך להבין

שהולכת להיות מונהגת פה שיטה אחרת לגמרי.

בתי המעצר המרכזיים של המשטרה יועברו לשב"ס. טענתי היא שהשב"ס זה הגוף

שמיועד לטפל באסירים ועצירים. מבחינה מקצועית הוא בנוי לכך, מבחינת הצוות, תורת

הלחימה שלו, ומבחינת ההיערכות. לכן את בתי המעצר המרכזיים, כמו "אבו-כביר",

"קישון", "השרון" - אנו מעבירים, והם יהיו ברשותו של השב"ס. הם ייתנו את השירותים

למשטרה. המשטרה נמצאת מהבחינה הזו בתקופה לא קלה. יש הרבה מאד עצירים שאין לנו

אפשרות לתת להם מיטה ומזרון, וחלק מהם ישנים על הרצפה, לדאבוננו. את המאמצים אנו

מפנים כרגע לפינוי מקומות בשב"ס. אין ספק שהשיטה של "מגידו" היא שיטה שלא יכולה

להימשך, למרות שכיום זה כלא צבאי, כל המערכת שם היא מערכת מתחלפת. השב"ס

היום נמצא היום על דרך המלך מבחינת התייעלות.
אברהם שוחט
כמה אסירים יש היום בשב"ס?
עמוס עזאני
9,200, לא כולל עצירים בבתי מעצר של המשטרה.
יהודה וילק
נכון לבוקר אנחנו מחזיקים 1,400 עצורים, מתוכם 777 שפוטים עד תום ההליכים.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
אלה אנשים שלא צריכים להיות אצלו, אלא בשב"ס. לשב"ס אין מקום עבורם. אני

מניח שאנו נפתור את הבעיות. אני מאד מקווה שנסגור בתי כלא בשב"ס בעתיד. הקרוב.
היו"ר מיכאל קליינר
איפה נמצאים אנשים שעצורים על שהיה בלתי חוקית?
עמוס עזאני
בשב"ס.
חיו"ר מיכאל קליינר
הם נכללים בתוך ה- 9,200?
עמוס עזאני
כן. אלה גם עובדים זרים בלתי חוקיים וגם פלשתינאים שעובדים כאן באופן בלתי

חוקי ונתפסים. יש לנו מחנה מיוחד לעובדים זרים, מחנה זמני בדרכם חזרה לארצות מוצאם.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
אני מאד מקווה שנוכל בזמן הקרוב לסגור בתי כלא מסוימים שאינם מתאימים היום

לתנאים שאנו מבקשים שיהיו לאסירים. יש לנו כלא אחד בכרמל, ועוד כלא בשמורת

הכרמל - "דאמון". אני מקווה שאלה ייעלמו בעתיד מעל פני האדמה. אני לא חושב שיש

להם הצדקה יותר. אם יש לנו אפשרות לבנות עוד בתי כלא - אנו מרחיבים. נדמה לי שרמת

בתי הכלא היום היא הרבה יותר גבוהה מאשר בעבר. יש לנו בעיות מסוימות עדיין, אר

נשתפר בהם.

דבר אמרון הוא נושא שחרור האסירים הפלשתינאים. אנחנו נמצאים בוויכוח בעניין

הזה. המספרים הם כ- 3,000. שחררנו בערר 250. הוויכוחים הם כמה מהם שייכים לחמאס

וכמה לארגוני הסירוב, וכן הלאה.
עמוס עזאני
אצלי יש 1,600 אסירים ביטחוניים. שפוטים ועצורים.
יהודה וילק
בנוסף להם יש עוד 1,000 אסירים פליליים.
עמוס עזאני
עוד כ- 1,200 אסירים פלשתינאיים פליליים.
אברהם שוחט
זה הופר את מספר הישראלים לקטן מאד, יחסית.
יהודה וילק
לדאבוני, חלקם של הפלשתינאים בפשיעה הוא גדול מאד. אין פה מקריות.
אברהם שוחט
באופן תיאורטי, אם היו משחררים יותר פלשתינאים היו משחררים כאלה שהיו

צריכים לעבור למתקני השב"ס.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
יש לי פה ניגוד אינטרסים. אני מעוניין שישתחררו, בדי שיהיו לי מקומות, ומצד

שני - משחררים, ואחר כר עוצרים. אצל יהודה וילק המצב הוא שהם ברגע מסתערים על

הפשיעה. במות המעצרים שנעשית היום במדינח ישראל גדולה לאין ערור ממה שהיתה

בעבר. שחררנו עבשיו 150 קרימינלים, מתוך ה- 250 ששחררנו. חלקם יחזור לפשע. תלקם

גנבי רבב, שזה המקצוע שלהם.
אברהם שוחט
הם משטחים, או גם מ- B ו- ?C
היו"ר מיכאל קליינר
אין להם את האבחנה הזו.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
בבל אופן, צריר להביר בעובדה הזו, שאנו נאבקים בנושא.
יהודה וילק
אתן באופן בללי את התרחישים שפעלנו על פיהם השנה, ושלהערבתנו הם יהיו

וישפיעו על המשטרה בשנת העבודה 99. לגבי חרחיש הייחוס הפלילי, אין זה סוד שבשנים

האחרונות היתה עליה רצופה בפשיעה. אציג בהמשך את הנתונים. עבירות הרבוש מהוות

קרוב ל- 80 אחוז מסך בל העבירות המדווחות במדינת ישראל. יש התפשטות של עבירות

הסמים, בבל הרמות, גם ברמת השימוש, גם בקרב בני נוער, והאינדיקציה הטובה ביותר

לבר היא במויות הסם שאנו תופסים. השנה תפסנו מעל ומעבר למה שידענו בעבר. תלק

מהתפיסות הן בעקבות הגדלת נפח הפעילות שלנו.

בנושא הפשיעה המאורגנת, אנו רואים תופעות פשיעה שאולי לא הברנו אותן

בעבר, בעיקר פשיעה שהיא על הגבול בין העבירה לבין התחום האפור, הבנסת בסף

שהושג בדרך של פשע במדינות אחרות, והלבנתו בתחומי ארץ ישראל. היו במה פרשיות,

למשל פרשית גריגורי לרנר. היום יש חקירה שהיא ספיח לפרשת ברונסון. יש עוד פרשיות,

ועל סדר יומה של הבנסת עומד החוק למניעת הלבנת הון, שאני מקווה שיחוקקו אותו

בעתיד הקרוב.
אברהם שוחט
אתם בעד החוק?
יהודה וילק
ודאי שאנו בעד החוק. אנחנו חושבים שלא ייתכן שתהיה מדינה מתוקנת בעולם

המערבי שלא יהיה בה חוק בזה. אנו גם מקבליס ביקורת נוקבת מאד מארצות הברית על

היעדר חוק כזה בעת. מהפן המשטרתי, זה חלק מהיותנו בקהילייה המערבית.
אברהם שוחט
האם זו הצעת חוק ממשלתית?
יהודה וילק
כן. הסכמנו שיהיה מאגו מידע במשרד המשפטים, כדי למנוע כל מיני מחלוקות.

הסכמנו שהמאגר לא יהיה במשטרה, כמו במדינות אחרות, אלא במשרד המשפטים.
היו"ר מיכאל קליינר
מה אומר החוק?
יהודה וילק
כיום אדם יכול להגיע עם מזוודה מלאה בכסף מזומן לנתב"ג, לדוגמה, ואינו צריך

להסביר מה מקור הכסף. המשמעות היא שהמדינה תוכל לשאול אדם על מקור הכסף שיש

לו, גם אם הוא הובא ארצה מחו"ל. זה העיקרון. כאשר מגיעים היום לארצות הברית צריך

להצהיר על כל סכום מעל 15 אלף דולר. כר גם אם מגיעים לבנק ומבקשים להפקיד סכום

מסוים. יש חובת דיווח של הבנק. אצלנו זה לא קיים. אם אנחנו רוצים להיות חלק

מהקהילה הבינלאומית שמנסה להתמודד עם הפשיעה המאורגנת, קשה להתמודד בהיעדר

חוק כזה.
היו"ר מיכאל קליינר
כיום, אם מקור הכסף הוא לא פלילי, המידע הוא סודי.
יהודה וילק
הכל סודי. ברגע שיש חשד לעבירה, אנו נכנסים למערכות החוקים הקיימות. החוק

לא בא להעניק לי סמכויות מעבר לקיימות. הוא מחייב את האזרח לחובת דיווח, ואותנו -

לקבל את המידע. היום אני יכול לפנות לבנק לקבל מידע רק אם יש לי ראיה שנעברה

עבירה.
חיים אורון
יש לכם הערכה לסדרי הגודל של הסכומים?
יהודה וילק
לא, כי היום אין חובת דיווח. זה כמובן מחייב מערכות מיחשוב, כי לא רוצים

לפגוע בהשקעות זרות, או להיכנס לפרטיות של בני האדס. בחברה דמוקרטית צריר למצוא

את האיזונים בין שני הצדדים האלה. זו הסיבה שחשבנו במשטרה שלא יהיה נכון שמאגר

המידע יהיה במשטרה. הצעת החוק מדברת על כר שבראש העניין הזה יעמוד שופט שיש לו

כישורים להיות נשיא בית משפט מחוזי, או דבר כזה.



עבירות מחשב שייבות לעולם חדש שנפתח בפנינו. זה כולל גם גניבת שיחות

טלפון. גם מערכות תקשורת הן ממוחשבות היום. כאשר אנו מדברים על מחשב יש לזה

השלכות על הרבה דברים אחרים. בתחום הזה יש עליה.

גם לתחום של פשיעת תושבי השטחים, לדאבוננו, יש נתח מאד משמעותי בתרחיש

הייחוס הפלילי. לגבי תרחיש הייחוס החברתי, אין ויכוח שארץ קולטת עליה מציבה

אתגרים למשטרה. ויכוחים נוכח פערים פוליטיים, מדיניים, כלכליים, חילוניים-דתיים,

שבאופן טבעי אנו מתמודדים אתם, אבטלה, מובטלים, ועוד.

משטרת ישראל, בכובע השני שלח, עם תרחישי הייחוס הביטחוני, מניעת פח"ע,

טרור, ברור שבתקופה האחרונה היינו בפעילות חזקה בתחום הזה, בסיוע לצבא ולשב"כ גם

ביהודה ושומרון. ראינו הישגים בפעילות הימ"מ בפרשת האחים עוואדלה בשומרון. לדעתי

הפעילות שם היתה חשובה מאד לביטחונה של ישראל.

תרחיש הייחוס המדיני. לא סוד שהתאריר מאי 99 הוא מבחינתנו, במשטרה, בכל

העניין הנוגע לסדר הציבורי והמחלוקות - נקודה להערכת עבודה.

הנושא האחרון שכולנו מדברים עליו הוא נושא תאונות הדרכים - נושא הייחוס

התעבורתי. גם השנה נגיע למספר של קרוב ל- 600 הרוגים בתאונות הדרבים. זה מספר

שאינו שונה באופן מהותי ממה שהיה בשנה שעברה. התרגלנו אליו.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
תהיה ירידה של 2-3 אחוזים השנה.
יהודה וילק
מה שקרה בנושא תאונות הדרכים הוא שהתייצבנו פחות או יותר על אותם

מספרים. נכון שכמות כלי הרכב גדלה, אר עדיין, אנחנו, כחברה, התרגלנו למספר

ההרוגים. השלמנו אתו. זה לא טוב, וזה אחד הנושאים שאנו מחכוונים "להתלבש" עליו

בראיה מערכתית, ולתת את חלקנו.

אני רוצה לדבר על הפשיעה, כי חיא עמדה על סדר היום הציבורי והלאומי בשנים

האחרונות. בשנת 98 התמודדנו עם הגרף שלפניכם. אלה לא נתונים חדשים. הם הוצגו

לסיכום שנת 98, ומכטאים שלוש שנים רצופות של עליה בפשיעה המדווחת. אם אני שם את

הגרף של עבירות הרכוש, שמהוות כ- 80 אחת מכלל העבירות, רואים ששם העליה אפילו

חדה יותר. מדובר על עליה של 30 אחוז בפשיעה בשלוש שנים. לכל הדעות זו עליה חריגה

ויוצאת דופן, גם אם מסתכלים לאחור, לעשר, עשרים ושלושים השנים הקודמות.

הנושא השני שעמד על סדר היום הוא נושא הרככ. בשנת 97 חיתה עליה של 25

אחוז בגניבות הרכב. הפער בין כלי הרכב שנגנבו לבין כלי הרכב שנמצאו - 45 אלף פחות

14 אלף, זה 50 אלף כלי רכב. אם חנזק הממוצע הוא כ- 70 אלף שקל לרכב, ונכפיל במספר

הזה, הרי שהנזק למשק הוא 2 מיליארד שקל. חלק גדול מאד מכלי הרכב האלה הם בכיוון

הרשות הפלשתינאית. הם פורקו שם, כאשר חלקי החילוף חזרו אלינו.

אני אומר את הדברים על סמר הפעילות המשטרתית. כחלק מהסכמי וואי

פלנטיישן, הכנו בוועדה כלכלית מסמר' אותו העברנו למשטרה הפלשתינאית.' יש בו פירוט

של המשחטות באזורי A ו-B ורשימה של אנשים המעורבים בעניין.

אברהם שוחט-.

מה היה הנתון בשנת 90?
יהודה וילק
ב- 90 היו 15 אלף כלי רכב. קפיצת המדרגה בתחום הרכב התחילה בשנת 94. היתה

אז עליה. ב- 95 היתה קפיצה מ- 26 אלף ל- 36 אלף. יש כאן גם נתונים באחוזים.

מה היה המענה המשטרתי בשנת 98? תגברנו את המערר בשטח בתחום הלחימה

בפשיעה ב- 1,200 שוטרים. מאיפה באו השוטרים האלה? 191 מתוכם הם על תוספת תקנים

שקיבלה משטרת ישראל בתקציב 98. 800 תקנים הם מתור תהליר התייעלות בתור משטרת

ישראל של הפניית תקנים לטובת אזרוח ורה-ארגון. 250 תקנים נוספים קיבלנו כתוספת

במהלר 98, אחרי שהוכחנו את ההיערכות להלחם בגניבות הרכב. בזה ששינינו את

המדיניות קיבלנו התלטה בינואר 98 לפעול באזורי B ו- B פלוס. להזכירכם, אזורים אלה

הם באחריות משטרתית של המשטרה הפלשתינאית, ואחריות ביטחונית ישראלית. מאחר

והמשטרה הפלשתינאית לא עשתה דבר, נבנסנו לאזורים אלה, ואציג לכם את היקף

הפעילות. פועל יוצא מכר שהראנו היתכנות לקראת מרץ-אפריל קיבלנו תוספת לשלוש

שנים. בתהליר פנימי הגדרנו את איוש התקנים.

יש כאן פירוט לאן הלכו התקנים הגדולים. תגברנו את מערר החקירח והתביעה ב-

275 תקנים. מדובר בתגבור של 34 תובעים, כדי לקצר תורים, ובגמר החקירה - להעמדה

לדין. הוספנו חוקרים, גם בתחום האלימות במשפחה. גמרנו להכשיר במהלר שנת 98 מערר

של 170 חוקרים בתחום האלימות במשפתה, מתוכם - תגבור המערר בשנת 98 בשלושים

תקנים. הוספנו עובדי נוער ונוער חשיפה, בעיקר כדי לטפל בבעיית הסמים בתחום הנוער.

לדאבוני, כאשר נכנסנו לעניין, ואראה לכם נתונים - יש לנו בעיה.

הבעיה לא נולדה בשנת 98, אר כאשר נכנסים לטפל בעניין בצורה מסיבית יותר,

ומקימים יחידות ייעודיות לטפל בתופעה, רק מגלים אותה. מטרתנו בטיפול בקרב הנוער

היא שלא יהיו תיקים פליליים. זה לא נמדד בכמות התיקים. רוב המקרים נסגרים. אנחנו

מאתרים, ומדובר בטיפול חינוכי, וכן הלאה. אנו נמנעים, עד כמה שאפשר, לפתוח תיקים

פליליים, כדי לא לפגוע בעתיד של אותם נערים.

חזקנו, כמובן, את היכולת שלנו לטפל בעבירות מרמה ועבירות כלכליות. זו כבר

היערכות שלנו לקראת אישור החוק להלבנת הון, בתחום המודיעין והבילוש. מדובר

בתקנים לרכזי מודיעין, בלשים, עיקוב וטכנולוגיה.

כדי לתגבר את תחושת הביטחון בקרב הציבור, ולתת לנו אפשרות להתמודד עם

מוקדי פשיעה קשים - אנחנו בעיצומו של תהליר הקמת חמש פלוגות ללחימה בפשיעה. אם

בעבר היתה למשטרה היכולת הטקטית לטפל בעבירות סדר ציבורי וביטחון על ידי פלוגות

של משמר הגבול ופלוגות סיור מיוחדות, אנו יוצרים לנו את היכולת הטקטית להילחם
בתופעות פשיעה במקומות שדורשים טיפול שורש
נתניה, רמלה, לוד, ג'ואריש, טייבה,

טירה ומקומות כאלה.

מדובר בחמש פלוגות, ששתיים מהן נמצאות כבר בעבודה. פלוגת "צבר" במחת

המרכז, פלוגת "רותם" באזור תל-שוקת, העיירות ולמרחב של הבדואים ובאר-שבע. עוד
שתי פלוגות נמצאות כרגע באימון
פלוגת "לביא" המיועדת לשכונות התפר היהודיות

באזור ירושלים, פלוגת "אלון" - למחוז הצפוני, שתהיה ממוקמת בחריש, ותיתן פתרון

לאזור ואדי ערה, עפולה וחדרה, עמק דותן וג'נין. הפלוגה האחרונה, שתתחיל את האימון

בדצמבר, היא פלוגת "לביא", ותיתן פתרון לאזור תל-אביב. מדובר בשילוב של לוחמי מג"ב

עם בלשים. אלה פלוגות ורסטיליות שיכולות לתגבר אותנו בתחום הביטחון השוטף,

ובמקביל - להילחם בפשיעה. החברה' בפלוגות הם בוגרי קורס מכ"ים, ממיטב הנוער,

ומקבלים מסלול הכשרה מיוחד. הם עובדים בצוותים של 15 איש, והם יכולים לפעול

כאשר הם לבושי מדים או כאשר הם לבושים בלבוש אזרחי. אראה לכם את התוצאות כיצד

הדבר משפיע במקומות בהם הם התחילו לעבוד.

הדבר האחרון הוא ההתמקדות שלנו בלחימה בגניבות הרכב. הקמנו יחידה ארצית

של 160 איש פחות או יותר, יחידת "אתגר" שתטפל בעניין בראיה מערכתית. צריר להבין

שיש כאן מסחר ותעשיה. הפלשתינאים מדברים על 20 אלף איש שמתפרנסים ממנה בתחום



יהודה ושומרון. התעשייה כוללת חלקי חילוף, מוסכים, משחטות. מדוכר בסיפור גדול.

שלא תהיה כאן אי הבנה, מדובר בשיתוף פעולה יהודי-ערבי. תושבי ישראל, יהודים

וערבים כאחד, משתפים פעולה עם תושבי הרשות הפלשתינאית. יש פה מערכת מאד

מאורגנת, שמתחילה מהגנב ועד לסוחרים.

פעילות המשטרה בעניין הזה נמדדת בכמות העצורים וכמות האנשים שהצלחנו

להעמיד לדין. רואים הגברת פעילות בכמות המעצרים ב- 23 אחוז, אך הכמות המשמעותית

יותר היא עליה של 28 אחוז בכמות המעצרים עד תום ההליכים. דהיינו, הבאנו יותר

אנשים לבתי המשפט, ובית המשפט, לפי חוק המעצרים החדש, קבע שהאנשים האלה, עד

למשפטם, יישבו בכלא. זה מצביע על האיכות של המעצרים. מדובר בעוד 1,200 איש

במהלר שנת 98. זו אחת הבעיות שלנו בבתי הכלא.
היו"ר מיכאל קליינר
המשמעות של זה היא גם הורדה במעצרי שווא?
יהודה וילק
כן.
ישראל כץ
מה אחוז המובאים למשפט, מתור המעצרים האלה?
יהודה וילק
היום, העצורים האלה, מובאים בפני שופט בתום 24 שעות. 95 אחוז מהם.
ישראל כץ
כמה מתור אלה מובאים, בסופו של דבר למשפט?
יהודה וילק
לא פעם אנחנו יושבים חודשים על חקירת רצח, כאשר ברור לכולם שהחשודים הם

האשמים, אר איו לנו די ראיות לפי שיטת המשפט הישראלית להעמידם לדין. הניתוח הוא

הרבה יותר מורכב.
חיים אורון
בדרר כלל נותנים לנו את הנתונים מה קורה בין כמות המעצרים, כמות הנשפטים.
יהודה וילק
לא הכל תלוי בי.



בעבירות סמים הגברנו את הפעילות שלנו, גם כנגד משתמשים וגם כנגד סוחרים.

אתם רואים את הנתונים בשקף לפניבם. בשקף הבא תמצאו שזה הנתון המדהים-. מדינת

ישראל תפסה פי 2.5 הירואין השנה, בהשוואה לשנה שעברה. זה לא אומר דבר על ההיקף.

יותר תפיסות מראות על שיפור היכולות שלנו, אר צריר לזכור שמשטרה יעילה מצליחה

לתפוס בערר כ- 10 אחוז מהכמויות שנכנסות, ולכן המספרים מפחידים ממש. יש לנו בעיה,

כחברה.

רק השבוע תפסנו עוד עשרות קילוגרמים של הירואין וקוקאין. תפסנו 200 קילו ב-

10 חודשים. אתמול תפסנו 11 קילו קוקאין, ו - 52 אלף טבליות LSD, וזה לא בנתונים

האלה. בשבוע שעבר, רק בנתב"ג, תפסנו 27 קילו הירואין. אכן מגיע לנו קרדיט, אר אני

מדבר על המשמעויות החברתיוח והלאומיות של הכמויות האלה. אם מביאים את זה, יש

מי שמשתמש בזה. תפסנו השנה 62 קילו בגבול הירדני, סם שהגיע מטורקיה דרר ירדן.

הירדנים תפסו חלק. אנו יודעים שאלה שניסו להבריח את ה- 62 קילו הצליחו להביא שני

משלוחים בטווח של חודש, באותו סדר גודל, שלא הצלחנו לתפוס.
היו"ר מיכאל קליינר
יש תחושה שהמשטרה יודעת איפה מוכרים. כולם יודעים. לפעמים יש בציבור

תחושה שיש מידע לגבי אזורים מסוימים, ואין טיפול.
יהודה וילק
אתן לר דוגמה. לא בכדי חקמנו את היחידות למלחמה בפשיעה, כדי להגביר את

היכולת שלנו להילחם בתחנות הסמים ברמת השטח. היום השיטה שלנו בתחום הסמים היא

להלחם מהרמה של מסיבת הטראנס, על אפם וחמתם של חברי כנסת כאלה ואחרים, ועד

ליבואנים הגדולים. גם לפי לקח של משטרות אחרות בעולם, אם תתמודד עם הסוחרים ולא

תתמודד עם המשתמשים, היכולת שלך להשפיע קטנה יותר.

הקמנו קבוצות נוער חשיפה, לטיפול בסמים בבתי ספר. אנו מטפלים ביבואנים

הגדולים וגם בדרך. מצד שני, באזור רמלה-לוד, איתרנו כמה עשרות תחנות סמים ברמת

הרחוב. היום אנו יודעים על 12 תחנות שנשארו, אותן לא הצלחנו לפצח. פלוגת "צבר"

ביצעה 450 מעצרים בשלושה חודשים. אראה לכם מה קרה בכל תחומי הפשיעה

ברמלה-לוד בתקופה זו. זה מעגל בו הכל מחובר - עבירות הרכוש, עבירות הסמים

והפשיעה האלימה. לא ניתן לבודד.
ישראל כץ
ידוע שמהדרום, מהמזרח ומהצפון, מועברות באופן חופשי ולאור יום,. חבילות של

סמים. אני מבין שהיום כל המערך הזה מאובטח רק על ידי צה"ל. האם יש לכם מימד

אופרטיבי שאתם שותפים בו, שמיועד ספציפית לדבר הזה? צה"ל הרי לא בנוי לעשות את

הדבר הזה.
יהודה וילק
יש לנו יחידה בגבול לבנון שפועלת גם מעבר לגדר המערכת. יש לנו יחידה דרומית

שמטפלת יחד עם צה"ל מול הגבול המצרי והגבול הירדני. יש לנו יחידות סמים בכל

המחוזות. אנחנו גם פועלים כמו בכל העולם. יש לנו גם נציגים של משטרת ישראל

שיושבים במדינות אחרות.
ישראל כץ
אם תצפיתו דיווח שנראה רכב שהגיע לגבול - -
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
יש קשר ישיר עם היחידה שלנו.
יהודה וילק
כולל חברה' שלנו, שיושבים בכל המקומות האלה.

אין ויכוח שנושא הסמים, בראיה הלאומית, מוביל את הכל. תוסיפו לזה את עניין

הסמים בקרב הנוער. מי שיכול שאפשר להילחם באמת ובתמים בנגע הסמים רק בתפיסות =
טועה. אני חוזר ואומר
נוער חשיפה, פעילות בבתי הספר, מסיבות טראנס ואסיד - פה

ההשקעה לא פחות חשובה. אחד לא על חשבון השני. תגברנו פה בצורה משמעותית ביותר.

הוספנו מערך סוכנים, מערר תחקור. צריר להבין שככל שהטכנולוגיות מתפתחות קשה לנו

יותר לטפל כי אנו מאבדים חלק מהיתרונות היחסיים שלנו. כיום ניתן לקנות ב- 300 דולר

"סקנר", ולשבת לנו על התדרים. בעידן הסלולרי, עידן המחשב וההצפנה, הרבה יותר

מסובר לעבוד. ההשקעות בטכנולוגיות הן עתירות כסף, ולא פעם יש אמצעים שקיימים, אר

אנו יכולים לקנות אותם במשורה. זו בעיה תקציבית שבל גוף מתמודד אחו.

תיקי נוער. גם כאן - לא קרה שום דבר לנוער הישראלי בשנת 98. כאשר רואים את

הנתונים קל מאד לקפוץ, אבל זה ביטוי להגברת הפעילות שלנו בתחום, עם חיזוק מערר

הנוער בנטו של 40 אחוז. זאת גם בתחום הסמים וגם בעבירות הרכוש, וגם בסר הכל. לא

באים אלינו להתלונן, אנו חשפנו את העבירות. בשנת 99 אני יכול לומר שתוכלו גידול

הרבה יותר משמעותי במספרים האלה. רוב 1,200 התקנים שהראיתי לכם הם תקנים

להכשרה. הכשרה של שוטר לוקחת שנה. מדובר בהכשרה וצבירת ניסיון. ברור שאוי לנו אם

לא נראה מספרים גדולים יותר בשנת 99. זה לא ישקף בהכרח עליה בפשיעה.

לגבי נושא הרכב. שמנו לנו כיעד את הנושא. לראשונה משנת 90, בשנת 98 תהיה

ירידה בכמות כלי הרכב שנגנבו. היום, הרמה החודשית של גניבת כלי רכב היא בסדר גודל

של שנת 95. חזרנו לאחור. לא שב- 98 נגיע למספר של 97, כי מה שקרה לפשיעה הוא

שבינואר, פברואר ומרץ, עד שהתארגנו - המשיכה מגמת העלייה. אם אני מדבר על חודש
נובמבר, לדוגמה, יש פה מערר ושני נדבכים
תגבור חזק מאד של יחידות חקירה ומודיעין

בתחום המחוזות, כמאה תקנים. עוד 160 תקנים הם תגבורת ליחידה הארצית, שתטפל

בתופעת גניבות הרכב בראיה מערכתית. סר הכל, המערר הזה הוקם. הוא מאויש חיום

בערר ב- 70 אחוז. אני מקווה שבינואר, פברואר ומרץ נגמור את חלקו בהכשרה. יהיו 260

איש שיתעסקו באופן ייחודי בתופעה הזו, מעבר להתעסקות של כל משטרת ישראל. צריר

לזכור שוב, שהפשיעה היא לא ברובריקות סגורות. הרבה פעמים כדי לגנוב רכב מבצעים

פריצה לבית.

אמרתי שהלכנו על אזורי 6. לדעתי זה מה שהביא לשינוי המגמה. ב- 11 חודש

ביצענו 116 פעילויות באזורי B ו - Bפלוס. עצרנו 650, מתוכם נעצרו עד תום ההליכים

217. כל אלה הולכים לבתי דין צבאיים, כי העבירות נעברו בתחום יהודה ושומרון. בסר

הכל הפעלנו סד"כ מבצעי, כולל חיילים - 11 אלף איש.

מה קרה עם הפשיעה? אני הצגתי את השקף של עליה רצופה ב- 94 - 97. שמנו לנו

יעד לבלימה בשנת 98, מתור כוונה שב- 99 נראה ירידה. יש פה נתונים של שלושת
החודשים האחרונים
ספטמבר-נובמבר. אתם רואים ירידה בפשיעה. בעבירות רכוש יש

ירידה גדולה יותר. פה יש גם גורם של החשיפה. בפשיעה המדווחת, עבירות רכוש, יש



ירידה של 12 אחוז. בפשיעה חמורה יש ירידה של 12 אחוז, ברצח ובגניבות רכב - ירידה של

30 אחוז.
אברהם שוחט
זה נתון תלת חודשי?
יהודה וילק
כן, לחודשים ספטמבר-נובמבר. אנחנו ברמה של השנים 94-95, אחרי שב- 97 היתה

עליה. לא הרבה גופים במדינת ישראל מסוגלים לשנות מגמה בצורה כל-כר דרמטית בתור
מספר חודשים. בין השאר, טיפלנו במוקדי פשיעה
לוד, יפו, רמלה, נתניה. במרץ-אפריל

דיברו על אנרכיה, אם אתם זוכרים את הכותרות. ראו מה קרה.

טיפלנו במוקדי פשיעה, בסמים, בעבירות רכוש. נתתי דוגמה של ארבע ערים. אם

הייתי מציג את הנתון של נובמבר - המגמה היא ירידה נוספת. הקמת פלוגת "צבר"

שהתחילה לעבוד ביולי השנה נתנה תוצאות. ביפו לא היתה ברירה, וגם הימ"מ עבד שם.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
ברמלה עשינו פעולה שהיא חריגה בנוף הישראלי. העברנו 50 משפחות מג'ואריש.

זה היה מבצע משולב של כל משרדי הממשלה. היה צריר להרוס 50 בתים, ולהעביר את

המתגוררים בהם למקומות אחרים. הערך של כל הקרקעות שמיועדות לבניה סביב ג'ואריש

עלה בעשרות מונים. אף אחד לא רצה לגור שם. התושבים התחילו לעזוב את המקום. היום

יש שינוי חיובי.
היו"ר מיכאל קליינר
מתי נוכל לראות שינוי מגמה ביפו? אני מקבל פניות בנושא.
יהודה וילק
פשיעה היא כמו אבטלה. כאשר אתה מתחיל להתמודד אתה, זה לפעמים

התמודדות מול השיא. המספר הסטטיסטי של השנה הקודמת חשוב, אך לא עיקרי. בינואר,

פברואר ומרץ המשיכה מגמת העלייה בפשיעה של שנת 97. הגענו לאיזון לקראת יוני-יולי,

כאשר מגמת הירידה מתחילה להיות בולטת מספטמבר-אוקטובר-נובמבר.

פועל יוצא מכר שבינואר-יוני הצבענו על עליה של 12.5 אחוז ביחס ל- 97, מה

שיקרה, בנתוני 98, גם אם היום אנחנו בנתונים יותר נמוכים - נגיע לעליה מתונה. אם

המדד הוא רמת הפשיעה היום, הרי שהיום היא נמוכה יותר מאשר היתה בפברואר-ינואר

98, בוודאי שמאוקטובר-נוכמבר 97. בכל זאת, עדיין רמת הפשיעה היא גבוהה.
היו"ר מיכאל קליינר
היחידה החדשה בתל-אביב תשפיע גם על יפו.
יהודה וילק
לא רק זאת, היא תשב, ותהיה ממוקמת בתחנת יפו.



היום, כולל כוחות סדיר וכולל מג"ב, ביהודה ושומרון ועזה, יש קצת למעלה מ- 25

אלף שוטרים ואנשי מג"כ. כולל כוחות מג"ב בסדיר, שהם ת"פ צה"ל.

עוד נתונים- לגבי תאונות הדרכים. יש בעיה עם הנתונים. הם לא כוללים מקרים

של אנשים שנפגעו לפני חודשיים, ונפטרו היום, וכן הלאה. הנתונים נכונים לנובמבר.

בחודשים ינואר ודצמבר נהיה פחות או יותר ברמה של השנה שעברה.

השקף האחרון מראה דגשים לתכנון לשנת 99. הוא סוגר מעגל לגבי אותם
תרחישים עליהם דיברתי. יש דגש על שניים-שלושה דברים
תיירות של שנת אלפיים,

מבחינתנו אם יגיעו לכאן 4 מיליון תיירים, יש לזה משמעות גדולה. אנחנו מדברים על

תקופה שמתחילה ב- 1 לאפריל. אנחנו היום עובדים במשטרה על פי תוכנית עסקית.

כלומר, לכל תחנת משטרה, עד סוף השנה הזו, 99, כל 26 אלף השוטרים יעבדו על פי

תוכנית עסקית, עם יעדים מוגדרים, מיעד מפכ"ל, דרר יעד מפקד מחוז, ועד מרחב, עם

בחינה של רווח והפסד, ודין וחשבון ברמת המפקד.

היעדים שאני מציב למשטרה כיעדים עקביים, בנוסף לכל הדברים שדיברנו עליהם,

הם בשני תחומים-. א. המשר פעילות מוגברת בלחימה בפשיעה בשנת 99. ב. במקביל,

להיכנס לעבודה גדולה מאד בנושא שהוא חלק מאותו שיטור קהילתי, ומטרתו- טיוב

השירות לאזרח. המטרה היא שטלפון 100 יענה מהר יותר, יותר באדיבות, שניידת המשטרה

תגיע מהר יותר, הקמת פרוייקט של קבלת תלונות הציבור, פריסה של מש"קים, גם במגזר

היהודי וגם במגזר הערבי. מקימים את אגף הקהילה. ההנחה היא שאם ניתן שירות טוב

יותר לציבור, הוא יסייע לנו בלוחמה בפשע.
היו"ר מיכאל קליינר
מה זה אגף הקהילה?
יהודה וילק
זה אגף חדש שמורכב מיחידות של המשמר האזרחי ויחידח השיטור הקהילתית.

הוא יתמקד בכל אותם היעדים שבהם המשטרה משיקה ביום-יום לציבור, גם בפן

ההתנדבותי, במסגרת המשמר האזרחי הקלאסי, וכמובן - באותם מימשקים בינינו לבין

הציבור, מהמש"ק דרר הדרכת השוטרים בסדנאות, לקבל על עצמם תודעת מתן שירות. לא

פשוט לקחת איש ימ"ר או לוחם שהשתחרר מ "גולני" ולהסביר לו שהוא משרת את הציבור.

את התהליר החינוכי הזה אנחנו צריכים לעשות, יחד עם טיוב השירות לאזרח. כל זה סיפור

יקר שדורש משאבים.
עמוס עזאני
הדברים שאני אציג פה הם קצת פחות דינמיים ממה שהוצג לגבי הפעילות בחוץ.

הדברים יותר תוססים וגועשים בתור מערכת מאד סגורה. אנחנו מחזיקים אסירים שנתקלים

בבעיות כמו מחלות פיזיות ונפשיות, בעיות אישיותיות, בעיות סמים ואלכוהול, בעיות

מבית. יש לנו גם אסירים על רקע אידיאולוגי, שם הבעיות הן מסוג אחר, כולל בעיות עם

הרשות וגורמים חיצוניים. אנחנו נמצאים תחת ביקורת של הרבה מאד גורמים שמייצגים

את החוק, המשפט והארגוניס הבינלאומיים, העמותות למיניהן שמייצגות את נושא שמירת

זכויות האזרח, ועוד כהנה וכהנה.

אלה הנתונים. המצבה שלנו מסתכמת בדצמבר ב- 9,200 אסירים, מתוכם 7,600

פליליים ו - 1,600 ביטחוניים. המספרים הללו כולל אסירים שפוטים ועצורים. בסר הכל,

כלל השפוטים בשב"ס הם 7,700, עצורים - 1,500. האבחנה הזו בין עצורים לבין שפוטים:

שפוט הוא אדם שבסר הכל נכנס לבית הסוהר ומתחיל לחיות את שגרת בית הסוהר. יש לו



את הבעיות השגרתיות שלו, לפעמים הן חריגות ולפעמים רגילות. עצורים יוצרים

תאריכים ובעיות רבות, ומספר העצורים הולר וגדל בשירות בתי הסוהר.

אחת הבעיות היא החוקים החדשים שמחייבים אותנו לתנאים הרבה יותר מחמירים

לטובת העצור. הדבר השני הוא שהתהליבים המשפטיים שעובר העצור מצריבים להוציא

אותו להרבה מאד הובלות. אנו נזקקים לצוותי ליווי לבתי משפט, ואנו נמצאים היום

בקריסה מבחינת מערר הליווי שלנו. חמצב קשה מאד. הגענו למצב שהם יוצאים מבל מיני

סיבות: למשפטים, לבתי חולים, לבדיקוח רפואיות ועוד בהנה וכהנה.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
יש צורך ללוות אותם גם לעתירות שהם עותרים לבתי המשפט.
עמוס עזאני
בנוסף לכה בתי המשפט מחייבים אותנו לקחת אותם לבתים שלהם, למסיבות,

לאבלות, וכן הלאה. אנו במצב קשה.

כמובן שהדינמיקה בפנים היא ברורה. יש לנו גם בעיית סמים, ואדבר עליה בכמה

מילים. ישנה בעיה של המתח הפנימי בתור בתי הסוהר, שמוביל לכל מיני קטטות

וסכסוכים, עד כדי רצח. יש פגיעות ואיומים על סגל באופן שוטף. אנו חיים את המצב הזה

כשיגרה. יש החמרה במצב בזמן האחרון. זו אספקלריה של מה שקורה בכלל בציבור.

יש לנו 8,800 בוגרים, 170 נשים, ו- 150 בני נוער. כמה מילים על שתי באוכלוסיות

הקטנות האלה. הנשים ובני הנוער הן שתי אוכלוסיות מהקשות באוכלוסיות בתי הסוהר.

נשים הן בעיה מיוחדת עם הרבה מאד קשיים, אשר שירות בתי הסוהר צריר להתמודד אתם.

אנו ניצבים בפני בעיות אנושיות ובעיות שאין מושג איך להתמודד אתן. רק אתמול ישבתי

בדיונים מה עושים עם שני קטינים עד גיל שנתיים או שלוש שאנו מחזיקים בכלא נווה

תרצה, משום שעד לגיל הזה מותר לאסירה להחזיק שם ילד. יש לנו הרבה מאד בעיות איך

מטפלים בילדים האלה.

כאשר גבר נמצא בבית סוהר, יש מי שמחזיק איכשהו את הבית. כאשר אישה

נמצאת בבית הסוהר כל הבית קורס בחוץ, ויש אלפי בעיות כתוצאה מכר. נוער מהווה את

האוכלוסיה הקשה ביותר בקרב העצורים והאסירים שלנו. אלה חברה' שעדיין לא בשלו

לתהליכי שיקום, או תהליכי עייפות מן העולם הפלילי. ה"מנועים" שלהם חדשים, והם

אוכלי קירות, תרתי משמע. הם מחבלים באגפים. הם קשים מאד, בעייתיים מאד.

יש לנו תוכניות מיוחדות לגביהם. אנו פועלים ב- 17 מתקני כליאה. אנו עומדים

לגדול, כפי שאתאר מייד. סגל הסוהרים מונה היום 3,700 סוהרים. לאט-לאט אני חש שיחס

הסוהרים פר אסירים הולר ומכרסם ביכולת הפנימית שלנו. אנחנו מנהלים דיונים מול

המשרד על העניין הזה. בכל העולם, יחס אסיר-סוהר הוא בין 1:2, ל- 1:1. אנחנו נמצאים

במצב של בין 3: ו ל- 1:4. במצבים כמו שלנו, ועם מגבלות החוק כפי שיש אצלנו
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
כתוב 3,700 מול 9,200.
עמוס עזאני
יש פה תפקידי מפקדה. אני רוצה להזכיר שהיום, בשב"ס, יש את המערך הטיפולי.

יש בעלי מקצוע שהם עובדים סוציאליים שלא שייבים למגזר הביטחון: עובדים סוציאליים,

פסיבולוגים, קציני חינוך או מורים שעוסקים בכל מיני תחומים.

בעיות מרכזיות שאני רוצה לציין הן, קודם כל, בעיית האסירים הביטחוניים. לא

ארחיב, כי זו הרצאה ארוכה מאד. זאת, לעומת האסירים הפליליים, אתם אנו מתמודדים

ברמה הפרטנית. בנושא האסירים הביטחוניים יש לנו בעיות מסוגים אחרים. כאן אנו

מתמודדים עם אוכלוסייה די מאורגנת, בעלת תפיסה אידיאולוגית, שמצויה עדיין בתוך

המערכת הארגונית של ארגוני הפח"ע, ויש לה גיבוי מהרשות. ברשות הפלשתינאית יש

אפילו שר לענייני אסירים ביטחוניים, שמטפל באסירים אצלנו - הישאם עבד אל ראזק.

יש הרבה מאד נושאים ובעיות שעוברים אצלנו תהליכים של בחינה מחדש מידי

יום. הארגון עובר רביזיה. בעיות נוספות הן בעיות הטיפול בסגל. יש ביקוש גדול,

לשמחתי, וביקוש לגיוס. כמובן שסף הגיוס שלנו זהה לסף הגיוס המשטרתי - 12 שנות

לימוד, שירות, וכן הלאה.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
יש שינוי מהפכני באיכות האנשים שמצטרפים למשטרה.
היו"ר מיכאל קליינר
זה אחד היתרונות של מצב האבטלה במשק.
עמוס עזאני
אני יכול לומר שכאשר אנו עושים משובים, אנו מוצאים שאותם מגויסים מוצאים

סיפוק בעבודה, ורואים אותה כאטרקטיבית. אנחנו גם קולטים קצינים בכירים מהמשטרה

ומהצבא אל תוך המערך שלנו. יש לנו היום כ- 300 עולים חדשים במערכת.

העבריינים מחבר העמים יוצרים תמונה חדשה של התנהגות עבריינית בבתי

הסוהר. דפוסי ההתנהגות הרבה יותר קשים, מאורגנים.
יהודה וילק
פורסם אתמול על חלפן כספים קשיש שנרצח בבאר שבע. מדובר באנשים מקווקז,

והיה ברור להם שהעניין ייגמר ברצח. אתמול היה נסיון לרצח בחיפה, של ירי תוך כדי

נסיעה. כדי לבצע א המעצר הבאנו כוחות ימ"מ. מדובר בסוג עבריינות שלא הכרנו. גם

המשטרה הרוסית מדברת על הקווקזים, הצ'צ'נים והאבחזים כעל קטגוריה אחרת. גם להם

יש בעיה להתמודד אתם. יש כאן מאפייני פשיעה אלימה שלא הכרנו עד כה.
עמוס עזאני
כן, אלה סטנדרטים שאנו לא מכירים.

הכלואים נמצאים בתנאים מאד דחוסים. אנחנו עומדים היום לטפל בכל התחום של

הטיפול בפרט בסגל, ואנו חייבים להשקיע בזה השקעה לא קטנה.



יש תהליכים מרכזיים, שבחלקם התחלנו, בשנת -99 הכנו תוכנית אב, ועד שנת

2015 נשנה את התפיסה של השב"ס חבחינת מתקנים ותשתיות. נכנסים כאן מספר אלמנטים:

1. התלפת תשתיות ישנות, ובמסגרת זו ניפטר גם ממסגרות כליאה ישנות.
אברהם שוחט
כמה מקומות יש ב "צלמון" וב- "חרמון"? שניהם נפתחו כבר?
עמוס עזאני
כן. המספר יגיע ל- 1,400.
עמוס עזאני
אני ממשיך - ניפטר ממקומות כליאה ישנים שלא מתאימים לזמננו. אני חייב לומר

שהתהליכים נמצאים ברמה חיובית. יש לנו אסירים ועצירים שנמצאים בתנאי כליאה בלתי

נסבלים. בנינו תוכנית חדשה שמתחשבת בצרכי השב"ס, בתנאי חיסכון בתשתיות - במשאב

האנושי, בתהליכי עבודה - התוכנית תבנה את השב"ס במתכונת חדשה לגמרי, עם מסגרות

שמתופעלות הרבה יותר טוב, ולפי צפי עצורים ואסיריס. מתקני הכליאה יהיו בשיטה

גמישה, כך שניתן יהיה להפעיל את המערכת ולשנות מצבים בתוכה. לטעמנו התוכנית היא

חכמה, והתפיסה שעומדת מאחוריה היא תפיסת האשכולות, או הגושיס.

במסגרת התוכנית הזו אנו גם ניפטר מכלא "דאמון", "שאטה", "כרמל", "שיקמה" ו

- "אשמורת". יהיו לנו 4 קומפלקסים, כאשר בכל קומפלקס יהיו מספר מתקני כליאה, בכל

רמות הסיווג של האסירים, כך שאפשר יהיה לעשות תנועה בתור הקומפלקס הזה.

התשתיות תהיינה מאוחדוח, עם מערכת פיקוד ושליטה אחידות, עם יותר אוטונומיה

למתקנים כאלה. כל תהליכי המיון והאבחון של האסירים בכניסתם למערכת יהיו

משותפים. כך גם תהליכי השיקום והמעקב.
אברהם שוחט
מה עם שביתת הרעב, היא עדיין נמשכת?
עמוס עזאני
כן, אך חלק מהאסירים הפסיקו. יש לנו בכלא אחד שביתה שהחלה לפני שלושה

ימים והיא נמשכת. בינתיים אנחנו מסתדרים עם זה. העניין במעקב.
השר לביטחוו פנים אביגדור קהלני
האוכל נמצא אצלם כתאים.
ישראל כ?
למי שייכת הקרקע של אותם מיתקנים שיפונו?
עמוס עזאני
רוב הקרקעות - שלנו.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
"כרמל" צמוד לבלא 6. "דאמון" יחזור לרשות שמורות הטבע. הכלא נמצא באמצע

שמורה. אל פינוי כלא "שאטה" נגיע הרבה יותר מאוחר.
עמוס עזאני
אבל הוא בתוכנית. המתווה ישנו, ואנחנו לא מתכוננים לא לבנות יותר מתקני

כליאה שלא בהתאם לתוכנית הזו.
היו"ר מיכאל קליינר
מה הקומפלקסים המתוכננים?
עמוס עזאני
יהיה לנו קומפלקס ב "צלמון", ב "שרון", ברמלה ובנגב.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
הארץ מחולקת כך שיהיו 3-4 גושים. זה יותר נוח לשב"ס מבחינת שליטה.
עמוס עזאני
זה גם פותר את בעיית פריסת האסירים על כל הארץ. מול כל קומפלקס כזה יעמוד

בית מעצר, שיעשה את תהליך הקליטה וההעברה לתור הקומפלקס של האסירים - מיון, וכן

הלאה.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
יש כאן באמת הליכה לשנת אלפיים. בית המעצר "קישון" מוגדל כרגע, והוא יעבור

לרשות השב"ס. בבית מעצר "השרון" נבנה כרגע מבנה חדש. יש פה באמת מהפך. זה דבר

שייאמר לזכות מדינת ישראל.
עמוס עזאני
אנחנו בתהליכי בניה כל הזמן, תהליכי בניה שוטפים של מכלולים שלמים בשירות

בתי הסוהר. נבנים מכלולי כניסה חדשים, כי באים היום מאות מבקרים, והתנאים הם

קשים. אנחנו עומדים לקלוט עוד בית מעצר בשרון, ושני מתקני כליאה של משטרת ישראל:

אבו-כביר וקישון. נהפוך אותם למתקן תפעולי שלנו. גם המתקן המדש בירושלים יעבוד

לתפעול שלנו. בסך הכל התוכנית הזו אמורה לתת פתרון גמיש ואמיתי לשנים הבאות.



אדריכלים כבר גמרו לתכנן את כל ארבעת הקומפלקסים. שניים כבר אושרו על ידי ועל ידי

השר.

עברנו תהליך תכנון אסטרטגי רחב מאד במהלר 98. בדקנו את כל תהליכי העבודה

של השב"ס. הושלם שלב המחשב של תהליך התכנון האסטרטגי שלנו. פעלנו במסגרת

חמישה צוותי חשיבה שעסקו בתחומים של הטיפול באסיר, התרבות הארגונית אצלנו,

המשאב האנושי, המבנה הארגוני והסביבה החיצונית שלנו. רק לפני יומיים אישרתי את

תוכנית היישום של כל המשימות האלה. יש לנו 38 משימות למימוש בשנתיים הבאות.

שירות בתי הסוהר עובד מאד קשה בנושא של עבודה מול ערכאות, ומול גורמים
שונים, בהם הוא צריך הרבה מאד חומרים להצגה
לוועדות, לגורמים שיפוטיים, וכן הלאה.

יש צורך להתעסק עם חומר כתוב, כולל חומר שאנו מעדכנים לגבי אסירים. מצב המיחשוב

בשירות לא משביע רצון. בחודש זה נשב על הנושא. מכינים לנו תוכנית אב למיחשוב כל

השב"ס וכל המערכים. כבר עכשיו, במשך השנה האחרונה, עלינו בקרוב ל- 700 נקודות

קצה במערכת. אנו עומדים לבחון מחדש את כל התוכנות שלנו, את כל ההרכבים. נכניס

בתוך שנתיים שירות שעובד רק עם מקלדות. זה כולל חומרים לבתי משפט ולכל הגורמים

החיצוניים. אנו מתעסקים בעשרות אלפי חופשות בשנה. כלא אחד יכול להוציא 500

חופשות מידי חודש. יש לנו טיפול בשחרורים שוטפים, עתירות של אסירים, סיווגים,

שינויים בהשמות. כל זה מצריך מערכות, ולנו קשה להסתדר עם המערכות הקיימות, שחלקן

ידניות. אנחנו גם נזקקים לעתים לכל מיני סוגי אינפורמציה בחתכים שונים, ואין לנו מענה

לכך.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
השב"ס עובר מהפכה טכנולוגית בכל התחומים.
עמוס עזאני
אנחנו ברביזיה טוטאלית של כל המערכות; תשתיות, שיטות עבודה, עבודת מטה,

שיגרת עבודה. השקענו המון במשאב האנושי מבחינת תכנון.
דגשים נוספים
יש לנו את הבעיה הבסיסית של לחימה בסמים. אחת הבעיות

הקשות ביותר היא שישנה יציאה לחופשות של אסירים, על פי דין. מרביתם מביאים את

החומרים בתוך הגוף. החוק בארץ לא מאפשר לנו חדירה וחיפוש פולשניים בגוף האדם. אנו

צריכים להתמודד עם זה בתוך האגפים. אנו עושים הרבה מאד פעולות בשלב הכניסה

לכלא, בחזרה מחופשה, כולל עיכוב אסירים בתנאי בידוד, לצורך תפיסת הסמים. את זה

ניתן לעשות ברמה מוגבלת, כי אין לנו מספיק מתנקים ומספיק סגל לאבטחה. צריכים גם

סימנים מעידים או מידע ספציפי.

אנו יושבים עכשיו על המדוכה ועומדים לפתח תוכנית לחימה בסמים בבתי הבלא.

יש לנו יחידה שנקראת יחידת "דרור". היא מאד מצומצמת ונצטרך לשקול להרחיב אותה.

אנו עומדים להתמודד עם הטיפול בפן המשפטי ולהציע כמה הצעות שיעזרו לנו. אנו רוצים

להרחיב את הענישה, אך אנו מוגבלים במספר המתקנים שמשמשים אותנו לענישה. הכלי

העיקרי, לדעתנו, וזו גם האורינטציה בכל העולם - השיקום מסמים. בניית המוטיבציה

החיובית יוצרת את מניעת השימוש בסמים. פה אנחנו דלים במשאבים. עד היום השב"ס

מימן בעצמו את מרבית פעולות השיקום. זח לא תקין, לטעמי.
חיים אורון
כמה אסירים יש בשיקום בכל רגע נתון?
עמוס עזאני
בשיקום גמילתי נמצאים היום בין 400 ל- 450 אסירים. יש לנו עוד כאלפיים איש

בתהליכי שיקום בסיסי. אנחנו צריכים יותר מזה. כ- 5,000 איש משתמשים בסמים בבתי

כלא. מתוכם 1,500 מכורים לסמים.

אנו עובדים היום על שיפור מערר ההדרכה וההכשרה, שמהווה את אחת הבעיות

שלנו.
טל נוימן
גם הפלשתינאים משתמשים בסמים?
עמוס עזאני
לא. הם לא משתמשים בסמים. הכל אצלם תחת שליטה פנימית. הם אסטתיים

והגיניים מאד באגפים. אני מדבר על 1,500 האסירים הביטוזוניים, בלבד.

אחד מהפתרונות שהמשרד והשב"ס נוקטים בהם כדי למנוע הוצאת אסירים אל

מחוץ לכותלי בית הסוהר הוא ה "וידאו קונפרנס". גם בתחום המשפטי וגם בתחום הרפואי.

למערכת המשפט שלנו יש בעיה להגיע לזה. אנחנו מתקדמים לאט.
היו"ר מיכאל קליינר
מלבד 1,600 האסירים הבטחוניים - כמה, בהערכה גסה, הם "נקיים"?
עמוס עזאני
יש קרוב ל- 5,000 משתמשים בשב"ס בכלל, מבין הפליליים. מתוכם - 1,500

מכורים.
בעיות מרכזיות שאנו ניצבים בפניהן
חוסר מקומות כליאה. יש לנו צורר לקלוט

אנשים ממשטרת ישראל, ואנו מעונינים בכר. אנחנו במצוקת אמת עד כדי עבירה על החוק,

באחזקת האסירים.
אברהם שוחט
אנחנו מקבלים מכתבים מאזרחים, בנושא של גניבות רכב. זה אחד הנושאים

שאזרחים מוטרדים מהם. אני מברר מאד אם הפעולה שלכם אפקטיבית. גם בתקופה שאנו

היינו בממשלה לא נתנו לעניין מספיק תשומת לב. האם הטיפול שלכם הוא כוללני, כלומר-

לא רק במניעה, אלא גם בצינור ההפור של העברת החלקים והטיפול בהם? היה בזמנו

רעיון ואני לא זוכר אם הוא קיבל גיבוש חקיקתי, של איסור שימוש בחלקי חילוף כאלה.

הייתי רוצה לשמוע מה קורה בעניין.

דבר שני שאני רוצה לומר - אני בעד פעילות חזקה של המשטרה לצורר יישום

חוקים וטיפול באנשים שעוברים על החוק, כמובן שבמסגרת שמירת זכויות האזרח. גם

בספקטרום הזה אפשר להיות רר יותר או קשה יותר. אני חושב שזכותם של האזרחים

להרגיש שיש משטרה שפועלת באופן נחרץ וקשה, במסגרות החוק בנושא העבריינות. אני

לא לוקח את ניו-יורק כדוגמה, אך הם התושבים שם חיים היום בעולם אחר. אני יודע שיש



לנו את העניין הביטחוני, אבל אני מדבר ברמה העקרונית. משטרה, עם כל הכבוד להורדת

רמת הפשע, צריכה לפעול במסגרת המותר לה, באופן מקסימלי.

לא אמרתם מילה על המתמיד - האם העסק קיים, ומה ההיקפים. לגבי פעילות

בתשלום - אני לא מבין עד חיום לאן הולר הכסף שנכנס, ומה כללי המשחק. אנחנו יודעים

על השמירה בספורט, על חברות הביטוח שמשלמות למשטרה. אני לא יודע אם ישנם

גורמים נוספים. איפה אתם חותכים את הגבול הזה? מה קורה עם הכסף שנכנס? האם

השוטרים מקבלים אותו, או שהוא מועבר לחשב הכללי? עד כמה זה מפוקח?

לגבי נושא אבטחת בתי ספר. כאשר הוחלט להעביר את העניין למשטרה רכשו

רכבים ומאה ניידות. איפה העניין עומד? מה רמת האחריות של המשטרה בעניין הזה?

ראיתי את הנתון לגבי עלות השכר הממוצעת, כפי שהופיעה כאן בחוברת שלכם.

היא מגיעה ל- 135 אלף שקל, לפני הביטוח הפנסיוני, שגם הוא מרכיב לא מבוטל. זו עלות

גבוהה. אני חושב שאתם חייבים להגיע, בתוכנית רב-שנתית, למצב של איזרוח רוב

התפקידים, שאינם תפקידים מבצעיים. אפשר להוריד את רמת העלויות לרמה הממוצעת

בשירות המדינה.

ראיתי שדמי הכלכלה לאסיר הם 9 שקל ליום. אני מבין שזה לא כולל את מרכיב

העבודה. זה עדיין נראה לי מספר מוזר.
עמוס עזאני
יש לאסירים 750 שקל בחודש לקנטינה.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
זה נובע מזה שהם מאכילים ומשקים את עצמם.
אברהם שוחט
זה עלות החומרים עצמם, אני יודע, אך זה עדיין נמוך.

אני חושב שהממשלה חייבת ללכת למערר של שחרור אסירים, ולא בגלל הורדת

הנטל מכם. צריך לשחרר אסירים, גם כיטחוניים, ברמות שונות, כולל כאלה עם דם על

הידיים. אמרו את זה כבר אחרים, כל מי שמבין שחלק מהדברים נעשו על רקע פוליטי,

בהנחיה של הנהגות, שהיום אנו יושבים אתם למשא ומתן. מה ההבדל בין מי שירה לבין זה

ששלח אותו לירות?
חיים אורון
רוב אלה שירו שוחררו בעסקת ג'יבריל. נשארו העוזרים של מי ששוחרר.
אברהם שוחט
זה אמנם לא נושא משטרתי, אך גם לשר לביטחון פנים יש מה לומר בעניין. במקום

שזה יכפה עלינו, האם לא היה ראוי לעשות סיווג לפי הארגונים, ולהתחיל לשחרר? אי

אפשר לנהל תהליר שלום עם קונפליקט בנושא כזה. אני יכול להבין את הפלשתינאי

שרואה בעניין הזה מעין בגידה. הייתי שמח לשמוע את עמדתו של השר בעניין.
חיים אורון
כדי להמשיך את הנושא - זה קצת מוזר לדבר על שאלת האסירים הפלשתינאים

באספקט הזה, כי הוא לא יכול לקבוע מדיניות. ההכרעה היא בסופו של דבר אצל קובעי

המדיניות, והיא מדיניות פנים, בעיקר. אין לה שום קשר לביטתון. כל אלה ששחררנו

השבוע ישובו לגנוב רכב. האם מי שהיה בזמנו בחולית פיגוע, ושמו ידוע לנו - האם הוא זה

שיבצע היום פיגוע? - אני לא בטוח. יש לי ספק גדול.
היו"ר מיכאל קליינר
יש כמה רוצחים ישראליים שאנחנו בטוחים שהם לא ירצחו שוב, ובכל זאת לא

משחררים אותנו.
חיים אורון
אני לא מציע בשלב הנוכחי של המשא ומתן לשחרר את הרוצחים האלה שאנו

מכירים אותם כמעט בשמותיהם הפרטיים. לא על זה מדובר. עשו כבר כמה וכמה מיונים,

גם של גיל, של מצב בריאותי, וכן הלאה. מי שהיה בוואי פלנטיישן ידע שאין 750 כאלה

שיהיו בתור הקטגוריה הזו. השאלה היא למה צריר להתחייב מראש על 750?
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
לא. הוא הבטיח 750, ואמר
550 מתוכם - פליליים.
חיים אורון
אני אומר לשר לביטחון פנים - יש בהחלט נתונים מרשימים, כפי שהוצגו פה. אי

אפשר להתעלם מהעובדה, וזה לא קשור רק לאחריות הישירה שלכם, אם היו בוחנים את

מדד הביטחון האישי של האזרחים, הרי שהוא בירידה, לפי דעתי. קשה לעשות אבחנה בין

הקטע הביטחוני לבין הקטע הפלילי. הדברים מתערבבים ביניהם. באזורים מסוימים, כמו

באזור בו אני חי, זה מאד מטושטש. האם אי הביטחון בקו התפר הוא עניין פלילי, או

ביטחוני? לפי דעתי 90 אחוז מגניבות הרכב הם אירועים פליליים, אר יש חשש שהדברים

לא נגמרים בתחום הפלילי. האבחנה היא לא לגמרי ברורה, אך בסך הכל נוצרה תחושה

בציבור של איבוד הביטחון העצמי. יש אווירה של חוסר ביטחון, בעקבות המוקדים,

המשטרות הפנימיות וכל אמצעי ההגנה על הרכוש. זו הופכת להיות בעיה לאומית שצריך

לשים אותה על השולחן.

אין לתחושה הזו ביטוי בתקציב. התקציב הוא קטן לעומת השנה שעברה. באותם

תחומים בהם היה גידול בתקציב, לגביהם היתה החלטה ספציפית של הממשלה. היתה

בעיה עם מזרח ירושלים, והוקצאו 2 מליון שקל לאי הלבנת הון שחור, אך בסך הכל מדובר

בתקציב שהוא מצומצם.

הדבר שהכי מפתיע אותי הוא שתקציב הפיתוח קטן ב- 30 אחוז. אם התקציב

המקורי היה 220, בסיס 99 הוא 168.
אמי פלנט
מה שעשינו הוא שהורדנו בסביבות 40 מליון שקל. סך כל התקציב הכללי לא ירד.

לא הורדנו פרוייקטים, אלא אנו מאריכים את יישומם של חלק מהפרוייקטים בשנה

-שנתיים.
חיים אורון
כלומר, אותם ה- 100 שהיו, פרוסים היום על יותר שנים, במקום גידול ריאלי,

שצריר להיות, אם אני קורא נכון את המספרים. הפריסה היא הקטנה. מה שכתוב פה בספר

לא מסתדר מול הצרכים שאתם הצגתם פה, בכל העצמה.

קו התפר עבר לאחריותכם. יש בהחלט יותר נוכחות ויותר פעולה. המצב לא נעשה

טוב יותר. לא מדובר רק בגניבות רכב, אלא גם בגניבות תקלאיות, גניבות בקר, וכל מה

שקורה. אצלנו כאזור מדוכר בציוד השקיה, ולפעמים גם במכונות חקלאיות. כרגע הנזקים

האלה לא מוכרים במס רכוש. בעבר, באופן די אוטומטי, גניבות בקו התפר, כאשר היה

ברור שנגנבו אל מעבר הקו הירוק - -
אברהם שוחט
למה? זה לא מוגדר כפח"ע?
חיים אורון
רק אם אתה מוכיח את הדכרים באופן ברור. המשטרה לא יכולה לומר כאופן ברור

שהדברים הם על רקע לאומני.
אמי פלנט
כאשר יש ספק - הולכים לכיוון פח"ע.
חיים אורון
הנושא האחרון הוא נושא שודאי אדבר עליו גם בשנה הבאה בדיוני התקציב.

בתקציב משרד השיכון מופיע "אבטחה במזרח ירושלים". מתי סוף סוף תחליטו שמזרח

ירושלים היא חלק מהארץ? למה אתם מוותרים על מזרח ירושלים? חברה פרטית מאבטחת.
השר לביטחוו פנים אביגדור קהלני
אנחנו מאבטחים.
אברהם שוחט
אתה יודע שרוצים לתת את הכסף לזה שעושה את השמירה.
היו"ר מיכאל קליינר
הייתי שם בביקור אתמול. אם היינו צריכים להסתמך רק על מה שיש למשטרה, זה

היה בלתי אפשרי.
חיים אורון
יש מצב קשה גם בכמה שכונות בלוד ובבאר שבע. שם אין אבטחה מיוחדת.
אברהם שומט
אתה אומר שמשטרת ישראל לא יכולה לשמור על אזרחי ישראל - -
היו"ר מיכאל קליינר
לא שהיא לא יכולה, אר לפי הנוכחות שיש לה היום בעיר העתיקה, ברובע

המוסלמי, ללא מודיעין אזרתי אי אפשר היה להיות שם.
חיים אורון
יש כמה דברים עקומים, שכבר נמשכים כמה זמן. אני חושב שהמשטרה צריכה

לאבטח את תושבי מזרח ירושלים, ברמת ביטחון כזו שאפשר יהיה לחיות שם. אין לי שום

בעיה עם מזרח ירושלים, ואם היא לא מאובטחת כדין, צריר לאבטח.

אני אומר באחריות מלאה בפעם העשירית - גם כשאתה היית יושב-ראש "עמידר",

וגם היום, כשלא ברור מי הוא - הכספים הללו משמשים גם לצרכים שאינם של אבטחה

אישית. הם מלק מהמערך של הפעולה במזרח ירושלים, כולל אבטחת רכוש, לקיחת רכוש

מערבים. כאשר לוקחים שם בית, הם באים לשמור בעימות עם הפלשתינאים, שהוא עימות

נדל"ני במהותו.
השר לביטחוו פנים אביגדור קהלני
למה? זה בכלל לא האנשים האלה. אני מבטיח לך שבשנה הבאה - -
דני קריבו
אני יודע שבארבע השנים בהם אי יושב בדיוני הוועדה אני שומע מחבר הכנסת

חיים אורון את אותם הדברים.
ישראל כץ
אין ספק שמשמאל ומימין, כולנו חושבים שצריך לחזק את המשרד לביטחון פנים

בתקופות האלה. יושב ראש הוועדה גם ציין זאת בפתח הדברים. ודאי שאני תומך.

בתוך המסגרת אני רוצה לשאול שאלות, ולתת נקודות למחשבה, שגם אם הן לא

תהיינה אופרטיביות לתקציב הזה, כדאי לתת עליהן מחשבה. הייתי רוצה לדעת: מה היחס

בין השוטרים שעוסקים בנושאי תעבורה ותנועה, מתוך המכלול של 27 אלף שוטרים? כמה

עוסקים באופן ישיר או עקיף בנושא התחבורה והתעבורה? אני מניח שהאחוז הוא לא



מבוטל. אני, אישית, לא חושב שהמשטרה צריכה לעסוק בזה. אני לא יודע אם יש יחס ישיר

בין ההשקעה הכספית באותה מלחמה בתאונות דרכים, שעושה אותה גם משרד התחבורה

וגם המשרד שלכם, לבין התוצאות. יש מקומות בהם עושים את הדברים האלה גורמים

אחרים. יכול להיות שזה דורש מהמשטרה משאבים וחשיבה ומאמצים בלתי רגילים, שהיו

יכולים מופנים לכיוונים אחרים. החלוקה צריכה להיות ברורה הרבה יותר ממה שהיא

היום. צריכה להיות יד מכוונת אחת שתעסוק בנושא.

הנושא השני הוא הנושא של שיטור עירוני. יכול להיות שבערים גדולות צריו,

אולי, לקחת דוגמאות מן העולם. אני לא מדבר על בחירת שריף, אך צריך, אולי, לרתום את

השלטון המקומי לדברים ספציפיים יותר. לעודד את הנושא של משטרה מקומית, שתלווה

ותכוון. להפוך את המשרד לביטחון פנים לגוף מפקח, מכוון, מתווה, ולתת בערים הגדולות

יותר סמכויות לנושא השיטור. גם כאן אני סבור שלא מנצלים חלק מהמנגנון שקיים.

אברהם נ1]וחט, כשר אוצר לשעבר, ודאי יודע כמה כספים מקבלות העיריות לתחומים שהם

דומים לחחומים שהמשטרה מופקדת עליהם כיום. אפשר יהיה להניח את המטלה של כל

נושא קו התפר, שהוא שערורייתי בצורה לא רגילה. אין סיכוי שתצליחו, כאשר הרשות

הפלשתינאית לא נחרצת בעניין.

לא ייתכן שיהיה תהליך מדיני כאשר הרשות הזו, שזה אחד המבחנים העיקריים

שלה, מבחינת ביצוע, לא מחסלת את התופעה הזו. הם האחראים על האזרחים שלהם. לא

רק שהם לא עושים כלום, הם אפילו מעודדים את הדברים. הבכירים אצלם משתמשים

ברכבים שנגנבו מאתנו, ובכך נותנים לגיטימציה לגניבות. לדעתי, אם תבוא דרישה

אולטימטיבית, חד משמעית, כפי שדורשים בדברים אחרים, אז הם ייקחו את הדברים

ויטפלו בהם. למה אנחנו צריכים להשקיע משאבים עצומים, שלא יספיקו ולא יועילו

לעולם? כל עוד יש לגיטימציה, ולא אוסרים על כך, יהיה מי שיצא לגנוב. אני גם לא ידוע

עד כמה הענישה היא אפקטיבית. אני מבין שגנבי הרכב מעוברים לידי הרשות לאחר מכן -
יהודה וילק
הם נשפטים אצלנו על ידי בתי משפט צבאיים.
ישראל כץ
אני חושב שזו צריכה להיות דרישה. צריך לקבוע לוח זמנים למבחן, ואנו נמצאים

עכשיו בשלב שהוא טרום-טרום הסדר קבע. מדובר בהסדר ביניים, וצריכה לבוא דרישה

הרבה יוחר תקיפה, עם החלטות ממשלה, וכל מה שצריך להיות נילווה לכך, כדי שהתופעה

הזו תחוסל.

לגבי האסירים הביטחוניים, הדעה שלי הפוכה לדעה שנשמעה כאן. אם בכלל היה

מקום לדון ולשקול את העניין הזה, זה רק במסגרת הסדר קבע. בכל מקרה, העניין לא

נראה, על פניו, מבחינה ערכית. צריך לחשוב על אותם אנשים, אותם אזרחים שרצחו להם

את קרוביהם. אני מבין את הגישה הפרגמטית. עובדתית כנראה שאותם רוצחים לא ישובו

לרצוח, אך הם מהווים סמל ודוגמה, וימשיכו לרצוח בעתיד, מתוך תקווה להשתחרר. לא

צריר לדחוף את הממשלה לשחרר, כאשר אין שום דבר מהותי ביד. כאשר הצרפתים גמרו

את ענייניהם באלג'יר, העניין נגמר, לא היה טעם להמשיר להעניש באופן סמלי. לכן אני

חושב שהתביעה שלנו צריכה להיות הפוכה. זה אחד הנושאים הכבדים והנכבדים שצריכים

להיות נדונים במסגרת הסדרי הקבע, ולא עכשיו.
היו"ר מיכאל קליינר
אני חושב שהמצב בנושאים שהמשרד לביטחון פנים ממונה עליהם, בעיקר

המשטרה, דורש מהפכה. אני שמח לומר שהתרשמתי היום מהדיווחים שאכן יש מודעות

לצורר הדה, ושיש תחילת פעולה בנושא הזה. תבואו על הברכה על כר.

יש נתונים של מהפכה. היחידות האלה, עליהם דווח, הן בהחלט חשובות. אם

נלחמים במוקדי פשיעה זה משליר, בסופו של דבר, על כלל המערכת. יש עדיין בעיות. אם

היית אומר לפני שנתיים שיש פחות עבירות רכוש, הייתי אומר שזה משקף רק פחות

תלונות, משום שאנשים התייאשו מלהתלונן. בשנים האחרונות היתה ירידת אמון

משמעותית של האזרח ביכולת המשטרה להגן עליו, להתמודד עם בעיות, לתפום עבריינים

שפגעו בו בתחום הזה. אני מוכרח לציין שהתרשמתי שיש גישה חדשה. עם האמון - תעלה

גם היוקרה. יהיה נעים יותר להיות במשטרה, ויהיה קל לגייס כווז אדם.
לגבי עבירות המחשב, רציתי לדעת
האם יש לכם כלים להתמודד עם העניין?

שמחתי לשמוע על הגישה לגבי עבירות כלכליות. אין ספק שבעניין הזה יש צורר במחשבה

לגמרי אחרת. אני יודע שיש גם גופים אחרים שעוסקים בזה. איפה אתם מתחילים ואיפה

הם ממשיכים? אני יודע שנעשתה פעולה טובה ברשות לניירות ערר. אני חושב שהעניין

הזה של התמודדות עם עבירות כלכליות הופר לחיות חשוב מאד מבחינת ההרתעה.

הייתי אתמול בעיר העתיקה. משטרה לא תלווה ילד בן שבע שצריר ללכת לבית

הספר מהלר של חצי שעה ברגל. תלמידי ישיבה הולכים בזוגות. יש מצבה ברחוב הגיא

לזכר תלמיד ישיבה שמיהר, ולא יכול היה לחבות לבן הדוג שלו. לא ראיתי שם שוטרים.

ליד הבתים בשער הפרחים ראיתי רק מלווים, ולא שוטרים. כר בעוד הרבה מקומות. ראיתי

הרבה שוטרים מעבר לחומה, ברחוב םאלח-א-דין, אר בתור העיר העתיקה לא ראיתי

שוטרים. יש תפקידים שמשטרה לא תוכל לעשות. אני זוכר את ההסבר מהשנה שעברה,

שאמר שהיה עולה הרבה יותר להפקיד את השמירה שם בידי שוטרים. היום אני מוסיף לכר
עוד נדבר
גם אם נרד מהטיעון הכספי, יש דברים שהמשטרה לא יכולה לתת להם מענה.

אם גרים בעיר העתיקה יהודים, ב- 30 בתים מפוזרים, כאשר המציאות הביטחונית היא כפי

שהיא, אם רוצים לתת להם ביטחון מינימלי סביר, כדי שלא יחיו במצור, אין מנוס. צריכים

לעשות דברים שמשטרה לא תעשה.

אני רוצה לשאול את אגף התקציבים: בידי מונח מסמר, ומנכ"ל המשרד הוא בין
המכותבים המצוינים בו
"הגברת הביטחון בעיר העתיקה בירושלים - סיכום ראש הממשלה

מדיון בפורום ירושלים 22.7.98. אני מתכבד להביא לידיעתכם, ולתשומת לבכם, את סיכום

ראש הממשלה, בסופו של הדיון בפורום ירושלים. ראש הממשלה מסכם: לבסיס התקציב

של משטרת ישראל ייווספו 20 מיליון שקלים, להגברת הביטחון בעיר העתיקה בירושלים.

שר האוצר הודיע כי בעטיו של הסיכום הנ"ל, יגיש הצעת החלטה למצוא מקורות לתוספת

תקציב למשטרת ישראל". מדובר על ביטחון בירושלים, שעליו יש קונצנזוס.

אני, לפחות, לא אתמור בשום תקציב למשטרה אם לא תבוצע החלטה זו של

הממשלה. יש התלטה נוספת שאני רוצה לתזכיר, לנושא הר הבית. גם מהבחינה

הביטחונית, גם מהבחינה הלאומית - אם חלילה יקרה משהו בהר הבית, כל אחד יודע מה

יהיה המחיר. היתה החלטה, והשר יעדכן אותנו מה המעמד שלה - של 57 מיליון, שאמרו

שיתחלקו על שנתיים, לנושא ביטחון הר הבית. מה יותר חשוב מזה? אני מדבר על סיכומים

שכבר נעשו. אני חושב שהסכומים האלה חייבים לבוא לידי ביטוי.
חיים אורון
כתוב פה
5 מיליון שקל לאבטחה - -
היו"ר מיכאל קליינר
אז אני רוצה לשאול
האם זה בנוסף, או שזה חלק מה- 20 מיליון?
אמי פלנט
לנושא התשתיות. פרשנו מסגרת תקציבים מול מסגרת פרוייקטים. כל הפרוייקטים

הותחלו בו זמנית. כתוצאה מכה באופן טבעי, נוצרים תהליכי עיכוב. תוך העברה תקציבית

פנימית שלנו, בין השב"ס, המשטרה, והמשרד, הגענו למסקנה שאין לנו בעיה לפרוש את

העניין לעוד שנה או שנה וחצי. קבענו שהתקציב הזה לא יהיה מיועד למטרות אחרות, ולכן

הוא שוכב ככה סתם. לכן נתנו הסכמה לאוצר לראות בזה את המקור לקיצוץ, שלמעשה לא

פוגע בתשתיות בפועל, בכלל. מבחינת יישום ומימוש כל התשתיות, אין פגיעה.

הנושא השני - נושא האזרוח. יש אכן תוכנית רחבת היקף למשטרה ולשב"ס.

במשטרה סומנו 1,200 משרות לאזרוח. אנחנו נמצאים במצב שכמעט 50 אחוז מהתוכנית

התממשה.
יהודה וילק
זו תוכנית תלת שנתית.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
זה חיסכון אדיר. המשטרה רוצה בזה, כיוון שהיא מקבלת את התקנים.
אמי פלנט
מקבלים תוספת. כאשר המפכ"ל ציין "תוספת מתור התייעלות פנימית" - חלק

מההתייעלות היא האזרוח.
חיים אורון
תן דוגמה של שירותים ותפקידים שאוזרחו.
אמי פלנט
מזכירות, טבחים, נהגים, שירותי מחשב. המטה הארצי נשמר היום על ידי אזרתים.

על ידי חברת אבטחה. נושא נוסף שהוזכר פה - אבטחת מוסדות חינור. זה נושא שנשאר

כפי שהיה. לא נגענו בו. הכל עומד כמערך פעיל שנותן מענה למוסדות החינוך.

לגבי עבודה בשכר - כשמה כן היא. שוטרים שעובדים בשכר מקבלים את הכסף

הזה. יחד עם זאת, נעשתה עבודה יסודית שלא נעשתה שנים במשרד, בהנחיית השר.
אברהם שוחט
אני רוצה להבין- מה הפרוצדורה. מי ששומר שמגרש כדורגל, מקבל את שכרו

בעבור השמירה ישירות?
אמי פלנט
לא. התשלומים מתבצעים דרך השירות במשטרה. בתלוש המשכורת.

נעשו פה שינויים מרחיקי לבת. הוגבלה במות השעות לשוטר לחודש. היו שוטרים

שעבדו בשכר.
אברהם שוחט
אבל איו שעות נוספות במשטרה.
אמי פלנט
לעתים הם עבדו על חשבון הפגרה שלהם. הוגבלה כמות השעות לחודש. הורדנו

את השכר, ועוד כהנה וכהנה דברים שקשורים לשבר, באשר חלק מהכסף לא מגיע לשוטר,

אלא מיועד לכל מיני טיובים במשטרת ישראל, כגון, למשל, ייעוץ משפטי לשוטרים, שזה

דבר שהוכנס לביצוע רק לאחרונה.
אברהם שוחט
אם יש לי אירוע ואני מעוניין באבטחה, האם אקבל?
עמוס עזאני
לא. איש פרטי לא יבול לקבל אבטחה.
אמי פלנט
יש מיונים ברורים.
אברהם שוחט
ומה עם האבטחה שניתנת לחברות הביטוח - זה ציבורי?
יהודה וילק
זו לא עבודה בשכר. הדוגמה הטובה ביותר לעבודה בשכר היא משחקי הבדורגל. זו

פעילות שיטור באירועים מסוימים. ישנם תקנים למימוני חוץ. החל בצה"ל שמממן את מג"ב

ביהודה ושומרון ועזה, דרר הביטוח הלאומי, דרר משרד החוץ בנושא מימון אבטחה

לשגרירויות, ודרר איגוד חברות הביטוח, שמממן תקנים למשטרה.
חיים אורון
יש לך 350 מיליון כאלה.
אברהם שוחט
זה לא אומר שזה בא מזה.
יהודה וילק
אלה דברים שונים. זה מימון תקני חוץ, ויש ב- 1,500 תקנים שממומנים על ידי

גורמי חוץ. יש שמירה על מתקנים ביטחוניים, וזה נקרא "אבטחת מתקנים", שמירה בביטוח

הלאומי ועוד דברים רבים. יש סיוע בכל מיני דברים, במו, למשל, בהוצאה לפועל. זה תקן

שמותנה בהכנסה.
אברהם שוחט
הביטוח הלאומי יכול לקחת לצורך השמירה חברת שמירה.
יהודה וילק
בעבר זו היתה עבודה בשכר. היה דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה, והוחלט שמין

הראוי שהביטוח הלאומי יממן את התקן לשוטרים, ולא יקבל עבודה בשכר. זו החלטה

משפטית. אם אתה כאדם פרטי מכקש אבטחה - לא תקבל. כל בקשה נבדקת משפטית, האם

היא ראויה או לא, ויש קריטריונים מאד ברורים.
אמי פלנט
בנושא המתמידים - העניין מתבצע ומתרחב. יש לנו היום כ- 67 בסיסי מתמיד, מעל

ל- 3,000 מתנדבים במגזר החקלאי, עם דגש על מתחם קו התפר. יש הנחיות מאד ברורות

של השר לביטחון פנים לעודד את העניין. אנחנו ממשיכים להשקיע תקציב של מספר

עשרות מיליונים מידי שנה. כל בסיס כזה עולה לנו 250 אלף שקל לשנה. התוכנית לגידול

היא של 10 בסיסים נוספים.
יהודה וילק
בנושא גניבות הרכב - אנחנו כרגע עושים פעילות גדולה מאד של מיפוי כל

המוסכים. אנו עוברים בכל מוסר. התקבל הצו שאוסר יבוא חלקי חילוף מתמומי יהודה

שומרון ועזה לתחומי ישראל כהוראת שעה. יש על שולחנה של הכנסת הצעת חוק לסימון

חלקי חילוף, שייכנס לתוקף בעוד שנה. זה חלק מסגירת המעגל של המלחמה בגניבות

הרכב.

לגבי גיוס למשטרה, אין לנו היום בעיה לגייס כוח אדם. זה לא רק בגלל המצב

הכלכלי, זה תהליר שהתחיל כבר לפני כמה שנים. 90 אחוז מאלה שפונים ללשכות הגיוס

הם חברים של כאלה שכבר משרתים. שוטרים מביאים בני משפחה, בנים וכן הלאה. חיפשנו

34 תובעים, עורכי-דין, וקיבלנו 500 פניות. אפשר, כמובן, לומר שזה בגלל עודף עורכי

הדין בשוק, אך זה מעבר לזה. 100 אחוז מהמשתחררים מג"ב מבקשים לחתום קבע.

יש לנו כרגע שתי יחידות ייחודיות. האחת היא ברמת המטה הארצי, והאחת היא

החקירה לחקירות הונאות, שמתמחה בנושאי המחשוב. על הפרק - הקמת מפלג ביחידה

לחקירת הונאות לטיפול בעבירות מחשב. אני מניח שהנושא יעסיק אותנו יותר ויותר.

הקמנו ב- 98 מפלג עם 18 תקנים לטפל בעבירות כלכליות. מי שעומד בראש המפלג הוא

איש משטרה שהיה מושאל לרשות להגבלים עסקיים, היה ראש יחידת החקירות שם, וחזר

אלינו. ישנו ממשק בין עבירות מס הכנסה, מע"מ, הרשות לניירות ערר והגבלים עסקיים,



וחקירות כלכליות במשטרה. אנחנו בראשיתה של עבודה לפי בקשתו של שר האוצר, לראות

אם אפשר איפה שהוא לחבר, ולהקים משהו משותף.

בנושא אבטחת בתי הספר, אני מוסיף לעניין גם את אבטחת התחבורה הציבורית.

אני אומר כאן אמירה קטגורית - 100 אחוז מהמשאבים שהתקבלו לצורר זה נמצאים בשטח.

מדובר בכמה מאות תקנים.

לגבי מדד הביטחון האישי - אין ויכוח. כל מי שאומר שיש תחושה של ירידה

בביטחון האישי צודק. אם שמתם לב לכיוונים שאנו הולכים בהם, חלק מהם נועדו להחזיר

את תחושת הביטחון האישי. מסקרים עולה שאנשים מודאגים יותר מהתחום הפלילי מאשר

מהתחום הביטחוני, אר תלוי איפה. ירושלמי חושש מפיגועים יותר מאשר תושב רעננה, זה

ברור.

לגבי נושא העיר העתיקה. היום על כל דונם מרובע יש שם 450 תקני משטרה. אני

מסכים ששוטר לא ילווה תלמיד בית ספר, והרבה יותר זול שייעשה את זה מאבטח, כאשר

אנחנו מפקחים ומתאמים. מדובר ברובע המוסלמי, על אותם 30 בתים של משפחות שגרות

שם.

בנושא התנועה, והוצאת הנושא החוצה - משטרות עירוניות היא סוגיה קשה, לא

ישימה לשיטה שלנו, לא טובה. אי אפשר להשית את הבעיח על הרשויות העירוניות. מצד

שני יש היום פרוייקטים משותפים, שכוללים מתן סמכויות לפיקוח עירוני בצורה מבוקרת.

ערכנו פרוייקט כזה ברעננה ובראשון לציון. התוצאות טובו7ת, ואנו נרחיב את זה למקומות

אחרים.
עמוס עזאני
יושב הראש העלה את נושא העובדים הזרים, ואתמול השר ענה במליאה. לגבי

נתונים - אין צורך לחזור עליהם, אני רק רוצה להעיר מספר דברים. צריך לזכור שעד לפני

כמה חודשים היתה מכסה מסוימת שנקבעה, וזו לא מדיניות שלנו בכלל, אלא מדיניות

בין-משרדית. הוגדלה המכסה של זרים שהוחלט לעסוק בגירושם. שב"ס, בין היתר, הקצה

מתור המתקנים שלו אגף מיוחד לטובת העניין הזה. זה אגף מעולה, אלא מה? במכסות

ובכמויות שגורמי משרד העבודה ומשטרת ישראל מבצעים במסגרת מדיניות האכיפה הזו,

אין ברירה. אם מחר יחליטו להגדיל את המכסה, אין מתקנים ואף אחד לא מסוגל לבנות

מתקנים תור חודשיים. היתה על כר כתבה נבזית, ועוותו שם דברים. הדברים אינם כפי

שנראו בכתבה.
יצחק כהו
אני מגיע מסיור בעקבות הכתבה. כדאי שחברי הוועדה יידעו: בסר הכל השהייה

הממוצעת שם היא שבועיים, עד לתום הליכי הגירוש. הם מקבלים תנאים לא פחות טובים

מאשר חיילי צה"ל שנמצאים באוהלים בשדה. תנאי המזון שלהם סבירים לחלוטין. הם

מקבלים יחס טוב, יש שם מתקן לסיגריות, מתקן למשקאות. כל הכתבה היתה מבוימת.

חייבים להזים את הדברים האלה.

מאידר - מדוע שלא יחשבו על חלופה? הרי אחזקת העצורים האלה עולה כסף בכל

מקרה. אפשר, אולי, לשכור מלון לצורר כך.
עמוס עזאני
ולהפוך אותו למתקן כליאה? אנמנו הרי מחזיקים אותם במתקני כליאה. השב"ס

מתעסק רק עם מתקני כליאה. אם מדובר על מתקנים אחרים - שיחליטו שגורם אחר מחזיק

בהם, ולא השב"ס. השב"ס לא יעמוד על כך שהוא זה שיחזיק את אותם עצורים אצלו.
השר לביטחוו פנים אביגדור קהלני
בעניין גניבות הרכב, אני רוצה להוסיף ולומר שאנו מודעים לבעיה, אנחנו נלחמים

בה ומנסים להתגבר. בנושא קו התפר - יש מהפכה. הועברו לקו התפר חטיבות מג"ב וכל

ההערכות שם היא שונה. הוקמו מכשולים, לא היה דבר כזה קודם לכן. הכל נערך מחדש.

הוקמו יחידות, הוקמו בסיסים,. אני רואה את קו התפך כחלק מההפרדה בינינו לבינם.

בנושא המשמר האזרחי, מתמידים וכן הלאה - יש פה עליה מאד גדולה בהתנדבות.

אמנם הותקפתי באופן אישי שאני מעודד את הדבר הזה. אני חושב שהכיוון הנכון בכלל

מבחינה מוסרית היא שאדם יתנדב לטובת המדינה. זה לא יזיק לאף אחד מאתנו לתרום

מעצמו. בפשיעה תטפל המשטרה, אך גם לקהילה יכולה להיות תרומה.

לגבי תחושת הציבור - יש בה עליות וירידות בהתאם לכותרות. אני מקווה

שהתחושה תשתנה כאשר נתחיל להציג את הנתונים. בהחלט כופפנו את הגרפים שטיפסו

כלפי מעלה. בשנה הבאה יראו, לדוגמה, שיש חשיפה של כמות גדולה מאד של סמים

במדינת ישראל. יאשימו את המשטרה, אך זה לא משקף את העובדות. המשטרה ערכה

פעילות מקיפה, והגיע למקומות אליהן היא אף פעם לא היגיעה, ולכן ייראו עליה גדולה

מאד בתפיסת סמים. אותי מעניינים פרמטרים אחרים, כמו - תוך כמה זמן משטרה תופסת

חשודים ברצח, אונס וכן הלאה, ושמה אותם בבתי הסוהר. זה קנה המידה שלי לעבודה

נכונה של המשטרה.

בנושא של מזרת ירושלים צריך להיות עדכני. כמות השוטרים שם היא הכמות הכי

גדולה שיש ביחס של שוטך מול דמוגרפיה. אנחנו מחליטים איפה השוטרים ממוקמים, איך

הם פרושים בשטח - בזה אנו שולטים. התקציב הוא תקציב שמגיע כרגע ממשרד השיכון.

לא איכפת לי שיעבירו את התקציב אלי.
היו"ר מיכאל קליינר
מזה אפשר להתרשם שלא צריך את ה- 20 מיליון האלה?
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
לא, למה? לא אמרתי.

אני רואה דברים ברמה הלאומית. אני אומר לכם כאן מה שאני אומר בכל פורום -

משרד האוצר הגון מבחינת הדברים שהוא עשה מול משרדי. יש תוספת של כ- 2,700

שוטרים, עם החלפות, אזרוח ותקציבים. יש כל מיני דברים שנעשים ונעשו, וקיבלנו

תוספות. כמובן שיש לי הרבה טענות, ובקשות לתוספת, אך אם לומר בהגינות הרי שדברים

נעשו. ה- 20 מיליון האלה, יש לגביהם סיכום של ראש הממשלה. זה יהיה בסוף. יש

מאבקים כרגע, לגבי 57 מיליון שמתייחסים להיערכות לשנת האלפיים בהר-הבית. ראש

הממשלה סיכם את הדיון בכך שהוא מקבל את התוכנית של המשטרה, ואמר שתהיה פגישה

בינו לביני עם שר האוצר, והעניין ייסגר. זה כרגע נמצא בהליכים. יש בעיה של ביטחון

בירושלים, ואנו מטפלים בנושא הזה. יש תוכניות מסודרות לגבי מה צריך ואיפה.



לגבי הרכוש - הפלשתינאים גונבים לנו מהמדינה, ורוצים לגנוב גם את המדינה.

אנחנו נלחמים נגד זה. הם אינם משחפים פעולה כרגע, עובדתית. הם יכולים לבלום את

הגניבות. צריך לזכור את זה.

בנושא העובדים הזרים, אנוזנו מקום שמלין אותם. פתחנו אגפים והתארגנו לכר.

בסר הכל העובדים הזרים מתקבלים אצלנו בצורה הומנית. אני מעדיף לראות אותם

בארצות מוצאם, ושפלשתינאים יעבדו במדינה. כר בונים מערכת יחסים בין שתי מדינות.

צריכים לראות יותר מהם עובדים כאן, ולא את הזרים, שמספרם מגיע ל- 60 אלף בתחנה

המרכזית בתל-אביב.

לגבי נושא שחרור האסירים שהעלה חבר הכנסת אברהם שוחט - עובדתית סוכם על

750 משתחררים, מתוכם 550 פליליים. אלה מספרים שהועברו על ידי ב- 3 בלילה לראש

הממשלה כאשר הוא היה שם. כרגע יש ויכוח אם אמרו את זה, כן או לא. כאן זו כבר

תפיסה שונה. אני רוצה לומר בזהירות. סוגיית שחרור האסירים היא בסערה כרגע. אפשר,

לדעתי, להגיע לגמישות יתר בסוגייה הזו, ועדיין לעמוד במספר עקרונות שקבענו לעצמנו.

גמישות היתר הזו יכולה לרצות חלק מהטענות. אפשר לעמוד, פחות או יותר, באותם

קריטריונים, בשינוי קריטריון כזה או אחר, שאפילו השב"כ מסכים אתו. שינוי הקריטריונים

מחייב איזשהו דיון בקבינט, אר לדעתי אפשר לעשות את הדבר. יכול להיות שזה ייתן איזה

פתרון מסוים.

אני מקווה שביקור הנשיא קלינטון יעבור בשלום, כי אנו גם אחראים על האבטחה

שלו. אנחנו ערנים למה שקורה בבתי הסוהר, השביתות וכן הלאה.

המטלות על המשרד הן מאד כבדות ומורכבות, ונדמה לי שאנו עושים את העבודה

שלנו כמו שהציבור מצפה מאתנו. אני רוצה להודות גם לנציב וגם למפכ"ל שנמצאים כאן.

שניהם, וכל הצוותים, עושים עבודה טובה מאד. יש פה מהפכה שקטה בשני הגופים האלה,

שהולכת ככיוון הנכון. יש אנשים עם הרבה מוטיבציה, עם חשיבה לטווחים ארוכים,

ורואים את ההישגים. אני מקווה שגם הציבור יראה אותם.
טל נוימן
מה שהשר אמר מקובל עלי, ואשלים כמה הערות נקודתיות. העברנו לפני מספר

שבועות פניה למשרד השיכון לתוספת תקציב לנושא השמירה במזרח ירושלים. הקצאת

סכום נוסף מעבר לקיים מחייבת הצבעה על מקור, ואז אנו חוזרים למקורות, שהם משרדי

הממשלה. כדי להימנע מריטואל של "נקצץ" ו "איפה נקצץ", אני חושב שהמתכונת הנכונה

היא שהמשאבים המוקצים כיום לנושא האבטחה במזרח ירושלים והעיר העתיקה הם הרבה

מעבר לסכומים שציינת. הסכום הזה, 20 מיליון שנקבע במקרה, הוא לא מייצג. הסכום

שמושקע הוא גבוה בהרבה. ניתנו תוספות למשרד לביטחון פנים, וצריר לדון פרטנית איר

לסמן את המקורות הייעודיים.
היו"ר מיכאל קליינר
אנחנו נמשיר להיאבק כדי שהתוספת הזו תתקבל. תודה רבה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15

קוד המקור של הנתונים