ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/12/1998

הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 50) (תמריצים למפעלים בקיבוצים); צו היטלי סחר (היטל היצף על יבוא לוחות מ. ד. פ. מאיטליה, ארה"ב, גרמניה ופורטוגל) התשנ"ח - 1998; צו המכרות (מסים) (תיקון), התשנ"ט - 1998; צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) (תיקון), התשנ"ט-1998; צו מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (התליית תחולתם שלל סעיפים 4 ו- 5), התשנ"ט - 1998; צו ניירות ערך (הגבלות בעניין ניגוד ענינים בין חברה רשומה לבעל שליטה בה) (אי תחולה על התקשרות בסוגי עסקאות שבין בנק בהסדר לבין המ

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 332

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, י"ד בכסלו התשנ"ט (3 בדצמבר 1998). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה;

מיכאל קליינר - מ"מ היו"ר

חיים אורון

ישראל כץ

זאב בוים

צבי הנדל

יצחק כהן-

אופיר פינס-פז

אברהם שוחט

שלום שמחון

מוזמנים;

נכסים מ.י.;

מאיר יעקובסון

תמר הקר

מס הכנסה;

מ. קפוטה

גרי אגרון

נלי מונין

תמר לומברוזו

משרד התשתיות הלאומיות;

אילנה לוין

רות פרנקוביץ
משרד התמ"ס
אריה בר

ר. מייזלס

צ. מילשטיין

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

לשכת המסחר;

בני בירמן

אביגדור דורות

איציק כבביה

מפעל מ.ד.פ.;

דוד קרמרמן

נתי -זכאי - מנכ"ל

איתן אפשטיין

שייקה בן-גל

ח. סמולר

משה מקדי - ארגון יצרני רהיטי עץ



יועצת כלכלית; סמדר אלחנני

יועצת משפטית; אנה שניידר

מזכיר/ת הוועדה; איוור קירשנר

קצרנית; לאה קיקיון

סדר-היום; 1. צו ניירות ערך (הגבלות בעניין- ניגוד עניינים בין חברה רשומה

לבעל שליטה בה) (אי-תחולה על התקשרות בסוגי עסקאות שבין בנק

בהסדר לבין המדינה)

2. צו המכרות (מסים) (תיקון)

3. חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מסי 50) (תמריצים למפעלים בקיבוצים)

4. צו מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (התליית תחולתם של סעיפים

4 ו- 5)

5. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת)

(תיקין מס' 3), התשמ"ט - 1989 (תיקון)

6. תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות)

7. צו מס הכנסה (קביעות תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) (תיקון)

8. צו היטלי סחר (היטל היצף על מ.ד.פ -

Multi Density Fiberboards - מאיטליה, ארה"ב, גרמניה ופורטוגל

מאיטליה, ארה"ב, גרמניה ופורטוגל



צו ניירות ערך (הגבלות בענין ניגוד ענינים בין חברה רשומה לבעל שליטה בה)

(אי תחולה על התקשרות בסוגי עסקאות שבין בנק בהסדר לבין המדינה), התשנ"ט- 1998
היו"ר מיבאל קליינר
שלום לבולם, אני פותח את ישיבת הוועדה, ומברך על הצטרפותו לוועדה של חבר

הכנסת ישראל כץ, שמחליף את חבר הכנסת פיני בדש, שהחליט להקדיש את עצמו לעומר.

אני חושב שזכית, חבר הכנסת ישראל כץ, שבבואר לכנסת הצטרפת לוועדה הכי מעניינת

ועם כל הצניעות - ועדה חשובה, שבה נעשים דברים משפיעים וחשובים.

הנושא הראשון על סדר היום הוא צו ניירות ערך - הגבלות בענייו ניגוד עניינים בין

חברה רשומה לבעל שליטה. נמצא כאן מנכ"ל נכסים מ.י., מאיר יעקובסון, ועורכת הדין

תמר הקר, שיופתה על ידי הממשלה להביע את עמדתה.
מאיר יעקובסון
בנק דיסקונט נמצא כרגע בעיצומו של הליך מכירת השליטה. כזכור הוא בבעלות

של המדינה בכ- 60 אחוז. מכוח זה, יתרת המניות היא: כ - 13 אחוז בידי I.D.B ויתרת

המניות היא בידי הציבור בבורסה, ב- 27 אחוז. במהלך מכירת השליטה, וכחלק מן

המסקנות מהפעמים הקודמות, יצרנו מתבונת של הליך הרבה יותר מהיר כדי שמשקיעים

בסדר גודל כזה לא ירותקו להליך במשך תקופה ארוכה, שיכולה להיות יותר משנה. זה

הצליח בהליך של בנק הפועלים. שינינו את הסכם שיתוף הפעולה שקיים בין נכסים מ.י.

והמדינה לבין הבנק, בכל מה שנוגע להליך מכירת השליטה. יש קטע שנוגע למסירת המידע

למשקיעים המעונינים לקנות. בהתחלה בנק ישראל בודק את המועמדים. אחרי תקופת זמן

מסוימת, ואם הוא השתכנע שמדובר במועמדים רציניים, הוא נותן להם מעין היתר ראשוני

כדי להתחיל בבדיקות בנוהל שנקרא due diligence, לקראת נאותות של הבנק. מדובר

בקבלת מידע על הבנק.

שינוי הסכם שיתוף הפעולה בא לאפשר להם את זה לא אחרי קבלת ההיתר הסופי

של השליטה אלא אחרי שקיבלו מעין היתר ראשוני, שמדובר במועמד רציני, שיש סיכוי

רציני שהוא יוכל לקבל היתר שליטה. בצורה כזו אנו עושים את המהלך הרבה יותר מהיר,

כי הם מתחילים את נוהל הבדיקה, ובמקביל אנו עושים אתם את המשא ומתן על החוזה.

הדברים נגמרים במקביל. בתוצאה מזה הצלחנו לגמור את הליך מכירת בנק הפועלים

בארבעה וחצי חודשים, להזכירכם.

התעוררה השאלה לגבי בנק דיסקונט, בגלל הנושא של D.B.1 והמדינה. היו שאלות

בנושא, ונשמעו דעות שאולי צריך ללכת לאסיפה כללית כדי לאשר פה את הדברים האלה,

כיוון שהמדינה היא בעלת שליטה. כדי לפשט את הדברים, וכדי להתגבר על הנושא הזה,

ביקשנו את התיקון הזה לגבי אותן תקנות, כדי לאפשר את השינוי הזה בקלות, ולאפשר את

הליך בדיקת הנאותות בבנק בצורה פשוטה ומהירה.
היו"ר מיכאל קליינר
אני רוצה להבין במילים פשוטות: אם יש היום קונה, ורוצים לעשות בדיקה של-

,dued'Ji'genc מה מפריע לבנק דיסקונט לפי המצב היום, ומה יעשה התיקון?
תמר הקר
אני אציג את הנושא מן ההיבט המשפטי. חוק המניות הבנקאיות שבהסדר מחייב

את הבנקים לשתף פעולה בתהליך המכירה, על פי הסכמים שנחתמו או שייחתמו בין נכסים

מ.י. והממשלה, לבין הבנק. קיימים הסכמים ישנים עוד מהתקופה שבה נעשה הליך



השוואת המניות והתחיל כל תהליך ההפרטה של הבנקים, של מתכונת של שיתוף פעולה.

ההסכם הזה קיים. אנחנו רצינו להכניס בו תיקון קטן שמקדים את השלב שבו מעריכים,

מטעמם של הקונים, יכולים להתחיל לקבל אינפורמציה מהבנק. זה מחייב איזשהו תיקון

בהסכם הקיים. התיקון הזה מקובל על דירקטוריון בנק דיסקונט, ולא היתה להם הסתייגות

לגופו. המעריכים חותמים על הסכמי סודיות, על מנת שלא תהיה פגיעה בסודיות בנקאית,

וכר הלאה, וההליר הוא מסודר ומקובל.

התעוררה שאלה של ההליר הפורמלי - איר מאשרים תיקון הסכם כזה. המדינה,

לעניינים מסוימים, היא בעלת שליטה בבנקים. היא לא מתערבת בניהול השוטף, לא ממנה

דירקטורים באופן ישיר, אלא באמצעות המנגנון המורכב הזה של ועד ציבורי. דווקא לעניין

מכירת המניות מותר למדינה להתערב. עניינים מסוימים של תקנות ניירות ערר - עסקאות

בין בעל שליטה לבין מברה מחייבות שעסקה חריגה, בין בעל שליטה לחברה, טעונים

אישור של ועדת ביקורת ואסיפה כללית. הבנק רוצה למען הזהירות, ולמען הסר ספק

להיצמד לתקנות, ולאשר את העניין באסיפה כללית. באסיפה כללית המדינה לא יכולה

להשתתף, כי היא זו שרוצה להתקשר. חשבנו שלא נכון שנושא שיתוף הפעולה, שהוא אבן

יסוד בתהליך המכירה, ומחויב מכוח תוק המניות, יחייב את רצונם הטוב של D.B. 1 או

הציבור.

התקנות הללו עצמן אומרות שהן לא חלות על התקשרות בעסקה חריגה בין חברה

רשומה בשליטת הממשלה לבין חברה אחרת בשליטת הממשלה. כלומר: בין שתי חברות

ממשלתיות, התקנות לא חלות. לגבי עסקה בין חברה רשומה בשליטת הממשלה לבין

המדינה התקנות אמרו ששר האוצר רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת הכספים, שהתקנות לא

יחולו על העסקה האמורה או על סוגי עסקאות חריגות. לפי ההוראה הזו בתקנות, אנו

מבקשים להתקין את הצו שיאמר שהתקנות לא יחולו על התקשרות בעסקה חריגה בין בנק

שבהסדר, לבין המדינה - במישרין או באמצעות חברת נכסים - שעניינם שיתוף פעולה

כמשמעותו בחוק המניות הבנקאיות. כאשר רוצים לעשות הסכם, או תיקון להסכם, לא

יהיה צורך לעבור את ההליר של אישור האסיפה הכללית. זו הבקשה שלנו.
מאיר יעקובסון
גם בבנק דיסקונט חושבים שאולי אין צורר, אבל מחמת הזהירות חשבו לעשות כר,

והא ראיה, שבבנק הפועלים עשינו את שינוי הסכם שיתוף הפעולה בלי שום מנגנון אחר.
חיים אורון
אין לי בעיה עם הבקשה הזו לגופה. היא נראית הגיונית. זו הזדמנות לשאול את

מאיר יעקובסון שאלה, שעלתה בכותרת מאד גדולה בעיתון, השבוע. האם אין כאן איזה

שיקול שקשור בשאלת שוויו של הבנק והערכה מה אפשר לקבל ממנו בתקופה הזו? האם זה

דבר נכון לעשותו? זה בנק שעבר הרבה מאד משברים. האם אנחנו לא מוכרים, בעצם,

סחורה לא כל-כך טובה במחיר נמוך?
היו"ר מיכאל קליינר
זה ירד מתחת להלימות ההון?
חיים אורון
כן. אני לא רוצה לקלקל את המכירה עכשיו בעודף דיבורים, אר מה שיוצא הוא

שאולי זה לא המצב הכי טוב למכירה. פעם היתה גישה שאמרה, שבקשר למכירת נכסי

המדינה, לא המחיר חשוב אלא העיקרון. היות ופה אנחנו לא במגרש של העיקרון, אלא

במגרש של המחיר - ?- בקשר למניות הבנקים, החוק של גדליה גל לא תופס. זאת אומרת,



אנחנו צריכים לאשר בסוף את המכירה. במקום שיביאו את העניין לוועדה בסוף, אולי יש

מקום לקיים חילופי דברים.
אברהם שוחט
אני לא זוכר אם היה צריך את אישור הוועדה או לא. מה אתם מציעים למכירה

ובאיזו צורה? שאלה שניה- מה קורה עם דיסקונט - מרכנתיל. איפה העניין עומד? יש

החלטה למכור. בזמנו, הכרחנו אותם לקבל החלטה למכור. איפה העניין עומד ביחס לבג"ץ

של שרייר? איך העניין נראה היום מבחינת השווי כלפי ההון העצמי? מה המדיניות כלפי

רקאנטי, בעניין הזה?
היו"ר מיכאל קליינר
אני מודיע קודם כל, שהבקשה אושרה, בהיעדר התנגדויות. נעבור לדיון.
מאיר יעקובסון
אענה על השאלות. קודם כל - לגבי מרכנתיל. להזכירכם, קיימת החלטת ממשלה.

החלטה זו לא שונתה. התקיימו לאחרונה מספר דיונים במשרד שר האוצר. בתור חוזה

המכירה אמורה להיות הוראה שמחייבת את הרוכשים לבצע את מכירת בנק מרכנתיל.
אברהם שוחט
וזה לא מתבצע בגלל הבג"ץ?
מאיר יעקובסון
לא. אמרתי להפך.
אברהם שוחט
למה המכירה של מרכנתיל לא התבצעה עד עכשיו?
מאיר יעקובסון
בשעתו נבנתה תוכנית מכריה מפורטת, והיתה כוונה לבצע אותה באמצעות זה

שהבנק ממציא מעין מכרז, אבל היו ספקות לוועדה שבראשה עמדה שופטת, ולאחרים.

הספקות היו בדבר ההשלכות המשפטיות של צעד כזה, שיכולה להיות כאן אי ודאות עם

קניה תלויה. לכן זה נדחה.
אברהם שוחט
לפי דעתי, היועצת המשפטית לשעבר של האוצר היתה בדעה שאין בעיה.
תמר הקר
היו ערים לכך שיכול להיות קושי בגלל התביעה של שרייר. התביעה היא לא

בבג"ץ, אלא בבית המשפט המחוזי. היא עדיין לא התבררה.
אברהם שוחט
היה באוצר שכאילו שר האוצר מגיע לאיזו שהיא פשרה.
תמר הקר
היו שיחות, אבל לא היתה פשרה.
מאיר יעקובסוו
הנושא הזה ייפתר בהליר המכירה. בנושא של שרייר - מתקיימים אתו דיונים כל

הזמן, באמצעות צוות של נכסים מ.י. וצוות שלו. אנחנו מקווים שבשבועות הקרובים נגיע

למודוס שיפתור את הנושא הזה. כר הדברים נראים כרגע, אין טעם להיכנס לפרטים.
היו"ר מיכאל קליינר
אין לי ספק שוועדת הכספים עוד תבלה שעות ארוכות בענייני בנק דיסקונט.
מאיר יעקובסון
הדגשתי מספר פעמים, והנושא הזה עלה גם ערב מכירת בנק הפועלים - מכירת

גרעין שליטה, ומכירה של "סתורה" פיננסית, אם באמצעות הצעת מכר, ואם במחיר של

מניות סחירות בבורסה, מדובר כאן בשני שווקים שונים, שתי שיטות מכירה שונות, ושני

קהלי יעד שונים. אין שום קשר, אולי רק מזערי, כמחיר סף, ריצפה - בין המחיר של מניה

סחירה בבורסה, לבין המחיר שבו נמכרת חבילת שליטה בחברה. הדוגמאות הן העסקה

שהיתה ב "אוסם", או העסקה שהיתה עכשיו ב "גרניט הכרמל".

הנקודה ברורה. אין שום קשר. המחיר בבורסה הוא מחיר שמשקף מתיר של משקיע

פיננסי, שקונה נכס, ואין לו שום מעורבות בניהול ו/או בשליטה, ו/או בהשפעה על ההווה

והעתיד בטווח הבינוני והארור של הפירמה. הוא קונה והוא משווה אח זה למחירים של

סחורה דומה, דהיינו, של סקטור המניות הבנקאיות. להזכירכם, גם "מזרחי" כרגע, עם

תשואה הרבה יותר גבוהה, נסחר במחיר שהוא בסדר גודל דומה, כ- 65-70 אחוז מההון

העצמי. היינו בעיצומו של הליר מכירת בנק הפועלים עם 80 אתת מההון העצמי, ומכרנו

אותו, בסופו של דבר, ב- 25 אחוז מעל ההון העצמי. יש פה שני דברים שונים. שני מחירים

שונים. לכן, מחיר הבורסה לא מהווה אינדיקציה לעניין.

יותר מזה. התהליר, בסופו של דבר, בא לאישורכם. העסקה באה לאישורכם,

בתוזה. איך אנחנו מבצעים את זה? במקביל ל- due diligenceשל הקונים, אנחנו מבצעים

שתי הערכות שווי שלנו, לפי אותם כללי משחק. אנחנו מקבלים לפחות טווח של הערכת

שווי. בבנק הפועלים, לשמחתנו, הצלחנו לגמור את העסקה במחיר שהוא בקצה העליון של

טווח הערכות השווי שהיה לנו. ודאי שאנו מקיימים דיון אצלנו באיזה מחיר סף אנחנו

נרצה לבצע את העסקה, אבל טווח הערכת שווי הוא הקטע של השווי הרלבנטי לרוכש

גרעין שליטה, לא מחיר הבורסה. מחיר של קונה אסטרטגי, מה הוא יוכל לעשות בחברה

הזו, לאיפה הוא יוכל להביא אותה - השווי הרלבנטי לגביו הוא השווי שנמכר בהערכת

השוק. גם אנחנו נקבל הערכה כזו, ואנחנו משתדלים למקסם את השווי שאנחנו מקבלים



במסגרת הטווח שאנחנו מקבלים בהערכת השווי. הצענו 30-53 אחוז, משום ש - 59 אחוז,

כולל מניות שמיועדות לעובדים. לכן הצענו 30-53 אחוז למכירה.
אברהם שוחט
גם אופציות?
מאיר יעקובסון
לא הצענו אופציות בהליך המכירה. אני לא הייתי רוצה לעסוק כרגע בנושא הזה.

בעיקרון - בחוברת ההליך לא דובר על אופציות.
אברהם שוחט
מה עם רקאנטי - D.B.1 בעניין?
מאיר יעקובסון
הוא לא הגיש בקשה. בחלק מההליך היה מדובר בהתייעצות עם הממונה על

ההגבלים, אבל הוא כנראה לא מעוניין, בכל אופן.
היו"ר מיכאל קליינר
תודה, אישרנו, ונעבור לנושא הבא.



צו המכרות (מסים) (תיקון), התשנ"ט - 1998
אילנה לוין
זו, אולי, בין החקיקות הישנות ביותר במדינת ישראל. במשך השנים התפתח סיבור

של אגרות בסכומים קטנים. רות פרנקוביץ, שנמצאת כאן אתנו, בילתה שעות רבות בניסיון

לדייק בסכומים קטנים מאד, שלא שיקפו שום דבר. הגענו למסקנה שצריכים לפשט את

שיטת האגרות, כי מדובר באגרה ולא בסכום העיקרי שבעל הזכות משלם למדינה, שהם

התמלוגים. אם מדובר בחול ואבן, התמלוגים משולמים למינהל מקרקעי ישראל, ואם

מדובר בפוספטים, התמלוגים משולמים לממונה על המכרות. גם נושא התמלוגים נמצא

היום בבדיקה רצינית.

כל המטרה שלנו היתה לפשט את השיטה כדי שיהיה קל ליישם את הדברים.

הסכומים שנקבנו בהם פה הם כנראה קצת יותר גבוהים ממה שרובם משלם היום, אך

המטרה היתה, באמת, שהטיפול בענין לא יעלה בסדרי גודל על הסכום שיתקבל.
חיים אורוון
מה הנפח של כל הסיפור הזה?
רות פרנקוביץ
יש 180 מחצבות פעילות.
יצחק כהן
זה כולל כורכר?
רות פרנקוביץ
כן.
חיים אורון
זה יהיה 180 כפול 3,000?
אברהם שוחט
זה לא התשלום למינהל, זה רק עבור הרשיון.
אילנה לוין
זה רק עבור הטיפול במשרד התשתיות.
היו"ר מיכאל קליינר
גם כך, לצערי, יש מכרות לא חוקיות. בזה לא אתם מטפלים.
אילנה לוין
אנתנו גם שותפים כטיפול בזה, ויש עכשיו הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה,

שלא לתת רשיונות למתצבות בלתי חוקיות.
סמדר אלחנני
איר מחצבה לא חוקית יכולה לקבל רשיון?
אילנה לוין
הבעיה של המחצבות הלא חוקיות זה בעיות של תכנון ובניה. לחלק גדול מהם אין

היתר בניה שצריכים למחצבה. עד עכשיו המינהל, שזו הקרקע שלו, התעלם מכר. זה

יופסק. מחפשים דרך לזרז ולהקל על שיטת הרישום במחצבות, ושיפסיקו את הכרייה ללא .

רשיון. בנוסף לזה יש כעיה של גניבת חול. זו בעיה של המשטרה. אנחנו משתדלים לעזור

ככוח מקצועי, בעיקר מנסים לשכנע את המערכת המשפטית להחמיר בעונשים.
אנה שניידר
יש לי הערה משפטית. יש בידי הצו המקורי, ויש בו כמה תוספות. אתם מטפלים רק

בשתי תוספות. נשארים שם כל מיני דברים ארכאיים כמו, למשל: "מיסוי הוצאות הובלתה

של פלוגת המודדים לשטח". למה להשאיר את זה?
היו"ר מיכאל קליינר
אתם הרי לא מגיעים לוועדה בכל יום. אם כבר עושים סדר, ואת ציינת שמדובר פה

בפקודה עתיקה - למה לא לנקות גם את הדברים האחרים שבפקודה?
אילנה לוין
ניקינו את כל הדברים שהם רלבנטיים. לא ניסינו לעשות יותר מידי.
רות פרנקוביץ
אנחנו מטפלים עכשיו בכל פקודת המכרות. זה סיפור מאד ארור. הדבר שלפנינו

הוא דחוף יותר.
אברהם שוחט
למה בכלל צריך לטרטר את מי שעוסק בעניין, שירוץ לשלם פעם במינהל מקרקעי

ישראל, ופעם אחת פה, על הרשיון. מי צריך בכלל את העניין הזה? כל הקרקעות הן של

מינהל מקרקעי ישראל. פונים אליהם לבקש רשיון, פונים אליהם לאשר את השטח.

משלמים על כל קוב שכורים שם, בין אם מדובר בפוספט או בחול. שהם יעבירו את

הסכומים למשרד התשתיות, או לחשב הכללי. למה לטרטר את האזרחים פעמיים? למה



להשאיר את זה? מי צריך את זה, הרי מדובר בסכומים קטנים, לפי מה שהבנתי. אני מציע

לגמור את הסיפור, למען הייעול. שהכל יעבור דרר מינהל מקרקעי ישראל.
יצמק כהו
צודק. שתעסוק בזה רשות אחת.
אילנה לויו
אנוזנו לא מדברים פה על שינוי חוק. היום יש עבודה על תיק "שינוי חוק". זה

ייעשה, וייתכן מאד שיהיה איחוד בין שתי הרשויות.
חיים אורון
זה כולל את מה שקורה בשטחים?
תמר פרנקוביץ
המינהל האזרחי עוסק בזה.
היו"ר מיכאל קליינר
אם באתם והבאתם את העניין לפנינו היום, למרות שאתם עושים ניקוי כללי, אז

אני מבין שהדברים האלה דחופים. בינתיים נאשר.

אני מציע שתיקחו בחשבון, אם אפשר למנוע טרטור של אזרח שצריך לשלם לשתי

רשויות, ותנסו להגיע לסידור פנימי ביניכם על חלוקת הכסף.



הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 50) (תמריצים למפעלים בקיבוצים)
גרי אגרון
בתחילת שנת 97 ניתנו חטבות למפעלים באזור פיתוח א'. עד אז היו נהוגות

הורדות בשיעור המס, לפיהם מפעל באזור פיתוח א' יזכה לשנתיים פטור, בנוסף לחטבות

בשיעורי המס. בתחילת שנת 97 ניתנו הטבות נוספות למפעלים באזור פיתוח א'. ניתנו

שנתיים פטורות ממס, ולאחר מכן - חלים שיעורי המס על פי חוק עידוד השקעות, על חברה

בבעלות תושבי ישראל.

ההגדרה באותו תיקון, תיקון 48 לחוק, קבעה שההטבות האלה תינתנה אך ורק

לחברות, ולא ניתנו לקיבוצים. צריר להשוות את מצבם של הקיבוצים, להם יש מפעלים

מאושרים באזור פיתוח אי. מאחר ואין כאן אקט של חלוקת דיבידנד, הטכניקה שנקבעה

בהצעה זו שונה. מה שנקבע בה זה שהפטור יינתן אר ורק לגבי עודף ההשקעות על מכירות

ציוד שמשמש במפעל המאושר, מעבר לחבות רכישת הנכסים, על פי דרישת מנהלת מרכז

ההשקעות. מנהלת מרכז ההשקעות דורשת השקעה של 30 אחת מההון העצמי. כל רכישה

במסגרת הזו, אינה מזכה בהטבות, כמובן, רק עודף שעולה על אותם 30 אחוזים מזכה

באותו פטור ממס. הפטור ממס הזה יינתן כל עוד אין עודף מכירות של נכסים, על קניות של

נכסים בתקופת ההטבות. אם, לצורר העניין, הקיבוץ מכר נכסים יותר מהרכישות - על כל

הפער הזה הוא ישלם מס בשיעור של - - -
היו"ר מיכאל קליינר
מה זה "נכסים"?
גרי אגרון
"נכסים" זה נכסים קבועים שמשמשים את המפעל המאושר, במידה ויהיה עודף

מכירות על רכישות, הרי הקיבוץ ישלם על אותו עודף, כמובן - עד גובה ההכנסה החייבת

שפתורה ממס.
היו"ר מיכאל קליינר
על איזה מס אנחנו בעצם מדברים?
גרי אגרון
מס חברות. אצל קיבוץ זה לא מס חברות, כמובן, אלא בוס הכנסה. הוא אקויבלנטי

למס חברות, אותו היתה אמורה לשלם חברה שמצויה באזור פיתוח אי.
צבי הנדל
יש הרבה מפעלים בקיבוצים שהם אינם חברות?
סמדר אלחנני
הם לא מתאגדים כחברה.
חיים אורון
כאשר נקבע החוק הוא הגדיר "חברה", ולא הגדיר "אגודה שיתופית". בכל מקרה

מדובר על אזור פיתוח א' ועל הטבות בגין שינוי חוק עידוד השקעות הון באזור פיתוח אי.

נוצרה מציאות שבמפעלים קיבוציים, או מצב כמו שותפות של אגודה שיתופית של בעלי

תוכנה בקרית שמונה - הם לא יהיו זכאים להטבה הזו. זה בא להשוות במדויק את מנגנון

ההטבה שקיים בחברות, למנגנון ההטבה שקיים באגודה שיתופית. על כך עבדו רואי חשבון

משני הצדדים במשך הרבה זמן. פה זה מוגדר "קיבוצים" משום מה, אך מדובר על כל

אגודה שיתופית. לפי מה שהוסבר לי, הנוסח שמופיע כאן איננו מוציא מן הכלל אגודה

שיתופית שאיננה - -
ישראל כץ
שמחתי לשמוע את ההסבר החלקי, אך זה דורש דיון מעמיק יותר. תוספת של מילה

אחת יבולה בכלל לשנות את המהות. החוק הזה מוגדר כחוק לקיבוצים, וכבר הוליד כאן

כמה אפשרויות, לדברים דומים שעלולים שלא לקבל את אותם התנאים. הוא חריג ביחס

לחוק שכבר קיים. מעבר למושבים צריר לבדוק עוד אפשרויות, תיאורטיות או מעשיות

אחרות, כמו בית תוכנה בקרית שמונה, כפי שנאמר כאן, או כל דבר אחר. צריך להפוך את

החוק לכללי יותר ושוויוני יותר.
היו"ר מיכאל קליינר
אני זוכר שנגענו בזה. השאלה שהחברים כאן רוצים לשאול היא האם אי אפשר

להשיג את המטרה שרוצה להשיג חיים אורון עם אותה הרחבה, שכולנו רוצים בה, של דין

שווה לכולם. במקום המילים "שבבעלות קיבוץ" - לכתוב משהו אחר.
גרי אגרון
אני חושב שאפשר. בסופו של דבר אותה הטבה ניתנה כתוצאה מהפחתת שיעורי

המענק לאזור פיתוח א'. לכן אפשר, אולי, לציין: מי היה זכאי למענק של אזור פיתוח א'

לפי סעיף 40 בי, לחוק עידוד השקעות הון. לא הייתי פותח את זה לאלה שלא היו זכאים

למענק, כי ממילא יש כאן יחס ישר בין הפחתת המענק לבין אותה הטבה.
שלום שמחון
האם מרכז מזון בבאר טוביה כלול בדבר הזה?
חיים אורון
כן. ההגדרה היא: לאזור פיתוח א'.
היו"ר מיכאל קליינר
האבחנה שמציע גרי אגרון היא שבמקום לומר "קיבוץ", לומר: "מי שהיה זכאי לפני

השינוי לקבל מענק". ודאי שההגדרה הזו מכסה כל מי שזכאי למענק. זה לא מרחיב? אין

בזה בעיות?
גרי אגרון
על פניו נראה לי שלא.
זאב בוים
שיבדקו את זה.
חיים אורון
אם העניין מוסכם על כולם, חבל להביא את זה עוד פעם.
היו"ר מיכאל קליינר
בעניין הזה אנו מתורגלים בוועדות המשנה, שעוסקות בחקיקה. אנחנו מחליפים את

המלים, ונותנים זמן לניסוח. אם הכל מוסכם - לא צריך לחזור לוועדה, רק להודיע ליועצת

המשפטית שלנו, אנה שניידר. עליכם לבדוק אם אין השלכות כאלה ואחרות.
ישראל כץ
אני רוצה לדעת שהחלפת המילים פותרת את הבעיה.
חיים אורון
היא פותרת. את זה אמר איש המקצוע. הוא יבדוק את זה.
היו"ר מיכאל קליינר
אם היא לא פותרת את הבעיה, או אם אתה חושב שזה עושה איזשהו שינוי מהותי

כלשהו - זה כמובן יחזור הנה. אם זה לא עושה שום שינוי מבחינת החוק שאישרנו בקריאה

הטרומית, ואושר במליאת הכנסת - תוכל להודיע ליועצת המשפטית, וזה ייכנס לתוקף.
סמדר אלחנני
תבדוק בבקשה מה יהיו דברי ההסבר של רשות ההשקעות למשקיעים

הפוטנציאליים. היא לא מיוצגת פה, אז תבדוק אתם אם דברי ההסבר שלהם למשקיעים

הפוטנציאליים יכללו גם את האופציה הזו בצורה בהירה.
ישראל כץ
הייתי מבקש לראות את הנוסח הסופי.
היו"ר מיכאל קליינר
זו זכוחר. אפשר להביא את הנוסח לידיעת הוועדה.
גרי אגרון
באופן עקרוני - אם לא יהיה שינוי, כל מי שהיה זכאי למענק קודם לכן, יהיה זכאי

להטבה הזו.
אנה שניידר
ערב תחילתו של חוק זה?
גרי אגרון
מה- 1 לינואר, 97.

אם לא ניתנו מענקים הנושא הוא בדיון אחר לחלוטין, ולא קשור לזה. כל דבר בחוק

נתון לבחינה ולשינוי.
ישראל כץ
השאלה שלי היא כזו: מישהו חשב על בעיית הקיבוצים וניסח את החוק. זה

לגיטימי. אנחנו רוצים להרחיב, וצריך להבין את המשמעויות של הרחבה זו, מבחינה

מעשית. זה לא חייב להיות שמה שהיה אז הוא מה שיהיה עכשיו.
חיים אורון
אנחנו מדברים על תיקון.
ישראל כץ
אם בכפר דרוזי בצפון קיימת אגודה שיתופית, ומהחוק הקודם זה נשמט, שלא

בצדק. אנחנו יכולים לתקן את זה, מדוע לא לעשות את זה?
גרי אגרון
אם הם היו זכאים למענק זה ייעשה באופן אוטומטי.
ישראל כץ
ואם הם לא היו זכאים?
גרי אגרון
אם הם לא היו זכאים למענק, ממילא לא היתה כוונה לתת שנתיים פטור לאף אחד.
חיים אורון
אם הם לא היו זכאים למענק, זה יכול להיות ישוב דרוזי, זה יכול להיות קיבוץ או

מושב. אם הוא לא זכאי למענק, התיקון לא חל עליו בהגדרה של התיקון הראשוני. הוא חל

על מי שכבר היה בתוך המסלול.
היו"ר מיכאל קליינר
אין הכוונה בהצעת החוק, כפי שאושרה בקריאה ראשונה לשנות, אלא לפתור בעיה

מסוימת של מי שלא פועל כחברה, כי זה היה מוגבל לחברות. הוא עונה על אותם

קריטריונים. גרי אגרון אומר שהיות ובעבר המגבלה הזו לא היתה, לפני שהחוק הזה היה

קיים, אז ייאמר שמי שהיה זכאי קודם יהיה זכאי עכשיו. זה פתרון טכני, שכולל את כולם.

אם רוצים לעשות שינוי מהותי - זה נושא חדש. אפשר לעשות את זה, אך זה בדרך כלל לא

מקובל לקראת קריאה שניה ושלישית. בקריאה הראשונה מליאת הכנסת התייחסה לנושאים

האלה.
אנה שניידר
גם הציבור.
היו"ר מיכאל קליינר
נעבור לקריאת החוק.
אנה שניידר
יש לנו כאן שני סעיפים. אנחנו מדברים על סעיף 47 (ג) לחוק, שאומר היום כך:

"יחיד או קיבוץ, שהוא בעל מפעל מאושר, יהיה חייב על הבנסתו החייבת שהושגה

מהמפעל המאושר במס הכנסה..." לפי כל מיני חלופות שמופיעות בסעיף. אחת החלופות

היא פסקה (4) שאומרת, שאם המפעל אושר אחרי יום 31 למאי, 81, אז החיוב יהיה בשיעור

שלא יעלה על 35 אחוז, ואם חשקיע בשנת המס בנכסים קבועים שניתן עליהם פחת, לפי

סעיף 21 לפקודה, למעט רכב פרטי - בשיעור של 25 אחוז, על אותו חלק מההכנסה החייבת

של המפעל המאושר, השווה לסכום שבו - ,להשוואה בנכסים הקבועים, על התמורות

ממכירת נכסים קבועים בשנת המס.
התיקון המוצע הוא
במקום "31 במאי" יבוא: "אך לגבי מפעל באזור פיתוח א'

שבבעלות קיבוץ, שאושר עד יום 31 בדצמבר, 96". כלומר: מרחיבים את זה על מפעלים - -
חיים אורון
פה ייכנס השינוי שהציע גרי אגרון.
אנה שניידר
זה תיקון אחד. תיקון שני הוא הוספת חלופה נוספת לאותו סעיף, 47 (ג), והחלופה

הזו מופיע בפסקה 5 בהצעת החוק שלפניכם : "אם המפעל באזור פיתוח א' הוא בבעלות

קיבוץ" - ושוב, עם התיקון שיתקבל - "ואושר החל ביום 1 בינואר, 97, החיוב במס יהיה

בשיעורים הקבועים בפסקה (4), ואולם - (1) בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות

כמשמעותה בסעיף 45, תהא ההכנסה החייבת, שהושגה מהמפעל המאושר כאמור, פטורה



ממס, אם המפעל המאושר רכש בשנת המס נכסים קבועים שניתן עליהם פחת לפי סעיף 21

לפקודה, בגובה הסכום שבו עודף סבום הרכישה של הנכסים הקבועים על סכום התמורה

ממכירת נכסים קבועים בשנת המס (לתלו - עודף תרכישות)".

בעמוד הבא בטיוטה שלפניכם יש הגדרה מת הם "נכסים קבועים": "נכסים ששימשו

או שישמשו את המפעל המאושר שייצור הכנסתו, למעט 30% מנכסי המפעל כהגדרתם

בסעיף 40א ושנרכשו בחלק מתכנית מאושרת לפי סעיף 21 (19 או (2), אשר בשלה ניתנת

ההטבה בשנת מס, ואשר ניתן לגביהם מענק לפי חוק זה". זו ההגדרה של "נכסים קבועים".

אני חוזרת לתיקון: "(2) בכל אחת משנות המס שלאחר שנת המס שבה ההכנסה

החייבת של המפעל תמאושר היתה פטורה ממס כאמור בפסקה 01) ועד לתום תקופת

ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, אם עלה סכום התמורה ממכירת נכסים קבועים על סכום

הרכישה של נכסים קבועים במפעל המאושר (להלן - סכום עודף המכירות), יהא סכום עודף

המכירות חייב במס בשיעור שהיה חייב בו הקיבוץ.." או מה שייכתב במקום - ".. אילולא

היה פטור ממס לפי פסקה (1) או בשיעור של 25%, לפי הנמוך מביניהם;

הוראות פסקה זו יחולו על סכום עודף המכירות עד לנמור מבין סכומים אלה:

(א) סכום עודף הרכישות בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות כשהוא מתואם לגבי כל

אחת משתי שנות המס האמורות לפי שיעור עליית המדד בתום אותה שנת מס ועד לתום

שנת המס שבה מחויב סכום עודף המכירות. (ב) סכום ההכנסה החייבת שהיתה פטורה ממס

בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות כשהוא מתואם לגבי כל אחת משתי שנות המס

האמורות, לפי שיעור עליית המדד מתום אותה שנת מס ועד לתום שנת המס שבה מחויב

סכום עודף המכירות".

"(ב) לעניין פסקה זו - "סכום הרכישה של נכס קבוע" - המחיר המקורי של הנכס

תקבוע שלגביו יחושב הפחת לפי סעיף 21 לפקודה, ובתוספת רווח הון שלא התחייב במס

לפי סעיף 96 לפקודה, אשר נגרע מהמחיר המקורי של נכס זה;".

כאן באה ההגדרה של "נכסים קבועים" - אותה כבר קראנו קודם.

"2. (א) הוראות סעיף 47(ג)(5) לחוק העיקרי..." - זה הסעיף החדש - "כנוסחו בחוק זה,

יחולו לגבי מפעל באזור פיתוח א' שבבעלות קיבוץ שאושר החל ביום 1 בינואר 1997, ועד

ליום 31 בדצמבר, 1999, בשינויים אלה: (1) בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות

כמשמעותה בסעיף 45 לחוק העיקרי יקראו את הרישא של סעיף 47(ג)(5)(א) כאילו במקום

"בשיעורים הקבועים בפסקה (4)" נאמר בה "בשיעור שלא יעלה על 15%" . את זה צריכים

להלביש על התיקון.

"(2) בסעיף 47(ג)(5)(א)(2) לחוק העיקרי יקראו במקום 25% רק 15%". אני מזכירה -

זה בשנתיים עד דצמבר 99. "שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי להאריר

את התקופה לאישור מפעלים שלגביהם תחול הוראת סעיף זה עד לשלוש שנות מס

נוספות".
היו"ר מיכאל קליינר
יש לי שאלה טכנית. לשם מה תיה צורר בכל הפירוט הזה אם אנו לוקחים את

המפעלים האלה, ומחילים עליהם את המצב שקיים לגבי חברות?
גרי אגרון
לגבי חברות, בשלב משיכת רווח יש מס חברות וגם מס על הדיבידנד. זה מותנה

ברצונן. אם יש להן מפעלים מעורבים, הן רשאיות לא למשור מתור המסלול, אלא לחלק את

זה מתור הכנסות אחרות שלהן. במתכונת הזו אנו למעשה כופים, כי לא מצאנו טכניקה

אחרת, חלוקה מתוך ההכנסה הפטורה, ברגע שיש עודף מכירות.
חיים אורון
הבעיה היתה בגלל היותו של המפעל ענף בתוך מערכת שלמה.
יצחק כהן
למה במקום 25 אחוז יבואו 15 אחוז?
גרי אגרון
מאותה סיבה שהסברתי כרגע. באופן עקרוני, לגבי חברה, אין הכרח למשור את

הדיבידנדים מתור אותן שנות פטור, כר שברמה התיאורטית, חברה שיש לה הכנסות פטורות

יכולה למשור אותן הרבה אחרי שתקופת ההטבות מסתיימת, ורק אז היא תמוסה, בשיעורי

מס שהם קרובים מאד לשיעור שחל כרגיל על קיבוץ. בגלל שכאן אנו כופים חלוקה

מוקדמת, אז הבאנן בחשבון את אותה הפחתה בשיעור מס. עשינו את זה לשלוש שנים, כדי

שנוכל לבדוק בתקופת התהליך הזה האם צריכים אחר כך לקבוע שיעור אחר, או לחזור ל -

25 אחוז, שזה השיעור הרגיל שקבוע לגבי מפעלים קיבוציים ומפעלים אחרים, או לגבי

יחידים.
היו"ר מיכאל קליינר
לפי איזה קנה מידה?
גרי אגרוו
עשינו איזושהי הערכה. אין כאן שום דבר מדויק, ושם דבר קדוש. זה נראה לנו

סביר, לפחות לשלוש שנים. בתקופה הזו נוכל לבחון אם באמת השיעור הזה הוא שיעור

נכון.
היו"ר מיכאל קליינר
למעט העניין של השילוב של השינוי, שעושה את זה כללי יותר, ולא סקטוריאלי,

עברנו את הקריאה, ואישרנו אותה.



צו מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)

(התליית תחולתם שלל סעיפים 4 ו- 5), התשנ"ט - 1998
תמר לומברוזו
אנתנו מציעים להחלות שוב את התחולה של אותם סעיפים שעוסקים בתיאום

המלאי ומקדמות לאינפלציה במסגרת חוק תיאומים בשל אינפלציה. זה לגבי שנת המס 99.
היו"ר מיכאל קליינר
אני מביו שאין התנגדות לכך בארגונים. אושר.



תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת)

(תיקון מי 5), התשמ"ט - 1989 (תיקון), התשנ"ט - 1998
תמר לומברוזו
אנו מבקשים להאריך את התיקון שתוקן לראשונה בשנת 89, שהגדיל את שיעורי

הפחת לגבי פעילויות מסוימות, או לגבי ציוד מסוים. מדובר בציוד שמשמש בתי מלון,

הגדלת השיעורים מ- 15 אחוז ל - 20 אחוז, וציוד המשמש במפעל תעשייתי בהתאם

למשמרות שמתקיימות במפעל.

אנו מאריכים את התוקף של התקנות הללו בשנה בכל פעם, החל מ- 1991,

ומבקשים להחיל את התוקף גם לשנת 99.
היו"ר מיכאל קליינר
למה עשיתם את זה בשנת 89, ולמה אתם רואים צורר להאריר את התוקף בכל שנה?
תמר לומברוזו
בשנת 89 התיקון היה יותר רחב. בשנת 91 זה הפר להיות הארכה שמתייחסת

לפעילויות הללו, ומאז אנו שוקלים כל שנה את הנחיצות של התיקון הזה והארכתו.
היו"ר מיכאל קליינר
אני רוצה להבין טוב יותר - מה יכול לגרום, נניח, לכר שתבואו בשנה הבאה עם

משהו שונה?
נלי מוניו
זו בעצם החלטה של מדיניות, האם לבקש הטבה מסוימת שמעודדת את הפעילויות

האלה - -
היו"ר מיכאל קליינר
זאת אומרת - זו ההטבה, זה לא הפחת הריאלי?
גרי אגרון
יכול בהחלט להיות מצב שהשיעורים ישתנו, לגבי סוגים מסוימים של ציוד. כרגע

לא רואים מקום לזה. בתקופות שרוצים להאיץ רכישת ציוד, מטבע הדברים הגדילו את

שיעורי הפחת. היינו עדים גם לתקופה שבה ניתנו 100 אחוזי פחת.
זאב בוים
בפועל זו הקלה במס.
חיים אורון
כן. זו דחיית מס.
היו"ר מיכאל קליינר
למה דחייה?
אברהם שוחט
כיוון שבסופו של דבר אתה משלם אח המס.
היו"ר מיכאל קליינר
בסדר. אישרנו את זה.



תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות)
תמר לומברוזו
על פי תקנות מס הכנסה, ניתן זיכוי ממס לאותם עובדים במשמרות, במשמרת

השנייה או השלישית, במפעלי תעשייה, שעיקר פעילותם היא פעילות ייצורית. בערכים

של 1990, שאז הותקנו לראשונה התקנות, ההטבה היתה בערכים שנתיים של 40 אלף שקל.

נכון ל- 1998, מדובר בסכום של בערר 88 אלף שקל, הטבה סר הכל לכל שנה.
חיים אורון
תקרת הכנסה של 88 אלף שקל.
תמר לומברוזו
זו התקרה המרבית של ההטבה. אנו מבקשים להאריך את התקנות האלה גם לשנת

1999.
אברהם שוחט
זו לא היתה אחת ההטבות במסגרת הרפורמה? זה כנראה איתות שהרפורמה, למרות

כל ההבטחות, לא תגיע.
היו"ר מיכאל קליינר
גם אני זוכר משהו באתת התוכניות שדיבר על משמרת שנייה ושלישית.

דווקא הנושא הזה לא היה תלוי ברפורמה, והסיבה לכר היא שממילא ההטבה

מוגבלת בתקרה מסוימת, וכל הרעיון להפחית או לצמצם את הפטורים, מתייחס אר ורק

לבעלי הכנסות מאד גבוהות. לא התכוונו לגעת בנקודה הזו.

בכל מקרה, אני חושב שדי ברור שב- 1 בינואר הקרוב, הרפורמה במס לא תעבור.

כך נראה.
סמדר אלחנני
יש פה הטבה שעולה למשק המדינה 150 מיליון ש"ח. צריך לזכור למה היא היתה

מיועדת במקורה. במקור היא לא היתה מיועדת לתת הטבות מס לעובדים, אלא לעודד

ניצול ציוד במשך כל שעות היממה. בתקופה של אבטלה אפשר לחשוב על שימוש יותר טוב

בכסף הזה, ליצירת מקומות עבודה.
אברהם שוחט
אבל צריר לזבור שלא היתה פעם תקרה, וזה חל על בל מי שעובד במשמרת שניה.

בשינויים שעשו ב- 91 הורידו את התקרה, תה רק לתעשייה.
סמדר אלחנני
אבל אותו נימוק נשאר,

הדבר השני, במקביל קיבלתם עבשיו בקשה להארבת התוקף של שיעורי פחת

גבוהים יותר לציוד המשמש בבתי מלוה וציוד במפעל תעשייתי, שמופעל במשמרות. לא

יבולתי לחשב את עלות ההטבה הזו, ואני שואלת האם צריך לתת שתי הטבות לאותה

מטרה. האם לא צריך להשתמש בכסף לדבר אחר?
היו"ר מיכאל קליינר
סמדר אלחנני אומרת שהמטרה העיקרית היא נושא האבטלה. יש פה, בביכול, כפל

הטבה. מצד אחד נותנים את הפחת, שמוגדר כהטבה, ועל כך אין אומדן מחיר. מה האומדן

לגבי ההטבה של העובדים - האומדן הוא 150 מליון שקל.

הרושם שלי הוא שעובדי משמרת שניה ושלישית זה לאו דווקא עובדים שמשלמים

הרבה מס. ובכל זאת - הסכום משמעותי.
חזקיה ישראל
הנושא עלה גם בשנה שעברה. אמרנו שהנושא של תקנות הפחת לגבי ציוד מתייחס

למפעלים ולחברות. הנושא הזה מתייחס לעובדים, כאשר בזמנו נקבעה תקרה, כדי למנוע

את התופעה שבעלי הכנסות גבוהות מקבלים פה עוד הטבה.

הנושא של עבודת המשמרות ממשיך להתקיים. המשמעות של אי האישור הזה הוא

הטלת נטל דווקא על העובדים האלה.
סמדר אלחנני
על המעבידים.
מזקיה ישראל
לא מדובר בעובדי ייצור בעלי הכנסות גבוהות. יש תקרה. הקטע של הפחת הוא

דחיית תשלום, ופה מדובר בעידוד לעובדים שעובדים בשעות לא שגרתיות. אני ממליץ

לוועדה לאשר את זה.
יצחק בהו
השאלה היא מי ייהנה מזה - המעביד או העובד?
אברהם שוחט
באופן כללי, את ההטבה חזו, במסגרת רפורמה, צריך לבטל, כי אם רוצים לשלם

יותר למי שעובד משמרת שנייה, שיתנו לו יותר שכר, ולא יתנו לו את ההטבה דרר המס.

העניין הוא שאי אפשר לעשות את זה באופן מבודד, ולכן אני אשמח להאריך את התוקף.
חיים אורון
פטור למי שעובד משמרת שניה, עד 7,500 שקל בחודש, בזה מדובר פה.
אברהם שוחט
לא. הוא יכול להרוויח 15,000 שקל בחודש.
היו"ר מיבאל קליינר
אברהם שוחט מציע לא לתת את זה כפטור, אלא לתת את זה כמשכורת.
אברהם שוחט
מי שעובד משמרת שלישית, מגיע לו לקבל על זה כסף, והמפעל צריר לשלם את זה

מחשבונו.
סמדר אלחנני
הם הרי עובדים על סכומי נטו, תו תועלת למעביד.
ישראל כץ
אם אנשים מוכנים לעבוד במשמרת שניה ושלישית, במוסר העבודה אצלנו, ויש גם

הגבלה על תקרת הפטור, צריך להאריך את זה בלי שום היסוס, לא להקשות עליהם ולא

לקצץ להם. זה בדיוק מה שיגרום ליותר אבטלה, כי לא יהיה כדאי לאותו אדם ללכת

ולעבוד. הוא יעדיף להירשם כמובטל ולקבל כסף בלי עבודת משמרות. אני תומך לפחות

בהשארת המצב כפי שהוא.
היו"ר מיכאל קליינר
כולנו תומכים בהשארה. הוויכוח איננו על ההטבה. אנו מאשרים את ההטבה.

אנחנו חושבים, ברמה העקרונית, שאם משלמים למישהו, יש לשלם לו בדרך של תשלום

ולא בדרך של פטורים ממס.

אם כך- אישרנו את העניין.



צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה)

(תיקון), התשנ"ט-1998
תמר לומברוזו
הצו הזה מטיל חובת ניכוי מס במקור על מי שמשלם תשלום בעד שירותים או

נכסים שנקבעו כהכנסה שממנה חייבים לנכות מס במקור. קביעת תשלום בעד שירותים או

נכסים חל כתשלום שמשלמת המדינה וגופים שלטוניים או ציבוריים, וכן מי שמחזור

העסקים שלו - -
היו"ר מיכאל קליינר
למה הכוונה כאן ב "נכסים"?
תמר לומברוזו
מדובר על מי שמשלם עבור שירותים, וגם אם הוא רוכש נכס. ההגדרה של "תשלום

עבור שירותים ונכסים" היתה בעצם פונקציה של המשלם. המשלם הוא המדינה, או רשות

ציבורית שלטונית - יש רשימה שקבועה היום בהגדרה, או מי שמחזור העסקאות שלו עולה

על סכום מסוים. הסכום הזה עודכן במשר השנים.

בשנה שעברה הבאנו לוועדה לאישור שחיקה של אותם מחזורים. ביקשנו להרחיב

את רשת המנכים על פי הצו הזה, למי שמנהל מערכת חשבונות כפולה. הוא יכול להיערר

ולעשות את ניכוי המס הזה, ללא צורר בהיערכויות מיוחדות, וללא נטל משמעותי מיוחד.

עשינו את זה כשלב ראשון, ולא היחלנו את זה על כל מי שמנהל מערכת חשבונות כפולה.

זה היה הבסיס. שחקנו יותר מחזורים. אנחנו מבקשים להשלים את המגמה, ולהתיל את

החובה הזו על כל מי שמנהל מערכת חשבונות כפולה. הקכיעה שהוא חייב לנהל מערכת

חשבונות כפולה כלולה היום בכללי ניהול הספרים שמתקין הנציג. בנוסף לזה, יש סוגי

עוסקים שלא חייבים במערכת חשבונות כפולה, למשל - נותני השירותים. לגביהם אנחנו

ממשיכים וקובעים את סכום המחזור, כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד.
היו"ר מיכאל קליינר
אני קורא את הפסקה האחרונה: "יצוין כי הואיל וההצעה להכליל ברשת המנכים

את כל החייבים בניהול מערכת חשבונות כפולה... לא נערך תיקון להוראה המסייגת

"תשלומים בעד שירותים או נכסים"... והיא מתייחסת אר לסכום מחזור עסקים בלבד ולא

לשיטת ניהול החשבונות". האם תוכלי להסביר?
תמר לומברוזו
כאן, במסגרת הצו יש סעיף 3 שקובע מספר תנאים שצריכים להתקיים במי שמשלם

בעד שירותים או נכסים, שמוציא אותו מגדר משלם בעד שירותים ונכסים. המבחן הוא

מבחן של שנת המס. עד כמה שאני זוכרת, מדובר בשנתיים קודמות. בוחנים את מחזור את

העסקים שלו.

כיוון שאנו עכשיו מחילים את העניין לראשונה על כל אלה שמנהלים מערכת

חשבונות כפולה, דבר שלא היה בשנה שעברה, אנחנו מציעים שלגביהם הסייג הזה לא

יחול. הם ייבחנו בחינה השנה, בשנת המס הנוכחית.
אנה שניידר
כלומר, לגביהם המחזור לא משנה, כי אם הם מנהלים בשיטה הכפולה, זה מספיק

לצורך הפעלת הצו. אלה שלא מנהלים חשבונות בשיטה הכפולה - אתם ממשיכים להחיל

עליהם את המבחן של המחזור.
תמר לומברוזו
נכון.

אנחנו בסייג לא דרשנו כאחת מהקביעות שהחברה היתה צריכה לנהל בכל השנים

שנבחנות לצורר ההגדרה של ניהול ספרים לפי השיטה הכפולה, אלא המבחן הוא של

המחזור. זה המבחן שהיה בשנים הקודמות. לכן לא הוכנס כאן התיקון הזה.
היו"ר מיכאל קליינר
אני מבין שאין התנגדויות. אנחנו מאשרים את זה.

בכמה שינוי כזה, שהוא לכאורה טכני, מסתכם? בבמה הוא הסתכם בשנה שעברה?
גרי אגרון
קשה לי לענות לר על זה. אני מוכן לבדוק את זה. מה שברור הוא שברגע שאתה

מרחיב את מעגל המנכים, הפוטנציאל לגבות מאלה שאולי לא משלמים היום- הולר וגדל.
אופיר פינס-פז
זה בסעיף של העמקת גביה?
גרי אגרון
אני סבור שתהיה כאן איזושהי הגדלת גבייה, בסך הכל.
אופיר פינס-פז
כמה זה באחוזים?
גרי אגרון
עד שלושה אחוז.
היו"ר מיכאל קליינר
תודה. אישרנו.



צו היטלי סחר (היטל היצף על יבוא לוחות מ.ד.פ. מאיטליה, ארה"ב,

גרמניה ופורטוגל) התשנ"ח - 1998
אריה בר
בדצמבר 96 הוגשה תלונה על יבוא בהיצף של לוחות מ.ד.פ. הבקשה הוגשה על ידי

מפעל שהוא היצרן היחידי בארץ של לוחות מ.ד.פ. מדובר בלוחות שעשויים מסיבי עץ,

שמעובדים ומשמשים לתעשיית העץ בישראל. המפעל שהגיש את התלונה היה מפעל חדש,

שעל פי הגדרת החוק הוא מפעל בהקמה. הוא התחיל את הייצור פחות או יותר בצורה

סדירה באמצע שנת 96.

כאמור, בסוף השנה הוא הגיש תלונה על יבוא בהיצף לממונה על ההיצף. התלונה

עברה את כל ההליכים הקבועים בחוק: היתה חקירה של הממונה על ההיצף. ממצאי

הבדיקה עברו לוועדה הציבורית המייעצת, שגם היא ממונה בידי שני השרים: שר האוצר,

ושר התמ"ס. הוועדה דנה והגישה המלצות לשר התמ"ס. ההמלצות אמרו שיש להטיל היצף

על יבוא משמונה ספקים בחוץ לארץ, שישה מהם יצרנים, ושניים מהם חברות סחר. מדובר

על ארבע מדינות.

על פי חוק, כדי שיוטל צו, צריכים להתקיים שני דברים. צריה קודם כל, לקבוע

שבאמת יש היצף. להזכיר לחברי הוועדה, היצף הוא מצב שבו יצרן בחו"ל, יצואן, מוכר

אצלו בארץ המוצא במחיר גבוה יותר מאשר המחיר שלו ליצוא. זה התנאי הראשון שצריר

להתקיים, אך זה לא מספיק. צריר גם שהיבוא בהיצף יגרום נזק ליצרן המקומי. אם, להנחת

דעתו של הממונה על ההיצף והוועדה המייעצת - התמלאו שני התנאים האלה, יש מקום

להטיל היטל.

שני התנאים האלה, על פי החלטה של שני הגופים האלה, התמלאו. לכן הוגשה

המלצה להטיל היטל, בשיעורים שונים, על יצרנים שונים, על פי מידת ההיצף של כל אחד

מהם. ההחלטה של שר התמ"ס הועברה לאישורו של שר האוצר, שצריר לאשר את ההחלטה

על פי פסיקת היועץ המשפטי לממשלה, מכוח חוק יסודות התקציב. לאחרונה אישר שר

האוצר את ההיטל, וכר העניין הגיע אל שולחן הוועדה.
אברהם שוחט
מה המחיר הבסיסי של המוצר?
נתי זכאי
אלף שקל למטר קוב.
אופיר פינס-פז
ןמה גובה ההיטל?
אריה בר
בין 18 דולר למטר קוב, עד 55 דולר.

אני מבקש לשים לב שהיטל היצף שונה באופן מהותי מכל היטל אחר על היבוא, או

מהעלאת שיעור המכס. כאן מדובר בטיפול נקודתי באותם יצרנים שמייצאים בהיצף.

כלומר, אם יש יצרן. שמייצא בהיצף, ויש יצרנים אחרים באותה מדינה שלא מייצאים



בהיצף, עליהם לא חל ההיטל. יש אפשרות, מבחינת התוצאה, שייבוא מאותם יצרנים

שמציפים ועליהם מבוקש ההיטל, שתהיה הסטת יבוא מיצרנים אחרים אליהם. כלומר,

מבחינת ההשפעה על השוק ועל המחירים, ההשפעה יכולה להיות מזערית.
היו"ר מיכאל קליינר
מה זו השפעה מזערית? ההנחה היא שמי שבהיצף לא ימכור, ואז אנשים ימכרו

במחיר של ארץ המוצא, שהוא גבוה יותר.
אריה בר
קודם כל, יכול להיות שיש מקורות אספקה אחרים בעולם, שבלי היצף הם יותר

זולים. יש מקרים שבהם נמצאים מקורות אספקה אחרים בעולם, שהמחיר שלהם, בלי היצף,

הוא זול יותר.
היו"ר מיכאל קליינר
אנחנו בדיון נשמע שלוש קבוצות: לשכת המסחר, ומהתאחדות התעשיינים: יצרני ה

- מ.ד.פ, ומצד שני, התעשיינים שהם הצרכנים של ה- מ.ד.פ. היות והיצרנים תומכים בעמדה

של המשרד, נתחיל את הדיון בשמיעת המתנגדים.
איציק כבביה
אני מלשכת המסחר. אני מרכז את חטיכת יבואני חומרי הגלם לתעשיית הריהוט.

אנחנו, כידוע, מתנגדים להטלת היטל ההיצף. ב- 8 לספטמבר השנה היה דיון במכון

התקנים בבקשה של היצרנים המקומיים להכביד את התקינה על יבוא חומרי גלם. ישבנו

פה, בחדר הזה, ב- 26 באוקטובר, השנה, בדיון על הטלת היטל בטחה על יבוא לבידים.

היום אתם נדרשים לאשר הטלתו של היטל היצף על יבוא חומר גלם מ.ד.פ מ- 8 מפעלים

בארבע מדינות. יש הרגשה, בקרב יבואני חומרי הגלם ושל התעשיה עצמה, שיש עליהם

מין "עליהום", וכוונה לסגור את השוק. כפי שעלה בדיון הקודם בוועדה הזו, חברי הוועדה

בעצמם הבינו את המשמעות של ההיטל על תעשיית הריהוט.

בחוק היטלי סחר יש סמכות לוועדת הכספים לאשר את ההיטל. יש סמכות לשר

האוצר וסמכות לשר התמ"ס. אנחנו יודעים ששר האוצר התנגד במשר תקופה ארוכה

להטלת ההיטל, וכר גם הצמרת של כל משרד האוצר. באופן תמוה נחתם האישור של שר

האוצר, בשבוע שעבר, ולפי פרסומים בעיתונים הדרג המקצועי באוצר אכן מתנגד להטלת

ההיטל. שר האוצר חתם לבקשת שר התמ"ס, וכמו שאפשר לראות - אין פה אף נציג של

משרד האוצר להציג את העמדה שלהם.
היו"ר מיכאל קליינר
משרד התמ"ס מייצג את עמדת הממשלה. שר האוצר חתם, ואם היה מופיע פה נציג

שלו - האם הוא היה מציג עמדה אחרת?
איציק כבביה
כפי שאמרתי - מעיון בעיתונות עולה שהדרג המקצועי התנגד.



מפעל מ.ד.פ. הוא המפעל היחיד בארץ לייצור מ.ד.פ. יש פה איזושהי הקבלה, כפי

שאמר אריה בר, בין תאריר יציאת הלוח הראשון מהמפעל לתאריך יציאתה של התלונה

ליבוא בהיצף ממשרדם של עורכי הדין. בעינינו זה דבר תמוה. או שזה היה בתוכנית

העסקית שלהם, בהקמת המפעל, או שזה תנאי בסיסי אחר.

לכל אורר הדרך לא עוררנו נושא, שיש לתת עליו את הדעת. המפעל הוקם בסיוע

של מיליונים, של מרכז ההשקעות. צריך לשאול את השאלה האם באותה בדיקה של ההיצף

נבדקה השאלה האם היתה הצדקה בסיסית להקים את המפעל, שקיבל כל-כך הרבה כסף

מהמדינה. ברור לכל היושבים פה בחדר שאין לו זכות קיום בטווח הארוך, והוא ייסגר.

המשמעות של ההיטלים, היטל היצף, היטל בטחה על יבוא לבידים, ותקינה - היא פגיעה

בארגון יצרני הרהיטים. אני בטוח שהארגון, שמצא לנכון לתמוך, התנגד להיטל, וגם

להיטל הבטחה. הם יביעו אח דעתם בעניין טוב יותר מאתנו.
חיים אורון
אני רוצה לשאול אח אריה בר: אני מבין שיש פה ועדה ציבורית, שהעניין עובר

דרכה. הוועדה הציבורית המליצה פה אחד?
אברהם שוחט
בלי זה אין פרוצדורה.
היו"ר מיכאל קליינר
יהיה בינינו דיון מאוחר יותר. אני מבקש לשמוע את התאחדות התעשיינים - יצרני

העץ.
דוד קרמרמן
אני רוצה לומר שהעמדה של התאחדות התעשיינים, שהחקיקה של ההיצף להגנת

היצרנים המקומיים היא במקומה. לכן זו לא עמדה של התאחדות התעשיינים.
היו"ר מיכאל קליינר
ברור לכולנו שיש כאן אנשים שמשתמשים בעץ הזה והם רוצים אותו זול, ויש כאלה

שמיצרים אותו ורוצים הגנה. הוא אמר שיש עמדה מחייבת בוויכוח ביניכם. חזקיה ישראל

יגיד אם יש או אין. עמדת התאחדות התעשיינים חשובה לנו, אך בסופו של דבר נחליט

לגופו.
משה מקבי
אנחנו, איגוד יצרני עץ ורהיטים בישראל, מהווים את המסה הגדולה של הצרכנים.

אצלנו ישנם המפעלים הגדולים, והמפעלים הקטנים. בסך הכל יש קרוב ל- 5,000 מפעלים,

כאשר המפעלים הגדולים הם למעלה מ- 100.

במהלך הזמן עברנו יוחר ויותר לשימוש ב- מ.ד.פ. אצלנו זה חומר הגלם הכי מרכזי

בתעשיה שלנו. החומר הזה החליף את הסיבית ואת הסנדויץ', מפני שמדובר בחומר קל

לעיבוד בטכנולוגיה החדשה. החומר הזה יותר ידידותי, מבחינתנו, אף על פי שאותם

אנשים שהיום מבקשים הגנה אמרו פעם שהוא מסרטן.



חיים אורון-.

מה נפח השוק?
משה מקבי
שוק הרהיטים עומד על 1.6 מיליארד דולר. נפח השוק הזה הוא כ- 60-70 אחוז מכל

נפח השוק, כי החומר הזה נכנס לשימוש יותר ויותר.

כאשר פתחו את השוק ליבוא רהיטים מוגמרים, אמרו לנו שכדי להתקיים עלינו

להיות תחרותיים. כך אמנם עשינו. ביצענו התייעלות, הצטיידנו במכונות. לא מדובר

במפעל אחד או שניים, אלא בתעשייה אדירה. מדובר ב- 5 מיליון שקל בשנת 96. זה לא

פשוט. יש פה 16 אלף עובדים. אמרו לנו להמשיך, והביאו כל מיני רהיטים מחו"ל בהיצף.

ניצלו כל מיני סעיפי מכס והכניסו בדלת האחורית כל מיני הרכבות. איש לא הגן עלינו

בעניין הזה, ופה קיים מפעל אחד, שמתזז את כל תעשיית הרהיטים בארץ, ומבקש הגנות

ללא סוף. אתם מבינים שמצד אחד אנחנו מאוימים וחייבים להתייעל, ומצד שני מעלים לנו

את אחוז חומרי הגלם בסל המוצרים, אז איפה אנחנו יכולים להתחרות? עם מי אנחנו

יכולים להתחרות, כאשר באותן מדינות - פורטוגל, גרמניה, ארצות הברית, מביאים חומר

זול מכל מקום בעולם, ועושים כאוות נפשו של היצרן. היצרן מביא אלינו לכאן סחורה

זולה. באותה סחורה זולה אנחנו צריכים להתחרות, מה עוד שאצלם קל יותר לייבא.
היו"ר מיכאל קליינר
דבר אחד לא ברור לי. אם אתה אומר שמביאים אליו סחורה זולה, איך הוא בכל

זאת מוכר אצלו ביוקר?
משה מקבי
לא. אני אומר שהם מביאים חומר גלם זול.
היו"ר מיכאל קליינר
לפי המסקנות של משרד התמ"ס, המחיר של היצרן בפורטוגל גבוה יותר מאשר

המחיר בישראל, אחרת לא היה מדובר פה על היצף. מצד שני אתה אומר - מביאים לו חומר

גלם זול, אז איך הוא מתחרה בחומר הגלם הזול אם מחירו גבוה? אם מביאים לו חומר גלם

זול, זה אומר שצריכים להוריד את המתיר שם.
משה מקבי
דבר ראשון - אני לא מסכים עם מה שנאמר פה. מסתובב באירופה הרבה חומר גלם

שהוא לא במחירים שאתה ציינת אותם. דבר שני, המפעלים שם הם מפעלי ענק, שכל

set-up המכונות שלהם הוא הרבה יותר גדול, והם יכולים להרשות לעצמם את מה שאנחנו

לא יכולים. אנחנו תעשייה טובה, תעשייה גדולה, אך אין לנו את נפחי הייצור שיש אצלם.

אנחנו חייבים להתייעל, מצד אחד, ומצד שני - אנו צריכים חומר גלם סביר.
חיים אורון
האם מישהו יכול לתת לנו סדרי גודל, על מה אנו מדברים? מה נפת השוק הזה? מה

נפוז היבוא? מה הנפח בארץ?
יצוזק כהו
מה ההשפעה על רמת המחירים לצרכן הסופי?
משה מקדי
בין 10 ל-20 אחוז יקר יותר.
אביגדור דורות
אני בא-כוחם של היבואנים שהתגוננו מפני הטלת ההיטל הזה. אני רוצה לדבר על

הטיפול הנקודתי שהזכיר אותו אריה בר. חשוב שהוועדה תדע שמרבית היצרנים הזרים,

המפעלים בחו"ל - לא שיתפו פעולה עם משרד התמ"ס, דהיינו - הם לא היו מוכנים לחשוף .

את סודות המפעל שלהם, כדי להשתתף בהליר הזה. מי שיקרא את החומר של הוועדה,

ייווכח שהגיעו לממצאים על היצף לא על סמר ממצאים פוזיטיביים מבחינת העובדות

להווייתן. דיברתי עם חלק גדול מבעלי המפעלים, והם הביעו חשש מלספק נתונים על

עלויות היצור שלהם. הם ידעו שיש פה תלונה כנגד כל המפעלים הגדולים בעולם.

המפעלים האלה התבקשו להיחשף לגמרי, לספק מידע על עלויות יצור ישירות ועקיפות,

על שכר עבודה, והם חששו לספק את הנתונים האלה. הם הסכימו לוותר על השוק

הישראלי ובלבד שלא יצטרכו לספק את הנתונים.

לכן, לא מדובר פה על מקרה בו היו מלוא הנתונים ונמצא יבוא בהיצף. הוועדה,

על פי החוק, היתה רשאית לעשות זאת. החוק אומר שאם אין שיתוף פעולה, אפשר

להתחשב בנתונים שישנם.
נתי זכאי
אני מנכ"ל המפעל ליצור לוחות מ.ד.פ. אתן לכם קצת רקע. לגבי המוצר שאנו

מייצרים - לוח מ.ד.פ. זה לוח עץ שמיועד לתעשיית הרהיטים. לוקחים עץ, בדרר כלל אורן,

מורידים ממנו אח הקליפה, מרסקים אותו לשבבים, שוחקים אותו לסיבים, מעבדים אותו

בדבק, כובשים אותו בחום ולחץ, ומקבלים לוח שמשמש כבסיס, לציפוי, צביעה, או חריטה.

את התמונה של המפעל תוכלו לראות כאן לפניכם.

המפעל מעסיק כ- 90 עובדים מטבריה, מהמצפים בגליל, ממגדל העמק, נצרת,

בית-שאן, ועוד כ- 100 עובדים בכריתת עצים ביערות הקרן הקיימת. למפעל יש הסכם עם

הקרן הקיימת לטפל ביערות בהם לא טיפלו עשרות שנים, כי לא היתה לכר כדאיות

כלכלית. אנו משתמשים בעץ הדק, שלא משמש לשום דבר, ובכר מדללים את היערות,

לצורר הבראתם וטיפוחם.

המפעל ממוקם ליד פוריה, והוא מפעל טכנולוגי. התחלנו לייצר לפני שנתיים.

המוצר הסופי הוא אמנם לוח עץ, אר התהליך הוא ממוחשב, והעובדים בו עובדים ברמה

טכנולוגית גבוהה.
יצחק כהן
כמה מפעלים כאלה יש כארץ?
נתי זכאי
אחד בלבד.

העבודה היא ברמה טכנולוגית גבוהה. אין כמעט בכלל עבודת כפיים. כל העובדים

עברו את ההכשרה שלהם במקום, תור כדי הייצור. המפעל עדייו נמצא בחבלי לידה, כי

לייצב כזה מפעל לוקח לפתות חמש שנים, ואנחנו פועלים רק שנתיים.

יחד עם זאת יש לנו תו תקן כבר למעלה משנה. יש לנו ISO 9002 חצי שנה, ואנחנו

מטפלים עכשיו ב- ISO 14,000. כל הדברים האלה נעשים בהתקדמות עם מלחמה מסביב.

זה המפעל היחידי שהוקם בשנים האחרונות באזור התעשיה בר-לב, והממשלה השקיע בו

מיליוני שקלים. הצלחנו להקים את המפעל במשר שנה אחת, ובמקביל - לאמן את צוות

העובדים, לכרות מיערות הקרן הקיימת 80 אלף טון לשנה, אר אנחנו נכשלים יום-יום

בתחרות בשוק המקומי. יש עודפי ייצור בארצות הברית? - זורקים לישראל. יש עודפי ייצור

באירופה -זורקים לישראל. לאחרונה התחילו משברים במזרח, בקוריאה ובמקומות אחרים,

וגם משם מגיעים עודפים.

שום דבר לא נעשה במסגרת הוגנת וכלכלית כמו שצריר שיהיה. אנחנו מבקשים

שהתחרות תהיה הוגנת, ולשם כר נועד היטל ההיצף. אי אפשר להתחרות במחירי היבוא

הזולים. לוקח זמן להקים מפעל כמו שלנו, ואי אפשר להוריד ככל יום את המחירים. רק

לפני יומיים הורדנו את המחירים ב- 12 אחוזים, ואנחנו מוכרים היום במחירים יותר נמוכים

מהמחירים בדצמבר 97.
משה מקדי
כמו כולנו.
נתי זכאי
אני מדבר על מחירים נומינליים. הורדנו מחירים ב- 12 אחוזים בגלל היבוא

מקוריאה ומהמזרח. הדולר עולה, יש אינפלציה, ואנחנו מחויבים לשלם תוספות לעובדים,

ומצד שני - המחירים שלנו נמוכים מאד, רק כדי להלחם ביבוא הזה, כי האלטרנטיבה שלנו

היא לסגור.
אברהם שוחט
תן נתונים על המחזור והנפח.
נתי זכאי
מכרנו בשנה שעברה כ- 70 אלף קוב. לפי הנתונים של משרד התמ"ס, ואני לא יודע

עד כמה הם מדויקים - יש יבוא של 60 אלף קוב לשנה.
חיים אורון
כלומר, אתם מהווים חצי מהשוק.
נתי זכאי
קצת יותר, לדעתי.
יצחק כהו
אתם מייצאים?
נתי זכאי
אנתנו התחלנו לייצא. בחודש האחרון ייצאנו למצרים לוחות מיוחדים, ויש לזה

עתיד של ייצוא גדול יותר. התחלנו לייצר לוחות דקים מאד. המפעל מייצר לוחות מ- 2.5

מ"מ, ועד ל- 32 מ"מ. התחלנו לייצא לארצות הברית ולנחרח לומות דקים מאד, שנקראים

drilling boards, שהם משטחים לקידוח של כרטיסים אלקטרוניים לתעשיית ההיי-טק.
אברהם שותט
מה המחזור שלכם?
נתי זכאי
אנחנו יכולים להגיע ל- 80-90 אלף קוב של ייצור, אך אנחנו לא מסוגלים להתמודד

עם המחירים האלה, ולכן המחזור שלנו הוא 60-70 מיליון שקל.
זאב בוים
אמרת 250 דולר לקוב.
נתי זכאי
1,000 שקל כפול 60-70 קוב, זה 60 מיליון שקל.

אני רוצה להתייחס לנייר שהוגש לכם, ויש בו עובדות לא נכונות, ואפילו מטעות.

מצוין פה בנייר שלוחות ה- מ.ד.פ. מיועדים לתעשיית המטבחים והרהיטים בלבד. אני

מסכים באופן עקרוני לעניין, אר אחר כר כתוב: "מכירות ענף הרהיטים מוערכות ב- 1,1

מיליארד שקל". כמה מתוך זה, הוא רהיטים ומטבחים?
חיים אורון
זה לא משנה. ברגע שהסכמתם שהנפח של השוק הזה הוא בערך 140-150 אלף טון,

אלה הנתונים.
נתי זכאי
אבל לא כל הלוחות מיועדים לתעשיית הרהיטים. זו אחיזת עיניים.
יצחק כהו
הם גם מיועדים לתעשייה אחרת?
היו"ר מיכאל קליינר
זה גם לא רלבנטי.
נתי זכאי
נאמר פה שהפגיעה בצרכנים היא כי לוח ה- מ.ד.פ. מהווה מרכיב מאד חשוב במוצר

עצמו. זו סתם אמירה. אם ניקח בחשבון את השולחן הזה, למשל, יש בו פלטה אחת. פלטה

כזו עולה 50 שקל. קחו 100 לחלק ל- 20, שזה כמות הלוחות בקוב, זה 50 שקל. שולחן כזה

מוכרים ב- 100 שקל? שולחן כזה עולה כ- 500 שקל. זה מרכיב משמעותי?
משה מקדי
נאמרים באן דברים לא נכונים.
נתי זכאי
כתוב כאן עוד שלוחות ה- מ.ד.פ. משמשים כ- 70 אחוז מכלל הלוחות לתעשיית

הרהיטים. הלוואי וזה היה כר. מייבאים לארץ 150 אלף קוב לשנה של לוחות סיבית, 150

אלף קוב של לוחות לבידים. 70 אלף קוב לוחות מ.ד.פ. אנחנו מייצרים, ובכמות הזו -

מייבאים.

יש לי פה נייר של המכס, ובו פירוט של בל המפעלים שנגדם יש בקשה להיטל

היצף.
איציק כבביה
מאיפה יש לר נייר של המכס? אני לא מבין.
נתי זכאי
נכנסתי למחשב והוצאתי.
זאב בוים
מה השכר הממוצע במפעל?
נתי זכאי
אנחנו עובדים בשלוש משמרות, באופן רציף. אני לא יודע מה השכר הממוצע, אר

עלות עובד לשנה היא בין 25 ל- 30 אלף דולר. זה נחשב לשכר גבוה בענף הזה, מעבר לכל

המפעלים האחרים.

אברהם שוחט-.

מה התפוקה לעובד? לאיזו תפוקה אתם יכולים להגיע?
נתי זכאי
אנחנו יכולים להגיע ל- 80 עד 90 אלף קוב לשנה. כרגע אנחנו מייצרים 70 אלף

קוב.
איתן אפשטיין
אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לשני דברים. ראשית, אמר בצדק חברי,

שמרבית החברות שכנגדן הוגשה התלונה, לא טרחו לשתף פעולה עם מדינת ישראל ועם

הרשויות. הם לא סיפקו את הנתונים לפי מתכונת הנהלים שקיימת ומקובלת בעולם. נאמר

פה קודם שהם החליטו, בגלל החשש מחשיפת נתונים, לזנוח את השוק הישראלי. הנתונים

שהוצאנו ממחשב המכם, שהם נתונים פתוחים לכל מי שמעונין בהם - מראים שהעובדה הזו

פשוט לא נכונה. לפחות ארבע מהם ייבאו גם בחודש האחרון, חודש נובמבר.

אני לא חושב שצריך לתת סיוע או תמיכה לגופים שלא טורחים בכלל לשתף פעולה

עם המדינה שלנו.
יצחק כהן
זה לא רלבנטי לדיון.
איתן אפשטיין
אני מבקש להפנות אצבע לשני ממצאים של ועדת ההיצף, שנמצאים בידכם. קודם

כל - אף משקיע סביר לא היה משקיע בהקמת המפעל הזה, ללוחות מ.ד.פ., אם הוא חיה

צופה הפסדים בסדר גודל שסבלה מהם המתלוננת, קרי- אנחנו, בעקבות יבוא בהיצף. כך

קובעים הגופים המוסמכים במשרד התמ"ס. הם בדקו את הדברים. אלמלא ההיצף הספציפי,

אין שום סיבה בעולם שהמפעל הזה לא יעמוד על רגליו ויהיה רווחי. הדבר היחיד שהעביר

את המפעל מרווחיות להפסד זה היבוא בהיצף.

אנחנו לא מבקשים פה הגנה נגד כל העולם. זה לא ההליך שבשמו אנו יושבים כאן.

אנו מבקשים הגנה כנגד אותם מפעלים שנבדק ונמצא, והחלט על ידי כל הגופים

המוסמכים, ואושר בחתימת שני שרים - שעשו היצף. החוק בהחלט מאפשר לנו לעשות זאת.

הציטוט השני שאני רוצה להביא בפניכם - "אלמלא היתה ירידת מתירים חדה,

חיתה המתלוננת משיגה רווח לפני מס..". אני חושב שהמשפט הזה אומר הכל. לתזכורת :

מדינת ישראל אימצה את תוכנית החשיפה. תוכנית זאת פותחת, בצדק, את התעשייה

הישראלית ואת השוק הישראלי לתחרות מול גופים אתרים בעולם. תעשיה שתמצא לא

יעילה ולא מרוויחה - תיסגר, אין לה זכות קיום. אבל, יחד עם תוכנית החשיפה, בד בבד

אתה, קיים הנושא של קיום תחרות הוגנת. חופש תחרות, הגינות, והדדיות הם העקרונות



של הסחר החופשי, שמדינת ישראל חתוחה על הסכחים לגביו. ההסכמים הם עם ארצוה

הברית, עם השוק המשותף, ובמסגרת הסכמי WTO. כל מה שאנו מבקשים הוא לאמץ את

ההגנה שהחוק הישראלי והאמנות שישראל חתומה עליהן - נתנו כנגד נהגים נפסדים של

מפעלים ספציפיים, ולא נגד כל העולם.
שייקה כו-גל
אני חבר במושב הזורעים, בגליל התחתון, שנמצא סמור למפעל. עזבתי את ראשון

לציון לפני 14 שנה, ובאתי לייהד את הגליל. חקלאות לא חיה מצב קל אז, ומצאתי את

מקומי במפעל הזה. אני לא בא-כוח של אף אחד, אלא של עצמי, של משפחתי, ושל עוד

אנשים שעובדים פה במפעל הזה. אם לא תקבלו את הבקשה, והמפעל הזה ייסגר מחר, אנו

נלר הביתה. המפעל הזה ממוקם באזור תעשיה פרובלמטי. באזור הגליל אין תעשייה. אני

לא צריך לחדש לכם שום דבר, אתם מכירים את המצב. מדובר פה על אוכל לאנשים.

סגרתם? לא הטלתם את ההיטל הזה? - 90 עובדים ילכו מחר הביחה, אין לנו מה לחפש

בגליל, אין לנו מה לעשות בטבריה, אין שם תעשיה. אין לנו על מה להתבסס. אני מבקש

דבר אחד - תעזרו לנו להמשיר הלאה עם המפעל הזה.
בני בירמן
אני מחברת "בירמן עצים". אנו יבואנים, ולצערי הרב אנחנו נחשבים מוקצים מחמת

מיאוס. אני לא יכול להבין איר מקימים מפעל שמראשיתו אין לו סיכוי. הקימו אותו רק

בגלל סיבה אחת, שאז, הקוניקטורה היתה כזו שעשו חשבון שאפשר להרוויח הרבה כסף.

למעשה יש בעולם ירידות מחירים בענף הזה. מסרתי פה מידע שהופיע לפני כמה חודשים

בעיתון אירופאי מקצועי, שמקימים 22 מפעלים של מ.ד.פ. באירופה, תור השנה הקרובה,

עם תפוקה גדולה יותר ב- 50 אחוז. אני לא מבין איזו תועלת יש למדינת ישראל מהקמת

מפעל בזה.

מדברים על 90 עובדים? אני מעסיק 110 עובדים. למה אני לא צריר להיות מוגן,

ולמה המפעל שלפנינו צריר להיות מוגן מבל הצדדים? למה אני צריר להתחרות והם לא?
אברהם שוחט
האם יש לר תשובה עניינית הפוכה למסקנות הוועדה והשרים? הרי ממה נפשר?

אנחנו בעד פתיחות ותחרות, חשיפה וכל השאר, אבל בכל אופן, הכנסת והממשלה החליטו

משהו בעניין ההיצף, כדי שלא נהיה פח האשפה של כל העולם.
בני בירמן
אם אני בא לערער על דברים שכבר קיימים, בדיעבד, ואין טעם לדיבורים שלי - אז

נזה התועלת להשמיע אותם, בכלל?
היו"ר מיכאל קליינר
לא. לא זו השאלה של חבר הכנסת אברהם שוחט. הוא שואל שאלה לגיטימית -

הוועדה הזו היא סוברנית, ויכולה להחליט כפי שהיא רוצה. החלטות הממשלה לא

מחייבות אותנו, למרות שכובד הראיה לא לקבל המלצת ממשלה צריר להיות חזק יותר

מאשר כובד הראיה כן לקבל אותה. מדובר באנשי מקצוע שבחנו את העניין באופן

אובייקטיבי. לכן שאול אותר חבר הכנסת אברהם שוחט שאלה נכונה: האם יש לר ערעור

על הנייר הזה, שהוועדה הגישה, על עצם השאלה האם יש היצף או לא.
חיים אורון
אם אני זוכר נכון, בהצעה המקורית של חוק ההיצף נאמר שהוועדה והשרים

מחליטים על העניין. מה היתה הגישה? הגישה היתה כמעט בכיוון הפוך, שאם ייווצר מצב

שיהיה חיבור אינטרסים בין משרד ממשלתי לבין גורם כלשהו - שתהיה ועדה שתפקח על

ההליך. אני לא מחליף את אנשי המקצוע. השאלה המהותית של אברהם שוחט היא, על כן:

אם אתם טוענים שמשהו בהליר של הוועדות היה לא תקין, זאת אומרת - שהועלם חומר

מהוועדה, ולכם יש מסמכים נגדיים, או כל דבר אחר מהסוג הזה, יהיה צורר לבדוק את כל

מסכת הטיעונים.

אנחנו לא ועדה נוספת מעבר לוועדה הציבורית. הוועדה הציבורית קיבלה החלטה

פה אחד. אנחנו, כוועדת הכספים, צריכים לבדוק האם ההליר היה לפי כללי החוק. יש כאן

ביקורת ציבורית נוספת, מעל השרים ומעל לכל הוועדות. אני מציע לכם להתרכז בנקודה

זו, כי היא, מבחינתנו, הבעיה העיקרית.
משה מקדי
על כף המאזניים פה יש מפעל אחד, ואני מקבל את מה שאמר נציג העובדים, אך

אצלנו ישנם 16 אלף עובדים כמוהו, במקומות נוספים.

הדבר השני, לא נאמרו באן דברים נכונים. אנחנו מדברים על ריהוט ארגזת, בו הכל

נעשה מ- מ.ד.פ. כל ארונות הקיר, כל המזנונים - שם זו המסיביות של שימוש במ.ד.פ. אני
חייב לומר שוב
אנחנו הצרכנים שלהם. הם צריכים לשרת אותנו. אנחנו יוצאים נפסדים

משני הצדדים.
איציק כבביה
חוק היתרי סחר, כפי שאני מבין אותו, מדבר על היצף ונזק ממשי לענף. פה אתם

מדברים על מפעל אחד. יש פה מצד שני ענף שלם, של כל יצרני הרהיטים, ואני לא יודע

אם הוועדה בדקה אותו בכלל. האם בחנו את הנזק לענף הריהוט כתוצאה מהטלת ההיטל?

ואם כן- מה המשקל של זה?
איתן אפשטיין
בנושא הנזק אני מפנה אתכם לנתונים שלפניכם. הנושא נבחן, והנתונים אומצו על

ידי הממונה ועל ידי הוועדה.
היו"ר מיכאל קליינר
תודה רבה לכולם, נציגי הצדדים שהשתתפו בדיון ייצאו עכשיו, ואנו נקיים את

הדיון בינינו.
אברהם שוחט
מצד אחד אני יכול להבין את היצרנים. הם מתחרים גם ביבוא של רהיטים, ויכול

להיות שקשה להם מאד. יכול להיות שצרכן הישראלי ישלם יותר אם יוטל היטל היצף,

אבל הדברים חוזרים אל הנקודה הבסיסית: ברגע שהוחלט על חשיפה במשק הישראלי, אם

מישהו ייבא בזול בלי היצף - זה דבר שאי אפשר להתמודד אתו. ברגע שיש היצף והוא

ברור, והשרים וועדה ציבורית קבעו זאת, אתמור בהטלת ההיטל.
יצחק כהן
יש פה התלבטות קשה מאד. מצד אחד יש לפנינו מפעל שהוקם באזור קשה, ומוכה

אבטלה, ומספק 50 אחוז מהתצרוכת המקומית, ומצד שני מדובר פה ביצרני הרהיטים, עם

16 אלף עובדים, ועם השפעה ישירה על רמת המחירים, סעיף הריהוט גם נוגע למדד. הם

אמרו כאן שתהיה לכו השפעה של 10-20 אחוז על המחירים.
חיים אורון
אם ההיטל הוא 30 דולר, זה10 אחוז מחומר גלם שמהווה 50 אחוז מהמוצר. אלה

סדרי הגודל שבהם מדובר.
יצחק כהן
בכל אופן, ההתלבטות היא קשה מאד, ואני מציע לא לקבל היום החלטה, אלא

להמתין לקבלת יותר נתונים.
זאב בוים
מה שמעניין אותי הוא, מה קורה כאשר באים לאשר מפעל כזה במרכז ההשקעות.

יש feasibility studies על כדאיות ההקמה. השאלה היא האם לוקחים בחשבון מצבים

כאלה. אם היו נתונים כאלה על היצף - האם גם אז היו מקבלים החלטה להקים את

המפעל?

המפעל קיים, ואני נצמד לעיקרון הזה של חשיפה והצורך להתמודד במצבים כאלה,

אין לכך סוף.
חיים אורון
אני לא חושב שאין לדבר הזה סוף. הייתי שותף כשדנו פה בנושא החשיפה. היו לי

הרבה מאד התלבטויות בעניין הזה. ביסודו של דבר תמכתי במהלך. בכל מקרה - זה לא

שייך לכל ההתלבטות הזו כי אף אחד לא מציע שמדינת ישראל פח זבל, גם מי שמאד בעד

החשיפה. לפעמים יש טענות על היצף בין שני יבואנים, לא רק בין יצרן לבין יבואן.
יצחק כהן
היו דברים כאלה?
סמדר אלחנני
בנושא של צמר סלעים, נדמה לי.
חיים אורון
בדרך כלל הם באים אלינו. לא במקרה התאחדות התעשיינים הופיעה פה בשני

כובעים. בדרך כלל הם באים ומבקשים להתגונן בפני היצף.



אני חוזר ואומר: התפקיד שלנו הוא לא להחליף את הוועדה הציבורית. אנחנו

צריכים לבקר את פעולתה, ולכן ביקשנו: תנו לנו נימוק במה הם לא פעלו כשורה. אם היה

מתברר כאן ששר נתן רשיונוח בהליך לא תקין - ניחא. אף אחד לא אמר כאן שהוועדה

פעלה שלא כשורה. אם אומרים שוועדת הכספים לא מכירה בסיטואציה של היצף, הרי

שאנו אומרים כאן דבר מאד מרחיק לכת, ללא קשר לענף המסוים הזה.

קשה לי גם לקבל את הנתונים הקטסטרופליים האלה. אם המספרים כפי שהם

אומרים הם נכונים - אז זה לא כהיקף הזה, אלא בהיקף אחר. על כל אחד מוטל היטל

בסכום אחר.
אריה בר
יש כאלה שלא מוטל עליהם, כלל.
חיים אורון
נכון, אז זה לא כלים שלובים. הרעיון הבסיסי הוא קיום השוק הישראלי כחלק

מהשוק העולמי, אבל בתנאים מסוימים. ברגע שמורידים את הסיפא של מה שאמרתי לא

מדברים על תחרות, אלא על הפקרות גמורה. היום ההפקרות פוגעת באלה, ומחר -

באחרים.
היו"ר מיכאל קליינר
אני לא חושב שיש עוררין על כך שאם קיים היצף, מינת ישראל יכולה להשלים עם

מצב כזה. אף מדינה בעולם לא מוכנה לקבל היצף. גם ישראל לא משלימה עם היצף. אנחנו

צריכים להגדיר את תפקידנו. אנחנו לא יושבים כוועדת ערר על הוועדה הציבורית. אין לנו

את הכלים ויכולת ההשקעה הנדרשת, ולא זה המצב. גם לו הייתי מתרשם מהדיון כאן שלו

הייתי בוועדה הציבורית הייתי ממליץ אחרת, גם אז, מפאת טובת הציבור, הייתי אומר

שאסור לנו לקבל מצב שלא נקבל את המלצת הוועדה. אחרי שהוועדה ישבה, במשך זמן רב,

אם לא נקבל את המלצותיה, הרי שבכלל הוצאנו את הכוח שבסנקציה הזו של היטל

ההיצף. הבעיה היא כאן לשמר את ההרתעה. יבואנים צריכים לדעת שהעניין אינו הפקר.

אני צריך נימוקים כבדי משקל, שנוגעים לשורש איכות הבדיקה של הוועדה, ולא נשמעו

כאן כאלה. לכן אני חושב שצריך לאשר את הטלת ההיטל, ולדעתי הם יודעים שכך יהיה.

השאלה הרלבנטית היא השאלה שהעלה חבר הכנסת זאב בוים. אולי, כשמאשרים

מפעל, צריך לבדוק שאלות כאלה. בכל מקדה, המחירים מושפעים מכל-כך הרבה פקטורים
אברהם שוחט
אני בכלל לא מבין את השיקולים המסחריים שלהם. אם יש 70 אלף קוב יצור

מקומי, ו- 70 אלף יבוא - למה לא למכור בזול?
אריה בר
אני רוצה לומר דבר חשוב שיכול לשמש את הוועדה בדיונים מן הסוג הזה, בפעמים

הבאות. הזכיר חבר הכנסת אברהם שוחט את הנושא של פח הזבל. העניין הרבה יותר

מורכב וחשוב מזה. מנקודת ראות כלכלית פרופר, אם אתה מאפשר יבוא בהיצף, יכולים

להיגרם נזקים כלכליים חמורים למשק הישראלי, וזה מופיע גם בספרות שמנתחת את

המצבים האלה.



אסביר מדוע. היצף איננו מצב קבוע. איו במעט יצרנים בבל העולם שעושים היצף

באופן קבוע. היצף הוא תופעה מווזורית. פעם אחת יש גאות בשוק, ואז אתה קונה בחו"ל

במחירים מאד יקרים, יותר גבוהים ממה שהם נמברים בארץ המוצא, ופעם אחרת, באשר

הם בצרות, ואיו למי למבור, מוברים בחו"ל במחיר יותר זול. אם מרשים שהיצף יחסל את

התעשייה המקומית, בעיקר במשק קטן במו ישראל, פגיע וחשוף ליבוא, הרי שתגיעה

תקופת גאות המשק המקומי יהיה בלי תעשייה מקומית. במצב בזה הצרבנים, שאנו דואגים

להם, ישלמו מחירים גבוהים מאד.

אני רוצה לומר לבם שכאשר המפעל הזה הוקם הוא הוריד באופן רציני את

המחירים בשוק בי הוא הוסיף גורם תחרותי. אין לנו מצב שבו קודם היו יבואנים והיתה

תחרות, ועבשיו יש מונופוליסט מקומי. בלל ובלל לא. קודם היה מספר קטן של יבואנים,

שלפי דעתי התחרות ביניהם היתה קטנה, והמחירים היו גבוהים. כאשר נכנס היצרן המקומי

הוא הכניס הרבה עניין לתחרות. המתירים ירדו גם בלי קשר להיצף. היבואנים ממשיבים

להתקיים, וטוב שכר, והיצרן המקומי מתקיים? השוק הוא יותר מגוון ויותר תחרותי היום

ממה שהיה לפני שהיה היצרן המקומי. כלומר, הראיה הזו, באילו יש באן עניין של תמרות

מול היצף - האחד מן השניים, היא פשוט ראיה לא נבונה.

יש 140 מדינות בעולם שחתומות על הסבם ההיצף במסגרת ה- WTO, ואצל בולן

מבינים שאם יתנו להיצף, לאירוע מקרי במדינה מסוימת, להרוס תעשיה מקומית - המשק

המקומי ישלם הרבה בסף בדי להקים אוחה מחדש, או שישלם הרבה בסף ביבוא במחירים

מאד יקרים.
אברהם שוחט
כמה בקשות יש לבם בצנרת על היצף?
אריה בר
כרגע מתבררות במה בקשות. אני בתפקיד בשנה ורבע, רוב הפניות מקבלות תשובה

שלילית, בשלב זה או אחר. או שנמצא שאין בבלל יסוד לתלונה, או שבשלבים של חקירה

נמצא שאין מקום להטיל היטל - אצל הממונה או אצל הוועדה.

מתור ראיה של חשיבות התחרות, אנו מתמקדים באותן פניות שיש להן יסוד מוצק,

ושאנו נוכחים שאכן יש היצף, וההיצף גרס נזק לתעשייה המקומית.
אברהם שוחט
אתם מטילים את ההיטל אדמיניסטרטיבית, לפני ישיבת הוועדח, נכון?.
אריה בר
לא. יש ערובה זמנית. בדי שמפעל לא יקרוס עד תום שנתיים לעבודת הוועדה, נהוג

בכל העולם, אחרי תקופה קצרה של מינימום 60 יום, להטיל ערובה זמנית. היבואן מפקיד

ערובה, ואם בסופו של דבר הוטל ההיטל - חולטים את הערובה, אחרי 6 חודשים, ואם

מצאה הוועדה, בסופו של דבר, והשר החליט לא להטיל את ההיטל - מחזירים להם את

הערובה.
אברהם שוחט
זה מבחן מצוין לבדוק איך זה משפיע.
אריה בר
זה משפיע. ראינו בנושא הברזל, למשל. בדקתי את העניין, והיתה ערובה זמנית על

יבוא מאיטליה, ואחר כך ערובה זמנית על יבוא מספרד - ראינו ממשש הסטת סחר, מבלי

שהמחירים בשוק המקומי עלו. השוק הוא מאד גמיש בעניין הזה.
יצחק בהו
איךזה ישפיע על רמת המחירים?
אריה בר
נזרקו כאן מספרים חסרי בסיס ממש. ביקשתי מאנשים אצלנו בענף, במנהלת

שעוסקת ברהיטים במשרד שיבדקו מה מרכיב ה - מ.ד.פ. בתעשיית רהיטי המטבח

והתעשייה הרלבנטית. הם אמרו שמדובר, לכל היותר, ב- 20 אחוז. אם לוקחים בחשבון שזה

לא היטל כללי על כל העולם, אלא היטל על יצרנים מסוימים ויש מקורות יבוא אחרים,

שעליהם לא מוטל היטל - ההשפעה האפקטיבית של ההיטל היא הרבה יותר נמוכה

משימורו. אם כאן ההיטל הוא בערך בשיעור של 20 אחוז, אם לוקחים בחשבון את העניין

של הסטת סחר למקומות יבוא אחרים, ההשפעה האפקטיבית היא הרבה פחות מ- 20 אחוז.

אם לוקחים את המרכיב הזה, מגיעים לאחוזים מבוטלים של השפעה. אני הגעתי להערכה

של ביו אחוז לשני אחוז, של השפעה על המחיר לצרכן.
סמדר אלחנני
מתח השיווק משחק כאן יותר.
אריה בר
מה עוד שאצל היבואנים, בלי לנקוב במספרים - מתח הרווחים היה מאד גבוה.
אברהם שוחט
היצרן הראה לי חשבון פרופורמה. מקוריאה, למשל, זה לא היצף.
אריה בר
אין שום היטל היצף על קוריאה.
היו"ר מיכאל קליינר
כי שם המחיר זול.
סמדר אלחנני
הטיפול נגד חשיפה הוא לא נגד מסים ולא דרך היטלי בטחה, אלא דרך-

Non Tariff Barriers, זאת אומרת : תקנים, בטיחות, רפואה - דברים מהסוג הזה.
יצחק כהן
ומה הוא יעשה, באמת, עם המפעל הזה מקוריאה?
אברהם שוחט
אנחנו לא בעד פתיחה בכל מחיר של המפעלים בארץ, אבל בהיצף יש משהו לא

הגון. שם הוא מוכר יקר, וכאן, את העודפים - כזול.
אריה בר
את ה- Non TairffBamers, משרד התמ"ס הוריד בצורה דרסטית, בגלל זה אין לזה

קשר לעניין חזה.
סמדר אלחנני
זאת אומרת שגם היצרן מקוריאה יעמוד בתקני הבטיחות? היתה בעיה עם ה- מ.ד.פ.

בקשר לרהיטי ילדים.

איר זה שאחרי נתנו למפעל בשלבים השונים של הקמתו כל מיני הטבות - הוא לא

יבול להתחרות?
היו"ר מיכאל קליינר
הוא יכול להתחרות, אבל לא בהיצף.
אריה בר
אנחנו עשינו חשבון, שאלמלא מחירי ההיצף, יבוא חופשי פתוח במחירים

בינלאומיים בלי היצף - המפעל הזה היה יכול לעמוד, בלי בעיה, על הרגליים. אנחנו

מחמירים. לגבי מפעל בהקמה אנחנו בודקים מה קורה במישור הבינלאומי, ואם יש לו זכות

קיום. יכול להיות שלמרות שלא. בדקנו ומצאנו שאם לא היה יבוא בהיצף, אלא במחירים

שאינם היצף - -
סמדר אלחנני
מקדם ההגנה הבי גבוה שלהם זה עלות ההובלה. המרכיב הכי יקר בעניין הזה הוא

עלות ההובלה של ה- מ.ד.פ.
אריה בר
יש להם יתרון גדול, כי הם משתמשים בחומר גלם מקומי. היצרן הזכיר את יערות

הקרן הקיימת. הם מביאים תועלת בעניין הזה, במסגרת דילול יערות שצריר ממילא

להתבצע.
היו"ר מיכאל קליינר
אני מציע שניגש להצבעה.

מי בעד אישור הטלת ההיטל?- 4 בעז. מי נגד? 1 נגד.

אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים