הכנסת הארבע-עשרה
מושב רביעי
בוסח לא מתוקן
פרוטוקול מסי 330
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי. י"ב בכסלו התשנ"ט (1 בדצמבר 1998). שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 01/12/1998
הצעת חוק בנק ישראל (תיקון) (ניהול המדיניות המוניטרית), התשנ"ח-1998; שינויים בתקציב לשנת 1998
פרוטוקול
נוכחים
חברי הוועדה: אברהם רביץ - היו"ר
חיים אורון
זאב בוים
נסים דהן
צבי הנדל
יצחק כהן
יוסי כץ
אחמד 0עד
אופיר פינ0-פז
מיכאל קליינר
אברהם שוחט
שלום שמחון
שמואל הלפרט (מ"מ)
אברהם פורז (מ"מ)
מוזמנים
¶
גלית א0ף-שנהר - אגף התקציבים, משרד האוצר
הראל בלינדה - אגף התקציבים, משרד האוצר
עפרי בן-אריה - אגף התקציבים, משרד הא1צר
לליב ברעם-אלקיים - אגף התקציבים, משרד האוצר
גל הרשקוביץ - אגף התקציבים, משרד האוצר
T/ זייציק - אגף התקציבים, משרד האוצר
וחניקה כאיט - אגף התקציבים, משת- האוצר
יו0י כהן - אגף התקציבים, משה- האוצר
ניר רז - אגף התקציבים, משרד האוצר
שוקי שי - אגף התקציבים, משרד האוצר
משה שגיא - משרד החינוך, התרבות והספורט
סדר היום
¶
1. שינויים בתקציב לשנת 1998.
2. הצעת חוק בנק ישראל (תיקון) (ניהול המדיניות המוניטרית), התשנ"ח-1998.
שינויים בתקציב לשנת 1998
אופיר פינס-פז
¶
זה בעקבות העניין של העמותות. אדוני הי1שב-ראש, סיכמנו בעניין זה שעמותות שאנחנו לא יודעים מי
הן נזמין אותן במיוחד. אבל אז מר קרשנר הציע שבדיון על תקציב משת- החינוך, התרבות והספורט נעלה
את זה. יש שני ימי דיונים על משרד החינוך, התרבות והספורט. נייחד משהו כמו חצי שעה, שעה, לנושא
הזה. אדוני היושב-ראש, זה מה שסיכמנו כאשר אתה נעדרת.
היו"ר אברהם רביץ
¶
האם במשרד החינוך, התרבות והספורט יודעים שהם יצטרכו לבוא עם תשובות בנ1שא הזה? צריך
להודיע להם.
מיכאל קליינר
¶
הם נותנים שם סט אחד של נתונים אבל יש סט אחר של נתונים. החשב הכללי מקים ועדות ומתעלמים
מההחלטות של אותן ועדות. עושים מה שהם רוצים.
מיכאל קליינר
¶
האוצר יכול להעביר גם, אם הוא רוצה, לה1דש ינואר. אני רוצה להגיד שגם בעניין הלובי החברתי - הרי
אתם הטלתם עלי לטפל בעניי] הזה - הפגישות נדחות ונדחות ואומרים לי משרדים שגם אם יועברו הכספים
כבר אי אפשר יהיה להעביר אותם. אני מציע שאנחנו נברר את הדברים בצורה יסודית. לצערי הרב ולדאבון
הלב אם אתה לא מעכב ...
היו"ר אברהם רביץ
¶
בואו נעשה הרמת מסך. הרי יש דברים שאנחנו, חברי הוועדה והאוצר, משדרים באותו גל. יכול להיות
שיש כאן בקשה - אני אפילו לא יודע אם זה כך - שאנחנו היינו בכלל מבקשים אותה בשל העניין הציבורי. אני
מבין שלכן את ר1צה לנמק בקשה מסויימת.
עפרי בן-אריה
¶
יש פה הרבה בקשות שוטפות, של שינויים פנימיים והעברת כסף מתקנה זאת לתקנה אחרת. אני
מדברת על בקשה מאוד ספציפית, על העברת 30 מיליון שקל להגדלת הסעיף של שיפוצים במוסדות חינוך
וחידוש מיבנים. כולם יודעים על המקרה הטראגי שהיה בבאר-שבע ועל המקרה שהיה בירושלים. בעקבות
זה הוחלט להעביר כסף לשיפוצים.
נסים דהן
¶
הרשאות עוברות לאן שמעבירים עודפים מחוייבים. אם לא יהיה הרשאות, לא יהיה עודפים מחוייבים. לא
איכפת לי שהם יפסיד!, פראי האדם האלה.
עפרי בן-אריה
¶
גם אם אתה לא רוצה לעסוק בבקשות של משרד החינוך, התרבות והספורט, אני דיברתי על בקשה
אחת ספציפית שנראית לי חשובה, על 30 מיליון שקל לשיפוצים במוסדות חינוך.
נסים דהן
¶
מאיפה זה בא? מהבניה של הכיתות? אנחנו לא בדקנו את הבקשה לעומק. אדוני היושב-ראש, הם
הורידו את זה מהבניה והעבירו לשיפוצים. לדעתי אסור לעשות את זה. אנחנו סובלים מחוסר כיתות.
נסים דהן
¶
אדוני היושב-ראש, בעיקרון אני נוטה לאשר את הבקשה אבל אני מבקש הסבר על השיפוצים. מקצצים
מהבניה ההדשה כדי לשפץ. אני מעדיף שיימשיכו לבנות ושאלה שסובלים קצת ימשיכו לסבול ע1ד קצת כדי
שמי שאין לו כיתה, שתהיה לו לפחות כיתה.
אופיר פינס-פז
¶
אולי גברת עפרי בן-אריה מהאוצר מסוגלת לעשות סדרי עדיפ1יות בין הבקשות התקציביות של משרד
החינוך, התרבות והספורט. אני מודה שאני לא יכול. יש כאן שורה ארוכה של בקשות חשובות. אני לא מציע
שאנחנו נחליט מה יותר חשוב ומה פחות חשוב. או שיש לנו עמדה עקרונית, שאין לדון בכלל, או שנדון על
הכל. אין לי בעיה לד1) על הכל אבל אי אפשר לקחת נושא אחד ולהגיד: זה כן וכל היתר לא.
היו"ר אברהם רביץ
¶
יש כאן הרבה בקשות של משרד החינוך, התרבות והספורט. אם אנחנו נמצאים בסנקצי1ת אז מה יקרה
לגבי בקשה של משרד הפנים, למשל?
מיכאל קל"נר
¶
הסנקציות כלפי משת- האוצר קשורות לעניין הלובי החברתי. היום יש לי פגישה עם מר דוד מילגרום
בעניין זה. אני מקווה שעניינים יתקדמו.
חיים אורון
¶
אפשר להחליט שכל הדיון יהיה רק על א1תן עמותות אבל אני מבקש ביום שני לקיים די1ן על תקציב
משרך החינוך, התרבות והספורט, תקציב על 0ך מיליארד שקל. יש בעיות קשות במשרד החינוך והתרבות.
היו"ר אברהם רביץ
¶
לגבי משרד החינוך, התרבות והספורט ב0פר התקציב מופיעה רשימה של עמותות. חברי הוועדה
ביקשו הסברים מדוע הופיעו העמותות האלה ולא עמותות אחרות.
היו"ר אברהם רביץ
¶
נצטרך לקיים דיון על העמותות. אני מוכרח לומר שקשה לי לייצג את העמדה של חבר הכנסת מיכאל
קליינר, אולי תעשה את זה אתה יותר טוב ממני. אני לא מבין את הלינקג'.
מיכאל קליינר
¶
כל העניין הזה של העמותות הוא לא ברור ויש בו רשימות שונות ומשונות. העלה את זה חבר הכנסת
הראל. לא ברור על-פי איזה קריטריונים. היה מקרה מסויים שבו היתה הנחיה של החשב הכללי ומשרד
החינוך, התרבות והספורט לא קיים אחריה. בדרך כלל כאשר חבר כנסת נתקל בנושא שנראה לו לא תקין,
הוא מטפל בו.
היו"ר אברהם רביץ
¶
חייב להיערך דיון. יש לזה היבט ציבורי אמיתי. השאלה היא האם נכון יהיה שבגלל שאנחנו רוצים לעשות
דיון בנושא העמותות אנחנו לא נטפל בבקשות של העברה.
אברהם שוחט
¶
אני חושב שצריך לקיים דיון על הסעיפים האלה ולא לעשות סנקציה כי למישהו יש איזשהי עמותה שהוא
לא...
לא מק1בל עלי כל התהליך של הקצאת הכספים לעמותות ותשלומים כפולים, ולפעמים משולשים,
לאותם גופים. אנחנו הרי לא עסוקים יותר מדי, כפי שהבחנת. אני מציע שנזמין את החשב הכללי, שקובע
את ההנחיות לחשבים הכלליים, ונשמע קודם כל באיזה טכניקה מונעים תשלומים כפולים, משולשים ואולי
אף מר1בעים לעמ1תות.
נסים דהן
¶
אני מכיר גוף שמקבל גם ממשרד התיירות. תלוי מי אתה. אם אתה חברה בינלאומית אז תקבל גם
מעידוד תיירות, מעידוד השקעות וכולי.
חיים אור1)
¶
הכמות היא פונקציה של כמות הצינורות שמתחברים. יש תקנה בחוק התקציב, שאס1ר יותר מ.... אחד.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אם יש עמותה שמטפלת בילדים ששייכים לרווחה וששייכים לחינוך, ויש לה גם היבט של דתות, אז היא
תקבל משלושת הכיוונים הלל1.
נסים דהו
¶
ואם הוא יעשה מחר עידוד השקעות הון, אז הוא יקבל מעידוד השקעות הון. הוא יכול גם להקים קיבוץ
מחר ולקבל מהסדר הקיב1צים.
חיים אותן
¶
אבל היתה החלטה, גם של מבקרת המדינה, ולפי דעתי זה מופיע גם באיזה חוק, שחייב להיות משרד
מ1ביל. המשרד המוביל אחראי לתיאום.
מיכאל קליינר
¶
עדיין יש בעיה, שאותו מו0ד מקבל מסעיף אחד שהוא סעיף עיקרי ואחר-כך יש סעיפים אחרים שגם
בהם העמותה הזאת מקבלת.
נסים דהן
¶
אי1 דבר כזה. יש לך מספר תעודת זהות אחד, סליחה, לכל עמותה יש מספר אחד. אין שני מספרים
לאותה עמותה. יש מספר מלכ"ר ומספר של תיק ניכ(יים. אין שני מספרים.
זאב בוים
¶
היה בג"ץ הצופים ושם נחשף שבני עקיבא קיבלו פעם אחת לפי קריטריונים במשרד החינוך, התרבות
והספ1רט ופעם אחת תחת אותו שם קיבלו במשרד הדתות.
נסים דהן
¶
תחת אותו שם - כן. הוא אמר שאותה עמ1תה רשומה תחת שמות שונים. תחת אותו שם אפשר לקבל
מכל משרדי הממשלה. תוכיח שזה לא עבור אותה פעילות. על אותה פעילות אתה לא יכול לקבל משני
מק1ר1ת. אם יש לך עמ1תה של הצופים אתה לא יכול לקבל לצ1פים ממשרד החינוך ושוב לצופים ממשרד
הדתות, אבל אתה יכ1ל לקבל לצ1פים ממשרד החינוך וממשרד הדתות על שיעורי תורה.
אברהם שוחט
¶
אני קודם כל ר1צה להודות לחבר הכנסת אופיר פינס-פז שבילה אתמול 4 שעות בבית-המשפט העליון
וייצג אותנו כאשר אני רבתי עם הנגיד. אני חושב שאין פה אף אחד שמצטער על הפסיקה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
כל חבר /עדה יכול לבקש התייעצות סיעתית כרצונו. יש כאן בקשות שמונחות כבר 2.5 חודשים ושאנחנו
עיכבנו אותן. אני מציע שאנחנו נעבור בקשה, בקשה. חבר יכול לבקש לגבי בקשה פלונית התייעצות סיעתית
שתתנהל לפי הנוהל התקין. אין נפקא מינה בחלקי הוועדה הזאת לגבי הצורך בדיון אמיתי לגבי נושא
העמותות 1כל הדברים האלה. אנחנו נערוך די1ן במסגרת הדי1ן עם השר בשבוע הבא.
אופיר פינס-פז
¶
זה לא במקום. גם חבר הכנסת יהודה הראל וגם אני ביקשנו לפני חודש וחצי ואמרו לנו שזה יהיה ביום
הדיונים הראשון עם משרד החינוך, התרבות והספורט. חלק מהישיבה, לא כל הישיבה. אז אפשר לדחות
את זה בעוד י1ם.
היו"ר אברהם רביץ
¶
יש לנו מחר דיון של שעתיים. אני מציע שנקיים את הדיון היום אך לא נצביע על זה היום. נשמע היום את
ההסברים, נגמור את הדי11 מבלי להצביע ונקפיא את ההצבעה ליום אחד. בסדר?
פניה מסי 237 - זה שינויים פנימיים. מה אנחנו מתבקשים לאשר כאן?
משה שגיא
¶
בפניה הזאת יש שני דברים מרכזיים: 1) תיקצוב של יום חינוך ארוך בגני ילדים, תיקצוב שאנחנו דוחים
אותו כל חודש בגלל שלא היה אישור. אם נקבל אישור היום אז נוכל להפעיל את הניסוי של יום חינוך ארוך
בגני ילדים, כפי שאושר בוועדת החינוך והתרבות.
מיכאל קליינר
¶
הוא הגדיל בחינוך לא פורמלי 3 מיליון, תוכניות ויוזמות, אבל משעות תקן בחינוך יסודי הוא הוריד 20
מיליון שקל.
משה שגיא
¶
החלק הזה של גני ילדים זה החלק שמיועד לתקציב הרשויות המקומיות. זה לא שע1ת הוראה. שעות
ההוראה מתוקצבות בנפרד והן קיימות. זה החלק שצריך לשלם לרש1י1ת המק1מי1ת עב1ר העסקת העוזרת
בשעות מעבר לשעות הרגילות של הגן ועבור הצטיידות חד-פעמית לגן. זה התקציב ל-4 חודשים.
אברהם שוחט
¶
רואים לאן הכסף הולך: למינהל חינוך פדגוגי - 7.7 מיליון, ושכר לימוד על-יסודי - 8.6 מיליון, זה רוב
הסכום.
משה שגיא
¶
זה משא עקרוני.
הנושא השני זה החזקת ילדים בפנימיות ושכר לימוד על-יסודי. השינוי שנעשה פה זה מעבר מחינוך
יסודי לחינוך על-יסודי.
נ0ים דהן
¶
לפני שבועיים עשינו שינויים פנימיים במשרד החינוך, התרבות והספורט בהפרשים הרבה יותר גדולים.
משה שגיא
¶
לא אבל התיקצוב נעשה לפי ממוצעים גדולים של שאר החינוך היסודי. יכולה להיות סטיה של אחוז לפה
או לשם.
משה שגיא
¶
כל שינוי שמופיע פה כבר עבר את האוצר וקיבל את אישורו. יש הרבה סעיפים שיש לגביהם ויכוחים
בינינו לבין האוצר ולכן לא מכניסים אותם והם לא מגיעים לוועדה, אבל כל סעיף שמגיע לפה עבר את אישור
משרד האוצר.
מיכאל קליינר
¶
אני רוצה לדעת עוד דבר, הרי התקציב היה בנוי על אינפלציה מסויימת. אנחנו יודעים הרי שהאינפלציה
ירדה, היא יותר נמוכה בסופו של דבר. כלומר רוב השנה בעצם לא ניצלת את כל סעיף השכר. אם תתרגם
את זה לשינויי אינפלציה אתה יכול לחרוג מהסעיף ובעצם נותרת לך רזרבה סמוייה, שהיא ע1מדת מ1ל
הכנסות שהמדינה לא קיבלה בגלל ירידת האינפלציה.
משה שגיא
¶
זה כן כסף של התקציב. זה לא הפחתת שעות הוראה. זה איזון בין סעיפי שכר. זה לא מתוך
ההפרשים. בעיקרון אנחנו צריכים להפשיר רזרבה לטיפול מול שכר.
מיכאל קליינר
¶
אם הם צריכים להפשיר רזרבה, שיהיה ברור שאפשר היה לקרוא לזה רזרבה כללית. בוא1 לא נשלה
את עצמנו. זה לא שיש פחות תקנים, פיתרון נניח לתיקצוב יותר תקנים. למעשה יוצרים פה רזרבה סמוייה.
במקום לקחת מהרזרבה ולבוא לכנסת ולהגיד: אנחנו לוקחים מחרזרבה ...
מיכאל קל"נר
¶
לא, הוא לוקה פה ממשכורות של החינוך היסודי. הוא אומר שהוא "קה מהרזרבה להתייקרויות. אם הוא
לקה מהרזרבה להתייקרויות המשמעות היא, למרות האינפלציה שרוב השנה היתה נמוכה, שזה כסף
שבעצם היה נוצר, כסף שלא השתמשו בו, שמ1לו עומד כסף ממיסים שלא גבית. במקום להגיד שלקחת
מהרזרבה אז אתה אומר
¶
היות ולא ניצלתי את הכסף, כי האינפלציה היתה נמוכה, לכן אני אקח א1ת1 וכאילו
אעביר אותו לסעיף אחר.
היו"ר אברהם רביץ
¶
בשבילנו חשוב לדעת שאין פחות שעות לימוד. זה הדבר הראשון במעלה. אם אין פחות שעות לימוד אז
אני מציע שמחר נאשר את זה.
פניות מס' 262.261
עפרי בן-אריה
¶
זה העברה של 3.3 מילי1ן שקל ממשרד החינוך, התרבות והספורט למשרד הפנים בעקב1ת החלטת
ממשלה על פית1ח תשתיות במזרח ירושלים.
עפרי בן-אריה
¶
ה'תה החלטה על 130 מיליון שקל. מתוכה 53 מיליון שקל - השתתפות של משרדי ממשלה שונים
מת1ך תקציבי הפיתוח שלהם. 3.3 מיליון זה משרד החינוך, התרבות והספורט.
חיים אורון
¶
לא, מורידים מחידוש מיבנים בכל הארץ בשביל מזרח ירושלים. אבל אני יודע שיש מצוקה מאוד מאוד
גדולה בנושא של חידוש מיבנים.
עפרי בן-אריה
¶
בגלל זה יש כאן פניה שמוסיפה 30 מיליון שקל לחידוש מיבנים, בעקבות החלטת ממשלה, בלי שום
קשר לזה.
עפרי בן-אריה
¶
זה לא קיצוץ בבניית כיתות. זה הפחתה מתקציב רזרבה שקיים שם במיוחד לדברים כאלה. זה לא
מתוך התקציב הש1טף.
חיים אור11
¶
מה זה רזרבה? את רוצה רשימת כיתות שחסרות? כשאמרו קודם שמעבירים למזרח ירושלים, ואני
תומך בזה, מחידוש כיתות אז ה!0בר שפה מוסיפים לחידוש כיתות. זה נכון, מוסיפים לחידוש כיתות אבל
מורידים מבניית כיתות. בסך הכל הבור מתמלא מחולייתו. זה פטנט חדש. אבל לא זאת כו1נת המחוקק.
זאת א1מרת, מה שבסך הכל יצא מהסיבוב הזה, שמוסיפים למזרח ירושלים על חשבון בניית כיתות. למה?
אם הי1 אומרים שיש רזרבה כי לא צריכים יותר לבנות כיתות, הייתי אומר: טוב. אבל כולנו יודעים מה קורה
היום בנושא של בניית כיתות בכל המיגזרים, ובכמה מיגזרים באופן ממשי. אם מורידים פה עכשי1 30 מיליון
שקל אז קודם כל מקטינים את הסעיף של בניית כיתות. בוועדה בשנה שעברה, למרות מפעל הפיס, היה
ויכוח גדול על גרעון שהולך ומצטבר מחדש בכיתות. לא שחוסל הגרעון אבל ירד הפער במשך מספר שנים,
ועכשיו אנחנו בעצם ממשיכים לצבור אותו מחדש. וכרגיל, איפה? במקומות שבהם העיריות לא יכולות לבנות
ממקורותיהן.
חיים אורון
¶
חבר הכנסת פיני בדש בונה, תאמין לי. אתמול בירכו א1תו. כל פעם שאני עובר שם בכביש אני מברך
א1תו ואת הקב"ה, את מי שאני יכול, על קריית החינוך. הוא לא בנה את זה מתקציבי משרד החינוך,
התרבות והספורט. אולי הוא קיבל מהם משהו, ואולי הוא לא קיבל מהם משהו. תאמין לי, זה כסף קטן.
במקרה ישבתי אתמול בבוקר עם עמותות של הבדואים בצפון והבדואים בדרום. הם גם היו אצלך. יש
דו"ח כץ, יש דו"ח גולדשטיין ויש דו"ח פרץ. זה קטסטרופה אמיתית. תסתובבו פעם בכיתות האלה. ופה
מורידים 30 מיליון שקל.
חיים אורון
¶
לא משנה. בית-הספר הוא מוכר. אגב, זה כך גם בישובים המוכרים. ברהט בגלל הריבוי הטבעי צריך
לבנ1ת שני בתי-ספר בשנה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אולי נאמר את הדבר הבא, נראה את עצמנו כממונים על כספי המדינה. הצרכים של כיתות ע1מדים
לפנינו. נגיד שזה באמת בדיוק ככה, כפי שאתה מציע. חידוש מיבנים לעומת בניית כיתות, מבחינתי השנה
זה היינו הך. אסביר לך מדוע אני חושב כך. יש שורה של כיתות שנפסלו לשימוש על-ידי התקטת החדש1ת
של משרד החינוך, התרבות והספורט. אם לי יש תקציב מסויים ואני צריך עם התקציב הזה לדאוג לכיתות אז
עומדות לפני שתי אפשרויות
¶
או שאני בונה כיתה חדשה ב-325,000 או 400,000, תלוי איפה, לכיתה, או
שבא1תו כסף אני אקים 5-4 כיתות, על-ידי שיפוצים, ואאפשר לבטל את הצו שניתן לאי שימוש בכיתות
האלה. הרי זה בדיוק המצב.
מה היא האלטרנטיבה האחרת? שנבוא לממשלה ונאמר: תביאי כסף חדש מהרזרבה. זה ויכוח שיכול
להיות לנו, אם הם כן יביאו כסף חדש מהרזרבה או לא. אבל אם משת- האוצר יתעקש שהוא לא מביא כסף
חדש לצ1רך הזה, עכשיו תסתכלו מה אתם ר1צים - אתם רוצים כיתות חדשות או להשתמש בכסף הזה
לשיפוץ מיבנים קיימים.
אני רוצה לומר לך שאני פועל כאן לרעת האינטרסים של המיגזר שאני מייצג. אצלנו יש מחסור אמיתי של
כיתות מלכתחילה. לא יעזרו לנו שיפוצים. לכן אני באמת לא כל-כך רציתי את זה. אבל אני התעליתי מעל
הצרכים של המיגזר שבמקרה אני מייצג אותו.
יש הסדר כאשר מפעל הפיס נותן שליש. הצליחו להוציא ממפעל הפיס עם החלטת דירקטוריון כסף
נוסף, זה ה-30 מיליון האלה, ומהעמותות והרשויות עוד 30 מיליון. לגבי הסידורים שייעשו אחר-כך, האם זה
יהיה דרך הרשויות? אני לא כל-כך אהבתי את זה, כי הרשוי1ת לא כל-כך אוהבות אותנו, אותך (חבר הכנסת
דהן) וא1תי, אבל בסדר, זה היה הסידור. אני קצת הייתי מעורב בהשגת 30 מיליון השקלים הללו.
חיים אורון
¶
הסידור הזה מאוד הגיוני. עכשיו אני חוזר לשאלה הקודמת, אז למה לקחו 3 מילי1ן שקל מפה למזרח
ירושלים?
ירושלים - אפשר לבוא ולהגיד
¶
פוגעים ב-אי, בי, גי או פוגעים במשרד החינוך, התרבות והספורט ב-די, ה', ו'.
בכל דיון עם משרד החינוך, התרבות והספ1רט עולה מצוקה גדולה בדירות, גם בחידוש וגם בהקמה. לפיכך
משרד החינוך, התרבות והספורט לא יכ1ל לבוא לפה ולהגיד: אני מוריד 3 מיליון שקל מחידוש כיתות.
מיכאל קליינר
¶
חבר הכנ0ת אורון, אני מבין שאתה בעד ה-3 מיליון במסגרת ה0יוע לרשות, על רקע ההצהרה
בוושינגטון שלמזרה יש בירה ולמערב יש בירה.
חיים אורון
¶
אני בעד ה-3 מיליון תחת האיש שאתה הלכת מאחוריו. אני לא תמכתי בו. מה אתה חצה מחיי? בכל
דבר אבי אשם? גם פה אני אשם? אתה הלכת אית1 לבחירות, לא אני.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אתם יודעים שלעתיד לבוא ירושלים תהיה הבירה של כל העמים. "ובאו גויים וריננו במרום ציון". זאת
תהיה בירה של כולם. אבל ראש העיר יהיה אחד.
מיכאל קליינר
¶
אדוני היושב-ראש, השאלה ההלכתית היא אחרת. השאלה היא פילוסופית: מה יותר טוב - אחד שיש לו
קווים אדומים והוא לא עומד בהם, או אחד שאין לו קווים אדומים?
עפרי ב1-אריה
¶
מה שאומרת החלטת הממשלה זה: בואו נעשה סדרי עדיפויות. יש לכם תקציב של חידוש מיבנים,
מתוכו 3.5 יילך לנושא זה או אחר.
היו"ר אברהם רביץ
¶
פניה מס' 318
מדובר על 250 אלף ש"ח: לפרוייקט "מחר 98" - 150,000, חינוך טכנולוגי מדעי - 100,000. אני מציע
שנאשר, שלא נשאל יותר שאלות בעניין זה.
זאב בוים
¶
יש ענ"1 של מכללות טכנולוגיות. השאלה אם זה שייך ל0עיף הזה. מה עם הסעיף הזה של מכללות
טכנולוגיות, ששם היתה התחייבות לתת להם כסף? יש מכללות טכנולוגיות גם במגזר הערבי.
איו1ר קרשנר
¶
חבר הכנסת בוים, אני מציע שתעלה את זה בפניה הבאה, פניה מסי 323, שע1סקת במכללות איזוריות.
חיים אורון
¶
אני יודע. הם רוצים להיות כמו מכלל1ת אקדמאיות. יש בסך הכל 3 מכללות אקדמאיות ו-40 לא
אקדמאיות.
מיכאל קל"נר
¶
הבעיה שם שאחוז לימודי טכנולוגיה, הנדסה ומחשבים הוא הרבה יותר גדול, כמעט 60%-70%
העל1ת במקצועות האלה הרבה יותר גבוהה. היות והסכום ה1א גלובלי ואין התחשבות בסוגי הלימודים אז הם
יוצאים מקופחים. אם היו מקבלים לפי אותם נתונים של התחשבות במספר התלמידים שלומדים את
המקצועות היקרים האלה, הטכנולוגיים, אז היה מגיע להם. מה קורה באריאל? הבעיה היא שבמכללות מן
הסוג הזה ההקצבה היא גל1בלית.
עפרי בן-אריה
¶
באריאל הם מקבלים לפי תעריף לתלמיד, לפי 0וג התלמיד ובאיזה מגמה הוא ל1מד. הם טוענים שיש
תקציבים שמגיעים להם אך שהם לא קיבלו א1תם. אנחנו לא מסכימים עם הטענות הללו. הם יהיו ביום
חמישי אצל שר הא1צר ויהיה דיון על זה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אולי באמת תוכלי להיטיב להסביר לנו את ההתנגד1ת של האוצר. היתה בקשה של משרד החינוך,
התרבות והספורט לאשר פתיחת תקנה ל-10,000 לכל מיני נושאים, אחד מהם הוא נושא המכללות:
לערבים, לחרדים ולעוד משהו שאינני זוכר, מתוך תקציב האוצר. אתם מאוד התנגדתם לזה.
עפרי בן-אריה
¶
שייתמכו מתוך התקנות הקיימות. לא רוצים לפתוח עוד ועוד ועוד תקנות. יש מספיק מקורות לתמיכות.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אבל ספציפית לחינוך טכנולוגי. לפתוח מכללה טכנ1לוגית לחרדים, להביא אותם לעבודה קצת. אני לא
יודע מה לגבי המיגזר הערבי, אבל לגבי המיגזר החרדי זה מצווה לפתוח עוד ערוץ, להביא עוד צעירים
למכללות, שיילמדו במסגרות כאלה. הרי על זה כולנו צועקים.
פניות מסי 320. 323
עפרי ב1-אריה
¶
עד היום המכללות האיזוריות תוקצבו דרך משת- החינוך, התרבות והספורט. החל משנת הלימודים
תשנ"ט הן מתוקצבות דרך ות"ת, מתוך כוונה שהתיכנון והראיה הכוללת יהיו בגוף אחד, ולא שגוף אחד יתכנן
אי וגוף אחר יתכנן ב' ולא יהיה ביניהם תיאום.
עפרי בן-אריה
¶
אריאל היא בהחלט מכללה איזורית אבל היא לא עוברת בגלל בעיות משפטיות, בגלל שהיא נמצאת
בשטחים. הפנינו את זה גם ליועץ המשפטי לממשלה. אנחנו מנ0ים היום למצוא איזשהו פיתרון.
עפרי בו-אריה
¶
יש בעיה מיוחדת לגבי מוסדות להשכלה גבוהה. אני לא משפטנית, אני לא יודעת להסביר לך בדיוק את
כל ההיבטים של זה.
חיים אורון
¶
אתה מבקר המדינה של ערפאת? הכל מסודר פה כבר? בואו נחליף תפקידים. אני לא מגן עליו בכלל.
האתגר של חבר הכנסת קל"נר הוא להוכיח שהפלשתינאים מושחתים. אתה פותח פה עכשיו סידרת חינוך?
מיכאל קליינר
¶
איכות המשטר והסיכוי שהם ייעמדו בהבטחות שלהם הוא קטן. זה משליך על הסיכוי שהם ייעמדו במה
שהם אמרו לך.
היו"ר אברהם רביץ
¶
פניות מסי 325.324
11 מיליון שקל ממשרד החינוך, התרבות והספורט למשרד לקליטת עליה בגין הכנסות מהסוכנות.
יש כאן הפחתה מהחזקת תלמידים בפנימיות בסך 3.7 מיליון והעברת הכספים למשרד לקליטת עליה.
אני יודע ממקורותי, הגיעה למשרדי הזעקה בעניין החזקת תלמידים בפנימיות. הפחיתו במסגרות של ילדים
מוחזקים בפנימיות לפי (עדת לאור.
משה שגיא
¶
יש הסכם בין ה10כנות לבין הממשלה על התחשבנות לגבי סכומים מסויימים. הסוכנות מחליפה פה
תקציב של המדינה במסגרת אותה התחשבנות.
משה שגיא
¶
הסוכנות תיקח את הפעילויות האלה במקום המדינה ואנחנו מעבירים את זה למשרד לקליטת עליה,
סכום שהסוכנות היתה צריכה לשלם למינהל הסטודנטים. זה סעיפים שהסוכנות תממן במקום המדינה.
שוקי שי
¶
הסוכנות היתה אמורה להעביר כספים למינהל הסטודנטים ומשרד החינוך, התרבות והספ1רט היה אמור
להעביר כספים לנושאים האלה. מה שעושים למעשה, משת- החינוך, התרבות והספורט יעביר למשרד
לקליטת עליה והסוכנות תשלים את ההפחתה בדיוק בנושאים האלה.
שוקי שי
¶
אם עכשיו משרד החינוך, התרבות והספורט יפחית במשהו, הסוכנות תשלים את החסר. בסך הכל אין
פה שינויים.
נסים דהן
¶
רבותי, אתם עושים צחוק מהעבודה. בבקשה הקודמת הורדתם מהיסודי והעברתם לעל-יסודי 20 מיליון,
עכשיו אתם מורידים מהעל-יסודי ומעבירים למשרד לקליטת עליה 7 מיליון. למה אתם עושים צחוק?
שוקי שי
¶
את הפעילות של משרד החינוך - משת- החיכוך, התרבות והספורט, ובמינהל הסטודנטים - מינהל
הסטודנטים. מה שרק משתנה פה זה מקור המימון. המצב שהיה עד לפני הפניה הזאת זה שהסוכנות
היתה אמורה להעביר כסף למינהל הסטודנטים למימון הפעילות של מינהל הסטודנטים, ומשרד החינוך,
התרבות והספורט - היה אמור להעביר כסף לפעילות הזו, שממנה עכשיו אנחנו מפחיתים. בעקבות השינוי
הזה משרד החינוך, התרבות והספורט יעביר כסף למשרד לקליטת עליה, לפעילות של מינהל הסטודנטים,
והסוכנות תעביר את אותו סכום לפעילות במשרד החינוך, התרבות והספורט. אין פה שום הפחתה בפעילות.
שוקי שי
¶
על זה משרד החינוך, התרבות והספורט צריך לענות. אבל את מה שמפחיתים פה מתקציב משרד
החינוך, התרבות והספורט, הסוכנות תשלים.
שוקי שי
¶
אני אסביר למה יש עניין של הסוכנות. היא צריכה להראות למה נועד הכסף שלה, בגלל כל מיני שיקולים
לגיוס תרומות. זה אחת הסיבות שעושים את זה. פש1ט רוצים שיירשם לה סוג פעילות מסויימת.
מיכאל קליינר
¶
היות ואתה מתקצב, לנו לא צריכים להראות דברים אטרקטיביים, אנחנו מתקצבים הכל. לע1מת זה,
אלה שמתקצבים את הסוכנות, כל מיני יהודים תורמים, צריך להראות להם, הם לא רוצים תקציבים שוטפים,
הם רוצים לראות בעיניים מה הם תרמו.
נסים דהו
¶
תעביר ישר מהסוכנות למשרד לקליטת עליה. אני לא מבין מה קורה כאן. בבקשה מספר 237 הם
העבירו מהחינוך היסודי לעל-יסודי 8.9 מיליון שקל, ולפני רגע נאמו לנו פה נאומים כמה צריכים כסף בחינוך
העל-יסודי. לא חלפו שתי דקות ואת אותם 8.9 מיליון שקל שכל-כך היו חשובים לעל-יסודי העבירו למשרד
לקליטת עליה. אל תעשו מאיתנו צחוק. לפחות שיידעו שאת ועדת הכספים לא מסדרים.
היו"ר אברהם רביץ
¶
פניה מסי 365 - 2 מיליון ש"ח לספורט הישגי, בהתאם להסכם קואליציוני. מישהו יכול להסביר מה זה
ספ1רט הישגי?
פניה מסי 390 - שינ1יים פנימיים בתקציב השכלה גבוהה.
עפרי בו-אריה
¶
מורידים להם בגלל טעות טכנית שאני עשיתי. ה1ספתי את זה בשתי תקנות שונות. יש תקנה שבה קיים
ה-2.6 מיליון ובטעות ה1ספתי את זה בתקנה נ1ספת.
עפרי בן-אריה
¶
חשב1נא1ת זה תוכנית שנ1צרה כי בזמנו היו הסרים רואי חשבון והיה עידוד של החשבונאות. היום מצאו
שכבר אין בזה צורך. 'ש יותר מידי חשבונאים.
עפרי בן-אריה
¶
מרכז הסיוע לסטודנטים: במקום להעביר את זה דרך ההלווא1ת מעבירים את זה דרך האוניברסיטאות.
זה מועבר להשתתפות בתקציבי המוסדות עצמם.
היו"ר אברהם רביץ
¶
פניה מ0פר 390 זה השכלה גבוהה. אנחנו בעד ההשכלה הגבוהה. לפי תפיסת עולמי גם ישיבות זה
השכלה גבוהה.
מיכאל קליינר
¶
יש לנו כבר כותרת לעיתון: מכל תקציבי החינוך המקום היחיד שהוועדה הפשירה את החרב זה לגבי
תקציב להשכלת הגבוהה.
נסים דהן
¶
אבל אתם אמרתם שההלוואה הזאת תרד רק בחודש אפריל. ככה הבטיחו למשרד הבריאות, שלא
יקצצו להם את זה בבת אחת.
גל הרשקוביץ
¶
היא צריכה לחזור לצורך מימון הסכמי ההבראה עם קופות-החולים. לכן כל מה שאני עושה כרגע, אני
פותח את סעיפי הוצאה מותנית בהכנסה לאפשר להחזיר את ההלוואה מבתי-החולים בחזרה למקום
שממנה היא נלקחה. זה שני מקורות: 1) תקציב ההשלמה לעלות הסל; 2} תקציב התמיכה בקופות חולים
על-פי קריטריונים שמלכתחילה הכסף היה שייך לשם.
גל הרשקוביץ
¶
לקחתי את הכסף משני מקורות: 1) 125 מיליון ש"ח מתקציב ההשלמה לעלות ה0ל; 2) 245 מיליון
ש"ח מתקציב התמיכה בקופות החולים על-פי קריטריונים. עכשיו אני הולך לחתום הסכמים עם קופות
החולים, שבאותה מסגרת של ההסכמים מתחייבות בין היתר לשלם את החובות שהם צברו מול
בתי-החולים, שהביאו אותם למצב שהם נמצאו בו. לכן מרגע שאני סוגר את ההסכם, קופת-החולים מקבלת
את הכספים שמגיעים לה, כמובן בהתאם להסכם, כפוף לקריטריונים שאושרו על-ידי היועץ המשפטי
לממשלה. ברגע שהיא תקבל את הכספים, בתוך ההסכם היא גם מחזירה את הכספים שהיא לא שילמה
לבתי-החולים, שמפריעים לתיפקוד השוטף שלהם. אין להם מאיפה לקנות תרופות וכולי. ברגע שהיא תחזיר
את הכסף לבתי-החולים, בתי-החולים יכולים להחזיר את ההלוואה שאני נתתי בזמנו מאותו כסף. זה תנועה
סיבובית של הכסף.
אופיר פינס-פז
¶
אגיד לך למה אני מתקומם. בזמנו היה כאן מר גבי ברבש בעניין הזה והוא קבע קריטריון של בתי-חולים
ממשלתיים ובתי-חולים ציבוריים כלליים. כל מיני בתי-החולים פנו גם אלי וגם אל חבר הכנסת רביץ, ואולי גם
גל הרשקוביץ
¶
למשל אסותא או מדיקל סנטר, שזה בתי-חולים פרטיים. לפי ההדרכה של היועץ המשפטי לממשלה אני
לא יכול לתת את ההלוואה שאני נותן לבתי-חולים ציבוריים גם לבתי-חולים פרטיים.
גל הרשקוביץ
¶
קיבלנו הנחיה משפטית מהיועץ המשפטי לממשלה לתת את הכסף לבתי-חולים כלליים, ציבוריים
וממשלתיים.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אגיד לך איזה הסבר אני קיבלתי, אפילו שלא אהבתי אותו. אומרת לי הממשלה: זה נכון שצריך לעשות
הבחנה, גם בבתי-החולים שהם עמותות, בין בתי-חולים שהם למטרות רווח, כמו אסותא למשל, לבין
בתי-חולים שהם בהגדרה שלא למטרות רווח ובעצם הממשלה רואה אותם כבתי-חולים ציבוריים.
איפה הנפקא מינה? מדוע הם לא נכנסו לתוך ה"pool" הזה של ההלוואה? אומרת הממשלה: על
בתי-החולים האלה אין לנו שום פיקוח, שום הבנה מבחינת הניהול הפיננסי של בית-החולים, למשל בנושא
ה"קאפינג", שהוא הנושא החשוב ביותר. זאת אומרת, בית-החולים יכול לקחת כמה כסף שהוא רוצה לפי
משא ומתן שהוא מנהל עם קופות-החולים. הוא איננו נתון למסגרות שהוכתבו לבת'-החולים בתשלומים
שהם מקבלים.
זאת היתה הטענה. אני לא אוהב את הטענה הזאת. מר גבי ברבש אמר כאן - אני לא יודע מה הערך
של זה, אבל רק פעם אחת אפשר "לעבוד" עלי - הוא אמר: אני אדאג לכך שקופות-החולים ישלמו
לבתי-החולים את החוב שלהן.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אך הוא אמר שבסעיף הזה הוא לא יכול לתת אלא רק לבתי-החולים שפועלים לפי ההסכם עם
הממשלה.
גל הרשקוביץ
¶
מר גבי ברבש הבטיה את זה והסתמך על זה שהוא יצליח באמת לסגור הסכמים עם קופות-החולים.
באותה מסגרת כשאתה מעביר לו סכומים כאלה גדולים אתה גם בא ומבקש במקביל שיישלמו לבתי החולים
את מה שמגיע להם.
חיים אוחו
¶
אני חושב שאנחנו עושים פה בדיוק מה שאנחנו לא צריכים לעשות. אני עכשיו מביע את דעתי. מה היה
כל התרגיל הזה? היות והיה משבר בין קופות-החולים לבין משרד האוצר, היות והכלי של קופות-החולים היה
בתי-החולים, הממשלתיים בעיקר והציבוריים, אז לקחו כסף מתמיכה בקופות-חולים וכל מיני סעיפים אחרים
והעבירו לבתי-החולים. זה נעשה בעידוד שלנו, כי אנחם אישרנו את ה-300 מיליון הראשון.
היו"ר אברהם רביץ
¶
הם לא לקחו מקופות-החולים. הבג"ץ לא נתן. הבג"ץ אמר להם: אתם יכולים לתת את זה כהלוואה אבל
לא תקזזו. לכן הם לא לקחו מקופות-החולים. הם לקחו מהרזרבה והעבירו לשם כהלוואה. היום הם אומרים:
אנחנו נותנים לקופות-החולים את הכסף שלא נתנו קודם והן מחוייבות להחזיר לבתי-החולים. ובתי-החולים
יחזירו את ההלוואה.
אופיר פינס-פז
¶
אתה מחמיר את מצבם של כל בתי-החולים האחרים שלא נמצאים בהסדר. אתה אומר לקופות-החולים
להחזיר את חובותיהם לבתי-החולים הציבוריים אך לא לאחרים.
היו"ר אברהם רביץ
¶
מר גבי ברבש טוען שלמשגב לדך למשל אין בעיות. זה בית-חולים ליולדות ויש להם את כל הכסף
שצריך. הם מקבלים מהביטוח הלאומי.
חיים אורון
¶
בשבוע הבא יבואו לכאן יצרני תרופות, כי הם לא גרים בירושלים, הם גרים במקום אחר. ואחרי יצרני
התרופות יבואו בעלי המכבסות של בתי-החולים. כי אתם תוקעים את מערכת הבריאות במשבר. זה לא
יעזור. מדברים, מדברים, מדברים, מדברים, אבל כל שבוע יש 0יפור חדש.
גל הרשקוביץ
¶
עכשיו חתמתי עם שתי קופות-חולים, עם קופת-חולים שלישית אני כבר בשלבי סיום. חתמתי על הסכם
על-פי הקריטריונים שאישר היועץ המשפטי לממשלה ב-98 ו-99. חתמתי הסכמי ייצוב עם קופות-החולים
כפוף לקריטריונים. בתוך אותו הסכם הן גם מתייעלות. אני נותן כסף והם מתחייבים לשלם לבתי-חולים.
אם הייתי עושה את זה כבר אז, לא הייתי צריך לתת את ההלוואה לבתי-החולים. אני בטוח שאתם לא
התכוונתם שאנחנו נפזר כספים לקופות-חולים בלי שגם הן יתנו את חלקן, והן לא התכוונו אז לתת את חלקן.
אני בטוח שכולם שמחים שיש הסכמים שגם מדברים על התייעלות. עכשיו ברגע שאני חותם על ההסכם
ומעביר כסף לקופות-החולים, הן צריכות לשלם את החוב שלהן. בשל החוב הזה בתי-החולים נקלעים
למצוקה כספית ואין להם כסף כדי לממן את הפעילות שלהם ולקנות תחפות. ברגע שקופות-החולים ישלמו,
בתי-החולים אמורים להחזיר את הכסף חזרה.
אתם באתם בזמנו ואמרתם
¶
מה יהיה אחרי שתיתנו לקופות-החולים? בסדר, עשינו מה שאתם
אמרתם. הבטחנו שברגע שנחתום הסכמים, נחזיר את זה. אנחנו באים ובעצם מיישמים את מה שהצגנו אז
בוועדה. אנחנו מקיימים את מה שאתם ביקשתם.
נסים דהן
¶
אנחנו מדברים על מה שקראנו לו בזמנו "מיקדמת מימון" אבל הובטח פה שמיקדמת המימון תוחזר רק
בחודש אפריל. היה ויכוח בוועדה האם זה יהיה 3 חודשים או 5 חודשים. תקרא את הפרוטוקול. היה ויכוח
עם משרד האוצר וסוכם שזה יהיה עד חודש אפריל.
חיים אורון
¶
הוויכוח הבסיסי הוא: אתם מכניסים את מערכת הבריאות למשבר קבוע, למרות תוכניות ההבראה, זה
מתבטא כל בוקר בשידור אחר על מחסור בתרופה אחרת וכל בוקר בסגירת מר"מ אחר.
גל הרשקוביץ
¶
אני מוסיף 850 מיליון שקל למערכת הבריאות לשנתיים האלה. מעבר לזה שאני מוסיף עוד 3% בעלות
הסל ב-98 וב-99, שמתוכם 150 מיליון ש"ח ב-98 וב-99 זה לתרופות חדשות. עכשיו יושבת ועדה במשרד
הבריאות שמחליטה איזה תרופות להוסיף.
גל הרשקוביץ
¶
אני מבטיח לשלוח לך פירוט לגבי כל מה שקרה להוצאה לנפש בבריאות משנת 1994 1עד היום. אני
אראה לך מקומות שבהם היא עלתה בשיעורים גבוהים.
חיים אורון
¶
את זה אני לא בדקתי. אני לא יודע. אתה חושב שאני מנהל קופת-החולים הכללית? אני גם לא מנחל
את קופת-החולים הכללית.
חיים אוחו
¶
היא עלתה, אבל בתוך ההוצאה הלאומית שעלתה המרכיב של הצריכה הפרטית ירד והתמיכה
הציבורית ירדה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
מיצינו את הדי1ן בעניין הזה. לסיכום, אני חושב שאנחנו צריכים לעשות דיון בכל מקרה על מערכת
הבריאות. במה שנוגע לסעיף הזה, זה פשוט דבר שהיה צפוי. זאת הלוואה שיש להחזיר א1תה. אין כאן גם
כל התנגד1ת של ק1פ1ת-החולים לעניין הזה.
גל הרשקוביץ
¶
אני אבוא אליכם עוד במשך השנה ואבקש אישור ל-130 מיליון הנוספים. האיש1ר שלכם הוא תנאי
הכרחי בכלל לכל הקי1ם של ההסכם.
היו"ר אברהם רביץ
¶
הוחלט: לאשר את פניה on' 331.
פניה מ0י 332 - הכוח הרב לאומי לסיני. לא נמצא פה הרפרנט ולכן לא נדון בבקשה.
פניה מסי 338
לליב ברעם-אלקיים
¶
זאת פנייה לגבי שינ1יים פנימיים בתוכניות לסיוע. אני יכולה לעש1ת כמיטב יכולתי אבל אני לא מתעסקת
בסיוע. זאת פנייה שהיתה פה כבר בשבוע שעבר. היו מספר שאלות.
לליב ברעם-אלקיים
¶
אנחנו הבנו שביקשו שייבוא נציג של המשרד כדי לתת תשובות על השאלות האלה. אני לא יכ1לה לתת
את התשובות לשאלה שהוצגה פה.
נסים דהן
¶
גם אני מבקש לא לדון בבקשה הזאת. יש פה דברים חמורים. קיצצו את סיבסוד הוצאות פיתוח באיזורי
עדיפות מ-38 מיליון ל-11 מיליון. קוצצו 26 מיליון. זה אותם 20,000 שקל שנותנים לכל דייר.
לליב ברעם-אלקיים
¶
לפני כחודשיים עלתה פה פניה שהיתה קשורה לעניין רישום זכויות. היתה לנו שם טעות ופה מתקנים
אותה.
לליב ברעם-אלקיים
¶
זה שינויים פנימיים בתקציב השוטף של משרד הבינוי והשיכון. מדובר פה בהעברה בין התוכניות של
התקציב השוטף, כשהדגש העיקרי פה, המטרה היא להעביר 4.3 מיליון לנושא של שיקום שכונות חברתי.
זה מראה איך עומדים התקציבים בתוך המשרד מבהינת המקורות לתוכניות אחרות. יש פה עוד שינויים
שאמורים ליישר קו לפני סוף השנה.
נסים דהן
¶
קודם כל שאני אסביר למה אני מבקש לעכב. קודם כל שתישמע את הקושיה, אחר-כך תתרץ תירוץ.
הבקשה שמונהת בפנינו היא לא כל הבקשה. יש עוד מספר בקשות במסגרת ה-21 יום, שהן מצטלבות.
לאהת הם קוראים "הלוואות", לשניה הם קוראים "מענקים". שתיהן הולכות לאותו סעיף תקציבי. לכן ביקשתי
הסבר. הבקשה שמונחת בפנינו היא רק חלק.
לליב ברעם-אלקיים
¶
בתקציב 29, התקציב הרגיל של המשרד, שתי הבקשות שאתה מחזיק הן הבקשות היחידות שיש
לעודפים מהוייבים, אלא אם כן יש בקשה שאני לא יודעת עליה אבל זה לא נראה לי הגיוני. אתה מחזיק בידך
את שתי הפניות היחידות של עודפים מחוייבים בתקציב השוטף של המשרד. יש פניה בתקציב הפיתוח
ובתקציב הסיוע.
לליב ברעם-אלקיים
¶
זה הכל עודפים מחוייבים. אני מבקשת לקצר את התהליך מ-21 יום ואני מבקשת לקבל אישור פה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
הוחלט: לאשר את פניות מסי 015 29 ו-016 29
פניה מ0י 352 - משרד התשתיות. הרפרנט לא נוכח ולא דנים בבקשה.
גלית אסף שנהר
¶
כל מה שקשור בפרוייקטים חדשים לתחבורה הציבורית וכבישים, אני לא מתעסקת בזה. אם אתם
רוצים, אני אפנה שאלות.
אברהם שוחט
¶
אני רואה למטה את חברת נת"ע. זה ממרכיבי התחבורה הגדולים של מערכת ההסעה ההמונית, נכון?
אני לא מבין, האם לא מצליחים לנצל שם את התקציב? מה הסיפור?
גלית אסף שנהר
¶
פניה זו נועדה להעביר 3.5 מיליון מהרזרבה הכללית לפעולות הדרכה בתחום הבטיהות בדרכים. זה
קמפיין שמתבצע עכשיו. מדובר על הדרכה של הרשות לבטיחות שיוצאת עכשיו בקמפיין.
היו"ר אברהם רביץ
¶
הוחלט: לאשר את פניה מסי 369.
פניה מסי 355 - הרפרנט לא נמצא ולא דנים בפניה.
פניה מסי 361 - מה הנשיא רוצה מאיתנו?
היו"ר אברהם רביץ
¶
בואו נשמע הסבר. למה מורידים מקליטת מדענים? זה מה שחבר הכנסת אופיר פינס-פז שואל בעצם.
שוקי שי
¶
התוכנית הזו מ1פעלת לפי היקף המדענים שמצליחים למצוא להם מקומות תעסוקה. את הנתונים האלה
אנחנו קיבלנו מהאגף לקליטה במדע במשרד לקליטת העליה. לפי ההערכות שלהם יש להם עודפים
בסעיפים האלה כי הם לא הצליחו לשים את האנשים האלה במקומ1ת עבודה.
אופיר פינס-פז
¶
שהשר לקליטת עליה יתפטר. מנכ"ל המשרד לקליטת עליה בא לכאן בשנה שעברה בענין המדענים
העולים ובעניין קמ"ע, שיגע את המדינה עם מדענים עולים ועשה משבר קואליציוני בעניין זה. יש לכם זיכרון
קצר. אז הוא לא יודע לשבץ א1תם 1לא י1דע לטפל בהם.
שוקי שי
¶
אנחנו משתמשים בתקציב הזה, בגלל שיש לנו ע1דפים, לדברים אחרים לא פחות חשובים. אם עוצרים
את זה אז...
מיכאל קל"נר
¶
אני י1צא מתוך הנחה שזה ישמש לדברים השובים. אני הושב שהשאלה היא נכונה. אני גם הושב שצריך
לתת הזדמנות להבר הכנ0ת נודלמן, שזה נושא קר1ב אליו והוא מבין בו ומתמצא בו, להיות נוכח.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אני מסכים באופן חברי לעשות את זה פעם אחת אבל אנחנו לא נוכל לתפקד ככה בוועדה כי תמיד יש
חבר כנסת מ0ויים שהוא קרוב לנושא ואז אנחנו נעצור דיונים עבורו.
מיכאל קל"נר
¶
הוא צודק. אני לא רוצה לקשור את זה לחבר הכנסת נודלמן. זה נושא שנראה מאוד תמוה. לכא1רה כל
אחד מאיתנו אם היו שואלים אותו היה אומר: בטח חסר לזה כסף, כי יש הרבה מאוד מדענים עולים.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אבל למה אתה לא יכול לתת תש1בה י1תר טובה? תגיד שסדר העדיפות של המשרד הוא לתת כסף
לעולי אתיופיה, מכיוון שזה מופיע כאן, ולקחת ממדענים עולים.
מיכאל קליינר
¶
אני חצה להגיע לשורה התחתונה. אני מציע שבנוסף להתייעצות הסיעתית שביקשו חברי יוזמן נציג
המשרד לקליטת עליה, זה נושא מספיק חשוב, כדי שייסביר לנו איך קרה שנוצר אי-מיצוי כזה.
אברהם ש1חט
¶
אתה רוצה הסבר? מדענים ע1לים זה תוכנית רחבה מאוד, על עשרות אלפי אנשים, שמחפשים להם
מק1ם עבודה ומשלמים להם סיבסוד של השכר. יש בזה ifne tuning. יש קריטריונים לקבוע מי נכנס למסגרת
הזאת, את ההשכלה שלו וניסיונו בעבודה. אם מתוך תקציב של 130 לא מנוצל 5 מיליון - זה סביר.
>
צבי הנדל
¶
אני מבין שכבר נתבקשה התייעצות סיעתית. אני רוצה להכניס את הנושא לפרופורציות הנכונות. יש עניין
של עבודה שוטפת. היה מכון מחקר כשאני הייתי ראש רשות והיו בו מדענים עולים. יש מסלול מסויים: כמות
מדענים מסויימת ג1מרת את המסל1ל, ועוד לא הספקת להכניס חדשים. יש תנודתיות בעניין הזה. אי אפשר
למדוד את זה על הדקה, בתאריך מסויים, ולהגיד שבדקה מסויימת לא נוצלו 6 מיליון ש"ח. אבל מה, זה
כותרת טובה בעית1ן.
אופיר פינס-פז
¶
הייתי שמח אם מישהו ממשרד לקליטת עליה היה בא לפה, כי יש פה שתי הצעות כאלה תה יחד כבר
18 מיליון ש"ח.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אנחנו נמצאים במסגרת התייעצות סיעתית ואנחנו מבקשים שייבוא נציג המשרד לקליטת עליה וייסביר
לנ1 את הבקשה לפני הצבעה. נעשה את זה מחר.
פניה מס' 394 - ביטוח לאומי.
שוקי שי
¶
הפניה שלפניכם כוללת הפשרה של רזרבה להתייקרויות בתקציב העברות המדינה למוסד לביט1ח
לאומי. זה בהתאם להתפתחות השכר הממוצע שלפיו משלם המוסד לביטוח לאומי את הגימלאות שלו. זה
למעשה הגדלה ב-10% בשנת 1998 לעומת 1997 ולכן נדרשת ההתאמה. המקדם שלפיו ניבנה התקציב
היה 8.8%.
שוקי שי
¶
המקור זה הרזרבה להתייקרויות. למעשה כל התקציבים זה בהתאם לאומדן ביצוע מעודכן שיש בכל
ההערכות האלה.
אברהם שוחט
¶
מה זה "הקצבות המדינה לביטוח לאומי על פי הסכמים (סעיף 9)", שיורד שם 60 מיליון שקל? אני
מדבר על פרט 03 27.
שוקי שי
¶
אנחנו מעבירים את כל הכספים האלה, או לפי חוק או לפי הסכמים. התקציב הזה נבנה באמצע השנה
הקודמת על בסיס הערכות.
שוקי שי
¶
זה לא עניין של טעות בהערכות. למעשה ההערכות שלנו לגבי השנה הן יחסית מדוייקות. אנחנו פשוט
צריכים להפשיר את הרזרבה להתייקרויות כי התפתהות השכר הממוצע שלפיו משלם המוסד לביטוח לאומי
את הקיצבאות היה קצת גבוה, הוא היה 10.5% לעומת 8.8%, שזה היה המקדם. למשל יש פה העברות
שהן תלויות גבייה. המוסד לביטוח לאומי גובה בענף מסויים ואנחנו משלימים לו 160%. זה בענף ילדים או
בענף זיקנה ושארים, שמשלימים לו.
אברהם שוחט
¶
יש כאן תתי-סעיפים שבהם יש סטייה גדולה. אם אתה מסתכל על פרט 03 27 בסיוע לנכים, זה ירידה
של 30%. אם אתה מסתכל בהסכם על אוכלוסיות אחרות - זה ירידה של 50%. בגדול, ההבדל הוא לא
גדול. אבל יש הפרשים גדולים בתוך סעיפים.
שוקי שי
¶
יש סעיפים שבהם אנחנו טועים יותר בגדול אבל זה בהתאם לביצוע של המוסד לביטוח לאומי, זה לפי
חוק, לפי הסכמים. אין לנו פה שליטה על זה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אנחנו נעשה כעת הפסקה בשינויים התקציביים.
הצעת חוק בנק ישראל (תיקון) (ניהול המדיניות המוניטרית). התשנ"ח-1998
אברהם שוחט
¶
אני רוצה להעלות שני דברים. נושא אחד זה הפרוצדורה של ההתייעצות הסיעתית 1ההצבעה, והקשר
שאתה קושר אותו עם הדיון שישנו בוועדת הכנסת. ודבר שני, אנחנו צריכים לתת את הדעת לכך שלממשלה
אין ככל הניראה רוב להעביר את חוק ההסדרים.
היו"ר אברהם רביץ
¶
הודעתי אתמול לשר האוצר שלא יהיה לנו זמן לד1ן ב1. ביקשתי מגברת סמדר אלחנני לכמת עבורי את
המשמעות התקציבית לגבי תקציב 1999 הנובעת מחוק ההסדרים, כך שכל סעיף שייתכמת יהיה נגד עיני
הוועדה. בהחלט יכול להיות שאנחנו נוכל את הכימות העכשווי ל-1999 - אני לא מדבר על עתידי ל-2000
וכולי, כי יש גם שם השפעה כחלק מחוק ההסדרים.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אני בהחלט בדיעה שאתה צודק. אמרתי את זה אתמול לשר האוצר בפגישה אקראית שהיתה לי איתו.
אמרתי לו
¶
תדע לך, אנחנו מתכוונים לדון באופן רציני בחוק ההסדרים. לכן אם אתה תעביר את זה מאוחר
מדי, אנחנו לא נצליח לדון בעניין.
אנחנו צריכים לדעת מה הוא ההקשר שבין חוק ההסדרים לתקציב. אם אנחם נמצא שזה 200-100
מיליון שקל אז אנחנו נדע שזאת הבעיה שלנו ואז נצטרך לתת לזה תשובה בוועדה הזאת. התשובה לא
תהיה שנעשה חאפ לאפ, שנעשה מחטף.
נסים דהן
¶
זה מה שאנחנו אומרים, כל הדברים האלה הם לא תקציביים. יש חלק בסעיף ההוצאה וחלק בסעיף
ההכנסה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
יתכן שאנחנו נמליץ שזה יעבור ל1ועדות אחרות, יכול להיות שלא. אני לא יודע. זאת תהיה הבעיה שלנו.
ראשית כל, בואו נראה מה היא הבעיה. אם זה משפיע באופן משמעותי באמת על תקציב המדינה, כמו
שאומר שר האוצר היום. אני לא בטוח שהוא בדק את זה באופן לימ1די, באמת כמה זה משפיע.
הי1"ר אברהם רביץ
¶
הדיור הציבורי להיפך, הרי זה מקור כ0פ' בשנה הראשונה. השאלה אם בנו על זה ככה. אנחנו ניראה
את העניין הזה.
צבי הנדל
¶
הדרישה הראשונה שלנו היא לתת לגיל הרך, לגילאי 4, בפריסה 3 שנתית. הדרישה השניה שלנו היא
לגבי הגימלאים, לגבי קיצבת הזיקנה שנפגעה. והדבר האחרון, יש לנו סיכומים קואליציונים משנה שעברה
שלא הוכנסו לבסיס התקציב והתחייבו לנו שייכניסו אותם. זה בעיקר לגבי חגיגות.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אני לא מאמין שחוק הדיור הציבורי משפיע על תקציב 1999, בין אם תקיים אותו ובין אם לא תקיים
אותו. לא בנו על זה כמקורות.
אברהם שוחט
¶
עכשיו לעניין חוק מועצת נגידים: אני רוצה להבין את עמדתך, למה אתה קושר ומה אתה מציע? אני
אגיד לך מה קורה בוועדת הכנסת. חבר הכנסת פנחסי לא מגיע בבקרים, בגלל עניינים אישיים הוא מגיע רק
אחרי-הצהרים. לאור זה מנהל את הישיבה חבר הכנסת מאיר שטרית. חבר הכנסת פנחסי אמר שהוא רוצה
להיות בישיבה ולכן הוא דוחה את ההתייעצות הסיעתית שהיתה צריכה להיות היום בשעה 12 בוועדת
הכנסת ליום שני הבא. אני ר1צה להבין את ההקשר, לתפיסתך, בין ההצבעה פה ובין ההצבעה שם.
אנחנו במצב שבעצם יש הצעה ללכת ל- blue print. חבר הכנסת אברהם יחזקאל ביקש התייעצות
סיעתית. חבר הכנסת קליינר אמר שה1א יבקש, אבל מאחר שהוא לא היה אז חבר הכנסת יחזקאל ביקש.
אברהם שוחט
¶
חבר הכנסת יחזקאל ביקש התייעצות סיעתית כי היו פה 4 אנשים ולא היה ברור איך הם יצביעו. חבר
הכנסת קליינר מאותה סיבה היה מבקש התייעצות סיעתית.
מיכאל קליינר
¶
אגיד מה אני אמרתי. אני רציתי קודם כל להסביר שאני מתנגד להעברת החוק לקריאה ראשונה. אני
חושב שיהיו השלכות חמורות מאוד על המשק במדינת ישראל אם זה יעבור לקריאה ראשונה. לכן אני, עם
כל הכבוד, לא קיבלתי... זה באמת לא צחוק. אני התנגדתי, וזה לא לרעיון, שאני חושב שהוא לא תקין.
מיכאל קליינר
¶
לא, אני בפירוש רציתי דיון. בפירוש אמרתי שלא יכול להיות שייגשו להצבעה בלי דיון. אתם הורסים את
הכנסת על דבר כזה בלי דיון? תביאו לירידת הרייטינג של מדינת ישראל בלי דיון בכלל? חאפ לאפ בגלל
שלחבר הכנסת הנדל היה רעיון בשבוע שעבר?
מיכאל קליינר
¶
חבר הכנסת שוחט, זה האמת, ואתה תהיה אחראי. תאמין לי שאני מציל אותך מעצמך. חבר הכנסת
פורז, עליך אני מתפלא.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אני רוצה לענות לך בשאלה, כמו יהודי, באופן קלאסי. מאחר ואני הבאתי את זה לדיון, ואנחנו נמצאים
במסגרת דיון, מאחר ויש כאן גם הבנה אם זה יעבור מתי תהיה הקריאה השניה והשלישית. אני שואל אותך:
למה אתה רץ לוועדת הכנסת? הבנתי שוועדת הכנסת צריכה להי1ת שוט לגבינו, וטוב שעשית את זה. זה
באמת היה שוט.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אני העליתי את זה לדיון. אנחנו אנשים מכובדים שעובדים קשה מאוד בוועדה הזאת. יש לנו אחריות
השובה מאוד לכל זה. אז בסדר, אז עשית תרגיל מקובל פרלמנטרי בוועדת הכנסת, אילצת אותי להביא את
זה לדיון. התחלנו את הדיון. אני לא מתכוון למשוך את זה. אני רק אומר: אז תבטל שם את הדיון.
אברהם שוחט
¶
אני רוצה להחזיר אותך לשיחה שהיתה לך, לחבר הכנסת פורז ולי אתמול, שהצענו משהו לעניין הדיון
ואמרת שאתה לא יכ1ל לעמוד בזה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אז מה אתה רוצה ממני? אני לא יכול. זה גם לא הוגן, זה גם לא חברי. אנחנו יושבים בוועדה כאשר
חרב חדה מונחת על צווארנו לאורך כל התקופה בוועדת הכנסת.
היו"ר אברהם רביץ
¶
לכל היותר אני יכול, וזה גם סביר, להיענות לבקשתו של חבר הכנסת מיכאל קליינר, חבר כנסת מכובד,
ולעשות 7י//. זאת אומרת, לא להרים אצבעות אלא לעשות דיון. אז אני אקצה לזה עוד ישיבה אחת.
אברהם פורז
¶
חבר הכנסת רביץ, התחלת במישור הפורמלי. אם חבר הכנסת יחזקאל ביקש התייעצות סיעתית משמע
שעמדנו ערב ההצבעה/ לא מבקשים תוך כדי דיון התייעצות סיעתית.
מיכאל קליינר
¶
אני חושב שזה הרס המשק. אולי אני טועה ואתה אפילו באיזה מחטף לא היית נותן לי לדבר גם. זה כמו
הבולשביקים. אני לא מבין אותך.
היו"ר אברהם רביץ
¶
חבר הכנסת שוחט, אני פה מתחייב כיושב-ראש הוועדה לא למשוך ולא לעשות שום תרגילים לגבי
ההעלאה של הצעת החוק להצבעה לקריאה ראשונה. אלא אני רוצה לשמוע מה אומר חבר הכנסת קליינר.
יכול להיות שאנחנו נקיים בזה עוד דיון אחד.
אברהם שוחט
¶
זה כבר הפרת התקנון באופן מוחלט. חבר הכנסת קליינר היה רשום לסדר היום לדיבור. הוא לא דיבר כי
הוא לא היה פה. אל תשקר לפחות, דבר אמת. אין גבול לשקרים שלך.
חיים אורון
¶
זה המצב הפורמלי בכנסת. כל עוד זה המצב הפורמלי אתה אומר שנוצרה פה אי-הבנה. אתה ביקשת
התייעצות סיעתית כאילו באמצע הדיון.
מיכאל קליינר
¶
הוא ידע שיש לי עמדה עקרונית. אני מניח שאם היתה הצבעה הוא היה נותן לי אפשרות להביע את
עמדתי.
חיים אורון
¶
אני ידעתי שאתמול צריכה להיות הצבעה. הבנתי שההצבעה לא מתקיימת כי ביקש חבר הכנסת
אברהם יחזקאל התייעצות סיעתית. עובדה שרק לפני 10 דקות שאלתי את חבר הכנסת ש1חט למה ביקשו
התייעצות סיעתית. אני דווקא הולך בינתיים בדרכי נועם. נוצר מצב שאתה הבנת שהדיון לא נגמר וחבר
הכנסת קליינר עוד צריך לדבר, למרות שהוא היה רשום בסדר הדוברים והוא יצא. נאמר שחבר הכנסת
קל"נר גמר לדבר. האם אני יכול לבקש התייעצות סיעתית פעם נוספת? ניסיתי השבוע לעשות דבר דומה
לזה בוועדת החוקה חוק ומשפט וקיבלתי מכתב משלושה יועצים משפטיים שאי אפשר לעשות פעמיים, יש
התייעצות סיעתית רק פעם אחת.
אפשר לעשות שני דברים. אפשר לבוא ולהגיד שאנחנו ניתן לחבר הכנסת קליינר לדבר ואחרי זה נצביע,
היום או מחר או ביום שני. אז ייקבע תאריך לדיון.
אברהם פורז
¶
זה נכון שבעיקרון בהתייעצות סיעתית אומרים לפני ההצבעה: אני מבקש התייעצות סיעתית, ואז
ההצבעה נדחית. אבל לא פעם קורה שמישהו אומר תוך כדי הדיון, אני כבר מודיע לכם שאני מבקש
התייעצות סיעתית ולכן היום לא תהיה הצבעה. במקרה כזה ההצבעה ממילא נדהית ונמשך הדיון. לכן מה
שצריך לעשות זה לתת רשות דיבור לאחרוני הדוברים שרוצים להגיד משה1, ובתום זה תתקיים הצבעה.
מיכאל קליינר
¶
זה ברור. למעשה חבר הכנסת פורז אמר חלק גדול מהדברים שרציתי לומר. אני בדברי התכוונתי
לנסות לשכנע את היושב-ראש שעם כל הכבוד לחבר הכנסת הנדל, שלפעמים חושב שהוא יודע...
מיכאל קליינר
¶
כי חבר הכנסת הנדל זרק את הרעיון, בישיבה שהיתה באולם, שתתחייב להצבעה. אני מראש אמרתי
לו שאני מתנגד וזה הוקלט. אני חושב שנושא כזה, היות 1לדעתי, בניגוד לאחרים, יש לו משמע1ת חמורה,
אולי אני רואה שדים בא11יר אבל אני מש1כנע שזה מה שיקרה.
מיכאל קליינר
¶
אני גם התו1כחתי עם הממשלה. אני חושב שזה מק גד1ל למשק.
רציתי להגיד לחבר הכנסת אברהם רביץ, ליושב-ראש הוועדה, צריך לזכור, באותו שלב גם היה לנו נייר
עם רעיונ1ת חדשים שצריך היה לשמ1ע אותם.
מיכאל קל"נר
¶
אני יודע. אבל אני רציתי לשמוע מהגורמים השונים, שהם רציניים מאוד, אני חושב שצריך להזמין אותם
ולשמוע מה יכול1ת להיות ההשלכות. אני לא מזלזל בעניין הזה.
מיכאל קליינר
¶
אני חושב שהעברה בקריאה ראשונה יש לה משמעות ואני הושב שזה בדיוק הסיבה שלגבי הצע1ת חוק
פרטיות המליאה מורידה אלינו את ההצעות כדי שאנחנו נקיים דיון בהשלכות השונות, בפרסים השונים.
בהחלט אני יכול לתת מאה תקדימים של הצעות חוק טרומיות שהתקיים בהן דיון רציני מאוד, סלל שמיעת
אנשים. אין פה כלל ברור בעניין הזה. אני הושב שגם הנושא הזה ראוי לדיון רציני. היו פה חברים רבים, אי
אפשר להתעלם מזה, שרצו באופן פרלימינרי לקבל את ההצעה של היושב-ראש לדחות את הדיון עד
לקבלת ההחלטות של ועדת לווין, כדי לא לפגוע בוועדת לווין.
מיכאל קל"נר
¶
בסדר, אם יש הסכם, יש הסכם.
אני עמדתי בחוץ וחשבתי שהדיון ייערך. פתאום ראיתי שכולם יוצאים החוצה. שאלתי מה קרה, האם
אברהם שוחט
¶
חבר הכנסת הרב רביץ, אני מאוד מבקש להיות במסגרת ההגינות האפשרית בעניין הזה ולא בתירגול
כזה או אחר. אתה בא ואומר שאתה לא רואה את ההתייעצות הסיעתית כהתייעצות סיעתית. אתה רוצה
לתת לחבר הכנסת קליינר לדבר ברשות. אין בעיה. זה החלטה שלך. אני רק מבקש שהכללים יהיו ברורים.
אברהם שוחט
¶
אני רוצה להגיד משהו מעבר לזה. גם בישיבה שהיתה באולם הגדול וגם בשיחות שהיו בינינו אמרת: אני
מביא את זה מייד להצבעה. עכשיו אתה אומר שלצורך העניין אתה מביא את זה להצבעה ורק רוצה לתת
עוד רשות דיבור לחבר הכנסת קליינר. זה פחות או יותר המסגרת שבה אנחנו נחיה.
אברהם שוחט
¶
הלכנו לשם. אותה פרוצדורה שם, שהיא כבר מוסכמת, מפריעה לך אישית. בסדר, יכול להיות שנהיה
שם, אני לא נכנס כרגע לעניין הזה. הייתי משוכנע שהיום תהיה הצבעה על ההתייעצות. ראיתי את זה
כמוגמר, כי אני יודע מה זה התייעצות סיעתית, גם אתה יודע, אבל יש כאן ערעור של חבר הכנסת קליינר.
אברהם שוחט
¶
רוב להיום? אתה טועה. אבל לא חשוב. עובדה שאני פונה אליך לגבי ההתייעצות הסיעתית. אתה אומר
שאתה לא רוצה.
אברהם שוחט
¶
אני מבקש אם כך שהדברים יהיו מוסכמים, שהפעם לא נחזור לוועדה עם ח0 וחלילה אופציות אחרות.
אני אשמע ממך עכשיו את המועד. אתה רוצה היום? אתה רוצה מחר? אתה רוצה ביום שני בשעה 1 או
ביום שלישי אחרי שיהיה דיון בוועדת הכנסת? מאה אחוז. אבל אני רוצה שהפעם אי אפשר יהיה לשחק את
המשחק הזה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
יש רק דרך אחת שתוכל לשכנע את הוועדה. אתה תאמר לחברים: אני רוצה לקיים דיון. יש הבטחה של
היושב-ראש לקיים הצבעה. ההבטחה תלויה במה שחבר הכנסת שוחט יגיד. אם חבר הכנסת שוחט יוותר
אני...
היו"ר אברהם רביץ
¶
אם אין הסכמה אני אקיים הצבעה ואבקש מהחברים להצביע נגד הצעת החוק. אבל לא אדחה את זה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אני בעד הצעת החוק אבל אצביע בגר בגלל העיתוי. לא תהיה דחייה בדיון. אם כך הוחלט: יום שלישי,
בסוף הדיון.
ורוניקה כאיט
¶
בגז טבעי מתוך תוספות של 7 מיליון שקל שהם קיבלו במהלך השנה נשאר להם 100,000 שקל לא
מנוצלים בנסיעות לחוץ-לארץ.
היו"ר אברהם רביץ
¶
הוחלט: לאשר את פניה מס' 368.
פניה מס' 370 - הרפרנט לא נמצא ולא דנים.
פניה מס' 371 - בנק יהב, תמיכה בהלוואות לעובדי מדינה ולעובדי הוראה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אני רוצה להמליץ לעכב את התקציב הזה. מי הרפרנט שמציג את פניה מ0י 371? אין רפרנט. לא נדון
בזה. אולי נודיע לבנק יהב שאני רוצה לקבל מהם הסברים מדוע מנעו ממורי החינוך העצמאי לקבל הלוואות.
בעבר הם קיבלו והשנה בנק יהב ההליט שהם לא מן המניין. אז אנחנו נעכב להם את הבקשה הזאת.
פניה מסי 372 - בריאות. זה שינויים פנימיים בתקציב בתי-החולים הכלליים הממשלתיים.
גל הרשקוביץ
¶
בבתי-החולים הכלליים הממשלתיים יש לנו עודפי הוצאות והכנסות בגין שנת 1997. אנהנו צריכים
לתקצב אותם. עברנו משיטה של מזומן לשיטה מצטברת. "מזומן" זה שברגע שאני משלם לך את הכסף
במזומן אז זה נרשם כהכנסה. "מצטבר" זה, אם למשל אני קונה ממך ואתה תספק לי את השירות בשנה
הבאה, זה יהיה הכנסה של שנה הבאה ולא מתי ששילמתי. בבתי-החולים עברנו ממז1מן למצטבר בשנת
1998. יש הכנסות והוצאות שהן בגין 1997 וברגע שעוברים לשיטת מצטבר צריך לתקצב אותן בגין המעבר.
ניר רז
¶
סעיפים מוגדרים כגגות תקציב. "דרך גגות" זה אומר שאתה מוציא מסעיף אחד, מעביר לרזרבה
הכללית וממנה מוריד ל...
פה יש העברה של 70 מיליון שקל מחוק עידוד השקע1ת הון בתעשיה לחוק עידוד השקעות הון בתיירות.
במזומן נוצר מחסור לקראת סוף השנה בתיירות ויש עודף במזומן בתעשיה. לכן אנחנו עושים העברה.
ניר רז
¶
אישורים של הפרוייקטים נעשים בהרשאה להתחייב. בשנה הראשונה לרוב אתה לא משלם בכלל
במזומן. למעשה בתיירות השנה כל מה שאתה משלם זה בגין שנים קודמות. אני מתאר לי שגם בתעשיה
זה בגין שנים קודמות. קצב הביצוע של הפרוייקטים מותנה באיך שהייזם מתקדם, באישורים הסטטוטוריים,
בדברים כאלה. יש פה איזשהי נוסחה שהיא מאוד כללית.
מיכאל קליינר
¶
הביורוקרטיה של ועדות בניין ערים וועדות מחוזיות היא נוראית. גם כשקיבלת את האישור, עד שאתה
רואה את המפעל יוצאת לך הנשמה.
ניר רז
¶
"תיירות 2000" - למעשה נעשתה עבודה בשנת 1997 שעליה מתבססת היערכות הממשלה בכל מיני
תחומים כאלה ואחרים, כמו המינהלת לשנת 2000. למעשה חלק גדול מהדברים הם פשוט בביצוע.
יצחק כהו
¶
אתם עוקבים אחרי מה ששומעים בתקשורת? על כל מיני מטורפים שנמצאים בדרך לפה? אתם יודעים
כמה יבואו? כמה ישארו? כמה תפגשו? גם ככה יש לנו 300-200 אלף פ1עלים זרים שאנחנו לא מסוגלים
להיפטר מהם, ואתה אומר שיהיו עוד כמה מיליונים?
ניר רז
¶
קודם כל, לא אני הולך להביא א1תם. הם יבואו בין אם תירצה ובין אם לא, בין אם תיערך ובין אם לא
תיערך. אתה צריך לבד1ק באמצעים מינהליים של המשטרה ...
ניר רז
¶
אנחנ1 למעשה משחררים את תקציב השיווק, את הרזרבה להתייקרויות מט"ח. בעקבות התייקרות
המטייח בחודשים האחרונים אז כמעט כל פעילות מינהל השיווק היא בחוץ-לארץ והיא תלויה בדולרים.