ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 11/11/1998

שינויים בתקציב לשנת 1998; תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 320

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. כ"ב בחשון התשנ"ט (11 בנובמבר 1998). שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; מי קליינר - מ"מ היו"ר

מי נודלמן

אי פינס-פז

אי שוחט

ש י שמחון

מוזמנים;

נושא 1; מי כץ - יו"ר רשות ניירות ערך

שי וייס - יועץ משפטי, רשות ניירות ערך

מ' בקליניק - מזכיר רשות ניירות ערך

ני ליבנה - רשות ניירות ערך

די ליפשיץ - סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר

ני שילה - יועץ משפטי, איגוד חברות ציבוריות הרשומות

בבורסה

נושא 2; גי חקק - משרד האוצר

ק' הבר - משרד האוצר

י י כהן - משרד האוצר

לי ברעם-אלקיים - משרד האוצר

מנהל הוועדה; אי קרשנר

י ועצת משפטית; אי שניידר

יועצת כלכלית; סי אלחנני

קצרנית; חי צנעני

סדר-היום; 1) תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בחברה

רשומה שהוצעו שלא לציבור), התשנ"ט-1998.

2) שינויים בתקציב לשנת 1998.



תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך

בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור). התשנ"ט-1998
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת יווועדה, ואין שום סיבה לכך שהיא לא תהיה קצרה. על סדר

היום תקנות ניירות ערך (אגרת טיפול בהקצאת ניירות ערך בהברה רשומה שהוצעו שלא

לציבור), התשנ"ט-1998. הרעיון הוא, שעל הקצאות פרטיות כמו על הקצאות רגילות

מבקשים לגבות אגרה. קיבלנו זרם התנגדויות נלהבות מכל העולם.

מ' כץ;

אנו יודעים על איגוד החברות הציבוריות. גילינו שלא אוהבים לשלם.
היו"ר מי קליינר
מדובר גם על פקידים ממשלתיים, בלי לציין שמות כמובן.
מ' כץ
אני מוכרחה לציין לפרוטוקול, שלפני שהגענו לכאן זה עבר את אגף התקציבים

וגם את הוועדה הממשלתית לאגרות.
די ליפשיץ
אלה תקנות ששר האוצר הניח בפני הוועדה.
היו"ר מי קלי י נר
כן, אנו יודעים.
די ליפשיץ
זה מקובל על כל האגפים באוצר.
היו"ר מי קלי ינר
אנו יודעים, שבענין זה יש תמיהות ושאלות. זה לא ברמה הפורמלית, אבל אני

אומר שבהחלט יש שאלות על הענין הזה.
מי כץ
האם זה לא דבר שאם קוראים אותו כדאי שנדע מאיזו פוזיציה מדברים?
היו"ר מ' קלי ינר
לא. אני אומר זאת כהערת אגב. אנו, בוועדה הזו, תמיד בוחנים לגופו של

ענין. בדרך כלל, תקנות כאלה עוברות באופן חלק, ומצאתי לנכון להגיד שפה נדמה לי

שאפילו היועצת המשפטית שלנו שאלה כמה שאלות, והיא מתנצלת שאינה כאן.
מ' כץ
אני אשמח לעדכן אותה.
הי ו"ר מי קלי י נר
אני מבקש, שתציגי את הענין ותתיחסי לשאלה איך קרה שוועדת האגרות אישרה.



מי כץ;

מן הראוי היה שהתקנות האלה יתוקנו מיד כאשר נקבעו התקנות. למעשה, אם אנו

מתייחסים אפילו לציטוט מפסק-הדין, היא הנותנת שמן הראוי לקבוע את האגרה הזאת.

זו אגרה, שיש בה זיקה בין החייב באגרה לבין קבלת תמורה או שירות הניתנים. רשות

ניירות ערך בודקת ביסודיות כל הצעה להקצאות פרטיות. יש זיקה ישירה למי שהייב

באגרה, שזו הברה שמגייסת הון, ומובן שזה מיועד לממן את השירות או את התמורה

שניתנים בגינה.

אי פינס-פז;

חשוב לדעת מה גובהה.

מ' כץ;

זה ודאי השוב.

ני ליבנה;

שלושה פרומיל מהסכום-

נ' שילה;

-פלוס בסיס.

נ' ליבנה;

- וכן סכום קבוע של 2,950 ש"ח.

מ' כץ;

לשאלתך - איך קרה שבזמנו לא קבעו את זה - אם תסתכלו, התקנות נקבעו ב-

1992. ב-1992, בזמן השפע, לרשות היו מספיק מקורות כספיים, ולכן היא לא ראתה

לנכון לממש את הזכות הטבעית לקבוע אגרה נפרדת על הנושא הזה. יותר מזה, באותה

תקופה, בגלל שיש את האגרות, הרשות ויתרה על הצמדות למדד, משום שהתפישה שנהגה

תמיד היא שאנו לא לוקחים כסף אם אנו לא נזקקים לו ממש למימון פעולותינו.

בינתיים, כמו שכולם יודעים, המצב השתנה. היקף ההקצאות הפרטיות גדל, ואתן

קצת סטטיסטיקה; ב-1995 היו 72 הנפקות פרטיות, ב-1996 היו 55 הנפקות, ב-1997

היו 118 הנפקות וב-1998 היו 82 הנפקות עד היום לפני שהסתיימה השנה. זהו דבר,

שאפשר להבינו לנוכח מצב שוק ההון; כאשר קשה לגייס כספים מהציבור, גדל הצורך

והפיתוי לעשות הקצאות פרטיות ואיתן בא גם הסיבוך של ההקצאות.

נשמעה טענה, שבעצם אין כמעט עבודה בנושא הזה של הקצאות פרטיות, וטרחנו

והבאנו, רק כדי לסבר את האוזן ואת העין, כמה תשקיפים שיראו על מה אנו מדברים.

היו"ר מי קליינר;

אני מבין, שזהו תשקיף ממוצע.

מ' כץ;

זהו אותו דו"ח, שאמרו שלא מצריך שום עבודה. זה, במקרה, הדו"ח של

"אי.די.בי", וישנם כאן עוד שניים. לקחתי אותם באופן מקרי, ויש פה את של

דיסקונט ואת של "אדבנטק". אלה הקצאות שמנסים לטעון לגביהן שזה לא מצריך עבודה.

אגיד יותר מזה - בהרבה מקרים ההקצאות הפרטיות מצריכות עוד הרבה יותר

מיומנות והרבה יותר עבודה מאשר ההנפקות, כי הסיבוך בעיסקה יותר גדול. למי בעצם

הרבה מההקצאות הפרטיות מיועדות? בדרך כלל, זה לא תמורת מזומנים. הן יכולות

להיות לבעל עניין, כאשר מעורבת בזה גם עיסקת בעל עניין, וצריך לראות בדיוק מה



המניע לקביעת מחיר כזה או אחר. לפעמים, זה בתמורה לשירותים או בתמורה לנכס. יש

יותר מזה - ישנם מקרים, בהם, בעצם, זהו תחליף הנפקה בקטע שלוקחים חברה בועה

והיא קולטת לתוכה את כל הפעילות של חברה אחרת תמורת הקצאת מניות. לבוא ולהגיד

שזה דבר שולי שלא מצריך עבודה ולא התמחות ולכן אין לגבות בגינו אגרה זה מרחיק

לכת.

אי שוחט;

מהו נפח ההקצאות הפרטיות אל מול ההקצאות הלא-פרטיות? אני מבקש תשובה לא

במספרים אלא בנפח ובווליום שלהן.

ני ליבנה;

בכסף שגוייס.

ש' וייס;

קרוב ל-900 מליון ש"ח השנה.

אי שוחט;

כמה זה בהקצאות לא פרטיות? כמה זה בהנפקה?

שי וי יס;

השנה, כמעט ולא היו.

אי שוחט;

כלומר, ההנפקות הפרטיות הן יותר- - -

מ' בקליניק;

הרבה יותר.

ני ליבנה;

גם 1996 היתה שנה בה היו הרבה יותר הנפקות.

אי שוחט;

כמה היו ההכנסות שלכם מול התחזית השנה, מול התקציב שלכם שהבאתם לפה?

מ' בקליניק;

האם אתה שואל על 1998?

אי שוחט;

כן.

מ' בקליניק;

עדיין לא גמרנו. אנו מגיעים בסביבות 90% מהתחזית ההכנסות.

אי שוחט;

האם זה כך, למרות שאתם מתארים שאין בכלל הנפקות? לא הבנתי זאת.

מ' בקליניק;

יש לנו אגרה שנתית, שהיא אגרה שהיא חלק ניכר מההכנסות. אגרה שנתית נכנסת

במכה אחת ולא בחלקים במשך השנה.

אי שוחט;

מה היא ההכנסה מאגרה שנתית?



מ' בקליניק;

כ-38 מליון ש"ח השנה.

אי שוחט;

כמה היה מבוסס על הנפקות?

מ' בקליניק;

על הנפקות היה מבוסס סכום של 11 מליון ש"ח, וזה הכל.
א' שוחט
אם כך, מה יקרה עכשיו? נניח שזה היה בתחילת השנה. מה היה קורה?

מ' בקליניק;

אני לא מכיר השנה את הסכומים המדוייקים.

אי שוחט;

האם אמרו שזה 900 מליון ש"ח?

מ' בקליניק;

זה שלוש מאיות האחוז מזה שהן בערך מליון ש"ח.

א' שוחט;

וזאת, פלוס הסכום הקבוע.

מ' בקליניק;

זה חוץ מהסכום הקבוע. הסכום הקבוע הוא 3,000 ש"ח. זה בערך מליון ש"ח.

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה שנקבל נתונים, כי עוד הייתי תחת הרושם של התקציבים העודפיים

שהיו לכם בעבר. הטענה המרכזית שאני רואה כאן, ואתן למר שילה להציג את הדברים,

היא העובדה שבעוד שלגבי טיפול בתשקיף החוק קובע דרכים מאד מפורטות או כללים

מאד מפורטים לגבי טיפול הרשות וגם אחריות, הקצאות פרטיות הן על-פי תקנות של

ניירות ערך ובעצם יש פה הוראות בדיקה כלליות יותר. כמובן, שאפשר לבוא ולומר;

אם יש ספר כזה, גם אם אנו רוצים לשאול שאלות אנו צריכים ללמוד אותו על בוריו

וזה בעצם אותו דבר. אז, תגידו את זה.

מי כץ;

אנו אומרים י ותר מזה.

אי שוחט;

לא. נניח, שמאן דהוא X מחזיק 70% ממניות חברה ציבורית ורוצה למכור למישהו

%20 מהמניות.

מי כץ;

סליחה, אך לא מדובר במקרה של מכירה. הוא מקצה מהחברה וע"י זה מדלל גם את

חלקו וגם את החלק של הציבור.

אי שוחט;

הבנתי. מה קורה אם נעשית הקצאה?



מ' כץ;

מאד חשוב לי כאן להדגיש, שהוא זה שביכולתו לקבוע באיזה מהיר יעריכו את

הנכס של מישהו, אפשרות שהוא עתיד לתת, וכנגד זה מדללים את הציבור. אם זה מישהו

שקשור איתו או הוא עצמו אפילו אומר: "אני רוצה להגדיל את חלקי", האם לא מן

הראוי לבדוק איך נקבע המחיר? יש את העניין של סיבוכיות העיסקה.

אי שוחט;

מה אם למישהו יש 70% והוא רוצה למכור 10% למישהו אחר?

היו"ר מ' קליינר;

זו מכירה מחוץ לבורסה.

מי כץ;

זה דבר אחר. זו לא הקצאה, אלא מכירה. זה לא מה שכאן אנו מביאים. אדם את

שלו יכול למכור, ואנו לא מתערבים.

היו"ר מ' קליינר;

שאלה נוספת באותו הקשר; מדוע אינכם מסכימים לבדוק את המסמכים לפני

הפירסום וההפצה?

מי כץ;

התפישה הצודקת של החוק הקיימת אומרת, שרשות ניירות ערך איננה חלק מניהול

החברה ואיננה חלק מקביעת מהות העיסקה. כל מה שרשות ניירות ערך עושה הוא שיקוף

הגילוי הנאות. אם אנו נתחיל לבדוק, להעיר הערות ולתכנן יחד עם החברה את ההקצאה

הפרטית כמו דבר אחר, אנו נהפוך להיות חלק מההליך.

היו"ר מ ' קליינר;

אבל, זה מה שאתם עושים בתשקיף.

מי כץ;

התשקיף - אנו מקבלים אותו, אחרי שהחברה גיבשה את הקונצפציה שלה. גם שם

אנו רק שואלים ודואגים שהדברים יקבלו את הביטוי הנכון. גם כאן זה קורה מדי

פעם, למשל; כשאנו חושבים שלא תמיד היתה חוות דעת שלא הוצגה בפני הציבור, אנו

מבקשים לתת אותה. לא מזמן התפרסם תשקיף, בו בעקבות שאלה שלנו על הערכת מניות

של חברה אחת שרצתה להתמודד עם חברה אחרת ועשתה הקצאת מניות בסופו של דבר החברה

עצמה, כתוצאה מזה שהיתה צריכה להציג את הפרטים, שינתה בכלל את הקונצפט של

העיסקה מפני שהתברר פתאום שהסתמכו על איזו שהיא חוות דעת של שמאי מספטמבר 1997

שלא לקחה בחשבון את כל השינויים במשק בתחום הדולרי וכו'. עצם הצבת השאלות

בצורה הנכונה וחיוב החברות להציג זאת גרם לכך שהיה ברור שאי אפשר להציג זאת

כמו- - -

היו"ר מ' קליינר;

עתה, נשמע את עורך-הדין נתי שילה.

נ' שילה;

אני מייצג את איגוד החברות הציבוריות ומתנצל שאני נמצא כאן לבד; לא באו

חברים נוספים, כי קיבלנו על פגישה זו התראה קצרה מאד, וגם במקרה הספציפי הזה

רשות ניירות ערך, שלא כמנהגה במקרים אהרים, לא יידעה אותנו בהליך התקינה הזה



כך שיכולנו להגיב או לבוא איתה במגע לפני שהדברים באים לוועדת הכספים - דבר

שאנו מעדיפים לעשות אותו.

על כל פנים, התנגדות איגוד החברות לתקנות המוצעות באה מהסיבות הבאות:

הפיקוה המרכזי על שוק ההון ועל הפעילות שלו הוא במסגרת הגילוי הנאות, שבא לידי

ביטוי, ראשיתו - בתשקיף שחברה מוציאה, והמשכו - בדו"חות שונים, תקופתיים

ומידיים שוטפים שהחברה מתבקשת לעשות. בגין התשקיף, כבר דווח כאן, יש הליכים

ברורים מאד, שהם לפעמים לא רק מורכבים, של הגשת טיוטת תשקיף מראש לרשות. יש

ישיבות ארוכות עם סגל הרשות. יש טיוטה נוספת, ויש טיוטה שלישית. וזאת, עד

שהרשות נותנת היתר לפירסום התשקיף כפי סמכותה לפי החוק. ללא אישור מוקדם שלה

לפירסום תשקיף, לא ניתן לפרסם תשקיף.

חברה בורסאית נדרשת להרבה מאד דו"חות: יש דו"חות תקופתיים, כמו דו"חות

כספיים שנתיים ודו"חות כספיים בכל רבעון, דו"ח דירקטוריון שנילווה לכל דו"ח

כספי, דו"חות מיידיים על אירועים שונים בחברה, דו"ח מיידי כשעושים עיסקה עם

בעל שליטה מעבר לנושא הקצאה פרטית ודו"ח מיידי על הקצאה פרטית. כל אלה הם

מכלול דו"חות, שבסמכות רשות ניירות ערך לבדוק אותם, להעיר לגביהם, לדרוש

שינוי, לדרוש תיקון, על-פי סמכות שיש בחוק ניירות ערך לגבי כלל הדו"חות ולא רק

לגבי הדו"חות של הקצאה פרטית. הרשות עושה זאת, אם היא רואה שיש איזה הוא דו"ח

כספי שם דרך ההצגה איננה נאותה או שיש דו"ח מיידי שדורש הבהרות.
היו"ר מ' קליינר
אתה אומר, שהם צריכים לבדוק כל דו"ח.

נ' שילה;

במקביל, יש אגרה שנתית שכל חברה ציבורית משלמת לרשות, הנעה בין ארבע

דרגות לפי ההון העצמי של החברה ובסכומים של עשרות אלפי שקלים. אז, אחת מן
השתיים
אם אנו דנים פה כרגע בבעיית תקציב הרשות ואיך לתחזק אותו בימים טרופים

אלה - זהו סיפור אחר. אם דנים באגרה על הקצאות פרטיות - זה נושא אחר לגמרי.

באותה מידה כמו שרוצים היום לקחת אגרה על הקצאה פרטית, אפשר מהר לבוא ולהגיד:

"אנו רוצים אגרה על בדיקת דו"חות כספיים. דו"חות כספיים מתפרסמים ארבע פעמים

בשנה, ואנו בודקים אותם, עוברים עליהם וכו'. גם זה סיפור, ואנו רוצים בשביל זה

אגרה. אנו מחזיקים צוות ואנשים". יש למשל דו"ח מיידי שנדרש בגין עיסקאות עם

בעלי שליטה. מי שמכיר את החומר הזה רואה שהוא דומה מאד לנושא הקצאה פרטית, וגם

שם הרשות רשאית לבדוק זאת.
היו"ר מ' קליינר
נתי שילה, ברמה העקרונית, אמקד אותך. אומנם אנו בוועדת הכספים והאוירה

נינוחה, אך תתיחס בעיקר לזה.
אי פינס-פז
זו ישיבה קצרה מאד.
ני שילה
אני מסיים בחצי דקה.
היו"ר מ' קליינר
הנקודה שמטרידה היא, שהעברת דו"חות כספיים או דברים שיגרתי ים זה לא ספר

כזה.



נ' שילה;

לא, אבל אם צריך לבדוק כל דו"ח כזה, לעיין בו ולהעיר לגביו, כמו שיש

סמכות לדברים אחרים- - -

היו"ר מ' קליינר;

אם רוצים להכנס ברצינות, בעצם מה שאומרת גברת כץ ומה שאמרה ועדת האגרות
הממשלתיות הוא
בפועל - ועזוב באיזו מגירה זה נמצא - זה כמו תשקיף. מה יש לך

להגיד על זה?

נ' שילה;

אני יכול להביא דוגמא של עיסקאות עם בעלי שליטה.

אי שוחט;

זה כך, מבחינת השקעת הזמן והפרוצדורה.

נ' שילה;

אני לא יודע, ואני מניח שגם הרשות נוהגת בגילוי נאות. סיפרו לנו על כ-80

הקצאות פרטיות שהיו בשנה האחרונה, ואני מניח שלא כל הדו"חות לגביהן הם בעובי

הזה.

ני ליבנה;

יש גם דקות.

היו"ר מ' קליינר;

נתי שילה, אולי לא היית ער כי חבריי ממול דיברו על דברים יותר מעניינים,

אבל הגברת אמרה; זה חריג ואנו גם נראה רגילים.

ני שילה;

בסדר.

א' שוחט;

אדוני היושב-ראש, ברשותך, ברצוני שאלה שהגברת כץ תצטרך לענות עליה: האם

באמת התהליך של הקצאה פרטית הוא צרכן זמן וטיפול?

היו"ר מ' קליינר;

זה מה ששאלתי.

ני ליבנה;

זה כוה אדם.

נ' שילה;

אני אומר, שיש עיסקאות עם בעלי שליטה, שהפרוצדורה לגביהן היא בדיוק כמו

בהקצאות פרטיות וגם בהן אני יכול להראות שיש מסמכים כאלה.

היו"ר מ' קליינר;

האם אתה רוצה לתת להם רעיונות?
נ' שילה
אני לא רוצה לתת רעיונות. אני אומר, שצריך לפחות לבוא ולהסביר אלו דברים

אנו גוזרים מן האגרה השנתית הכללית שמכסה את כלל תיפעולה של הרשות לגבי נושאים

פרטניים שבטיפולה.

היו"ר מ' קליינר;

אנו רוצים להתמקד, שהרי איננו במליאת הכנסת. אם אומרת גברת כץ: "אני לא

יודעת באיזו קטגוריה זה, אבל אני צריכה כסף. אני רוצה לקחת מזה, כי זה הדבר

הכי הגיוני וכי זה הדבר הכי דומה לתשקיף מבחינת כוח אדם, זמן ומשאבים", והיא

תצטרך לענות האם זה באמת כך - מה יש לך לומר על זה?

נ' שילה;

ברצוני לומר, שאיגוד החברות הציבוריות במשך שנים רבות, עוד לפני שבכלל

עלה נושא האגרה, ביקש מרשות ניירות ערך שתקבל את החומר של הקצאות פרטיות ושל

עיסקאות עם בעלי שליטה לעיון לפני הפירסום.

היו"ר מ' קליינר;

אם היא תקבל את זה, האם אתה מוכן לשלם אגרה?

נ' שילה;

אני לא יודע אם אני מוכן או לא. אני מספר עובדה. אמרנו; "תבדקו את זה".

מה שקורה הוא, שהיום אתה מפרסם דו"ח מיידי, מודעה בעיתון והודעה לבעלי המניות.

אתה מפרסם את המסמך הזה כדו"ח מיידי, ורק אחרי שהוא מתפרסם רשות ניירות ערך

מממשת את סמכותה לעיין בזה, להעיר הערות ואז עליך לתקן זאת ולפרסם שוב את כל

הנושא וכוי. זה שונה מתשקיף, כי בתשקיף צריך אישור של הרשות לפירסום. פה אתה

לא צריך אישור.

היו"ר מ' קליינר;

נתי שילה, הכל ברור.

גברת כץ, אני שואל אותך שתי שאלות. אני חוזר על שאלת חבר-הכנסת שוחט;

אימרי לנו כאן, לפרוטוקול, שזו עבודה כמו תשקיף. אני מוסיף את השאלה; אם באמת

אתם רוצים לקחת מזה אגרה כמו תשקיף, למה שלפחות לא תסכימו להתיחס לזה כמו שאתם

מתייחסים לתשקיף ולחסוך את ההוצאה הנוספת שכרוכה בזה שהם כמו דו"ח מיידי

מפרסמים וזה עולה להם וכשאתם מתקנים בעצם עושים עבודה כפולה - מה שלא קורה

בתשקיף?

נ' שילה;

זה בלבול במערכת וכל הדברים האלה.

מ' כץ;

ראשית, מבחינת הקצאת כוח-אדם היום, מוקדשות לזה הרבה מאד שעות עבודה.

אמרתי זאת קודם, אך אולי זה לא נשמע מספיק. מבחינת הסיבוך שבעיסקאות, הן הרבה

פעמים הרבה מאד מורכבות. בתשקיף יש את תיאור החברה. כאן הרבה פעמים העיסקה

שעומדת מאחורי הדברים מסובכת במידה שמחייבת אותנו להבין קודם כל את העיסקה ורק

אז להתייחס ולבחון האם הדברים מקבלים ביטוי של גילוי נאות.

הסיבה לכך שאנו מפרידים את הנושא הזה מדו"חות אחרים - הדו"חות האחרים הם



במהלך העסקים הרגיל של החברה. אלה דברים פנימיים לחברה. החברה עשתה עיסקה או

שיש לה נושא יוצא דופן. כאן החברה עצמה בעצם מגייסת הון, והון זה לא רק הון

כנגד כסף אלא הון כנגד כל ההמשאבים האחרים האפשריים. זה גם לא במהלך העסקים

הרגיל של החברה.

דובר כאן על נושא הישיבות. גם בנושא הזה מתקיימות לא פעם ישיבות גם

פרונטליות וגם טלפוניות ובהחלט מוקדש זמן. לאחרונה, חשבנו שיהיה נכון, בגלל

המצב הקיים, שכל אחד מהעובדים שלנו יעסוק בכל. כלומר, אותם עובדים יתמחו גם

בהקצאות פרטיות, גם בניגוד העניינים וגם בתשקיפים. אבל, קודם - ואני לא יכולה

להגיד רק בהקצאות פרטיות, כי הקצאות פרטיות הרבה פעמים הולכות עם ניגוד

העניינים ואז הן טופלו - פחות או יותר, מבחינת כוח-האדם, מחצית כוח-האדם טיפלה

בהקצאות פרטיות ובניגוד העניינים, והמחצית השניה - בתשקיפים. עכשיו, ברשות,

בגלל חלוקה אחרת של כוח-האדם, זה נעשה בצורה אחרת.

שמעון וייס, ראיתי אותך מתלחש. הרצית להוסיף משהו שנשכח ממני?

ש' וייס;

נקודה אחת, שרציתי להוסיף, היא שכל הקצאה פרטית עוברת בדיקה גם של משפטן

וגם של רואה-חשבון, בדיוק באותה מידה שבקשה להיתר לפירסום תשקיף עוברת בדיקה

של משפטן ורואה-חשבון.

נ' שילה;

אבל, בדיעבד.

מ' כץ;

שמעון וייס, סליחה שאני קוטעת אותך. זה לא בדיעבד מהבחינה הזו שבניגוד

לדו"ח אחר בו החברה ממשיכה לרוץ, כאן למעשה עד שגמרנו להעיר כשיש לנו מה

להעיר, ובאחוז ניכר מאד של המקרים יש לנו מה להעיר, למעשה לא הושלם ההליך.

מהבחינה הזו, זה הרבה יותר דומה לתשקיף מאשר לכל דו"ח אחר.

ני שילה;

זו אחת הבעיות, ולכן רצינו את זה מראש.

מי כץ;

כן, אבל זה לא שייך לקטע הזה. יש לנו ויכוח קונצפטואלי איתך, אבל במה זה

שי יך לאגרות?

היו"ר מ' קליינר;

הוא אומר; אם את מתייחסת לזה כמו תשקיף ואומרת "אני רוצה אגרה כמו תשקיף,

כי העבודה היא כמו בתשקיף", למה שלא תהיינה גם הפריבילגיות כמו בתשקיף?

מ' כץ;

אני דוקא התייחסתי לזה. לפעמים, יש ויכוח. מבחינת התפישה שלנו, ברגע שאנו

נקבל זאת קודם, נהיה חלק מהתהליך של איך נבנית העיסקה - מה שעומד בניגוד לכל

הקונצפציה של דיני ניירות ערך, שם אנו מפקחים רק על הגילוי הנאות לציבור ולא

על דרך תכנון העיסקה.

היו"ר מ' קליינר;

אם אתם מפקחים על פחות, יכול להיות שזה באמת צורך- - -



מ' כץ;

זה לא ענין של פחות.

היו"ר מ' קליינר;

אתם בודקים את זה רק מזוית מסויימת.

מי כץ;

גם את התשקיף.
היו"ר מ' קליינר
בתשקיף אתם בוחנים יותר דברים.

מ' כץ;

לחלוטין, לא.

ש' וייס;

לא זו בלבד שאנו בודקים את העיסקאות האלה ולא זו בלבד שהעיסקאות מטבען

וממהותן יותר מורכבות, אלא שיש הליך והוא קיים - וחברי, כתי שילה, מכירו היטב

- שכאשר ישנה בעיה ממוקדת משפטית או חשבונאית, יש אפשרות לקבל PREFILING

CONFRENCE, דהיינו דיון ממוקד בנושא ספציפי, ואנו נותנים זאת כשירות הן בהנפקה

לציבור והן בהקצאה פרטית. כלומר, השירות ניתן.

יתר על כן, כאשר תוך כדי הדיונים בהקצאה הפרטית מתעוררת סוגיה, בהחלט

מתקיימת ישיבה פרונטלית עם נציגי החברה, החשב, רואה-החשבון שלה, המנהל הכללי

ועורך-הדין שלה. הדיון נמשך מספר לא מבוטל של שעות. אלה ישיבות, שאני יכול

להעיד עדות אישית, כמי שמשתתף בצוותים כאלה ואני מתכוון בעיקר בתיקים היותר

מורכבים, שבהם יש בהחלט תשומות הרבה יותר כבדות מאשר בתשקיפים רגילים.

העיסקאות האלה כאן הן ממהותן עיסקאות הרבה יותר מורכבות, והן עיסקאות יוצאות

דופן עם פעילויות מתוהכמות ביותר. דרך אגב, ככל ששוק ההון נעשה קשה יותר

מבחינת גיוס לציבור, העיסקאות האלה פורחות. הן פורחות כמותית, הן פורחות

מבחינת היקף הגיוס, והן פורחות, לצערי, גם מבחינת התיחכום. ככל שהעיסקאות האלה

יותר מתוחכמות, התשומות שאנו נדרשים להשקיע במונחים של משאבי כוה-אדם חשבונאי

ומשפטי כאחד הן הרבה יותר כבדות.

ני שילה;

קודם כל, אני חושב שבכל הטיעונים שאנו טענו לא אמרנו שהרשות לא מקדישה

לזה זמן ושמקדישים לזה פחות זמן או מעט זמן. זה לא היה הנושא. הנושא, שהדאיג

אותנו, הוא שכיון שיש אגרה שנתית שהחברות משלמות בגין כלל תיפעול הרשות, מעבר

לנושא התשקיפים, מה יהיה הקריטריון של האגרות הבאות שיביאו לשולחן הזה שיוציאו

אותן מגדר המאגר הכללי של הנושאים. אני יכול לבוא ולומר, שהפרוצדורה של

עיסקאות עם בעלי שליטה דומה או אף זהה להקצאות פרטיות, וגם שם אני יכול להראות

מסמכים כאלה, ומחר יבואו ויגידו; "כמו בהקצאות פרטיות, גם זה TIME CONSUMING

ואנו רוצים בשביל זה אגרה נוספת". השאלה היא איפה הגבול של הדברים שמוציאים

ומחריגים אותם מהאגרה הכללית שמשלמים לרשות פלוס הדיון המוקדם?

היו"ר מ' קליינר;

יכול להיות שאחד הדברים, שהיה מתקבל על הדעת, הוא שזה בכל זאת שונה

מתשקיפים. יש הוצאות אחרות, ואמרתי שאין את הפריבילגיות. יכול להיות, שהייתי

אומר שצריכה להיות אגרה, ואני חושב שאפשר לבקש אגרה על דבר כזה, אבל היא לא

צריכה להיות באותה גובה כמו אגרה של תשקיף. אולי זה צריך להיות מחצית ואולי

קצת יותר, אך אני לא יודע. בחברה הם תמיד בוחנים ורוצים לגייס כסף ואומרים;



"אולי נעשה תשקיף, ואולי נעשה הקצאה פרטית ואולי נעשה עיסקה ונמכור ישירות

לבעל הענין". גם זה, אתם אומרים, מחייב בדיקה שהיא מסוג דומה. אם כך, אולי קחו

גם מזה וקהו הצי מתשקיף. בכל זאת, כמו שאמרתם, בתשקיף אתם שותפים ויש את כל

השלבים ויש דרישות הוקיות פורמליות, ויפה - זה שאתם יוזמים בדיקה יותר יסודית

זה בסדר ולא אגיד "תבדקו פחות", אבל ברור שאתם פועלים על סמך מערכת חוקית אחרת

עם הנחיות שונות, עם פחות פירוט ועם יותר הדגשה על בדיקה כללית. אני חושב,

שהזהות באגרה קצת בעייתית.

נ' שילה;

הרעיון של כל המסלול הזה הוא רעיון של "מסלול ירוק" שלא דרושה התערבות של

הרשויות. אנו מקבלים את זה בדיעבד עם עלות כפולה.

מי כץ;

זה לגמרי להיפך.

היו"ר מ' קליינר;

נתי שילה, תכמת לי את העובדה שאתם פירסמתם ולאחר מכן אתם צריכים לתקן. מה

זה לעומת האגרה? מה היא המשמעות?

נ' שילה;

זה פירסום פעמיים של מודעות בעיתונים. מדובר בעלות מודעות בעיתונים, ואני

מניח שכולם יודעים שמדובר באלפי שקלים. זה בלבול גדול במערכת, שאתה צריך

להוציא הודעות לכל בעלי המניות ועוד פעם דו"ח מיידי כתיקון לדו"ח שהיה, כשלא

כולם יודעים מה בדיוק היה בדו"ח הקודם ומה הוא בדיוק אותו תיקון שנעשה לעומת

הדו"ח הזה. זו מערכת טורדנית וכפולה. אני לא רואה שום סיבה שזה לא יהיה כמו

בתשקיף ובדו"ח מיידי כשהעקרון של הרשות הוא גילוי מלא ואף אחד לא מבקש ממנה

והיא גם לא נכנסת למעורבות בעיסקאות עצמן. אפשר היה לקבל את החומר מראש

ולחגיד; "פה זה בסדר, ופה זה לא בסדר. פה צריך לתקן, ופה צריך לעשות". אתה

מפרסם פעם אחת בצורה מסודרת. לפני מספר חודשים היה הנושא של בעלי שליטה,

וישבנו פה ודיברנו; "בואו ותבדקו את החומר מראש" והיתה התנגדות של הרשות. זה

ממש חוזר לענין הזה.

היו"ר מ' קליינר;

חבר-הכנסת שוחט ודאי יבהיר את דעתו, אבל הנטיה שלי, בשלב זה, ועדיין לא

גיבשתי דעה סופית, היא; אם באמת הייתם באים לקראתם וחוסכים איכשהו את העלויות

האלה - הנטיה שלי היתה לאשר את האגרה. אם לא - הנטיה שלי היא לאשר מחצית אגרה.

ש' וייס;

ברצוני להתייחס בדיוק לנושא העלויות. אנו כן חוסכים עלויות בשני מובנים;

ראשית, בניגוד למתכונות בעבר, איננו מחייבים את החברות בפירסום חוזר של מלוא

ההקצאה הפרטית אלא אך ורק התיקונים. כך שנפח המודעה בעיתון הוא הרבה יותר קצר,

דהיינו מדובר רק בתיקונים עצמם; בעוד המודעה הראשונה היא מודעה מלאה ומפורטת,

המודעה השניה היא מודעה של שלוש שורות שמדגישה את התיקונים.

נקודה שניה מבחינת עלויות, ואני חוזר עליה ומדגישה, היא שכאשר החברה

יודעת מראש שיש לה סוגיה הטעונה ליבון, היא בהחלט יכולה לקהת נייר ועפרון,

להציג את הסוגיה הזו ואנו נותנים את השירות הזה בלי קשר בכלל לנושא הטיפול

לאחר מכן. השירות הזה ניתן במסגרת ישיבות. דרך אגב, גם הישיבות האלה צורכות

תשומה גם של עורכי-דין וגם של רואי-חשבון, ונותנים אותן כשירות.



היו"ר מ' קליינר;

הוא אומר לך, שבעצם אתה מקבל PRERULING אם אתה רוצה.

נ' שילה;

אבל, זה נכון לגבי כל הפעילות של חברה. תמיד אפשר לבוא לרשות ולהגיד: "יש

לי בעיה כזו, ויש לי בעיה אחרת".

ש' וייס;

לא. אני נותן לך PRERULING ממוקד לסוגיה ספציפית הנוגעת להקצאה שאתה עומד

לבצע.

נ' שילה;

זה לעיסקה עם בעל שליטה או לדברים אחרים. כל מה שאבוא אליך - אתה תיענה

בטובך ותשב איתי.

ש' וייס;

נתי שילה, קודם כל, בזה אני נותן שירות. אני רוצה, שהדברים האלה יהיו

לגמרי ברורים. אני נותן שירות משפטי וחשבונאי לרוברות.

נ' שילה;

אתה אפילו נותן שירות טוב. אין לי בעיה עם השירות הזה.

שי ו י יס;

דיברת על עלויות, ולכן אני אומר; אם אתה ממקד את בקשתך ואומר לי "אני

מתלבט בסוגיית ההקצאה, מבחינת כן חוות דעת או לא חוות דעת או כן צורת הצגה או

לא צורת הצגה" - אלה דברים שאני יכול למקד אותם. אבל, אינני יכול לטפל בדו"ח

הקצאה מלא מתחילתו עד סופו, משום שאינני רוצה להיות שותף לתהליך קבלת ההחלטות

שלך על עצם ההקצאה.

נ' שילה;

אתה לא שותף לקבלת החלטות. אתה מקבל ממני חומר, כמו שאני הולך להגישו,

כמה ימים קודם. כמו שאתה בודק אותו אחרי זה, תבדוק אותו לפני זה. מה הבעיה?

ש' וייס;

אני עונה לך על כך, שהבדיקה המקצועית- - -

ני שילה;

זה גם הגילוי הנאות.

ש' וייס;

נתי שילה, לא קטעתי אותך בדבריך. הרשה לי להמשיך בדבריי. אני אומר שוב;

ככל שאתה מבקש שירות מקצועי וממקד את הסוגיה ואומר "בקשתי היא כיצד להציג את

העיסקה מבחינה חשבונאית. יש לי התלבטות האם יש להציג זאת במאזן או האם יש

להציג זאת בדו"ח רווח והפסד", וזו דוגמא אחת, אני יכול לתת לך את השירות. אם

אתה מתלבט האם ההצגה הזו מחייבת או טעונה אישור כזה או אחר במוסדות החברה, זו

שאלה משפטית שאני יכול לתת לך עליה תשובה ממוקדת. מי כמוך יודע שכנוהג שבעולם

אנו עושים זאת. אנו, בהחלט, משתדלים לחסוך עד כמה שאפשר בעלויות, כאשר הן



ממוקדות. מה שאנו מתנגדים בהתנגדות מאד נמרצת גם בתשקיפים וגם בהקצאות פרטיות

הוא: אינני רוצה להיות שותף לתהליך הההלטות שלך. אתה מגלה את הדברים. כל מה

שאני עוזר לך הוא בעזרה מקצועית ספציפית ממוקדת.

מי כץ;

אני חושב, שאולי אתה יודע זאת אולי טוב מאחרים שלא תמיד יכולה להיות תלות

בין גובה האגרה לתשקיף. זה נועד לבוא ולתת פתרון לממוצע של המקרים. אתם,

בההלט, מעוני ינים, ואנו יחד אתכם, לגבי נושא תשקיפים בזה: יש תשקיפים שנבדקים

בבדיקה חלקית, תשקיפים שנבדקים ב"מסלול ירוק", ואנו עושים זאת במקום שאפשר,

ולא היה עולה על הדעת שתהיינה דיפרנציאציות במחירים, כי המטרה היא באמת לאפשר,

מבחינת האגרות, לתת את השירות המקצועי ברמה הגבוהה ביותר והטובה ביותר ואחר כך

כמות העבודה נגזרת פר-מקרה. יש מקרים שגוזלים פי עשרה מאחרים, אבל לא נתחיל

לחייב לפי שעות שכן זה לא יעלה על הדעת. אני מבינה את הנושא הזה. נדמה לי, שיש

לנו פגישה קבועה ל-1 לחודש הבא. הנושא הזה נמצא על סדר-היום. לקשור זאת עם קטע

האגרות, כאשר ברור לכולם, מעבר לרצון ללהוץ עלינו בנושא שאנו באמת נמצאים

בחילוקי דעות אבל הבעיה היא קשה אמיתית וללחוץ דרך נושא האגרות כאשר באמת ברור

שבנושא ההקצאות הפרטיות מושקעת עבודה מקצועית רבה ברמה גבוהה, אני חושבת שזה

לא ממין העניין.
נ' שילה
לא אמרתי מלה, וזה גם לא בכתובים, שאנו טוענים שרשות ניירות ערך לא עושה

עבודה ולא צריכה לקבל תמורה עבור זה. זה לא נאמר. כל מה שנאמר הוא, שהרשות

גובה אגרה שנתית. ההקצאות הפרטיות נכללו היום במסגרת הסל הכללי. יש נושאים שהם

לוקחים יותר כמו דו"חות מיידיים על עיסקאות עם בעלי שליטה, שאין שום סיבה שמחר
יבואו עם ספרים כאלה ויגידו
"אנו רוצים לגבות על זה בתמורה".
היו"ר מ' קליינר
נתי שילה, ברצוני לשאול משהו לשם הסקרנות, וזה לא שאני מציע זאת ואל
תיבהל. אם היו אומרים לך
"תבחר בין אגרה כמו תשקיף רק לגבי ענין ההקצאות

הפרטיות או למשל אגרה של מחצית הגודל אבל שתחול גם על עיסקאות עם בעלי עניין",

מה היית מעדיף? מה יותר צודק בעיניך?
א' שוחט
אתה מגדיל זאת.
היו"ר מ' קליינר
לא. אנ י רק שואל זאת.
מי כץ
מבחינה כספית, אני חושבת שאתה תעשה עסק רע מאד.
נ' שילה
הבעיה היא קודם כל עקרונית: אלו דברים אתה גוזר מהסל הכללי של האגרה

השנתית שהרשות גובה באלפי שקלים מהחברות פר-שנה ואתה מתחיל להפריט את זה? צריך

קריטריונים מסויימים.
היו"ר מ' קליינר
הדברים ברורים. אומרת לך, בגילוי לב, ראש רשות ניירות ערך, שבתקופת ה-

PROSPERITY הגדולה כשהסתדרו ברווחה, לפי כמה דו"חות שקיבלנו ממינטקביץ, אמרו:



"לא ניקח מזה. לא צריך. מסתדרים בלי זה", כרגע, אני מבין שהם במצוקה. אין

תשקיפים. למרות כל הצמצומים, הם לא מכסים את התקציב שלהם ונוצר להם חור.

נ' שילה;

זו רמת דיון אחרת.

היו"ר מ' קליינר;

נתי שילה, אני אומר שאני מתייחס ולי מותר ואתה לא צריך להתייחס לזה. הם

אמרו: "ראינו שמכל הדברים הדבר הצודק ביותר, כי הוא הכי דומה לתשקיף, זה הדבר

הזה, וזו ההצעה". אגף התקציבים באוצר אישר להם את זה רק בגלל המצוקה התקציבית,

וועדת האגרות אישרה זאת כי היא אישרה זאת, כנראה כי היא חשבה---
מי כץ
היא דנה בעניין.
היו"ר מ' קליינר
-והשתכנעה מהנימוקים ששמענו כאן. לכן, אני אומר: אם הבעיה שלהם היא

לסגור את החוב ואנו רוצים לבוא לקראתם, אני אומר שאם יש לך רעיונות יותר טובים

תגיד אותם.
ני ליבנה
אני רוצה לענות רק בנקודה של אגרה שנתית מול אגרה ספציפית להקצאות

פרטיות. בעצם, האגרה השנתית באה לכסות את הטיפול השוטף בחיי כל חברה מרגע

ההנפקה הראשונה וכל זמן שהיא חברה נסחרת, ומדובר בדו"חות המיידיים--
ני שילה
נכון.
ני ליבנה
-בד"וחות התקופתיים ובדוייחות הכספיים, והטיפול הזה שגם הוא TIME

CONSUMING וצורך כוח-אדם מכוסה ע"י האגרה השנתית. באה החברה ואומרת: "בנוסף

למהלך החיים הרגיל שלי מרגע שהפכתי להיות חברה נסחרת, אני רוצה לעשות גיוס הון

נוסף באמצעי כזה או אחר ולפנות שוב לגייס הון, והפעם לא מהציבור אלא בדרך של

הקצאה פרטית". זה כבר לא מהלך החיים הרגיל או הנורמלי של החברה, אלא זו איזו

שהיא נישה נוספת שדומה יותר לגיוס הון באמצעות תשקיף. לכן, התשובה היא, שהאגרה

השנתית מכסה את הפעילויות השוטפות של החברה כגון: דו"חות כספיים, ולא הבאנו

כאן את היקף הדו"הות הכספיים שגם שם יושבים רואי-חשבון ובודקים אותם, וזה

TRACK אחר לחלוטין.
ני שילה
האם בעיסקה עם בעל שליטה זה שונה?!
היו"ר מ' קליינר
נתי שילה, תשיב ותתייחס לשאלה שלי לגבי מקורות. מאיפה הם ימצאו את

המקורות.
א' שוחט
תענה, שאתה מוכן שיבטלו את התשלום הכללי ולכל פריט יהיה תשלום משלו.



נ' שילה;

אני לא יודע. אני יועץ משפטי של האיגוד, ואני לא הוועד הפועל של האיגוד.

מה שקורה בדרך כלל הוא, ואני חייב לציין שזה לא קרה במקרה הזה, שאנו מקבלים את

החומר מהרשות לפני שהוא מגיע לשר האוצר ולוועדת הכספים. אם יש לנו הערות

ותגובות, אפשר לדון, אפשר ללבן ואפשר להסכים. זה גם נעשה עכשיו עם הבורסה.

הנושא הזה לא הספיק להיות על סדר יומו של האיגוד, אלא לפני 4-3 ימים כשקיבלנו

הודעה ממר קרשנר שזה מגיע לוועדת הכספים. לא הספקנו לדון בזה. לא הספקנו ללבן

את זה. לא הספקנו לבוא בדברים עם הרשות בדבר חלופות, אפשרויות או דברים מהסוג

הזה, כדי שלא נצטרך כאן להיתגר פה בוועדה. אולי אם ינתן לנו הזמן הזה, כן אפשר

יהיה למצוא רעיונות שיהיו מקובלים על כולם.

אי שוחט;

אם הבנתי נכון, ותקן אותי אם המספרים גדולים, הצלחתי לקלוט שהאגרה הכללית

היא בערך 34 מליון ש"ח?

מ' בקליניק;

השנה, נגבו 38 מליון ש"ח. ברצוני לומר דבר אחד, לפני שאנו מתייחסים לזה.

אחת הבעיות המרכזיות של הכנסות הרשות היא תנודתיות עצומה בהן. אתה יכול לתכנן

מה שאתה רוצה, והתוצאה שונה לחלוטין. אם אתם רוצים, אתן לכם את הנייר שמפרט את

הכנסות הרשות מ-1990 עד 1997 מאגרה שנתת ומאגרת היתר פרסום תשקיף. תראו

שהתכנון הוא אחד ולביצוע אין שום קשר לתכנון, כי העולם עובד אהרת והדברים שאתה

חושב מראש שייעשו בדרך אהת נעשו בדרך אהרת. תסתכלו על שנת 1993-1992 לעומת,

נניח, 1994 ו-1995 ותראו את הפערים האדירים שבין התכנון שהיה דומה למה שהיה

שנה קודם ובין מה שקרה בפועל. בדברים האלה יש את המשמעות האמיתית. לאלה יש

בעצם את המשמעות האמיתית של הצורך שלנו להיות באיזה שהוא מקום מאורגנים

בעניין.

יש לי עוד הערח אחת לגבי מה שהתפתה כאן כשיחה.

אי שוחט;

איך זה שיש נפילה כזו גדולה ב-1997 באגרה השנתית?

מ' בקליניק;

האגרה השנתית בנויה על מספר חברות פלוס דבר נוסף שהאגרה היא דיפרנציאלית,

הבנויה אכן מ-27 אלף ש"ח, ובשנה שעברה היא היתה 26 אלף ש"ח, עד 85 אלף ש"ח,

כשזה מותנה בהון העצמי של החברה. בשנים קשות ההון העצמי יורד, ואז גם האגרה

משתנה.

מ' כץ;

חוץ מזה, היו חברות שנמחקו והיו חברות שהתמזגו.

מ' בקליניק;

אינני רוצה לתת פה רשימה, כי אין לי אותה ואינני רוצה לומר מספרים לא

בדוקים, אבל המון חברות נמצאות בכינוס נכסים. באותו רגע שהחברה נכנסת לכינוס

נכסים, אני יכול רק להצטרף שם כאחד מאלה שמבקשים לקבל איזה שהוא חלק מהסכומים

שמגיעים לנו. הדברים האלה מאד קשים ומאד מסובכים.

חשבנו, שהדבר הנכון ביותר והנאות ביותר, מבחינת הפעילות שלנו, זה לקחת



פעילות שהיא לא פעילות שוטפת כי הקצאה פרטית או גם תשקיף אינם פעילות שנעשית

כל יום בגדר רוטינה של טיפול בהברה.

היו"ר מ' קליינר;

זה ברור, ואת זה כבר שמענו.

איך הקפיצה הזו ב-1997 היא דוקא באגרת היתר פירסום? דוקא בפעילות יש

גידול, ולפתע יש את הצניחה העצומה הזו.
מ' בקליניק
אני יכול רק לנסות להסביר, ואני לא מוכן להתחייב על זה. הגידול במחירים,

וניתחתי אותו, הוא גידול הוא באגרות בעיקר של קרנות הנאמנות. כנראה שכאשר יש

תנודתיות גדולה מאד בשוק, יש הרבה מאד מכירות והרבה מאד קניות. זו הנחה, ואנו

לא יודעים- - -

היו"ר מ' קליינר;

אבל, מדברים על היתר פרסום תשקיף.

מ' בקליניק;

כן.

מי כץ;

אם אתה זוכר, ברבעון האחרון של 1997 היו פתאום מספר גיוסים והיו מספר

איגרות חוב.

מי בקליניק;

היו מספר גיוסים של חברות ממשלתיות בעיקר.

אי שוחט;

איך תיראה שנת 1998?

מי בקליניק;

שנת 1998 לא תגיע לסכומים האלה. לדעתי, מה שעד עכשיו קרה הוא שיש לנו

בסביבות 10.5-10 מליון ש"ח לפי מיטב זכרוני.

היו"ר מ' קליינר;

האם זה בביצוע בהיתר פירסום?

מ' בקליניק;

כן.

היו"ר מ' קליינר;

כמה צפיתם?

מ' בקליניק;

אנו צפינו 11 מליון ש"ח.

אי שוחט;

כמה זה באגרה השנתית? האם זה יהיה 38 מליון ש"ח?
מ' בקליניק
באגרה השנתית השנה זה כ-37.5 מליון ש"ח. אני מניח, שעם כל מיני פיגורים

יגיעו ל-38 מליון ש"ח בערך.

היו"ר מ' קליינר;

יצאתם ב-1998 די לפי- - -
מ' בקליניק
מתקרבים לתחזית. זו גם מין הצלחה שלא ברורה לי, מכיון שאם היית רואה את

מה שקורה פה בטבלאות, הרי שאלה דברים שאין לנו שום השפעה עליהם.

הייתי מבקש לומר רק עוד שני דברים: דבר אחד כבר אמרתי - זה במסגרת

הפעילות השוטפת. דבר נוסף - מדובר פה בסכום, שבמונחים שנתיים זה כמליון ש"ח.

אני מוכן אולי לאמץ, כפי שדיברתי עם חבריי, את ההצעה של נתי להעלות את האגרה

השנתית ב-%10.

נ' שילה;

לא הצעתי.

מ' בקליניק;

אתה לא הצעת. אם צריכים לחסוך את ההוצאות, אז אולי- - -

היו"ר מ' קליינר;

אתה מאמץ הצעה שהוא לא הציע.

ס' אלחנני;

זה נקרא סבסוד צולב, ואנו נגד זה.

א' שוחט;

אמרתם שתקבלו מליון ש"ח, ואתה רוצה להעלות את ההכנסות ב-4 מליון ש"ח?

מ' בקליניק;

למה?

אי שוהט;

אמרתם, שאתם תגבו בערך מליון ש"ה מהסיפור הזה.

מ' בקליניק;

כן, זו ההערכה.

א' שוחט;

וכאן אם אתה תעלה ב-%10, אתה רוצה עוד 4 מליוני ש"ח כי אתה גובה 40 מליון

ש"ח באגרה.

מ' בקליניק;

אם כך, אעלה ב-3%. זרקתי מספר. אבל, רק להשלים דבר אהד מכל ההצעות שיהיו

פה אולי בעד פעילות כזו ואולי בעד פעילות כזו - בגדר האבסורד אפשר רק לשאול

שאלה אחת; אם כל פעילות תשלם את עצמה, אם נזמין מישהו לחקירה במחלקת הקירות,

איזה סוג אגרה הוא ישלם ומי ישלם אותה? אפשר גם להגיע עד כדי כך.



נ' שילה;

זו, בדיוק, הנקודה שאתה גובה אגרה שנתית, ועכשיו אתה מפריט את הפרטים.

מ' בקליניק;

לא, אינני מפריט. אני לוקח פעילויות מי ורודות, שהן לא בגדר הטיפול השוטף
בחברה ואני אומר עליהן
כמו שנקבע בעבר שעליהן משלמים תשלום מסויים וזה אגרת

פירסום תשקיף, לקחנו פעולה שהיא הדומה לה ביותר של כל המערכת שהשקעת הזמן

והשקעת העבודה בה דומות מאד. נתי שילה, בוא ונשים את הדברים על השולחן: אגרת

פירסום תשקיף, שאתם משלמים, שהחברות משלמות, לנו, לרשות, היא אפס פסיק אפס

משהו מסך-הכל ההוצאה שלכם, של החברות, גם לפירסום התשקיפים וגם להקצאות

הפרטיות. זה נאמר במאמר מוסגר. אבל, לא זה הגורם שגורם לכם- - -

אי שוחט;

אני מבין, שכלומר הצורך בשינוי הזה בא בגלל לחץ כספי שיש לכם שנובע

מהעובדה שיש פחות הכנסות כתוצאה מהקצאות רגילות.

מי כץ;

זה נובע מהעובדה שכנגד זה יש גידול במספר ההקצאות הפרטיות, מפני שגם

החברות וגם אנחנו מוכרחים להתאים את עצמנו לתנאי המשק.

א' שוחט;

מאה אחוז. אני שואל את עצמי את השאלה. אני מניח, שאתם גוף מסויים בהרכב

של מספר מסויים קבוע של עובדים. יש הסטה ויש לכם פחות בהקצאות הרגילות, ויש

יותר בהקצאות הפרטיות. משמעות הענין היא, בהנחה שכוח-האדם קבוע, שיותר אנשים

עוסקים בהקצאות הפרטיות. אתם רוצים מהסעיף הזה לקבל הכנסה. אם זה כך, בואו

ונעשה MIX ותורידו את התעריף הכולל ותיקחו גם על זה כסף. כלומר, תבואו ותגידו:

"אנחנו עומדים לקבל מליון ש"ח להקצאות הפרטיות?...". אתם לא מגייסים אנשים

חדשים, כי יש לכם יותר הקצאות פרטיות. אתם משחררים כוח-אדם מסעיף אחד, והוא

הולך לעבוד יותר בסעיף השני.
מי כץ
אבל, שם יהיה פחות, וזו נקודת המוצא.

אי שוחט;

שם יהיו פחות הכנסות ופחות כוח-אדם. נניח, שאתם רוצים להשאר במצב קבוע

ויש לכם מליון ש"ח.

מ' כץ;

לאו דוקא אנשים. אנו צריכים גם בהכנסות להשאר במצב קבוע. כדי להיות אתכם

כנים, האמת היא כזו - - - -
אי שוחט
האם אי אפשר לבוא ולהוריד באופן כולל את התעריף הכולל ולהכניס לתוך פרק

ההכנסות גם את הפרק של ההקצאות הפרטיות? אני לא מבין; האם פחות אנשים עוסקים

בהנפקות? - מאה אחוז. האם האנשים האלה עוסקים היום בדבר אחר? - הם עוסקים בדבר

אחר.



היו"ר מ' קליינר;

לא. אבל, מה שהם עסקו בו קודם הכניס כסף, ומה שהם עוסקים בו עכשיו - זה

בחינם.

מ' כץ;

בדיוק.

א' שוחט;

מאה אחוז. אפשר להכניס זאת לתוך מעגל התשלום הנפרד מהאגרה הכללית שקיימת,

אבל תורידו את סך-הכל התעריף.

הי ו"ר מי קלי י נר;

הסך-הכל יורד בלאו הכי. יש אגרה קבועה. יש הנפקות, שעד היום הכניסו X

כסף.

נ' שילה;

זו אגרה צמודה.

אי שוחט;

מדובר ב-10 מליוני ש"ח.

היו"ר מ' קליינר;

עכשיו, היות ועושים פחות, עובדים פחות אנשים באותה תפוקת תמורת אותו

תשלום מאלה שכן מנפיקים, ואחרים עברו לענף ההקצאות הפרטיות שזה מה שכולם עושים

בהיעדר הנפקות. תמורת ההקצאות הפרטיות הם עובדים בחינם, כי אין אגרה ואין

מאיפה לשלם, כי קודם כשהם עסקו בהנפקות ההנפקות שילמו. מירי כץ אומרת; "בואו

וניקח את התשלום לאותם אנשים שכרגע עברו לענף חזה וניתן את אותו תשלום".

מי כץ;

אגיד לך י ותר מזה.

מ' בקליניק;

הייתי מגדיר זאת קצת אחרת.

א' שוחט;

נניח, באופן היפותטי, שלא היו הקצאות פרטיות ולא היתה לזה הוצאה. מה

הייתם עושים? ההייתם מפטרים חלק מהאנשים? ההייתם מקטינים בהוצאות? הרי גם זו

דרך לאזן תקציב.

מי כץ;

אני כבר אומרת לך מה אנו עשינו.

היו"ר מ' קליינר;

זו שאלה מצויינת, ולזה את תעני ואתה תתיחס לזה אחר כך.

מ' כץ; .

יש נכס אחד שיש ברשות - כוח-חאדם. זה לא סוד שכדי לרכוש מיומנות לעסוק

במה שאנו עושים זה דבר שצריך להשקיע בו שנים של לימוד. כולם יודעים, שמי שעוסק



בנושא החברות הציבוריות ובנושא ההנפקות הם רואי-חשבון ועורכי-הדין מהטובים

במשק. אנו לוקחים אנשים צעירים ומכשירים אותם להיות מסוגלים להתמודד בצורה

אינטלקטואלית טובה ביותר עם הענף הזה. אם אנו רוצים לעשות זאת ברמה שאכן תיתן

שירות לציבור ברמה גבוהה, אין דרך אחרת אלא לשמר את כוח-האדם ולהשקיע בו. אני

הושבת שלא פעם, ואינני צריכה לעשות פרסומת לעובדים שלנו, הם קיבלו את כל ההכרה

ואני חושבת שגם נתי שילה בעצמו אמר: על רמת השירות אף אהד לא יכול להתלונן.

נ' שילה;

אף אחד לא דיבר.
מי כץ
לכן, אנו משתדלים מאד להימנע מלפטר אנשים. אבל, אני כן יכולה להעיד שהיו

מספר אנשים שעזבו במהלך השנה, ולא קיבלנו במקומם אנשים נוספים למרות שאני די

מודאגת כי הרי ברור לי שאם יהיה פתאום גל הנפקות ולא נהיה מוכנים ולא יהיו

מספיק אנשים יבואו אלינו בטענות ויגידו: "למה לא צפיתם את זה? למה לא הכשרתם

אנשים?".
אי שוחט
מירי כץ, את אומרת שאם היו לכם לפני 3-2 שנים הרבה יותר הנפקות כי השוק

היה הרבה יותר חם ועכשיו יש ירידה ב-3-1 שנים, אתם לא נוגעים בכוח-האדם ואתם

נשארים ברמת ההוצאות כדי שאם בעוד שלוש שנים יתחילו הנפקות יהיה לכם עם מי

לעבוד.
מ' כץ
סליחה, אך זה לא מה שאמרתי. אמרתי, שלמעט מקרה אחד שהיתה עורכת-דין צעירה

שעדיין לא רכשה את המיומנות ואותה פיטרנו, וזה לא דבר שהייתי רוצה שייצא

לכותרות, אנו השתדלנו להימנע מלפטר עובדים. אבל, מטבע הדברים, יש עזיבה טבעית

של עובדים, ולא מלאנו את מקומם. כלומר, סך-הכל במצבת כוה-האדם אנו ירדנו.
אי שוחט
אם כך, יש ירידה בהוצאות הרשות.
מי כץ
אנו עושים מאמץ גדול. לצערי, אנו חסכנו בהרבה מאד דברים, כולל בתנאים

ובדברים שהיו מקובלים ברשות והיום צמצמנו וכולל אישורים לשעות נוספות ודברים

כאלה. יש דברים אחרים, שקשה לחסוך בהם כי הם דברים קבועים כמו: שכר דירה.
אי פינס-פז
כולנו ניהלנו מערכות, וכולנו מצמצמים הוצאות כשצריך.
מי כץ
אני רק אומרת, שאנו גם עושים זאת.
אי פינס-פז
אם כך, תראו לנו איך אתם עושים זאת. תנו לנו נתונים. העלאת אגרות היא לא

הדרך היחידה.
מי כץ
זו, במפורש, לא היתה הדרך היחידה שעשינו.



א' פינס-פז;

אני לא מתנגד לאגרה, ואני רק רוצה- - -

אי שוהט;

מתי תבואו לוועדה בענין תקציב הרשות?

מ' כץ;

נבוא עוד חודש עם התקציב.

אי שוחט;

האם זה מגיע לכאן לאישור עד ה-31 בדצמבר?

מי כץ;

לפני זה.

אי שוחט;

אם כך, אולי נעשה דיון משולב?

מ' בקליניק;

אומר כמה דברים בענין הזה. אולי אתחיל עם מה שרציתי לומר לגבי נושא כוח-

אדם, ואלך בשיטת נתי שילה ואענה גם לך. אותה קבוצה, שעוסקת בהנפקות ובהקצאות

פרטיות, עוסקת בדבר נוסף - בבדיקת דו"חות כספיים של החברות, וזה נכלל במסגרת

האגרה השנתית שהחברות משלמות.

נ' שילה;

אני מדבר על העקרון.

היו"ר מ' קליינר;

מר בקליניק, המשך בדבריך. הדיון הזה גלש מהזמן שהוקצב לו.

מ' בקליניק;

אלה מטלות שמוטלות על קבוצת עובדים גדולה מאד בתוך המערכת. אמרנו כך:

כשיש הרבה מאד הנפקות והרבה מאד הקצאות, נשקיע הרבה פחות זמן בבדיקת דו"חות

כספיים, כלומר נעשה מידגם הרבה יותר קטן. כאשר יש פחות הנפקות ופחות הקצאות

פרטיות, אנו נגדיל את המידגם ונעשה הרבה יותר בדיקות של דו"חות כספיים. אני

חושב, שזה הגיוני, שזה נכון ושזה ניצול יעיל של כוח-אדם מקצועי - העברה ממקום

למקום לפי צרכי העבודה, היכולת והתפוקה שעליך לספק. כמובן שכאשר יש תשקיף, זה

דבר שאתה צריך לעשות. לאחר מכן, אם יש לך זמן פנוי, אתה עוסק גם בנושא קריאת

דו"חות כספיים, וזה מה שאנו עושים. השנה אנו קוראים ובודקים הרבה יותר דו"חות

כספיים, ואני יודע שהחברות יבואו בטענות, אבל, זה "על חשבון" האגרה השנתית.

אז, לא התלוצצתי, כשאמרתי; "נעלה את האגרה השנתית", כי אנו משקיעים הרבה יותר

עבודה.

אי שוחט;

איך אתם תגמרו את התקציב בשנה הזו?

מ' בקליניק;

אני מתפלל, שנגמור אותו מאוזן. אני מאד לוחץ כלפי מטה, כדי שנגמור אותו

מאוזן. אני עושה את זה בעצמי. אני יכול להגיד לך לגבי התקציב שני דברים: בשנה

שעברה המערכת קיצצה לנו את התקציב ב-%3.5.



א' שוחט;

איך גמרתם ב-1997?

מ' בקליניק;

ב-1997 גמרנו בסדר. אני מדבר על 1998.

אי שוחט;

האם "בסדר" זה עם עודף?

מ' בקליניק;

לא, בלי אף אגורה אחת של עודף. ב-1998 קיצצו לנו את התקציב ב-%3.5, ואנו

בכוח רב נעמוד בתקציב הזה, אני מודיע, שנעשה זאת בכוה, ואנו עושים דברים שאני

לא בטוח שכל אחד מוכן לעשות.

א' שוחט;

האם התעריפים עולים בהצמדה? כנראה, שבחודש הזה יהיה לכם חודש נהדר, כי יש

הצמדה.

מ' בקליניק;

מה שאמרת הוא דבר נהדר.

אי שוחט;

אני מחכה מתי נגיד בנק ישראל יגיד לבעלי המשכנתאות; אינפלציה נמוכה זה

טוב לכם. מה, לדעתכם, הוא יגיד להם החודש?

מ' בקליניק;

אני לא יודע.

אי שוחט;

לדעתי, הוא לא יגיד כלום.

מי כץ;

את האגרה השנתית כבר גבינו, כך שהמדד הזה לנו לא יעזור.

מ' בקליניק;

בשנה הבאה, בסוף השנה, ואינני יודע מה יקרה במשך השנה, זה אולי ישפיע.

ברצוני להגיד לכם דברים שעשינו כדי לעמוד בתקציב. קיצצתי שמירה על מיתקני

הרשות. הורדתי כלי רכב מהרשות. עשיתי דברים, שאינני בטוח שכל אחד מוכן לעשות.

היו"ר מ' קליינר;

תודה.

אי שוחט;

ברשותך, יש לי שאלה קואופרטיבית.

היו"ר מ' קליינר;

אולי אני אקדים. חבר-הכנסת שוחט, אתה הולך לכיוון של סיום ולא של

התייחסות. כרגע, אני רואה שלוש אפשרויות לסיכום - אפשרות אחת היא לקבל את הצעת
נתי שילה, שאומרת
"בואו וננסה להגיע למשהו מוסכם שמקובל עלינו". אפשרות שניה

היא לדהות את העניין בלי קשר לעניין ולומר: "אם לא מגיעה הצעה מוסכמת, נראה את

התקציב ונחליט", ולדעתי התמונה די ברורה. אם אנו הולכים לאגרה, מבחינתי ישנן
שתי אפשרויות
לאשר זאת או לאשר זאת באופן חלקי, בגלל האופי השונה, כך שזה

יהיה חצי או שני שלישים מהענין הזה. כך אני רואה זאת.
א' שוחט
מירי כץ, מה היא מידת הדחיפות? האם לא הגיוני שנקיים את הדיון, מכיון

שתוך חודש ואף פחות מכך יהיה פה דיון, על תקציב 1999 עם תוצאות ועם מסמך

לפנינו, ואינני מביע דעה שלילית לגבי הענין. למרות שיושב פה נציג החברות

הציבוריות, אני מודע לחשיבות העצומה שיש לרשות בהתאם לנורמות שיש בארץ ואיך

מתנהגות חברות ציבוריות. אני לא רוצה לעשות הכללות. אבל, יש מקום למערכת

שתסתכל על הענין .
ני שילה
לא יצאנו נגד זה.
אי שוחט
מירי כץ, לי נראה הגיוני שהדיון יהיה משולב עם דיון על התקציב שלכם. אם

זה לא עושה איזה שהוא דבר חמור, אז ממילא בחודש הבא נדון על זה. אני, כמובן,

הייתי רוצה שזה יהיה דיון שגם יתן את התמונה מה קרה במערכת ובהתאם לזה לקבל את

ההחלטה. לי יהיה הרבה יותר נוח להצביע בעד, אם צריך, כאשר אני אראה את התמונה

המלאה.
אי פינס-פז
אני חושב שחבר-הכנסת שוחט די צודק. אפשר לקבל את הצעת חבר-הכנסת שוחט,

אבל לחילופין אני אומר את דעתי כרגע על פניו ובזהירות ולא באופן מוחלט, שאני

מעדיף את החלופה השניה; אני מעדיף לא לעשות עוד אגרה. אני לא בעד לעשות עוד

עבודה וביורוקרטיה, אלא אם צריך להעלות - תעלו; אני לא יודע אם ב-10%, אבל

תעלו בסכום ריאלי את האגרה הבסיסית, את אגרת השירותים הכוללת, ולא לתת לכל

שירות משנה עוד ספציפיקציה.
מ' בקליניק
זה שירות משנה.
היו"ר מ' קליינר
אי אפשר לחזור על כל הדיון. זה כמו תשקיף. מירי כץ, עני בדקה וחצי.
מ' כץ
חבר-הכנסת שוחט, האמת היא כזו: זה לא יהיה רציני לבוא ולהגיד שהחודש הזה

היה עושה את ההבדל האדיר. אבל, חשוב לי מאד הקטע שאתם תאשרו את זה מבחינת

האיתות של איך מסתכלים על המערכת. בסך-הכל, העובדים שלנו יודעים שאנו באמת

השקענו ואנו משקיעים. אנו תובעים מהם להצטמצם בהרבה מאד דברים. יחד עם זאת,

אנו באמת משתדלים לשמר את רוח הצוות שאומרת: "אנו משקיעים, מטפלים ושומרים על

רמה מקצועית גבוחהיי. מבחינת החברות, לא רציתי קודם להתייחס ולהתנגח לגבי כמה

משלמים בשוק, כמה עולות ההקצאות האלה וכמה הם משלמים לעורכי-הדין ולרואי

החשבון. זה PINUTS. לכן, אני חושבת שמבחינת האיתות לבוא ולהגיד "שמענו אתכם.

ראינו את הדברים", אנו חושבים שזה לא פשוט וזה חלק מהענין. אני חושבת, שזה

באמת חשוב, מבחינת המערכת שאני עומדת בראשה, בקטע שאומר: "באנו לוועדת הכספים,

הצגנו את הדברים--



א' שוחט;

לא נדחיתם.

מ' כץ;

--התייחסתם לזה בצורה עניינית", ואני מבטיחה שעם אישור התקציב שלנו שצריך

לבוא לאישורכם נבוא בגילוי נאות את מה שעשינו ואת מה שאנו מבקשים. אני כבר

אומרת לך, שיש לנו גם בעיות ואילוצים. לא נכנסתי לכל, כי חשבתי שזה לא דיון על

תקציב. עומד להכנס חוק חופש המידע, ורוצים להפוך את הרשות לרשם החברות

הציבוריות. הכל יצריך גם התארגנות של מיחשוב. אנו היום לא מרשים לעצמנו להקים

אתר באינטרנט או דואר אלקטרוני, ואנו רוצים להפוך את הדיווחים לדיווחים

אלקטרוניים. יש הרבה מאד דברים, שאנו מוכרחים להראות איזו שהיא מגמה גם חיובית

כדי שנוכל להמשיך להבטיח את הדברים, ולא רק בגלל האילוצים האלה נישאר מאחורי

העולם.

א' שוחט;

כן, אבל בעוד חודש נשב על זה. אתם לא מקבלים פה מסר שלילי.

מ' כץ;

יש בזה את זה.

מ' בקליניק;

אני בבעיה אחת פשוטה וגם אגף התקציבים וגם שר האוצר. בניתי את תקציב השנה

הבאה בהסכמה עם אגף התקציבים, כי הוא אישר לי כבר את התקציב, על הבסיס הזה שיש

לי את התוספת של מליון הש"ח.
א' שוחט
אגף התקציבים יכול להגיד שזה כפוף לאישור ועדת הכספים.

מ' בקליניק;

בסדר, הוא כתב.

ס' אלחנני;

זו לא דוגמא.

מי כץ;

אני לא יכולה אלא לבוא ולבקש, ואני אומרת לך שבעיניי הדברים האלה הם בלי

שום רצון לבוא ולעשות גילוי נאות ולשקף וזה לא תלוי בנו, אלא החוק קובע זאת.

אבל, אני, בהחלט, מאד מייחסת חשיבות לקטע שלא יקשרו בין הדברים. כלומר,

שיאפשרו לנו לקבל את העמלה הבאמת לא גבוהה הזו.

ס' אלחנני;

ברצוני להעיר, שהקטע של דמי שימוש דומה מאד ל"בזק", שמבקשת העלאה קבועה

של האגרה, וזה מה שנקרא; דמי שימוש קבועים בבזק. ועדת הכספים תמיד מתנגדת לזה,

כי היא אומרת שזה הופך להיות הסיבסוד הצולב. אתה רוצה? - עשה זאת פר-שירות.

אי שוחט;

מה פתאום? אנו העלינו את דמי השימוש ב"בזק" כמעט ב-%60 לפני חצי שנה.



ס' אלחנני;

הוועדה העלתה את דמי השימוש ב"בזק" הרבה פחות ממה ש"בזק" ביקשה. היא

עיכבה את ההעלאה הרבה זמן .

היו"ר מ' קליינר;

אני מוכן להעביר את זה, אבל אם אתם מתנגדים, אז זה יהיה אחרת. האם אתם

מוכנים להעביר את זה? - בסדר.

יש לי שאלה נוספת, ואולי זו שאלה ששכחתי לשאול - אני מבין שבכל זאת יש

עניין בהקצאה פרטית ובכל מקרה אתה בא בעצם לבעלי ההברה ואומר להם: "תכניסו כסף

לתוך החברה שלכם".

מ' כץ;

בכלל לא. בהקצאה פרטית יכול להיות שבעל הענין מגדיל את חלקו. אבל, ברוב

המקרים זה--

היו"ר מ' קליינר;

זה לכל בעלי המניות.

מ' כץ;

--זה בכלל מישהו חיצוני. אתה, למשל, בא ואומר; "אני רוצה להכניס את

ינקליה, וינקל'ה יכניס לחברה מגרש שיש לו, ויגדילו את סך-כל המניות בהברה וכל

אחד מהקיימים יקטין את חלקו היחסי וינקל'ה יקבל תמורה למגרש שלו.

היו"ר מ' קליינר;

זה כמו תשקיף. גם תשקיף מחזק את החברה. אז, אין הבדל. אני בעד לאשר זאת.

א' שוחט;

טוב.

מי כץ;

אני מודה לכם.

ס' אלחנני;

האם זה AS IS כמו שהיא ביקשה?

א' שוחט;

זה AS IS.

היו"ר מ' קליינר;

כן.

אי פינס-פז;

לא נתחיל לריב על שלושה פרומילים.

היו"ר מ' קליינר;

כן. זה לא מגזר הנצרכים.



שינויים בתקציב לשנת 1998

אי שוחט;

ברצוני להעיר הערה קצרה. ראשית, ביקשתי מהיושב-ראש אברהם רביץ, בניגוד

לעמדה של חבר-הכנסת אופיר פינס-פז ושלך, שיהיה איזה שהוא דיון חוזר בנושא

הפטור לישראלים חוזרים. אני מבין, שהיה דיון ביום ראשון והייתם בקונצנזוס. אני

יודע, שאין פרוצדורה של דיון חוזר, וביקשתי גם ממוטי איילון ואמרתי לו שהייתי

רוצה שבנושא הזה יהיה דיון.

שנית, ביקשתי, ואינני יודע מי עוד ביקש ואמרו לי שגם חבר-הכנסת פורז

ביקש, שלפני שהממשלה מחליטה בענין הדיוטי-פרי, שיהיה פה דיון.

אי קרשנר;

היה צריך להיות דיון, וחבר-הכנסת פורז היה בחוץ-לארץ.

א' שוחט;

לבטח היו אצלכם אנשים.
א' פינס-פז
כולם היו - גם אלה וגם אלה.

א' שוחט;

אם הוא יגיד פה את הדברים שאמר לי בשיחה, ואני לא יודע אם הם נכונים- - -
א' פינס-פז
צריך לאמת את העובדות.

אי שוחט;

הוא תיאר תיאורים של נפחי רווחים ומונופולים ודברים שזה לא סיפור פשוט

וקטן. לכן, אני חושב שכאן צריך להיות דיון רחב ויש להזמין אליו את מוטי

איילון. מי שדיברתי איתו סיפר לי סיפורים שהייתי ב"שוק" כששמעתי אותם. אני

אומר זאת גם לך.

א' פינס-פז;

אתה צודק מאה אחוז. בגלל שנכנסתי לענין הזה קצת יותר לעומק בגלל שהוועדה

הסמיכה אותי, אני אומר לך שאחרי הדיון לא תצא מזה.

אי שוחט;

הוא אומר לי, שיש מונופולים שלוקחים %600 וזה צריך להיות חצי מהמחיר.

אי פינס-פז;

יש תשובות.

היו"ר מ' קליינר;

חבר-הכנסת שוחט, הייתי מעורב בדיון. אם אתה זוכר, ליושב-ראש רביץ היתה

הסתייגות ובעצם לא ניהלתי אז את הישיבה ואני העברתי את הנושא. אינני זוכר מה

היה ההרכב פה, אך אני זוכר שלי שנראה לי מאד שצריך ללכת לקראתם ולחמתי על זה

וזה עבר. כלומר, אז הלכנו לקראת "סוליסה קל". אני מוכרח להגיד לך, שלא העליתי

בדעתי במה מדובר. אז, הוא עוד לא היה אלא היו הקודמים בחלק החשמלי. נדמה לי,



שהוא זכה במכרז, ואז היה ריצ'רדסון. ואז, זה עוד היה סביר וזה היה באמת עד 200

דולר. לדעתי, מה שקרה שמרוב התלהבות הוא עשה זאת גדול מדי.

א' שוחט;

אבל, הוא אומר לי שבגלל המונופול על הלקים המחירים המחירים הס פי שישה.

היו"ר מי קלי ינר;

אבל, מה זה שייך?

א' פינס-פז;

הם יגידו לך, שהוא מפרק מכשירים ומוכר.
א' שוחט
גס בעיניי לא נראה שמישהו יטוס לקפריסין ויקנה מקרר וגם בעיניי זה נראה

מוזר. אבל, יכול להיות שאנו פותחים כאן איזו שהיא מורסה נוראית בנושא מחירים.

אי פינס-פז;

נכון.

היו"ר מי קלי ינר;

יש נקודה נוספת שמטרידה והיא, שיש לו זכות מוקנית כביכול.

אי שוחט;

פן, זו תהיה בעיה. אני מדבר מבהינת המשק. יגיע לישיבה הזו מוטי איילון עם

סך הכל התקבולים שיש ברמה הארצית. יכול להיות ששוה לבטל את כל המכסים ומסי

הקניה על כל הציוד הזה ולפתוח זאת לגמרי. אני לא יודע מה שווה לעשות.

בכל אופן, ברצוני לשמוע מלה אהת ממך. למרות שזה לא הדיון באמת, הייתי

רוצה להבין מכיון שיש דעה קיצונית נחרצת בענין היורדים, שלא מגיע להם שום דבר

אלא לאחר 15-10 שנים. תסבירו לי מה היו השיקולים.

היו"ר מ' קליינר;

אגיד מה אמרתי.

אי פינס-פז;

תגיד את הדבר הבסיסי שזה השליחים.

היו"ר מ' קליינר;

%70-%80 מזה הם שליחים.

אי פינס-פז;

טפל בשליחים. מה יש לך?



היו"ר מ' קליינר;

אמרתי לו, שלגבי השליחים אין לי שום בעיה.

אי שוחט;

סלח לי, אך מה זה "שליח"? האם אקדמאי שהולך לעבוד בהברה הוא שליח?

א' פינס-פז;

אתה תקבע מה זה "שליח".

אי שוחט;

אינני מבין למה בכלל כל מי שנסע לאמריקה צריך לקבל פטור. למה אם הוא אזרח

ישראלי והוא יושב חמש שנים הוא צריך לקבל פטור?
אי פינס-פז
הוא רוצה זאת לחזרה לארץ.

אי שוחט;

האם הוא יבוא או לא יבוא בגלל ה-30 אלף?

אי פינס-פז;

אני שואל ברצינות; האם טיפלת פעם?

אי שוחט;

כן.

אי פינס-פז;

אם טיפלת, אתה יודע שהקטע של לבוא חזרה הוא דבר שמחייב התארגנות מאד קשה.

גם לאדם שמאד רוצה יש קושי עצום להסתדר מבהינת המעבר לארץ. כל שליח שיוצא

ממדינת ישראל מקבל כ-100 אלף ש"ה מהמוסד שלך כדי להסתדר באמריקה, וזה מיועד

לכלי בית, לטלויזיה וכו'. אתה לא סוהב זאת מהארץ. החוק אומר; שנתיים, והוא

הציע משנתיים לעשר שנים בגלל השליחים. הרי אתה יודע שהוא רצה חמש שנים. אגיד

לך למה הוא קפץ לעשר שנים.

היו"ר מ' קליינר;

הם יאריכו את השליחות. חבר-הכנסת שוחט, אגיד מה שיכנע אותי. ועדת הקליטה

קיימה כמה דיונים, והם החליטו. באה לפה חברת-הכנסת נעמי בלומנטל, ובא לפה משרד

הקליטה, והם החליטו פה אחד.

א' שוחט;

חשבתי, שבוועדה הם החליטו בעד להעלות את זה למעלה.



היו"ר מ' קליינר;

לא. הם באו ואמרו דברים פין אחד שזה, ואמרו נדיה פריגת וטוביה פינקלשטיין

שזה יפגע בהחזרת כמה אלפי משפחות. זה בשבילי מעל הכל.

א' שוחט;

אני לא מאמין. מי שחוזר לארץ זה לא בגלל הכסף.

היו"ר מ' קליינר;

הם אומרים אחרת,

אי שוחט;

מי שמחליט לחזור מאמריקה לארץ - העם בגלל המס על המקרר הוא יבוא או לא?

אי פינס-פז;

זה עוזר לחזור.

אי שוחט;

זה לא עוזר. ההחלטה לחזור או לא לחזור לא תלויה במס על המקרר.

אי פינס-פז;

זו לא ההחלטה. זה עוזר לחזור אחרי ההחלטה. מה אתה רוצה? השליחים רוצים

לקבל את זה.

היו"ר מ' קליינר;

חבר-הכנסת שוחט, אנו לא נפתח את הדיון.

אי שוחט;

מי שהיה פה, שעשה מילואים ושאכל פה את כל מה שאוכלים פה - ישלם מסים. למה

מישהו שהלך ועשה מילואים וחטף הפגזות ישלם, וזה שישב בניו-יורק לא ישלם?

אי פינס-פז;

איזה טיעון זה? לא מתאים לך להעלות טיעון כזה.

היו"ר מ' קליינר;

חבר-הכנסת שוחט, ביקשת הסבר ואנו נתנו כמיטב יכולתנו. כאמור, היתה החלטה.

אי שוחט;

אני מקווה, שזה יבוא עוד פעם.

אי פינס-פז;

מוטי איילון אמר שזה יבוא שוב לוועדה. אם הוא יבוא עם הצעה לחמש שנים,

אני לא פותח בכלל את הפה ואין לי בעיה.



א' שוחט;

האם זה על כולם?

א' פינס-פז;

כן.

אי שוחט;

גם לשליחים.
א' פינס-פז
חמש שנים - לא הייתי מדבר. האם זה המסר ליהודים שם: "אל תבוא לפה יותר"?

א' שוחט;

מה פתאום "אל תבוא"? מאה אחוז תבוא, אבל תשלם על המקרר.

שאלה נוספת - קראתי בעיתון, ולא הייתי בישיבה לצערי, שאתה עצרת העברה

תקציבית של שמירה בבתי-ספר ערביים. האם עצרת את הפניה?

א' פינס-פז;

האם אתה עושה CATCH UP לכל הדברים?

אי שוחט;

לא. לא הייתי כאן.

היו"ר מ' קליינר;

לא. ביקשתי להזמין את מנכ"ל משרד הפנים לבדוק האם יש אכן שמירה, כי אני

יודע שבזמנו התחילה שמירה מסיבות בטחוניות.

א' שוחט;

אחרי זה פיתחו את כל התיאוריה שזו הגנה גם מאלימות ומסמים. אינני מבין

למה בבתי-ספר יהודיים זה צריך להיות ובערבי ים - לא.

היו"ר מ' קליינר;

לא. אני רק רציתי שמנכ"ל משרד הפנים יבוא ויגיד שזה קיים. הוא יכול לשלוח

מישהו. מר כהן אמר, שהמנכ"ל יתקשר אלי ויסביר לי.

י' כהן;

אמרתי, שתתקשר למנכ"ל.

היו"ר מי קלי ינר;

לא. אפילו אמרתי, שאם הוא יצלצל אליו בטלפון לא נהכה לישיבה ויגיד לי

שאכן יש שמירה וזה לא איזה שהוא תרגיל להעביר כסף לדברים אהרים - אני אאשר את

זה. זה מה שאמרתי.
היו"ר מ' קליינר
במסגרת שינויים בתקציב לשנת 1998, מונחת לפנינו פניה מספר 0250 לו ועדרו.

י' כהן;

מדובר פה בהליך טכני של העמדת הרשאה להתחייב כבר השנה. מדובר בנושא

רשויות מקומיות.

היו"ר מי קליינר;

זה מאד מעניין וגם מאד אקטואלי.

י' כהן;

מדובר כאן על רואי חשבון לרשויות המקומיות, שממונים ע"י משרד הפנים.

מדובר בהליך טכני מהסיבה הפשוטה, שאנו מעמידים את ההרשאה להתחייב השנה,

והמזומן קיים השנה בתקציב של השנה הבאה לשרת את ההרשאה הזו. לכן, בסך-הכל,

ההליך הטכני הוא כדי לאפשר להן חתימת חוזים כבר השנה.

א' שוחט;

וזאת, בתנאי שהם יבדקו גם את החברה למשק וכלכלה במרכז השלטון המקומי.

היו"ר מ' קליינר;

אני בעד, ואין לי בעיה. עכשיו, זה כבר פחות חשוב לי, אך בכל זאת אני בעד.

י' כהן;

צריך לעשות רביזיה על התמיכה שנותנים לחברה למשק וכלכלה.

אי שוחט;

תמיכה של מי?

י' כהן;

החברה למשק וכלכלה - זכות הקיום היחידה שלה היא, שיש לה פטור ממכרז.

כלומר, רשויות שחוברות דרך החברה למשק ולכלכלה לא חלה עליהן חובת המכרזים.

הי וייר מי קלי י נר;

יורם כחן, אישרנו לך את פניה מספר 0250.

פניה מספר 0293 היא לגבי משרד העבודה והרווחה, אך אין רפרנט.

פניה מספר 0294 היא לגבי לויין "עמוס", אך אין רפרנט.

א' שוחט;

פניות מספר 0293 ו-0294 - לא דנו בהן.

אי קרשנר;

נכון.

היו"ר מ' קליינר;

עתה, פניה מספר 0295.



ג' חקק;

בפניה מספר 0295 מדובר על העברה של 7.2 מליון ש"ח מהרזרבה הכללית למימון

פערי גישור שנוצרו כתוצאה מתכנית ההתייעלות של שה"מ.

אי שוחט;

מה קרה איתה?

ג' חקק;

הם התחילו להוציא את האנשים בחודש אוקטובר, ועתה אנו מצפים שהם יתחילו

להוציא את זה כבר בחודש מוקדם יותר ולכן נוצרו פערים.

אי שוחט;

האם מקור הכסף הוא הרזרבה הכללית?

ג' חקק;

זו הרזרבה הכללית.

אי שוחט;

בסדר.

היו"ר מ' קליינר;

פניה מספר 0295 אושרה.

ג' חקק;

פניה מספר 0299 נועדה להעביר סכום של 500 אלף ש"ח מהרזרבה הכללית לתקציב

משרד הבריאות עבור רכישת ציוד ואביזרים לגנים טיפוליים לילדים אוטיסטים.

היו"ר מ' קליינר;

פניה מספר 0299 אושרה.

עתה, פניות מספר 0300 ו-0301 לוועדה.

ק' הבר;

זו העברת כספים מסעיף 83 לרזרבה הכללית. לכאורה, זהו כסף טכני - להשלים

את העודפים במט"ח סיוע בתקציב הביטחון שאם שער הדולר בשנת 1997 בתקציב היה

3.45 ש"ח

אי שוחט;

האם זה לא צריך להגיע לוועדה המשותפת?

ק' הבר;

כן, אך יש פה שני חלקים. מסעיף 83 לסעיף 47 - אתם מאשרים, ואת החלק

מהרזרבה הכללית לתקציב הביטחון - הוועדה לתקציב הביטחון. המקור הוא מסעיף 83.

היו"ר מי קלי י נר;

זה טכני.



ק' הבר;

אלה הפרשי שער מתוכננים. המקור תוכנן מראש. ידענו, בגלל הסיפור של כל

עיסקת המטוסים שידענו שיש לנו תזרים מזומנים, תיכננו בתקציב מקורי 200 מליון

ש"ח ושמנו את זה בסעיף 83 כדי לגשר על הפער בין 3.45 ש"ח שהיה הדולר ב-1997 ל-

3.68 ש"ח שאנו תיכננו שהוא יהיה הדולר ב-1998.
היו"ר מ' קליינר
פניות מספר 0300 ו-0301 לוועדה אושרו.

עתה, פניה מספר 0302 לוועדה.

ג' חקק;

בפניה מספר 0302 מדובר על שינויים פנימיים בתקציב משרד החקלאות, שהעיקרי

בהם הוא העברת 1.960 מליון ש"ח מעתודה לפעולות למעבר לבית-דגן.

א' פינס-פז;

אני רוצה הצבעה על זה.

ס' אלחנני;

אבל, המשרד לא עובר.

ש' שמחון;

אגיד לך מה הענין. הסיכום שלי עם ועד העובדים של המשרד הוא, שלמשרדים

החדשים נכנס רק השר הבא. צריך לעכב את זה.

א' פינס-פז;

אדוני היושב-ראש, האם לא נקיים הצבעה על זה?

היו"ר מ' קליינר;

לא. אני מבקש התייעצות סיעתית. האם רוצים להפיל זאת?

אי פינס-פז;

כן, כי אנחנו לא רוצים את זה.

ש' שמחון;

חבר-הכנסת אופיר פינס-פז רוצה, שהם יעברו לירושלים.

אי פינס-פז;

אני רוצה, שמשרד החקלאות ישאר בירושלים.

אי שוחט;

היום, הוא לא בירושלים, אלא בקריה בתל-אביב.

אי פינס-פז;

לא. אני מדבר על ענין בית-דגן.

ג' חקק;

אתה מדבר על יחידת הכספים של משרד החקלאות.



ס' אלחנני;

האם זה מעביר גם את המשרד מהקריה בתל-אביב לבית-דגן?

אי שוחט;

בטח. זהו הסיפור. בירושלים יש שלוחה.

א' פינס-פז;

האם אתה רוצה התייעצות סיעתית?

א' שוחט;

אין רוב.

היו"ר מ' קליינר;

האם אתם נגד?

אי שוחט;

תעשה התייעצות סיעתית. גם אם אני מצביע איתך, ושניהם מצביעים נגד - זה לא

יעבור.

היו"ר מ' קליינר;

לא. יש את חבר-הכנסת נודלמן.

א' שוחט;

אם כך, אני נמנע.

היו"ר מ' קליינר;

אם כך, אני דוחח את זה.

אי קרשנר;

אתה מבקש התייעצות.

א' פינס-פז;

האם אתה עושה התייעצות?

היו"ר מ' קליינר;

אני דוחה את זה, ואני לא צריך התייעצות. זה לא נפל, אלא אני דוחה זאת.

מותר לי לדחות זאת. לא דנו בזה. אני רוצה לקבל פרטים.

אי פינס-פז;

אי אפשר להפיל פה סעיף. אני לא מבין את הפרוצדורה בוועדה הזו. אני לא

יודע על מה עכשיו ההצבעה, ואינני רוצה להגיד לך מה אני מצביע. אני מבקש, שתביא

כל דבר להצבעה עכשיו.

היו"ר מ' קליינר;

עתה, פניה מספר 0303 לוועדה.

ל' ברעם-אלקיים;

מדובר בה על אבטחה במזרח-ירושלים.

אי שוחט;

היושב-ראש, אין לך רוב לזה.



א' פינס-פז;

אם אינך עושה הצבעה, אינני רוצה לדון על זה. האם אתה עושה הצבעה?

א' שוחט;

זהו הסיפור הרגיל. לא ניתן לכם להעביר זאת.

הי ו"ר מי קלי י נר;

זה נדהה.
ל' ברעם-אלקיים
האם אתה דוחה את זה?

הי ו"ר מי קלי ינר;

תני לנו את ההסבר בדיוק.

אי פינס-פז;

היושב-ראש קליינר, תקיים הצבעה. האם אתה סתם רוצה למשוך זמן?

היו"ר מ' קליינר;

האם מותר לעשות התייעצות?
א' שוחט
אם כך, תעשה התייעצות.

היו"ר מ' קליינר;

צריך להסביר את הפניה. למה אני צריך 'לטרטר' אותה?

ל' ברעם-אלקיים;

זה מורכב משני הלקים; לגבי 3.8 מליוני ש"ח, יש הסכם עם המשרד לביטהון

פנים שמגדילים את תיגבור האבטחה הרגילה בתקציב שהוא לא מספיק, והמשרד לביטחון

פנים - זה עובר דרך הרזרבה הכללית, אבל הוא אמור להעביר את זה למשרד השיכון.

1.5 מליון ש"ח זה על-פי החלטה של ראש הממשלה על אבטחה במנהרת הכותל ובמוסדות

במזרח ירושלים.
א' שוחט
ברצוני לדעת האם אחרי המון דיבורים שהיו כאן עושים זאת גופים של

המתיישבים שם דרך קבלנים שעוברים והם לוקחים אותם? האם הענין הזה כבר סודר

שהעסק יהיה בתוך מערך טיפול רגיל או שעדיין ממשיכה התופעה שהם לוקחים חברות

שמירה למיניהן? נושא זה עלה כאן כמה פעמים. האם הדבר הזה בא על פתרונו או שזה

עדיין נעשה באותה פרוצדורה כמו שהיתה לפני שנה או שנתיים?

ל' ברעם-אלקיים;

אני צריכה לבדוק את התשובה.
היו"ר מ' קליינר
ההמשך יהיה בישיבה הבאה. לא צריך התייעצות. זה נדחה עד לקבלת תשובות

לשאלות שהעלה חבר-הכנסת שוהט.

עתה, פניות מספר 0308 ו-0309 לוועדה.



י' כהן;

מדובר כאן בשינוי שמיועד לשלושה דברים עיקריים: דבר אחד הוא מימון שינוע

הפסולת מהרשויות לאתרים המרכזיים בעקבות סגירת אתרים מקומיים. דבר שני הוא

פעולות פיקוח, אכיפה ומהקר בתחום הפסולת המוצקה, ובין היתר גם סקרי השפעה. דבר

שלישי הוא תקצוב השתתפות של המשרד לאיכות הסביבה בתכנון העתקת מסוף החומרים

המסוכנים מבאר שבע, ויש כבר החלטה מנובמבר 1995.

אי שוחט;

מה הם המקורות?

י' כהן;

המקורות הם סעיף 83.
ס' אלחנני
אני כותבת על המסוף הזה כבר שנתיים. אני מבקשת תשובות משלושה משרדים,

ואינני מצליחה לקבלן. הם אמרו פה משהו בוועדה על המסוף הזה לחומרים מסוכנים.

כל משרד מעביר זאת לאחריות מישהו אחר, ותשובה אינני מקבלת.

י' כהן;

למעשה, המשרד שמרכז זאת הוא מע"צ. הוא זה שאמור לרכז זאת. כל הסכומים

האלה מועברים למע"צ. הוא מעגן והוא מבצע. מדובר על העתקת המסוף לחומרים

מסוכנים.

אי שוחט;

היתה צריכה להיות גם הרכבת. הרי היה צריך לעשות זאת שלוחה של רכבת לרמת-

חובב.

י' כהן;

נכון. על זה מדובר. מדובר על העתקה, כאשר יש היום יש כיווני חשיבה אחרים,

אבל לצורך הענין מדובר על אותה החלטת ממשלה שמדברת על העתקת מסוף הרכבת, כמו

שאתה אמרת, לרמת-חובב, שלא יעבור דרך באר-שבע. יש איזה שהוא רעיון שאומרים:

"בואו ונעביר זאת למישור רותם או לכל מיני מקומות אחרים".

א' שוחט;

אם כך, מה השינוי פה במהותו? מה עובר לרזרבה הכללית?

י' כהן;

מבחינת ההליך הטכני של המעבר לרזרבה הכללי, אתה לא יכול להעביר מסעיף

לסעיף, אבל המקור הוא סעיף 83.

היו"ר מ' קליינר;

מה הוא סעיף 83, שהיום הוא פופולרי בדיון?

י' כהן;

סעיף 83 הוא סעיף אוצרי - אלה הוצאות שונות, ובין היתר שוריין שם סכום

בנושא.



היו"ר מ' קליינר;

זו מעין רזרבה.

י' כהן;

זו לא רזרבה, כי רזרבה זו הרזרבה הכללית. זה מיועד לתקנות ספציפיות.
היו"ר מ' קליינר
בסדר. פניות מספר 0309 ו-0308 לוועדה אושרו.

עתה, פניה מספר 0310 לוועדה.

אי קרשנר;

זהו ענין טכני. אנו, ועדת הכספים, הוספנו בזמנו תשעה מליוני ש"ח לתקציב

מבקר המדינה, וזהו הביטוי התקציבי לזה.

היו"ר מ' קליינר;

אני מבין, לפי יציאת חבר-הכנסת אופיר פינס-פז מהר1דר, הוא יודע מה זה ואין

בעיה עם זה. פניה מספר 0310 אושרה.

אי שוחט;

אולי תדבר לגבי האבטחה בבתי-הספר הערביים. תעשה את שיחת הטלפון.

היו"ר מ' קליינר;

אין לי בעיה.

אי שוחט;

האם זה אושר כפוף לשיחה שלך?

אי קרשנר;

ביקשתי שהוא יבוא, והוא אמר שהוא עסוק עם הבחירות.

היו"ר מ' קליינר;

חבר-הכנסת שוחט, אני באמת שואל; האם אתה יודע שיש שמירה?

אי שוחט;

אני מניח, שכן.

היו"ר מ' קליינר;

אתה מניח. בא משרד הפנים והבטיח כספים לרשויות הערביות, אמרו איזה סעיף,

ואמרו שיש שמירה למניעת אפליה.

אי שוחט;

תביא את זה אחרי זה. מה יש מחר בישיבה?

אי קרשנר;

אין ישיבה מחר. יש ישיבת מליאת הכנסת מהשעה 00;09.

היו"ר מ' קליינר;

עתה, פניה מספר 0321 לוועדה.



א' קרשנר;

אלה שינויים פנימיים בתקציב המינהל האזרחי - תיאום הפעולות בשטחים, מדובר

בבודקים ביטחוניים בקרני ב-6 מיליוני ש"ח, וזה מתוך התקציב. האם זה אושר?

היו"ר מ' קליינר;

טוב. פניה מספר 0321 אושרה.

ג' חקק;

הייתי רוצה להעביר הודעה לוועדה לגבי עודפים מחוייבים.

אי קרשנר;

זה במקום להמתין 21 יום, מדובר בפניה מספר 035 33.

היו"ר מ' קליינר;

בסדר. זה אושר.

אי קרשנר;

היושב-ראש קליינר, היו עוד שתי התייעצויות סיעתיות בישיבה קודמת. חבר-

הכנסת יצחק כהן ביקש התייעצות סיעתית בענין המו"פ האירופי, וזה בפניה מספר

0284, ואפשר לאשר זאת.

היו"ר מ' קליינר;

זה אושר.

אי קרשנר;

חבר-הכנסת אופיר פינס-פז ביקש התייעצות לגבי פניה מספר 0292 בענין מרכז

ההשקעות.

היו"ר מ' קליינר;

בסדר, זה אושר.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 30;10.

קוד המקור של הנתונים