ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/11/1998

התעשייה הצבאית בע"מ - הארכת תוקף ערבות המדינהע"ס 100 מיליון דולר; צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומיםאו בעד מסחר ביהלומים כהכנסה) (תיקון), התשנ"ט 1998; שינויים בתקציב

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 317

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. י"ד בחשון התשנ"ט (03.11.98). שעה 00;10
נכחו; חברי הוועדה
מיכאל קליינר - היו"ר

ניסים דהן

אבי יחזקאל

יצחק כהן

יוסי כץ

אהמד סעד

אברהם שוחט

שלום שמחון

מוזמנים; תמר לוברסו

לליב ברעם-אלקיים

גולן חקק

יהושע שי

אלדד פרשר

יועצת משפטית; אנה שניידר

י ועצת כלכלית; סמדר אלחנני

מזכיר הוועדה; איוור קירשנר

קצרנ ית; יפעת שפרכר

סדר-היום; 1. צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר

ביהלומים כהכנסה) (תיקון), התשנ"ט-1998.

2. התעשייה הצבאית בע"מ - הארכת תוקף ערבות המדינה ע"ס 100 מליון

דולר.

3. שינויים בתקציב.



1. צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עיבוד יהלומים

או בעד מסחר ביהלומים כהכנסה) (תיקון). התשנ"ט 1998.
היו"ר מיכאל קליינר
אני מתכבד לפתוה את הישיבה. הנושא על סדר היום הוא צו מס הכנסה (קביעת

תשלומים בעד עיבוד יהלומים או בעד מסחר ביהלומים כהכנסה) (תיקון), התשנ"ט

1998.

תמר לוברוסו;

אנחנו מדברים כאן על להציב מסגרת של חקיקה בתחילת שנת המס 1999. מדובר

בעידכון סכום מחזור של מי שחייב בניכוי מס במקור, מתשלומים בעד עיבוד יהלומים.

העידכון הוא בהתחשב בשיעור עליית המדד.
היו"ר מיכאל קליינר
מתי העידכון הבא?
תמר לוברוסו
תמיד זה מאוגוסט לאוגוסט.
סמדר אלחנני
הסכום הזה הוא לא כל כך גדול, כי עוסקים בייבוא מוצרים יקרים. עדיין עם

הרצון של נציבות מס הכנסה לבוא ולעדכן, הייתי אומרת אל תעדכנו את הסכום.
היו"ר מיכאל קליינר
אנחנו בכל זאת מקבלים את הבקשה הזאת.



2. התעשייה הצבאית בע"מ - הארכת תוקף ערבות המדינה

ע"ס 100 מיליון דולר

אלדד פרשר;

הבקשה היא להארכת תוקף של מסגרת מיוחדת של 100 מיליון דולר לערבויות סהר

חוץ ותע"ש. המסגרת הזאת קיימת והיא הוארכה כבר פעמיים.

ניסים דהן;

על איזה החזקות זה בא לתת ערבות?

אלדד פרשר;

עסקות סחר. אלה מדינות שהתיקרה למדינה שלהן מאוד נמוכה. תע"ש ממשיכה

בתוכנית ההבראה שלה. נכון להיום, מצב תזרים המזומנים שלה תקין. היא קיבלה

הלוואה נוספת מהבנקים, בסדר גודל של 100 מיליון דולר. אין לה מצוקה תזרימית,

נכון להיום. היא ממשיכה את התפקוד בצורה חלקה. על פי תוכנית ההבראה שנעשתה

בעבר, אנחנו לא צופים בעיות יחודיות בתע"ש בתקופה של השנה הקרובה.

ניסים דהן;

מה עם ההעברה מרמת השרון?

אלדד פרשר;

חלק מפתרון בעיית התזרים האהרונה של תע"ש היא על סיפור הקרקע ברמת השרון.

על חלק מההלוואה שהבנקים נתנו, משועבדת הקרקע ברמת השרון. זאת מתוך הנחה שתע"ש

תעבור מהקרקע ברמת השרון.
ניסים דהן
התפרסם לאחרונה בעתונות שש"ס חתמה חוזה על הנדל"ן. יש איזה שהוא חוזה

שמסביר את הנושא של הנדל"ן ברמת השרון מול הממשלה. הממשלה תמורת זה ביקשה שש

מאות ומשהו מיליון דולר. אני אבקש פרטים על הנושא הזה.

אלדד פרשר;

נחתם חוזה שמסדיר את נושא הקרקע ברמת השרון. יש כמה קרקעות ברמת השרון

שמשתרעים על שטח גדול. בינתיים הוסדר נושא של שטח אהד - ספציפי. ערך הקרקע

מוערך על ידי שמאי על השטח שהוסדר, והערכה היא כ-180 מיליון דולר. אולי זה ה-

600 מיליון שקל שאתה מתייחס אליו. זהו שטח אחד מתוך השטח הכולל ברמת השרון.

שטח קודם כבר אושר, ויש עוד כמה שטחים בצנרת.

ניסים דהן;

האם זה היה מכרז?

אלדד פרשר;

זאת הסדרה בין המדינה לבין תע"ש לגבי פינוי השטה, לפי לוחות זמנים

מוסכמים וקבלת תמורות מהבנקים.



אברהם שוחט;

על כמה מדובר?

אלדד פרשר;

נדמה לי שזה כ-300 דונם. צריך לזכור שהקרקע היא של המדינה. מדובר פה על

ערך תמורות נטו. יש בקרקע פסולת מסוגים שונים, שצריך לחייב אותה. הקרקע היא

מאוד בעייתית. אני גם לא מתחייב על המספר 300 דונם.

אברהם שוחט;

כמה ממחזור המכירות שלהם ייצוא וכמה זה מקומי? האם הממשלה עדיין משלמת את

הסדר התחמושת הקודם? מי משלם את המשך הפיצויים? הקרקעות שלא צריכים להיות חלק

מההסדר הפיננסי, כמו נוף ים או נחלת יצחק, גמורים?

אלדד פרשר;

נוף ים, למיטב ידיעתי, גמור. אנחנו עכשיו מתעסקים ברמת השרון. השאלה

הראשונה מתייחסת להיקף המכירות, שהוא כחצי מיליארד דולר, חצי ייצור מקומי וחצי

ייצוא. אם ממשיכים לפי ההסדר שנעשה בזמנו, כולל הפיצויים לעובדים, אז חלק

מהאשראי הבנקאי מיועד לפתור בדיוק את הבעיות האלה.

אברהם שוחט;

בשלב הזה זה אומר שזה צריך לעבור מהממשלה אליהם.

אלדד פרשר;

דרך הסדר הקרקעות הם אמורים לבדוק את הבעיה מול העובדים, אבל זה מגיע דרך

הסדר הקרקעות.

אברהם שוחט;

כמה עובדים יש, האם 3500?

אלדד פרשר;

בין 3500 ל-4000 עובדים. מבין התעשיות הבטחוניות הם עשו את הירידה החדה

בי ותר.

אברהם שוחט;

מה עם התחמושת הכבדה?

אלדד פרשר;

יש הסכם רכישה שהוא עדיין בתוקפו. מדובר על 35 מיליון דולר בשנה.

אברהם שוחט;

אם יש ייצוא אז זה יורד.



אלדד פרשר;

המדינה אמורה לרכוש את כל ה-35 מיליון דולר. יש פחות ייצוא בסוג הזה של

תהמושת כבדה. זה חלק מפתרון ההסדר, זה נכון, אבל עוד לא הגענו לנקודה הזאת.
היו"ר מיכאל קליינר
האם בפעם האהרונה היו איזה שהם תנאים, סמדר, שאישרנו את הערבויות? הם

אמרו שזה הפעם האחרונה ושזה לא יהיה יותר.
אלדד פרשר
לא, אבל יש לי את כל הבקשות שהועברו בפני הוועדה.
סמדר אלחנני
גבו את כל הכסף ולא היה ניצול של הערבות.
אלדד פרשר
לא היה מימוש של הערבות, אבל ניצול של הערבות כן היה. לא היה DEFAULT

בעסקאות. כל העסקאות שנעשו על הקו הזה שולמו. היום יש שתי עיסקאות חדשות

שאושרו, על 16 וחצי מיליון דולר. זה בשתי מדינות שונות, וזה העיסקאות החדשות.
סמדר אלחנני
האם לא נראה את הנשק הזה אצל האוייבים?
אלדד פרשר
כולנו מקווים בתור אזרחי המדינה.



3. שינויים בתקציב.

היו"ר מיכאל קליינר;

בקשות תקציביות מספר 285,286.

גולן חקק;

מדובר פה בהעברה של מיליון שקל מתקציב משרד החקלאות. מדובר פה בהעברה של

800 אלף שקל לשה"מ ו400 אלף שקל ליחידת חקר השווקים.

היו"ר מיכאל קליינר;

אנחנו מאשרים את הבקשה.

לליב ברעם-אלקיים;

בקשה מספר .244הפנייה מדברת לגבי התוכנית המשותפת עם עמידר, שבמסגרת

ההסכמים בין הממשלה לבין עמידר עד 20% מכספי המכירה של דירות הלכו לשיפוץ של

הדירות. מדובר כאן על כספים שנצברו בקרן משנים קודמות. חלק מהכספים מיועדים

למימון התחייבויות מהשנים הקודמות. אלה הכנסות שנצברו, שמעבירים אותן משנה

לשנה. הרזרבה -זאת הרשאה, וכל היתר זה הכנסה. שילמו לה ממה שנועד לפעילות שלא

הסתיימה בשנה שעברה עם הכספים של הקרן, ורצו לתקצב הרשאה כדי שהם יוכלו לשנות

את הפעילות. סכום מסויים נצבר בקרן והוא מיועד לשיפוצים.

היו"ר מיכאל קליינר;

אם יש כסף בקרן אז למה אני צריך להעביר כספים מהרזרבות?

לליב ברעם-אלקיים;

אתה מעביר מהרזרבה רק את ההרשאה להתחייב, מול הכספים שנצברו בקרן. על-מנת

שהם יוכלו לבצע פעילות, צריך לתת להם הרשאה להתחייב. הפעילות ממומנת מהכנסות

שלהם.

היו"ר מיכאל קליינר;

הקרן הזאת נחשבת חלק מתקציב המדינה?

לליב ברעם-אלקיים;

זה חלק מתקציב המדינה, וכדי שהמדינה - משרד השיכון - יוכלו לעשות את

הפעילות הזאת של שיפוץ הבתים, אנחנו צריכים את הקרן הזאת להרשאה להתחייב.

היו"ר מיכאל קליינר;

זה לא שאתם מוכרים בית אז 80% אתם מעבירים לאוצר ו 20% אחוז אתם מעבירים

לקרן?

לליב ברעם-אלקיים;

לבד מ- 20% תדרש איזה שהיא נוסחה שתגדיר 20% מזה ושהוא מועבר למטרה של

שיפוצים של הדירות שלהם.



היו"ר מיכאל קליינר;

ה- 80% האלה זה מתקציב הכנסות המדינה?

לליב ברעם-אלקיים;

כן.

היו"ר מיכאל קליינר;

כלומר עכשיו זה בעצם הוצאה מותנת בהכנסה. אין הבדל בין דירות מינהליות

לדירות עמידר פרופר?

לליב ברעם-אלקיים;

הקרן מיועדת לשיפוץ של דיירי הדיור הציבורי, באופן כללי.

היו"ר מיכאל קליינר;

האם אין הבדל, כרגע, אם עמידר מוכרת דירה שלה או דירה שהיא מינהלית

מבחינת השיפוץ, כי הרי היא צריכה לשפץ את כולם?

לליב ברעם-אלקיים;

למיטב ידיעתי, לא. המטרה היא שמשפצים בסכומים מאוד קטנים. השיפוצים נעשו

בדירות שהם במצב הכי גרוע ואצל אנשים עם נתונים מאוד קשים.

היו"ר מיכאל קליינר;

יש בעיה נוספת, שחלק מהדירות הם מכרו וחלק שלהם. הם גובים מאלה שקנו את

הדירות?

לליב ברעם-אלקיים;

בהסכמים מאוד ברור מה גובים ממי, בגלל זה ההגדרה היתה עד /,'20. יש נוסהה

מאוד ברורה שמסבירה כמה מיועד לשיפוצים מכל מכירה.

היו"ר מיכאל קליינר;

יש לכל העניין הזה חשיבות מיוחדת לאור החוק החדש.

לליב ברעם-אלקיים;

מדובר על המקרים הכי קשים שיש. הסבירות של אנשים שיצליחו לקנות היא מאוד

נמוכה, גם בחוק הקי ים.

היו"ר מיכאל קליינר;

יכול להיות שבבניין אחד יהיו אנשים במצב כלכלי טוב ובשתי דירות אחרות

באותו בניין דיירים במצב סוציאלי נמוך.



לליב ברעם-אלקיים;

אנחנו צריכים לאפשר שיהיו שיפוצים.

היו"ר מיכאל קליינר;

לפעמים השיפוצים הם לפי איזור או לפי מצב הבית.

לליב ברעם-אלקיים;

ברגע שהמדינה משכירה דירות עמידר לדיירי הדיור הציבורי אז היא צריכה

לאפשר להם לגור בתנאים נאותים.

היו"ר מיכאל קליינר;

אני בעד. אנחנו מאשרים את הבקשה.

בקשות 269,270,279,283 ו-291 מאושרות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 40;10

קוד המקור של הנתונים