הכנסת הארבע-עשרה
מושב שלישי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 302
מישיבת ועדת הכספים
יום שני. בי באלול התשנ"ה (24 באוגוסט 1998). שעה 00;09
נכחו; חברי הוועדה;
אברהם רביץ
חי ים אורון
זאב בוים
עבד-אלמאלכ דהאמשה
נסים דהן
אברהם הירשזון
צבי הנדל
יצחק כהן
מיכאל נודלמן
אחמד סעד
אופיר פינס-פז
מיכאל קליינר
ראובן ריבלין
אברהם שוחט
מ"מ;
עבד-אלמאלכ דהאמשה
ראובן ריבלין
יורי שטרן
מוזמנים;
משרד האוצר;
הראל בלינדה - רפרנט אגף התקציבים
ניר רז- רכז תיירות, אגף התקציבים
גיא שמי - רפרנט אגף התקציבים
הילה אייל - " " "
עפרי בן-אריה - " " "
גל הרשקוביץ - " " "
יוסי כהן - " " "
שוקי שי - " " "
יאיר פלג - " " "
לליב ברעם-אלקיים - " " "
גולן חקק - " " "
משרד החינוך. התרבות והספורט;
משה שגיא - אגף תקציבים
י ועצת משפטית; אנה שניידר
י ו עצת כלכלית; סמדר אלחנני
מנהל הוועדה; איוור קירשנר
קצרניות; חדוה בנקין ואירית שלהבת
סדר-היום;
שינויים בתקציב לשנת הכספים 1998.
שינויים בתקציב לשנת הכספים 1998
פניה מסי 90
היו"ר אברהם רביץ;
אני פותח את הישיבה.
אנו דנים היום בשינויים בתקציב. פניה מסי 90 נוגעת לשינוים פנימיים
בתקציב משרד האוצר הכוללים העברת כ-13 מיליון ש"ה לאגף מס הכנסה. זה היה כבר
על שולחננו כמה פעמים. אנחנו מאשרים את הפניה.
הוחלט; לאשר פניה מסי 90.
פניה מסי 153
היו"ר אברהם רביץ;
גם בפניה זו מדובר במשרד האוצר, שדרוג מהשב שע"מ.
סמדר אלחנני;
הם שובתים.
הראל בלי נדה;
בכל היודע לי, הם בעיצומים, לא ממש בשביתה.
היו"ר אברהם רביץ;
אבל את השדרוג אתם צריכים.
הוחלט; לאשר פניה מסי 153.
פניה מס' 154
הראל בלינדה;
פניה 154 כוללת סל של שינויים פנימיים קטנים בתקציב משרד האוצר, בין
השאר; העברת 3 תקנים מהרזרבה הכללית לאגפי המסים לשם קליטת עובדים שהועברו
ממנגנון התיאום והקישור בארז, העברת משרה אהת מסעיף "תגמולים לנכים" לתקציב
המשרד הראשי, שוניים פנימיים בתקציב שע"מ, שינויים פנימיים בתקציב המשרד הראשי
ועוד.
היו"ר אברהם רביץ;
אנחנו מאשרים את הפניה.
הוחלט; לאשר פניה מס' 154.
פניה מס' 155
הראל בלינדה;
פניה 155 נוגעת לרשויות מקומיות. הרפרנט לענין זה נמצא בדרך.
היו"ר אברהם רביץ;
נמתין לו.
פניה 9991
איוור קירשנר;
אני מבקש לעבור לפניה האחרונה, שמספרה 9991. יש פח הפחתה של 15 מיליון
ש"ח מתקציבי המשרדים והעברתם לתקציב משרד התיירות, למימון שיפוץ ושיקום דרכים,
אחזקה ותאורה של בית העלמין בהר הזיתים וכו'.
היו"ר אברהם רביץ;
לאיזה משרד זח עובר?
איוור קירשנר;
למשרד התי ירות.
אברהם שוחט;
הכל להר הזיתים?
ניר רז;
כן. הביצוע הוא דרך פמ"י. ההעברה נעשית דרך משרד התיירות. זה על פי
ההחלטה האחרונה של הממשלה לחיזוק ירושלים.
הוחלט; לאשר פניה מסי 9991.
פניה מסי 155
איוור קירשנר;
פניה 155 נוגעת לרשויות מקומיות.
גיא שמי;
מדובר על העברה של תקציב מגג משרד הפנים, דרך הרזרבה הכללית, לתקציב
הוצאות חירום אזרחיות, לצורך אחזקת מרכיבי הביטחון בישובים.
היו"ר אברהם רביץ;
איזה משרד מנהל את זה?
גיא שמי;
מנהל את זה פיקוד העורף.
היו"ר אברהם רביץ;
וזה משרד הביטחון.
גיא שמי;
כן. זה תקציב שבעבר הועבר דרך משרד הפנים לרשויות.
היו"ר אברהם רביץ;
בעבר עשו את זה הרשויות?
גיא שמי;
בעבר התקציב הועבר ממשרד הפנים לרשויות, והרשויות היו מעבירות אותו
לישובים, והישובים היו מבצעים.
יוסי כהן;
בעבר לא היה שום קשר בין הסמכות לאחריות. היה מצב שבו הסמכות היתה בצד
אחד, והאחריות בצד אחר.
חיים אורון;
זה גם בשטחים?
גיא שמי;
זה בכל ארץ ישראל. זה לא שייך לתכנית אחרת שנקראת "קשת צבעים". פה מדובר
באהזקה השוטפת של מרכיבי ביטחון בישובים, כגון: שיפוץ של גדרות, תאורה.
חיים אורון;
כמי שהי כבר בגטו ארבעים שנה, על פי המונחים החדשים של ממשלת ישראל, אני
מכיר היטב את הנושא הזה. אני רק שואל איך 13 מיליון שקלים אלה מתחלקים.
גיא שמי;
13 מיליון השקלים האלה מחולקים לכל רשות לפי מספר התושבים, לפי הגודל
שלה.
חי ים אורון;
נניח שמחליטים למגן בקו התפר באזור כפר סבא.
גיא שמי;
אני חוזר ואומר שמדובר פה באחזקה. לא מדובר פה בבניה של מרכיבי ביטחון
חדשים.
אברהם שוחט;
אני רואה שהכסף הורד מהמענקים של משרד הפנים, מענקי איזון וכיוצא באלה.
האם יש עודף בסעיפים האלה לרשויות המקומיות? לפחות לפי מה שאני שומע ברדיו
וקורא בעתונים, הן לא מקבלות את מה שהן צריכות לקבל על פי הסכמי ההבראה,
ועכשיו לוקחים את מענקי האיזון שלהן ומורידים להן 13 מיליון שקל, ואולי
מעבירים אותם לדברים חשובים. לפי דעתי, חבר הכנסת אורון לא קיבל תשובה בענין
זה, אבל אם הוא הסתפק בזה, מי אני שאשאל שאלות.
היו"ר אברהם רביץ;
אבל, חבר הכנסת שוחט, אני הבנתי שההוצאה הזאת היתה קיימת בין כה וכה.
פשוט המסלול שונה לפי הבקשה הזאת.
אברהם שוחט;
אני פשוט רואה מאילו סעיפים זח ירד.
היו"ר אברהם רביץ;
כן, אבל זה תמיד ירד משם, כל שנה, אלא שכל שנה היו עושים את זה ויה
הרשויות. היום הם עושים את זה באופן ישיר, אל פיקוד העורף.
יוסי כהן;
הכסף הזה קיים במשרד הפנים, בתקציב ייעודי, בתקנה ייעודית. כלומר, מה
שאנחנו עושים כך בסך הכל זו העברה של הכסף מכאן לכאן. אין פה שום שינוי מבחינת
הרשויות המקומיות. מבחינתן במקום לקבל את זה ממשרד הפנים, הן יקבלו את זה
מפיקוד העורף. אין שום שינוי, לא מבחינה כמותית ולא מבחינה אחרת.
אברהם שוחט;
זה לא נלקח מסעיפים אחרים.
יוסי כהן;
לא, זה נלקח מתקנה ייעודית.
אברהם שוחט;
מה עם כל הסכמי ההבראה?
ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 24/08/1998
שינויים בתקציב לשנת הכספים 1998
פרוטוקול
יוסי כהן
להסכמי ההבראה ישוחרר להן עוד תקציב, כך שזאת לא הבעיה. הסכמי ההבראה הם
תכנית בפני עצמה.
אברהם שוחט;
אני יודע, אבל כיוון שהחוק לא עבר בוועדת הפנים - - -
יוסי כהן
¶
עדיין שוחרר תקציב לרשויות שאכן עומדות בהסכם. רשויות שמתקדמות מקבלות את
הכספים שהובטחו להן.
סמדר אלח נ נ י;
אבל הסעיף עדיין נשאר כאן.
יוסי כהן
¶
כן, יש פה מרכיבים אחרים שלא קשורים לנושא הזה, למשל: משמר אזרחי. זו
תקנה ספציפית שעברה. מה שעשינו במהלך השנה הזאת זה להעביר את החלק החצי שנתי,
שהרי במחצית השנה הראשונה זה היה בידי משרד הפנים.
אחמד סעד;
איזה סכום מופנה לסקטור הערבי? אנחנו יודעים שברוב הישובים הערביים אין
מקלטים ציבוריים.
היו"ר אברהם רביץ;
אבל זה לא למקלטים.
גיא שמי;
זה לא למקלוט. כפי שאמרתי, מדובר על אחזקת מרכיבי ביטחון, כגון; גדרות,
תאורה, כביש.
הוחלט; לאשר פניה 155
פניה 156-8
איוור קירשנר;
מדובר על העברת 2 מיליון שקל לרשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים.
אופיר פינס-פז;
אתה יודע מתי הם עוברים לירושלים?
ניר רז;
ההסכם לגבי הבניה נחתם. ב-1 באוקטובר יעמוד לרשותם הבנין. במהלך חודש
אוקטובר, אחרי החגים, הם יחלו את המעבר.
היו"ר אברהם רביץ;
מה הבקשה שלפנינו?
ניר רז;
הבקשה היא להעביר 2 מיליון שקל לרשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים. בגלל
מצב התיירות והמשבר שהיה השנה עם טיולי בתי הספר, הם נמצאים במשבר, ואנחנו
מעבירים להם 2 מיליון שקל כדי להתגבר על כך.
היו"ר אברהם רביץ;
מה לגבי הטיולים?
ניר רז;
עוד מעט תתחיל שנת הלימודים ונראה מה יהיה.
היו"ר אברהם רביץ;
זאת אומרת, זה בגלל ההשבתה של המורים.
ניר רז
¶
הם לא הסכימו לצאת לטיולים.
הוחלט; לאשר פניה 156/8
היו"ר אברהם רביץ;
הגיע מישהו לענין פניה 157 הנוגעת לשינויים פנימיים בתקציב השוטף של
מע"צ, המשרד לתשתיות לאומיות? נמתין עד שיגיע. גם פניות 160 ו-161 נוגעות
למע"צ וגם לגביהן נמתין.
פניה 162
הראל בלינדה;
בפניה 162 מדובר על שינויים פנימיים בתקציב הדיור הממשלתי לתקצוב הרשאה
להתחייב, לתכנון ולבינוי היכלי משפט הדשים. אנחנו עושים פה התאמה לקצב הביצוע
של בניית ההיכלים. יש שלושה היכלים שנמצאים בבניה, ואחת למספר חודשים אנהנו
בודקים את ההתקדמות ועושים את ההתאמה בתקציב ההרשאה.
היו"ר אברהם רביץ;
ז ו בסך הכל התאמה בהרשאה להתחייב.
סמדר אלחנני;
בכל תחום שיש בו הרשאה להתחייב עושים כך?
היו"ר אברהם רביץ;
לא, אבל בבניה כן.
הוחלט; לאשר פניה מס' 162
פניה מסי 163
היו"ר אברהם רביץ;
כתוב כאן שזו העברה בגין סיכומים קואליציוניים. אולי מישהו יכול להסביר.
צבי הנדל;
האמת היא שזו בקשה של חבר הכנסת מיכה גולדמן, שכולנו הסכמנו לה.
אופיר פינס-פז;
יש יחידה לספורט ההישגי, שהיא יחידה של ספורטאים ישראלים לאולימפיאדה,
וזה כסף שי ועד לזה.
הוהלט
¶
לאשר פניה 163
פניה מסי 165
איוור קירשנר;
בפניה 165 מדובר בהעברה של 10 מיליון ש"ה לרשות השידור.
היו"ר אברהם רביץ;
זה קשור בחוק האזרחים הוותיקים. אתם רוצים שנחכה לרפרנט בענין זה?
סמדר אלחנני;
למה לקרוא לזה "מימון תוכנית הבראה"? רשות השידור לא אשמה בזה. המדינה
צריכה לשלם לה. אני חושבת שאסור לקרוא לזה "מימון תוכנית הבראה".
הוחלט; לאשר פניה 165.
פניות מס' 166-7
אברהם שוחט;
מה זה, סיוע מיוחד? זה מאוד מוזר. יש פה רפרנט של חינוך?
היו"ר אברהם רביץ;
כמה חברי כנסת מש"ס שרוצים להתבטא בענין משרד החינוך ביקשו ממני להמתין
בענין זה.
אברהם הירשזון;
מה הבעיה בנושא זה? למה אנחנו לא מאשרים?
היו"ר אברהם רביץ;
אנחנו נאשר עוד היום, אבל ביקשו ממני כמה חברי כנסת להמתין.
פניה מסי 168
הראל בלינדה;
זו העברה של 25 מיליון למשרד המשפטים להשלמת התקציב לתשלום פיצויים
לעולים מברית המועצות לשעבר שאיבדו את רכושם בעת העליה.
היו"ר אברהם רביץ;
חבר הכנסת נודלמן, אתם בעד העברה זו למשרד המשפטים?
מיכאל נודלמן;
כן.
הוחלט; לאשר פניה מס' 168.
פניה מסי 171
היו"ר אברהם רביץ;
זו גם הרשאה להתחייב.
הראל בלינדה;
כן, זו גם הרשאה להתחייב לשם הצטיידות בציוד קצה בהיכל המשפט החדש בבאר-
שבע.
היו"ר אברהם רביץ
¶
זה לא מעט כסף לשם הצטי ידות.
הראל בלינדה;
זה היכל גדול, בנין מאוד גדול, עם הרבה אולמות.
הוחלט; לאשר פניה מסי 171.
פניה מסי 174
היו"ר אברהם רביץ;
מדובר בשינויים פנימיים בתקציב המשרד לביטחון פנים לשם תגבור תקציב אחזקת
מערכת ביקורת הבגולות ותקצוב חברות הביטוה למאבק בתופעת גניבות הרכב. זה צריך
לעבור דרכנו?
הראל בלינדה;
כן, זו הגדלה של הוצאה מותנית בהכנסה. חברות הביטוה משתתפות במאבק בתופעת
גניבות הרכב.
אברהם הירשזון;
בכמה אנחנו משתתפים?
הראל בלינדה;
עכשיו אנחנו מגדילים את ההשתתפות ב-7 מיליון שקל. אני לא זוכר כמה היתה
ההשתתפות בשנה שעברה, אבל היא משתנה משנה לשנה.
מיכאל קלי י נר;
יש סיכוי שחברות הביטוח ימממנו גם את התכנית החדשה?
הראל בלינדה
לא.
מיכאל קליינר;
הסכום עכשיו הוא 40 מיליון שקל?
הראל בלינדה;
סיכמנו אתם על פני שלוש שנים - - -
מיכאל קליינר;
השאלה היא מאיפה יהיה המימון של ה-45 מיליון שקל.
הראל בלינדה;
יש סיכום בין המשרד לביטחון פנים למשרד האוצר על תוספת תלת שנתית של
הסכום הזה - - -
מיכאל קליינר;
ומה ההשתתפות של חברות הביטוח שחוסכות מהענין הזה כמה מאות מיליונים? למה
שהן לא ישתתפו ב-45 מיליון שקלים אלה?
הראל בלינדה;
ככל הידוע לי, ניסו לדבר עם חברות הביטוח. אני לא מכיר בדיוק את הפרטים
של המשא ומתן. אני מוכן לבדוק.
מיכאל קליינר;
אדוני היושב ראש, הרי מדובר עכשיו בתכנית גדולה מאוד לחסימת קו התפר על
ידי שוטרים.
הראל בלינדה;
חיים אורון;
מקוממים את הקו הירוק - גדרות, מחסומים. מעולם לא היה קו ירוק ברור כל
כך.
מיכאל קליינר;
בשום אופן לא גדרות. רק הסימת כבישים.
הראל בלינדה;
מדובר על תכנית גדולה מאוד למלהמה בגניבות רכב, שכוללת קודם כל הקמת
יהידה ייעודית שעושה פשיטות על משחתות רכב וכו'. מדובר גם על תפיסת הגנבים, לא
רק חסימת הכביש.
סמדר אלחנני;
כתוב כאן "שוטרים במוסדות ציבור". זו הוצאה מותנית בהכנסה.
הראל בלינדה;
הראל בלינדה
¶
. . . .
מדובר פה על שינויים פנימיים בתקציב המשרד לביטחון פנים לביצוע ניסוי
בתחום האכיפה האלקרטרוני של חוקי התנועה, בסך חצי מיליון שקל.
היו"ר אברהם רביץ
¶
פניות מסי 178-179 נוגעות למשרד החקלאות. יש פה רפרנט? אין. אנחנו נמתין.
גם בפניה מסי 180 מדובר על חוות גילת וגם בענין זה נמתין להופעת הרפרנט. פניה
מסי 182 נוגעת למשרד התחבורה. גם לענין זה אין רפרנט ואנחנו נמתין.
פניה מס' 183
היו"ר אברהם רביץ
¶
אנחנו מפסיקים עכשיו את הישיבה.
אברהם שוחט;
יש לי שתי בקשות. הראשונה, שנחדש את הישיבה לא ב-11:30, אלא בשעה 12:00.
לגבי הישיבה ביום רביעי, יש נושא אחד שדי הפתיע אותי והרמתי טלפונים
לבדוק אותו, והסתבר לי שזה נכון. מסתבר ששכר האלופים מגיע עכשיו ל-37 אלף שקל
לחודש. למיטב זיכרוני, הם היו מבחינה זו פחות או ייתר כמו שרים. זה בעצם היה
המודוס. הרמתי טלפון למר קוצי יק, והוא אמר לי שזה נכון.
סמדר אלח נ נ י;
וזה רק התלוש, ללא מה שמסביב.
אברהם שוחט;
מספיק התלוש. אם אפשר, אני מבקש להקדיש לזה חצי שעה ביום רביעי, ואפילו
להזמין את מר קוצ'יק.
היו"ר אברהם רביץ;
אבל אנחנו צריכים את המסגרת. על זה אנחנו רשאים לדון רק בוועדה המשותפת
של כספים-ביטחון, ויושב ראש הוועדה המשותפת הוא חבר הכנסת מאיר שטרית. אני לא
חושב שזה יהיה הגון שאנחנו נקיים את הדיון בלעדיו. נחכה עד שיחזור מחוץ לארץ.
אני ממלא מקומו ואני יכול לדון בזה, אבל זה צריך להיות נדון בוועדה אחרת. היתי
מציע שנמתין שחבר הכנסת שטרית יחזור ארצה.
נותרה לנו חבילה של 70-60 בקשות. הישיבה ביום רביעי תתחיל בשעה 00;10.
מיכאל קלי י נר;
למה אי אפשר לגמור היום?
היו"ר אברהם רביץ;
עתותינו בידינו. נמשיך היום בשעה 00;12 ונראה כמה נספיק.
יורי שטרן;
אני רוצה להוסיף נושאים - כמובן, לא לישיבה הקרובה. הנושא הראשון; ההכנות
לשנת 2000. לפני כמה חודשים היה פה דיווח של מנכ"ל משרד התיירות, אבל לקראת
תקציב 1999 יש דברים שקשורים לתכניות לשנת 2000, ולדעתי, הן חשובות מאוד, ולכן
אני מציע שתהיה לנו ישיבה על כך. אולי אפשר לזמן גם את חברי ועדת הכלכלה לצורך
הענין, אבל יש לזה היבטים תקציביים מאוד ספציפיים.
היו"ר אברהם רביץ;
אתה מתכוון לחגיגות ה-2000?
יורי שטרן;
כן, וזה הסיכוי להחיות את ענף התיירות, אבל יש פה עוד דברים, במיוחד
בתחום השיווק, שצריכים לשקול אותם לאור הדיונים בתקציב וגם לשמוע דיווח.
הנושא השני הוא המשבר ברוסיה - ועכשיו מתוספת גם דרום אמריקה - וההשלכות
עלינו. כמו שעשינו בזמנו לגבי המשבר בדרום מזרח אסיה, אני הושב שאנחנו צריכים
לשבת ולדון בנושא זה.
חיים אורון;
למיטב ידיעתי, אחרי שהחלטנו פה לשבועיים בנושא הבריאות, אני לא בטוח
שהענין מסודר.
אברהם הירשזון;
מה החלטתם בנושא?
היו"ר אברהם רביץ;
ההפניה של ה-300 מיליון.
חי ים אורון
¶
אם מתכנסים ביום רביעי, אני הושב שזו הזדמנות לבקש שיבוא לפה המנכ"ל או
מישהו. אני לא רוצה לעשות פה צרמוניה, אבל אנחנו היינו פה שושבין לאיזה שהוא
נסיון לתת פתרון ואנחנו נדע מה יקרה. אני כבר רואה את התסריט: בלי שנדע כלום,
ערב החגים - - -
היו"ר אברהם רביץ;
אולי כדי שנדע באמת מה קורה, נזמין את מיכל עבדי שתבוא ודווח לנו.
חיים אורון;
אבל יחד עם איש האוצר, מר פלץ או מישהו אחר.
יורי שטרן;
אני מבקש התייחסות לדברים שהעליתי.
היו"ר אברהם רביץ;
השאלה שלי היא כזאת; אני חס על חופשתם של חברי הכנסת בפגרה, וכשאני שומע
אותך, אני חוכך בדעתי האם זה יכול להמתין עד לאחר הפגרה, כי להזמין את הברי
הוועדה בפגרה לדיון בנושא שנת 2000 זה לא כל כך נראה לי.
מ י כאל קליינר;
ראשית, חשוב שזה עלה.
היו"ר אברהם רביץ;
זה בסדר, אבל לאור דבריך, הבר הכנסת שטרן, אנחנו נכלול את זה בסדר היום
של אחת הישיבות הראשונות לאחר הפגרה, כדי שזה יידון עוד לפני התקציב.
יורי שטרן;
כן, כדי שלא נאחר לרכבת.
היו"ר אברהם רביץ;
אנחנו נזמין את שר התיירות.
אני מודיע שחל שינוי. המשך הישיבה הזו יהיה בתום ישיבת מליאת הכנסת. יושב
ראש הכנסת לא מאשר לנו לשבת בזמן המליאה.
אחמד סעד;
אני מבקש להעלות בישיבה הקרובה את ענין מס רכוש.
היו"ר אברהם רביץ;
הממשלה הוציאה נייר לבן, כלומר, הצעת הוק ממשלתית. היא העבירה את זה
למשרדי הממשלה והיא מבקשת - ואני חושב שראוי להיענות לה - שאנחנו נדון במשולב
בנייר הלבן ובהצעת החוק שיש לנו. מאחר שלפי המדידות שלי הזמן של הנייר הלבן
יסתיים עם סיום הפגרה, בין כה וכה אין לנו מה לעשות בענין זה בפגרה. אנהנו
רוצים להעלות את זה לקריאה ראשונה.
אחמד סעד;
אבל לפחות שיפסיקו לטרטר את האנשים.
היו"ר אברהם רביץ
¶
את זה אנחנו לא יכולים לעשות. אין לנו סמכות להגיד לפקידי ממשלה לא
לטרטר. בענין זה צריכה לבוא פניה אישית.
הי ו"ר אברהם רביץ
¶
אבל חשוב שנדע שחלק מהענין זה תשלום החובות. אם הממשלה היתה בטוחה
שהחובות ישולמו, היא היתה מגלה הרבה יותר רוחב לב. הם חוששים שלא ישלמו את
החובות, והם לא רוצים לוותר על החובות.
לכן אני אומר כך
¶
אנחנו נגיע לדיון בענין מס רכוש. אתה כבר יכול לבשר
לאנשים שאנחנו כבר הצלחנו להוריד ביותר מחצי, כי הממשלה כבר מדברת אתנו על
1.2% זאת אומרת שהורדנו כבר 1.3%, וזה הרבה מאוד. אני לא אומר שאנחנו צריכים
להסתפק בזה, אבל זה מה שיש בינתיים.
רבותיי, ישיבת הוועדה תתחדש עם תום ישיבת המליאה.
(הישיבה הופסקה בשעה 09:45)
(הישיבה התחדשה בשעה 12:45)
עפרי בן-אריה
¶
נוצר גרעון בתקנה שמיועדת למימון תשלומי שכר למשרתים בקודש. המשרתים בקודש זה למעשה
שוחטים, רבנים, בלניות - במקומות שבהם אין מועצות דתיות.
עפרי בן-אריה
¶
הסיכום עם משרד הדת1ת ה1א שבאופן חד-פעמי תהיה כאן תוספת של 6 מיליון שקל. לקראת תקציב
1999 יצטרך המשרד מתוך המק1ר1ת שלו לסגור את הגרעון.
נסים דהן
¶
בעיקר זה במועצות איזוריות. איפה שאין מועצות דתיות אז המשרד מממן ישירות את השוחטים ואת
הבודקים.
עפרי בו-אריה
¶
במסגרת סיכומים עם מפלגות בקואליציה הוסכם על תוספת למשרד הדתות. התוספת ניתנת רק עכשיו
בגלל שמשת- האוצר ביקש תוכניות עבודה לכל הנושאים האלה. קיבלנו תוכניות עבודה מסודרות. סך
התקציב היה 26.5 מיליון שקל. עכשיו זה בעצם החלק השני.
היו"ר אברהם רביץ
¶
יש כאן רוב בעד.
הצבעה על בקשה לאישור פניה מסי 209
בעד-6
נגד-4
הבקשה לאישור פניה מס' 209 נתקבלה.
. הילה אייל
¶
כל ה-04 04 28 זה תוכנית ההחזקה של מע"צ. חלק מזה זה פיצויים לנושא של החזקה ופעולות
שוטפות.
הילה אייל
¶
יש שני מרכיבים לפניה הזאת: 1) העברת הרשאה להתהייב בסך של 6.5 מילי1ן שקל מסעיף 79 - תקציב פיתוח משרד התחבורה -
לסעיף 80 - תקציב פיתוח מע"צ, על מנת לאפשר ביצוע עבודות עבור משרד התחבורה.
2) במקביל יש שינויים פנימיים במסגרת תוכני1ת פיתוח של מע"צ לאותה מטרה.
הילה אייל
¶
מדובר בביצוע שינויים פנימיים בתקציב פיתוח משרד התחבורה בסך של 45 מיליון שקל בהרשאה
להתחייב לתוכנית ירושלים על מנת לאפשר השלמת שלב אי של פרוייקט כביש 1 צפון.
אברהם שוחט
¶
בשנה שעברה כשאישרו 170 מיליון פעמיים לירושלים - ועיני לא צרה בכך שייעשו בירושלים - בוועדת
הכספים היתה דרישה לתת לחיפה, ופה אנחנו רואים שד1וקא מורידים. אני בעד שייעשו כבישים בירושלים,
וגם קצת תרמתי לעניין הזה. לא יכולה להיות שערוריה כזאת, שאחרי שהעלינו פה את עניין חיפה ...
אברהם ש1חט
¶
אמרנו למשרד התחבורה שבחיפה עקב הקיצוצים העסק הזה מתפורר. אני מציע לא לאשר את זה. אם
הממשלה רוצה לתת עוד כסף לירושלים, זה בסדר גמור, שייעבירו מהרזרבה הכללית. ושלא יגידו שאין
ת1כניות בחיפה. אני יודע שיש תוכניות לחיפה, יש את התוכנית של הקריות צפונה ויש את כביש הקישון.
אברהם שוחט
¶
אין דבר כזה, תאמין לי, אני יודע מה יש שם. אני מציע, אדוני היושב-ראש, שלא תאשר ושתזמין את מר
עמרם מצנע ליום רביעי לבוא לכאן.
יצחק כהן
¶
באותה הזדמנות שחבר הכנסת שוחט דיבר על חיפה אנחנו דיברנו על רכס שועפת. יש שם הזנחה
בלתי נ0בלת לגבי הבטיחות בכבישים.
יצחק כהו
¶
זה קשור לחבר הכנסת אולמרט. עד הי1ם לא היתה שום התייחסות לכבישים ברכס שועפת, לא השקיעו
שם אף לא אגורה אחת בתשתיות ובבטיחות. ברכס שועפת אין מעברי חציה, זה ממש סכנת נפשות.
חיים אורון
¶
אני מסתכל על המספרים בשני הסעיפים, גם בהוצאה וגם בהרשאה להתחייב - ירושלים היא שליש
מכל התקציב של המדינה. אם אני אוציא את חיפה החוצה, כל הערים האחרות הן פחות או יותר סדר גודל
של 7% - 8%. צריכים להיות במערכת הזאת איזשהם סדרי עדיפויות הגיוניים ותפקידנו בוועדה הזאת
להתריע על כך. כל אחד יכול לספר לכם על איזה עיר שהוא בא אליה, על הכניסה אליה, המעבר, יש
סיפ1רים על באר-שבע וכולי. יש פה חוסר פרופ1רציה. מורידים מסלם ולא מוסיפים תקציב.
חיים אורון
¶
כל התקציב הוא 600 מיליון. ההרשאה להתחייב - 700 מיליון.
אני מסתכל על תחבורה יבשתית, על פרט 10 1,79לא על פרט 20 79 ששם זה תכנונים. לתחבורה
היבשתית יש 611 מיליון ומתוך זה: כמעט 200 מיליון שקל לירושלים, לחיפה עוד 100 מיליון שקל, ולכל
הערים האחרות - 82 מיליון שקל.
היו"ר אברהם רביץ
¶
חבר הכבסת אורון, אבי מבין שאתה לא בגד ירושלים רק שאתה אומר שצריך לתת גם לבאר-שבע.
אברהם שוחט
¶
זה באמת לא מסתדר, אמרו שצריך להגדיל את התשתיות בארץ אבל במק1ם להגדיל את ההשקעה
בתשתיות אז הממשלה לוקחת מעיר אחת ובותנת לעיר אחרת.
אברהם הירשזון
¶
אדוני היושב-ראש, זה הכל בגלל שחבר הכנסת שוחט בתפקידו כשר אוצר התחיל לתת תקציבים
ועכשיו צריך להשלים ולהשלים ולאזן את זה. הוא נתן לירושלים והתחילו בגלל זה שם בכל מיבי תוכניות.
הילה אייל
¶
אני יכולה לתת עוד שתי השלמות אינפורמציה. בתחילה בנושא המקורות של חיפה. המקור המרכזי
שממנו עוברת ההרשאה להתחייב זה הפקעות מנהרות הכרמל, שבפועל עדיין לא ממומשות. לכן זה לא
פגיעה בפרוייקט אלא הפקעות שעדיין לא החל1 ובוודאי שברגע שהן תחלנה הכספים יתקבלו בהתאם לקצב
ביצ1ע ההפקעות בפועל.
הילה אייל
¶
כן. ההפקעות זה המקור העיקרי ל-45 מיליון. זה מהווה סדר גודל של חצי מהמקורות שמעבירים.
מרבית המק1ר ה1א מחיפה.
הנושא השני הוא לגבי החלוקה הפנימית של התקציב בין התוכניות של הערים השונות. בירושלים
למעשה מחצית מהתקציב מופנה לפרוייקט כביש מ0י 4, שנפתח לא מכבר, ומדברים פה על השלמת
עבודות בתשלומים. כלומר מה-135 מיליון שקל 0דר גודל של כ-100 מיליון שקל תופ0 פרוייקט אוקד.
במקביל צריך לזכור שסדרי הגודל של הפרוייקטים בערים האחרות חם מטבעם פרוייקטים קטנים יותר.
היו"ר אברהם רביץ
¶
שמענו הסברים. אני מעמיד את הבקשה הזאת להצבעה.
הצבעה על בקשה לאישור פניה מסי 182
בעד-7
נגד-4
הבקשה לאישור פניה מסי 182 נתקבלה.
יצחק כהן
¶
אני מבטל את הבקשה לרביזיה היות וחבר הכנסת אברהם הירשזון יילך איתי לחבר הכנסת אהוד
אולמרט בעניין רכס שועפת.
הילה אייל
¶
מדובר בשינויים בתקציב פיתוח מע"צ, שינ1יים תקציביים גם בת1כבי1ת הפית1ח 1התיכנון, בהתאם לקצב
הביצוע של הפרוייקטים השונים ולסדרי העדיפוי1ת של מע"צ.
גולו חקק
¶
מדובר על העברה של 1.75 מיליון שקל מסעיף התמיכות של משרד החקלאות לתקציב הפיתוח של
משת- החקלא1ת לצורך השקעות במינהל המחקר. עיקריהן: מיליון שקל בהשקעות בחוות גילת, שהיא חווה
חקלאית שעושה מחקר באיזור אופקים.
גולו חקק
¶
מדובר על הרשאה להתחייב וכן הגדלת הוצאה מותנית בהכנסה שמקורה בכספי תרומות מארגון יק"א
לטובת תשתיות חוות גילת.
שוקי שי
¶
הנייר שלפניכם כולל מספר נושאים.
הנושא הראשון הוא תקציב להפעלת אתרי הקרוואנים שבהם נקלטו בני הפלשמורה.
שוקי שי
¶
בכל האתרים. בחצרות יסף ובמספר אתרים נוספים בארץ. זה מיועד בעיקר להפעלת גני ילדים באתרים
האלה, עבור פעולות חברה ותרבות, ופעוטונים לתינוקות.
שוקי שי
¶
בנוסף לזה יש פה תוספת של 24 מיליון שקל בתקציבים קשיחים של המשרד לקליטת עליה, שהם
מוקצבים בהתאם למספרי העולים שמגיעים.
אני מדבר על פרט 26 02 30. גם דמי הבטחת הכנסה שמשלם המשרד לקליטת עליה לעולים בשנה
הראש1נה, התשלומים האלה גדל1 ואנחנו נדרשנ1 להוסיף לצורך זה תקציב.
שוקי שי
¶
לא, שם אין לנו עודף. שם אנחנו נצטרך להשלים את זה. אבל בינתיים יש שם עודף שאנחנו יכולים
להשתמש בו.
שוקי שי
¶
לא, זה לא פיקציה אך אנחנו נצטרך תוספת. בתקנות האלה שהזכרתי התקציב כבר עומד להיגמר,
עומד להיות מנוצל ב-100%, לכן אנחנו דורשים העברה.
שוקי שי
¶
כי התקציב לקליטה הישירה מושפע ממספר העולים. הוא בנוי על בסיס של 60,000 עולים אבל יתכן
שייגיעו פחות. עד היום עלו 30,000 עולים, נכו1 ל0וף חודש יולי. במידה ונצטרך, ניפנה. אני פשוט לא רוצה
לקחת עכשיו מהרזרבה הכללית לפני שאני בטוה שצריך.
ראובן ריבלין
¶
סדר הלל מגיע. כולם באים, מתדפקים על דלתות העם היהודי, על-פי הנבואה. אנחנו כולנו צאצאים של
עזרא 1נחמ'ה.
אברהם הירשזון
¶
אדוני היושב-ראש, הרשה לי לשאול שאלה. אתה יודע שקופות-חולים שמטפלות בעולים מאתיופיה -
על-פי תחשיב מדוייק שעשינו הטיפול בעולה חדש מאתיופיה עולה 7,000 שקל לשנה לע1מת 2,500 שקל
שעולה לטפל בישראלי.
אברהם הירשזון
¶
היא לא מכוסה. העלות היום מדברת על 2,500 שקל כאשר בטיפול בעולים החדשים מאתיופיה, עקב
ריכוז של מחלות קשות, העלות היא למעשה 7,000 שקל.
לליב ברעם-אלקיים
¶
אנחנו רוצים להעביר פה מהתוכניות השוטפות של משרד הבינוי והשיכון למימון תוכניות המשכיות. זה
נובע מכך שבשנת 1997 אנחנו הנחנו שהמימוש באותה שנה כלפי ההתחייבויות יהיה גבוה יותר ממה
שהיה בפועל. על כן בפועל בשנת 1997 צריכים לשלם יותר כנגד ההתחייבויות שכבר נכתבו מאשר מה
שכבר שילמו בשנת 1997. באותו עניין אנחנו רואים שכנגד ההתחייבויות שייחתמו בשנת 1998 יוציאו פחות
כסף במזומן בשנה השוטפת. על ההעברה היא מפה לפה.
אברהם שוחט
¶
אני קודם כל רוצה לשאול למה יש הורדה של 30 מיליון שקל בבניית ההוסטלים. האם כל ה-50,000,
הבודדים והקשישים, כבר גרים באיזה הוסטל קבוע ולכן לא צריך לבנות הוסטלים?
אברהם שוחט
¶
שאלה שניה, למה מ1רידים פה בישכוטת ותיקות ובשיקום שכונות' תקציב שסגן שד הבינוי והשיכון אמר
בוועדה שחסר לו שם הרבה מאוד כסף? אני רואה שיש הורדה של 27 מיליון בסעיף הזה.
הייתי רוצה בכל אופן איזשהו הסבר מה משמעות העניין של מימון פעולות שוטפות. על איזה סעיפים
מדובר? 67 מיליון זה סכום לא קטן.
היו"ר אברהם רביץ
¶
במיוחד ש0גן שר הבינוי והשיכון אמר שבשיקום שכונ1ת הוא קיבל תקציב אז חשבנו שקצת תהיה ברכה
בשיקום שכונות.
חיים א1רון
¶
אני באותו רצף מוסיף עוד שאלה אחת, אני רואה פה בהמשך, יש פה הורדה בבנייה כפרית. אני כבר
מזמן הפסקתי לדאוג לבניה כפרית כי אני יודע מה זה, אבל בהמשך יש שתי תוכניות שבה/ מוסיפים לבניה
כפרית. אז למה פה מורידים ושם מוסיפים?
יצהק כהן
¶
אני י1דע שיש החלטת ממשלה כתוצאה מבקשת הוועדה. יכול להיות שהתפנה להם כסף בשיקום
שכונות 0 יש שכונות שמפסיקים להגדיר אותן כשכונות שיקום. אבל ההחלטה היתה, וזה גם קיבל תוקף של
ההלטת ממשלה, שהכסף הזה יילך לטובת הרחבת דיור בשכונות שעדיין לא ה1גדרו כשכונות שיקום. מה
שמוצג פה נוגד את החלטת הממשלה.
סמדר אלחנני
¶
את אומרת פה שתוכניות ההמשך, שהן תוצאה מהרשאה להתחייב של שנים קודמות, לא תוקצבו
כראוי. אבל מקדם ההתייקרות בשנת 1997 היה גבוה י1תר ממה שקרה בפועל. זאת אומרת שנוצרו
במקומות האלה איזשהם עודפים טבעיים כי העידכון היה יותר גבוה מאשר התחזיות. לכן אני לא מבינה למה
צריך לקחת מתקציב פעולות שוטפות לתוכניות המשך.
לליב ברעם-אלקיים
¶
בכל התקציבים של משרד הבינוי והשיכון שעוסקים בנושא של פיתוח מה שקובע את הכסף שאנחנו
משלמים זאת הרי ההרשאה להתחייב, שהיא שקובעת את ההוזים שייחתמו בדין. וכאן בא מודל מימוני
שאומר
¶
אנחנו מניחים שאם חתמנו חוזה היום, נשלם 50% כבר היום. מה שקרה, שבפועל לא שילמו 50%
אלא החוזה נחתם לפריסה שונה מההנחה של המודל המימוני. נניח שחתמו חוזה בשנת 1997 לפיו היו
צריכים לשלם בשנת 1997 20% אך זה לא קויים בפועל וכשאנחנו תיקצבנו את 1998 עוד לא ידענו שיהיו
פערים כאלה. אלה פערים שאנחנו מכסים לתוכניות המשכיות ולהתחייבויות שכבר נחתמו על-פי הרשאה
להתחייב שהיתה מתקציב התמיכות.
אותו דבר, אנחנו יודעים שהמודל המימוני הבסיסי היום עובד לא נכון, צריך לפרוס אותו אחרת. אז
בתקציב 1999 אנחנו מתקנים אותו, כנגד הרשאה אנחנו נתקצב את מה שלא מתוקצב בפועל. אבל
ב-1998 אנחנו נדרשים לעשות התאמ!ת בגין זה שקודם זה לא עבד כשורה.
התשובה הזאת היא נכונה לגבי ההוסטלים למשל. אנחנו מעבירים היום את ה-30 מיליון מכיוון שאנחנו
יודעים שבגין ההתחייבויות בהרשאה להתחייב ...
אברהם שוחט
¶
התשובה הזאת ברורה אבל השאלה היא אחרת. השאלה היא למה לא בונים את ההוסטלים. לא האם
מימנו או לא מימנו, זה ברור.
לליב ברעם-אלקיים
¶
זה ברור שההוסטלים ייבנו לפי ההתחייבויות שהם יכולים לקחת על עצמם על-פי ההרשאה להתרוייב.
למה לא בונים את ההוסטלים? זאת שאלה שאני הושבת שהכתובת שלה היא לא אני. הכתובת היא אצל מי
שתפקידו במדינת ישראל לבכות הוסטלים.
חיים אורון
¶
יש באחד מדוחות מבקר המדינה, לפני 3-2 שנים, הערה שאומרת שמבחינה מהותית אי-ביצוע תקציב
היא חריגה כמו ביצ1ע עודף. נניח שאישרנו למישהו 180 מיליון שקל והוא לא ניצל אותם, אם הי1 יודעים
מראש שצריך פח1ת אז היו נותנים את זה לעוד 100 צרכים אחרים, אך לא נתנו להם.
לליב ברעם-אלקיים
¶
נושא ההוסטלים מתוקצב במסגרת הוועדה הבין-משרדית שמטפלת בפתרונות דיור לקשישים. הוועדה
הזאת מאשרת פעמיים בשנה תוכנית חצי שנתית. היא אישרה בתחילת השנה תוכנית חצי-שנתית בתקציב
מסויים לבניית הוסטלים ובימים אלו היא צריכה לאשר את התוכנית השניה. זאת התשובה לגבי ההוסטלים.
כלומר, בימים אלה אמורים לאשר את התוכנית לבניית ההוסטלים.
לליב ברעם-אלקיים
¶
ה'תה החלטת ממשלה שדיברה על הגדלת התשתיות בשיקום שכונות, בשכונות ותיקות ובמושבים.
בזמנו העתיקו את כל תוספת התקציב לתוך שיקום שכ1נות ואז הובא לידיעתנו שרצוי ששיקום שכונות
ותשתיות של שכונ1ת ותיקות במושבים יטופלו במסגרת תקנה ספציפית בבנייה הכפרית. ההעברה הזאת
באה לתקן על מנת לעשות את ההעברה לפי החלטת הממשלה.
לליב ברעם-אלקיים
¶
מדובר בחצי מיליון שקל שנלקחו בהתאם לסדרי עדיפויות של המשרד מתקציב המשרד לממן את
תערוכת היובל. אין לי משהו נוסף להגיד פה.
צבי הנדל
¶
אני אסביר את זה יותר טוב מכולם, רק את האמת וכל האמת, אבל אני מבקש שהרפרנטית תקשיב
ותתקן אם אני טועה. יש תקציב תשתיות בבנייה עירונית שהיה בלתי מנוצל. כל הזמן דיבה על קשיים
מרובים בניצול התקציב ושלא בונים 1כולי. אנחנו ביקשנו שמתוך התקציב הבלתי מנוצל לבנייה עירונית יועברו
75 מיליון שקל לבנייה כפרית, כי בבנייה כפרית מסוגלים לנצל את זה. אמרו לנו שמוכנים להעביר רק בתנאי
אחד, שזה יעבור לא לבניית שתי דיר1ת או משהו כזה. צריך לראות את זה מבחינה לאומית ולהעביר את
התקציב רק למקומות שבהם יבנו שכונות גדולות של בנייה כפרית. זה הסיפור.
לליב ברעם-אלקיים
¶
הסיכומים הקואליציוניים מדברים על יו"ש במקרה הספציפי הזה, וגם אפשר לראות את זה בתקנה.
אני ר1צה להוסיף עוד הערה. ההסכם היה שהתקציבים האלה עוברים במסגרת מה שנקרא פרוייקטים
סגורים. הרעיון הוא שהפרוייקט כולו ממומן מהכנסות הפרוייקט.
אברהם שוחט
¶
אני רוצה להגיד משהו כי חלק מחברי הוועדה שיושבים כאן היו שותפים לפניה שלי. אני אמרתי שאני
עומד לפנות לשר האוצר בעניין בניה שר 20 יחידות דיור בניצנה. אלה היו מהוייבויות שלי כשר אוצר למר
לובה אליאב.
אברהם שוחט
¶
לא. 1לא רק שלא נגמר, אחרי שיקול דעת רב ואחרי שאגף התקציבים כתב לשר האוצר שהוא בעד
העניין, שר האוצר הוציא מכתב שאין כסף בתקציב. ה1א כתב את זה למר לובה אליאב, אני כבר לא רציתי
להיות מעורב. זה היה דרך בניה כפרית.
אברהם שוחט
¶
הבניה בכפר הנוער בניצנה היתה צריכה לעל1ת בסביבות 6.5 מיליון שקל, כשהיתה מחוייבות של שר
האוצר הקודם - אבל את זה אפשר לזרוק לפח, זה באמת לא מעניין אותי, כי גם בלי זה היתה התחייבות
כזאת. אם לשר האוצר היה קצת יותר שכל, במקום להציע לחטוף מחבלים היה הולך ובונה את 20 יחיד1ת
הדיור האלה בניצנה. הוא איש עם שכל אבל אני לא יודע איך הראש של1 עובד, איפה הוא מנצל אותו.
חברי הוועדה פה היו שותפים והצביעו יהד עם אנשים שלנו, חבר הכנסת מיכה גולדמן ו... על העברות
אברהם שוחט
¶
כשאני רואה את עשרות המיליונים שה1לכים לדברים האלה - ואני אומר את זה אפילו אם יתנו לניצנה
את ה-7-6 מיליון שקל - אז אני אומר לכם אתם, עם כל הכבוד, ועם כל העמדות הפוליטיות שלכם, צריכים
להתבייש. גם ניצנה זה מדינת ישראל, כמדומני, ומה שנעשה שם ה1א לא פחות חש1ב מהרבה מאוד דברים
שהכסף הולך אליהם פה. אני הייתי מציע לכם לבוא ולהגיד לשר האוצר: אדוני היקר, תדאג לעניין.
חיים אורון
¶
אני לא רוצה בכלל לדבר על מה שקורה בבנייה הכפרית בתוך הקו הירוק. אני רק רוצה לדווח לכם שיש
שורה ארוכה של מושבים - אני אפילו לא מדבר על קיבוצים - שנמצאים במצב קטסטרופלי מבחינת למשל
תשתיות ביוב, מבחינת צרכים אלמנטריים, והם כ1לם על שולחנו של המינהל לבניה כפרית. אבל יבוא הנה
חבר הכנסת שלום שמחון ויינ0ה לשכנע אתכם. אני בטוח שחבר הכנסת צבי הנדל יאשר את מה שאני
אומר. כל סדר העדיפות מעוות לחלוטין.
אבל אני אומר דבר נוסף, אני ביררתי הבוקר, אדוני היושב-ראש: אין סימון לכסף הזה. אנחנו מאשרים
פה קופה. אני לא י1דע מי ש1לט בה.
חיים אורון
¶
רק לפרוייקטים סגורים ביו"ש. בבקשה, כמו שפה קורה כשרבים על כסף, שייבואו וייגידו: 10 מילי1ן שקל
לאלון שבות, 14.5 מיליון שקל לאפרת, 17.5 מיליון שקל ל.... - זאת התוכנית. זה לא יחודי.
חיים אורון
¶
יש איפה להשקיע 75 מיליון שקל על פני הגלובוס שלנו בכדי לקדם בניה. אם אתם רוצים כתובות, אני
מוכן לתת.
חיים אורון
¶
אני חושש שאחרי כל פרק הוא יישב בחדר עם מישהו וייחליט: לכאן כן, לכאן לא, לכאן כן, לכאן לא. זה
קופה של 75 מיליון שקל. אנחנו פה הולכים להצביע על כסף לא מסומן.
אברהם שוחט
¶
כשבאו לבנות בקיבוצים חבר הכנסת לשעבר גדליה גל לא נתן להעביר את האישור לקיבוצים לפני
שניתנה רשימה מדו"קת לאן זה הולך, כל ישוב וישוב.
חיים אוחו
¶
לא, זה מוגדר בתקנה. זה מסומן יו"ש ויילך רק ליוייש. זה מעגל 0גור, כמו ה-1,000 דירות בגולן שהן
סגורות, בלי דיירים.
חיים א1רון
¶
נניח שחבר הכנ0ת אברהם שוחט, כשידובר על בניה במעלה אדומים הוא יצביע בעד אבל אם ידובר על
בניה בפיז-אל-נאבי או משה1 כזה הוא יצביע נגד. האם מותר לו לדעת לאן זה הולך?
היו"ר אברהם רביץ
¶
מותר לנו לדעת. שקיפות זה דבר חשוב. חבר הכנסת צבי הנדל, האם יש כבר תוכנית ל-75 מיליון שקל
האלה? זה בכל זאת 0כ1ם גבוה.
צבי הנדל
¶
הדבר היחיד שהוא דבר מעשי זה ה-12 מיליון שקל שכאן מסומן, שזה פרוייקט מעשי. לגבי כל השאר -
כל זמ1 שלא היה כסף לא נחתמו חוזים ולא התקדמו.
צבי הנדל
¶
לא נכ1ן. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. אני חוזר ואומר, זה ייצא רק לפרוייקטים גדולים, שפודים את
התקציב. רוב הכסף יחזור לאוצר.
צבי הנדל
¶
דרך שיכון ופיתוח. זה פיתוח. זה הולך רק לשכונות הדשות שבבנות ורק לשכונות שיש בהן למעלה
מ-100 יחידות בשכונה. איפה זה שם בדיוק? אני לא יודע, אני לא מתע0ק בזח.
צבי הנדל
¶
זה גם לא לשנה אחת. היום מאשרים אבל עד שייגמרו לבנות את זה וייגיעו לתשתיות אתה כבר תוכל
לדבר על זה 3 פעמים.
היו"ר אברהם רביץ
¶
אם זה כך - אם אכן הכסף יחזור, כדבריך - למה זה לא נמצא בעמודה של "הוצאה מותנית בהכנסה"?
לליב ברעם-אלקיים
¶
אנחנו שאלנו את השאלה הזאת לגבי הפרוייקטים. יהיו בגין הפרוייקטים האלה הכנסות, לפחות על-פי
הסיכומים. בכל פרוייקט 0ג1ר שהוא בהתחלה, כשהוא מתחיל, אנחנו נותנים קדם מימון. ה-12 מיליון שקל
שהם בהוצאה הם קדם-מימון. יהיו הכנסות בעתיד. הפרוייקט מוגדר כפרוייקט סגור.
היו"ר אברהם רביץ
¶
תודה רבה.
הצבעה על הבקשה לאישור פניה מסי 206
בעד - רוב
נגד - מיעוט
הבקשה לאישור פניה מסי 206 נתקבלה.
משה שגיא
¶
ועדת מנכ"לים דנה בנושא של בית-שמש בעקבות ההורדה שלה מאיזורי עדיפות לאומית. ההורדה
נעשתה בהדרגה במשך שנתיים. המשמעות היא תוספת של 7 מיליון שקל. זה הולך לעיריית בית-שמש לכל
מוסד1ת החינוך בעיר.
משה שגיא
¶
אני לא יכול לתקצב אותם כאיזור עדיפ1ת לא1מית אי באמצעות משרד החינוך, התרבות והספ1רט, מאחר
והם לא איזור עדיפות לאומית אי, ולכן זה נעשה דרך העברה של משת- הפנים, דרך המענק.
אברהם שוחט
¶
אם חושבים שבית-שמש צריכה להיות איזור בי בחינוך אז שייתנו לה איזור בי. אבל בפועל מורידים
אותה מאיזור בי, לוקחים כסף ממשרד החינוך, התרבות והספורט, ומעבירים אותו למשרד הפנים כדי
שמשח- הפנים ייתן את הכסף.
חיים אור1ן
¶
יש לי בקשה. מי פה הכי בכיר באוצר? אני מבקש שתוציאו לנו מהמחשב, ברצינות, את 0יכום ההעברות
שעברו תחת הכותרת "יישום הסכמים קואליציוניים" עד הי1ם. יש לך כבר?
צבי הנדל
¶
זה הסכם קואליציוני עם סיעת מולדת. זה כסף שהמציא אותו חבר הכנסת אברהם שוחט כשהיה שר
אוצר בשביל רמת הגולן 1הבקעה. אני א1מר את זה בוודא1ת.
אברהם שוחט
¶
לא. זה היה ויכוח בין מר דרובלס לבין מר מודעי. הוא לא רצה לתת כסף למר דרובלס ואז מר מודעי
אמר שהוא "תן את זה דרך משרד הפנים בתקציב 1990.
צבי הנדל
¶
מדובר בסך הכל על 15 מיליון שקל. אתם על 15 מיליון שקל לא הייתם מדפיסים נייר בכלל. כמה
מדברים על 15 מיליון שקל. אבל אני נהנה ממכם, אתם בלתי נלאים.
צבי הנדל
¶
הרפרנט מהא1צר לא יודע כי לא הוא שקובע. זה של סיעת מולדת. גם חבר הכנסת בנימין אלון לא יודע.
צבי הנדל
¶
הוא לא יודע ולא יכול לדעת. יש סעיף 'התיישבות צעירה' במשרד הפנים. מי שמחליט על זה - ואני אומר
את זה מידיעה, גם אני ביקשתי משם כסף, ירקתי דם ואני יודע, אני מספר לך מה שהוא יעבור - שר הפנים
קובע, והוא יודע שהוא צריך להעביר את זה ליש"ע. שר הפנים קובע לפי מצבי הרשויות למי הוא מעביר.
חיים אורון
¶
אנחנו רוצים לראות את כל הרשימה. על כל כביש יעש1 פה דיון, למה לכפר ידוה נכנסים 1לכפר הה1א לא
נכנסים. מה איתכם?
חיים אורון
¶
אחר-כך עולה הבר הכנסת מאיר שטרית, יושב-ראש הקואליציה, בסוף המושב ושעתיים נואם איך ועדת
הכלכלה לא ניהלה איתו דיון עם זמן.
היו"ר אברהם רביץ
¶
לעומת זאת אם אנחנו אומרים כעת שאנהנו רוצים לקבל ביום רביעי רשימה, הרי ביום רביעי הם יגיעו
לפה אם הרבה מאוד דברים, אז נעצ1ר אותם שם, זה הכל. נודיע להם שנעצור אותם.
הוחלט
¶
לאשר את פניה מסי 212, כפוף לכך שביום רביעי הוועדה תקבל פירוט, רשימה מפורטת.
ההחלטה התקבלה בהתנגדות של סיעות האופוזיציה.
פניה מסי 196
יוסי כהן
¶
יש פה עוד 15 מיליון שקלים שמועברים מהרזרבה הכללית למענק האיזון. זה מענק איזון של בני-ברק.
היו"ר אברהם רביץ
¶
המענק הקבוע הוא 30 מיליון שקל אבל יש בקשה להגדיל את זה מאחר שהוועדה הקרואה השאירה
אחריה חבילה של חובות. אז יש משא ומתן בין משרד האוצר לבין עיריית בני-ברק. אבל זה עדיין בתוך
מסגרת מענק האיזון הקבוע, לפי הקריטריונים הקבועים.
יוסי כהן
¶
מדובר בפניה בבקשה לשינויים פנימיים בתוך המשחר. יש כאן תוספת בהגדרה של הוצאה מותנית
בהכנסה עקב אישור גביית אגרות מהעמותות. זה אושר בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
יוסי כהן
¶
תלוי מאיזה עמותה. עמותה רגילה משלמת 900 שקל אבל עמות1ת שאינן משלמות שכר ומשכורת
משלמות עד 300 שקל, אם בכלל.
היו"ר אברהם רביץ
¶
הוחלט: לאשר את פניה מסי 207.
פניה מסי 214 - משרד החינוך, התרבות והספורט. זה העברה גדולה.
משה שגיא
¶
הפניה הזאת היא בעיקרה פניה לפתיחת שנת הלימודים. יש פה שינויים גדולים בשכר מורים, בהעברות
ממקום למקום, שהם בעיקר שינויים טכניים, בהי1ב בתקנות מסו"מ1ת שק1דם לכן היו במקום אחר. אנחנו
מתאימים את התקציב לביצוע ומעבירים מספר גורמים בחינוך היסודי, למשל קרנות השתלמות, למשל שכר
גננות, שזה רק אישור של שכר המורים או שינוי ריאלי בפעילות.
נסים דהן
¶
מרו עם קרנות השתלמות, למה זה שייך? זה כניראה במקום שנה הבאה. בינתיים הרי לא משלמים את
הקרנות.
משה שגיא
¶
זה השינויים שהסברתי בשכר המ1רים, זה שינוי של שכר הגננות. הם היו מחריבים קודם בסעיפים
אחרים ועכשיו יחייבו אותם בסעיף הספציפי שלהם.
משה שגיא
¶
לא היה שינוי בשכר. ההשב היה מחייב את שכר המורים לפי תקנות גדולות ואחר-כך הי1 עושים
התאמה. עכשיו מתחילים לחייב לפי סעיפים ספציפיים יעודיים.
אברהם שוחט
¶
אני בכל אופן חצה לשאול שאלה ספציפית, שהיא גם פוליטית מאוד, לגבי 'תרבות תורנית ציונית'. אני
רוצה להבין במהות. הרי זה היה סעיף שהיו בו 8 מיליון שקלים לפני כמה חודשים והוא עלה ל-34 מיליון
כתוצאה מת1ספת של 26 מיליון שקל, ועכשיו יש בו תוספת של 15 מילי1ן. זה מגיע לסביבות 50 מיליון, כמעט
פי 6 ממה שהיה לפני כן.
אני רוצה להבין את הסעיפים האלה. מה עושים עם זה? לי נאמר שחלק מהכסף הולך לעמותות. אני
רוצה להבין איזה עמותות, איך העסק הזה בנוי, איך סופגים גידול של פי 6 בתקציב, מ-8 מיליון ל-50 מיליון?
אני לא אשאל אותך למה בזמן השר המר זה לא היה כך, במשך 10 שנים התקציב היה בערך ברמה
קב1עה. 1מה קרה בשנה האחרונה?
אופיר פינס-פז
¶
אני מבקש לה1סיף ע1ד שאלה אחת קטנה. לפני שבוע הונח הנייר הזה ואז היתה כתובה תוספת רק של
3 מיליון שקל בסעיף הזה ולא של 15 מילי1ן. מה קרה בשבוע הזה?
אופיר פינס-פז
¶
אני קיבלתי את זה פה, בו1עדת הכספים, ואז ד1בר על העלאה מ-34.5 מיליון שקל ל-38 מיליון שקל.
פתאום זה נהיה 49.5 מיליון שקל.
ראובן ריבלין
¶
חבר הכנסת קליינר, האם אתה ער לבקשה הזאת? האם אנחנו עשינו דיון על העניין הזה? ראית איזה
סעיפים מעבירים?
אברהם שוחט
¶
איזה עמותות? תן לי ד1גמא. אולי כדאי שייבואו ביום רביעי וייביאו את רשימת העמותות שמקבלות
מהסעיף הזה. גם אותך זה יעניין.
ראובן ריבלין
¶
אנחנו רוצים לראות את זה. אנחנו לא יודעים. אם זה נצרים, כפר דרום, מורג - אני בעד. עזוב, שהם
ייאמרו וייצעקו שאנחנו חצים לחזור לעזה. זאת לא הבעיה. הבעיה היא שפה לא יודעים איזה עמותות.
צבי הנדל
¶
תנו לי להגיד שני משפטים. בנסיבות היסטוריות - אני לא רוצה לדעת עכשיו מי עשה את זה ומתי עשו
את זה, לא בתקופת הבר הכנסת שוחט, את זה כבר הבהירו לי - נוצר סעיף שנקרא יתרבות תורנית
חרדית'. לטעמנו זה היה בטעות אבל זה לא עמד בבג"ץ ורק תרדים קיבלו שם. היתרה ביתרבות תורנית',
ה-6 מיליון או ה-8 מיליון, תלוי באיזה שנה, היא התהלקה על כל הארץ, על כל העיריות. לכל עיריה ולכל
מועצה יש הרי איזה מהלקה לתרבות תורנית.
אנחנו בהסכם קואליציוני או במשא ומתן קואליציוני לחצנו שבסעיף הזה או שהתרבות התורנית החרדית
תיגדל ותיפתח, או אם לא, שאנחנו רוצים תקציב גם לתרבות תורנית ציונית. יש לנו פעילות של תרבות
תורנית ציונית, בעיקר בעיירות פיתוח, גרעינים תורכיים שאנחנו הקמנו, גם בדימונה.
צבי הנדל
¶
אם כך אני מבקש ש"ביאו גם את הפירוט של החינוך ההתיישבותי וגם את הפירוט של תרבות תורנית
חרדית. אני רוצה שייביאו את כל הדברים יהד. אני רוצה פירוט של כל בתי-הספר הקיבוציים. תראה כמה כל
תלמיד מקבל שם.
אברהם שוחט
¶
אני רוצה לתק1 רק דבר אחד. הסעיפים של תרבות הידית נוצרו כשביטלו את הכספים הייחודיים. הלק
בא ממשרד הדתות והלק בא ממשרד ההינוך, התרבות והספורט. הרוב ממשרד הדתות. גם מו0ד1ת
המפד"ל נהנו מהסעיף של תקציב תרבות חרדית, גם במשרד הדתות וגם במשרד החינוך, התרבות
והספורט. אני אומר לך, הבר הכנסת צבי הנדל, תבדוק את העניין.
היו"ר אברהם רביץ
¶
הצבעה על בקשה לאישור פניה מסי 211
בעד - רוב
נגד - מיעוט
הבקשה לאישור פניה מסי 211 נתקבלה.
היו"ר אברהם רביץ
¶
הוחלט: לאשר את פניה מסי 195.
פניה מסי 210 - זה גם הסכם קואליציוני. 4.5 מיליון שקל לתקציב משרד העבודה והרווחה.
חיים אורון
¶
האם יש פה רפרנט? לא. אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת רביץ, אני קיבלתי השבוע, וגם אתה קיבלת,
מכתב מהשר אליהו ישי, שאומר לנו שכל ה-1.6 מיליון שקל שאנחנו העברנו בכל תקציב המדינה לחרשים
זה בעצם העברת עודפים משנה לשנה. נכון?
חיים אורון
¶
אי אפשר שבנ1שא כזה, שהוא באמת לא פוליטי, שסביבו התלכדה הוועדה, שאני במשך 3/4 שנה
אצטרך לרדוף אחרי האוצר.
חיים אורון
¶
השר אליהו ישי כרכב מכתב שבעצם הוא מקבל את זה בסוף. זה כמובן לא השר כתב, מישהו כתב ל1
את זה. הוא חתם עליו.
היו"ר אברהם רביץ
¶
על כל פנים, יש לנו פה בקשה של 4.5 מיליון שקל לתקציב משרד העבודה והרווחה, האגף לתעסוקת
נשים.
היים אורון
¶
שייבוא הרפרנט של האוצר ביום רביעי וייגיד מה עם ההרשים. יש גם כבוד של הוועדה, עם כל הכבוד.