הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 298

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. הי באב התשנ"ח (28 ביולי 1998). שעה 00;10

נכחו: וחברי הוועדה: אברהם רביץ - היו"ר

הי ים אורון

מיכה גולדמן

נסים דהן

צבי הנדל

יצחק כהן

מיכאל נודלמן

אחמד סעד

אופיר פינס-פז

אברהם שוחט

יצחק וקנין

אברהם פורז

אפי אושעיה

ציפי סמט - המפקחת על הביטוח

שמעון עיר-שי - יועץ משפטי, משרד האוצר

איתי אייגס - משרד האוצר

אודי ברזילי - משרד האוצר

רפי כרמל - משרד האוצר

טלי דולן - משרד האוצר, אגף כלכלה בהכנסות המדינה

תמר לומברוזו - נציבות מס הכנסה

אופירה אליאב - אגף הממונה על הביטוח, משרד האוצר

כרמי גילון - מנכייל "אבנר"

זאב וינר - נשיא לשכת סוכני ביטוח

ישראל שוורץ - משרד הבינוי והשיכון

מאיר דקל - יועץ משפטי, משרד הבינוי והשיכון

אלי מונטג - בנק ישראל

מיכל מאיר - בנק ישראל

יואב ערמוני - משרד התשתיות הלאומיות

חגית אייזנמן - משרד התשתיות הלאומיות



יועצת משפטית; אנה שניידר

סמדר אלחנני

מנהל הוועדה;; איוור קרשנר

קצרניות; שלומית כהן, לאה קקיון

סדר-היום; 1. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (שיעורי דמי ביטוה).

2. חוק הלוואות דיור (תיקון מסי 4).

3. רווק מטבע השקל החדש (תיקון - עיגול סכומים), חה"כ אי אושעיה.

4. חוק מס שבח מקרקעין (תיקון - פטור ליורש מחלל צה"ל), חה"כ

אי פור-ז, אי גילדשמידט, מי שטרית.

5. חוק מסוי תשלומים ביום בחירות (תיקון).

6. תקנות הסדרים במשק המדינה (מכירת גז ע"י יצרני גז).



1. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (שיעורי דמי ביטוח)

היו"ר אברהם רביץ;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

הנושא הראשון העומד על הפרק הוא נושא הביטוח לנפגעי תאונות דרכים. אני

מבקש מיושב ראש ועדת המשנה, חבר הכנסת יצחק כהן, להציג לפנינו את פרי עמל

הוועדה שלו.

מה אנחנו מתבקשים לעשות?

יצחק כהן;

לאשר את החלטת הוועדה.

אני חייב לציין את האווירה הטובה שקיימת בין כל הנוגעים בעניין והאנשים

היושבים סביב השולחן הזה, נציגי חברות הביטוח, המפקחת על הביטוח ואנשי האוצר.

בתום סדרת דיונים הוסכם להוזיל את פרמיית הביטוח בכ-8%. המרכיב של הפסדי

העבר יורד בשלב זה מהפרמיה. זו פחות או יותר תמצית הדיונים.

אני מבקש מציפי סמט להציג את עמדת האוצר, ונשמח אם חברי הכנסת יאשרו את

ההחלטה פה אחד.

התיקון לצו כולל שני חלקים, החלק המהותי של הורדת התעריף והחלק הטכני של

ההתחשבנות בין "אבנר" לבין החברות השונות.

באשר להורדת התעריף, מתוך הדוחות שבידינו השתכנענו, שבמהלך השנים לא

הצטברו הפסדים בגין העבר. כנראה שהמצב הוא הפוך ויש אפילו עודפים. אי לכך

אנחנו חושבים, שמחובתינו להוריד את התעריף לציבור, בוודאי להוריד את הרכיב

שהוא פיצוי בגין הפסדי העבר.

היתה בעיה באשר להתחשבנות שבין ההברות לבין "אבנר". יש שני סעיפים שעליהם

מדובר, סעיף דמי טיפול וסעיף עמלת סוכנים. נוצר מצב שעל פיו ייתכן ש"אבנר" לא

תקבל מקור לשתי ההוצאות האלה, ובכל זאת על פי המצב החוקי תחויב להעביר את

התשלומים האלה לחברות הביטוח. כדי למנוע הו וצרות של מצב כזה הכנסנו את

התיקונים הנדרשים.

האם נראה לך שזה סוף פסוק, או שאנחנו צפויים להתחשבנות נוספת?

יצחק כהן;

אנחנו עדיין נמצאים במהלך הדיונים.

כמה כסף זה חוסך?

ציפי סמט;

כ-20 מיליון שקלים לחודש.

יצחק כהן;

הוועדה ממשיכה את הדיונים בנושא "אבנר". בינתיים הוחלט למנות אקטואר

חיצוני, דוקטור סטיוארט סקוץ, שימומן מקרן מחקרים, והוא יבדוק את הנישאים

שדיברנו עליהם, בין היתר רווח וסיכון ונושא של הפסדי העבר.

זה טוב לאזרחים, כי המחירים יורדים.

היו"ר אברהם רביץ;

מר כרמי גילון, אני מבין שאתה לא מתנגד.

ראוי לציין, שבשנת 1994 "אבנר" היתה בגרעון של מיליארד ו-700 מיליון

שקלים. את העובדה שב-1998 אנחנו נמצאים בגרעון של 325 מיליון שקלים, נכון לדוח

האחרון, אפשר לתלות גם לזכותה של הכנסת, גם לזכותה של הממשלה וגם לזכותה של

החברה.

הדבר היחידי שחשבנו הוא, שנכון יהיה לחכות עד לחיסולו הסופי של הגרעון,

דבר שעתיד לקרות תוך ארבעה חודשים, ואז לבצע את המהלך. אבל אנחנו אומרים

בגאווה רבה, שאפשר לבטל את הסעיף הזה של הפסדי העבר בזכות העובדה ש"אבנר" היום

היא חברה יציבה ומבוססת.

תודה רבה. אנחנו מודים לכם.

אנחנו מאשרים את הבקשה.

שמעון עיר-שי;

בסעיף 2(ב) עשינו הבהרה לגבי העניין, שבגין עמלת הסוכנים שיצאה בינואר

לתוך המרכיב החופשי בתחרות, המרכיב שמחוץ לתוספת, לא יגבו מאותו תאריך ואילך

מ"אבנר" כפול. כלומר, זה יצא החוצה לחברות, שלא יתחשבנו איתה.

אנחנו חושבים שבסעיף הזה אין רק "אבנר", אלא יש גם "קרנית". אז כדי שלא

תהיה פרשנות שעם "אבנר" לא מתחשבנים אבל עם "קרנית" כן, נוסיף "מיאבנר' או

יקרנית'".

בסדר. תודה.



2. חוק הלוואות דיור (תיקון מס' 4)

היו"ר אברהם רביץ;

אנה שניידר, הציגי בפנינו את התיקונים בבקשה.

ניסינו לבטא בשפה משפטית את העקרונות שסוכם עליהם אתמול, ועשינו כמה

תיקונים.

סעיף 1 לרווק שלפניכם - החלפנו את ההגדרה של זכאי. היום בחוק כתוב: "-זכאי

- מי שהוא מחוסר דיור והוא זכאי לסיוע בדיור לפי הכללים, למעט הזכאים המפורטים

בתוספת. השר יהיה רשאי לשנות את התוספת בצו באישור הוועדה".

אנחנו כתבנו שזכאי הוא כל מי שזכאי לסיוע לפי הכללים, למעט הזכאים

המפורטים בתוספת הראשונה.

בתוספת הראשונה כתוב, שמי שלא זכאי זה "מי שסך הנקודות העומדות לזכותו

לפי הכללים אינו עולה על 599 נקודות". דהיינו, מ-600 נקודות ומעלה הוא הופך

להיות זכאי. זאת היתה החלטה של הוועדה.

נסים דהן;

דיברנו על זכאות לנפח.

זכאות לנפח קיימת בכללים, לא צריך לכתוב את זה בחוק.

יצחק כהן;

הבנתי את ההסתייגות של דוד מילגרום אתמול. זו לא היתה כוונת המחוקק ולא

כוונת הוועדה.

חיים אורון;

הרי אתמול היה מוסכם, שהתוספת הראשונה תהיה: "מי שסך הנקודות העומדות

לזכותו על פי הכללים הוא עד 599 זכאי למכסה על פי כללים שיקבע השר". אמרנו

שנקבע את זה גם בחוק. מה שמופיע פה עכשיו הוא, שמוציאים אותו מתוך הזכאות. זאת

אומרת, אם מחר יבוא שר ויגיד שאין מכסה, הוא לא יצטרך לבוא לוועדה או למקום

אחר.

אם כך, אני מציעה שתורידו בכלל את התוספת הראשונה, ונכתוב: "מי שהוא

מחוסר דיור וזכאי בסיוע לפי חכללים".

בתוספת השנייה תכתבי עוד שורה.



אנה שניידר;

אבל התוספת השנייה מדברת על שיעור הריבית ולא על מכסות.

יצחק כהן;

מאפס נקודות עד 599 נקודות - ריבית שוק.

אנה שניידר;

בסדר, אין בעיה. אנחנו מורידים את התוספת הראשונה ומוסיפים רובריקה

בתוספת שנייה. עד 599 נקודות ברובריקה של שיעור הריבית יהיה כתוב: "הריבית

המקובלת במשק".

נסים דהן;

רק שלא יהיה מצב, שזו הריבית הגבוהה ביותר, ויגידו שזו הריבית המקובלת.

יעשו תר1רות בין הבנקים, מי לוקה את הריבית הגבוהה ביותר, והאוצר יקבע שזו

הריבית.

אנה שנ יידר;

אבל אומרים לי לכתוב "ריבית משכנתאות". האם זה מספיק?

יצחק כהן;

כן.

הבחינו גם בין ריבית צמודה ללא צמודה.

אני הצעתי במקום 5.5% שיהיו 5% ופה 1%.

אנה שניידר;

כתבנו את זה בהסתייגות.

סמדר אלחנני;

נגיד בנק ישראל צריך לפרסם אחת לכמה זמן את הריבית לצורך פדיון מוקדם של

משכנתאות, שהיא מעין ממוצע. זה מנגנון קיים.

חיים אורון;

כמה היא עכשיו?

אני צריכה לבדוק את זה בבנק ישראל.

אנחנו מסכימים שזה מה שיהיה.

איתי אייגס;

אני לא יודע אם זו הריבית של השוק.

אתה לקחת בריבית נמוכה, היום הריבית יותר גבוהה.

חיים אורון;

היום זה 6.5%.

אם כך אפשר לכתוב: "לא יעלה על 6.5%".

מה שמציעה סמדר אלחנני זה חצי אחוז פחות.

העקרון היה, שאת הריביות האלה אנחנו לא מסבסדים. אפשר לכתוב ריבית ללא

סבסוד.

השאלה היא באיזה אחוז.

היו"ר אברהם רביץ;

הממשלה מתחייבת על הנפח, ואנחנו אומרים שהריבית הזאת לא תהיה מסובסדת.

מאיפה מביאים את הכסף?

איתי אייגס;

בעקרון הבנק מביא את ההלוואות האלה, אלא אם כן יש זכאי שאומר שזה לא

בשבילו והוא לוקח כסף מהממשלה.

הבנק למשכנתאות אומר להם, אתם תגייסו בשוק 80%, 20% ניתן לכם, ולגבי

החלק החלש תתחשבנו איתנו דרך ה-20%.

עד היום זוז היה כך, בגלל המרכיב של 80% הצמדה. היום הבנק צריך לתת את

ה-100%.



חיים אורון;

אם כך, מה משמעות המכסה שאתה נותן לבנק?

איתי אייגס;

המשמעות היא, שאם הבנק אומר שלא נראה לו שאדם מסוים יחזיר לו את הכסף

ולכן הוא לא מוכן לתת לו, זה חוזר לאוצר והאוצר נותן את המכסה הזאת.

חיים אורון;

ובסופו של דבר מגיעים למסקנה שזה נניח 10%.

היו"ר אברהם רביץ;

לפיכך נדמה לי, שהריבית במקרים כאלה, כאשר הממשלה עומדת מאחורי זה, צריכה

להיות נמוכה מריבית השוק.

אברהם שוחט;

מטבע הדברים, מי שיש לו ניקוד נמוך יכול להחזיר משכנתה. הבעיה היא בדרך

כלל בניקוד הגבוה.

אדם בא לבקש משכנתה, אומר לו הבנק שהוא יתן לו את 60 אלף השקלים שהוא

צריך לקבל מהממשלה ושידבר איתו על 150 אלף השקלים המשלימים. החשבון של הבנק

הוא, שהוא ירוויח קצת פחות, גם כי יש לו בטחון של הממשלה וגם דרך ההלוואה יש

לו לקוח נוסף.

זאת אומרת, שיש כאן משא ומתן בין הלקוח לבנק.

כאשר הממשלה מחויבת לנפח, המשא ומתן מצד הלקוח הוא יותר קל.

חי ים אורון;

ההלוואה הזאת היא ב-6.5%, וההלוואות המשלימות היום הן כ-8%. הבנק מציע

ללקוח 6.24% וב-120 אלף שקלים המשלימים 7.5%.

מה קורה אם הריבית יורדת מתחת לשיעורים שישנם פה, במקרה קיצוני של 3%?

הטכניקה היא שהתוספת ניתנת לשינוי על ידי השר באישור הוועדה.

אתה שואל אם תנאי השוק ישתנו.



אברהם שוחט;

אני שואל אם זה לא יהיה אבסורד. אם נכתוב גם על ה-5.5% גם על העמלה: "לא

יותר ממהיר השוק של המשכנתה", זה יפתור את הבעיה.

אם זה יירד, אנשים יקהו את הנמוך ויחזירו את הגבוה.

היו"ר אברהם רביץ;

כתוב לא יותר מ...

אבל זה לא מגדיר מה. זה יכול להיות שהבנק יעשה 5.2% ובשוק יהיה כבר 3.5%.

זה בדיוק מה שאמרנו. צריך להבחין בין הניסוח פה לבין מה שסוכם בוועדה. מה

שסוכם בוועדה הוא, שה-5.5% הוא רשת בטחון, ולא הריבית.

אני מציע שיהיה כתוב "לפי הריבית הממוצעת של הבנק למשכנתאות, כפי שקובע

בנק ישראל, ולא יותר מהריבית של אותו בנק". לפעמים בנק ישראל לוקח פחות

מהממוצע, אז זה יהיה כמובן פחות.

בסדר.

המשמעות של זה היא, שמבחינת המדינה זה עלות אפס, כי זה גם המרכיב של

ההתחשבנות בין המערכות הפנימיות.

זו לא הריבית לפדיון מוקדם.

זו הריבית לפדיון מוקדם, אני ישבתי בדיונים על החוק הזה.

סעיף 2(א) היום אומר: "גובה ההלוואה לדיור יהיה בין 70 אלף שקלים חדשים

ל-160 אלף שקלים חדשים, בהתאם לתקנות שיקבע השר באישור הוועדה".

אנחנו משנים, במקום "70 אלף" יבוא "48 אלף", ובמקום "160 אלף" יבוא "237

אלף".



אברהם שוחט;

היום המקסימום הוא 237 אלף. מה יקרה אם יהיה שינוי וירצו להגיע ל-250

אלף?

אנה שני ידר;

סעיף 6(2) בחוק העיקרי קיים, לא נגענו בו, והוא אומר: "אין בהוראות חוק

זה כדי למנוע מתן הלוואה לדיור נוספת בתנאי החזר טונים".

היים אורון;

אני מבקש להוסיף פה הסתייגות: "באישור הוועדה".

צריך לזכור שהשר זה שני שרים. מה שאתה אומר זה שכל דבר קטן שמישהו יחליט

לעשות, יצריך את אישור הוועדה.

חיים אורון;

אז שיהיה "בהודעה לוועדה".

האם פעולתה של ועדת חריגים היא במסגרת סעיף 6?

בוודאי.

אם מקבלים את העמדה שלי, זאת אומרת שוועדת חריגים צריכה לבוא לפה?

כן.

אם כך, אני לא מעוניין בתיקון.

סעיף 3 מתייחס לסעיף 4 לחוק העיקרי. סעיף 4 לחוק העיקרי אומר: "הלוואה

לדיון תישא ריבית צמודה במלואה, בשיעור של עד 4% לשנה".

אנחנו רוצים לשנות, במקום "בשיעור של עד 4% לשנה" יבוא "בשיעורים כמפורט

בתוספת". התוספת היא בטבלה.

סעיף 4 הוא הסעיף שהיה בנוסח הכחול, שמתייחס לסעיף 5, עניין ההצמדה.

הסעיף מדבר על 80%, ועכשיו יש הצמדה מלאה.

סעיף 5 בהצעה זה סעיף 5 טכני. הוספתי ששינוי התוספת יהיה: "השר רשאי

לשנות את התוספת כצו באישור הוועדה". זה היה קיים, אבל בתוך ההגדרה של זכאי.

מכיוון ששינינו את ההגדרה הייתי צריכה לצאת מזה.



סעיף7(ב) הוא גם כן טכני: "למונחים שבתוספת לחוק זה תהיה המשמעות שנקבעה

להם בכללים". כדי שאת התוספת נוכל לפרש לפי המשמעות בכללים.

תוספת ראשונה נפלה. על התוספת השנייה דיברנו.

"תחילתו של חוק זה ביום י"א באב התשנ"ה (3 באוגוסט 1998)

(להלן - יום התחילה), ואולם מימוש ההלוואה לדיור לפי חוק העיקרי כנוסחו בחוק

זה, יהיה ביום כ"ד באב חתשנ"ח (16 באוגוסט 1998) ואילך". זה מה שביקש משרד

השיכון, שהכסף בפועל יינתן לזכאים מ-16 באוגוסט, כי הם לא יספיקו להתארגן לפני

זה.

תחולה והוראות מעבר. אין פה כמעט שינוי ממה שחיה בנוסח הכחול, למעט עניין

"(1) על מחוסר דיור אשר חתם על חוזה לרכישת דירה או לבניית דירה או על

חוזה לרכישת זכות בדירה (להלן - חוזה) לפני יום התחילה, יחולו הוראות החוק

העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה (להלן - הדין הקודם), והוא יהיה זכאי להלוואה

לדיור לפי הכללים ובתנאים שהיו בתוקף ערב יום התחילה".

סוכם אתמול עם אנשי האוצר, שמי שקנה דירה מה-1 ביולי 1998 והניקוד שלו

הוא מירב הניקוד, 2200 נקודות, יהיה זכאי גם לפי התוכנית החדשה.

ואם הוא קנה דירה בעיר פיתוח?

אנחנו מדברים רק על הניקוד, כי אנחנו רוצים לעזור לאותם מסכנים, שהם בדרך

כלל משפחות ברוכות ילדים, עם הרבה אחים ואחיות.

אין לזה גבול.

היה על כך ויכוח גדול באוצר, וסיכמנו על חודש לפני תחילת החוק. אני מציע

שנעביר את זה עכשיו כהצעת הוועדה. אם אתם לא מסכימים, אני מבקש שזה יוכנס

כהסתייגות. סוכם על דעת הקואליציה שזה עובר.

אני יודע שהוסכם שזאת תהיה הסתייגות. אני אברר במשך היום, ואם ההסתייגות

תתקבל ונקבל הסכמה מהצד השני, לא אמשוך את החוק על זה.

"(2) מחוסר דיור אשר חתם על חוזה בתקופה שמיום התחילה ועד ליום י"ב בטבת

התשנ"ח (31 בדצמבר 1998) (להלן - תקופת המעבר), וביקש לקבל הלוואה לדיור לפי

הוראות הדין הקודם ולא לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, זכאי להלוואה

לדיור לפי הכללים ובתנאים שהיו בתוקף ערב יום התחילה, ובלבד שיממש את מלוא

סכום הלוואתו בתוך תקופת המעבר או בתוך תקופה נוספת שקבע השר בצו; בפסקה זו,

'השרי - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק העיקרי". דהיינו, שר השיכון והבינוי, בהסכמת שר

האוצר.



נסים דהן;

האם הצו הזה צריך את אישור ועדת הכספים?

אנה שניידר;

הצו הזה לא צריך אישור ועדת הכספים, הבנתי שיש טיוטה מוכנה שלו, ולכן

כתבנו בסעיף 9: "צו לפי סעיף 4(2} יעודכן עד ליום התחילה",

אברהם שוחט;

בסעיף 8(2} מדובר בכאלה שרוושבים על רכישת דירה מהפרסום עד 31 בדצמבר. עד

איזה תקופה צריך לממש?

סוף 1999.

אברהם שוהט;

אז מדוע זה לא כתוב כאן?

אנה שניידר;

זה הצו.

היו"ר אברהם רביץ;

אנה שניידר, אני מאוד מודה לך.

(אחרי כן רשמה לאה קקיון)



חוק מטבע השקל החדש (תיקון - עיגול סכומים) (א. אושעיה)

אנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסח אפי אושעיה. הוא יציג את החוק,

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תבליתה של הצעת החוק שאני מגיש היא לבטל את האגורח

במדינת ישראל, ואת השימוש בה. כפי הידוע, האגורה איננה הילך חוקי. אם משלמים

ברשתות שיווק ובבל מקום אחר באמצעות כרטיס אשראי, האגורה היא מיותרת. אם

משלמים במזומן לא ניתן לקבל עודף באגורות ולא ניתן לשלם באגורות. לפיכר, אני מציע

לבטל את האגורה.

הבאתי לכאן דוגמאות של חשבונות ברשתוח השיווק, להציג איך בנוי העניין הזח.

אם תירצו אני אוכל לפרט. אני לא בטוח שיש צורך בכך בכלל.

זאת אומרת שרשתות השיווק גובות אגורות - - -

מה שקורה בפועל הוא, אם אתה בא היום לרשת שיווק או מקום אחר, וקונה מוצר

שמחירו 9.97 אגורות, הרי שאתה צריך לקבל עודף של 3 אגורות. מביוון שהאגורות אינן

הילך חוקי במדינת ישראל, אין אגורות, ואתה לא מקבל את העודף בסך 3 אגורות.

מדפיסים בקופה את הסכום 9.97, ואם שילמת 10 שקלים, נשאר עודף של 3 אגורות בקופה.

אם נבפיל את זה במיליונים זה מצטבר לסכום אדיר שאפילו לא מדווח, גם לא לצורכי מס.

אבל הדברים לא פועלים כר כמעט אף פעם. לא קונים מוצר אחד, אלא מספר

מוצרים, והסך הכל הוא בחשבון הסופי.

הדבר הנוסף הוא שיש בעניין הזה משום הטעייה של הציבור.

גם המחירים, לפי זה, לא יכולים להיות נקובים באגורות.

בוודאי. אני הבאתי דוגמה של 30 מוצרים שנמברים ב "סופרפאום", שכולם נקובים

9.97, 9.98, ו-9.99.

ברגע שזה מצטבר, זה רק בערך הסופי של החשבון. לא לגבי בל מוצר יש בעיה,

אלא רק בחשבון הסופי.

מה עמדת הממשלה? מה עמדת בנק ישראל?

אני הגשתי חוות דעת לוועדה.

גם אליבא לבעיות לבאורה שמעלה חבר הבנסת אפי אושעיה, אין צורך בתיקון

שהוא מציע. אי אפשר לבטל את האגורה, והחקיקה הקיימת היום עונה על השאלות שהוא

מעלה. חוק מטבע השקל החדש קובע, קודם בל, את שיטת המטבע במדינה. הוא קובע

שהמטבע יהיה שקל חדש, באשר החלק המאה שלו הוא האגורה. את החלוקה הזו אי אפשר

לשנות. אנו עובדים בשיטה העשרונית, וזה מה שקיים.

מעבר לנושא הזה יש נושא שנקרא "הילך חוקי". כאשר אנו הבנסנו את מטבע השקל

החדש, לדוגמא, הנפקנו הילכים חוקיים של אגורה, של 5 אגורות, 10 אגורות, של חצי

שקל, שקל ו- 5 שקלים. מה המשמעות של "הילך חוקי"? המשמעות, בדין הקיים במדינת

ישראל, היא שבל המסרב לקבל הילך חוקי בשוויו הנקוב, זו עבירה על חוק העונשין.

למשל, כאשר נסיעה באוטובוס עלתה -2.1 ש"ח, ומישהו רצה לשלם ב- 5 ו - 10 אגורות,

והנהג לא רצה לקבל, התלוננו על בך. זו היתה עבירה לפי חוק העונשין, כי הנהג סירב

לקבל חילך חוקי בשוויו הנקוב.

בשלב בלשהו, אחרי שהאגורה היתה בשימוש 6 או 7 שנים בערך, בשנת 91, הגענו

למסקנה שהאגורה, לא כחלק מהשקל, אין לה כבר משמעות. הוצאות ההטבעה שלה היו

מעל ומעבר לשווי שלה, לא היה בה כמעט שימוש בשוק - ואז ביטלנו את האגורה מלהיות

הילך חוקי. מה היתה המשמעות של העניין? שאי אפשר לשלם בה. זה, כמובן, יוצר בעיות

של עודף, למשל, שאותן מעלה חבר הכנסת אושעיה.

לבעיה זו יש פתרון מאז ומתמיד, עוד לפני כן, בחוק בנק ישראל. מזה עשרים שנה

יש סעיף מפורש שאומר, שמשניתן צו ביטול, קרי, משהנגיד, באישור ועדת הבספים, ביטל

את האגורה - בל אימת שיש לשלם במזומנים סבום שלא ניתן לשלמו אלא בשימוש בשטר

בסף או במטבע שבוטל - לדוגמה 9.99 - יעוגל הסכום לסכום הקרוב שניתן לשלמו בהילך

חוקי. לבן, הדוגמה שניתנה כאן אינה מדוייקת. כאשר אני קונה מוצר אחד בלבד, שמחירו

9.99 ש"ח, יש לרשת השיווק זבות לדרוש ממני 10 שקלים. כך גם לגבי סכום של 9.98 ש"ח.

כאשר מדובר על סבום של 9.96 ו - 9.97 אין לרשת השיווק אפשרות לעגל לי את הסכום.

צריך לתת לי עודף של 5 אגורות מתשלום של 10 שקלים. כנ"ל לגבי סכום של 9.91 ו- 9.92

- הסכום מעוגל ל- 9.90. זה הפתרון שהחוק נותן.

זה פתרון? אתם רציתם לעשות דבר טוב, ורשתות השיווק עושות בזה שימוש לרעה.

אני מדבר על הטעיית הציבור.

עד כאן דיברתי על המקרה הדי תיאורטי של קניית מוצר אחד, שמחירו הוא 9.96 ו-

9.97, או 17.92 או 17.63, וכיוצא באלה. התוק אומר: עיגול כלפי מטה בשתי האגורות

הראשונות, ועיגול למעלה לאחר מכן. כל זה לא שייך לקנייה בסופרמרקטים, כי אנחנו לא

מדברים על המוצר הבודד בעיגול הזה, אלא רק כאשר משלמים במזומן. לכן, כל מה

שאמרתי קיים בתכלית רק כאשר אני בא לשלם את הסופי ברשת השיווק. מסכמים את כל

המוצרים לפי המחירים שלהם. כאשר מגיע החשבון הסופי, אז חל הכלל, רק אם אני משלם

במזומן. אם אני משלם באמצעות כרטיס אשראי - התשלום הוא כפי שנקוב, עם האגורות.

כר גם אם התשלום הוא באמצעות צ'ק.

תבינו שלא יכולה להיות כאן איזו שהיא הטבה מראש לגבי איזו שהיא חנות, כי

תמיד עיגול הסכום יכול להיות לכיוון ההוספה או לכיוון ההפחתה. אם יש איזו שהיא

בעיה צרכנית, ואני לא רואה אותה, שמציגים מחירים כמו 9.99 כדי למשור לקוחות - זה

עניין אחר. בסיכום - אף אחד לא מרוויח כאן.

אני מסכים עם מה שאתה אומר, אר מבחינה צרכנית - אתה לא סבור שיש כאן

הטעייה?

אבל אם זה כה צריך לתקן את חוק הגנת הצרכן.

בחומר שחילקתי לכם יש דפי הסבר שבנק ישראל הפיץ לציבור כאשר בוטלה

האגורה. תוכלו למצוא שם את כל הדברים שאמרתי כרגע - עיגול סכומים, ברמת הסיכום

הסופי בתשלום במזומן, עם כל הדוגמאות שנתתי לכם.

אין טענות אליה אדוני. יש לנו כאן בעיה צרכנית ממדרגה ראשונה. חבר הכנסת

אפי אושעיה רוצה לעזור לצרכנים דרך החוק הזה.

הוא לא יכול.

צריך לשנות את כל החוק. צריך לשנות אח כל עניין החלוקה למאה.

יסלח לי חבר הכנסת אפי אושעיה, אר הדבר הזה הוא חסר משמעות. ההטעיה של

הציבור, והנטייה לקנות במחירים של 9.99 זה מרכיב קטן. זה לא משכנע אנשים לקנות או

לא. רוב הציבור ממילא משלם בכרטיסי האשראי. ברשימה של מוצרים, אף אחד לא יודע

אם זה יוצא לטובת הצרכן או לרעתו.

אני הגשתי חוות דעת לוועדה. בעמוד השני של חוות הדעת אני מסכימה באופן

כללי לעמדת בנק ישראל שהצעת החוק היא מיותרת. עם זאת אני אומרת שההבדל היחיד

בין העמדה של בנק ישראל לבין התיקון המבוקש הוא בכר שלפי חוק בנק ישראל העיגול

נעשה תמיד כלפי מעלה, ולפי הצעתו של חבר הכנסת אושעיה סכום של 4 אגורות יבוטל.

אם אקח סכום של 3.36 ש"ה הוא יעוגל לפי שתי השיטות ל - 3.40 ש"ח - - -

לפי החוק הקיים היום יהיה 3.35 ש"ח.

קיים כבר הסדר בחוק, ואם רוצים כבר לעשות שינוי, הוא צריר להיות בחוק הגנת

הצרכן.

נראה לי שכוונתו של חבר הכנסת אושעיה היתה לערוב לכר שלא יונו את הצרכן,

עם כל מיני גימיקים. אני באמת חושב שלא הוועדה שלנו יכולה לטפל בהגנת הצרכן. יש

להעביר את הטיפול לוועדת הכלכלה, כי היא מתעסקת בנושאים כאלה. תמצאו שם את

הדרר, בין אם בחקיקה או לא, שלא תהיה הטעייה של הצרכן.

אני חושב שאפשר לפתור את העניין. מי שחושש מהרווחים הגדולים של רשתות

השיווק, שאותם רשתות ייתנו את האגורות האלה למטרה ציבורית ראויה - סמים, נכים, או

למען כל קבוצה נזקקת.

יש כאן הרגשה של הטעיית הצרכן. צריכים למצוא דרר למנוע זאת.

זה נועד בדיוק לכר - להטעות את העין.

אם זה לא היה עובד על האנשים, לא היו משתמשים בזה.

ודאי שזה עובד. יש עוד דרבים של הונאה צרבנית. למשל בפרסומות.

אני מבין שביטול האגורה יגרום לבעיות במישורים אחרים, בהם לא התבוונתי

אפילו לעסוק. אני מקבל את הצעת יושב הראש להעביר את הנושא לוועדת הכלבלה. ננסה

לגרום לאיסור פרסום, לפחות, של מחירים הנקובים באגורות.

מה ההיגיון? איזו מדינה אנחנו?

בחוק הגנת הצרכן יש סעיף שאוסר על פרסומת מטעה. אם יש משהו שחושב שיש

הטעייה בפרסום מחיר של 9.99 ש"ח - שיטפל בזה.

צריר להודיע לוועדת הבנסת שימליצו למליאה להעביר את זה לוועדת הכלבלה.



חוק מס שבח מקרקעין (תיקון - פטור ליורש מהלל צה"ל)

(א. פורז, א. גולדשמידט, מ. שטרית)

הנושא ידוע לחברי הוועדה, לאור העובדה שכבר דנו בו בעבר. אמנם ההצעה,

שהוצעה על ידי מליאת הכנסת, היא גורפת, ואומרת שנכס מקרקעין שנמכר על ידי אדם

שירש אותו מחלל צהי'ל פטור לחלוטין ממס שבח.

מדובר במקרה של אותה המורה?

כן.

הייתי שר אוצר במשך ארבע שנים, וכל שבוע היה מגיע מכתב עם בקשה לטיפול

בה.

אני מוכן לקבל את ההצעה של האוצר בתיקון אחד. אני מציע להחיל את זה על

נכס מקרקעין שקיבלו קרובים מדרגה ראשונה מחלל צה"ל, שיבואו בנעלי המוריש בכל

מקרה. לא רק אם ירשו מהחלל עצמו. קרובים מדרגה ראשונה של חלל צה"ל, קרי - בן זוג

וילדים, יבואו בנעלי המוריש, גם אם המוריש איננו החלל עצמו. אין מקרים רבים כאלה.

ומה אם המוריש נהרג בתאונת דרכים בצה"ל?

אני אומר - לקרובים מדרגה ראשונה של חלל צה"ל תהיה זכות לבקש שחישוב מס

השבח ייעשה כאילו הם היו בנעלי המוריש. היום, ממילא, כל מי שירש אחרי שנת 81 הוא

בנעלי המוריש. אנו אומרים - לגבי חללי צה"ל אנו מוכנים לתת לקרובים מדרגה ראשונה

אף אם הוא נפל לפני שנת 81. ואז, לפי דעתי זה פותר את בעייתה של אותה אישה שכתבה

הרבה מכתבים לשר האוצר. זה לא יוצר בעיה רצינית מאד.

האם אתה יכול להסביר את העניין פעם נוספת?

כן. יש היום מצב מה במס שבח - אם רכשת נכס לפני הקמת המדינה, ובעשר השנים

הראשונות לאחר מכן, עז 60, אתה משלם מס קצוב של 12 אחוז אם זה לפני הקמת המדינה,

ואחוז לכל שנה מ- 48 ואילך - - -

עכשיו זה הולך להשתנות?

אני רוצה להסביר את המצב הנוכמי. מה קורה? אם המוריש שלך נפטר לפני שנת

1981, אתה לא יכול לבוא בנעליו. מדוע? כי באותה תקופה היה קיים מס עיזבון. הפטירה

נמשבה למכירה, עשו שומה למס עיזבון, ואז יצא שמי שנפטר לפני שנת 81 משלם על כל

השבח שנצבר משנת 81 ואילך מס מלא, שמגיע ל - 50 אמוז במקום ל - 12 אחוז, עד 24

אחוז, לפי המקרה.

לעומת זאת, אם המוריש נפטר לפני שנת 81, היורשים באים בנעלי המוריש. מה

קורה היום? יש היום מצב של אנשים, שהם משפחה קרובה של חלל צה"ל. החלל נפטר לפני

שנת 81, למשל - במלחמת יום הכיפורים או במלחמת ששת הימים. הם משלמים יותר מסים

מאשר אם המלל היה ממשיך לחיות. זה לגבי החלל עצמו. אני רוצה להרתיב את זה ולומר -

לגבי משפתה כזו גם אם המוריש אינו החלל, אלא, נניח, אחד ההורים - גם ייהנה מהזכות

הזו, ש- 80 אחוז נהנים ממנה. כל מי שיורש אחרי שנת 81 ניהנה מזה. אני רוצה לתת

למשפחה שכולה את אותה זכות שיש לכל אלה שהמורישים שלהם נפטרו אחרי 81. האם זה

ברור?

ברור, אך הדבר לא נשמע לי תחיקתי, אנו רוצים לתת סיוע מכל הכיוונים למשרתי

צה"ל וגם לחללים ולמשפחותיהם, איך הדברים יעמדו במבמן?

מדובר רק על חללי מלחמה. אם המוריש נהרג בתאונת דרכים בצבא, הוא לא נותן

לו זכות כזו.

איו כאן בעיה במבחן של בג"ץ. קודם כל, על מנת שמוק ייפסל, הוא צריך להיות

מנוגד לאחד מחוקי היסוד - לכבוד האדם וחירותו, לחופש העיסוק. אין בחוק הזה שום דבר

שגורמ---

מה עם עקרון השוויון?

אין חובה של עקרון השוויון, אין דבר כזה. אסור לך ליצור פגיעה בזכות הקניין, אך

אין חובה לשוויון. ממילא אין שוויון. היום המצב הוא ששני אנשים, בתנאים זהים - האחד

ירש מאדם שנפטר לפני 81, והאחר - אחרי שנת 81, האחד משלם 12 אחוז והשני - 50 אחת.

בוא נשאל שאלה פרקטית - יש הרבה מקרים כאלה?

אני לא רוצה לדבר על מקרים ספציפיים. אני רוצה לדבר על העיקרון. יש בההלט

הצדקה, גם בעיקרון השוויון שאומרת שאם אדם נזת תוך כדי שירותו הצבאי, ומוריש

נכסים, היורשים לא צריכים להיפגע מהמצב הזה. יש לזה חצדקה גם משום שלפי חוק מס

עיזבון בזמנו, אותו אחד היה פטור. אם משלבים בין שני הדברים מגיעים לתוצאה שהיא

ההצעה שלנו, שפותרת את הבעיה העקרונית. לא הייתי מציע להרחיב ולשפר את מצבם

של האלמנה או היתום מעבר לכך, גם לגבי נכסים אחרים שיש להם, שלא התקבלו מהחלל.

אין בכך שום הגיון.

וזה מה שאברהם פורז רוצה?

כן.

בעיקרון אתה צודק, אבל מה אני נותן לו? את הזכות ל- 80 אחוז יש למשפחה

השכולה, ממילא. אני לא מפלה אותם לרעה.

אבל הוא טוען שזה לא מהנכסים הישירים של החלל.

נקבל את עמדת הממשלה, ואחר כך נתקן את זה.

תהייה בעיה אחר כך. אולי ייטענו שזה נושא חדש. אני נוציע שנעביר את זה כך.

אתה רוצה לפתור בעיה? אנחנו לא נותנים פה הטבה יוצאת דופן. אנחנו נותנים הטבה שיש

לשמונים אחוז מהציבור. אנחנו מוציאים את המשפחה השכולה מתוך ה- 20 האחוז שלא



זכאים להטבה, ומעבירים אותה לשמונים האחוזים הזכאים. מה אני נותן להם בסך הכל?

שיש להם זכות לשלם מס כמו אלה שהמוריש שלהם נפטר לפני שנת 81. זה הכל.

למשפחה כזו צריך לתת הקלה בשיעור של מתצית ממם ההכנסה, ועוד הטבות - - -

נכי צה"ל קיבלו תחנות דלק בלי מכרז, ובלי כלום, כאשר זה מכשיר להדפסת כסף.

לא כל הנכים קיבלו, אז מה? אתה שואל אותי אם זה הדבר הכי ישר? מבחינת ההגיון אין

כאן---

זו הטבה לעשירים.

עם כל הרצון לעזור לך להיפטר מהבעיה שיש לך, לא השתכנעתי.

אני חושב שלא יקרה כלום אם נסכם שמשפתה כזו רשאית לבקש הישוב מס כאילו

המוריש נפטר אחרי שנת 81.

אנחנו נקבל את עמדת הממשלה.

הממשלה מבקשת לדחות. עכשיו תחזרו בכם. אני מבקש לדתות את הצעת החוק של

אברהם פורז. מה קרה?

אנחנו מסכימים לתלק שהוא אכן הגיוני, שאם זה נכס שבא מהחלל - - -

תתקן את זה בצו, למה בחוק?

אי אפשר.

כאשר הממשלה מסכימה להיטיב עם העם - אני בעז.



חוק מיסוי תשלומים ביום בחירות (תיקון)

תוק מיסוי תשלומים ביום בחירות קובע הוראות מיסוי מיוחדות לגבי תשלום בעד

עבודה או בעד שירות, בשל הבחירות, שנעשו ביום הבחירות לכנסת ולרשות הממשלה,

ובלבד שהתשלום לא עולה על 5,800 ש"ח לשלושת הימים. זאת אומרת, אם אתה נותן

שירות ביום הבחירות, ביום שקדם לו וביום שלאחריו - הסך הכולל שאתה יכול לקבל בגין

השירותים או העבודה ביום הבחירות לא יעלה על סכום זה.

ואם הוא עבד חודש לפני הבחירות וקיבל רק 5,000 ש"ח?

אנחנו מדברים על מיסוי מיוחד בשל הבחירות עצמן. השירות הוא ספציפי

לבחירות, אלא שהבחירות מתחילות לא רק ביום הבחירות עצמו, אלא יום קודם. יום

הבחירות מסתיים בשעה 12 בלילה, והעבודה ממשיכה גם ביום שלמחרת.

בחוק הזה מתכוונים להוצאות בגין יום הבחירות. לא הוצאות תעמולה.

למה שההטבה הזו לא תהיה גם על תעמולה? מה זה משנה אם הסכום הוא על

חודש עבודה או על יום העבודה? העיקר שהוא לא יעלה של 5,800 ש"ח?

אני חושב שחבר הכנסת נסים דהן צודק, כי הרי יעשו "כאילו".

אני לא בטוחה שתמיד כדאי לעשות "כאילו". בסך הכל, מה שאנחנו אומרים הוא

שלגבי התשלום הזה ישולם מס בשיעור של 25 אחוז lfat, כלומר, אין לך שום הוצאות על

ממזור.

למה טרטרתי לכם לגבי המקרה של בני ברק? לכל גזבר בכל מפלגה משתלם לתת

לפי מס הכנסה.

איך אני יכולה לעקוב אתרי זה? הרי תעמולת בתירות יכולה גם להתוויל מחר.

לכן הצעתי לכתוב "חודש" ואז 5,000.

גם חודש זה דבר שיהיה לי הרבה יותר קשה לעקוב אחריו.

אחרי מה את צריכה לעקוב? את עוקבת לגבי הסכום.

אני רוצה שיהיה ברור לגמרי שמדובר בשירות בגין הבחירות.

אנה שניידת

אבל אם זה מוגבל בסכום - מה איכפת לך שזה יהיה גם חודש?

מה זה משנה? ברגע שיש תקרה של סכום - כמה כבר יכולים לרמות?

אף מפלגה לא תיתן סתם כסף לאנשים, שלא בגין ננבודה.

מבקרת המדינה יושבת למפלגות על הראש. אם מישהו יעבוד חודש ויום, מבקרת

המדינה תתפוס את זה. אחת מהבדיקות הכי מחמירות של מבקרת המדינה הן לגבי הוצאות

על בחירות.

עיקר ההעסקה, כאשר מדובר בשירותי הסעדה או שירותי הסעה - את הדברים

האלה בעיקר רצינו לתפוס. לגבי אחרים - אני לא בטוחה שיהיה לי קל יותר אם אתן את

הסכום חודש קודם.

מה הבעיה, אם זה לא עולה על סכום מסוים? הביקורת היא כל כך מוומירה, גם

מצד מבקרת המדינה, גם מצד מבקרי הפנים, גם מצד משרד הפנים ומס ההכנסה. מה

הסיפור?

החוק הזה נועד לפשט את הניכוי מהאנשים המגויסים לצורר הבוזירות עצמן. המסה

הגדולה של האנשים מגויסת ליום הבחירות עצמו.

אדם מה, שמגויס, צריך להגיע למס הכנסה כדי לעשות תיאום מס, אם יש לו

עבודה אחרת. אם איו לו עבודה - אין כאו בכלל בעיה. מה הבעיה? בדרר כלל לאנשים

האלה יש עבודה אחרת. במקום לעשות תיאום מס, ולשלוח 50 אלף איש לפקיד השומה, בא

מס ההכנסה ודרש 25 אחת, ללא צורך בתיאום. מה איכפת לך שהתיאום הזה לא ייעשה על

חודש אחד לפני יום הבחירות. זה כל כך פשוט, כל כך הגיוני. אם לא תסכימו - אעשה את

זה בהסתייגות.

באופן כזה יודע פקיד השומה שביום הזה, יום הבחירות, יום לפניו ויום אחריו - יש

לו 25 אחת. אתה מציע שזה יהיה עבור חודש לפני הבחירות. יהיה צורך לבדוק, במקרה

כזה, אם הננבודה היתה בגין הבחירות או לא.

בגין מה זה, אם לא בגין הבחירות?

הרי אם התיאום הוא זול יותר, אותו אדם ילך לעשות תיאום מס. אם ה- 25 אחת

זולת יותך, הוא ישלם אותם. מה כאן הסיפור? הרי תמיד אנשים יבחרו באופציה שמשתלמת

להם יותר.

אפשר להוריד את התקרה ל - 4,000 ש"ח, ואז אולי זה יהיה - - -

כמה משלמים היום על תעמולת בחירות? הרי בדרך כלל מדובר בעבודה נוספת,

ולא עבודה עיקרית של אדם. מי שזו עבודתו העיקרית - אין לו בעיה של תיאומי מס.

אתם לא תמשכו את ההצעה וחרה אם אנו נחליט על חודש.

אני מבקשת להתייעץ על כך עם הנציב. אינני יודעת.

דיברתי בזמנו עם דורון, כאשר קרה המקרה בבני ברק. המקרה היה שעשו בחירות

באמצע התקופה, וחוק הבחירות הוא רק לגבי תאריך מסוים. ה- 25 אחת תופסים רק לגבי

תאריר מסוים. הבקשה שלי היתה להתאים את העניין אוטומטית, לגבי בני ברק.

.

זה מותאם. יש לך את זה ב- 4.

לפי החוק הקודם היה מדובר רק לגבי תאריר בחירות שהוכח, ואז, מי שעשה

בחירות באמצע התקופה, כמו בבני ברק ובקרית שמונה - החוק לא חל עליו. חיו צריכים

לשלוח את כל הפעילים לעשות תיאום מס. כאשר דיברתי אם דורון, דיברתי אתו באותה

הזדמנות על העניין של החודש. הוא אמר שאין לו שום התנגדות, והיפנה אותי ליועצת

שלו. עם אחת מכן דיברתי על הסיפור של בני ברק.

אני מציע שתתייעצו ותחזרו אלינו. אנחנו מציעים תקופה של חודש.

זה לא יבוא לקריאה שנייה לפני הפגרה, אם כר.

אז שילכו להתייעץ עכשיו.

גם על הנושא הזה, שבכל מקום שהממשלה תכריז בו על במיוות, לרשות

מוניציפלית.

היום הספציפי שקבוע בחוק הרשויות המקומיות, ובחוק הרשויות המקומיות -

בחירת ראש רשות, סגניו ומשך כהתתם. שם קבוע יום ספציפי. בפסקה 4 זה יום שבו

נערכות בחירות למועצה של רשות מקומית ולראש רשות מקומית שאינו היום האמור

באותו סעיף שקובע תאריר ספציפי, דהיינו - בל ייתר המצבים שבהם יש בחירות למועצה

או לראש רשות, נכנסים לפסקה 4.

בלי צו.

ודאי.

זה בחוק הראשי, בלי צו. משנה מי הכריז על זה, או לא?

זה כבר חוק אחר.

חוק של משרד הפנים.

נדמה לי שכאן יש שינוי בהגדרה. אם שמעתי טוב את שר האוצר במליאת הכנסת,

הרי שהעניין של ה- 25 אחת לא יחול על כל המערכת. גורם שעוסק באופן נורמלי ב - - -

זה רק לגבי מע"מ. אם אתה נותן שירותי קייטרינג כל השנה, ואתה נותן אותם ביום

הבחירות בשל הבחירות בסכום של עד 5,800 שקל - ינוכו לר 25 אחוז. לגבי מע"מ - אני

רואה את זה כחלק מהעסקים הרגילים שלר. זאת אומרת - יש פה אבחנה בין מס ההכנסה

למע"מ. כלומר, אם אתה נותן שירותי קייטרינג - אתה משלם על שירותי הקייטרינג שלר

כרגיל, אבל לגבי אותם שירותים שניתנו ביום הבחירות, יום לפניו ויום לאחריו - יחול

ניכוי במקור של 25 אחוז. מם סופי.



אם זה לא חלק ממערך העסקים הרגיל שלר - למשל, אם אתה מחליט להסיע

בתשלום ביום הבחירות, ינוכה לך מס הכנסה בשיעור של 25 אחוז. זה יהיה המס הסופי

שלה כולל מע"מ וכולל ביטוח לאומי. אם אתה בעל חברה לשירותי הסעה, ואתה מסיע

ביום הבחירות, ינוכו לך 25 אחת מס הכנסה, שיהיו המס הסופי שלך, אך ייראו את זה

כחלק ממערך העסקים הרגיל שלך לעניין מע"מ.

איך זה מתייחס לגוף המשלם, למערכת שעוסקת בכך?

הגוף המשלם לא מתעסק עם מע"מ. הגוף המשלם מנכה לך 25 אחוז מהסכום.

זה לא כל כך פשוט כי מדובר במערכות שעובדות פעם בארבע שנים. זה לא סיפור

פשוט.

הגוף המשלם ישלם לך 5,000 שקל, ינכה 25 אחוז מס, ומעביך למס הכנסה. עד

היום, לפני התיקון של מע"מ באת ואמרת שבאותו חודש 5,000 שקלים הרווחת ביום

הבחירות - וסכום זח לא היה נכנס למסגרת של חישובי המע"מ. עכשיו אנו באים ומכניסים

את הסכום הזה למסגרת חישובי המע"מ.

אותו אדם ישלם על הסכום הזה מע"מ, ובנוסף - 25 אחוז.

ה- 25 אחוזים הם למס הכנסה. מע"מ ומס הכנסה - אלה שני דברים שונים.

יש לכם הערכה באיזה סכומים מסתכם העניין הזה?

אני יכולה לבקש הערכה מאגף המכס.

מותר לי להניח שמדובר בסכום שולי לחלוטין, שקשור בבלגן גדול. אני יודע

ממפלגתי, שתקציב יום הבחירות יכול להיות 30 מיליון שקל לכל המפלגות. יתידת המימון

של בחירות היא בערך 1,200,000 שקל לחבר כנסת. 25 אחוז זה הרבה. החלק הזה של

הגופים שעוסקים בעניין הוא ודאי 5 אחוז מתוך ה- 30 מיליון הללו - אז על מה אנו מדברים

בכלל? אני לא מצליח להבין. למה מס ההכנסה רצה רק 25 אחוז מגוף כזה?

מרוויחים מזה, אל תדאג. אם הוא הולך לתיאום מס הוא משלם פחות. אם כל

האנשים האלה יגיעו לפקידי השומה לצורך תיאום מס זה ייצור לחץ אצל פקידי מס

ההכנסה.

לגבי מע"מ אני אומרת - אם זה לא חלק ממהלך העסקים הרגיל שלך, אתה לא

משלם למע"מ. אם אני מחליטה לעשות סנדביצ'ים ביום הבחירות ולתת את זה בתשלום -

אין לי בעיה עם מע"מ.

עסקה מזדמנת פטורה ממע"מ.

על איזה סכומים מדובר? במה אתם מתעסקים?

אבל אני רואה בזה הגיון. מה שאנו מציעים נראה לי הגיוני. אני לא מדברת על

סכומים, אלא על פישוט והגיון.

הדוגמה הטובה היא לא מונית שמסיעה נוסעים, אלא סתם בעל רכב, שמתבקש

לעזור למפלגה באותו יום, מסיע את הבוחרים, ומקבל תמורה. הוא לא חייב במע"מ בכלל,

אך אם לא יהיה הסעיף הזה יאמרו לו: עשית עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, שלם על כך

מע"מ. אין לו תיק, וכדי לפטור את הדבר הזה באו והוסיפו את הפסקה שאומרת - אם אתה

עוסק בעיסוק הזה במהלך עסקיך הרגילים - תשלם מע"מ כרגיל. אם לא - תהיה פטור לגבי

אותו יום.

נכון, וזאת עד סכום של 5,800 ש"ח.



תקנות הסדרים במשק המדינה (מכירת גז ע"י יצרני גז)

מכתב שר התשתיות הלאונויות מיום ז' בתמוז התשנ"ח (1.7.98)

אבקש ממנהל מינהל הדלק להסביר לנו מה אנו מתבקשים לאשר.

התבקשתי על ידי הוועדה לבחון 2-3 נושאים במסגרת התקנות שהצענו פה. הדבר

הראשון שנתבקשתי לבחון הוא הנושא שנקרא אצלנו, במינוח הפנימי "קרן מנהל מינהל

הדלק" - אותם 3 אחוזים שמנהל מינהל הדלק יוכל להיות חופשי ולהפריש לחברוח גז

חדשות. צריך להבין שמדובר כאן על חברות גז שאינן קיימות בכלל, כרגע.

הן קיימות. הן לא מקיימות פעילות.

הן לא קיימות כי חברת גז לא יכולה לפעול בלי גז. נכון לעכשיו הן לא יכולות

לקבל הקצבה. אם אגדיל את האחוז, המשמעות תהייה שכל אלה שישבו כאן בשבוע שעבר

יקבלו פחות, כי זה יהיה על חשבונם.

למה על חשבונם? על חשבון הגדולים.

לא על חשבון הגדולים. חברות גז חדשות זה חברות גז שעדיין לא קיבלו הקצבה.

אם כולם, הקטנים והגדולים, יקבלו מתור הכמות הקיימת פחות מאשר 3 אחוז - - -

אם היא חדשה, יש לה את השלושה או החמישה שיושב הראש הציע. אם חיא

פעילה כבר שנה שנייה והלאה, יש לה את התוספת של 10 אחוז. היא לא תיפגע. מי

שייפגע זה "פז-גז" ו "ישראגז" - החברות הגדולות ביותר.

גם המקדמים זה הכל מתוך הסך הכל שיש. אם תיקח מ- 100 אחוז, היום, לכל אלה

שישבו כאן, מוקצים 100 אחוז. לאחד - 20 אתוז, לשני - 30 אחוז, וכן הלאה. אנחנו אומרים

שמתוך 100 האחוז רק 97 אחוז יוקצו, אס יוקצו, באופן פרו-ראטה לכולם.

לא, המכפלות יישארו. את המכפלות אתם לא מתכוננים לשנות.

המכפלות יישארו, ומתור פרו-ראטה של 97 אוזוז זה תמיד ייצא פחות מפרו-ראטה

של 100 אחוז.

אכל הסעיפים כתקנות צריכים לתת כמפורש הסכר איזה סעיף גובר על מה. אם

אתה מחליט שסעיף 7, ההגדרה, הוא הסעיף העיקרי - מי שיסכול מזה הו ההכרות

הגדולות, משם זה ירד. אם אתה מחליט שמה שהוקצכ כעכר לגדולות לא יכול לרדת יותר -

אז אתה צודק. מתנגשים כאן שני סעיפים בתקנות.

זה הולך כך: הסעיף הראשוו שקובע בענייו הזה, זה איך מחלקים לספקי גז חדשים.

המשמעות של זה שאם יבוא אלי ספק חדש ויקבל רשיון, אם הוא יוכיח להנחת דעתי שיש

לו רשות ל - 3 אחת אני מפריש לו 3 אחוז. המשמעות היא שלכולם נשארים 97 אחוז, שעם

המכפלות והכל זה נותן פחות מאשר אם זה היה 100 אחוז. קודם כל - 3 אחוז לספק החדש,

ואחרי כן אני מתחיל לעשות את החשבון לגבי כל השאר.

המשמעות היא שאם נגדיל את המכסה מ- 3 אחוז ל- 5 אתת, יישאר עוד פחות לכל

השאר. לכן אני מציע להישאר על שיעור של 3 אהוז, ולא לעלות אותו, כי זה ייפגע קודם

כל כחכרות הקיימות - כגדולות וכקטנות. לגדולות יש את היכולת והכמות היחסית שהן

יכולות לייכא, והקטנות לא מייכאות כגלל המשמעות הכספית.



חוק מיסוי תשלומים ביום בחירות (תיקון)

הנציב לא מסכים לחודש, בשום פנים ואופן. הוא אמר פחות או יותר את מה שאני

אמרתי - לדעתו תקופה של חודש מחטיאה את מטרת החוק. החוק הזה נועד לפתור את

הבעיה של יום הבחירות. לגבי תקופה של חודש נאבד את המעקב.

איזה מעקב?

מעקב לגבי זה שהעבודה נעשתה ביום הבחירות.

למה זה צריר להיות ביום הבחירות?

החוק הזה נועד לפתור את הבעיה של בל אלה שמתגייסים לעבודה ביום הבחירות.

החוק נועד לפתור את הבעיה של כל המסה הגדולה של הפעילים שעובדים ביום הבחירות.

לא רצינו להתעסק בעניינם בתום שנת המס. כל מי שאד-הוק, ביום הבחירות בלבד, עובד

בסכום של עד 5,800 שקל - המפלגה משלמת לו 25 אחוז מס - - -

מה איכפת לך אם הוא עבד וזודש באותו סכום?

אני לא יודעת. אני צריכה להתחיל לבדוק.

מה עלולים לעשות?

אני לא יודעת אם לא יתנו לכל מיני אנשים כל מיני דברים שלא בדיוק קשורים

לבחירות.

מה איכפת לכם, כאשר הסכום הוא הגג?

זה איכפת לי, כי אני רוצה שזה יהיה רק עבור עבודה ביום הבחירות.

יש פעילות של יותר מחודש לפני הבחירות- מה פעילים כאלה יעשו?

אם הם מקבלים שכר - שיעשו תיאום מס.

ינכו להם, אבל בהתאם לשיעור המס הרגיל.

מה היה עד היום, במשר כל השנים?

- - - רק יום הבחירות.

אתם עומדים במקרה כזה מול המפלגות, נכון?

כן. אני רוצה לומר שאנחנו חיינו טוב מאד עם החוק הזה לגבי פעילים ביום

הבחירות לכנסת. אמרנו שכיוון שכה ניתן את זה גם לגבי הבחירות לרשויות המקומיות.

אתם מבקשים אותנו לעשות איזו שהיא הרחבה, שאנו לא יודעים איר היא תפעל גם לגבי

הבחירות לרשויות המקומיות וגם לגבי הבחירות לבנסת. זה דבר שמחטיא את מטרת החוק,

לדעתנו.

אני רוצה להציע חצעת פשרה. שזה יהיה לגבי עבודה של חודש, בסכום של 5,000

ש"ח לאדם בודד, ועד סכום מסוים גלובלי לגבי כל - - -

דורון לא מסכים, ואומר שאנו מושכים את החוק במקרה כזה. הוא כשום פנים ואופן

לא מסכים, ואומר שזה מחטיא את מטרת החוק שבא לפטור את המסה הגדולה של

הפעילים ביום הבחירות. תקופה של חודש תוציא את העניין משליטתנו.

אני אציע בהסתייגות חודש.

בסדר. אנו מאשרים את העלאת החוק.

בסדר. תודה רבה.

_ האם זה מוגבל גם בסכום?

כן, ודאי. 5,800 שקל לחודש.

מה תעשו במקרה של אדם שעבד חודש והשתכר 5,800 ש"ח, והצהיר שהוא עבד רק

שלושה ימים?

מדובר בסכום של 5,800 ש"ח אד-הוק ביום הבחירות.

יצהירו רק על שלושה ימים.

אדם שעבד חודש יצהיר על עבודה של חודש בהתנדבות ושלושה ימים בשכר.

באנו לפתור בעיה של מס על מתנדבים ביום הבחירות. לא באנו לפתור בעיה של

מתנדבים לאורר כל חודשי השנה.



תקנות והסדרים במשק המדינה (מכירת גז ע"י יצרני גז)

מכתב שר התשתיות הלאומיות מיום זי בתמוז התשנ"ח (1.7.98)

כפי שאמרתי בחלק הראשון של הדיון, אני לא בעד - - -

יושב הראש הציע 5 אמוז לפוזות.

אבל כל אמוז מעבר לשלושה האחוזים, במי הוא יפגע? הוא יפגע ב "פזגז", ב

"סופרגז", ב "אמישראגז" - - -

אתה אומר שכשהקטנים לא יכולים לעבוד, הגדולים יכולים - - -

הקטנים יכולים - - -

אז אתה לא פוגע. במקרה הכי גרוע הגדולים יצטרכו, אולי, לייבא עוד תוספת של

2 אחוז. בסר הכל הכללי של הגדולים זה בכלל לא משמעותי. לגבי הקטנים זה אוויר

לנשימה.

אתה מעדיף שאני אתן עדיפות למי שאני עוד לא יודע שהוא קיים?

זו לא סתם עדיפות, זו הגדלת התחרות במשק. זה יוריד את מחירי הגז. אותם 2

אחוזים משמעותיים להוריד לכלל הצרכנים במדינת ישראל את ממירי הגז.

כל הימידה הכלכלית שלי, שמטפלת בפחם, בכל סוגי הדלק ובגז מונה בסר הכל

שלושה אנשים. מי שיצטרר לעשות את הבדיקות האלה ולבדוק את החוזים, כי יש כאן פתח

לפיקציות - זה אנחנו. אם אני אוריד את הכמות זה יביא לכך שאצטרר לטפל אר ורק בעניין

הזה. אני אומר לכם שאין לי יכולת לכה עשיתי חשבון של 50-70 פניות בעניין הזה. הייתי



מוכן ללכת עם הסעיף הזה עד היכן שאני יכול. אין לי יכולת לטפל ביותר פניות מכך. יש

גם את המשמעות של לצרף משתמשים, גם המשמעות של יתר טיפול על ידי מינהל הדלק.

אתן לר עצה טובה. מי שמגיש כזו בקשה משלם אגרה?

היום אין לי אפשרות בחוק לעשות את זה.

תיגבה אגרה ותכניס עוד שני עובדים.

בוא נתקן את החוק, ואז נעשה את זה. אם אני אעשה את זה עכשיו, זה לא יעבור.

אני מציע להעביר את זה כמו שזה, כי זה ביכולתי. מעבר לזה - לא.

- - - אתה יכול לבצע?

המשמעות היא לעבור מבין 50 ל- 70 ל - 140,180, 190, להערכתי. אני לא יכול

להתעסק רק עם זה, כל היום. אני רוצה להיות בסדר, ואתם רוצים להיות בסדר - - -

תחרות- - -

לכן הכנסתי את הסעיף הזה, כי התחרות מאד חשובה לי. אם התחרות תשובה לר,

אני מציע לחברי הוועדה הנכבדים שיאשרו את זה, קודם כל as is. כאשר יבואו מאגף

התקציבים לדיוני התקציב, ייגעו בתקציב מינהל הדלק בתור תקציב משרד התשתיות,

תאמרו להם עד כמה חשובה לבם התחרות בענף הגז. האוצר לא יסתור את דבריי, אם אומר

שאין לי אפשרות מבחינת כוח האדם. תבקשו מאנשי אגף התקציבים הסבר למה הם לא

יבולים לתקנן למינהל הדלק עוד 2-3 אנשים על מנת שתהיה יותר תחרות.

אדוני יושב הראש, אני מבין אותו. לא יכולים לפגוע באזרחים, וגם לא יבולים

ליצור מצב שמישהו ילך לבג"ץ. התשובה הזו לא תספק את בג"ץ. מה פירוש "אין לי מספיק

אנשים"? אם זה עיוות שאתה מסבים איתו -

אם הייתי יבול הייתי מטפל בבל טון בודד, ובבל צרבן בודד, אך אינני יבול.

העיוות הוא לא בל בך חריף. באשר אנו מדברים על צרבנים קטנים, יחסית, יש

גמישות מסוימת בה הם יבולים לעבור מספק גז אחד למישנהו. אנו באים לתקן בעיה

שנוצרת דווקא לגבי הצרבנים הגדולים.

חבר הבנסת נסים דהן, אתן לך דוגמה מביתי שלי. אני גר בבית משותף חדש בגבעת

זאב. אנחנו לקוחות של חברת גז מסוימת. גמרנו עבשיו את השנה, ומתבוונים לעבור לספק

אחר. השבנים התייעצו איתי, ונתתי עצה במו שאני נותן לבל אדם אחר ששואל אותי -

תוציאו בקשה לקבלת הצעת מחיר מבל החברות. בך הם עשו, ואני חייב לומר שחוץ

מהחברה שלנו שענתה שהיא לא מתבוונת לעשות שום שינוי, וחברה אחרת שהגישה הצעה

- בל האחרים לא ענו בבלל.

בי אין להם גז. הם אמרו את זה פה בוועדה. הם בקושי מספקים את אלה שבבר יש

להם חוזים. אם אותם לקוחות יחליטו להגדיל את הצריבה, לעבור רק לגז ולהפסיק את

השימוש בחשמל ובסולר - לא ניתן יהיה לספק להם, בי אין לחברות גז. איר הם יבולים

לקבל לקוחות חדשים, אם בך?

יש להם עדיין גמישות מסוימת. בתעשייה היום לוקחים פחות מאשר בגז הביתי. הם

יבולים לוותר על צרכן תעשייתי ולהעביר אלינו. הם מרוויחים פחות במגזר התעשייתי.

אני מבין אותו, הוא צודק. אני, במקום הוועדה, הייתי כותב מבתב לאוצר. לא

ייתכן שהוא יעבוד עם שלושה אנשים. קודם בל יש לתת לו עוד חמישה אנשים. שנית,

אחרי זה -

אם תביאו לבך שאני אקבל תקנים לצורר הטיפול בבעיה הזו, אעביר הצעת תיקון,

ונוריד את זה מ- 500 טון ל- 100 טון או 50 טון.

קודם כל - מותר לך לדרוש אגרה. כל מי שיגיש בקשה, שישלם אגרה. עשינו את זה

לגבי רשיון נשק, וגם במקומות אחרים.

רק אחרי שנתקן תיקוני חקיקה. האוצר מתנגד לאגרות מיועדות.

אני יודע, אני יודע, ובכל זאת - עשו את זה כבר כמה פעמים.

כתוב פה בעמוד 3 "אי אפליה באספקת גז". לפי סעיף 11 "אספקה לצרכן גדול" -

פה יש אפליה מובהקת. הקורבן יהיה הצרכן הקטן.

לא. סעיף 2 מתייחס לאפליה שבתי הזיקוק יכולים או לא לעשות לספקי גז

ולחברות גז. סעיף 11 -

לפי דעתי צריר למחוק אותו.

הצד השני של סעיף 11 הוא אפליה לרעה של הצרכנים הגדולים. אנחנו יודעים

ממקרים בשטח שצרכנים קטנים עוברים מספק לספק. קיימת תחרות די פרועה בשטח,

בגבולות מסוימים. זו אותה תחרות שדיבר עליה בשבוע שעבר אמד מספקי הגז. הוא אמר

שכאשר הוא מציע למישהו גז, באה חברה גדולה ומציעה תנאים טובים יותר. יש אפשרות

לצרכנים קטנים לעשות מעבר מספק לספק וליהנות מתנאים הרבה יותר טובים. מי שמופלה

במצב הנוכחי הם הצרכנים הגדולים.

לפי דעתי תהיה גישה סלקטיבית בקשר לצרכן - למי לתת ולמי לא. אנחנו יודעים

גם בקשר לגדה המערבית באספקת מוצרים.

הפלשתינאים הכי מובטחים באספקת גז. הם הראשונים שזכאים לגז במדינת

ישראל. לא היית פה בדיונים הקודמים.

אני רוצה להציע את הדבר הבא. אנחנו נוריד, כמה שאני חושב שעוד ניתן לרדת,

ונעשה איזשהו הסכם, לכאורה, בינינו לביו חברי הכנסת. אנחנו נקבע שהמספר יהיה 450

טון, כאשר אני מתחייב שבמידה והוועדה תצליח להביא את אגף התקציבים לתקנון של

כוח אדם שיבצע את המלאכה הזו - מייד אני מביא לפני הוועדה ירידה ל- 300, 200, או

100 - לכמה שיהיה אפשר.

אני מציעה שזה יהיה בכפוף לניסיון שלנו בשטח.

יהיה לנו אז את הניסיון בשטח.

אז יש לנו שני דברים: 4 אחוז, ו- 450. תודה רבה.

אני מוזה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50