ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 03/03/1998

ישיבת פרידה ממנכ"ל משרד האוצר מר שמואל סלאבין

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 246

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי. הי באדר התשנ"ח (3 במרץ 1998). שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: אברהם רביץ - היו"ר

חיים אורו ו

מיכה גולדמן

צבי הנדל

יהודה הראל

יצהק כהן

מיכאל נודלמן

אופיר פינס-פז

מיכאל קליינר

אברהם שוחט
מוזמנים
שמואל סלאבין - מנכ"ל משרד האוצר היוצא
היועצת המשפטית
אנה שניידר
היועצת הכלכלית
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה
איוור קירשנר
קצרנית
רויטל יפרח
סדר-היום
ישיבת פרידה ממנכייל משרד האוצר שמואל סלאבין



ישיבת פרידה ממנכ"ל משרד האוצר מר שמואל סלאבין
היו"ר אברהם רביץ
אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

קשה לי לפתוח במילים כמו- "אני שמח לארוז אותך בהזדמנות הזו". למען

האמת, אני עצוב לארח אותך בזדמנות הזו. זה עצב שמהול בתקווה, שהכוחות

שלד, שהוכיחו את עצמם לאורך תקופה די ארוכה עוד לפני שהתמכית לתפקידך

האחרון כמנהל הכללי של משרד האוצר יובילו אותך הלאה. בשנים קודמות

ליוויתי אותך בתפקידים שונים שמילאת. בהליכתך, אני בטוח שהמערכת

הציבורית מפסידה את אחד מאנשיה הטובים, הישרים וההגונים.

מותר לי לומר מילה עם נימה מעט ביקורתית: אני חושב שאחת הסיבות

לעזיבתך היא עמידתך הבלתי מתפשרת בנושאים שמצאת אותם כעקרוניים,

אמיתיים וחשובים. הם היו אולי בניגוד לתפיסה פוליטית אחרת. כאן יש לי

ביקודת עליך. ציפיתי שתדע "לשחק אותה" פוליטית. בנושא הזה קרה מה שקרה

והיסקת מסקנות שהן עקרוניות מבחינתך ובעצם עזבת את המערכה. אני מאוד

מכבד אותך על כך. אני וחברים אחרים מצטערים שהתקופה בה כיהנת כמנהל

הכללי של המשרד היתה קצרה מאוד.

אין לי ספק, שהיטבעת מטבעות בתקופה הקצרה בה היית במשדד האוצר.

תקופה בה היו חילופי שרים. אדם תמיד צריך לשאול את עצמו אם הוא משאיר

אחריו משהו. אני בטוח שאתה משאיר אחריך דברים שיישארו כנכסי צאן ברזל

במשרד שאתה עוזב.

אני מאחל לך הצלחה. אני בטוח שכל קהילה שתקבל אותך תשמח להשתמש

בשרותים הטובים שלך. אני בטוח שכל חברה שתצטרף לעבוד בשורותיה תהנה

מחוכמתך ומיושרך.
אברהם שוחט
איני מכיר כל כך טוב את מד סלאבין ואין זו היכרות ארוכת שנים.

למרות זאת לא העלתי בדעתי שתוך שנה נמצא את עצמנו שוב בטקס חילופי

מנהלים כללים במשרד האוצר. את המנהל הכללי האחרון, מר בדודט, היכרתי

טוב. כשבא מר סלאבין, הצטיירה מבחינתי תקופה חדשה. מהדברים ששמעתי,

הליכתו של שמוליק מסמלת הליכה על בסיס עקרוני, על בסיס עמדות, על בסיס

של יושר אישי. לא כל כך בקלות מוותרים על תפקיד כל כך מרתק כמו המנהל

הכללי של משרד האוצר. לפי דעתי, זה אחד חתפקידים המעניינים ביותר

ובעלי החשיבות הרבה ביותר בשירות הציבורי.

למרות שמתערבבים לי דברים שנאמרים בעיתונות לבין הדברים שאמר מר

סלאבין בעצמו, הדברים מאוד עקרוניים. במקרה הזה אני מסכים עם דעתו של

המנהל הכללי של משרד האוצר מבחינת התפיסה. מה צריך היה לעשות במשק

בנוסף למה שנעשה, והחששות שמלווים אותנו כמעט כל יום כשקוראים את

הפירסומים. רואים בדיוק מה שקורה. איני יודע אם הספקתם לראות את הדוח

של המחלקה- הכלכלית של בנק הפועלים, שמראה שתיצרוכת המלט בינואר ירדה

ל-320 אלף טון בחודש לעומת 500 אלף טון בחודש בימים הרגילים. כל



הפרמטרים מראים את אותר דבר.

אני חושב שצדקת בוויכוח העקרוני הכפול שלך: עמדתך וטיפולך במשבר

הפנסיה. שר האוצר צריך לדעת שגם לו יש מיגבלות ולא "נכנסים עם הראש

בקיר". אפילו אם רוצים להשיג משהו. ודאי וודאי במדיניות המקרו ובויכוח

על סדר העדיפויות הלאומי, מה צריך להיות קודם ומה צריך להיות אחר-כך.

אתה בעצם מבטא את העמדות שגם שר האוצר לשעבר דן מרידוד דיבר עליהן

בפרישתו, ההששות ממשק שיילך ויתמוטט.

אני רוצה לאחל לך כל טוב. אני בטוח שתמצא את דרכך במיגזר העסקי או

במיגזר הציבורי. אני תושב שגם אנחנו, כחברי ועדת הכספים מהאופוזיציה

לא עשינו באחריות מרובה בחלק גדול מהדברים. לא תמיד אנחנו מסכימים

ולפעמים יש לנו ביקורת, אבל בסך הכל אני תושב שמצאת פה אווירה יחסית

אוהדת. שיהיה לך בהצלחה.
מיכאל קלייינר
אני. בניגוד לחבר הכנסת אברהם שוחט מכיר את שמוליק שנים רבות. מאז

שאני מכיר אותו, קיימות בו אותן תכונות שגרמו לכך שכל הבית מתאחד היום
בשבחיו. אלה התכונות שלו
יושר אישי, יושר מקצועי, דבקות בתפקיד,

יכולת להפריד בין אמונות, השקפות לבין מה שמחייב התפקיד. מילא, כשחבר

הכנסת אברהם שוחט מברך אותו. בכנסת ה-12 הוא זכה בדבר שנדמה לי שמעט

מאוד פקידים ואנשים זכו לו. גברת אורה נמיר משלה אז בכיפה, בוועדת

העבודה והרווחה ו"טיגנה" כל מי שנכנס לשם. בייחוד אם הוא היה מהליכוד.

היחיד שאורה היתה מפליגה בשבחיו בהתלהבות רבה הוא שמואל סלבין שהיה אז

המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה. נדמה לי שהוא האדם היחיד שאורה

שיבחה אותו מכל הלב וכל הנשמה. זה הישן; שקשה להגיע אליו. אני חושב

שבמקרה הזה היא קלעה. זה לא רק ה"אינטריטי" אלא גם באמת היושר

המקצועי.

אני אומר זאת, כמי שהיו לו ויכוחים חריפים עם שמוליק בדברים

שמבחינת האמונה הוא האמין בהם היה בדיוק כמוני. אבל הוא אמר "לאיי כי

כך חייב אותו התפקיד. הערכתי אותו על כך ואני חושב שכולנו צריכים

להעריך אותו על כך.

שמוליק עמד בתפקיד המנהל הכללי של משרד האוצר בתקופה קשה. תקופה

של קיצוצים היא תקופה כפויית טובה וקשה למנהל הכללי של האוצר. צריך

להגיד לא. קשה להגיד לא. שמוליק אמר "לא" גם כשהיה קשה. אני בטוח

שחברים יוסיפיו כהנה וכהנה ל"הספדיו". אני רוצה לאחל לו עוד הרבה

תפקידים שיחייבו עוד ועוד "הספדים" מן הסוג הזה.

שמוליק, האמת היא שיש לך כישורים יוצאים מן הכלל להיות מועמד

לנשיא המדינה מחר אבל ההרשמה כבר נסגרה ואתה גם צעיר ב-30-20 שנה.

בעוד 30 שנה נדבר גם על זה.

אני מאחל לך הצלחה בכל אשר תפנה.
חיים אורון
אני לא מכיר את שמוליק הרבה זמן. שמעתי את שמר בתור המנהל הכללי

של משרד העבודה והרווחה בעבר ובעוד מספר תפקידים. תמיד אמרו שהוא בהור

טוב. בדרך כלל כשאומרים על מישהו שהוא רק בחור טוב זה סוג של

אי-ברכות. אני הושב שבמקרה זה זו אמירה חלקית ביותר. לפחות באותו

הזדמנויות שיצא לי להיפגש עם שמוליק, לשמוע אותו ולשוחח איתו בהחלט

חתרשמתי מדמותו. איני מכיר כל כך את שמוליק. ברור שלהתפטרות שלו היה

רקע אידיאולוגי מה שאינו מקובל כל-כך במקומתינו. במקומתינו מקובל ששני

אנשים לא מסתדרים ולבסוף מישהו פורש. לטעמי, המעניין הוא שהמחלוקת הזו

חוצה את הבית הזה. המחלוקת ששמוליק ייצג באמירותיו ובנסיונו היא מעבר

להשתייכויות המפלגתיות.

חבר הכנסת קליינר, לא במיקרה דיברת על הקיצוצים. אני מדבר על

הויתור. אני הושב ששמוליק התפטר לא בגלל הקושי בקיצוצים. שמוליק התפטר

כי לא קיבל את המהיר החברתי הקשה שהוא נוכח בו. זאת נקודת המפגש

המהותית לפחות ביני ובינו. הוא לא חשב שהחברה יכולה לשלם את המחיר

החברתי הקשה שהיא משלמת ועוד תשלם כפל כפליים, מתוך נסיו ו לממש

מדיניות כלכלית מסויימת, שגם אם יעדיה מקובלים עליו בחלקם או במלואם

הוא לא מוכן לשלם את המחירים האלה. שורש המחלוקות הכלכליות היום הוא

על צמיחה, על מדינת רווחה ועל אחריות לאומית וציבורית.

התפיסות ההסטוריות והמחלוקות הקוטביות ההסטוריות נראות היום אחרת.

אגב, הן לא פחות חמורות לטעמי ומשמעותן לא פחותה מאשר הדבר הזה.

עובדה היא ששמוליק לא הסתיר אף פעם את מיקומו הפוליטי. למרוח מיקומו

הפוליטי המאוד ברור נדמה לי שהנושא המרכזי שהביא אותו להתפטרות מתפקיד

כל כך השוב הוא ששמוליק מצא את עצמו בחוסר יכולת להיות אחראי על

מדיניות בתפקיד וזה התבטא בדברים שנאמרו כבר. המימד של היושר האישי

והמימד של היושר האישי שנבחן על בסיס מסויים. חבל.

יש קשר בין התפטרותו של שר האוצר לשעבר דן מרידור לבין ההתפטרות

של שמוליק. למרות שדן מייצג עמדה שונה במקצת. אבל זה אותו צומת בו

צריך להכריע בין מחירים כאלה לאחרים. הוא לא קיבל את המדיניות.

כמי שבסקלה הזו תומד בעמדות הללו מעבר לקואליציה ואופוזיציה, אני

הושב שחבל שבמציאות הזו אנשים בעלי עמדות כאלה לא מוצאים את עצמם

במערכת הממשלתית. אני חושב שכולנו נשלם על כד מחיר קשה.

אני מאחל לך הצלחה בכל אשר תעשה.
צבי הנדל
גם אני משתייך לפלג שמכיר את שמוליק הרבה שנים. אני לא חושב שהיה

ויכוח במדיניות אלא היה ויכוח בעיקרו על שיטות עבודה. אני חייב לומר,

גם אם זה מאוד לא סימפטי לאיש קואליציה לומר זאת, שאם אני הייתי צריך

לבחור מי צריך ללכת מהמערכת הכלכלית הישראלית, לא את שמוליק הייתי

בוחר. לא ארחיב יותר מכך. אני אומר זאת בשלמות מוחלטת ולא כפליטת פה.

לאחר מחשבה רבה. אני מקווה שהוא עוד יחזור. אני סומך על הכושר שלו.



שמוליק, אתה ודאי יודע למה אני מתכוון. לכן, אני מצטער על כך ואני

תושב שכל אחד מאיתנו צריך להצטער, אני חושב שיש שיטות עבודה מסויימות.

על הכישורים שלו דיברו כבר.

כמו כולם, אני מאחל לך בהצלחה ואני מאחל לעצמינו שתחזור מהר למשרד

האוצר לא קשר למנהל הכללי הנוכחי שאיני מכיר אותו כלל, אבל בטוח שהוא

יהיה חסר באקדמיה. לכן, אם תחזור תהיה זו ברכה לעם ישראל.
אופיר פינס-פז
אני חושב שכל אחד מאיתנו רואה באופן שונה את הסיבות לעזיבתו של

שמוליק. לכל אחד הפרשנות שלו, וכנראה שבסופו של דבר שמוליק עצמו יאמר

למה הוא פרש. אני מניח שהוא ישאיר גם מידה מסויימת של עירפול. אני

חושב שהוא פרש מסיבות אחרות לגמרי. השתתפתי עם שמוליק ברב-שיח בעיתון

ירושלים כמה ימים לפני ההתפטרות. אמרתי לבייגה שמשהו לא מצא חן בעיניי

באופן ששמוליק דיבר. הוא דיבר כל כך ברור ושוטף, ואנחנו כאנשי

אופוזיציה היינו יותר מתונים ממנו לגבי המדיניות של הממשלה. באותו יום

בצהרים נדלקה אצלי נורה.
שמואל סלאבין
הייתי בטוח שדיברתי אז מאוד מתון.
אופיר פינס-פז
לא, כבר הורגשו אצלך ניצני העזיבה. אם מותר לי לפרש למה אתה עוזב,

זה משום שהתאכזבת מהפער שבין רמת האמירה לרמת הביצוע. היו כל מיני

אמירות מאוד מרחיקות לכת בהרבה מאוד נושאים. הביצוע לא בא בעקבות

האמירות. הפער היה מאוד מאוד גדול. אדם שהוא ישר, ואני חושב שמוליק

שאתה ישר ואולי אף ישר מדי עבור הממשלה שהיית צריך לשרת. כנראה שלא

יכולת לעמוד בפער הזה ואני מבין אותך. אמרו עליך שאתה מנהל כללי של

משרד האוצר שבא מרקע פוליטי. אבל נדמה לי שהוכחת לא רק שאתה מקצוען

אלא שאתה גם לא מוכן להיות "יס מן", גם לא כשמדובר במאווייס פוליטייס.

אני, כמי שיש לו נסיון מועט בוועדת הכספים אומר שחלק מה"סיוויל סרבנט"

המסורתי של משרד האוצר יכול ללמוד ממך הרבה מאוד בתחום הזה.

שתהיה לך הרבה הצלחה.
יהודה הראל
כל הדברים שנאמרו כאן מקובלים עלי. אני תושב שעל כל אחד לחשוב במה

הדברים האלה מחייבים אותו במסגרת הנאמנות לעקרונות שמעלים על נס. אני

מבטיח לחשוב.
מיכאל נודלמן
אני לא רוצה להיכנס לסיבות שבגללו מר סלאבין התפטר מעבורתו. זאת

בעיה שלו ולא נעים להעלות רעיונות. כל הכבוד למנהל כללי שיש לו אומץ

לב וכח לקבל החלטה קשה ולהתפטר מתפקיר כל כך בכיר. זה אומר שהוא אדם

עם אופי חזק. אני מברך את שמוליק בכל טוב. לא הרבה אנשים במדינה שלנו

היו מוכנים לעשות דברים כאלה.
מיכה גולדמן
אני חושב שסלאבין הוכיח גם כשהיה המנהל הכלי של משרד העבודה

והרווחה שבתקופה שעבד שם לימדה אותו שמדינת ישראל לא מתבססת רק על אלה

שמגיעים למשרד האוצר. אלא בעיקר מדובר במי שמסייעים לאלה להגיע למשרד

האוצר. השילוב הזה של עובדים ומנהלים, בעלי מפעלים ועובדים שנפלטים

ממקומות עבודה עשו לא מעט לסלאבין לו;בי החלטתו לפרוש ממשרד האוצר.

כשמדברים על משרת ציבור ועל עובד ציבור שבא לשרת את הציבור, ועל

הדרך שבה הוא מאמין שאפשר ליצור מסלולים לפיתרונות כלכליים הדברים

יכולים להעשות מצד אחד תוך דאגה ושילוב הרצון ללכת למשק פתוח, ומצד

שני לדאוג לאותם אנשים ולאותן משפחות חלשות. הדבר הזה הפריע לו

להמשיך. סלאבין היה מספיק אמיץ לקום בוקר אחד ולהחליט "אני לא יכול

להמשיך בדרך בה אני לא מאמין". בוודאי שבאופן אישי אינו יכול לשרת את

אותם כללים שפוגעים במערכות האישיות שלו.
יצחק כהן
אנו כולנו מצטערים שאתה עוזב. אני לא בטוח שאתה מצטער שאתה עוזב.

בתקופה האחרונה איני יודע איך מקבלים במשרד האוצר החלטות ואיך העסק

הזה עובד. אני חש שיש משבר חמור בין ועדת הכספים לבין משרד האוצר ואתה

ודאי חשת בזאת לאחרונה. השם יצליח את דרכך. אני בטוח שאדם ירא שמיים

שהוכיח עשייה כמוך, המשק יקלוט ללא ספק ותראה ברכה בעמלך.

יישר כח וכל טוב.
שמואל סלאביו
יש פה תקשורת ואיני רוצה להיות יותר מדי בוטה. לא אדבר על הסיבות

שבגללו עזבתי. אני רוצה לומר כמה משפטים בנושא-- לאן פני המשק בשנת

1998. אשתדל שלא להיכנס למספרים. 1998 היא שנה קשה. את הדברים שאמרתי

וכולם יודעים מהם ארכז במספר משפטים. באם תרצו לשאול שאלות תשאלו

שאלות.

באופן כללי, כשתיכננו את התקציב ביולי אוגוסט דיברנו על צמיחה של

3.1%. על פי מה שנראה היום, אנחנו לא נגיע ל-3% צמיחה. נגיע לפחות

מזה. אם אני מסתכל אילו קטרים מובילים את המשק, נדמה לי שאנחנו כבר

בבעיה.



לגבי הנושא של הסחר עם מזרח אסיה. כידוע לכם, הבנק העולמי עושה כל

שנה תחזית צמיחה לכל העולם. דיברנו באוגוסט 1997 שב-1998 תהיה צמיחה

עולמית עול 3.5% בכל העולם. באינדונזיה בתאילנד והונג-קונג זה ירד

ל-2.8%. אני לא אומר והמשבר יפגע במלוא ההיקף בנו למרות שאנחנו

המייצאים מספר 4 בעולם לאסיה אחרי ארצות הברית, בריטניה והרשות

הפלשתינית. אבל עדייו היצוא לאסיה לא מספיק גדול. לכן אני אומר

שהפגיעה בגלל הירידה שם יפגע לנו בצמיחה.

נושא שני הוא נושא של תנאי שכר, או מה שנקרא היחס בין מחיר היצוא

למחיר היבוא. אין ספק שבגלל ששס יש מפלה גדולה בשווקים המקומיים, מחיר

היבוא יהיה נמוד יותר אבל גם מחיר הייצוא לשם יהיה נמוד יותר. לכן לא

ברור מה ישפיע על מה.

נושא שלישי הוא נושא התיירות. ראיתי בעיתון היום נתונים שבחודש

ינואר התיירות ירדה ב-10%. בחודש פברואר, התיירות לא היתה טובה בגלל

המשבר עם עיראק. לכן, אם קיווינו שבשנת 1998 תהיה עליה בתיירות, לצערי

הגדול זה דבר שלמערכת אין כמעט השפעה עליו.

בנושא אי הוודאות המדיני איני רוצה להיכנס לפרטים. הדברים

שיש להם יכולת השפעה על זה הם פנימיים. החלטנו השנה שהמדיניות

המונטרית והפיסקלית תהיה לקצץ פחות מ-1997 אבל עדיין קיצצנו בגודל של

2.3 מיליארד שקל.

אני רק נתתי לכם נתונים. הנתונים אומרים שבשנת 1997 יש ריסון

פיסקאלי חזק. הריבית היתה 5%. היום, בתחילת 1998 הריבית היא הרבה יותר

גבוהה. אם מסתכלים על הריבית למשכנתאות, הריבית נעה היום בין 5.9%

לבין 6.4%. יש מעט מאוד אנשים שמוכנים לקחת משכנתא בריבית כל כד

גבוהה. זה אומר שיש פגיעה גם בענף הבנייה. בגלל שהאינפלציה עומדת

לרדת, לכן האינטרוול או הפסק זמן של הריבית הריאלית הגבוהה במימדים

משקיים היא בלתי נסבלת.

מצד שני, לבוא ולהגיד עכשיו בואו נוריד את הריבית באופן דרמטי זה

יהיה חוסר אחריות, משום כל אי הוודאות היום בשווקים הפיננסיים. להוריד

במכה אחת זה מסוכן. השאלה היא לא מה עושים עכשיו אלא איד משכנו שנתיים

בריבית כל כד גבוהה ועכשיו נכנסים לריבית גבוהה מאוד. כל זה מוביל

אותי למסקנה ששנת 1998 תהיה שנה קשה. לא חשובות כאן הסיבות מה קרה

ב-1997 או 1996 זה לא רלוונטי. בדרד כלל מקובל לומר שכל אחוז צמיחה,

כח העבודה החדש... זאת אומרת אם צפינו צמיחה של 3%, חשבנו שכוח העבודה

יגדל ב-2.2%-2.3% שזה בערד הגידול הטבעי + עליה. השנה לא נגיע ל-3%

צמיחה. נגיע לפחות מזה.
אברהם שוחט
בכמה אתה מעריך?
שמואל סלאבין
יש לי הערכה שאני יכול לכתוב אותה על הקיר. מדברים על 1.5% - 2%. זה

פחות או יותר הכיוון. זאת אומרת שאס אנחנו נרבר על 2% צמיחה, אנו

צפויים למיתון בכוח העבורה החדש .1.3% אם המשק או כח עבודה שמשתחרר

מהצבא והעולים החדשים מגיעים ל-2.3%, זאת אומרת שאנו צפויים לגידול

נוסף באחוז האבטלה באופן ישיר. באופן עקיף זה אומר אי ודאות. אני לא

רוצה להיכנם לכל הפרטים. דבר כזה אי אפשר לעצור. זה דבר שנכנס לסחרור.

אני יכול לתת פה הרצאה מאלפת ומעמיקה על הסיבות לדברים האלה.

דעו לכם שהולכת להיות שנה מאוד בעייתית. אנו מדברים על מספר

נושאים שיינסו לחלץ את המשק. אני שמח שבגלל שהלכתי ממשרד האוצר יוכלו

לדבר על הדברים כי לפני כן אסור היה. יאמר לזכותה של גברת ציפי גל-ים

שצפתה זאת עוד בנובמבר ואני התחלתי להשתכנע בדצמבר ולדבר על זה

בינואר. תקציב מדינה אי אפשר לעשות מהיום למחר.

מדברים על ארבעה נושאים- על עיסקת חבילה, על רפורמה במס, תשתיות

והקפאה של שכר. כל אחד מהדברים האלה הוא דבר נפלא. השאלה איך עושים את

זה. מדברים על המספר המיתי של 18 מיליארד שקל. אני לא רואה ממשלה היום

בשום מצב שמסוגלת להוריד פטור מאזורי הפיתוח. אין לי בעיה לחלק, הבעיה

מאיפה אני אביא מקורות לעשות רפורמה.
חיים אורון
שוק ההון זה חצי מהסכום.
שמואל סלאביו
הנושא השני הוא נושא התשתיות. אין ספק שתשתיות הוא דבר חשוב.

כל אחוז תוספת בתשתיות מוסיפה לצמיחה. יש שתי בעיות קטנות-- מאיפה נביא

מקורות. יש מקורות בתקציב. אם אתה רוצה להגדיל צריך להביא מקורות

חדשים. כמו כן, מדובר באדם שצריך לעשות משהו ולתכנן אותו. ולכן מדברים

על 1999 והלאה.

בנושא של עסקת חבילה, אם בנק ישראל יחליט שהוא גוף אוטונומי שלא

חי במדינת ישראל אלא משהו שמרחף על פני המים, משהו שנותן עצות ויועץ

לממשלת ישראל וההתייחסות שלר למדינת ישראל היא יחס גלובאלי - אנחנו

נמצאים במצב קשה. אין לי הרבה פתרונות קסם. אני רק יודע ש-1998 תהיה

שנה מאוד לא פשוטה. אני מקווה שלקראת 1999 נצא מזה. אך לא אומר לכם

שאני מוכן לשים את ידיי.
יצחק כהן
איך נצא מזה?
שמואל סלאביו
לשמחתי, אמרת לי שאסתדר במקום עבודה בחוץ. בשלב זח אין לי אחריות

ולכו וגם אני לא רוצה לתת עצות. יש לי כמובו חרבה עצות, לא חשוב מי גרם

למצב הזח ומה גרם למצב הזה. זה כבר לא רלוונטי. היום אנחנו ב-1998.

אצלי כל מובטל הוא עולם ומלואו. זה לא סתם מספרים. אנחנו מדברים הרבה

על מספרים. אני תל-אביבי במקור ולא היכרתי מצוקות. היגעתי למשרד

העבודה. אני, שגדלתי בחלק השבע של החיים התחלתי להביו שחיי זה לא כל

החיים. יש הרבה מאוד חיים שלצערנו לא נמצאים בחלק השבע וצריך לטפל גם

בהם. ניסיתי איך שהוא לשלב ביו הדברים, ואני לא בטוח שהצלחתי. החשיבה

צריכה להיות באופן קצת יותר כללי. לא לחשוב ביישטאנץ", במקרו ומה טוב

למשק במספרים כי הרי אנחנו כלכלנים ומומחים לייפוסט מורטם". לעשות

ניתוח לאחר המוות. צריך למצוא פתרונות.

צריך להתייחס למשל לנושא של שכר מינימום. קל להגיד שאני אקפיא את

השכר על 2600 שקל. אבל צריך וגם את שכר הבכירים להקפיא ואת שכר

המינימום לא להקפיא לגמרי. צריך לתת תוספת אבל לא לשלם את ה-3%. יש פה

נתונים די מדאיגים. יש פה נתון שבענף הטכסטיל ב-1997 שכר הפריים לשעה

עלה ב-11%. מספר המועסקים ירד ב-7%. בעוד שבענפי ההייטק מספר המועסקים

עלה ב-3.4%. אם עכשיו אני נותו תסופת, הנושא אבוד. עידכון שכר מינימום

יביא לגידול במובטלים.

לכו, אתם, אנשי ועדת הכספים אחראים וצריכים לקחת יותר יוזמה

ואחריות. אתם חלק מרכזי בענייו הזה. צריך לקחת יותר אחריות ולהגיע

להבנות בדברים, ולא להשאיר לאופוזיציה וקואליציה שעם זה לא נגיע לשום

מקום.

אני מודה לכם מאוד על המחמאות שמאוד ריגשו אותי.
היו"ר אברהם רביץ
נרים כוסית לחיים. אני חוזר לתחילת דבריי. אנחנו נפרדים ממך- לאחר

ששמעתי את דבריך יש לי אליך שאלה אחת: אחרי הדברים האלה עזבת אותנו

לאנחות? היית צריך להישאר.
שמואל סלאבין
יש לי "ראש גדול". אם אני לא שותף בעסק איו לי מה לעשות שם.
צבי הנדל
עכשיו הוא אמר את האמת.
היו"ר אברהם רביץ
אני מקווה למעו הכלכלה של מדינת ישראל, שהיא בעצם החיים של כל

יחיד שבאמת תהיה דאגה לכל מיני תהליכים. 153 אלף זה אחד במיכפלה של

153.
מיכאל קליינר
כלכלה זה לא מתמטיקה. איו אמת מוחלטת. אפילו מתמטיקה היא לא מה

שהייתה.
היו"ר אברהם רביץ
לחיים.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

קוד המקור של הנתונים