הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 294

מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, כ"ט תמוז התשנ"ח (25 ביולי, 1998) בשעה 10:00

חברי הוועדה: אברהם רביץ - היו"ר

חיים אורון

זאב בוים

מיכה גולדמן

נסים דהן

צבי הנדל

יהודה הראל

יצחק כהן

אופיר פינס-פז

מיכאל קליינר

אברהם שוחט

שלום שמחון

מ"מ: שמואל הלפרט

מאיר שטרית

יורי שטרן

סגן שר הבינוי והשיכון מאיר פרוש

ישראל שוורץ

חיים פיאלקוב

מ. אילת

איתי אייגס-משרד האוצר

ד. זרם

י. מעיין

י. זילכה

א. פרידמן - המשרד לקליטת עליה

שמואל ארד - התאחדות הקבלנים

ברכה רג'ואני - הפורום הארצי לזכויות הדיור

נגה פורת - סינגור קהילתי

אבי פירסט - מטה זוגות צעירים

אנה שניידר

סמדר אלחנני

איוורקירשנר

לאה קיקיון

1. חוק הלוואות לדיור (תיקון מס' 4)

2.החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון

(מבקר המדינה ושאיריו) (תיקון)



חוק הלוואות לדיור (תיקון מסי 4)

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה.

אני רוצה לומר במה דברים לפתיחה, ואחר כך לאפשר למשלחת להציג את עמדתן.

במשך בערך 6 שנים בערך לא היה עדכון של המשכנתאות.

בשנת 95 היה עדכון.

היה תיקון "על הנייר" כי לא ניצלו את זה. נתנו בשוליים לגמרי. משנת 92 לא היה

עדכון משכנתאות אמיתי.

ב- 95 היה עדכון של 700 מיליון. הוא היה מיועד רק לאוכלוסיות של ערי פיתוח

והאוכלוסיות החלשות. הוא לא נתן העדפה מיוחדת לעולים, בפי שיש פה עכשיו, זה נכון.

חברים, ממש מיותר לפתוח פה ויכוח. אני עוד זוכר את הדיונים בהיותי במשרד

השיבון. תמיד הדיונים היו באלה שאם נעדכן זה יביא לעלייה במחיר הדירות ובכך בעצם

לא נרוויח דבר. להפך - הרי עדכון של המשכנתאות צריך להיות משולם בסוף. אם כל

העדכון מתקזז אל מחירי הדירות, הרי שבכר לא עשינו דבר.

הוויכוח הפילוסופי הזה נמשר ונמשך. זה הגיע למצב שהיום זוגות צעירים מתקשים

מאד. כולנו גם יודעים שיש תופעה מאד מעניינת שכולם מחכים למוצא פינו היום. כולם

מחכים להחלטה שתיוולד כאן בוועדה ותקבל אישור במליאה, על מנת לעשות את

ההחלטה על רכישת דירות. אני מניח שלחברי הוועדה היתה הזדמנות לבדוק את התיקונים

המוצעים.

סליחה, האם הישיבה פתוחה לעיתונות?

הישיבה לא פתוחה לעיתונות.

אנחנו שואלים את עצמנו - מה עשינו. אני יודע שסגן השר עשה כמה שעות של

עבודה בעניין, ומייד נשמע. אנחנו יודעים, מתור קריאת החומר, מה לא טוב. אנחנו יודעים

שדבר אחד או שניים הם בשליטתנו. דבר אחד - התובנית החדשה גורעת את ההטבה



שהיתה, שההצמדה היא 100 אחוז, ולא 80 אחוז כפי שהיתה בעבר לזכאים. דבר שני -

אנחנו יודעים שאין סבסוד של הריבית. הריבית היא ריבית שוק, ולצערנו היום היא 8 אחוז.

רק בנמוך אין סבסוד.

ל- 80 אחוז מן הזכאים, בוא נקרא לזה כך.

זה 70 אחוז רק לגבי הצעירים, אך אם ניקח בחשבון - - -

אז זה פחות.

מה לעשות, אם אנחנו מדברים על זוגות צעירים, 80 אחוז מהם לא מגיעים לניקוד

הזה שנותן להם סבסוד. זאת אומרת שזוגות צעירים לא יכולים לקנות דירות, או מתקשים

יותר בקניית דירות. אלה הן שתי הנקודות לרעה.

הממשלה רוצה לעודד זוגות צעירים שיקנו דירה בשנה השניה לנישואיהם.

בשנייה אתה לא תגיע לדירה. בשנה העשירית.

אני שואל את עצמי שאלה. אני יודע שיש גם הטבות בתוכנית החדשה, תוכנית

"גדיש". יש הטבות לקבוצות גיל מסוימות, ולקבוצות אוכלוסייה מסוימות. כשאנחנו

מדברים על 70 או 80 אחוז מהזוגות הצעירים חייבים לשאול את השאלה: כמה זה עולה

לנו. מה יקרה אם לא נפגע בזוגות הצעירים, בלי כל קשר לניקוד.

אני שומע שמחשבי החישובים עשו את החשבון שמדובר בתוספת של בסך הכל 300

מיליון שקלים למה שיש כאן, ואנחנו לא פוגעים. אנחנו מסבסדים במידה מסוימת את

הריבית, גורמים שההצמדה תהיה רק 80 אחוז ולא 100 אחוז. היתה הצהרה של סגן השר

מעל במת הכנסת וגם של יו"ר הקואליציה, שאנחנו בוועדה הזו נשפר את התוכנית שהגיעה

לפנינו. אני חושב שזה השיפור המשוב ביותר. למה שנעביר מסר שאנו פוגעים במה שהיה

קודם? עיינתי בטבלאות וראיתי גם דברים מוזרים. נשאל שאלות בהמשר הדיון.

אני רוצה לדבר באופן כללי. בפי שהודעתי המגמה שלנו היא בפירוש לשפר את

המצב הקיים בחוק המוצע. הכוונה היא לשפר את המצב בכל המישורים. להכניס אפשרות

ליותר זוגות צעירים כבל האפשר, ולפתור את הבעיה בערי הפיתוח. אלה שתי הבעיות

המרבזיות שיש לנו.

המטרה שלנו צריבה להיות לנסות להגיע בהסבמה לחוק שייתן תשובה. זה הדבר

האידיאלי שאנו שואפים להגיע אליו, מתור מגמה ברורה לנסות לאשר את החוק בשבוע

הבא, לפני פיזור הבנסת לפגרה. אז גם נשפר את מצבם של בל מקבלי המשבנתאות וגם - -

אני חושב שאנשי האוצר שיושבים אתנו באים לכאן עם ראש פתוח לשמוע כל

הצעה. זאת מתור מגמה לשפר. אני פונה לאנשי הקואליציה וגם לאנשי האופוזיציה לקיים

דיון ולנסות להגיע להסכמה משותפת כדי שנובל להתקדם.

אין חולק על כר שאם היו לנו עוד 2-3 מיליארד שקלים או קצת יותר, כדי לעשות

עדכון אמיתי למשכנתאות, זה היה המצב האידיאלי והטוב ביותר שמדינת ישראל צריכה .

היתה לשאוף אליו. צריכים לשאוף לכר ולעשות עדכון. משנת 92 לא היה עדכון לכל

השכבות.

אם מצמידים את זה למדד - באיזה שיעורים זה היה היום?

מאחר ויש הרבה נפגעים, או באלה שרואים עצמם כנפגעים, יש צורר לומר במפורש

שוועדת גדיש היתה מבובדת ורצינית. ישבו בה אנשים מבובדים. מי שבחר בה זה אברהם

שוחט ובנימין בן-אליעזר. הממשלה הנוכחית אימצה את אותם שמות ולא שינתה אותם.

אנחנו יבולים לקבל את הדו"ח שלהם?

אני חושב שבן.

כולם אומרים לי כר כבר שלושה חודשים, ואני עדיין לא מקבל את הדו"ח.

אברהם שוחט קיבל את הדו"ח יום אחרי שהוא פורסם. מי שביקש את הדו"ח ממני

קיבל אותו מייד.



אמרתי מעל במת הכנסת, ואומר גם פה: אני בהחלט בעד עריכת שינויים ותיקונים.

אם אנחנו משאירים את המתכונת הנוכחית של המשכנתאות כפי שהן ניתנות כיום - המצב

ימשיך כפי שהוא. יש האטה קשה במשק. כולנו יודעים את זה. יכול להיות שחלק גם

ממתינים לראות מה ועדת גדיש עושה. על כל פנים, אותה ועדה שישבה ודנה לא באה עם

מסקנה. אין אמירה על הצורך בעדכון המשכנתאות. אני לא יודע אם יש היום אנשים באוצר

שאומרים שאם נעדכן משכנתאות מחירי הדירות יעלו. המצב הוא כל כך קשה שלא זה

הטיעון.

אני חושב שצריך לעשות שינויים ותיקונים. נאמרו כל מיני דברים. אני מניח שאם

החברים פה ייכנסו לפרטים הם ודאי ימצאו נקודה כזו או אחרת. כרגיל, לא צריך את

ההסכמה של הכנסת, אך כיוון שהאוצר ביקש לגייס לתוכנית החדשה כ- 300 מיליון שקל

מההסטה, וזה מצריך חקיקה - באנו לכנסת. במשרד השיכון יש גם הצעות לטיפול באותם

שני דברים שנגרמים כתוצאה מן התוכנית החדשה.

מכיוון שאין היום כסף לעדכון גורף, משרד השיכון אומר למשרד האוצר כבר כמה

מאחר והתחלנו לגלגל מהלך, לצורך המשכנתאות במקרה זה, ואני לא חושב

שנמצא את הכסף לעדכון משכנתאות, אני בטוח שאפשר לעשות מספר מבצעים כדי לעורר

את המשק. צעדים אלה יכולים לעזור לכלל הזכאים. אפשר לבחור ערים מסוימות בהם יש

בנייה ולא נמכרות דירות. אם היום לא מוכרים בגדרה או בבאר שבע או בהרבה מקומות,

ויש האטה, אפשר לעשות מבצע של כלל הזכאים, או על ערים מסוימות. יש כמה וכמה

הצעות.

במסגרת הדיון הגדול נתקן את זה, ובכוחה של ועדת הכספים לעמוד על כך. גם

האוצר רוצה לסיים את הפרשה הזו. צריכים לעמוד על כך. אפשר לתקן, ולא צריך לפרוץ

את מסגרת התקציב, כי יש כסף בתקציב משרד השיכון מאותם כספים שנשארים. השנה,

כפי הנראה, לפי התחזית, יישארו לנו כמיליארד ושלוש מאות מיליון שקל. זאת מעבר לה

שמשוריין כתוספת בתקציב, לצורך ועדת גדיש. נשאר שוב כסף השנה, כפי שנשאר בשנה

שעברה.

זה לשישה חודשים.

יגידו לכם שיש פחות הכנסות. לקחנו את זה בחשבון. אני לא רוצה להתעמת פה עם

משרד האוצר. רבותיי, אם רוצים לעשות משהו לשוק, אני, כאיש קואליציה אומר לכם: זה

הזמן לעשות שינויים ולבחון הצעות. רק כך נעורר מחדש את השוק, ואין צורך לפרוץ את

מסגרת התקציב.

אני מבקש להבין : מה דורש חקיקה ומה לא, בכל הנושא הזה. כלומר: הניקוד זה

בחקיקה או בתקנה?

לא בחקיקה.

הגדרת "זכאי" מופיעה פה בחקיקה.

אני חושב שאנחנו צריכים לשמוע מספר הסברים, כי הרי חלק מהדברים הם בחוק,

והרבה מאד דברים הם לא בחוק. בדי לקבל את התמונה הכוללת צריר לקבל את כל

המרכיבים של ההחלטות.

אנחנו צריכים לשמוע, קודם כל, את עקרונות ועדת גדיש. יושבים פה חברים שלא

קראו את הדו"ח של הוועדה. שנית, יש לדעת - האם הממשלה קיבלה אותם כפשוטם, או

שעשו שינויים, כי לפי העיתונות נעשו שינויים. השאלה השלישית היא מה המשמעויות

הכמותיות של ההחלטה. במה כסף יותר נכנס, מה המקורות לשינויים, מה המקורות

מתוספת התקציב - שנדע על מה מדובר בכלל. עוד שאלה - האם השתנתה שיטת בניית

הניקוד? זה לא בחקיקה, כמובן. אנחנו צריכים לשמוע מה מוצע כאן.

לשמוע מה הם העקרונות של ועדת גדיש?

אברהם שוחט-.

כן.

אני מצטרף לבקשה של חבר הכנסת אברהם שוחט.

אם אפשר גם להציג את הרובריקות לפי הזכאויות.

כל מקרה הוא לגופו.

קשה מאד להבין את הלוחות. ניסיתי לעשות מטריצה של לפני ואחרי, זה פשוט לא

יוצא.

אציג בפניכם את השקפים. מטרת התובנית היא הקדמת רכישת דירה לקבוצות

החלשות. שינינו את שיטת הניקוד. נתנו משקל שונה למרכיבי הניקוד, כך שמי שיש לו

. פוטנציאל להיות חלש ימתין מה שפחות זמן, כלומר - הקדמת הניקוד הגבוה לחלשים.



נושא שני הוא קליטת עליה, והשלישי - סיוע מוגדל לקבוצות החלשות

שבהתנהגותו הוכיחו שאכן הן חלשות. העקרונות של ועדת גדיש היו-. 1. ניסיון ליצור

מערכת קריטריונים אחידה בכל הארץ בכל התוכניות, כי שנכון להיום יש טלאי על טלאי.

יש באזורי פיתוח סיוע לפי שיטה אחת, לחד-הוריות לפי שיטה אחרת, לעולים חדשים לפי

שיטה אחרת. הדברים נקבעו לפני עשרים שנה כטלאי על טלאי. היום יש ניסיון ליצור

אחידות. כפי שאמרתי קודם - משקלות לקריטריונים על פי הסיכוי לרכוש דירה ולהקדים

את הסיוע הקבוע לחלשים יותר.

נקודה שלישית - הזכאות היא בקבוצות של 200 נקודות. הוועדה מחלקת ל- 100

כדי שאנשים לא יחכו הרבה זמן כדי לעלות כיתה, אלא יעלו כיתה באופן רצוף. זאת

בתוספת יצירת מסלול משלים לקבוצות החלשות, תוספת בגין שרות בצה"ל על פי משר

השירות. נכון להיום קיימת אבחנה בין מי ששירת לבין מי שלא שירת. לצורך העניין - אם

בן הזוג שירת יום אחד ורעייתו לא שירתה כלל הוא יקבל את אותה התוספת בגין השירות

כמו מי ששירת 36 חודשים וגם רעייתו שירתה שירות מלא. אנחנו עוברים לשיטה אחרת,

בברכת אכ"א, כך שהתוספת תהיה בגין חודשי שירות, כלומר, כל חודש של שירות, כולל

שירות לאומי מקדם לקראת סיוע נוסף.

יש דגש על קליטת עליה. ייקבע סיוע לפי קריטריונים סוציו-כלכליים. למי שהולך

לאזורי עדיפות לאומית ניתן סיוע מיוחד לעניין הזה. נכון להיום הסיוע המיוחד מוגדר

כסיוע מקום, וניתן רק לדירות חדשות מקבלן. ההמלצה של הוועדה אומרת לתת סיוע גם

לרוכשי דירות מיד שנייה. זה מקל על השכבות החלשות ועל הזוגות הצעירים, כי דירות יד

שנייה זולות יותר. זה גם יקל על מכירת דירות יד שנייה שלא תמיד יש להן ביקוש. הוועדה

לא חושבת שהדבר אידיאלי, אר במגבלות התקציב שלנו אנו סוברים שזה המשחק הנכון

ביותר כדי לקדם את המטרות שאנו מפוקדים עליהן, והן פתרון בעיות דיור.

יש איזה הגיון בהבדלים במעבר משנה מסוימת לשנה אחרת? מה ההיגיון? ראיתי

את הטבלה של הוועדה. יש שנים בהן ההבדל משנה לשנה בצבירת נקודות הוא כזה,

ובשנים אחרות הוא אחר.

זה מבוסס על נתונים סטטיסטיים. במסגרת הוועדה ערכנו סקר מיוחד כדי לתקן את

הניקוד. הניקוד שתוקן משפר את הסיכויים של משפחה עם פרופיל כזה או אחר להגיע

ליעד. זה לא עניין של מדרגות אחידות, אלא משתנות.

המקורות הם כמו שאמר סגן השר, סדר גודל בחישוב שנתי של 900 מיליון שקל,

ועוד הסטות מקבוצות חזקות יותר, או הפחות חלשות לקבוצות החלשות, בסדר גודל של

300 מיליון שקל.

אתה יכול לפלח את זה לפי הסעיפים?

כן, אסביר מייד.

עוד שאלה - הסכומים שאתה מזכיר באן - על בסיס של כמה דירות מכורות לשנה

הם נקובים?

אסביר. המקורות הם מעבר להצמדה מלאה. אני רוצה לומר על כך דבר. הטבלה

שלפניכם מראה את התנהגות ההחזר לאורר שנים. כמו שאמר סגן השר אנו עוברים

להצמדה של 80 אחוז. בפועל זה לא 80 אחוז. על הקרן זו הצמדה של 80 אחוז, על הריבית

ההצמדה היא מלאה. מה שקורה הוא שבתחילת ההלוואה, רוב ההחזרים הם על חשבון

הריבית. מבחינת הזכאי זה כאילו הוא נמצא בהצמדה מלאה, כי רוב התשלומים שלו

צמודים במלואם. תוכלו לראות זאת בשקף שלפניכם. עד 10-12 שנה הזכאי, או הרוכש, לא

נהנה מההנחה הגלומה ב ---

זה סותר את עצמו. כאן הסתירה. המקור הוא בעוד עשרים שנה.

אתה מדבר על הצמדה חלקית? על הסבסוד של ההצמדה?

כן.

אבל זה לא כך. איך מחשבים את זה? אתה לוקח את האינפלציה ומחלק עם

הריבית, ואז אתה לוקח את האינפלציה האמיתית וכל חודש אתה חוסך 20 אחוז מן המדד.

לא, לא כר זה עובד. אתה חוסך רק מהקרן. כשתגיע לקרן תחסוך.

התשלומים הראשונים הם רק ריבית. לוח שפיצר. אני אסביר לר אותו. זה לא קשור

לריבית דריבית.

שואל חבר הכנסת אברהם שוחט - אם זה כל כר קצת, איר זה מגיע ל- 150 מיליון

שקל?

יש הרבה מאד זכאים.

אבל התקציב לא בנוי על ערר נוכחי.

השחיקה האמיתית אינה נכונה. היא לא 6 אחוז. כאשר ניתנה ההטבה הזו היתה

גלומה הזנחה של ריבית ממוצעת של 15 אחוז. אמרו לנו: נותנים הטבה דרך ההצמדה או

דרר ריבית. קחו את ההצמדה דרר הריבית. נכון שהאינפלציה ירדה. את המשתכן, שאז היה

בן 12, לא מעניין היום מה שהיה אז. כיום, בפועל, משווים אותו למשתכן של לפני שש

שנים. הוא מקבל הטבח לא נמוכה בפער הזה, אלא פי שלוש ממנו.

בגלל שאין אינפלציה.

ולכן ההטבה שלו נשחקה היום.

מה שנאמר הוא שהדבר המרכזי הוא שבשנים הראשונות אתה משלם בעיקר ריבית,

וההטבה שגלומה בהצמדה היא לגבי מרכיב הקרן, אתה לא נהנה מההטבה בשנים

הראשונות.

אם כר - איר יכולים להיות לכר מקורות?

רגע אחד. זה מבחינת הפרט, ממה הוא נהנה. במשר 12 שנח הוא לא נהנה מכלום.

איך זה יוצא 150 מיליון שקל?

יש זכאים שמקבלים יותר מ- 70 אלף שקל.

אבל אנחנו מדברים על מכאן ואילר.

אני מבקש דבר פשוט - שחיים פיאלקוב יכין לרשימה הבאה לוח כזה, בהנחת

אינפלציה של 12 אחת. אז נראה איר נראית השכבה למעלה - - -

כמובן - יותר גדולה.

ההחלטה התקבלה באינפלציה גבוהה, ואמרו לי שנותנים פה מתנה בצורה של

הצמדה חלקית, ששווה X. בגלל שיעור האינפלציה המתנה קטנה. מבחינתו של המשתכן

הוא היה רוצה לקבל את זה או בצורת הצמדה או בצורת ריבת, או בצורה אחרת.

הוא מפסיד בגלל שאין אינפלציה.

אתה מציע להשאיר את ההצמדה ולעלות את האינפלציה.

הוא מציע להעביר את ההטבה לריבית.

אפשר לכמח אותה ולתת אותה במקום אחר.

חבל שזה לא נעשה לפני שנתיים.

היום הרוותה קטן בגלל האינפלציה.

המספר של 350 מבוסס על נקודת חיתוך של 1400 נקודות, שמשם ולמטה לא

מקבלים.

לגבי ריבית לא לגבי הצמדה

ביטול הצמדה זה לכל אורך הדרך.

מסגרת ההמלצות מוגדרת בתקופת מעבר. אני מקווה שעד סוף השנה כל זכאי יקבל

תעודת זכאות כפולה. מצד אחד יהיה בה סיוע לפי הכללים הישנים, ומצד שני סיוע לפי

הכללים הישנים. כל זכאי יוכל לבחור בטוב מבין שני העולמות.

מי ישלם על הייעוץ?

- אם הוא חתם חוזה במהלך החודשים האלה, הוא יכול במהלך 99 לקבל את

הכסף שלו. אנו מקווים מאד שהנושא הזה ייתן דחיפה - - -

מה קורה למי שנופל מהזכאות? הוא גם יהנה משני העולמות?

כן.

הוא מאפשר לו לקבל לפי התנאים הישנים.

בשקף המוצג לפניכם יש את ניתוח קבוצות המממשים ביישובי הניקוד, לפי הניקוד.

יישובי הניקוד הם בל היישובים בארץ למעט יישובי עדיפות לאומית. הקבוצה הראשונה -

עד 600 נקודות. למעלה מ- 80 אחוז מהם קונים דירות תוך שנתיים.

הם קונים את הדירות גם בלי ההטבות של ה- 600 נקודות. הם לא מנצלים את ה-

600.

כן. זה מראה שהזוגות האלה מסתדרים יפה מאד לבד. הסיוע שלנו לא כל כך

רלבנטי להם.

הוא לא כל כר אטרקטיבי לגביהם. הם לוקחים הלוואה ממישהו אחר, במקום

מהבנק.

מה זה 600 נקודות, פחות או יותר?

זוג צעיר עם 2 אחים ואחיות, בלי ילדים. חשיבות הסיוע אינה דרמטית עבורם.

הקבוצה השניה היא של בעלי 600 עד 999 נקודות. 30 אחת ממנה קונים דירה תוך

שנתיים. רובם הגדול - תוך חמש שנים, ורק מיעוט אחרי חמש שנים.

קבוצה שלישית, הזכאים שבין 1000 ל- 1399 נקודות.

איך מתפלגים השאר? עד 1400 נקודות זה חמש שנים

אחרי חמש שנים - 70 אחוז קונים דירה.

איך מתפלגים ה- 30 אחוז האחרונים?

לגבי 1400 נקודות ויותר? הם פחות או יותר לפי ה- - -נעביר לכם את התפלגות

הקבוצות לפי העניין הזה.

עלתה פה השאלה מי לא יכול לקנות דירה, או איך מתנהגים זוגות צעירים לאורר

שנים. השאלה אם זוג צעיר או משפחה יכולים לקנות דירה או לא היא שאלה שאין לה

תשובה. יום אחרי נישואיהם הם לא יכולים לרכוש דירה. האם זה אומר משהו או לא? לכן

צריר לעקוב אחרי קבוצת זוגות צעירים מיום הנישואין ואילך, ובכל נקודת זמן צריך לראות

מה קורה אתם.

השקף הזה מבוסס על נתונים ממחקר של ד"ר מינה צמח, שנערר בשנת 90-92.

המחקר מראה שעד שלוש שנים 65 אחוז קונים דירה. 72 אחוז קונים דירה עד תמש שנים,

וכך הלאה זה עולה. אחרי 9 עד 11 שנה יש 91 אחוז בעלי דירה. אליהם מצטרפים עוד 4

אחוז, כאשר 3 אחוז מהם הם דיירי השיכון הציבורי, ועוד אחוז עד אחוז וחצי שגרים בדירה

שנייה של ההורים. כלומר, הבעיה של זוגות צעירים אחרי 10 שנים, שלא מצליחים לקנות

דירה ואינם דיירי השיכון הציבורי היא בסדר גודל של 5 אחוז. ועדת גדיש נתנה את דעתה

על הקבוצה הזו כדי לגרום לה לעבור - - -

תאמר מה היא מציעה. היא מציעה עוד 70 אלף שקל.

זוג עם שני ילדים עם הכנסה של 80 אחת מהשכר הממוצע במשק תקבל תוספת של

70 אלף שקל גם במענק. אנחנו מקווים ומאמינים שזה ייתן דחיפה גם לקבוצה החלשה. יש

הסכמה עם אגף התקציבים במשרד האוצר. אם אחרי תקופת הרצה נראה שהסכום הזה לא

מגיע למספיק אנשים, כלומר - שאין מימוש אמיתי מאחוריו, נגדיל אותו, ונשנה אותו.

זוג צעיר עם 2200 נקודות מקבל 220 אלף שקל. עם ה- 75 אלף הוא מגיע לסביבות

300 אלף שקל, כאשר היום יש לו 183 אלף.

מה ההחזר החודשי לסכום הזה?

50 אחוז זה הרי מענק.

חלק גדול הוא מרכיב מענקי. אנחנו מקווים מאד שזה יעזור. אם זה לא יעזור,

מקובל על אגף התקציבים לשפר, לחזק ולשנות כר שזה יהיה אפקטיבי.

כדי שנשווה את זה לטבלה הקודמת, שם היו רכישות לפי הניקוד. מה אחוז

הרוכשים בכל קבוצת ניקוד?

השאלה מאד חשובה ומאד מורכבת. אחוז הרוכשים זה בכל נקודת זמן.

בשקף הקודם הקבוצות חולקו לפי ניקוד. היתה שם חלוקה של אחוזי קונים לפי

השנים. מדובר על 100 אחוז של סך כל הקונים. אין שם בכלל אופציה של כאלה שלא

רכשו.

מסתבר, אם נחזור לגרף הקודם - רובו היה אלה שרוכשים דירה תוך שנתיים,

ומיעוטו, כפי שמסומן בחלק הכחול - אלה שקונים דירה בין3 ל- 5 שנים. לפי הנתונים

שלנו, הקבוצה הזו אחרי 5 שנים, מספר אלה שלא רכשו זעום. אלה הנתונים.

בעמודות האחרות גם היו לך כאלה שלא רכשו.

ככל שהעמודות יורדות לכיוון החלשים, הקטע של אלה של חמש שנים גדל יותר.

אבל אין כאלה שבכלל לא רכשו.

יש. ה- 9 אחוז האחרונים.

לא, בטבלה הקודמת לא היה.

גם בטבלה הקודמת היה אותו הדבר.

לא היתה התייחסות לגביהם.

בטבלה הקודמת אין אחוזים. בטבלה הקודמת כל עמודה היא 100 אחוז.

נבון. 100 אחוז של קונים.

הגרף האחרון שאציג הוא של מחירים ממוצעים של דירות שרכשו זוגות ביישובי

ניקוד בשנת 97. אנחנו רואים שבעלי 599 נקודות מסתדרים גם בלי הסיוע.

אני מודה לך, ובטרם נמשיר אני רוצה לשמוע אח המשלחות.

קודם כל אני רוצה להודות לכם על כר שזומנו לישיבת הוועדה. אני מייצגת פה

אלפי זוגות צעירים, זוגות נשואים, חד הוריות, בודדים ונכים. לצערי הרב, מבל מה

ששמענו פה, נוצר רושם שכאילו אין בעיה של חסרי דיור במדינת ישראל. אין זה כר. אנחנו

יודעים שיש כ- 300 אלף משקי בית שמשוועים לפתרונות דיור במדינח ישראל. הכוונה היא

לכל מיני פתרונות, לאו דווקא באמצעות המשכנתא, אלא גם באמצעות הדיור הציבורי.

אנחנו ממש מודאגים מבל מה שמציעים פה, בולל התוספות שניתנות כסיוע היום.

זה לא עוזר לאף אחד. גם לאלה שנותנים להם את התוספת זה לא היה עוזר להם לרכוש

דירה. מה זה בית, בעצם? זה הדבר החשוב ביותר בקיום משפחה במדינת ישראל. במדינות

אחרות ההוצאה על סעיף של החלפת דירה לא עולה על 20 אחוז מסעיף ההוצאות של

המשפחה. במדינת ישראל אנו חשלמים יותר מ- 75 אחוז מההכנסות שלנו על אחזקת הבית,

בין אם באמצעות שכר דירה ובין אם באמצעות תשלומי משכנתא מאד גבוהים.

אני יודעת שהרבה מאד מאותם זוגות שהתלהבו לקחת משכנתאות משלימות

מהבנקים, אחרי מספר שנים לא עמדו בהחזרים של תשלומי המשכנתא, והם הפכו להיות

בעלי דיור לשעבר. אני לא יודעת עד כמה קולי ישפיע פה בוועדה. אני מאד מבקשת-

כאשר אני מדברת על אותם זוגות צעירים שלא מגיעים לניקוד של 900 לפי הטבלה

שמציעים פה, הרבה מאד מהם לא יזכו לקנות דירה, גם לא בחמש השנים הקרובות. המצב

רק הולר ומחריף, לרעתם. בתוספת לכר שמדברים על העלאת ההצמדה, במקום להוריד את

ההצמדה והריביות - זה עונש. זה עונש קשה מאד לכל המשפחות במדינת ישראל.

דבר נוסף, אני לא חושבת שצריכים לומר שזה הסעיף התקציבי שיש לנו. כל שנה

חוזרים לקופת המדינה התקציב הלא-מנוצל בסעיף המשכנתאות. אפשר בהחלט לקחת אותו

בכל שנה, ולעשות מעין מיחזור, כלומר, לתת אותו כתוספת לנושא המשכנתאות. אסור לכם

להפלות את הזוגות הצעירים כי חם בעלי ניקוד נמור. הם לא אוכלוסייה חזקה בהכרח. הם

אוכלוסייה חלשה, אלא שהם יותר נוטים להתלהב לקחת משכנתאות משלימות על מנת

. לרכוש את הדירות שלהם.



המשפחות החד-הוריות כלל לא מוזכרות כאן. אין התייחסות אליהן. איך הן תוכלנה

לרכוש דירה ולהגיע לקורת גג כאשר הן המפרנסות היחידות במשפחה. לא ניתנה כאן

הדעת על חמשפחות החד-הוריות, או על הבודדים או הנכים. אם רוצים לעזור, יש לעזור

לכולם. שתהיה להם האפשרות להגיע לקורת גג משלהם. לא בחסד, אלא בזכות.

האם יש לכם הצעות?

אני משאירה את השאלה לנגה פורת.

אני עובדת קהילתית בעמותת "סינגור קהילתי". אני רוצה לעשות משהו שלא

עשיתי מעולם, באף פורום של הכנסת. אנחנו כבר הרבה שנים מדברים עם הרבה מהאנשים

הנכבדים והחשובים. אני רוצה לקחת את עצמי כדוגמה. אני אקדמאית עם תואר שני.

בקרוב אהיה בת 35. אני כ15- שנה בשוק העבודה. הוריי הם חברי מושב שיתופי. אין לי

סיכוי בחיים להיות מסוגלת לממש משכנתא, יהיה גודלה אשר יהיה, ממשרד השיכון. זאת

מאחר ולהוריי אין את האפשרות לעזור לי לקחת את ה- 25 אחוז לפחות שנדרשים ממני

שהון עצמי. בנוסף, עלי לקחת לפחות 100 אלף דולר בהלוואה משלימה מהבנק. החזר

חודשי התחלתי של 300 אלף שקל - אנחנו מדברים פה על סכומים ששכיר לא יכול לעמוד

בהם.

לעניין ההצעות. חזרתי משהות של שנת לימודים בקנדה. נפגשתי הרבה עם אנשי

הממשלה הפדרלית שם, כדי ללמוד מה נעשה שם בנושא הדיור. מאחר והם עומדים במקום

דומה למדינת ישראל, מהבחינה של מעבר מכלכלה סוציאליסטית יותר לכלכלה של

הפרטה. אחד הדברים שממשלת קנדה הציעה, ועכשיו מריצה אותו, הוא ביטוח משכנתאות.

הזוגות הצעירים יכולים לקחת משכנתא של עד 95 אחת. לא הממשלה נותנת להם את

הכסף. הממשלה בנתה תוכנית שמאפשרת ביטווו של המשכנתאות. הממשלה מבטחת את

המשכנתאות כלפי הבנקים הפרטיים, כאשר כל זוג נדרש להוסיף מעל 3 אחוז. יש לי אתי

את כל החומר הכתוב בעניין. הבאתי אותו לארץ, כדי שאולי אפשר יהיה להשתמש בו.

כר זוגות צעירים יכולים לקחת משכנתא שמאפשרת להם לשים הון עצמי בסדר

גודל של החזר שאדם שכיר יוכל לעמוד בו.

לא הבנתי - יש תוספת של 3 וחצי אחתים?

יש תוספת שכל זוג שלוקח משכנתא משלם על עצמו.

לא 25 אחוז אלא 3 אחוז.

ההון העצמי, ה- down payment הוא רק 5 אחוז.

כן.

השאלה שלי היא לא היתרה הבלתי מכוסה.

פרמיית הביטוח שהיא משלמת היא 3.5 אחוז.

זאת אומרת שעל הריבית שמשלמים לבנק יש עוד ריבית של 3.5 אחוזים.

לא. על מחיר הדירה. על הקרן.

אם היא לקחה 100 אלף דולר, היא לקחה בעצם 103,500 אלף דולר.

אני לא כלכלנית, ואני לא בקיאה בפרטים חטכניים. יש לי את כל התומר בכתובים.

מאד אשמת לתת את התומר הזה למי שמתעסק בנושא הזה.

בקנדה, כמו בארצות הברית - הרי רוב הדיור לזוגות צעירים הוא של דירות

להשכרה, לא? כל הסיפור שלנו זה המצאה מזרח תיכונית ייחודית.

בארצות הברית, אחוז האוכלוסייה בדירות שכורות הוא פחות מ- 20 אחוז. כל

השאר גרים בדירות פרטיות.

התוכנית הזו באה לענות על הצורר של קניית דירות, ולא להשקעה.

אני מניח שבמקרה והערבויות הן של הממשלה, גם הריבית נמוכה יותר.

כן. לבנקים יש פחות סיכון.

הביטוח מתחלק בין המשתכן לבין הממשלה.

העיקר שהמחיר מול המשכורת הוא נמור בחצי מאשר אצלנו. מזה זה מתחיל.

אשמח מאד לספק את החומר הזה. הבאתי אותו לשימוש כולנו.

תעבירי אותו אלי, אם את רוצה.

המטרה שלי היא לא להתנגח במשרד השיכון, אלא לנסות למצוא פתרונות.

אנשים, זוגות צעירים, ואני לא מדברת על יחידים בכלל כי להם אין סטטוס במדינת

ישראל - שאין להם ילדים, נענשים במסגרת התוכנית הזו. לפי מה שהבנתי, מתפקידה של

ועדת גדיש היה למצוא פתרונות כדי לשפר את המצב. לומר לאנשים שמהיום הם ישלמו

ריבית כפולה - זו מעילה בתפקיד.

אני מאד מבקשת מוועדת הכספים הנכבדה. הסטטיסטיקות מדברות, אר אני מכירה

את המציאות בשטח. אנחנו עובדים עם אנשים שהם לאו דווקא אוכלוסיות מצוקה. אני לא

חושבת שמישהו יבניס אותי להגדרה של אוכלוסיית מצוקה. אני אקדמאית עם תואר שני,

15 שנה בשוק העבודה.

אני מאד מבקשת מוועדת הכספים הנכבדה ומאנשי משרד השיכון - אנא, ראו אותנו,

הארגונים שעובדים בשטח, שמכירים את המציאות מתוך השטח - שותפים. אל תראו בנו

גורמים עוינים או כאלה שמתכוונים לחבל בעבודתכם. אני חושבת שיש לנו מאגר מידע לא

קטן שיכול להיות לעזר בכל הדיונים. אנחנו משתדלים ללמוד מארצות אחרות, לנסוע

ולראות איר הדברים נעשים שם. ניתן להשתמש בידע הזה.

אני מייצג קבוצה ממעמד הביניים. כולנו אנשים לומדים ועובדים. מדברים פה על

טבלאות וטורים. אני מסתובב עם אנשים בקבוצת גיל שנעה בין 25 ל- 35. צריך להבין שעם

הריבית שהגענו אליה היום, אנשים ויתרו על תכניתם לרכוש דירה. מי שקונה עכשיו

יסבול מהריבית שהוא יצטרך לשלם על ההחזרים.

דבר שני - אני לא מבין למה בקריטריונים אין התייחסות לאנשי מילואים, אנשים

שנותנים ממיטב זמנם למדינה.

זה יחזור לקריטריונים, אל תדאג. זה לא יעבור בלי זה.

אני די מודאג. כאשר ישבתי עם חבר הכנסת מאיר שטרית הוא הבטיח שהוא יסביר,

ולמחרת הוא נעלם. חבר הכנסת יונה יהב שהבטיח לי שהכל יהיה בסדר, גם הוא איננו כאן

עכשיו. אנשים יושבים ולא מבינים את המסקנות, לא יודעים על מה מדובר בכלל. אני מאד

מודאג.

חשבתי שאוכל לקנות דירה אחרי שנת נישואין. הורי לא יכולים לעזור לי, ואין לי

את ה- 25 אחוז כדי לתת כערבות. אני לא יכול לקחת הלוואה משלימה. מרגיז אותי שאני

עושה מילואים פעמיים כשנה. שירתתי בצבא ביחידה מובחרת, גמרתי את התואר הראשון,

ואני לא יכול לעמוד בתשלומי הריבית. לא אקח את הסיכון.

אנחנו מדברים פה עם אנשי נתונים, ומתעלמים מן המטען הפסיכולוגי. אם האנשים

שיש להם 600 נקודות זיכוי ייזרקו מתוך הקריטריונים, זה לא יעבור בשקט. לא נוותר על

הזכות שלנו לקנות בית ולחיות פה חיים שלמים, על מי מנוחות, כמו שאחרים חיים פה. יש

קריטריונים שלפיהם צריכים לתת נקודות.

כאשר אתה אומר "הם ייזרקו", למה הכוונה? למה בדיוק הכוונה?

מהזכאות שהיתה להם עד היום.

מה יש להם היום ומה לוקחים מהם? האם אתה יודע?

לוקחים להם את הסיכסוד. היו 70 אלף שקלים כמשכנתא מסובסדת.

אני בעד שבולם יקבלו ושלבולם יהיה, אבל לא ייתכן שקבוצה מסוימת שכביבול

היא מסתדרת, כך לפי הסטטיסטית, תיזנח. אנחנו לא מסתדרים עכשיו. יש ירידה ברכישת

דירות. תור שנה המחירים יקפצו ואז אנחנו נפסיד בגלל העלייה כי הריביות יישארו.

אני רוצה להבהיר שהבעיה היא הרבה יותר חריפה ממה שנראה על פני השטח.

לדעתי, ואני אומר את זה לצערי הרב - ועדת הכספים לא מצליחה להגיע לגיבוש של

תמונה שלמה של מה הולך לקרות בתחום ענף הבניה והמגורים בישראל. הוועדה מקבלת

קטעי דברים ומטפלת בקטעי נושאים, והתמונה הכוללת לא מצליחה להתחבר פה. לא נוצר

פה פסיפס שלם.

דעו לכם שענף הבניה בארץ הולך ונהרס. השנה הקבלנים עומדים לבנות פחות מ-

35 אלף דירות למגורים. תבינו את המשמעות של זה. הקבלנים שלנו היום נמצאים על סף

הפסד. הם בונים ברומניה, בפולניה, בארצות הברית ובלונדון. הם הפסיקו לבנות בישראל

כי הם לא יכולים לבנות פה. הם נמצאים על סף הפסד ואובדן החברות שלהם. 35 אלף

התחלות בניה השנה, כאשר יש בערר 60 אלף עולים בשנה, כל זה יביא אותנו למצב

שכולנו נתעורר בעוד שנה וחצי ושנתיים ולא נבין למה דירה שעלתה 200 אלף דולר עולה

250 אלף דולר.

הפסיקו לבנות כי צעדי הממשלה שוברים היום את ענף

הבניה. צפוי גל מיסוי אדיר על ענף הבניה. המספרים שאתם מדברים עליהם הם כאין

וכאפס לעומת עליית מחירי הדירות. מיסוי העובדים הזרים יביא כל אחד שירצה לקנות

דירה עוד סדר גודל של 6,000 דולר.

משרד השיכון מתווכח עם הנתון הזה.

יש 150 אלף עובדים זרים בלתי חוקיים, אותם לא ימסו. להיפר. יהיה משתלם יותר

לקחת אותם.

אני לא רוצה להתווכח. אתם יודעים מה? 4,000 דולר.

דכר נוסף הוא המעבר שהאוצר מתכנן בין מס רכוש למס מכירה. זה עומד להעלות

בעוד 2,000 דולר את מחירי הדירות. אם תחברו את כל המסים וההיטלים שעומדים להיות

מאושרים פה השנה, נגיע לעליית מחירי דירות בסדר גודל של כ- 7,000 או 8,000 דולר.

קבלנים הגיעו לקצה. הם הפסיקו לבנות. העובדות מראות זאת. הם הפסיקו לבנות

כי לא כדאי לבנות. זה שאין שוק לדירות, מוסיף נדבר נוסף לעניין. הם לא בונים כי גם

קשה למכור. בשנה הבאה ייבנו עוד פחות. צריר להבין את הנתון הזה, כי הוא מתרחש

בשטח, לנגד עיננו.

אני רוצה להביא דוגמה אישית. אני אלוף בצה"ל, מהעשירונים הגבוהים. עם כל

. הפיצויים והבל, אני יכול לקנות דירה אחת לילד אחד, ויש לי שלושה ילדים. אקח אתכם



לצד השני של העולם. זוג ישראלי שנוסע היום לארצות הברית, מקבל באזרח ישראלי 95

אתוז מהדירה שהוא חושק בה במשכנתא ל- 30 שנה, בריבית של 3.8 אחוז. במדינת ישראל,

אתרי 50 שנה זה צריך להיות אחרת.

אם רק תוסיף שמחיר הדירה הוא מחצית, הרי שתשלים את התמונה.

בואו לא ניתן פה רעיונות ירידה מן הארץ.

אני רוצה לחזור לכמה דברים שקשורים אלינו. תוסיפו לכל זה את נדבכי הריבית.

צדקו כל אלה שאמרו שהמשכנתאות שמדברים עליהם נותנים פחות מחדר לדירה. לקצת

יותר מזה צריך ללכת ולחפש בשוק החופשי, כאשר הריבית שם היא בסביבות 8 אחוז. אלה

החזרים בלתי מתקבלים על הדעת. זה פסיפס שלם שהממשלה צריכה להתייחס אליו. אי

אפשר לנגוע רק בנקודה אחת.

אני אומר את הדברים הבאים באזרח, לא כנציג התאחדות הקבלנים שיש לה

אינטרסים. 55 אחוז מעלות הדירה בישראל היא בידי ממשלת ישראל. 25 אחוז בממוצע

הוא מחיר הקרקע, ש- 98 אחת ממנו בידי מנהל מקרקעי ישראל, ו- 35 אחוז מסים והיטלים.

זה אומר שגם שר השיכון, וגם המערבת שהוא מופקד עליה, לא מסוגלים להתמודד עם זה.

צריר להבין ש- 55 אחוז מהעלות של המשכנחאות זה החלטות של האוצר על מסים, היטלים

ומחיר קרקע. בזה לא נוגעים ולא מטפלים, וזה עולה ועולה. את המשכנתאות לא מעדכנים,

אלא פעם בשבע שנים.

שיבוא לכאן שר האוצר פעם אחת ויציג מדיניות שלמה לגבי ענף הבניה. שיציג את

כל הנדבכים, ורק אז תקבלו תמונה מלאה. חוץ מכל הצרות שהזכרתי, קמה ועדת גדיש

מאוחר מידי, ועשתה מעט מידי. 70 אחת מאזרחי ישראל שמשלמים מסים ומשרתים בצבא

מצאו את עצמם מחוץ למעגל. התיקונים שאתם מדברים עליהם היום ישאירו מחוץ למעגל

60 אחת מהאזרחים. כל מה שאנו מדברים עליו שהתיקון הזה לעיוות הוא 60 אחוז. צודק

יושב ראש הוועדה. זה אבסורד שמחפשים 300 - 400 מיליון, ואצל סגן השר מצטבר עודף

של מיליארד ושלוש מאות מיליון שקל לא מנוצלים. במחילה מהאוצר - שלא יסחוף את זה

לתקציב המדינה, שיקבלו את ההצעות החכמות של סגן השר פרוש. שאת חלק מהכסף יפנו

לפיצוי והשלמת העיוותים לגבי אלה שלא נכנסו למעגל. החלק השני צריר להתחלק בין כל

הזכאים. שיקבלו את הצעת סגן שר השיכון ותינתנה הלוואות מקום באותם מקומות שיש

בהם עודפי דיור, במקומות שהגיוני לעודד ישיבה בהם. אם לא - הכסף הזה, שהוא כמעט

מחצית מתקציב המשכנתאות השנה יחזור לאוצר לתוכנית לשנה שלאחר מכן.

יש עוד כמה שיטות בהן אפשר לנקוט כדי לשפר את פני הדברים. בארצות הברית,

זוג אמריקאי או משפחה שקונים דירה ומשלמים משכנתא - זה חיסכון לאומי ארור טווח.

מה זו המשכנתא? היא הוצאה מוכרת לצרכי מס.

זו לא בעיה של הזוגות הצעירים שלנו.

אומרים לי באוצר שרוב הנזקקים לא משלמים מס בכלל. אני לא מדבר עליהם.

מעמד הביניים משלם מס, ולו אתם לא נותנים היום כלום במדרגות החדשות. הוא משלם

מסים, תכירו לו בהוצאות החזר המשכנתא הזו. למה לא? למה זה קיים בכל העולם.

אומר לר מדוע לא. בשיטה הזו אתה מיטיב עם מי שקונה דירות פאר - - -

אז תקבע מסגרת לקנייה. תקבע תקרה.

אז לא ניטיב בכלל עם מי שלא מגיע לסף המס.

אבל תנו את הפריבילגיה למי שמשרת בצבא ומשלם מסים.

הטבלה שראינו בסוף, שמראה מתי מגיעים זוגות לדירות לא מראה שני דברים.

היא מראה דבר אתד, והוא שדירה לזוג או משפחה בישראל זה הפרוייקט הכי חשוב

בחייהם, חוץ מחיי המשפחה עצמם. זה פרוייקט משפחתי לאומי. זו הבעיה החברתית

החמורה ביותר שמתפתחת פה.

מי שמצליח להגיע בעשר שנים לדירה משעבד את משפחתו, את הוריו, את אחיו.

הוא חי חיי רעב במשר שנים רבות, חוסר פרוטה לפרוטה לשלם את ההחזרים האלה. את זה

אתם צריכים לשנות, מתור ראיה של פסיפס שלם. שיציגו פה מדיניות כוללת אחת, ולא

להיגרר לנדבך אחד של השקפות, שקל לחמוק ממנו ולהשאיר 60 אחוז מהקהל הישראלי

מחוץ למעגל הזכאים והנתמכים.

השיטה שנגה פורת הצביעה עליה היא לא אי תשלום משכנתא. השיטה הקנדית

אומרת שנאפשר לבנקים לתת משכנתאות עד לגובה של 95 אחוז מהדירה הממוצעת.

מחלקים את ההחזר שלא יעלה על 25 אחוז מן ההכנסה.

שני המכשולים העיקריים הם הון עצמי התחלתי והחזרי המשכנתא. לכן צריר

להתאים את ההחזרים להכנסה.

אפשר להשיג היום משכנתאות משלימוה.

אבל הן יקרות.

נאמר שיינתן פיצוי לבאלה שיהיו במצוקה בעקבות המלצות ועדת גדיש. הצבעתי

בעד החוק, אר נצטרך לשבת עם האוצר לגבי הדברים הללו.

הצבענו בהנחה שזה יתוקן.

מתור הדברים שעלו ברור שריבית השוק גדולה יותר מהריבית על המשכנתאות. זה

הדבר שמשפיע בצורה הכי משמעותית על היכולת של זוגות צעירים לרכוש דירות בארץ.

נניח שכל התיקונים יתקבלו, עדיין אנשים כמו אבי פירסט לא יוכלו להגיע לדירה. הוועדה

קיימה דיון על הנושא הזה לא מזמן. ובר שם על השפעה בשוק ההון על ריביות לטווח

הארוך. אלה דברים שמשרד האוצר אמר כבר אז. לצערנו הדברים התממשו.

ועדת ברודט ההיא היתה לפני שנה וחצי.

הדיון הוא בחלקו ערכי. הוועדה עצמה החליטה לפנות עוד מקורות, כדי שחלק

יקבלו פיצוי, בשיטת ההצמדה למשל. הוועדה היתה לא רק של פקידים, אלא גם של נציגי

ציבור. אני יכול להגיד שהוועדה גם דנה בשאלה איר עושים שימוש יעיל יותר בכסף. היא

בחנה את 6 אחוזי הריבית הללו. אם ניקח בחשבון 70 אלף שקל משכנתא רגילה, ועליה

נוסיף - בסופו של דבר מה עושה הפער בין 4 ל- 7 אחוז ריבית בתוך הערר הכולל של

ההחזר? זה לא ישפיע, אך זה כן משמעותי כשאתה לוקח את אותם כספים שמתחלקים על

אוכלוסייה גדולה ומאגם אותם לצורך התמיכה. זה אחד הדברים שהנחו את רעדת גדיש,

ולכן היא החליטה כפי שהחליטה. זו לא היתה הנחיה של האוצר.

אני יכול לומר שלא נראה לי שהצעת החוק כפי שהיא יכולה לעבור. אנחנו נשמח

אם תשבו עם אנשי המקצוע של משרד השיכון ויחד תגיעו להצעה אחרת.

ישבנו גם בשלושת הימים האחרונים. אנשי המקצוע משני המשרדים היו שותפים

בוועדת גדיש. התפשרו גם מול נציגי הציבור. גם במשרד השיכון וגם במשרד האוצר

מבינים את הדו"ח ומשמעויותיו ומאמינים בו.

השאלה אם לא צריר לנייד את אותו תקציב בצורה קצת שונה. אנתנו דנים פה

באחת השאלות הקשות ביותר שיש בחברה הישראלית. הכוונה היא להגיע למקורות שיש

הטוענים שהם נמצאים במשרד השיכון.

למעשה, ב- 6 השנים האחרונות המשכנתאות נשחקו ב- 50 אהוז.

ב- 60 אחוז.

מחיר הדירות עלה. צריך לקחת בחשבון את ערך המשכנתא לעומת מחיר הדירה,

לא לעומת האינדקס. צריר לתקן את העיוות הזה. יש ארבעח סעיפים שאני רוצה להצביע

הראשון, לנושא הריבית. לא יכול להיות שנשלם 8 אחוז ריבית

במקום 4 אחוז. אי אפשר לסמוך רק על הריבית של השוק. כל המפולות קרו בגלל זה. אני

מדבר על ההלוואות שהמדינה נותנת, לא על משלימות.

דבר שני, אזורי פיתוח, או כאלה שנקראים היום אזורי עדיפות לאומית - יש בעניין

הזה שחיקה עצומה. מי שירצה לגור בערד, למשל, יוכל לקבל שיפור בתנאים רק אם הוא

על פת לחם. 20 אחוז לעומת מה שהיה, כולל הלוואות ומענקי מקום. בעניין הזה, של אזורי

הפיתוח, יש לעשות תיקונים.

עניין שלישי, הוא שינוי ניקוד לשכבות הביניים. דובר על כך הרבה. העניין האחרון

הוא נושא משוחררי צה"ל. עד היום כל מי ששירת בצבא קיבל העדפה. על פניו זה חכם

להגיד שמי ששירת תקופה ארוכה יקבל נקודות זיכוי גדולות יותר, אר צריך להתחשב

באנשי ישיבות ההסדר, או בעולים חדשים שמשרתים פחות. צריך לקבוע שיטת ניקוד שווה

למי שמשרת שירות מלא, על פי החלטות המדינה.

זה לא רלבנטי בכלל. בן ישיבה הולך לצבא אחרי 4 שנים - - -

זה לא נכון.

ישיבות הסדר זו לא האוכלוסייה היחידה.

יש כאלה שמקבלים שחרורים מסיבות סוציאליות.

לכן אני אומר שזה לא נראה לי. יש פה ארבעה סעיפים. יש גם סעיפים שלא

הזכרתי. יש עוד הרבה צרות. בשקלול הכללי הדברים הם טובים. אלה ארבעת הנקודות,

שאם יתוקנו, אוכל לתמוך בהמלצות בלב שקט.

איתי אייגס מדבר על 8 אחוז. מה שמונח כאן יכול לתת תשובות גם עוד שנתיים

בעניין הריבית. הבעיה היא היום. לכן אני אומר - נכון שיש דברים שצריך לתקן בהמלצות

ועדת גדיש, אבל אם לא ייקבעו עוד במה דברים משלימים לא עשינו כלום, וזה הזמן

לעשותם.

אני רוצה להתייחס לנושא המקורות. המשק נמצא במצב של מיתון הולך ומעמיק.

אחת התוצאות היא קיצוץ בהוצאות הממשלה. צריר לצאת ממנו, ואחת הדרכים לכך היא

הגדלת ההשקעות בתשתית. דרך נוספת היא הגדלה בבניה. אם שואלים לגבי מקורות - אין

כאן שום אפשרות אחרת אלא לתמוך. מה המקורות, ואיך, חוץ מהעודף שנשאר מאי ניצול

המשכנתאות? המקור השני הוא תקציב המשכנתאות של השנה הבאה. תקציב זה צריך

לגדול. אני רואה בכך את המקוך. אם רוצים לראות את חידוש הצמיחה צריך להגיב

להצעה של סגן השר. זה יכול לעורר את השוק.

לדעתי ראש הממשלה יתמוך בתוכנית.

כן, אבל הוא לא יכול להתעלם משכבות הביניים. מבחינת דיור הם מעוטי הכנסות.

צריך לעשות ניסיון כדי לשנות את מצבם. צריך להוסיף ניקוד למשוחררי צה"ל, לא אחוז

על שירות בצבא. בנושא אזורי עדיפות לאומית אני מקבל את מח שאמר חבר הכנסת צבי

הנדל. קשה לי לראות איך משנים את זה. לצערי אנחנו לא נמצאים לפני שלושה שבועות.

צריר לשבת עם שר האוצר ועם משה לאון ביום ראשון בעניין.

אני רוצה להתחיל עם עניין ההצמדה. זה הופיע בחקיקה ראשית, בחוק. אם רוצים -

סעיף חמש אומר - - -

פורמלית, החוק עצמו, משנת 92 נותן כלים לצורך הגדרת זכאי. כללי משרד הבינוי

והשיכון, שיקכעו זכאות לפי כללים.

יש ספקות אם אפשר להכניס את זה בחקיקה ראשית.

לגופם של דברים, אני מייצג את אותם 70 אחוז שהולכים לצבא, הולכים

למילואים, עובדים במשק, וחיים חיים לא פשוטים במדינת ישראל. אני חושב שלא יקרה

שום אסון אם מדינת ישראל תגיד לזוגות הצעירים : הייתם בצבא, אתם נושאים את המשק

על כתפיכם, תקבלו משהו, אפילו אם יש לכם ניקוד נמוך. הם באמת קונים דירות יחסית

מהר, אך אני מתנגד להסטת כספים מהאוכלוסייה הזו. אם הדרך לקחת מהם היא דרך שיטת

הניקוד, זה יהיה נורא.

היתה העדפה לאלה שהולכים ליישובי פריפריה: מחיפה לכרמיאל, מבאר שבע

לדימונה. הם קיבלו סיוע מלא בצורה של סכום סיוע גדול בריבית של 4 אחוזים. הם קיבלו

118 אלף שקל, חוץ מהלוואת המקום, בריבית של 4 עד 4.5 אחוזים. אם מדינת ישראל

החליטה שהמדיניות הזו השתנתה - לא ניתן לזה יד.

אמרנו יותר מפעם אחת שהמבחנים לגבי קניית דירה צריכים להיות לפי המצב

הסוציאלי של המשתכן.

אבל מה עם פיזור האוכלוסייה?

מי אומר שאנחנו רוצים פיזור?

למה נאבקת איתי על אזורי עדיפות לאומית

מה שהוצע כאן - - - שיש הגדרות מקום שהעלו אותם. אני רוצה להבין יותר בנושא

של הלוואות מקום. הסטטוס כאן הופך להיות יותר פרמננטי. הלוואות מקום במקומות

מסוימים הופכים להיות לחלק - - -

בהתאם להחלטות הממשלה מפעם לפעם. כל פעם זה לגבי מקום אתר.

כלומר, זה לא פרמננטי. אין דיונים בין שר האוצר למשרד השיכון בעניינים האלה?

מאז שנת 94 אין דיונים כאלה. בשנת 94 התגבשה רשימה, ומאז אין דיונים.

אני טוען שעדיין יש הרעה. אותו זוג צעיר שקודם קיבל 120 אלף ועוד 50 אלף

כהלוואת מקום בדימונה, נניח, והיום אם יש לו ניקוד נמוך הוא יקבל 70 אלף במקום 120

אלף, יקבל הלוואת מקום ולא רק זה. כל מה שהוא מקבל יהיה בריבית שוק, במקום

בריבית נמוכה. כלומר, ערי הפיתוח ישלמו את המחיר הזה.

בעניין העולים אני מאד בעד. אני שמח על כל עולה שקונה דירה. אני יודע שכל

עולה בא עם משקל כבד מבחינת היכולת שלו לקנות דירה. העולים החדשים זו קבוצת

האוכלוסייה היחידה שבה אין שום מבחנים של יכולת, למעט ותק.

אף פעם לא היו. נקודת המוצא שלהם היא אפס.

השאלה מה היו השיקולים שאין שום מבחן לגבי התנאים. אני מסכים שלעולה צריך

לתת תנאים מועדפים, אם כל העסק בנוי על מבחני הכנסה וניקוד. אני רק רוצה להבין את

השיקול, אלא אם כן הוא שיקול קואליציוני ולא מקצועי.

ועדת גדיש המליצה המלצות בניגוד לדעת ועדת שרים. מה שאמרת כרגע הומלץ

על ידי ועדת שרים.

מה ההפרש? מה הפער בין המלצות הוועדה לבין ההצעה הנוכחית?

היו שתי וריאציות בוועדת גדיש. היא השאירה את הנושא פתוח, כך זה הגיע

לוועדת השרים, ושם זה נקבע. היתה נקודה נוספת שנוספה בוועדת השרים והיא תוספת

לפי ותק.

אני רוצה לומר משהו ברמה הציבורית, העקרונית. היה ניסיון שעולים יקבלו את

שלהם לפי קריטריונים. אני בעד שייתנו תוספת לעולים, שלא תהיה כאן אי הבנה. אני רק

שואל האם מערכת, שעובדת לפי מבחני הכנסה ומבחני יכולות לא יכולה למצוא גם את

אותם 10 או 15 אחוז מתוך העולים, שהם ברמת יכולות אחרת.

אחרי שדיברת על זוגות צעירים, עולים, ערי פיתות, איתי אייגס אומר בדיון

שהבעיה המרכזית היא המימון שהוא בריבית גבוהה. אני מסכים. זה עדיין לא מבטל את

הצורר שהממשלה תתייחס לאלה שהולכים לערי הפיתוח. שם המרכיב של ההלוואה הלא

צמודה הוא ענקי. לא יכולה להיות אליהם התייחסות מינימלית של אותם 20 או 25 אלף

דולר שאתה נותן לאלה שהולכים לקנות דירה במקום אחר, ברמלה או ברחובות, למשל.

אני רוצה לומר שאנו מבטלים את הסיור שנקבע ליום א'. לא נצביע ביום ראשון,

מאחר ויש חברים שלא יכולים לבוא. נשב ונשתדל להגיע להבנות. את הסיכומים הסופיים

וההצבעה נעשה ביום שני.

אפשר לדון בנושא הזה כדי להזיז פח כמה מספרים, ואפשר להגיד שאנו רוצים

להתמודד ולנסות לפתור את הבעיות, כי לא כל שבועיים יביאו לנו חוק משכנתאות חדש.

הוויכוח המרכזי, כפי שגם אברהם שוחט אמר, הוא אם אנו מדברים על סכום של אפס,

מי שקיבל בעבר יקבל. מי לא משלם? אלה שכבר קנו

דירות, או אלה שלא קונים דירות בחמש השנים השנים הקרובות.

זה כבר הפך לשיטה, גם בנושא הבריאות. תמיד משחקים באותה אוכלוסייה. הבור

הזה לא יכול להתמלא. אפשר להוסיף עוות על עוות במקרה הטוב, ובמקרה הרע להוציא

את המערכת משווי המשקל שלה. אני אומר שזה מה שעושים פה. מוציאים את המערכת

משיווי המשקל בכלל. זה הוויכות האידיאולוגי הבסיסי, ואני מציע שנשים אותו על

השולחן. על פי תפיסתי המדינה צריכה לספק לכלל אזרחיה סוג מסוים של צרכים,

בשיעורים שונים. יכולת לרכוש דירה הוא בכללם. למי שיש יותר, ולפי הניקוד כאן זה לא

מי שיש לו יותר כסף - בשיעור נמוך יותר. הלוואי וחייתי מצליח למצוא פטנט ששני

העשירונים העליונים יהיו בחוץ, כי אין אתם בעיה, אבל לא שבעת העשירונים העליונים,

כפי שעושים כאן. היות ואין לי כלי כזה, אני מעדיף את העיוות. העובדה שהמדינה

משתתפת בשיעור לא גבוה גם בסבסוד עשירונים גבוהים היא חלק מהתפיסה שלי.

אני רוצה להתחבר לרעיון שהעלתה כאן נגה פורת. לא במקרה התעקשתי בנושא

הסבסוד. ההצמדה לא צמחה יש מאין. ההצמדה היתה באופן מודע סוג של מרכיב מתנה

שניתן למשתכנים באינפלציה גבוהה. זה לא היה רק בתחום הזה, אלא בעוד הרבה תחומים.

למה 70 אחוז צמודים ולא 80 אחוז? כי לא היה יותר כסף. איפה אני מגדיר את הבעיה? אם

הייתי לוקח את הסכום הזה, הייתי באותו סכום מנסה קודם כל להגדיל את הנפח של

השכבה החזקה. באיזו טכניקה? של רשת בטחון. שגם פה יהיה שילוב בין קבלת הסיכון של

המשתכן באחוז יותר גבוה. אותם 3.5 אחת שנגה פורת דיברה עליהם, בקצה. זאת פרמית

הסיכון.

אין סיכון. הנפל היום במשכנתאות הוא פחות מאחוז אחד.

תאמין לי שאני יודע שאין סיכון, אבל אף אחז לא יכול לקבל החלטות כאלה

בטווחים של 30 שנה בהערכה שאין סיכון. מישהו יעשה את החשבון ויגיד שמרכיב הסיכון

פה הוא לא כמו שבעולם, הוא לא אחוז אחד אלא הוא 3.5 אחוז. אז על כל 100 אלף שקל

שאתה מקבל אתה קיבלת בעצם 103 וחצי אלף. 3 אלפים משמשים כקרן לריסקים של כל

השותפים בסיפור. הייתי עושה דבר נוסף - אם אתה בתום התקופה, תעמוד בכל

התשלומים, אתה מקבל מחצית מהסכום הזה חזרה. זה קיים היום. אם ההתנגדות היחידה

של איתי אייגס להצעה שלי קשורה בהשתתפות העצמית, ויתרתי על זה.

הבעיה היא שההנחה של האוצר היא - - -

מדובר בהנחות שבני האדם המציאו אותן, ומדובר במצוקה שאין לה פתרון. אתם

אמונים על הפתרון. אין בעיה, תנו 100 אלף שקל ב- 4 אחוז ריבית. אני לא אומר כר. אני

אומר: בואו נעשה חשבון מה היה מרכיב המתנה בעניין הזה כולו, ונחלק אותו על נפח גדול

יותר. יתרה מזו - ניתן למשתכן לבחור בין מסלול אחד לשני. אם הוא רוצה לקבל את כל

המתנה עד 70 אלף שקל זה מסלול אתד. אמ הוא רוצה מרכיב מתנה פרוס יותר, לא יותר

גדול - זה מסלול אחר, בו השיקול הוא כמו של נגה פורת, הנפח, והשיקול של האוצר הוא

הרווח המיידי. כר הייתי נותן תשובה לקבוצה שלמה של אנשים.

מה אתה מציע?

אני מציע לפתוח מסלול מקביל לקבוצות הללו, של עד 1400 נקודות זכאות. מרכיב

המתנה לא ישתנה, אך הוא יהיה פרוס אחרת.

זו לא תהיה תשובה בשביל נגה פורת.

זו כן תהיה תשובה, כי שכר הדירה שאני משלמת הוא גדול.

היא אמרה שהיא לא תהיה מסוגלת לעמוד בהחזרים של משכנתאות על מחיר דירה

קיים.

לא נכנסתי לשוק ההון. להערכתי כל שוק ההוו העולמי פתוח לזה. זה לא שונה

מהערבות לחברת החשמל או לבנק הפועלים.

מבחינת הסיכון זה פחות חמור. זה פיזור הסיכון על אלפי איש.

כאשר נגיע לזיון לגופו אני אחזור על ההצעה שלי, ואגיש אותה בדחיפות. אני

בכל זאת מבקש לדעת מאיתי אייגס וישראל שוורץ, לא את הנתונים האלה של העדר

הצמדה, אלא איר הגרף הזה נראה לגבי 10 אחוזי האינפלציה, ואז אוכל לדעת מה מרכיב

המתנה שנלקח כאן.

על עניין הפריפריה אפשר להסתכל בשתי צורות. אפשר לומר שהבעיה תיפתר

בהלוואות מקום. זה כלי שאם הוא הופר להיות היחידי והעיקרי הוא מתחיל להתעוות, כי

זה כלי שהוא במהותו פוליטי. יש מרביב של העדפה בנקודות למשתכן באזורי פיתוח, בצד

הלוואת מקום. מה היה המכשיר עד עכשיו? היתה הלוואת בסיס, היתה הלוואת מקום,

והיתה הלוואה שניתנה למי שהלר לאזורי פיתוח. זה יצר מערכת יותר מאוזנת. אני מאד

פוחד שאם זה יהיה תוכנית אחידה, בתוספת הלוואות מקום תהיינה הלוואות מקום

בשיעורים מאד גבוהים, כתוצאה מלחץ. אני חושב שהדבר הזה לא יהיה נכון מבחינת

ההצעה ומבחינת שיכון המשתכן. משפחה צעירה במצב כלכלי בינוני, זוג מורים שקיבל

הטבה בעבודה בערד, יעדיף לרכוש שם דירה, אם היא תהיה טובה יותר ובמחיר טוב יותר.

אם הכל יהיה בהלוואות מקום זה יתעוות, כי זה כלי לא טוב, לא גמיש ומאד פוליטי.

יש כאן כל מיני הערות לגבי הטבלאות ולגבי כל מיני מדרגות. יש בהן קפיצות

מדרגה יותר מידי חזקות.

את השאר תשאיר לדיון ביום ראשון. חבר הכנסת יורי שטרן נמצא ברשות דיבור,

הייתי מציע שתתייחס גם לשכר הדירה.



2. החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (מבקר המדינה ושאיריו) (תיקון)

אתמול היה דיון בנושא הפנסיה של מבקרת המדינה. אנחנו נמצאים בהתייעצות

סיעתית של חבר הכנסת יצחק כהן. לא ניכנס שוב לדיון, שמענו אתמול את כל הפרטים. יש

לפנינו שתי אלטרנטיבות. האחת, להיענות לבקשה, לאמור: שהפנסיה תהיה 100 אחוז לפי

שכר השופטים, או 100 אחוז שר.

לא, לא, היא לא רוצה 100 אחוז לפי השרים.

זה המצב הקיים.

אם דוחים את הבקשה זה יהיה לפי 70 אחוז משכר השופטים. זה מה שהיא תבחר.

היא לא יכולה לבחור.

היא יכולה לומר שהיא לא היתה שרה בכלל, ושהיא רוצה את הפנסיה לפי שכר

השופטים.

היא לא יכולה.

לא. האלטרנטיבות הן או לאשר את הבקשה או לדחות אותה.

אני רוצה להציע שיצביעו הפעם בשיטה הבאה: קודם כל מי נגד, ואחרי כן מי בעד.

אני לא רוצה להיות אחד הפריירים של הוועדה. לפי דעתי מה שהחלטנו אתמול הוא מה

ששוכנעתי שמתחייב על פי הכללים של מינהל תקין, באשר באתי בדעה הפוכה.

אז כנראה שכנעו אותר על בסיס לא מדויק. לי יש חוות דעת אחרות.

מה שסמדר אלחנני אמרה אינה חוות דעת משפטית.

גם אם נדחה את זה נוכל לדון בזה מחדש.

הוועדה יכולה להחליט שהיא דנה בנושא הזה של פנסיה של נושאי משרה ברשויות

שלטון שנתונים לסמכות הוועדה.

גם משום כבודה של המבקרת אני מציע שהוועדה תדון ברמה העקרונית לגבי כל

נושאי משרה ברשויות השלטון, ולא בבקשה האישית.

ועד אז דוחים את הבקשה.

זה בעייתי מכיוון שבסמכות הוועדה - מבקר המדינה, נשיא המדינה ונגיד בנק

ישראל.

אני מנסה להציע הצעה שכולם יסכימו עליה. יש לכמה חברים רגישות בעניין.

אנחנו נצביע על הבקשה, אר אני אומר שהוועדה תדון בבוא העת על הנושאים ברמה

הכללית, לגבי כל נושאי המשרות שבסמכות הוועדה לדון בתנאים שלהם.

אתמול שמענו דברים ברורים מהיועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה. הוא אמר

שלכאורה הוא לא היה צריר את הסכמת הוועדה. הוא פנה בבקשה רק בגלל שהיא אמרה

לו.

לאתר האמירה שאני אמרתי, שהוועדה תדון בכלל נושאי המשרות שנמצאות

גסמבותה לגבי נושא הפנסיה המשולבת - - -

זה נקרא "כפל גמלאות".

באשר לבקשה הספציפית שהונחה לפני הוועדה, אני מעמיד אותה להצבעה. מי

בעד הבקשה? 3 בעד. מי נגד? - 4. הבקשה לא התקבלה. תודה לכם.



חוק הלוואות לדיור (תיקוו מסי 4)

היות ונמצא כאן נציג האוצר אני רוצה לומר שיש פה כמה מיתוסים, שעליהם

מבוססת כל הגישה שבאה לידי ביטוי בהצעה זו. המיתוס הראשון הוא שאין כסף ממקורות

כספיים נוספים. דיברו על תוספת של 600 מיליון שקל, ועכשיו אומרים שאם נתקן את

ההצעה יידרש עוד סכום של 300 מיליון שקל. הכל בלוף, כי הכל מבוסס על איזו שהיא

הנחה של קפיצה דרמטית ברכישות הדיור. זה ל א נכון. הכסף שמשריינים להלוואות לא

מנוצל בשני שליש, לפי הנתונים. מתוך אי הניצולת הזו צריר לממן הגדלת משכנתאות.

לכן, התיקון המיידי, שכולם מציעים פה, לפחות להשאיר לכל אלה שהיו זכאים

למשכנתא מסובסדת את הסבסוד - יש לה מקור. האוצר לא צריר פה מקורות נוספים. כל

המקורות נמצאים באותם הסעיפים שיועדו למשכנתאות. כל הסובסידיות, כולל המוגדלות,

לעולים, הן כמעט חסרות ערר במצב של היום. יש להם ערך לעתיד, אם הריבית תרד, ואני

מקווה שהיא תרד. יש להם ערר ציבורי בכך שלא נפגע בשום אוכלוסייה. הרעיון של ועדת

גדיש היה תוספת של 600 מיליון שקל נוספים בשוליים של קטגוריות הזכאות. תוסיפו כסף

כדי לתמור בעוד כמה אוכלוסיות, אך בלי לפגוע בקיים. אני מתפלא על כר שיש פגיעה.

המיתוס השני הוא הגישה הזו בדומה לסיפור שכתב קיפלינג על ילד שהונח ביער

וגודל על ידי זאבים. האוצר מסיק מכך מסקנה שאין צורך בגני הילדים ובבתי הספר. בטח

שאנשים קונים דירות, איפה הם יגורו? שמעתי מהאוצר עוד אמירה אחת מפליאה, קביעה

מאד מעניינת, שהשוק הפרטי מחליף את המשכנתא הממשלתית. אנשים לוקחים יותר ויותר

משכנתאות בנפח הכולל. אחוז המשכנתא הבנקאית לעומת המשכנתא המסובסדת הולך

וגדל. ודאי, המשכנתא המסובסדת לא מעודכנת בפועל מזה שש שנים. אין לאנשים ברירה,

והם לוקחים יותר ויותר מהבנק. הם רואים בזה הוכחה נצחית לניצחון של השוק החופשי.

יש רק נתון אחד פשוט. אותו זוג צעיר שהיה קונה דירה במחיר הממוצע לפני שש

שנים ברבעון הראשון של 92 היה מחזיר בהחזר החודשי 850 שקל. זה היה כ- 20 אחוז

מהשכר הממוצע באותה תקופה. היום הוא צריך להחזיר 3,500 שקל, שהם 60 אחוז

מהמשכורת הממוצעת. זה הנטל שהשיטה הזו מעבירה למשפחות.

מה זה קשור למשכנתאות שנותן השוק לעומת המשכנתא שנותנת הממשלה?

בטח שזה קשור. הממשלה באמת לא מתערבת בריבית השוק כפי שבנקים

למשכנתאות גובים. נכון שעל ידי יצירת שוק משנה ניתן להשפיע אך בכל רגע נתון

הממשלה לא שולטת על הריביות של השוק. הממשלה יכולה לפצות את האזרח על ידי

משכנתא מסובסדת.

הממשלה והכנסת יכולות לשלוט על הרבה מאד דברים שישפיעו על איך תיראה

הריבית בשוק.

זה נכון, אבל לא בטווח המיידי.

בטווח המיידי, הממשלה, על ידי סבסוד המשכנתא מקלה על הרבה מאד משפמות

בהחזר החודשי. היום כאשר המשכנתא היא כל כך יקרה, עד שניצור את שוק המשנה ונוריד

את כל המרכיבים של הריבית, הדבר המיידי שהממשלה צריכת לעשות זה להגדיל את

המשכנתא המסובסדת, לפחות בצורת הלוואות מקום, כי זה לא נכנס לחקיקה, זה דבר

שהוא לטווח קצר, יחסית. אתם הולכים בשיטה הפוכה.

אני חושב שיש שני דברים בסיסיים שאנחנו צריכים לדרוש. הדבר האחד הוא שכל

אותן אוכלוסיות של זוגות צעירים, למרות שהם מסתדרים וקונים דירות, כי אין להם ברירה

אחרת, התנאים שהיו להם עד כה מבחינת סבסוד הריבית צריכים להישאר.

מה העלות אם משאירים את המצב הקודם?

תלוי על איזה הנחה אתה בונה. אם אתה בונה על הנחה שיהיה גידול של 20 או 30

אחוז במספר רוכשי הדירות, אז יש כאן נפח אחד של הוצאות. אם אתה רואה שבמצב של

השוק היום הלוואי והגידול יהיה של 15 אחוז, אז אתה מקבל נפח אחר. כלומר, אין פה

נתונים בדוקים. הבל נמצא באותו סכום ששוריין למענקים במשכנתאות, כי הוא לא מנוצל.

העניין השני הוא ללכת על העניין של הלוואות מקום. אי אפשר למנוע את

ההשפעות הפוליטיות, אר השיטה הזו היא גמישה במובן הזה שאתה נותן משהו נכון

להיום, כאשר הריבית היא כל כך גבוהה. אם הריבית תרד אז יש פה חלופה לאותו סבסוד

שהממשלה נותנת. משרד האוצר צריך לראות את המשק הישראלי בגישה כלכלית, לא

חשכונאית. בגישה הכלכלית היום, אם אתה תיתן קצת קידום לענף הבנייה אתה יוצר

מקומות עבודה באופן מיידי, ולאו דווקא לעובדים זרים. אתה יוצר מומנטום של צמיחה. זה

אחד הדברים הבודדים שאנו יכולים לשלוט בהם מבחינת היכולת שלנו לעודד צמיחה.

אני חייב להעלות נושא נוסף. מתוך האנשים שזכאים לכל מיני הטבות, יש קבוצה

שהיא הכי ענייה. הם עלובי החיים של המדינה הזו. אלה אנשים, במיוחד קשישים,

שמשרד השיבון נותן להם סיוע בשכר הדירה. מדובר במקבלי הבטחת הכנסה שאין להם

דיור ציבורי או דירה משלהם. הם שוכרים דירות בשוק הפרטי. לכן, משרד השיכון נותן

להם כמה מאות שקלים כל חודש. סכום הסיוע לא עודכן משנת 93. ניהלנו מאבק והושג

הסכם לגבי שנת 98. כל הסיבומ היה שמיד עם תחילת השנה המשפחות האלה מקבלות

תוספת סיוע, אלא שאז בא גזירות. אחר כך נאמר שלא ייעשה עדכון לאלה שקיבלו סיוע

מראש, למרות שמדובר בדמי מחייה. לאנשים האלה הרבה יותר קשה, וכעת אתם עוד

לוקחים מהם.

בכמה כסף מדובר?

2 מיליון או 3 מיליון, אני לא יודע במדויק. לאוצר יש את הנתונים המדויקים. יש

. לי את הסיכומים עם האוצר כתובים.



אתמול גיליתי עוד דבר מוזר. תלכנו לקראת האוצר. עשינו הפרדה בין קשישים

שגרים עם בני משפחתם, להם יש תוספת מסוימת, ובין אלה שגרימ בנפרד, להם התוספת

היא כפולה. יש לי סיכום חתום עם איתי אייגס, ואז בא האוצר ומוציא הוראות תשלום

למשרד השיכון.

אם מדובר בהסכמים קואליציוניים, הפורום לדון בהם הוא לא עם פקידים.

קשישים שגרים לבד וקשישים שגרים עם אחרים. אלה נכנסו לקטגוריה של מקבלי

סיוע נמוך יותר. זה בניגוד למה שסוכם. פתאום באו ולקחו מהם. לכן ביקשתי להעלות את

זה בישיבת הוועדה. התקציב ישנו, ההתחייבויות לכך ישנן. מדובר באנשים שלא יכולים

לגמור את החודש כאופן פיזי.

על דבר כזה משרד השיכון לא יכול להחליט לבדו.

לא, אני מקבל מכתבים שמהם עולה שהעניין מסוכם עם האוצר.

לא קיבלתי את כל החומר בנושא הדיון, ואני מקבל לקבל אותו. סוכם שאקבל את

החומר לגבי שיקום השכונות, קיבוצים מושבים ואזורי פיתוח. אני רוצה לדעת נתונים לגבי

מה השוני בנפח ומה -

לגבי שירות בצבא ונקודות זכאות, צריך לנתק את השירות בצבא מעניין הסיוע.

נכון שצריר לתת להם סיוע, אר אל תיתן להם סיוע בדבר שלכאורה אינו משכורת. אל

תיצור הבדל בין ערבים וכאלה שלא משרתים. תן שכר פר שירות.

זו שאלה ערכית.

זו שאלה ערכית. פרקו את זה לחודשים.

הוסיפו את השירות של האישה והורידו לחודשים.

שירות סדיר זו לא עבודה שמקבלים עליה משכורת.

הבעיה היא לא להציג נתונים. צריר לראות שכל משפחה היום תיות במציאות שזוג

צעיר מתחיל במינוס, במכלול תזה יש חשיבות לא קטנה לאותם 70 אלף השקלים. אסור

לראות רק נתונים. צריך לקחת בחשבון עוד דברים.

ישובים מרוחקים קיבלו סיוע נוסף. מדינת ישראל לא צריכה לתת לזוג צעיר סיוע

בכל מקום. יש מדיניות של פיזור אוכלוסין. אותו זוג מורים, לא תהיה לו מוטיבציה להגיע

למקומות כמו ערד, כרמיאל או מעלות, ובכר ניצור כיסי יישובים חלשים. שמעתי את צבי

הנדל לגבי הנושא של הלוואות מקום. לי לא ברור מה יהיה השינוי לגבי אותם מקומות

מרוחקים מהמרכז. מה תהיה ההתייחסות?

הלוואות המקום כוללות מרכיב של מענק. הן ניתנות באזורים של עדיפות לאומית

וכר גם יישאר, גם לדירות מיד שנייה.

חבר הכנסת יורי שטרן העלה את הנושא של שכר הדירה. אני מבין שהופתעת.

הדבר לא נשמע טוב. היה סיכום. הוחלט על זה, וזה צריך להיות מעודכן.

מדובר בסיכום קואליציוני ערב התקציב. העניין נדון בין חבר הכנסת יורי שטרן

לבין משרד השיכון, לא בינינו. אני מבקש שכך העניין יימשך.

אני מדבר על החלטת ממשלה.

זו לא החלטת ממשלה. זה סיכום קואליציוני ערב התקציב.

לא שאלו אותנו בעניין, ולא פנו אלינו בעניין הלוגיסטיקה לגבי ההחלטה.

איתי אייגס אומר שצריך לעבוד מול משרד השיכון בעניין. אני מציע שתדונו בעניין

ותגמרו את הנושא.

אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40