ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 22/07/1998

תקנות ה"בזק" (הליכים ותנאים למתן רישיון לשידורי לווין)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 293 א'

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום די, כ"ח בתמוז התשנ"ח. 22.7.1998. בשעה 09:10

נכחו;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר מיכאל קליינר

חיים אורון

פנחס בדש

מיכה גולדמן

נסים דהן

אברהם הירשזון

צבי הנדל

יהודה הראל

יצחק כהו

מיכאל נודלמן

אחמד סעד

אופיר פינס-פז

אברהם רביץ

אברהם שוחט

שלום שמחוך

מוזמנים; שרת התקשורת, לימור לבנת

צבי האוזר, יו"ר המינהלת להסדרת השידורים

יוסף עבאדי, מנכ"ל המינהלת להסדרת השידורים

אילה בר, יועצת תקשורת לשרת התקשורת

עו"ד כרמית פנטון, יועצת משפטית, הרשות השנייה

עו"ד דוידה לחמן-מסר, משרד המשפטים

עו"ד עדנה הראל, משרד המשפטים

אבי גבאי, משרד האוצר

יוספה חליבה, מנהלת לשכת שרת התקשורת

אלונה אריאלי-להב, יועצת שרת התקשורת

אלי ניסן, מינהלת הסדרת השידורים

ליאת שרביט, מינהלת הסדרת השידורים

עו"ד כרמית כהן-קראנה, משרד התקשורת

יועצת משפטית; אנה שניידר

יועצת כלכלית; סמדר אלחנני

מנהל הוועדה; איוור קרשנר

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

תקנות ה"בזק" (הליכים ותנאים למתו רשיוו לשידורי לווין)



תקנות ה"בזק" (הליכים ותנאים למתן רשיון לשידורי לווין)

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.
חיים אורון
יש פה המון חוקים פרטיים שהם מאוד חשובים.

אני מעריך מאוד את החקיקה של כולנו, אפילו

הצעת החוק של חבר הכנסת פורז היא מאוד חשובה, אבל עם כל הכבוד, יש

הצעות חוקים אחרים שהיינו צריכים לדון בהם.
מ"מ היו"ר מיכאל קליינר
אני אעביר את הדבר ליושב-ראש הוועדה.

אנחנו עוברים לנושא ה-DBS. אנחנו למעשה

מביאים לכאן המלצותיה של ועדת משנה שאני עמדתי בראשה, ואני הייתי צריך

פחות או יותר לדווח על עבודתה.

צבי הנדל; אני תמיד תמכתי בנושא הזה. יש נקודה אחת

שאני מאוד מבקש לשנות והיא להגדיל את אפשרות

הכניסה של זכייני ערוץ 2. אני הבנתי ש-25 אחוז יכולים להיכנס, שזה אחד,

אבל מסתבר שזה כולם יחד. אני רוצה 60 אחוז. אני רוצה שסך כול הזכיינים

שיכנסו, שאפשר יהיה להגיע לסף של 60 אחוז.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; זה אחד משלושת הסעיפים שאנחנו לא הצבענו

עליהם. עשינו עבודה יסודית, קיימנו שתיים או

שלוש ישיבות, עברנו על הסעיפים, שמענו את כל הגורמים הציבוריים

שנוגעים בדבר, גם את אנשי הכבלים, גם אנשים שרואים את עצמם מועמדים

ל-DBS, גם את אנשי הלוויו וכמובן את אנשי הממשלה שעשו כאן עבודה טובה.

השתכנענו שאכן היה הגיון בהליכה לכיוון של מתן רשיונות ולא של מכרז,

והתייחסנו סעיף סעיף כאשר לכל סעיף שמענו את הערות כל הגורמים, חלק

קיבלנו, חלק שינינו, חלק תיקנו, בעיקר בכיוון של אבטחת מתן שירות טוב

יותר לאנשי הפריפריות. יש נוסח מתוקן וסמדר אלחנני עומדת להגיש תיקון

על התיקון.

חיים אורון; יש לנו פה כמה ניירות.
אנה שניידר
לזה יבוא עוד תיקון.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; סמדר אלחנני תסביר אחר-כך מה בדיוק התיקון.

בסופו של דבר סמדר אלחנני יחד עם אנה שניידר

ויחד עם אנשי המשרד שילבו את כל אותם דברים שעליהם הסכמנו ובהסכמה

שינינו אותם. לגבי הנוסח המקורי, היות והדברים הם בהסכמה, אני לא נכנס

לפירוט. חלק גדול מהחברים היו בוועדת המשנה. כמו שאמרתי, עיקרם של

השינויים באו להבטיח קודם כל באמת שהדברים ייעשו בצורה תקינה, הוגנת,

מסודרת, שהצדק גם יעשה וגם יראה, כדי שתהיה הזדמנות שווה לכל מבקשי

הרשיון. היו הערות ענייניות גם של גורמים שפנו אלינו, גם של חברי כנסת,

חברי הוועדה, גם של חבר כנסת אחד שאיננו חבר הוועדה וגילה עניין רב

בנושא, וכל מה שהיה ענייני, שולב בהסכמה.

יש שלושה נושאים, או שניים וחצי נושאים, שעליהם ישנן הסתייגויות כי יש

נושא אחד שרק חבר הכנסת פורז בעצם הגיש הסתייגות, כאשר חבר הכנסת חיים

אורון לא אימץ את ההסתייגות וחבר הכנסת אברהם שוחט אמר שאולי יאמץ



אותה. מדובר בנושא ההון העצמי, סעיף 14, וזה החצי שאני לא יודע אם יש

עליו הסתייגות או אין הסתייגות. שני הנושאים המרכזיים שעליהם יש

הסתייגויות וכעת מסתבר שגם בשני הכיוונים, זה סעיף 11(ב) שמדבר על

הבעלויות הצולבות. יש הנושא שעליו יש הערות בשני הכיוונים, וסעיף

13(4), שם מדובר על אחוז השליטה בידי אזרח מדינת ישראל.

חיים אורון; אם אני מביו נכון, בטקסט הזה, האותיות עבות

אלה הם התיקונים. אני מציע שמישהו יעבור

איתנו ברצף על התיקונים.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; בסדר. איו לי בעיה עם זה.
סמדר אלחנני
אני רוצה להעיר כמה הערות אדמניסטרטיביות.

מה שמונח בפניכם, יש לו שלושה חלקים. התקנות

עצמו עם התיקונים שהתקבלו בוועדת המשנה, מלבד הדברים שחבר הכנסת מיכאל

קליינר ציין, מסומנות ומופיעות פה לפניכם במקבץ. דברי התסבר של השרה

לא השתנו. לכן מכתב הלוואי נשאר כפי שהוא היה והוא מסביר את הכל. אתם

לא צריכים לאשר אותו, אתם מקבלים אותו לידיעה, וזה המכתב מה-23

ביולי.
אגרתם שוחט
מה שכתוב הליכים ותנאים למתן רשיון!

סמדר אלחנני; נכון, אלה הם דברי ההסבר.

אברהם שוחט; והם לא משמעותיים?

סמדר אלחנני; הם משמעותיים מאוד כי הם מתמצתים את

התקנות.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; אנחנו לא מאשרים אותם.

סמדר אלחנני; לא צריך לאשר אותם.

יש עוד קטע שהוא השאלון שהוא חלק מהתקנות.

זה צורף לטקסט הקודם, אבל הוועדה לא בדקה אותו. זה מצורף לנוסח הישן

שהיה לפניכם, שם יש גם את התקנות. לפיכך, צריך להחזיק את כל שלושת

המסמכים ביחד.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; יותר מזה, אני מקבל את ההצעה של ג'ומס. אני

מבקש כעת, סמדר אלחנני או אנה שניידר, להסב

את תשומת ליבנו לאותם סעיפים שהיו בהם שינויים.

סמדר אלחנני; אני רוצה לציין שבעקבות הדיונים של ועדת

המשנה וההערות שהתקבלו הן מהגופים והן מחברי

הכנסת, הדברים שהיו בהסכמה נוסחו כבר על-ידי החברים, נבדקו על-ידינו

והם מובלטים באות בולטת יותר, ולכן קל מאוד לראות אותם.

עמוד 3, סעיף 8(ב).

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; "החלטת השר כאמור בתקנת משנה (א) תינתן תוך

שלושים ימים מיום הגשת וכולי".



סמדר אלחנני; זה אלה שפונים לבקש רשיון.

הבא אחריו הוא בעמוד 4, בסעיף 11(א) וזח אחד

הנושאים של שירות בתנאים לקבלת רשיון. סעיף 11(א)(5).

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; על זה יש הסכמה.

סמדר אלחנני; זה שינוי לעומת מה שביקש חבר הכנסת חיים

אורון.

יוסף עבאדי; זה תיקון טכני שלא עוסק בענייני הוועדה. זה

הפרדה של סעיפים שהיו מחוברים קודם כדי

שנהיה יותר בהירים, לגבי תחולת הגבלות הבעלות הצולבת.

מ"מ היו"ר מיפאל קליינר; למה בעמוד הבא יש קשקושים?

אנה שניידר; יש שיבוש.

יוסח עבאדי; בסעיף (ב), זה האחוזים. על זה צריך לדון

אחר-כך.

סמדר אלחנני; אנחנו מדברים על שינויים לעומת ניסוחי

הוועדה.

יוסף עבאדי; אני מעיר לגבי 11 (ג).

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; בהגינותו הוא מציין שהם בהצעה המתוקנת שילבו

את התיקון.

קריאה; לא. טרם שילבו.

סמדר אלחנני; סעיף 11(ג), אם תסתכלו בעמוד 5 למעלה, יש גם

כן שינוי.

יוסף עבאדי; סעיף (ג) בנקודה הזאת שחבר הכנסת הנדל הצביע

עליה, אומר שגם אם יש מספר מחזיקים שהם

קשורים לזכייני ערוץ 2, סכום ההחזקות של כולם במבקש לא יעלה על 25

אחוז. זה יוצר מצב שהמון גופים במשק - מכיוון שבערוץ 2 יש שלושה

זכיינים - שבעצם חלק גדול מהגופים במשק לא יכולים בכלל להיות בלווין.

חיים אורון; איפה המגבלה מופיעה? בהגדרות?

יוסף עבאדי; המגבלה מופיעה בסעיף 11(ג) והיא אומרת: לא

יינתן רשיון אם במחזיקים באמצעי השליטה בו

מתקיימת אחת מהמגבלות הקבועות בתקנה הזאת. המגבלות אלה הן המגבלות

שחלות על הכבלים והמגבלות שחלות על ערוץ 2.

חיים אורון; ה-25 זה גם על הכבלים.

יוסף עבאדי; לא. ה-25 זה על ערוץ 2. בכבלים בכלל אסור

ועל זה אף אחד לא מערער.



סמדר אלחנני; סעיף 12(א) זה התיקון שנעשה על-דעת הוועדה.

סעיף 12(ב) גם הוא תיקון טכני ניסוחי בעקבות

מה שהוועדה אמרה. סעיף 13, זה כבר לפי דעתי מהותי, המחצית.

יוסף עבאדי; אחת מההסתייגויות מתייחסת לסעיף 13(4) שבו

הוצע לומר במקום 16 אחוזים או יותר, 40.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; איך זה יכול להיות? קודם היה 49 ואמרנו

שבכבלים זה 75 אחוז.

יוסף עבאדי; לא, בכבלים זה 51 אחוז ישראלי ולחבר הכנסת

חיים אורון יש השגות בקשר לכך.
שרת התקשורת לימור לבנת
הוא רוצה לעשות התאמה בכיוון של הכבלים.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; הם מוכנים להתאמה, אלא שתהיה הפוכה.

בסעיף 15(ב), יכולת אירגונית, זה התיקון

שלנו. זה תיקון שאנחנו הצענו כדי למנוע מצב שיתנו במרכז הארץ תנאים

יותר טובים. אנחנו רוצים לוודא שלא יוכלו במרכז הארץ, כאשר יש תחרות,

לתת תנאים טובים, ולא לתת את אותם תנאים בפריפריות.
סמדר אלחנני
סעיף 16(ב) הוא בעקבות ההערה שהוועדה קיבלה,

על נסיון מוכח, הסכם ידע או משהו כזה.

יוסח עבאדי; בסעיף 17(ג), בעקבות הערת הוועדה, החבילות

יהיו זהות לכל האזרחים.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; סעיף 20(א).

יוסף עבאדי; סעיף 20(א) זה תיקון של ההגדרה זה עניין

שהוא יותר טכני. סעיף 21(א) נובע מדיוני

הוועדה.

סמדר אלחנני; 21(א) זה בדיוק מה שהוועדה דרשה, הגדלת

השיעורים.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; סעיף 20(א) זה אחד הנושאים המרכזיים שדנו

בהם וזה נושא הבטחת ההפקה המקורית. כאן

היינו צריכים למצוא איזון נכון בין הרצון מצד אחד לא לחזור על הטעות

שהייתה בכבלים, כשלא נעשתה אבטחה מספקת לנושא הפקה מקורית, ומצד שני

צריך היה להתחשב בעובדה שהכבלים כבר חדרו לחלק גדול מאוד מהשוק,

ללווינים יהיה מאוד קשה, ולכן הרעיון הוא שבהתחלה אנחנו דורשים מהם

מינימום, וככל שהם יגיעו לחדירה יותר גדולה, כך נדרוש מהם בהמשך יותר

הפקה מקורית. זה היה בהסכמה ובנושא הזה הלכנו כמה רחוק שרק יכולנו.

חיים אורון; כשכתוב כאן בהיקף יומי, אני מבין שבהתחלה

המשמעות היא שזה שידור שבועי.

יוסח עבאדי; לא. הכוונה היא שזה צריך להיות ברמה

היומית.



חיים אורון; אני חושב שלזה התכוונו, אבל השאלה אס הנוסח

כאן מכסה את זה, כי המדידה היא לפי היקף

יומי, אבל השידור הרי הוא לא יומי.

אברהם שוחט; אם אפשר להביא בצורה גסה את האחוזים ושעות

שנתיות. דיברנו על זה בפעם הקודמת.

יוסף עבאדי; יש את זה. בזמן השידור הבסיסי יש לך את זה

בהגדרת החוק. הוא צודק. סוכם על אחוזים,

ושלא נעשה את זה לפי שעות.

אביתם שוחט; כן, אבל אני שואל.

חיים אורון; אם אני לא טועה, בתחלה זה 120 שעות שנתיות.

אברהם שוחט; לא. שני אחוזים זה 90 שעות.

חיים אורון; אמרנו שכל אחוז הוא 60.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; התחייבנו בישיבה להביא את הדיון בתיקוני

החקיקה לישיבה הקרובה. הממשלה עשתה את חלקה

והיא הביאה את התיקונים. צריך לבקש מהיושב-ראש להביא את זה עוד השבוע

לדיוו. הוא הרי רוצה להעביר את זה לוועדת משנה, ולכו צריך להכניס את זה

לדיון באחת הישיבות ולמנות ועדת משנה, ואז נוכל אפילו במהלך הפגרה

להזמין את כל הגורמים ולקדם את הנושא שיש עליו כבר הסכמה אלא שרק צריך

לקדם אותו.

סעיף 23(ב), גם הוא בא בעקבות בקשת הוועדה כדי להבטיח שתהיה גם חלופה

סבירה לשכירות, ואם הם יתפרעו, זה נותן אפשרות לממשלה להתערב גם אחרי

מתן הרשיון.

סימן ח' גם הוא לפי דרישת הוועדה.

סעיף 24 למעשה מכניס שוב את העניין הזה של האזורים, מדגיש את הנושא

ומחדד אותו.

סעיף 25, עוד תיקון שאנחנו הוספנו. סעיף 25 לפי בקשתנו קובע שרשיונות

אלה יהיו לתקופה של עשר שנים.

תחולה. זה לפי בקשתנו?

חיים אורון; כן. חששנו שהמגבלה תהיה בהתחלה והיא תישחק.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; בסעיף 28(ב) שוב יש את העניין של השוויון

בין המגישים השונים, כדי שהתשובות תהיינה

באותו זמן ויהיה מידע שווה.

אנחנו עוברים עכשיו לסעיף 11(ב) וסעיף 13(4).



ניסים דהו; יש לי שאלה. שהיא שאלה מהותית לכל התקנות

האלה. כשחוקקנו את החוק בחוק ההסדרים, היה

חשש אצל חלק מחברי הוועדה שהחוק עלול לפגוע בדברים קיימים. הייתה תשובה

חד-משמעית של משרד התקשורת, גם של השרה, גם של המנכ"ל, שהחוק לא בא

לפגוע בדברים הקיימים. הואיל והתקנות האלה לא נדונו בוועדה המורחבת אלא

הן נדונו בוועדה מצומצמת, אני מאוד מקווה שהחוק הראשי לא בא לפגוע

בשידורי לימוד מנקודה לנקודה. האם זה נלקח בחשבון כאשר תוקנו התקנות

שאמנם אין פגיעה במצב הקיים עד להתקנת התקנות, או שזה לא נלקח בחשבון

ותהיה תקנה אחת שתפגע?

פנחס בדש; אני רוצה להמשיך את השאלה. האם השידורים

האלה חוקיים?

קריאה; כן.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; יש עוד התייחסויות לאותו קטע שהוא מוסכם על

ועדת המשנה?

אנחנו כרגע עומדים על סף אישור כל אותם הסעיפים למעט סעיפים 11(ב),

13(4). אי לכך, אם אין שאלות נוספות לחברי הכנסת שאינם חברי הוועדה,

מאחר שכל הדברים האלה מוסכמים, אנחנו נמשיך בדיון.

צבי הנדל; אני חוזר למה שהצעתי בתחילת הדיון.
מ"מ היו"ר מיכאל קליינר
עוד לא הגענו לזה. נדון בזה, לכשנגיע.

אברהם שוחט; אני רוצה להבין בדיוק. העניין של ה'מסט

קרי'. כאשר דיברנו על זה נאמר שזה יתוקן

בחקיקה הראשית. נאמר שבמקביל לאישור התקנות יבוא הנושא של החקיקה

הראשית.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; כבר התייחסתי לזה וזה כבר כתוב בפרוטוקול.

ביקשתי מקרשנר שהשבוע זה יובא. כדי למנות

ועדת משנה צריך להזמין את כל הגורמים ולשמוע אותם, אבל יש קונסנזוס על

זה. הממשלה כבר הביאה את זה. זה הפיצול.

אברהם שוחט; הנושא של אחוז התקבולים וכל מה שכרוך בעניין

התשלומים של הזכיין. על-פי החוק, זה בסמכות

שר האוצר ושרת התקשורת.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; הכנסנו את התיקון. זה יהיה על דעת המועצה.
אברהם שוחט
זה הפתרון שהיה, או שזה יהיה אחוז קבוע?

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; כבר אמרנו. אני אפילו הסברתי את זה.

צבי האוזר; היועצת המשפטית של הרשות השנייה מעירה

שבמקום הגדרה של "היקף יומי" בתקנה 21, עדיף

שיהיה כתוב "יממה".



מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; בסדר. זה לא כל כך משנה אס זה יממה או היקף

יומי.

צגי האוזר; הערה נוספת. סעיף 15(ב) קובע שלא יוכלו

להפלות בין מרכז לפריפריה בתקופות החיבור,

והוא יצטרף לאחידות במתן שירות ויהפוך להיות סעיף ?24(ב).
מ"מ היו"ר מיכאל קליינר
נכון. כשקראתי את זה שאלתי את עצמי למה יש

כאן הפרדה. אין בעיה. זה מקובל.

דוידה לחמן-מסר; מהוועדה באה הדרישה לכיסוי הפריפריה. כיסוי

הפריפריה לא כהוראה אופרטיבית איך מפקחים

אלא כבסיס ליכולת האירגונית של בעל זכיון.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; כדי שלא יהיה מצב שבמרכז הארץ הוא יתן תנאים

אחרים מאשר בפריפריה. הוא יכול להפיץ את

הממירים קודם במרכז הארץ, נאמר תוך שבוע, ובפריפריה יחכו כי אין

תחרות.

צבי האוזר; אם יש ויכוח על זה, תשאיר את זה כמו שזה.

סמדר אלחנני; אם זה לא שבור, אל תתקן אותו.

מ"מ היור מיכאל קליינר; נכון. אם זה לא שבור, לא נתקן אותו. אם יש

ספק, נשאיר כמו שהיה.

תשובת שרת התקשורת לשאלת חבר הכנסת נסים דהן, ואחר-כך נעבור לסעיפים

השנויים במחלוקת.

שרת התקשורת לימור לבנת; חבר הכנסת נסים דהן, ביקשתי להשיב כדי שלא

יהיה שום ספק בעניין. אמרתי בעבר ואני חוזרת

ואומרת גם עכשיו. אין שום פגיעה - ואם רוצים חוות דעת משפטית, כי חוות

הדעת שלי היא לא משפטירנ בעניין הזה, אני מניחה שאפשר לשמוע גם מהיועצים

המשפטיים - בתקנות האלה שהוועדה מאשרת.

כסיס דהן; לא הייתה כוונה לפגוע.

חיים אורון; את אומרת לי, אני מאמין לך. את אומרת לו,

הוא לא מאמין לך.

שרת התקשורת לימור לבנת; הוא מאמין לי.

נסים דהן; אני מקבל את הודעת השרה שלא הייתה שום כוונה

לפגוע בחקיקה הראשית. אם לא הייתה שום כוונה

לפגוע בחקיקה הראשית, אין שם סיבה שתהיה כוונה לפגוע בתקנות. אם

במקרה, בטעות, בלי כוונה יש בתקנה הזאת איזו הגבלה שהיא, יש לנו את

הודעת השרה כאן בוועדה שנאמרה לפרוטוקול שאם אותה תקנה תשונה, היא

תתוקן.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; כמשפטן אני יכול לומר שתקנה לא יכולה להגביל

חקיקה ראשית.



אברהם שוחט; השרה לא יכולה להתחייב בשם הוועדה.

חיים אורון; אני מציע שנכתוב את זה בכניסה לוועדה. שום

תקנה שתחוקק כאן, אסור לה שתפגע בחקיקה

ראשית.

אבדתם שוחט; אם זה יקרה, תפסיקו את השידורים, תסגרו את

השידורים בערוץ ראשון, תסגרו את הערוץ

השני.
מ"מ היו"ר מיכאל קליינר
יש חקיקה. התקנות בסך הכול הן תקנות לגבי מי

מקבל רשיון. תקנה בהגדרה לא יכולה לפגוע

בחקיקה ראשית. יש חברי כנסת שהנושא חשוב להם והשרה הבהירה את הדברים,

אמרה שהוא על-דעת היועץ המשפטי, ואם במקרה רוצה חבר הכנסת נסים דהן -

וזה לגיטימי - להגיד שאם נפלה טעות ובכל-זאת יש תקנה שמבטלת חוק, השרה

מתחייבת לבטל אותו.

שרת התקשורת לימור לבנת; אני לא מתחייבת בשם ועדת הכספים. אני יכולה

להתחייב בשם עצמי.
צבי הנדל
הצעה לסדר. אני מבקש לנצל את סמכותך

כיושב-ראש ולדאוג שגם אחרוני היושבים כאן

ישמעו. אין אפשרות לקיים את הדיון עם הרעש וההמולה כאן.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; לפעמים יש לנו ישיבות מתוחות, אבל יש לי

הרושם שהישיבה הזאת היא לא ישיבה מתוחה ולכן

החברים מרגישים נוח וכל אחד מנהל שיחות על נושאים אחרים. אני באמת מבקש

להשתדל להימנע מזה.
נסים דהן
עם כל הכבוד, אנחנו מאמינים, אבל למה

אי-אפשר לחשק את זה?

דוידה לחמן-מסר; התקנות האלה הן למי שמבקש רשיון. מי שלא

צריך רשיון, לא צריך לעמוד בתנאי סף של מבקש

רשיון. לכן לוגית התקנות האלה לא יכולות להתקרב למי שלא מבקש רשיון.

למשל, אני, אני לא מבקשת רשיון, אז התקנות האלה יחולו עלי? לא.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; ברור. עברנו לסעיפים השנויים במחלוקת, סעיף

13(4) וסעיף 11(ב). אני מציע שנתחיל עם סעיף

14.

צבי האוזר; ההון העצמי יהיה של הגוף עצמו.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; סעיף 14(ב) - אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 13(4) ובקצרה אני אגיד

מה הנושא. בכבלים חייבת להיות בעלות ישראלית של 51 אחוז. כלומר, יכולה

להיות בעלות זרה עד 49 אחוז. לגבי הלווינים מוצע שתוכל להיות בעלות זרה

של עד 74 אחוז. באו אנשי הכבלים ואמרו העדר שוויון. אמרה הממשלה שהיא

מוכנה לעשות את השוויון על-ידי זה שהיא תשקול לאפשר גם בכבלים שתהיה



השקעה זרה עד 74 אחוז. חבר הכנסת חיים אורון מציע שתהיה בעלות ישראלית

של 51 אחוז גם בלוויכים.

אתם תסבירו למה אתם חושבים שצריך להיות כאן 74 אחוז בעלות זרה. חבר

הכנסת חיים אורון יסביר למה הוא חושב שצריך להיות 51 אחוז.
צבי האוזר
אני רוצה לומר שהמדיניות הכוללת, הן של

הממשלה והן בכלל בכל העולם, זה לאפשר למיזמי

התקשורת שיתוף של גורמים זרים. מיזמי תקשורת מטבעם או שהם חלקים מאיזה

שהן רשתות כלל עולמיות, או שהם עצמם מיזמים גדולים שהם רב-לאומיים

ובמיזמים כאלה באופן טבעי צריך כסף רב שלרוב קורה, במיוחד במדינת

ישראל, שגורמים ישראלים לא יכולים להרים את ההשקעה הגדולה והנרחבת.

אנחנו מדברים כאן על השקעה שהיא בין 150 ל-250 מיליו דולר, יש כאלה

שאומרים שזה אפילו יותר. מעבר לזה, יש התחייבות של ישראל באמנות

בינלאומיות, wto, שיאפשרו השתתפות של גורמים זרים עד ל-80 אחוז.

בהקשר נוסף אני רוצה לציין שאנחנו עושים רישוי של פלטפורמה, זאת

אומרת, של המיזם עצמו, ולא עושים רישוי של הערוצים עצמם, לא של התכנים.

בעולם יש כמה שיטות. יש כאלה שנותנים רשיון לערוץ, לתוכן, ויש כאלה

שנותנים רשיון לפלטפורמה, לקחת את הלווין, לקחת את הממירים ולעשות את

ההולכה.

במצב הנוכחי אין שום מניעה שגורם זר יכנס בתכנים, ולכאורה אני חושב שזה

החשש של מי שרוצה להגביל גורמים זרים והוא אומר שהוא רוצה שהשליטה על

התכנים תהיה שליטה ישראלית. ממילא זה לא מסייע כאן. זאת אומרת, יכול

להיות האחים וורנר או כל חברה אחרת שתחליט שהם משדרים בארץ חמישה

ערוצים בבעלותם הם, והם מגיעים להסכם עם אותו בעל פלטפורמה והם מעבירים

את התוכן.

נסים דהן; בתקנות אין הגבלה על התוכן?

צגי האוזר; ההגבלות הם התוכן באשר הוא, לא בבעלותו. זאת

אומרת, הוא צריך לעמוד בכללי שידור, יש

איסור שידורים, יש שידורים אסורים, הוא צריך לעשות הפקה מקומית וכולי.

יכולים להיות שהאחים וורנר יחליטו להשקיע במדינת ישראל, יש להם ספריה,

הם עומדים בכל הדברים, הם אומרים שבחלק מהשידורים שלהם הם גם עושים

הפקה מקומית ואני משדר כשאני מגיע להסכם. לכן החשש שיהיה גורם זר

שישלוט בתוכן, לא זה מה שקורה. התקנה הזאת רק עוצרת בעד גורם זר להשקיע

השקעה משמעותית בפלטפורמה עצמה, ולנסות ולגייס מגורמים מקומיים את

ההשקעה הזאת. אני לא חושב שהממשלה צריכה להתערב עד רמה כזאת. אנחנו כן

משאירים - אם רוצים איזושהי שליטה ואיזושהי נוכחות ישראלית - 26

אחוז.

שרת התקשורת לימור לגנת; עוד קודם לכך שהחלטנו ללכת לDBS- והבאנו את

התקנות לכנסת, הרגשנו מאוד לא נוח עם ההגבלה

שקיימת על חברות הכבלים, על זכייני הכבלים, של 4-9 אחוז. חשבנו קודם לכן

- בלי קשר ללווין ולDBS- - שנכון וראוי לתקן את זה, לפתוח ולאפשר.

הודענו, כמו מדינות אחרות, שמותר יהיה עד 80 אחוז של בעלויות זרות.

אנחנו למעשה מגבילים את זה, כי זה מוגבל בחוק, בעניין הכבלים. חשבנו,

בנפרד לגמרי מכל עניין ה- DBS שנכון לפתוח את זה. היו אלי פניות לפני



כשנה לאשר העברת בעלויות כדי להכניס משקיעים זרים לתחום הכבלים, אבל לא

יכולנו לאשר את זה בגלל אותה מגבלה של 51 אחוז. חשבנו עכשיו שנכון

שצריכה להיות השוואה בתנאים בין ה-DBS לבין הכבלים, ועל זה אין שום

מחלוקת. חשבנו שאם כבר, אז ההשוואה צריכה להיות באמת לכיוון של הפתיחה

ולא לכיוון של צימצום או התאמה לתנאים שקבועים כרגע לגבי הכבלים, היינו

מגבלה של 49 אחוז.

זה עניין של תפיסת עולם. מה שהוועדה תכריע, נקבל כל הכרעה שלה. אני

חושבת שמעורבות של גורמים זרים נוספים במשק המצומצם והקטן שלנו תועיל.

יכול להיות שבמקרים מסויימים העדר או הגבלה של עד 4-9 אחוז יכולה אולי

אפילו לגרום לכך שיתכן שיהיו קבוצות שלא יוכלו להיכנס בכלל כי לא יהיו

להם מספיק ישראלים ולא יהיו להם מספיק גורמים ישראלים בסדר גודל כזה

שיכולים לממן את זה.

אני אומרת עוד פעם, אני לא חושבת שהשאלה הזאת היא קריטית. לא על זה

הדבר יקום או יפול, אני מקווה. אני לא מעמידה את זה מבחינתנו כקו כזה

שהוא בעייתי, אלא הוועדה תכריע מה שתכריע. חשבתי לנכון להוסיף את ההערה

הזאת לדברים שאמר קודם צבי האוזר בבחינת תפיסת העולם וגם הפרקטיקה

והתרגום הפרקטי של המשמעות של כל דבר כזיז.

חיים אורון; אני רוצה להגיד את הדברים בהקשר של תפיסת

עולם. העובדה שיש תקנות לא מונעת. למרות שיש

את תקנות המפקח על הבנקים, אומרים שבבנקים מסוימים רוצים שגרעין השליטה

יהיה ישראלי, למרות שגם אם הבנק יהיה בבעלות זרה, הוא לא יכול לעמוד

כנגד הפיקוח על הבנקים. אנחנו אומרים, כך אני שומע, שלמשל אנחנו רוצים

שב"בזק" תהיה בעלות ישראלית ולא בעלות זרה, וזה בוויכוח. הנימוק העיקרי

שהעליתי בוועדה הוא שבעצם אנחנו נותנים היום זכיון על פלטפורמה שאנחנו

לא יודעים בדיוק מה היא תישא בעוד עשר שנים. אף אחד לא יודע, וזה מה

שהסבירו לי כל הזמן. בעצם יש פה תחום שמתפתח כל הזמן, שהוא התפתח

לכיוונים שאנחנו לא מעלים על הדעת. למשל, כולל בתחומים שיכול להיות

שבעוד חמש או עשר שנים נשאל למה שזה לא יהיה ישראלי.

נסים דהו; אבל זה יכול להתפתח במסגרת הזאת.
חיים אורון
מי שיהיה הבעלים של הפלטפורמה הזאת, יהיה לו

יתרון גדול. למשל, אם מחר הוא מעמיס עליה את

האינטרנט ומחרתיים הוא מעמיס עליה את התחרות לרשת הכללית, ומחרתיים אני

לא יודע מה הוא עושה.

אני אומר את זה למחנה הלאומי או המחנה הלא לאומי. יש כמה דברים שמדינה

מחזיקה. אגב, בנק הפועלים שמממן, גם הוא יכול לקחת הלוואה בניו-יורק

ולהביא אותה לארץ ולממן, ובכל-זאת אתה רוצה ששניים-שלושה בנקים גדולים

יהיו כגרעין שליטה ישראלי. לא אני אמרתי אלא אמרה הממשלה.

לפי תחושת כולנו מדובר פה באחד מהגורמים המרכזיים במכלול הזה של

התקשורת העתידה שאנחנו לא יודעים לנסות להגדיר. אני אגיד את זה בפשטות.

אם הייתי בטוח שאנחנו נותנים פה רק 'ספוט' לשדר ערוצי טלויזיה, לא

הייתה לי בעיה.



שרת התקשורת לימור לבנת; בחברות אחרות, חברות תקשורת - אני מתכוונת

לטלקום ולא שידור - כמו 'סלקום' ואחרות, אין

מגבלה של 49 אחוז.

נסים דהו; גס שם זה יכול להתפתח לכל מיני כיוונים.

קריאה; זה כבר היום מתפתח.

צבי הנדל; גברתי השרה, האם יש לך מידע - הרי הנושא של

חברות תקשורת בעולם זה לא קיים רק במדינת

ישראל - על איך מתנהגות מדינות זרות בנושא הזה?

שרת התקשורת לימור לבנת; מתנהגות בצורות שונות, אבל בסך הכול כמעט כל

המדינות המערביות חתומות על אותם הסכמים

בינלאומיים, ועומדות בהם, שמאפשרים בעלות זרה שהיא מעבר ל-50 אחוז.

חיים אורון; אני חושב שאני מבטא גם את דעתו של חבר הכנסת

אברהם שוחט. בין השאר בגלל הנימוק הזה

השתכנענו שיש מקום להקטין את המגבלה של ה-25 אחוז או לא להגיע ל-60

אחוז שחבר הכנסת צבי הנדל הציע, אבל להגדיל כדי ליצור פוטנציאל רב יותר

של מתמודדים שבעיקרם הם ישראלים עם שותפויות חיצוניות. אם יתברר שאחרי

חודשיים של מכרז או אחרי שנתיים של פעולה אפשר להוריד את המגבלה הזאת,

היות וכאן מדובר רק בקבלת רשיון - לא במכרז, לא אם נתת לאחד אז סגרת

לכל האחרים - אז בעוד שנה תבואו ותגידו שהורדתם את המגבלה הזאת.

צבי הנדל; אם זה לא עולה בבריאות לממשלה, אני מאוד

נוטה להצעה.

אברהם שוחט; אחרי דבריו של חבר הכנסת חיים אורון אין לי

הרבה מה להוסיף, אלא על הגבלת אפשרות השקעה

לצד גורמים ישראלים. כשנגיע לדיון, אני אומר את הדברים בעניין. אני

מציע לקבל את מה שאמר חבר הכנסת חיים אורון. במדינת ישראל לפי דעתי יש

לנו בעיה עם השליטה בתקשורת, עם עיתונים פוליטיים, עם הערכות שאני חושב

שאין בהרבה מדינות מערביות.

צבי הנדל; במקרה הזה יש הסכמה מוחלטת.

אברהם שוחט; לאור זאת אני מציע לקבל את מה שאמר חבר

הכנסת חיים אורון וללכת על 49 אחוז.

יהודה הראל; לי יש גישה שונה. כל הנושא הזה של ישראלים

הוא מיושן. כל חברה ישראלית שיוצאת לבורסה,

אפשר להציג את זה כהשתלטות האוצר על המשק הישראלי. הסידור הזה מיושן.

חלק מפיתוחה של ישראל אני רואה בפתיחת הגבולות הכלכליים במאה אחוז. אני

חושב שגם הדיבור הזה על אוצרות טבע הוא דבר מיושן, כי זה היום העסק

החלש ביותר שישנו בעולם. אוצרות הטבע האמיתיים שלנו הם לא בים המלח.

אברהם הירשזון; אני חושב שצריכה להיות מחשבה שונה מזו של

חבר הכנסת חיים אורון. אני מודה להסכים איתו



שיש דברים שמדינה חייבת לשמור ולהגן על עצמה, אבל אתה צריך לדעת מה

המינון של הדברים האלה. אני לא חושש מהדברים. אתה הולך היום לפתיחות

בינלאומית, לגלובליזציה, להתחבר לשלטר העולמי ולעשות זאת בכל

האמצעים.

אברהם שוחט; יהודה הראל הוא ליברל כלכלי עד שזה מגיע

לרמת הגולן. אני עכשיו מדבר איתך רק על דבר

אחד, מתי תקיימו את מה שאתם אומרים?

צבי הנדל; לא יקיימו, על אפך וחמתך.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; להוריד את מעורבות הממשלה מ-60 ל-30 ואת כל

ה-30 לגולן ויש''ע.

אברהם שוחט; ומה יהיה עם הישיבות? ש"ס יתנו לך?

אברהם הירשזוו; אני בהחלט בדעה נחרצת בנושא הזה שצריך למצוא

משקיעים זרים, ואם הממשלה רוצה להגן על עצמה

מבחינת תכנים ותוכן, יש לה מספיק אפשרויות לעשות זאת. אני גם לא חושש

מפני העתיד, מה יכנס לזה ומה לא יכנס לזה. היום בנושא של השקעות של

חברות ישראליות בחוץ וחברות חוץ בישראל, אתה לא יודע איפה ישנו המיקס

ואתה לא תשב בחדר הזה ותפקח על זה מכאן. אתה לא יודע מי נכנס בתוך מי

או מי נכנס בתוך מה. מאחר שהאינטרסים מאוד מעורבים, בואו לא נעשה כאן

את מועצת החכמים אלא ניתן לשוק להתנהל. אני מבין את חבר הכנסת אברהם

שוחט שאומר שהוא לא רוצה חברות זרות שישקיעו פה בארץ. פוליטית הוא

אומר שהוא רוצה להראות לעולם שאם אין שלום, אין השקעות זרות. זה בסדר,

זה ברור.

אברהם שוחט; השקעות הון בשנת 1991 היו 100 מיליון וזה

עלה לשלושה מיליארד בשנת 1996.

אבי גבאי; אני רוצה להציג את כל התיזה הכלכלית כי

מדובר כאן בוויכוח בין תיזה לתחושות.

חיים אורון; בין תיזה לתיזה ולא תחושות. לשנינו יש

תיזות, אלא שאני מצהיר עליה והוא חושב שזה

מדע מדוייק. זה כל ההבדל.

אבי גבאי; אני מבין שלא הייתה כוונה לפגוע אלא זו פשוט

הייתה הצגת הדברים, אבל כל מה שאני לא מצליח

להבין, ואני חייב לומר זאת, מה בעלות זרה יותר מסוכנת.

בהנחה שבא גורם עם כוונות זדוניות. זאת הנחת המוצא שלי. מה ההבדל אם זה

אדם זר או גורם ישראלי? במה הוא שונה? אדם בא בכוונה להפר את הרשיון

שלו. במה זה שונה?

חיים אורון; לא זה הטיעון. הוא יכול להיות מאפיונר

ישראלי. אדם בא ומשקיע כאן, ושיקולי ההשקעה

שלו ושיקולי הפיתוח שלו, אם הוא ישראלי או הם הוא זר, הם שונים. ראה

מפעלי ים המלח היום.



מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; אני מעריך שדווקא על סעיף 11(ב) אנחנו כן

יכולים להגיע להסכמה.
נסים דהן
אם אין הסכמה, נצביע.

צבי האוזר; הנושא הזה מתקשר באמת לגבי היכולת לגייס

קבוצה בתוך מדינת ישראל.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; הסעיף אומר שזכייני הערוץ השני יכולים להגיע

יחד עד 25 אחוז.

נסים דהן; לא זכיינים אלא כל תשע הקבוצות.

צבי האוזר; כל הגורמים.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; המגבלה היא בסך הכול 25 אחוז. יש דעה שאומרת

שצריך להוריד את זה לעשרה, ואני מביך שכרגע

יש אפילו דעה הפוכה שאומרת שצריך להגדיל. יש הצעה של חבר הכנסת צבי

הנדל להגדיל את זה ל-60 אחוז, מתוך חשש אמיתי שהמגבלה כאן תגרום לזה

שאולי בכלל לא יהיו לנו לווינים מכיוון שאף אחד לא יוכל להיכנס.

אברהם שוחט; כשאומרים 25 אחוז כהצעת הממשלה, אם יהיו

נגיד שניים שיקבלו רשיון, בכל אחד מהם

יכולים להיות 25 אחוז?

קריאה; לא.

אברהם שוחט; התשובה היא כן. אל תגיד לי לא.

צבי הנדל; התשובה היא כן.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; הנחה סמויה, גם של חבר הכנסת חיים אורון וגם

שלי, שבסופו של דבר זה יתגלגל אולי למצב

שיהיה רק זכיין אחד.

שרת התקשורת לימור לבנת; בעל רשיון אחד. לא יודעים כמה יהיו, יכול

להיות שיהיה אחד, אולי שניים ואולי שלושה.

אברהם שוחט; אולי עשרה.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; כל אחד יכול לבוא. ההנחה היא שמבחינה כלכלית

השוק כבר קטן ולכן למרות שלכאורה כל אחד

יכול לבוא ולעמוד על תנאי הרשיון ולקבל, הרי לא יעשו את זה בניגוד

להגיון הכלכלי. לכן, לדעתי, בסופו של דבר השוק יכול לשאת אחד ואולי

שניים. אנחנו מדברים על כל זכיין, אם זה אחד או אחד משניים. בסך הכל כל

הגורמים שהם היום קשורים לערוץ השני, הם יוכלו להיות בתוך הזכיין הזה

עד 25 אחוז.

צבי האוזר; ברשות השנייה יש שלושה זכיינים מסחריים. כמה

חברות במדינת ישראל סך הכול מעורבות?



כרמית פנטון; זה שונה.

צבי האוזר; יש לנו לפחות תשע. זה 12 או 13 חברות.

דוידה לחמן-מסר; למרות שיש 13 חברות, אנחנו קבענו מגבלה -

עוד כששרת התקשורת הייתה חברת כנסת בלבד -

שבעל מניות בקבוצה שהיא בעלת זכיון בערוץ 2, "רשת", "קשת" ו"טלעד",

לחברה אחת אסור להחזיק יותר מ-30. זאת אומרת, המבנה הוא מאוד מיוחד

בערוץ השני. ב"רשת", "קשת" ו"טלעד" איו למעשה אדם שמחזיק למעלה מ-51

אחוז. יכול להיות שיש מי ששולט. אם אני מחזיקה 30 ואף אחד אחר לא מחזיק

מלמטה, אז אני הכי גדולה, אבל אין אדם מעל 51 אחוז. בכבלים, כאשר מדובר

בהרבה יותר ערוצים ובדומיננטיות תשתיתית יותר משמעותית, אדם יכול

להחזיק 51 אחוז ויכול להחזיק גם 75 אחוז. אנחנו התפתחנו עם החקיקה וכל

פעם אנחנו ממציאים לנו פטנטים. מכאן יוצא שהקבוצות שמעורבות בערוץ 2 -

תשים את העיתונים בצד, כי בהם טיפלנו בנפרד - אדם שמעורב בערוץ 2 ונניח

לא מעורב בכבלים, המקסימום שהוא יכול להחזיק ב"רשת", "קשת" ו"טלעד" זה

30 אחוז ורק באחד מהם. על זה שוחחתי עם חבר הכנסת פורז.

לגבי הכבלים יש הוראות ולא מציעים לשנות. לגבי המשתתפים הללו שאין להם

בת דודה או נכד בכבלים, שהם נטו ערוץ 2, לא יותר מ-30 אחוז ובעל זכיוו

אחד ביומיים, והם לא עתוו. מה גבול ההגבלות שמותר להגיד? מי הם מבחינת

התפיסה של בעלות צולבת?

צבי הנדל; את מחשקת את דברי.

דוידה לחמו-מטר; אנחנו מדברים על גופים שבמהותם הם גופים

פיננסיים, יש גופים שהם לא בכבלים ולא

בעיתון.

קריאה; חנניה גיבשטיין.

דוידה לחמן-מסר; חנניה גיבשטיין הוא בכבלים.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; אם הוא בכבלים, יש לו מגבלה אחרת.

שרת התקשורת לימור לבנת; חנניה גיבשטיין הוא גם בעתון וגם בכבלים.

דוידה לחמו-מסר; עכשיו מתעוררת השאלה מה הפחד מהגופים האלה

ועד כמה מותר להם להיות מעורבים. לכולם יש

תחושות בטן, ואני רוצה להגיד שבזה אנחנו לא שונים ממדינות אחרות שגם הן

פועלות על-בסיס תחושות בטן שמשתנות מעת לעת, ויש תקופה שבהתחלה עושים

בהחמרה.

אברהם שוחט; את מגינה על החלק של ה-10 אחוז או ה-25

אחוז?

דוידה לחמן-מסר; לא. אני מגינה על הרבה יותר. אני מציגה לכם

קודם כול מפה. התפקיד שלי הוא להציג בפניך

את האינפורמציה. לכן השאלה מה ההגבלה שמותר, והממשלה בהתחלה התחילה עם

מגבלה של 25, כי היא סברה, תחושת הבטן הייתה 25. למה אני אומרת תחושת



בטן? כי כל המדינות פועלות על-פי זה. אנגליה למשל כל הזמו משנה, אמריקה

משנה, מחמירים בהתחלה ומקילים בהמשך. נקודת המוצא הייתה 25.

צבי האוזר; אנחנו הגענו למסקנה, וגם היו הערות עם פרסום

התקנות, של גורמים שמעוניינים. היה מצב כזה

שערוץ 2, בגלל ההרכב המורכב שלו, בעצם כל החברות הארציות במדינת ישראל

מעורבות בצורה כזאת או אחרת בערוץ 2. בסיסואציה שלנו, לא משנה כמה אתה

מחזיק בערוץ 2, ברגע שיש לך שם חמישה אחוזים ומעלה, אתה לבד או ביחד עם

חבריך יכול להיות עד 25 אחוז. נוצר מצב אבסורדי שקודם כל יש אפליה מול

הכבלים. אם אתה בערוץ 2 גם שלושים אחוז, אתה יכול להיות מאה אחוז

בכבלים, ופה אתה מוגבל, לפי ההצעה שלנו, ל-25 אחוז ולא רק 25 אחוז לבד

אלא 25 אחוז יחד. אם רוצים שגוף פיננסי או גוף שרוצה באמת להשקיע במיזם

כזה ולשקף את ההשקעה שלו במאזנים, הוא צריך להגיע לעשרים אחוז, שזאת

ההשקעה כאשר פחות מזה זאת כבר בעיה. לכן בכבלים הרשינו עשרים אחוז

באקוויטי. אם גוף אחד כזה משקיע עשרים אחוז, זאת אומרת שכל שאר הגופים

שמעורבים בערוץ 2 יכולים להיכנס עד חמישה אחוז בעסק הזה, וזה דבר שבעצם

הוא בלתי רלוונטי.

לכן אנחנו מציעים תיקון לסעיף (ב) ולסעיף (ג), ואחרי כן יש לנו את

הנוסח שיאפשר עד ארבעים אחוז ועד ששים אחוז בשיקול דעת של השר ובתנאי

שזה לא פוגע בתחרות וכולי וכולי.

צבי הנדל; תכניס גם את העניין של חו"ל, כמה משקיעים

בערוץ 2.

צבי האוזר; בערוץ 2, 49 אחוז משקיעים זרים.

כרמית פנטון; הצד השני של המטבע, כאשר מדברים על כל הנושא

של בעלויות צולבות, גם בעולם זה מקובל. יש

בעיה שאתה כך רוצה שהחברות הפיננסיות הגדולות יכנסו להשקעות מהסוג הזה,

כי הו אלה שבעצם יכולות להרים את הפרוייקט. לכן תמיד הצד השני הוא שאתה

לא רוצה לחסום את זה לגמרי וזה נכון שבסיטואציה שנוצרה היום במדינת

ישראל, הגופים הפיננסים הגדולים - כמעט רובם, לא כולם - נמצאים בערוץ

השני. גם מארצות אחרות הנסיון מלמד שאם אתה חוסם לגמרי את הגורמים

הפיננסים הגדולים, אז יהיה מאוד קשה להרים פרוייקטים כאלה. לכן אתה

מגביל את זה באחוזים ולא שולל את זה לגמרי.

נסים דהו; מה שהיא אומרת הוא שאם יש שש משפחות חזקות,

ימשיכו להיות שש משפחות חזקות.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; לא. להפך.

דוידה לחמן-מסר; אנחנו הצענו פתרון שהוא דומה לחוק הבנקאות

ואני רוצה להציג לכם אותו.

נקודת המוצא שלנו, מה שכרמית פנטון אמרה, לא לתת למי שמחזיק ביחד בערוץ

2. נניח לי יש שלושים אחוז בערוץ 2 לך יש שלושים אחוז בערוץ 2, כך

שאנחנו שישים אחוז בערוץ 2, ואז לא לתת לשנינו לשלוט בלווין כי אנחנו

רוצים תקשורת מבוזרת עם 17 משפחות ולא שש. נקודת המוצא הייתה להגדיל את

הרף ולכך הלכנו לארבעים בשלב הראשוו ואמרנו שכל מי שעושה פול בערוץ 2,

אני עכשיו לא בודקת כמה הוא מחזיק בערוץ 2, אלא אני אומרת שסך הכול מה



שמותר לאלה מערוץ 2 להגיע אליו זה לארבעים אחוז בלי שליטה. דהיינו, יש

מצב שיש מישהו אחר עם שישים אחוז עם שליטה. והיה ובכל-זאת יש קושי,

אנחנו אומרים שיש שיקול דעת לשר, כאשר השר צריך להשתכנע על דרך

השלילה.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; אבל אז את נותנת שליטה בששים.

דוידה לחמן-מסר; השר רשאי להתיר, אחרי שהוא בוחן בזכוכית

מגדלת את הגוף ש-60 אחוז ממנו הם חברים

בערוץ 2 בחברות שונות כאשר זה יכול להיות עשרים אחוז בי'טלעד", עשרים

אחוז ב"רשת", ועשרים אחוז ב"קשת" לצורך הדוגמה, הוא מרשה להם להחזיק

ששים אחוז, ובלבד שהוא השתכנע שהם לא פועלים במשותף ושאין להם שליטה

משותפת, דהיינו שהשליטה היא אצל הארבעים אחוז. זה אומר שבעצם הם לא גוף

שפועל בבלוק של שישים מול בלוק של ארבעים, אלא קבוצה שיש בה לי ארבעים

אחוז, אתה, חבר הכנסת חיים אורון וחבר הכנסת נסים דהן שישים אחוז. כל

אחד מכם מחזיק בעשרים אחוז, אבל אין ביניכם הסכמי הצבעה, אין ביניכם

הסכמי שיתוף פעולה, אין זכות וטו על מינוי מנכ"לים וכל הדברים האלה.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; יכול להיות שבעצם העובדה שכולנו ערוץ 2, יש

לנו אינטרס משותף.

דוידה לחמן-מסר; אני אטביר לגבי האינטרס. מה האינטרס שלהם

בערוץ 2? אני מסבירה עכשיו את הצעת הממשלה.

הנוסח מודפס עכשיו כי אתמול גיבשנו אותו סופית, כי גם אנחנו התווכחנו.

הם רצו שישים אחוז אוטומטית ואני לא רציתי שישים אחוז אוטומטית, אז

התפשרנו על ארבעים אחוז אוטומטית ושישים אחוז לשיקול השרה, כאשר השרה

בוחנת ורואה שאין הסכמי הצבעה ואין שליטה.

מה האינטרס התחרותי. עם כל הכבוד, מי שמתחרה באמת בלווין זה הכבלים.,

ערוץ 2 זה גוף משדר שעיקר התכנים שלו ממומנים מפרסומת.

מ"מ היו"ר מיפאל קליינר; תודה. נשמע את הצעתו של חבר הכנסת אברהם

שוחט.

אברהם שוחט; אמרו שיורדים מעשרה אחוזים, בסדר, לא חשבנו

על זה. אמרו שאפשר לעלות מעל ה-25, אבל אני

מאוד פוחד מכך שינצלו את זה גורמים שונים בתחום התקשורת.

שרת התקשורת לימור לבנת; מי שבעיתון, עד חמישה אחוזים. זה לא

משמעותי. מי שבכבלים, עד עשרה אחוזים

ב'ווטינג' ועד עשרים אחוז ב'אקוויטי'.

צבי האוזר; מי שבערוץ שני ולא זה ולא זה, לא יוכל להיות

שולט במצב הזה ויוכל ביחד או לחוד עד

ארבעים אחוז.

אברהם שוחט; גורם בודד יוכל להיות עם ארבעים אחוזי

דוידה לחמו-מסר; לא. אם הוא לא בערוץ 2, לא. לי אין כלום,

אני יכולה להיות גם עם שישים.



אברהם שוחט; אם הוא בערוץ 2?

דוידה לחמן-מסר; 25 אחוז לאחד. גורם בודד שנמצא בערוץ 2,

אסור לו להפיק בלווין יותר מ-25 אחוז.

אברהם שוחט; מה לגבי מצטרף?

דוידה לחמן-מסר; מצטרף, ארבעים אחוז. במקרים מיוחדים, שישים

אחוז. אבל איך שליטה.

אברהם שוחט; תישארו בארבעים אחוז. יהיו בקשות לרשיון ואז

נראה אם יש בעיה כלכלית או אין. אל תרוצו

להיתר של השרה לשישים אחוז. אם זה 25 אחוז גורם בודד ומצטבר ארבעים

אחוז, זאת דרך סבירה.

צבי הנדל; אני רוצה להגיד שבחיים למדתי מהר שכדאי תמיד

שגברת דוידה לחמן-מסר תהיה בצד שלך. לכן

היום אני שמח שכיוונתי לדעת גדולות.

שמעתי כל מיני דעות, אבל דווקא בהקשר הזה של מתן אופציה למשקיעים

ישראלים, אם הייתי שומע את האפשרות ל-75 אחוז, אבל זה ריאלי שישראלים

יכנסו, יש כאלה שבפוטנציה הם בתוך החבורה הזאת. עם כל הכבוד לפחדים שלי

ושל כולנו שלא שש משפחות ישתלטו על כל המדינה, ובכל-זאת חבר הכנסת צבי

הנדל לא ילך להשקיע. ברגע שאני שומע בערוץ 2 לא יכול להיות יותר

משלושים אחוז, ואני שומע - ולא הבנתי את זה כך בהתחלה - ש-25 אחוז

דיברו על כולם יחד, אני אומר שאני הלכתי על שישים אחוז כי ברור היה לי

שלא תמצא בשוק הפתוח עוד הרבה אנשים שיכנסו לתקשורת, אם העיתונים לא

יכולים להיכנס אליה. גברת דוידה לחמן-מסר העירה הערה חשובה לגבי המשחק

הזה של מי אחראי על גרעין השליטה, ואני מקבל את הדברים. דווקא ההצעה

מוצאת חן בעיני. אני לא מציע לרדת מהאופציה של שישים אחוז אם חפצי חיים

אנחנו, כי נראה לי שאלה האנשים שבסופו של דבר תהיה להם את ההזדמנות.
מ"מ היו"ר מיכאל קליינר
בוועדה הזאת על כל גלגוליה הדבר החשוב והיפה

היה שהגענו להסכמות. לכן חבל שברגע האחרון

זה לא קורה. לי למשל יש דעה מאוד חזקה בנושא הראשון, בעניין של 75 אחוז

שלגבי זה עניין עקרוני ברמה העקרונית, ויהודה הראל ביטא את השקפתי. אני

חושב שגם אני, לא בגלל שחבר הכנסת אברהם שוחט אומר את זה, חושש מהעניין

של רוב לערוץ השני, כי אני אומר שגם אם "קשת" רבה עם "רשת" עם "טלעד",

ביחד יש להם אינטרס.

אני מוכן ללכת כפשרה, ואני מבקש לקבל אותה, אפילו להעלות את זה ל-45

אחוז בלי הסכמת השרה, אבל שלא תהיה לאופציה הזאת אפשרות להגיע לשישים

אחוז.

אם זה מקובל על כולם, סיימנו את העסק הזה. השרה מסכימה ל-45 אחוז. מה

שמעניין אותי הוא שלא תהיה אופציה לרוב.

אנחנו נצביע לגבי העניין של חו"ל.
צבי הנדל
זאת אומרת שאנחנו מתפשרים על 45 אחוז.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; כן. ולשרה אין אופציה להגדיל לשישים אחוז.
נסים דהן
למה אנחנו שוללים את שיקול הדעת? למה לא

להסכים על שיקול הדעת?

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; כבר הסכמנו.

שרת התקשורת לימור לבנת; אני מוותרת על שיקול דעתי בעניין הזה

לשנתיים הקרובות.

מ"מ היו"ר מיכאל קליינר; אנחנו עובר להצבעה. מצד אחד יש לנו הצעת

הממשלה שאומרת שמשקיעים זרים יוכלו להגיע עד

ל-74 אחוז, כאשר היא אומרת שגס בכבלים היא תפעל להשוואת הדבר, גם שם

להגדיל את זה מ-49 אחוז ל-74 אחוז. יש את הצעתו של חבר הכנסת אורון

להגביל את זה כדי שיהיה כמו המצב היום בכבלים, 49 אחוז.

מי בעד הצעת הממשלה שזה יהיה 74 אחוז? 8. מי בעד ההצעה של 49 אחוז?

3.

התקבלה הצעת הממשלה.

מי בעד אישור כל התקנות? מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

כל התקנות התקבלו פה אחד.

אני רוצה להודות לחברי הוועדה ולתת את רשות הדיבור לשרת התקשורת.

שרת התקשורת לימור לבנת; אני רוצה להודות לחברי הוועדה מכל הסיעות

שבאמת מתוך אחריות ציבורית עשו בדיוק את

הדבר הנכון. עוד עומד בפנינו בגי'ץ של הכבלים, ואני מקווה שנתגבר גם

עליו ונמשיך הלאה כדי שנוכל לתת את השירות הזה לכלל הציבור.

תודה מיוחדת ליושב-ראש ועדת המשנה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40

קוד המקור של הנתונים