ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/07/1998

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 16) (החמרת ענישה על שימוש במידע פנים), התשנ"ח-1998. של חבר הכנסת חיים אורון; חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון - הרחבת מטרה ציבורית) של חבר הכנסת אברהם שוחט; חוק מע"מ (תיקון מס' 18) של חבר הכנסת יורי שטרן; שינויים בתקציב לשנת 1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מ0' 287

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. י"ד בתמוז התשנ"ח (8 ביולי 1998). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; אברהם רביץ - היו"ר

?זאב בוים

מיכה ג ולדמן

נסים דהן

צבי הנדל

יצחק כהן

מיכאל נודלמן

מיכאל קליינר

אמנון רובינשטיין

אברהם שוחט

שלום שמחין

מ"מ; חיים אורון

סופה לנדבר

יורי שטרן

מוזמנים; שי ברגר - אגף המכס ומע"מ

דוד יהושע - מס הכנסה

יועצת משפטית; אנה שניידר

מנהל הוועדה; איוור קרשנר

קצרנית; סיגל גורדון

סדר-היום; 1. חוק מע"מ (תיקון מס' 18) של חבר הכנסת יורי שטרן.

2. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון - הרחבת מטרה ציבורית) א. שוחט.

3. חוק ניירות ערך (תיקון) של חבר הכנסת חיים אורון.

4. שינויים בתקציב לשנת 1998; פניה תקציבית 150-1

(תערוכת היובל - משרד השיכון) - הצבעה.



חוק מע"מ (תיקון מסי 18) של חבר הכנסת יורי שטרן

מ"מ היו"ר נסים דהן;

בוקר טוב לכל החברים, ביקשנו ממני למלא את מקום יושב ראש הוועדה עד שיגיע,
ישיבת ועדת הכספים פתור)ה. הנושא הראשון שעומד לדיון
הצעת חוק מע"מ, תיקון מספר

18 של חבר הכנסת יורי שטרן. נמצא איתנו חבר הכנסת יורי שטרן, בבקשה תציג את החוק.

יורי שטרן;

הצעת החוק היא על דעת משרד האוצר. להצעת החוק יש דחיפות מסויימת מכיוון

שאנחנו מאבדים כסף ביחסים שלנו עם גרמניה, והסכנה שעומדת שלפנינו, הצטרפותן של

מדינות אירופה למצב שהן לא מחזירות מע"מ להברות ישראליות הרוכשות שירותים עסקיים.

היו"ר נסים דהן;

כל אירופה או חלק מסויים מאירופה?

יורי שטרן;

5 מדינות כבר הבהירו שהן תלכנה בעקבות גרמניה. גרמניה, עד שנת 1996 החזירה

מע"מ מלא לכל החברות הישראליות שעבדו בגרמניה. גרמניה היא מרכז הירידים המסחריים

של אירופה כולה ולכן השתתפות של החברות הישראליות שם פעילה מאוד. ב-1996 הם

הכריזו על החזר מע"מ רק למדינות שגם הן מחזירות מע"מ, וזו שיטה, זה לא הסכם הדדי

אלא שיטח. במהלך 1996 גרמניה הכניסה את ישראל לרשימה השחורה ולא החזירה לנו כסף.

מכון היצוא שנותן חסות לחלק ניכר מהביתנים הישראליים בתערוכות הללו, באותה

שנה, בשנת 1996, הוא איבד אחוז וחצי מהתקציב השנתי שלו מאובדן החזרי מע"מ.

כתוצאה מדיונים שהתקיימו עם נציגים שלנו בקהילה הארופאית, עם מכון היצוא, ועם

שלטונות המע"מ, התברר, שהצורך הוא בתיקון של החוק הקיים ועל ידי כך נשווה את

התנאים שאנחנו נותנים לתנאים שנותנת גרמניה ויתר מדינות אירופה.

היו"ר נסים דהן;

כאשר תיירים או משקיעים ישראליים השקיעו בגרמניה, החזירו להם מע"מ?

יורי שטרן;

בהתחלה חשבנו, שיחזירו לפי אותם הסעיפים שאנחנו מחזירים, הם אמרו: לא, או הכל

או כלום. או שהשיטה תכלול את המרכיבים שהם מחזירים עבורם, או שהם לא מחזירים

בכלל. הפטור שלהם הוא לא כמו שלנו, שם לא מדובר בפטור אלא בהחזר. לכן, נאלצנו

לבצע את התיקון הזה כאשר התיקון כשלעצמו נכון וטוב כי הוא מעודד השתתפות החברות

הזרות אצלנו בירידים ובתערוכות. כמו כן הוא מעודד תיירות.

השתתפות המשקיעים הזרים אצלנו בירידים ובתערוכות היא מזערית ולכן אובדן

ההכנסה קטן מאוד. לעומת זאת, השתתפות החברות הישראליות בירידים ובתערוכות בגרמניה

ובאירופה היא גדולה.
היו"ר נסים דהן
מה שיעור המע"מ בגרמניה היום?

ו



יורי שטרן;

שי ברגר;

אין לנו הערות. יש לנו הצעה מקבילה בתיקון חוק מע"מ ולכן אנחנו תומכים בהצעה

של הבר הכנסת יורי שטרן.

היו"ר נסים דהן;

אם כן, נעלה את הנושא להצבעה, לקראת הכנה שנייה ושלישית.

הצבעה

בעד ההצעה להעביר את הצעת ההוק לקריאה שניה ושלישית - רוב

נגד - אין

נמנעים - אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק מע"מ (תיקון מסי 18) לקריאה שנייה ושלישית נתקבלה

היו"ר נסים דהן;

הצעת ההוק עוברת לקריאה שנייה ושלישית.



חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון - הרחבת מטרה ציבורית) של חבר הכנסת אברהם שוחט

היו"ר אברהם רביץ;
בוקר טוב, הנושא שעומד לדיון בפנינו
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, תיקון

הרחבת מטרה ציבורית של חבר הכנסת אברהם שוחט. אני מבין שמשרד האוצר מתנגד לתיקון

הנ"ל.
נציב מס הכנסה, מר דורון לוי, כותב לוועדה
"נציבות מס הכנסה מתנגדת להצעת
החוק מהנימוקים שלהלן
1. אין צורך בתיקון לאור הסמכות הכללית שהעניק המחוקק לשר האוצר לקבוע מטרות

ציבוריות הנוספות על המטרות הקבועות במפורש בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה.

2. בפני שר האוצר מתנהלים דיונים בנוגע לתחולת סעיף 9(2) על המטרות כאמור בהצעת

החוק.

אודה לכבוד הוועדה להבעת התנגדות להצעת החוק בנסיבות העניין".

אני רוצה להבהיר, עם כל הכבוד להתנגדות, יש קריטריונים שהציג לפנינו שר

האוצר, שלפיהם הוא רוצה לפעול. הקריטריונים האלה ימשיכו להתקיים גם אם הצעת החוק

של חבר הכנסת שוחט תכנס, הם אינם סותרים את הצעת החוק של חבר הכנסת שוחט.
נסים דהן
היא תהייה מיותרת.
אברהם שוחט
למה שתהיה מיותרת?
נסים דהן
לפי ההצעה, כל מי שיעמוד בקריטריונים יקבל גם אם הוא לא מצויין מפורשות בחוק

מכיוון שיש סמכות לשר להחיל את המטרה לכל מיני גופים שיעמדו בקריטריונים.
חיים אורון
הגענו לשולחן הזה מכיוון שהשר מנצל את סמכותו שלא להרחיב את הפתח. היות ואין
לו יכולת להתחיל את הדיון מהתחלה, הוא אומר
מי שבפנים, בפנים, אני לא מעוניין

להרחיב. ואז, מח שקורה, נושאים חדשים, כמו למשל, העמותה להפעלת חוק זכויות

החולה, אני מטפל בזה במשך שנתיים, הכללים הם, אם זו עמותה שנותנת שירותים לחולים,

היא מקבלת, אם זו עמותה שעוברת לתחום הגנה רחבה יותר על זכויות החולה, היא לא

מקבלת. הוכחתי כמה פעמים שזה חוסך כסף מכיוון שכאשר החולה מודע לזכויותיו, המערכת

משלמת את הכסף, היא לא צריכה עמותה שתיתן תרומות ומתנות, העמותה קיימת ומקבל

תרומות.

בעולם מתפתחת הזרוע השלישית, כל המערכת הזו נמצאת בתנופה אדירה ואני חושב

שאנחנו צריכים לעודד אותה.
דוד יהושע
אפשר להעביר במסננת שאנחנו מציעים את האגודה לזכויות החולה במקום להכריז על .

מטרה ציבורית רחבה מאוד. י



אברהם שוחט;

בנושא שלי נוהגים בסחבת. מה ביקשתי בסך הכל? ביקשתי משהו קטן אחד וכל הממשלה

נעמדת על הרגליים האחוריות ואתה עוזר להם בענין הזה.

היו"ר אברהם רביץ;

איך אני עוזר להם? אני מביא את הנושא לדיון.

אברהם שוחט;

כל הזמן אני שואל את עצמי, למה אני עוזר לממשלה כשהם מתנהגים בצורה כזו.

לגופו של ענין, היה כאן דבר מוגבל מאוד, של גוף שקיבל בעבר, גוף חיוני לטוהר

מידות במדינת ישראל, גוף שהסכומים פעוטים. מה עושים מזה ענין? אם שר האוצר רוצה

לבוא עם קריטריונים חדשים, שיבוא לוועדה, יסביר מה הוא רוצה, הנושא לגמרי לא

פשוט. כמו שאמר חבר הכנסת אורון, הנושא הולך ומתפתח אבל מה מחברים ענין לענין.

אני מבקש להצביע בענין.

היו"ר אברהם רביץ;

עמותה מהסוג שהציע חבר הכנסת שוחט, מדוע לא ראוי שהיא תכנס לסעיף 9(2)?
דוד יהושע
אני יכול לבחון זאת רק על פי המערכת החוקית הקיימת.

מיכאל קליינר;

תיקון החוק נובע מכך שלא נמצאה גמישות במערכת על עמותה או שניים. תיקון חוק

על ידי טלאי על טלאי, זה לא דבר בריא. באופן עקרוני, תמיד היה לי כאב בטן מהנושא

הזה. אני מבין שיש בעיה של קריטריונים.

במבט ראשון, נראה לי הגיוני יותר, שעמותה כמו "אמיתי" תקבל בדלת הראשית ולא

דרך חינוך. אני חושב שצריך להחליט החלטה עקרונית, שתתקבל כל עמותה שמטרתה היא לא

רווח אישי לעוסקים אלא לשרת מטרה ציבורית, יכולה להיות מטרה ציבורית שאני אוהב או

מטרה ציבורית שאני לא אוהב. מבחינתי, דין אחד להקמת בית כנסת על ידי תרומות ודין

אחד למי שרוצה להקים התיישבות ודין אחד למי שרוצה להילחם למען טוהר המידות, דבר

שכולנו שותפים לו. אבל, לא יכול להיות שהדברים האלה יחיו שרירותיים, לא יהיו

מוסדרים ויהיו מקריים. הקריטריון צריך להיות; האם יש כאן מטרה אישית או שלא? אני

מסכים שהפתרון לא צריך להיות על ידי טלאים. מצד אחד, אני תומך בעמדה שצריך ללכת

לפתרון רציני ומקיף יותר ולא טלאי על טלאי. מצד שני, אני מבין שיש בעיה ספציפית

של עמותה או שתיים, שבעבר היה להן פטור, כרגע אין להן פטור, ולא יכול להיות שהדבר

הזה יביא לחקיקת טלאים. לא יכול להיות שהדבר הזה יעשה את הדיון שלנו חפוז ופחות

יסודי.

אני מבקש, אם אפשר באופן זמני, עד שיובהר הענין, לתת לעמותה הזו פטור.

אברהם שוחט;

אני מעדיף שתפיל את החוק, אני לא מסכים, לפני שנה הייתי מוכן, חיום לאחר כל

הדרך הארוכה, אני לא מוכן.



היו"ר אברהם רביץ;

בניסוח שלך, כאשר אתה מדבר על טוהר המידות בשירות הציבורי, אני יכול להבין

זאת, אבל כאשר אתה מדבר על איכות השלטון, אתה מדבר פוליטיקה.

אברהם שוחט;

לגבי איזה שלטון?

היו"ר אברהם רביץ;

לא חשוב, תמיד תהיה פוליטיקה. אני מבקש שתוריד את שתי המילים האחרונות. על כל

שלטון אתה יכול לבקר את איכות השלטון כי השלטון לא באיכות מספיק נאותה. טוהר

המידות כולנו יודעים מה זה, אבל לעשות ארגון נגד איכות השלטון, זה ארגון פוליטי.

איכות השלטון היא מילה מיותרת.

אנה שניידר;

הבעיה כאן נוצרה במבנה המשפטי של אותו סעיף שעליו אנחנו מדברים. למעשה, מדובר

כאן בפטור לפי סעיף 9(2} על הכנסות בין היתר של מוסד ציבורי. הגדרה של מוסד

ציבורי זה חבר בני אדם שפועל למטרה ציבורית. יש הגדרה של מטרה ציבורית כי המחוקק,

מאחר ומדובר בפטור, הוא לא רצה שלא יהיו קריטריונים והוא רצה שתהיה פרשנות

מצמצמת, כי אחרת, אם היה כתוב רק מטרה ציבורית בלי שום הגדרה, היו מנסים להידהק

לתוך הפטור הזה גופים שלא מגיעים להכנס. הגדירו הגדרה ציבורית ואמרו כך, למעשה
שני חלקים יש להגדרה
האחד, מטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או

ספורט. כאן יש ענין של פרשנות, שרשויות המס רשאיות לפרש כל אחת מהמילים האלה כפי

שהן מבינות ולמשל, לגבי אותה אגודה שמקדמת את חוק זכויות החולה, הן לא מוכנות

לקבוע שזה נכנס לתוך מטרה של בריאות.

חיים אורון;

לא את החוק, החוק כבר קיים, את ביצועו של החוק.

אנה שניידר;

כל מילה שכתובה בהוק נתונה לפרשנות של רשויות המס. הבעיה של חבר הכנסת אורון

בקטע הפרשנות של אותה מילה, מה פירוש מטרת בריאות. יש חלק שני להגדרה שאומר; וכן

מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית. פתוח למעשה לחלוטין לקריטריונים

ששר האוצר יקבע לעצמו בלי אישור ועדת הכספים.

ההצעה של חבר הכנסת שוחט היא בעצם להרחיב את החלק הראשון. הוא אומר, אני לא

רוצה להכנס לקריטריונים ששר האוצר יקבע.

היו"ר אברהם רביץ;

חבר הכנסת שוחט, האם אתה מוכן, במקום שיהיה כתוב; בחינת טוהר המידות בשירות

הציבורי, יבוא; פעילות למען טוהר המידות בשירות הציבורי? המילה בחינה לא מתאימה.

אברהם שוחט;

הגיעה אלי ידיעה, שגם אם החוק יעבור, לא יתנו את האישור וימצאו דרכים לעכב.

זו הכוונה.

בחינת טוהר המידות, זה בדיוק מה שצריך לעשות ולא שום דבר אחר. לגבי איכות

השלטון אני מסכים. אני מסכים שבמקום איכות השלטון יבוא; בחינת טוהר המידות

בשירות הציבורי ומינהל תקין.



היו"ר אברהם רביץ;
למה לא
פעילות למען טוהר המידות? פעילות טובה יותר מבחינה.

אברהם שוחט;
בסדר, אני מסכים, יבוא
פעילות למען טוהר המידות בשירות הציבורי והמינהל

התקין.
חיים אורון
אני מבקש להוסיף: זכויות אדם ואיכות הסביבה.
היו"ר אברהם רביץ
עם איכות הסביבה אין לי בעיה. זכויות האדם, אני לא יודע איך זה מתחיל ומתי זה

נגמר. בחברה הישראלית יש לנו ויכוח על זכויות האדם וזה ויכוח שהוא בלב ליבו של

הויכוח הפוליטי במדינה לגבי זכויות האדם.
חי ים אורון
אני מוכן להתפשר על הנוסח המילולי, אני מבין את הרגישות בנושא זכויות אדם

כהכללה. בכנסת עבר חוק למען המוגבלים. יכול להיות מצב, שתוקם עמותה, שתיתן סעד

למוגבלים או הדרכה כיצד להתמודד עם בעיות החוק.
אמנון רובינשטיין
אדוני היושב ראש, בפעם הקודמת שאלתי את אנשי האוצר, מה סך כל התרומות על פי

הסעיף הזה? סך כל התרומות הוא פשוט נלעג, מגוחך כאחוז מהתל"ג, כאחוז מכסף שאנשים

מקבלים במדינה, הוא לא משתווה לשום דבר שקיים במדינה מערבית. אני לא מבין את משרד

האוצר, הרי זה לא כסף של האוצר, זה פטור שאדם תורם אותו וצריך לעודד את זה,

ממשלות עשו זאת בכל העולם. אני רואה את התרומה הזו כחלק של מסורת יהודית. אני לא

מבין את הקמצנות של משרד האוצר. אני חושב שצריך להגיע למצב שבו הסכומים גדלים פי

שניים ופי שלושה. בכלל, בארץ, התרומות של אנשים שיש להם יכולת, הן תרומות נלעגות.

אם יש התנגדות להוסיף: זכויות אדם, אני מציע להכניס: דמוקרטיה ושלטון החוק.
את הנוסח הזה הצעתי בחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו. אם ההצעה הזו לא מתקבלת, אני

מציע: עמותות שנועדו לעזור בביצוע של חוק.
דוד יהושע
יש מטרות רבות שחן מטרות ציבוריות.
אמנון רובינשטיין
אני בעד להכניס את כולן.
אברהם שוחט
לשר האוצר אין בעיה לאשר מה שהוא רוצה, יש לו סעיף רחב, הוא יכול להחליט מה

שהוא רוצה.



מיכאל קליינר;

כי אנחנו תופסים פינה שהייתה מאובקת.

אברהם שוחט;

גם אתה מציע מה שאנחנו מציעים, אתה נגד איכות הסביבה? לא. אתה נגד עמותה

שדואגת לפרט במדינת ישראל? לא. אתה נגד בדיקת טוהר המידות והמינהל התקין? לא. זה

לא פוליטי.
מיכה גולדמן
אם אנחנו בודקים את עצמנו מה קרה ביומיים האחרונים, אנחנו למעשה צריכים ללכת
עם שלט גדול
אנחנו מתביישים. אם אי אפשר להעביר את החוק הזה בוועדת הכספים, אני

חושב שזה יום שחור לוועדת הכספים. הרבה נושאים עוברים בוועדת הכספים שהם על גבול

של חוט דק מאוד. כאן אנחנו מדברים בנושא שצריך להיות קונסנזוס בלי מחלוקת של

מפלגה כזו ומפלגה אחרת ובלי מחלוקת של אופזיציה מול קואליציה או קואליציה מול

אופוזיציה.

אנחנו ניתן לציבור הרחב במדינת ישראל את התחושה, שמדינת ישראל לא מעוניינת

בביקורת ציבורית. לא צריך את מבקרת המדינה, ולא צריך עמותה ציבורית שעוסקת בטוהר

המידות. מי שהיה יושב כאן מהצד, היה יוצא בתחושה, שלו ועדת הכספים ולכנסת ישראל יש

עניין שנהיה במשטר לא דמוקרטי.

אם החוק הזה לא יעבור, תהיה הרגשה ותחושה בציבור, שאנחנו עושים כאן דבר נורא.

מיכאל קלי י נר;

אני מבקש מיושב ראש הוועדה לדחות את ההצבעה ליום שני. אפשר לבקש גם התייעצות

בענין, התייעצות אמיתית ולא לצורך תרגיל. אני מבקש דחייה של ההצבעה מתוך

המטרה, שיהושע דוד יחזור אל שר האוצר, ויסביר לו, שהמגמה כאן, שהחוק הזה עובר,

שייקח בחשבון, שהחוק הזה, בתיקון של יושב ראש הוועדה, כפי שנוסח, יעבור כאן ביום

שני. השאלה, האם אתם מעוני ינים שזה יעבור בחוק? לדעתי זה לא טוב, זה ייצור תקדים.

אין לי ספק, שאם תהיה החלטה של השר, שתייתר את הענין, לא יהיה טעם לחוק. אף

אחד לא יעמיד את עצמו ולא יהיה מוכן להיות כמי שמתנגד להצעת חוק של טוהר מידות.

לכן, היות והחוק הזה ראוי לדיון עמוק יותר במציאות שנוצרה, עדיף מבחינת

המדיניות והמטרות של שר האוצר ושל נציב מס הכנסה, שבמסגרת אותו סעיף שמנתה היועצת

המשפטית לוועדה, אנה שניידר, שהעמותות האלה יוכרו בצורה זו או אחרת. אם ביום שני

תתקבל הודעה כזו, אציע שלא לקדם את החקיקה היות והבעיה של אותם ארגוני טוהר

המידות שחבר הכנסת שוחט מדבר עליהם נפתרה.

יצחק כהן;

להצעת החוק הזו אני מציע להוסיף מטרה נוספת; מניעת הסתה וגזענות.

דוד יהושע;

זה בדרך כלל נכנס בתחום החינוך.



סופה לנדבר;

אם החוק הזה לא יעבור, אני אצטרף לדברים שאמר הבר הכנסת מיכה גולדמן, בושה

לכנסת ישראל. תסתכלו מה שקורה. אני יושבת ראש עמותה, וכמעט בכל עמותה, האנשים

עובדים בהתנדבות. אנהנו צריכים לתת לגיטימציה לפעילות העמותות. אני לא יודעת,

מדוע משרד האוצר מתנגד? למה מתנגדים? אין מקום בעולם שאנשים לא תורמים, אז לא לתת

לכך לגיטימציה? אני בכלל לא מבינה איך אנהנו מדברים על כך. אנחנו דנים בדבר שלא

הי ינו צריכים לדון בו.

אני מבקשת להוסיף: עמותות לקליטת עלייה. אני חושבת שזה חשוב מאוד.

דוד יהושע;

ישנה עמותה ציבורית לקליטת עלייה. ישנה גם עמותה ציבורית, סיוע לחיילים

משווחררים.

חי ים אורון;

אין מחלוקת בנקודה אחרת, אני מקווה, שאנחנו לא רוצים להפוך את הנושא הזה לכלי

פוליטי. מרגע שהנושא עובר מהתחום של צרכי ציבור לתחום הפוליטי, למרות שצורך

ציבורי זה לא פוליטיקה, זה מעבר שאנחנו לא רוצים שייתרחש. למה? יש המון חוקים

שמונעים הזרמת כספים לפוליטיקה, זו הסיבה היחידה.
מיכאל קליינר
הייתי יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, ואני יוכל לומר, זו בהחלט מטרה ציבורית

לא פוליטית. פתאום כמה מפלגה שכל הענין שלה קליטת עלייה, לגיטימי לגמרי, אז מה זה

הופך את הנושא לפוליטי?
חי ים אורון
באותה מידה, שאל חבר הכנסת שוחט את שר הקליטה, האם הוא חושב, שתקין הדבר,

שגזבר מפלגת ישראל בעלייה עומד בראש כמה עמותות לקליטת עלייה שמקבלות כסף? את זה

הסדרנו בחוקים אחרים. אם אעמוד כדמות פוליטית בכמה גופים שעוסקים בפוליטיקה למרות

שהם מוגדרים, חינוך, דת או קליטת עלייה, אני מפר את כוונת המחוקק. לא בזה מדובר.

מיכאל קלי י נר;

השאלה היא; מה קו הגבול?

אברהם שוחט;

בידיהם קו הגבול, אם הם רואים שעמותה חורגת מתפקידה, הם לוקחים לה את הפטור,

יש להם את הכלים לעשות זאת.

חיים אורון;

המצב הקיים יש בו אנומליה ואני מציע שנכיר אותה. הוא היה מתאים לתקופה אחרת,

ליחסים בין ממשל ובין כנסת, וגם לתקופה אחרת בין תורמים ובין שאינם תורמים. לשר

יש פתח בלתי מוגבל וסמכויות גורפות עד הסוף ולמחוקק יש את המגבלות שלו. מה שמוצע

כאן היום, לצמצם במובן מסויים את סמכויות השר. יש עמותות רבות שלא מגיעות לשולחן

ועדת הכספים, ושר האוצר מאשר כרצונו.

היתה עמותה מסויימת שעברה את אישור השר, קרן העבודה של הההסתדרות, והיה ויכוח

קשה בוועדה על המטרות.



לאחר שחבר הכנסת שוחט קיבל את התיקון, אני גם מוכן לקבל את התיקון: למימוש

זכויות על פי חוק. זה כולל מגוון של עמותות שנוצרות עכשיו, כמו העמותה להגנת

החולה, להגנת המפגר וכוי. אני לא חושב שצריכה להיות בעיה עקרונית.

אנה שניידר;
יהיה כתוב
פעילות למימוש זכויות על פי דין.
היו"ר אברהם רביץ
אני רוצה לחזור דווקא על דבריו של חבר הכנסת ג ולדמן, ולומר, בעצם כולנו

שותפים להרגשה שלך. חשוב שהדברים יאמרו, אין לי שום ויכוח שאנחנו צריכים לאפשר

הפעלת גופים שפועלים באופן חיובי לפי דעת כולנו לטוהר המידות בשירות הציבורי.

כולנו שותפים לזה. זו אמירה שאנחנו צריכים לומר בשם כל הוועדה.

בנוגע לסדר הדברים. אני לא מציע להפעיל את ההתייעצות הסיעתית כי אנחנו רוצים

לעשות זאת בהבנה.

נעביר לשר האוצר דרך יהושע דוד, את רוח הדברים שאנחנו עומדים לאשר את הצעת

החוק של חבר הכנסת שוחט.
אנה שניידר
עם ההרחבות?
היו"ר אברהם רביץ
ההרחבה של חבר הכנסת אורון, יכול להיות שהיא רחבה מדי, אני לא יודע מה

המשמעות של זה. אנחנו יודעים מה זה בא לתקן, את זכויות החולה, עם זה אנחנו

מסכימים.
מיכאל קליינר
אם תהיינה הרחבות, גם ההרחבה של חבר הכנסת שוחט לא תעבור, כי אז נבוא למליאה

עם 20 הסתייגויות, כולן מטרות ראויות, אי אפשר לאשר את כולן. אם תהייה הרחבה

נוספת להרחבה של חבר הכנסת שוחט, זה יבוא עם עוד 20 מטרות.
היו"ר אברהם רביץ
אני לא משפטן ואין לי אפשרות כרגע להגיע להשפעות רוחב של ההצעה שלך. אני

מרגיש שהיא רחבה מאוד. אני רוצה להגיע לפתרון ההצעה המקורית שלך בדרך שנוכל לקבל

אותה.

אנחנו מדברים על הצעתו של חבר הכנסת שוחט הכוללת את שני התיקונים שהוא הסכים

להם. אם השר יאמץ את המטרה, המטרה תאושר. אם לאו, ביום שני נצביע על הצעתו של חבר

חכנסת שוחט עם השינויים.
אברהם שוחט
יכול להיות ששר האוצר לאחר שנה וחצי יאמר, שהוא נותן אישור לעמותה, אם כך אני

מבין, שלא צריך חקיקה.
אנה שני ידר
יש שתי קטגוריות, אם השר יאמר שזו מטרה אחרת והוא מאשר אותה, יש פתרון

נקודתי, והמטרה הזו נכנסת לקריטריונים, הוא מאשר את המטרה ולא צריך חקיקה.



היו"ר אברהם רביץ;
הניסוח לאישור יהיה
פעילות למען טוהר- המידות ומינהל תקין.

חיים אורון;

ראשית, על פי אותו מודל, אני מבקש להכניס גם איכות הסביבה. שנית, אם ההגדרה

נראית לכם רהבה מדי - יש הוות דעת של היועצת המשפטית, אנה שניידר, מלפני שנה,

שלעמותות מהסוג הזה צריך לתת פטור בתהום הבריאות - אני מבקש למצוא לכך פתרון, או

בהודעה לוועדה או בכל דרך אהרת.

מיכאל קלי י נר;

אדוני היושב ראש, אני חושב שהגיע הזמן לקיים דיון עם שר האוצר או נציב מס

הכנסה, דיון ברמה העקרונית, אולי צריך לשנות דברים הרבה יותר מהותיים.

אברהם שוחט;

אני מבין, שאנחנו פונים לשר האוצר, אם השר מגדיר את המטרה כמטרה ציבורית, זה

יהיה באותה קטגוריה כמו שאר הדברים המאושרים. מה קורה במידה ושר האוצר לא מאשר את

המטרה?

היו"ר אברהם רביץ;

ביום שני נצביע על ההצעה שלך המתוקנת.

אברהם שוחט;

גם איכות הסביבה?

מיכאל קלי י נר;

אני מודיע, אם יכנס דבר נוסף, אני אבקש שורה ארוכה של דברים, כולל התיישבות.

אם רוצים שהענין של טוהר המידות יעבור בקונסנזוס, פה אחד, כמו שראוי, עם חמסר של

הוועדה, אני מבקש, ששום דבר נוסף אפילו שהוא הכי צודק בעולם לא יתפוס על זה טרמפ.

היו"ר אברהם רביץ;

חבר הכנסת אורון, אני מודה שלא סיימנו את הדיון בבבקשה שלך.

יהושע דוד יעביר לשר האוצר את בקשתנו בעניינו של חבר הכנסת שוחט. אם שר האוצר

יאשר את המטרה, אז אין בעיה, המטרה תאושר ואין צורך בחקיקה. במידה ושר האוצר לא

יאשר, ביום שני נביא את הצעת החוק המתוקנת של חבר הכנסת שוחט להצבעה.



הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מסי 16) (החמרת ענישה על שימוש במידע פנים),

התשנ"ח-1998. של חבר הכנסת חיים אורון

היו"ר אברהם רביץ;

חברים, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר היום, הצעת חוק ניירות ערך, תיקון

מספר 16, החמרת ענישה על שימוש במידע פנים. החוק הוא על דעת הממשלה, ונמצא לקראת

קריאה שניה ושלישית.

אנה שניידר;

סעיף 52(ג) בחוק ניירות ערך אומר, שאיש פנים בחברה, דהיינו, מנהל, מנכ"ל, בעל

מניות עיקרי וכוי, שעושה שימוש במידע פנים וכתוצאה מזה משפיע על שוק ההון, דינו

מאסר שנה וקנס של 100 אלף שקלים. ההצעה היא, מאסר של חמש שנים או קנס בשיעור פי

חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61אי לחוק העונשין.

נסים דהן;

הצעתי, שבמידה ואפשר, לבטל את העסקה.
חיים אורון
בלתי אפשרי להכניס בחוק
במידת האפשר.

אנה שני ידר;

זו בעיה.
היו"ר אברהם רביץ
מה היעד היום, אנשים נשפטו?

חי ים אורון;
כן, מקרים מפורסמים
בנק הפועלים, פרשת אילן צברי. לפי הנתונים שקיבלתי מרשות

ניירות ערך, 15%-20% מסך התביעות שהם הגישו, היו בשל מידע פנים. יש לזה השלכות

קשות מאוד על האמון בבורסה.
אנה שניידר
ההצעה השניה מתייחסת לסעיף 52(ד) לחוק. היום הסעיף אומר: מי שעושה שימוש

במידע פנים שהגיע לידו במישרין או בעקיפין מאדם שהוא יודע כי הוא איש פנים בחברה,

העונש היום הוא מאסר של 6 חודשים או קנס של 50 אלף שקלים. הצעת ההחמרה היא: מאסר

של 3 שנים וקנס פי 3.
היו"ר אברהם רביץ
יש כאן החמרה יתרה, נשמע לי מוגזם. מדובר במישהו ששמע באקראי במעלית ועשה בזה

שימוש. החלק השני נראה לי מוגזם מדי. מדובר על המוני העם ששומעים שמועה.
היו"ר חיים אורון
מדובר בעונש מקסימום, אנחנו לא מציעים עונש מינימום.



היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו מעבירים מסר של החמרה פי 6, זה יותר מדי. אני מציע להכפיל, כלומר, שנה.

סמדר אלחנני;

הייתי בסיור של רשות ההון האמריקאית, הדבר שהם הכי מדגישים וזה יותר גרוע

מאשר לעבור על עשרת הדיברות, הוא ניצול מידע פנים. הם רוצים לשמור על הגינות שוק

ההון.

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו לא מסתייגים מהחלק הראשון של ההצעה. אני מדבר על המוני העם, ששמעו

שמועה.

אנה שני ידר;
לא מדובר בהמוני העם. כתוב כך
"העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידו

במישרין או בעקיפין מאדם אשר הוא יודע כי הוא איש פנים בחברה". זה יכול להיות

עובד בחברה מסויימת שנוסע במעלית עם המנכ"ל וסגנו של המנכ"ל, ושומע אותם מדברים

על ערך של מניה מסויימת.

היו"ר אברהם רביץ;

אני מציע להחמיר, אבל בהכפלה ולא פי שש.
אנה שני ידר
כלומר, מאסר שנה וקנט פי שניים.
נסים דהן
אני מבקש הסתייגות בענין של ביטול העסקה למי שהשתמש במידע. הרי מדובר באדם

שעשה עסקה לא כשרה, הוא קנה מניות למשל לאחר ששמע שמצאו נפט, או שהוא מכר מניות

של החברה כאשר הוא שמע מאחורי הפרגוד שהיא הולכת להתמוטט.
אנה שניידר
חבר הכנסת דהן, בחוק יש הגדרה מה זה מידע פנים
זה מידע על התפתחות בחברה, על

שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה שאינו ידוע

לציבור כאשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר נייר הערך

של החברה.
אנה שני ידר
את הפעולה אי אפשר לבטל. זה שקנה לא ידע. אני לא יכולה לנסח הסתייגות למה

שאתה מציע.
היו"ר אברהם רביץ
התיקון יחיה: בסעיף 2. במקום קנס פי שלושה יבוא: קנס פי שניים. במקום מאסר
שלוש שנים יבוא
מאסר שנח.

אנחנו מעבירים את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית.



שינויים בתקציב לשנת 1998

פניה מסי 150-1;

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו עוברים להצבעה בפניה מס' 150-1, שנדונה אתמול ועוכבה. מדובר בהעברה של

שני מיליון שקל מתקציב פיתוה לתקציב רגיל של משרד הבינוי והשיכון למימון הוצאות

תערוכת היובל. אנהנו מתבקשים להצביע.

הצבעה

בעד פניה מסי 150-1 - 6

נגד - 2

נמנעים - אין

פניה מסי 150-1 אושרה

היו"ר אברהם רביץ;

אנחנו מאשרים פניה מספר 150-1 של משרד השיכון. תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 30;10.

קוד המקור של הנתונים