ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 09/06/1998

חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעותובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 2); שינויים בתקציב לשנת 1998

פרוטוקול

 
'הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול 275

מישיבת ועדת כספים

יום שלישי. ט"ו בסיון התשנ"ח (9 ביוני 1998). שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: אברהם רביץ - היו"ר

חיים אורון

זאב בוים

נסים דהן

אברהם הירשזו ן

צבי הנדל

יהודה הראל

יצחק וקנין

מיכאל נודלמן

מיכאל קליינר

ראובן ריבלין
מוזמנים
מירי כץ - יו"ר הרשות לניירות ערד

מאיר בקל-ניק - מזכיר הרשות לניירות ערד

יהודה אורבד - סמנכ'יל הבורסה לניירות ערך

דרורה ליפשיץ - ס/יועמ"ש משרד האוצר

אלי מונטו/ - יועמ"ש בנק ישראל

עינת רביד - משרד המשפטים

עידו קאליר " הטיבה פיננסית, לשכת המסתר

יצהק אברהם - הברת שהקים

יצחק אברמיחיו - חברת שחקים

חנה פרי-זן - בנק הפועלים, איגוד הבנקים

צבי רוטנשטיין - בנק הפועלים, איו/וד הבנקים

רות ארד - בנק לאומי, איו/וד הבנקים

גדי לנדאו - בנק דיסקונט, איו/וד הבנקים

ארנון חסון - הבנק הבינלאומי, איגוד הבנקים

אריה ובר - בנק המזרהי, איגוד הבנקים

אשר ספיר - יו"ר לשכת מנהלי ההשקעות

הנן מלצר - בא כה לשכת מנהלי השקעות

אברהם דישון - לשכת מנהלי השקעות

עזרא עטר - לשכת מנהלי השקעות

נאוה אילן - לשכת מנהלי השקעות

יוסי כהן - משרד האוצר
מנחל הוועדה
איוור קירשנר
קצרנית
רויטל יפרה
סדר-חיום
1. הוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול

תיקי השקעות (תיקון מסי 2).

2. שינויים בתקציב לשנת 1998.



1. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות

ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 2)

היו"ר אברהם רביץ;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הסעיף הראשון העומד בסדר היום שלפנינו

הוא: הצעת חוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות. אני

מבקש להזכיר לנו, הברי הכנסת, כי אנו נדרשים לדון בהצעת חוק זאת לאחר

שהחוק הזה הובא לנגד עיניו של בית המשפט הגבוה לצדק, ובית המשפט העיר

את הערותיו. אני מבין שהסוו/יה בה אנו עוסקים היא לגבי אנשים שכבר עסקו

בייעוץ להשקעות. זוהי הוראת מעבר. כי בית המשפט חשב שראוי שנעשח מידרג

יותר מכפי שהוצע בהצעת החוק המקורית לגבי יועצי השקעות, שכבר עוסקיס

במקצוע.

היו לנו שיחות רבות בנושא מחוץ למסגרת הוועדה, בנסיון למצוא דרך

ולגשר על פני התפיסות השונות בחוק חזה. בינתיים, חברי חכנסת זאב בויים

ויצחק כהן הניחו הצעת חוק משלחם על שולחן הכנסת, שעדיין לא עברה אלינו

לאחר קריאה טרומית, אבל אנחנו, כחלק מתפיסות העולם שמרברות על הצעת

החוק הזו הינחנו זאת לפני חברי חכנסת לעיון. אנחנו נמצאים במצב בו הכל

מבינים היום, שליועצי השקעות ותיקים אם נרצה, אפשר לקרוא דור המדבר.

בייחס ליועצי חשקעות שעובדים, יש למצוא דרך אחרת מכפי שהוצע בחוק

- המקורי, מאחר ואנשים נכנסו לעבודתם ועבדו בתום לב ועבדו טוב, ולכן

לגביהם יש...
מיכאל קליינר
לגבי רובם המכריע...
היו"ר אברהם רביץ
יכול להיות שכל יועצי ההשקעות האלה עבדו טוב. יכול להיות שאלה

שסרחו היו כאלה שהם בעלי רישיונות פד-אקסלנס. על כל פנים, אני לא בשלב

של חלוקת ציונים לאנשים. אצלי, כל עוד אדם אינו נתפס בעבירח הוא צדיק

גמור.

אתן את רשות הדיבור לגברת מירי כץ, יושבת ראש הרשות לניירות ערך.

גברת כץ, תוכלי לומר לנו כבר עכשיו מהי השורה התחתונה של דברייך?
מירי כץ
האמת היא שאני לא יודעת איד זה יעמוד מבחינת דיני הפרוצדורה.
היו"ר אברהם רביץ
בעזרתה של גברת אנה שניידר ובאי הפרעתה של הגברת ליפשיץ נתגבר על

הפרוצדורה.
מירי כץ
אס כך, אגיע לשורה האחרונה. זה לא סוד, שאנחנו מייחסים חשיבות

לתפקיד של יועצי השקעות ולמנהלי התיקים, משום שאנחנו חושבים שתפקידם

הוא חשוב, וחשוב שיימצאו בעלי מניות טובים בשוק, הסוגייה חיחידח שבעצם

עומדת חיום כתוצאח מדיון בבית חמשפט חגבוח לצדק חיא מח יקרח עם דור

חמדבר. אספר שבמחלך חתקופח, כפי שאמר כבוד חרב רביץ, דנו בדברים ובחנו

מחדש פעם נוספת את חאפשרות לחקל עוד יותר עם מי שעבדו במקצועות חאלה.

ערב כניסתו של החוק לתוקף, כאשר בין חשאר מח שחינחה אותנו חיתח המחשבה

שאיך שלא נסתכל על הדברים מאז שנחקק חחוק עברה תקופה, אנשים המשיכו

לעבוד ועבדו תחת רישיונות זמניים, ואנחנו חושבים שיש מקום לחקל עליהם

עוד קצת לעומת חנוסח חכחול.
לחקל עליהם בשני מישורים
א. להוסיף עוד מידרג לגבי מי צריך לעמוד

באילו בחינות, נכונות להקל במקצת על מספר חבחינות שצריכים לעמוד בהם

אנשים שעבדו עדב כניסתו של חחוק. ב. כשאנחנו אומרים מידרג יש להתחשב

במידה מסויימת גם בתקופה שעברה מאז כניסתו של ההוק לתוקף ועד היום.

הנכונות היא להאריך את חתקופח שצריכים לעמוד בבחינות האלה.

אני חושבת שמבחינח זו אנחנו במידה רבה פותרים את הבעיות של כל

האוכלוסיה, מאחר ואנשים צריכים לעמוד בבחינות ולמעשה הציפיה היא שכבר

- היום הם ילמדו לקראת הבחינות. יחד עם זאת, אחרי ששמענו דעות שונות,

היגענו למסקנה שאולי באמת מן הראוי להקל על אנשים ולתת להם תקופה

ארוכה יותר ללמוד לבחינות ולהתארגן לקראתן. למרות שאני מוכרחה להגיד

שבבחינות האחרונות למשל, אחוז חעוברים היה 1;בוה מאוד. זאת אומרת,

בהחלט רואים שאנשים לקחו את חדברים ברצינות, למדו את החומר והו/יעו

לבחינות.
זאב ברים
אחוז העוברים את הבחינות, זה מה שהיו/דרת כדור המדבר?
מירי כץ
לא, אני מדברת על כל אלה שניגשו לבחינות חאחרונות.
זאב בוים
את יכולה לעשות אבחנה בין ותיקים ולא ותיקים?
מירי כץ
לא. אנשים ניגשים לבחינות כל הזמן. הניחו שעל פי פסיקת בית חמשפט

אכן חתקבל חוק שמחייב אותם בבחינות, ואנשים לאורך כל הזמן ניגשים

לבחינות. זח אחד הדברים שהייתי רוצה להדגיש בפניכם, מעבר לחשיבות

שאנחנו מייחסים לעצם מעבר הבחינות. כל כך חשוב בעינינו שאנשים יעברו

את חבחינות, שאנחנו מוכנים לתת תקופת לימוד ארוכח יותר. מוכרחים להבין

שזח אחד חדברים הבסיסיים כפי שאנחנו רואים אותו, ואני חושבת שחוא



צריך להיות חשוב מאוד גם לכנסת. אנשים רבים ניגשו לבחינות לפני שהתקבל

החוק ואמרו שקבע המחוקק שצריך לגשת לבחינות והם ניגשים לבחינות. כל

מצב שבו אנחנו מכרסמים בחוק ונותנים לאנשים רישיון ללא שעברו בחינות,

פוגע בעצם באותם אזרחים שומרי חוק, שקיבלו את דבריו של המחוקק ברצינות

וניגשו לבחינות. זאת אומרת, אנחנו הופכים את ההבדל ביו מי שקיבל

רישיון בעיקבות מאמץ למי שקיבל רישיון ללא בחינות לחסר כל ערך.
מיכאל קליינר
ברור שגם הם יצטרכו לגשת לבחינות.
מירי כץ
אם יאמרו היום שאין צורד בבחינה וכל מי שעבד ולא חשוב כמה זמן מאז

כניסתו של החוק לתוקף, רשאי לקבל רישיון מכוח זה בלבד, כל אותם אנשים

שהיו זכאים, כל הראשונים וכל אותם מאות שניגשו לבחינות משום שלקחו

ברצינות את כוונתו של חמחוקק, כל מאמצם יורד לטימיון. כי לו היו מחכים

כמו כל אותם אנשים שלא טרחו לו;שת לבחינות היו מקבלים רישיון ללא כל

מאמץ.
דובר
אני יכול להרו/יע אותד שכולם מקבלים...
מירי כץ
הבאתי כמה עותקים של הנוסח המקל יותר כדי שניתן יהיה להתרשם. זו

ההצעה שלנו שבאה כתוצאה משיחות עם הרב רביץ. בחנו את עצמנו והחלטנו

להקל. משום שהחלטנו להקל אמרנו שאין טעם היום להתעקש דווקא על הנוסח

הכחול.
היו"ר אברהם רביץ
במסגרת ההקלות את מציינת משך זמן יותר גדול כדי להתכונן?
מירי כץ
לא. אבל התייחסנו לתקופה שאנשים עבדו וגם היקטנו את מספר הבחינות.
דרורה ליפשיץ
יש קיצורי תקופה. בייחס לאותה תקופה יצטרכו פהות בחינות.
היו"ר אברהם רביץ
קיצור התקופה ל-5 שנים.
מירי כץ
5 טניס מתוך 7 שנים כולל שנתיים שאחרי כניסת החוק לתוקף, ו-3 שנים

מתוך 5 שנים.
היו"ר אברהם רביץ
1;ברת כץ, אני מוכרח להו/יד לך שאני מרו/יש שהיינו יכולים לעשות מעשה

שיהיה מקובל על כולס אס היינו אומריס 3 שניס. נדמה לי שכבר לפני 3

שנים התקבל החוק נכון?
אנה שניידר
באוגוסט 1995.
היו"ר אברהם רביץ
אס היינו אומריס 3 שניס במקוס 5 שניס, והיינו אומריס את הדבר הבא:

מי שהתחיל לעבוד לאחר קבלת החוק לקח על עצמו את מלוא האחריות והוא

יודע שהוא צריך להיבחן. אך מי שעבד לפני כניסתו של החוק? אני מבין את

הבחינה באתיקה. אני בדרך כלל בעד אתיקה. אני קורא לזה מוסד. מבחינת

האתיקה כל אדס צריך לעבור את הבחינה וזו לא בחינה שהוא לא יכול לעמוד

בה. גם אדס מבוגר יחסית שקשה לו לשנן וכולי... זה לא קל לעבוד בחינות.

בחינות תיאוריה בנהיגה אני לא אעבור היוס. יש בעיה של גיל ושל שחיקה.

לכן אני שואל, מכיוון שאנחנו לא רחוקים והיגעתס ל-5 שניס, נעשה עוד

איזה שהוא "קווץ'" קטן ונו/יע ל-3 שניס, ובא לציון ו/ואל. אני דק מציע

הצעה.
מירי כץ
לגבי אנשיס מסויימיס אתה מקל, ולו/בי אחריס אתה מקשה. כי אנחנו

אומריס 3 שניס מתוך 5. אס תגיד 3 שניס קבוע יכול להיות שיהיו כאלה

ש...
היו"ר אברהם רביץ
אני אומר 3 קבוע באופן האכזרי ביותר.
מירי כץ
זה לא מצב שבו גם בתיאוריה אנחנו אומריס שזה משהו שארס נזקק לו

לצודך הדירקטוריוניות שלו. לכן, אס באמת כשל כוחו ללמוד וחוא לא יודע,

הדי בסופו של דבר תכלית העניין הוא שאותו אדס הולך לנהל את כספס של

אחדים שנצבד ביגיעת אמת ובמאמץ אחדי ששילמו מיסיס. הרי לא יכול להיות

שכדי לשמוד על פדנסתו שלו, כדי להגן על מקור פרנסתו אנחנו נפגע

בחסכונותיהס של מי יודע כמה אנשיס.
מיכאל קליינר
האס ניתן בהמצאת הרישיונות להבחין בין סוגי רישיונות? כלומר,

רישיון שניתן מתוך ותק ורשיון שניתן לאחר בחינה?
היו"ר אברהם רביץ
אני בער זה.
מיכאל קליינר
כלומר, את עומרת בראש תחוס שלמר שלפעמים גילוי נאות הוא מכשיר

הרבה יותר טוב, צורק ונכוו מהוראה ארמינסטרטיבית. לכן, אס אני מוגן על

האזרה ואומר שהיום אנהנו בתקופת מעבר, יש אנשים שנתנו להם רישיון כי

הס עברו לפני החוק במקצוע הזה ולא יכולנו לקהת להם את הרישיון. לעומת

זאת, יש אנשיס שעמרו בבחינות. קה בחשבון שיש לשאול את אותו יועץ מכוח

מה ניתן לו הרישיון. זה כמו במסערה. יש מסעדה שיש לה תעורת כשרות ויש

אחרת שאין לה. אס נכנסתי לאכול ירקות במסעדה שאין בה תעודת כשרות ואחר

כך התברר לי שהצלחת היתה גם לדבריס אחרים - מה לעשות? זו בעיה שלי.

יכולתי להיכנס למסעדה עס תעודת כשרות.
מירי כץ
לפי הדוו/מא שלך אתה לא תוותר על סניטציה. זה דומה הרבה יותר

לדרישות סניטציה. הרי מה החשש שלנו? מפני אנשיס שהס אולי בעלי קסס

אישי שיסבירו ללקוח שבעצס הס לא צריכיס את הרישיון.
ררורה ליפשיץ
אפשר להשוות את זה לגשר שהתמוטט ואז יגידו שהמהנדס קלוקל...
מיכאל קליינר
סליחה, הדוגמא לא דומה. עס כל הכבוד, נאמרה הערה שזה רומה לגשר

שהתמוטט. זו ממש חוצפה. עם כל הכבוד והיקר, כשאני עולה על 1;שר אני לא

בודק מי המהנדס שבנה אותו. לעומת זאת, אם אני נכנס למסעדה וחשובה לי

הכשרות אני כן בודק תעודת כשרות. אס אני אלך ליועץ השקעות שינהל את

הכסף שלי, אני אבדוק אס הוא יועץ עם רישיון או בלי רישיון. גם ברפואה,

יש אנשים שהם מרפאים מכל מיני סוו/יס, והמערכת מקפידה מאוד שאדם לא

יוכל לקרוא לעצמו דוקטור. מקפידיס להדו/יש שיש הבדל. בבית מרקחת מוכרים

רבריס שכתוב עליהס תרופה ויש רבריס שכתוב עליהס לא-תרופה. אבל הארס

יורע. אס הארס יודע, מצידי הוא יכול להתייעץ בענייני השקעות 1;ס עס

השכן שלו. אני לא רוצה לעשות ד-לו/יטימציה לאנשיס שעסקו במקצוע. מצד

שני, אני רוצה להגן על הלקוח. לכן אני אומר שטוב היה לו היה יודע

להבחין בין מי שקיבל רישיון לבין מי שלא קיבל רישיון, ואז הוא בעצמו

ישפוט.
ואברהם הירשזון
הדבר דומה יותר אולי למרפא שיניים ורופא שיניים. אבל גם מרפא

שיניים יכול לקבל לקוחות ולרפא.
היו"ר אברהם רביץ
אני רוצה לומר שאנחנו נמצאים היום בעידן אחר, העידן שלנו הוא כזה

שאנחנו משתדלים כמה שפחות להיות פטרונים לאזרחי מדינת ישראל. לא להגן

עליהם יותר מדי. אנהנו יוצאים מתוך הנחה שהאזרח בו/יר ואיננו קטין.

והוא יכול לעשות שטויות וזכותו לעשות שטויות. זאת תפיסת היסוד שלנו.

דרך אגב, גם אם לא היתה פסיקה, אם אנהנו קוראים בין השיטין בפסק הדין

של בית המשפט הו;בוה לצדק, גם שם מוצאים את הרוח הזאת. תאמרו ודאי איך

אני, החרדי, מדבר על רוח ההופש של האזרה לבהור את דרכו. אני חושב שזה

נכון. יש לנו מספיק ערכים איתם כל אחד בתפיסת עולמו שלו רוצה להשפיע

על החברה. אבל בדרך כלל זאת התפיסה הבסיסית.

מה שאמר חבר הכנסת קליינר בדיוק מכוון. אני לא רוצה לשנות סדדי

בראשית, אבל הייתי מאמץ את הדברים האלה אפילו ל1;בי חדשים. הייתי אומר

שכל אדם יכול לבהור לעצמו, ובתנאי שיהיה גילוי נאות. הצעת החוק שלי

היא כזאת. יש תנאי שיהיה גילוי נאות. אני אומר זאת לגבי מתווכים. גם

שם החוק לא ראוי וגם פה.

אבל, אנחנו לא הולכים לשנות סדרי בראשית. אנחנו מדברים על הוראות

המעבר, ואנהנו מצרפים לתוך תפיסת העולם הזאת גם את הצד האנושי. נאמר

פה נכון, שאנהנו צריכים להגן על האזרח ולא על פרנסתו של היחיד. אז אני

מצרף את שני הדברים גם יהד.

עתה יש לנו סוגייה לגבי אנשים שעסקו במקצוע בהצלהה רבת, ובאמון

גדול של לקוהותיהם ולקוהותיהם הרוויחו כסף דרכם. יכולים גם להפסיד

בעסקים שכאלה, ויש להם אמון מלא. אני אומר לך גברת כץ, אנחנו קואליציה

ואתם ממשלה ואתם באים אלינו. אנהנו מאוד רוצים לתמוך בכס אבל זה פשוט

מקומם אותי. זה ממש מקומם. אם אני אעשה את זה, כפי שאת יודעת הממשלה

יכולה לכופף לי את היד גם כן. אבל היא תצטרך לכופף לי את היד. למה

שאעשה דבר שהוא נגד מצפוני החברתי האנושי?

אני מציע הצעה: בואו נסכים ל-3 שנים מאוגוסט לאמור: התפיסה הזו
תהיה כך
מי שעבך לפני חלות ההוק, ימשיך לעבוך. אתם רוצים בחינה

באתיקה? בבקשה. זה בסדר ואולי יש עוד משהו קטן סביר שכל אחד יכול

לעבור. אני בוודאי לא מומחה לעניין.
מיכאל קליינר
בשנה האחרונה ידעו כבר שיש חוק. אולי נלך על 4 שנים? כי בשנה

האחרונה שלפני החוק ידעו כבר שעומד להיות חוק.
מירי כץ
זר בדיוק ההצעה שלנו. מדובר על 3 שנים מתוך 5 אהרי כניסת החוק

ב-1997.
אנה שניידר
אני רציתי להפנות את תשומת לב הוועדה, לציטוט קצר מתוד פסק הדיו

של בית המשפט הו/בוה לצדק. בית המשפט פה בעצם "מדריך" את המהוקק לאיזה
כיוון כדאי ללכת
"יתכן טניתן היה ליקבוע נקודת היתוך הדה בין עוסקים

ישנים, הפטורים באופן מלא מהובת הבהינות להוציא בהינה באתיקה מקצועית

לבין עוסקים חדשים ההייבים בבחינות". הם אומרים זאת במפורש. "בדרך זו

ניתן היה לקבוע כי נקודת החיתוך תהיה למשל 4 שנים או 5 שנים או תקופה

דומה אחרת אך לא 7 שנים". בית המשפט הגבוה לצדק אומר שהכנסת יכולה

לשקול לפטור באופן מלא את היועצים ומנהלי ההשקעות הוותיקים מבהינות,

להוציא בחינה באתיקה שאין עליה ויכוה. הכנסת יכולה לקבוע מירר!; כפי

שמוצע. לכן אני מציעה שאולי נעיין ביחד בטיוטה ונראה מה יש בה. אני

מבינה שהנוסח חכחול למעשה כבר לא רלוונטי, ועל זה יתקיים דיון בוועדה.
היו"ר אברהם רביץ
הצעתי שההוק הזה יחול על אלה שהחלו לעבוד לאחר חלות חחוק או הצעת

פשרה של חבר הכנסת קליינר, 4 שנים.
מירי כץ
ההצעה שלנו בסופו של דבר, דומה להצעתו של חבר הכנסת קליינר עם

טיפה יותר גמישות. אנחנו לקחנו וחוספנו, ואמרנו שהתקופה הרלוונטית היא

3 שנים מתוך 5 כשזה מסתיים בדצמבר 1997, כאשר החוק התקבל באוגוסט

1995. זאת אומרת, הוספנו גם את תקופת הניסיון שכבר נצברה אחרי תחולת

החוק ובמובן מסויים...
מיכאל קליינר
אבל דווקא זה לא רלוונטי וזה סותר את הארגומנט שהבאת, של מי שקיים

את החוק ומי שהפר אותו. לכן אני לא רוצה להתייחס לתקופה. אני אומר עד

שנה או חצי שנח. שלא יחיה מצב שמישהו תפס טרמפ ברגע האחרון, ויגיד

שהוא עבד יומיים. זה נראה לא סביר. אני מדבר על תקופה סבירה לפני

כניסת החוק.
אברהם הירשזון
מה זו תקופה?
היו"ר אברהם רביץ
גברת שניידר, מתי הונח חחוק? מתי החוק עבר בקריאה ראשונה?
אנה שניידר
ב-31 באוקטובר 1994.
היו"ר אברהם רביץ
עורך דין מלצר, אתה יודע את צאן מרעיתך. אתה יכול לחיות עס 4

שנים?
חנן מלצר
הייתי רוצה לחדד כאן כמה דברים, כי אני חושב שהסוגייה הזאת לא

מכילה את הכל.
היו"ר אברהם רביץ
נדבר על הכל מאוחר יותר.
חנן מלצר
אפשר לחיות עס 4 שנים אבל מטנת 1999 אחורה. אסביר מדוע. אף אחד לא

הפר את החוק. חשוב שכולם ידעו. למעשה, מה שקרה הוא שהחוק חוקק והיתה

לו תחולה עתידית. לכן אין אדם אחד שחפר את החוק. כשאנחנו הלכנו לבית

המשפט הו/בוה לצדק הוא עשה הסדר ביניים שהוא בתוקף עד הרגע הזה...
מירי כץ
סליחה, לא נאמר שמישהו הפר את החוק.
חנן מלצר
זה נאמר כאן. לכן, כולם עוסקים כדין בעניין, ויום אחד לא היה

מישהו שהפר את החוק.
מירי כץ
חשוב לי להדגיש שלא נאמר שמישהו הפר את החוק.
חנו מלצר
לא אמרתי שאת אמרת זאת. לגבי הענין עצמו, הבעיה היא כזאת, צריכים

להבטיח דבר אחד וחוא הרוח של מה שאמר בית המשפט לגבי מי שעסק בזה

כדין. הבעיה היא, שמרגע שיצא החוק באו התרעומות כנגד הסעיף. זאת

אומרת, אי אפשר לבוא ולהגיד שברגע שראו חוק שבית המשפט הגבוה לצדק קבע

שהוא לא בסדר...
מיכאל קליינר
בית המשפט הו/בוה לצדק התייחס רק לעניין תקופת המעבר.
חנן מלצר
נכון. אז אי אפטר לברא רלרמר שמי שראה את ההרראה הזאת הסתמך על

הרראה שנקבעה רהיא לא הרקתית. זא ארמרת, אינטרס הציפירת בכלל לא משחק

כאן. אס הרא משחק חרא משחק בהיפרך. אני ערשה הפרך על הפרך. במילים

אחררת, אם היו הרלכיס בררה הליברלית שמשקפת את מה שאמר הרב רביץ רבררח

בית המשפט הגברה לצדק, היוס הקרבע היה הירס שקרדס להצעת החרק הכחרלה.

כי זר הפעם הראשרנה שמדברים על מטהר שנראה לבית המשפט הגברה לצדק

כאפשרי. כל דבר אחר חרא לא רלררנטי. לכן, זר נקרדת חהתחלח.

עכשיר, אני חרשב שאפשר להגיע לקרנצנזרס. ירתר מזה, שר הארצר

שנפגש איתנר רשמע את דברינר, אמר שנראה לר איזה שחרא הסדר שחיצענר לו

רהרא צריך לסגור את זה עס כל הגורמיס במשרד רהרא יחזרר אלינר. מאז הרא

לא חזר אלינר.
דרורה ליפשיץ
מדרבר בישיבה עם השר בה לא הייתי נרכחת?
חנן מלצר
גברת ליפשיץ, מדרבר בשיחה שאת לא היית נוכחת בח. כי בכל שיחח שאת

נרכחת בה אי אפשר להגיע להסדר. אין מה לעשרת. לכן אני הרטב שבררה

חדבריס שנאמרר כאן אפשר להגיע לקרנצנזרס.
היו"ר אברהם רביץ
בבקשה, אנחנר יושביס עכשיר. יש לי ענייו רב בזה...
חנן מלצר
אדרני אמר דבר נכון, כל ההצעה שלהם לא רלררנטית כי היא מדברת על

מידרג של בחינרת, אס מדרבר על 4 שנים כאשר הבחינה היחידה היא בחינה

באתיקה. אני ררצח לציין שכשחלכנר לבית חמשפט חר/רבח לצדק אמרנר שאנחנר

חושבים שרארי שתחיח בחינה באתיקה. לא תקפנר את הדבר הזה. אז אס מדרבר

על 4 שנים ררק בחינח באתיקה, אני חרשב שאפשר לחר/יע לקרנצנזרס כאשר

נצטרך לברר ממתי סרפרים את ארתן 4 שניס.
היו"ר אברהם רביץ
אתה יכרל לספרר גם משנת 2008.
אשר ספיר
עד עכשיו שמענר אנשים שדיברו בתור עורכי דין ופורמליסטים. אני

מדבר כאיש מהשטח. אני רוצה להביא בפני הוועדה דברים שידועים לי כיושב

ראש לשכת מנהלי ההשקעות. אנהנו מייצו/ים 90 חברות.
היו"ר אברהם רביץ
לכמה מהם יש רישיון?
אשר ספיר
לכל 90 ההברות, אך הלקם בעלי רישיון זמני בעיקבות פסיקת בית המשפט

הגבוה לצדק.
היו"ר אברהס רביץ
כמה מתוכם בעלי רישיון קבוע?
אשר ספיר
שישים ומשהו.
היו"ר אברהס רביץ
כלומר, 30 לערך הם ללא רישיון ועליהם אנהנו מדברים.
אשר ספיר
יש הרבה שלא נכנסו כי הם מהכים לראות מה קורה. יש גם הרבה יועצים

בבנקים ומדובר במאות אנשים. הם בקשר אימנו. אני רוצה שהאנשים היושבים

פה יבינו, שגם אצל עורכי הדין תפסו כל מיני אנשים סורתים. הם מתעסקים

עם כספים יותר גדולים. לא שמעתי שאף אהד מעורכי הדין צריך לעשות ביטוה

וצריד הון עצמי והברה ודברים שכאלה. אותו דבר לגבי רואי החשבון. אני

פותח כל יום עיתון וכל יום אני קורא פרשייה אהרת עם רואה חשבון. אני

רוצה לומר לכם שמדובר בדיני נפשות. אנשים באים אלי בטענות שהם הולכים

להיות מובטלים. פה מדובר במאות אנשים שייפלטו מהמערכת. באים לאדם שלא

עבר כל עבירה ואומרים לו- חוקק חוק, ואם אין לד 5 או 7 שנים תסגור את

העסק. האנשים האלה עובדים מבוקר עד ערב לפרנסתם, הם מבוגרים והם לא

יכולים לשבת וללמוד. הם לא סטודנטים. אותו אדם עובד כל יום מ-8:00 עד

17:00. יש לו ילדים בבית. תבינו מה אני אומר. האנשים האלה עברו בטנת

1994 מפולת עצומה בשוק ההון והקליינטים נשארו איתם. השוק ניפה את כל

הגרועים. אין היום גאות, אני מסכים שבתנאים של גאות צצים כל מיני

אנשים שאינם מתאימים. אלה אנשים שעברו זמנים קשים מאוד בבורסה ויש להם

לקוחות, והלקוחות רוצים להמשיד לעבוד איתם.



זה שפתאום באה הממשלה ומהליטה מה טוב לאזרה ומה לא, זה מזכיר לי

מדיכות לא דמוקרטיות. אני מרגיש עם זה מאוד רע, בא אדם ואומר שהוא

רוצה לתת לאותו מנהל השקעות את הכסף. אומר שהוא מרוויח אצלו. אומרים

לו: אתה לא יודע מה טוב לך ומה לא. אנהנו ניקבע בשבילך.

הלכנו ושילמנו הוו רב, ועורך דין מלצר הביא דוגמאות מבורסות שונות

בכל העולם, מאמריקה מיפן מאנגליה... מה שטוב להם טוב גם לנו. אנחנו

אמרנו מראש שהלוואי והבורסה שלנו תקבל את כל החוקים של בורסות שעובדות

מאות שנים. למה פה צריך לעשות חוק שלא קיים בשום בורסה ולהמציא את

הגלגל? למה?
זאב בוים
פה זו מדינת היהודים.
אשר ספיר
זו באמת התשובה שקיבלתי.
אברהם הירשזון
כי פה אם יש מפולת, האזרחים רצים לממשלה ואומרים תעזרו לנו.

בארצות הברית זה לא קורה. אנהנו צריכים למצוא את הפיתרון בין טובת

האזרח לבי ו זה.
אשר ספיר
לכו אנהנו בעד חוק. לא אמרתי שלא צריך חוק.
זאב בוים
כשיש מפולת צריך לבדוק מאיפה באה המפולת.
אשר ספיר
בתור אדם ש-18 שנים מלווה את הבורסה ומכיר את כל אלה שעוסקים בת,

חלק מקרוב וחלק יותר מרחוק, מטרת חוק צריכח לגרום לכך שיינופו האנשים

הלא טובים מהמקצוע. רמאים וגנבים. איו מישהו יותר מאיתנו, מנהלי

התיקים, שלא רוצה שהאנשים האלה יהיו במקצוע. כי כשתופסים אחד שכזה הוא

הורס לנו את המקצוע. זה מביא הוסר אמוו בנו. אנחנו לא עומדים משני

צידי מיתרס. אנחנו לא באים להגו על מישהו. אבל אני רוצה להסביר לכם מה

אני ראיתי ב-18 שנות עבודתי. אם אתם מהוקקים חוק שצריך אוניברסיטה, כל

הפושעים למדו באוניברסיטה. דווקא כל הפושעים הם אנשים שסיימו

אוניברסיטה והתחבאו מאחורי אחרים וכולי. זה לא פותר את הבעיות. הפוד.

דווקא המסכו והקטו שרוצה להתחיל לעסוק במקצוע כדי שלא תהיה ריכוזיות,

שיהיו רבים שכאלה, לו אתם מפריעים לו.



לעומת זאת, אין דבר יותר מטהר מאור השמש, אומרים לאדם: יש לך

חשבון אחד אבל שיהיה שקוף, שיהיה טוב, ולא - 20 שנה מאסר למי שלא...

זה מה שנעשה בכל העולם וזה מה שצריך להתאים גם לנו. אבל, באו אנשים

פורמליסטים ועשו תוקים שאין בשום מקום בעולם. על זה אנהנו מבקשים לדון

פה.
צבי רוטנשטיין
רציתי להעלות את עניינם של יועצי ההשקעות ואלה בעיקרם עובדי

הבנקים. הבר הכנסת קליינר הביע פה השש לו/בי הצפי או הציפיות של אנשים

שראו שקיימת הצעת הוק, והם קפצו על העגלה והתהילו לעסוק במקצוע הזה

כדי לרכוש ותק לצורך הכרה בוותק שלהם לצורך הרישיון. באופן הד משמעי

אפשר לומר שזה לא המצב לגבי יועצי ההשקעות ועובדי הבנקים בכלל. אם אדם

יכול היה באופן עצמאי להתהיל לעבוד כמנהל תיקים בשוק הפרטי, הרי

בבנקים זה לא כך. אדם צריך היה להתקבל לעבודה בבנק, וההל משנת 89 על

פי הוראת המפקה על הבנקים, קיימים בבנקים לפהות בבנק לאומי ובבנק

הפועלים עד כמה שאני יודע, נוהלים מיוהדים שקובעים מי רשאי לשמש

כיועץ.
אברהם הירשזון
אין שום מסלול הכשרה?
זאב בוים
ממתי זה?
צבי רוטנשטיין
הנוהל הוא בין השנים 1986 ל-1989. יצאו הוראות של המפקה על הבנקים

באמצע שנת 1986, ובתקופה שבין לבין הונהתו נוהלים וכל הבנקים עשו זאת

כל אהד לפי הקצב שלו. זה מתייהס לנושא קופות גמל, זה מתייהס לנושא של

ניירות ערך. אלה נוהלים פנימיים של הבנקים.
רות ארד
זה פועל יוצא של הוראות המפקה משנת 1986. המפקה דרש שכל בנק יקבע

לעצמו את הכללים וכל בנק קבע לעצמו מה הכללים שהוא דורש.
צבי ררטנשטיין
בעקבות הכללים האלה של המפקה על הבנקים, הוא הייב את הבנקים...
רות ארד
היו כללים והרשות לניירות ערך קיבלה וביקשה לפהות מהלק מהבנקים...

הבר הכנסת בוים למה אתה אומר שאין כללים?
זאב בוים
אני אתייחס לזה, זו לא היתה אמירה.
צבי ררטנשטיין
עיקרי הדברים הם שכיום קיימים לנר במערכת עטרות יועצים. למעלה

D-100, שהם בוותק שונה מאשר לאור המצב ההוקי הקיים. בוותק של עד 7

שנים הם לא יכולים לקבל רישיון. אנשים שלפני 6.5 ו-5 ו-4 שנים וכולי,

סיימו קורס בן 450 שעות שהוא הקורס המזכה אצלינו אהרי בחינות בהרשאה

לעסוק בייעוץ. הוא לא הקורס הראשוני אלא לאחר קורס ביניים ולאהר קורס

בסיסי שעוברים אותם אנשים.
מיכאל קליינר
אבל אלה קורסים שהיו עוד לפני החוק.
צבי רוטנשטיין
נכון, לפני ההוק מ-1989 לפחות אם לא מ-1986.
מיכאל קליינר
אבל מרגע שחוקק החוק אתם, הבנקים, כן התחלתם לשלוה אנשים בתוד

הבנקים שמיועדים להיות יועצי השקעות לקורסים ולבחינות. אז מה הבעיח

שלד?
צבי רוטנשטיין
הבעיה היא של דור המדבר, של אנשים שעוסקים תקופה ארוכה של פהות

מ-7 שנים ולא ניו/שו לבחינות...
זאב בוים
אבל אם תהיה ההצעה של 4 שנים אז זה בסדר מבחינת האתיקה?
צבי רוטנשטיין
_

אם יווצר מצב של 4 שנים אחורה מהיום, זה לא יפתור לגמרי את הבעיה

מכיוון שלפני 4 שנים אנשים ו/מרו קורס והם לא פעלו במסו/רת הזאת של 4

שנים. זו שיכבה של כמה עשרות עובדים.
מירי כץ
יש לכם איזו שהיא הערכה כמה מהאנשים כן ניגשו לבחינות? כמה אנשים

יש? על מה אנחנו מדברים? אנשים שבזמנו עברו 400 שעות קורס, עוסקים

בנושא מאז ועד היום ולא מסוגלים לעבור את הבחינות?
אלי מונטג
אין כאלה שעוסקים מאז ועד היום. הבנק הפסיק לעסוק בייעוץ השקעות.

אני אראה לכם קטעים מהעיתונות והצהרות שכבר שנתיים אתם אומרים שאתם לא

עוסקים בייעוץ השקעות.
רות ארד
ההוק קבע שמה-1 ביולי 1997 אם אינני טועה, כל אותם אלה שעסקו

במסגרת הבנקים בממסגרת רישיוו שניתן על ידי המעסיק, היו חייבים לעבור

לרישיון שניתן מתוקף הרשות או לרישיון זמני, שאני הושבת שמנקודת ראות

של הבנקים מעט מאוד אנשים קיבלו רישיון זמני למרות שיותר אנשים ביקשו

ופיסית לא נענו. יש לי רשימה ארוכה של אנשים שמחכים עדיין. יש בידי

מכתבים מהתקופה שלפני למעלה משנה לקבלת רישיון זמני. לכן בעצם התאריך

שבו אנשים סיימו ואותם אנשים שהיה להם ותק ישן, היה לפי דעתי ה-1

ביולי 1997. זאת אומרת, כל אותם אנשים ותיקים יותר או ותיקים פהות

שייעצו עד ה-1 ביולי 1997, ולא הספיקו בינתיים לעבור את מסלול הבהינות

המלא, הפסיקו לייעץ אז. יש אנשים ספורים בבנק לאומי לפחות שקיבלו

רישיון זמני. לכן התאריכים צריכים בצורה זו או אהרת להיות מותאימים גם

ל-1 ביולי 1997.
י אשר ספיר
דרך אגב, הרבה לא קיבלו בכלל. זה שהם אומרים שיש רק 120 וכולי זה

רק אהרי שהם עשו בעיות גדולות מאוד כדי לתת את הרישיון הזמני. יש עוד

מאות אנשים שמהכים לרישיונות.
היו"ר אברהם רביץ
הבנתי. אנהנו רוצים להתקדם. אני רוצה בכל זאת לסיים את הנושא.

מדוע לדשדש? יש פהות או יותר הסכמה. אני מבין שיהיו כמה שייפלו בין

הכיסאות אבל מילא, מה לעשות? יש הסכמה של ספירה של ארבע שנים לאהור

מהיום.
רות ארד
סליחה, אני לא מבינה ואולי אקבל הסבר, אם עסקתי בייעוץ, מה זה

מהיום? אני מניהה שההוק לא יהיה לחוד למנהלי השקעות ולחוד ליועצים.
חיו"ר אברהם רביץ
ההוק לא עושה אבהנה.
רות ארד
אבל אם יש דרישה לעיסוק רצוף... זו הצעה שנראית לי לא לוו;ית. אני

לא מתווכחת אם זה יהיה 3, 4 או 6 שנים. אם מדברים למשל על 4 שנות

עבודה רצופה עד היום, לפי דעתי כל אותם אלה שקיבלו כבר רישיונות...
היו"ר אברהם רביץ
אבל לא מדברים על זה גבירתי.
דובר
מדברים על 4 מתוך 10.
רות ארד
אס מדברים על 4 מתוך 10 אין לי בעיה.
דרורה ליפשיץ
יש צדק במה שאומרת גברת ארד, כי אם אנשים הפסיקו לעבוד לתקופה

מסויימת לא סביר שדווקא הם יפלו. צריד לחשוב על זה.
היו"ר אברהם רביץ
גברת שניידר, באווירת ההסכמה שיש כאן מכל הצדדים, איד היית מנסחת

את זה שכולם...
אנה שניידר
ניסיתי לעשות פה משהו, ונראה אם זה מקובל. הטיוטה המונהת לפניכם

היא תיקון סעיף 48 1(א): "מי שעסק בישראל ביום הקובע בניהול תיקים או

בייעוץ השקעות, ועסק כאמור שנה לפני היום הקובע לפהות", עוד לא סיימתי

לנסה את הדברים, אבל הכוונה היא 4 שנים מהיום, "יהיה פטור מבהינות

שנקבעו לפי הוק זה לצורך קבלת רישיון מנהל תיקים או יועץ השקעות, לפי

העניין, למעט מחלק הבחינה ב"דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית" בנושא

אתיקה מקצועית".

כלומר, בעצם אנחנו הולכים על מיי שעסק במשך 4 שנים מהיום. שנה לפני

תהילת החוק.
היו"ר אברהם רביץ
זה בסדר?
חנן מלצר
כן.
דוברת
המילה "בישראל" מאוד מפריעה לנו משום שיש לנו אנשים שעסקו בזה

בחוץ לארץ והביאו נסיון אמריקאי...
היו"ר אברהם רביץ
נכון, תוציאו את המילה "בישראל".
אנה שניידר
"מי שעסק ביום הקובע בניהול תיקים"... אני מציעה ההמרה של שנה כי

ניהול תיקים הוא יותר מייעוץ השקעות בלבד ולכן אני מציעה שיהיה: "מי

שעסק ביום הקובע בניהול תיקים ועסק כאמור שנתיים"...
חנן מלצר
לא, תשאירי כפי שהיה.
אנה שניידר
לא תהיה בהינה בניתוה ניירות ערך ומכשירים פיננסיים ולא תהיה

בהינה בניהול תיקים?
חנן מלצר
מה שלפני רגע נאמר על ידי עורכת הדין שניידר היה בסדר. כל התוספות

מיותרות תרתי משמע.
אנה שניידר
קראתי את (א).
היו"ר אברהם רביץ
ו/ברת שניידר השבה שיש לעשות אבהנה ביו ייעוץ השקעות לבין ניהול

תיקים. אתם טוענים שזה אותו מקצוע.
אשר ספיר
לפני כן היתה אבהנה? לא היתה כל אבהנה בין השניים.
היו"ר אברהם רביץ
אני רוצה להבין, מה האבחנה ביו ייעוץ לניהול תיקים? תסבירו לי.
הנה פרי-זן
בניהול תיקים הלקוה נותו למנהל התיקים הרשאה לפעול בהשבון שלו

במסגרת מדיניות מסויימת. בייעוץ, היועץ אומר ללקוה מה לעשות אבל הלקוה

צריך לההליט אם לקבל את ההמלצה או לא. אין כאן שיקול דעת ליועץ לגבי

ביצוע הפעולה בפועל.
היו"ר אברהם רביץ
ובניהול יש לו שיקול דעת?
חנה פרי-זן
כן, יכולים לקחת את זה ממנו בכל רגכ, חופשי במסגרת המדיניות.
מירי כץ
בניהול תיקיס הרבה פעמים הלקוח בכלל לא מתקשר למנהל ההשעות.
היו"ר אברהם רביץ
זה לא הבדל גדול ברמה המקצועית של הדברים.
חנן מלצר
יש עוד הבדל אהד פרקטי וחשוב שחברי הכנסת ידעו, מנהלי תיקים הם

מנהלי תיקים עצמאיים מה שלא כל כך מוצא חן בעיני הבנקים, ויועצים...
רות ארד
כי אסור להם. יש חוק במדינת ישראל.
חנן מלצר
אסור להם כי בצדק קבעה הכנסת...
היו"ר אברהם רביץ
באמת, זה לא רלבנטי.
דרורה ליפשיץ
אני חושבת שעל מנת ל1;שר צריך לדבר פה על שתי חלופותנ יש מצד אחד

אוכלוסיה שדיברה עליה נציו/ת בנק לאומי, של אנשים שהפסיקו לעסוק באיזה

שהוא מועד לאחר שהחוק נכנס לתוקף. לגבי האוכלוסיה הזאת אי אפשר להסתפק

בשנה מלפני 1995. זאת אומרת, יש לנו אוכלוסיה שעבדה שנה קודם וממשיכה

לעסוק ברציפות וזה בסדר לפי ההצעה שקראה גברת שניידר. אבל, צריך גם

להתייחס לאותח אוכולוסיה שהפסיקה לעסוק ולו/בי השנה. היא לא מספיקה. זה

אומר שעבדו שנה, הפסיקו מאז לעבוד...
רות ארד
מדובד מה-1 ביולי 1997.
חנן מלצר
כולם בפנים.
היו"ר אברהם רביץ
כמה זמן הס עבדו?
אנה שניידר
גברת ליפשיץ, התאריך הוא 1 ביולי 1997 ברציפות.
חנה פרי-זן
צריך 4 שנים ברציפות.
רות ארד
אז שיפסיקו ב-1 ביולי 1997. הפער הוא חצי שנה.
מירי כץ
לעניו המילה "ישראל", יש לנו בעיה ע0 זה.
אשר ספיר
מה הבעיה? אנחנו ביקשנו שנה מיוס החוק. ההוק לא הבדיל בין שני

הדברים עד היום. אני לא מבין למה היום רוצים לעשות זאת.
מירי כץ
ההוק יבדיל בינהם מכאן ולהבא. אולי הוא לא הבדיל בינהם בעבר אבל

משקבעת את המשפט שיש מידתיות אני לא רואה..
חנן מלצר
יש כאן דבר אהד שהברי הכנסת צריכים להיות מודעים אליו. היתה אבחנה

שיש שיוויון בהוראת המעבר בין מנהלי התיקים לבין היועצים. זה צריך

להישאר הלאה. אחרת, מבלי משים, תעשו אפליה לטובת היועצים שהם ברובם

אנשי הבנקים. אני רוצה שתבינו את המשמעות של הדברים שנאמרים כאן.
היו"ר אברהם רביץ
בסדר. מאהר ובהוראת המעבר לא היתה אבחנה בחוק בין אלה לאלה, אנחנו

נשאיר את המצב כפי שהוא בלי אבהנה ביו יועצים למנהלים.
יהודה הראל
אני מרגיש לא נוח בישיבה למרות שאינני מומחה בעניין. מה שאני רואה

כאן הוא שיש קבוצה גדולה שמייצגת כמה מאות חברים. אין כאן מי שמייצג

את המשקיעים הקטנים. הדיון הזה מזכיר לי את המצב שהיו/ענו אליו במערכת

החיכוך בארץ. תפקידה להגן על המורים, פוכקציית המטרה של מערכת החינוך

זו הסתדרות המורים. כמו בכל נושא שאנחנו מדברים בו, הברת החשמל תפקידה

לתת תנאים טובים לעובדי חבדת החשמל. אבל אין מי שמגן על המשקיעים

הקטנים.
דוברת
הרשות לניירות עדך. זה מתפקידה.
יהודה הראל
אנחנו גם ערים לזה שאין לובי למשלמי המיסים. אנהנו עוסקים כאן בכל

הנושאים ותמיד השולחן מלא במי שבעד התביעה הנוספת. משלמי המיסים לא

מיוצגים בדדך כלל בדיונים שלנו. אני מציע לך אדוני יושב הדאש, אתה

מוביל את הפשרה. כך נשבור את העניין. עובר בכנסת חוק שאומר שמוהלים

צריכים לעמוד בדרישות ומבחנים מסויימים. חחוק הזה צדיך להגן על

התינוקות. יבואו ויגידו לנו שדור המדבר של המוהלים והתנאים ולמוהלים

וכולי... יש הרבה ילדים וצריך לדאוג להם. מישהו צריך לייצג את

התינוקות בעניין הזה. אני אומר זאת לגבי הסופר-ליברליזם. אני בעד

ליברליזם. אבל תפקיד המדינה הוא גם להגן ולדרוש איזה שהן דרישות ממי

שאני מפקיר בידיו את הבן שלי או את החסכונות שלי או את הבניין שאני

בונה, ואת הביטחון שלי בתוך הבניין שאני בונה ובכל דבר. הכיוון הזה

שהכל פסול - נשאיר את זה חופשי. אני אתמוך במה שיושב ראש הוועדה יציע.
מיכאל קליינר
גישתי הבסיסית היתה בעד החוק, ויעיד מר אשר ספיר שבא להיפגש איתי

ושמחתי להיפגש איתו. אמרתי שברגע שהמחוקק נתן את דעתו והעביר שלוש

קריאות, אני הושב שעצם התהליך שהלכתם לא מקבול עלי. הוא חוקי ולגיטימי

אבל לא מקובל עליי. גם אם תשכנעו אותי עניינית אצביע נגדכם. כי זה מה

שהכנסת החליטח ולא היה צריך ללכת לבית המשפט הגבוה לצדק. זו היתה

גישתי הבסיסית. אבל היות וזה בכל זאת הגיע, ואי אפשר שלא להיכנס לגופו

של עניין אז יש הגיון. אני מסכים שהולך להיווצר עיוות. כי בנושא

התיווך שבמובנים מסויימים הוא פחות רגיש, אמרנו שאנשים יאבדו את

אפשרות העיסוק שלהם ותקופת הזמן שם היא מ-5 עד 7 שנים.

אני רוצה להסביר. אתה לא יכול לרפא את עצמך. גם על פי אותו הגיון

של חבר מושבעים בארצות הברית כמייצג של דעת קהל של הדיוטות. זה לא

הנושא. מנסים לעשות פה כל מיני השוואות. צריך להיות מדוייק, אני לא

יכול לתת תרופות לעצמי. בית המרקחת לא ימכור לי תרופות מסויימות אם לא

יהיה לי מדשם רופא. לעומת זאת, כל אזדח יכול לקרוא בעיתון ולעשות כל

פעולה של קניה ומכירה של קרנות, אופציות, מניות והוא יכול להתייעץ.

הוא יכול להתייעץ עם השכן והוא יכול להתייעץ עם מי שרוצה לקבל תמורה



בעד השירותים, ורוצה שיהיה מקצוע. עד היום המקצוע לא היה מוסדר. אני

בעד הסדרת המקצוע. חבל. השאלה היא לא מי בעד ומי נגד הסדרת המקצוע.

אכי תמיד בעד הוקי מעבר ארוכים וגמישים. אני בההלט הושב שזו לא שאלה

של זכות קנוייה לאנשים לעסוק במקצוע אלא באמת תקופת מעבר מסויימת. לכן

אנהנו בכיוון הנכון. לא הייתי מבדיל. הייתי הולך על 4 שנים קרי: שנה

מלאה לפני כניסת החוק כדי שלא יהיה איזה "חאפ" של מישהו שעבד שבועיים

שלושה חודשיים, ועל סמך זה יקבל יתרון על פני אהרים שצריכים לעבור

בחינה. זה עיוות. אבל, אני יודע שמירי לא אוהבת את העניין הזה, אבל

בכל זאת, כדי להגן על אותם אלה שדיבר עליהם חבר הכנסת הראל, כן הייתי

מהפש דרך לגילוי נאות. יכול להיות שאפילו להייב את אותו אדם שרישיונו

הוא לא מכוח בחינה לציין זאת בפני הלקוח. זה יהיה גם כתוב.
היו"ר אברהם רביץ
אני בעד זח.
אשר ספיר
בשביל מה הדבר הזה? אתה פוגע בלקוהות קיימים.
מיכאל קליינר
הרישיון כן תופס. הוא הוקי והוא ניתן מתוקף ותק. אכי אישית חושב

שזח יותר מבחינה.
אשר ספיר
אני רוצה ליידע אותד בדבר נוסף: מתוקף הרישיונות הזמניים, אלה

שפועלים היום הם מאמנים מתמהים. בעוד חודשיים, המתמחה יקבל אישור

רגיל. איזה מן אבסורד זה? המאמן שלו יקבל אישור בערד הודשים כי יש לו

רישיון זמני. הוא מאמן מתמחים ואתה רוצה לעשות אותו סוג בי.
מיכאל קליינר
לא סוג בי. אני לא אומר סוג בי, אני אומר מתוקף ותק.
חנן מלצר
מתאימה לי ההצעה של חבר הכנסת קליינר. זה בכיוון של ההצעה שהונחה

על ידי חבר חכנסת רביץ. שאם רוצים גילוי נאות ומלא, אז מי שחל עליו

דבר כזח פטור מחחובות של חחוק. אז יש שני משטרים...
היו"ר אברהם רביץ
די. אתם רוצים להרוג את הטוב עם הטוב ביותר. יש בקשה לגיטימית כך

אני חושב, ואין שום בעיח אם בשולי הרישיון הזה תוסיפו שורה ל-150-100

איש, שרישיון זה ניתן בתוקף הוותק ונגמר העניין. זה גם כבוד.
מאיר בקליניק
יש היום כ-3,000 רישיונות בשוק. מתוכם כ-2,000 ומשהו רישיונות

לאלה שקיבלו זאת בתוקף הוותק.
היו"ר אברהם שפירא
לפי הוותק מדובר רק ברישיונות זמניים לא?
אנה שניידר
לא, מה פתאום?
מאיר בקליניק
זאת הדרך. כדי שאדם ידע שמי שלפניו קיבל רישיון מתוקף ותק ולא

מתוקף לימודים, אני צריך לתת לו רישיון בצבע אהר ולכתוב למטה באותיות
גדולות
"הוא לא נבחן".
היו"ר אברהם רביץ
למה לעשות את זה?
מירי כץ
אנחנו מוותרים על זה. ההצעה של הגברת שניידר נראית לנו.

אני רוצה לחזור לנקודה של עיסוק בישראל. יש עם זה בעיה. הבעיה היא

שישנן ארצות שלצורך עיסוק בהן אנשים מתבקשים להשכלה ולמעבר בחינות.
אברהם הירשזון
אי אפשר לקחת את העולם כגלובל אהד.
מירי כץ
בדיוק.
היו"ר אברהם רביץ
הרי אותו אדם יצטרך להוכיח שהוא עסק בייעוץ השקעות.
מירי כץ
נו/יד שהוא עסק בטימבוקטו...
חנן מלצר
בארצות הברית למשל לא צריך בחינות. אז יש בעיה, אותו אדם עסק

בבורסה הכי ו/דולה בארצות הברית... בפעם הקודמת עם כל הכבוד אמר בית

המשפט הגבוה לצדק שלא מסרו עובדות נכונות לבית המשפט. ארצות הברית,

ארץ לא מתקדמת ואין בה בורסה, שם משום מה לא צריד לעשות בחינות. אדם

שעסק בחברת ברוקרים בין הגדולות בעולם, בבורסה הכי גדולה בעולם ועלה

ארצה, שם באותה מדינה לא מתקדמת לא דורשים בחינות...
מירי כץ
אתה סתם מתלהם. אני חושבת שבעניין הזה יש שיקול דעת לרשות לניירות

ערך. אני יכולה לומד שנפעיל אותו בצורה מוסכלת. הוא קיים בחוק, ותנו

לנו להפעיל את שיקול הדעת שניתן לנו בצודה עניינית.
אברהם הירשזון
כשאדם עוסק בנושא זה בלי רישיון בארצות הברית ויבוא למדינת ישראל,

אני בטוח שהוא לא יוכל להביא מסמך מארצות הברית על כך שעסק בנושא זה

מבלי שעסק בנושא זה. ברגע שהוא יבוא מטימבוקטו הוא יביא כל מסמך שכזה.
צבי רוטנשטיין
בסדר, אז להוריד את המילה "בישראל", מסעיף קטן (2) במקום שיש לכם

את שיקול הדעת.
מירי כץ
יהיה לנו שיקול דעת חרף זח שזה לא בישראל.
היו"ר אברהם רביץ
גברת שניידר, את יודעת מה אנחנו רוצים ואת תנסחי זאת בצורה

המלומדת ביותר.
אנה שניידר
הייתי מציעה שנקרא קודם את הדברים ולראות אם זאת ההצעה שמקובלת על

כולם כדי שאדע איך לנסח אותח.
היו"ר אברהם רביץ
בסדר. אני קורא את סעיף 48: "מי שעסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים לפני ה-9 באוגוסט 1994

יהיה פטור מכל הבחינות למעט אתיקה, בתנאי שהוא עסק בכך באופן רצוף עד

ה-30 ביוני 1997".



דוקטור ארד האם זה בסדר?
אלי מונטג
אני אומר לכם: אתם הבנקים, לא תוכלו להגיד. יש בעיה. אתם היצעתם,

ואני לא יודע אם היה זה בנק לאומי או בנק הפועלים כי אין בידיי כאן את

המסמכים, שלאהר שנכנס הוק הסדרת העיסוק לא תעסקו בייעוץ. אם אין לכם

בעיה תקבלו את ההצעה הזאת.
היו"ר אברהם רביץ
אני קורא שוב את הסעיף: "מי שעסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים

בישראל לפני ה-9 באוגוסט 1994 יהיה פטור מכל הבחינות למעט אתיקת,

בתנאי שעסק בכך באופן רצוף עד ה-30 ביוני 1997".
אשר ספיר
למה רצוף?
היו"ר אברהם רביץ
כאמור, אדם שעסק רק בייעוץ השקעות יקבל רישיון של יועץ השקעות ולא

של מנהל תיקים.
חנן מלצר
יש לי בקשה, תהיו ו/מישים. לא עד 1997, זה תאריך שמתאים לבנקים.
תאמרו
עד יום קבלת התיקון הזה ואז אתם סוגרים את הכל. מי שעסק במשך

שנה, לא באופן רצוף, בתוך התקופה הזאת עד יום תקופת ההוק מקבל את זת.

אנהנו מגיעים בעוד רגע לנקודה השנייה והיא: לא מספיק היה לעבור

בהינות, במקצוע הזה מי שעבר את כל הבהינות היה צריך גם להוכיה שיש לו

הון עצמי מאוד גבוה.
מאיר בקליניק
מר מלצר זה לא קשור לעניין.
דרורה ליפשיץ
הנושא הזה אינו על סדר יומה של הוועדה.
חנן מלצר
היו כאלה שלא היה להם הון מתאים ולכן הם יצאו מזה.
היו"ר אברהם רביץ
אז הם יצאו...
חנן מלצר
הס יצאו בגלל אילוץ שנכפה עליהם.
היו"ר אברהם רביץ
אבל הם לא עוסקים בזה יותר.
מירי כץ
הם צריכים לגשת שוב לבחינות ויקבלו רישיון. אנחנו לא חוסמים

בפניהם את האפשרות.
אשר ספיר
משהו לא בסדר כאן מבהינה אהת: למה צריך רצף עבודה עד היום? אם הוא

היה אז, אז הוא היה.
היו"ר אברהם רביץ
עד 1997 לא עד היום.

אשר ספיר=

בשביל מה צריד רצוף? ואם הסר לו הודש?
מירי כץ
כל הזמן אמרתם שאנשים מתפרנסים מזה ושלא ניקה את להמם.
אשר ספיר
אשה יצאה לחופשת לידה והרשות אמרה שזה לא נקרא דצוף... היה מקרה

כזה.
מירי כץ
חופשת לידה לא מפסיקה את הרצף.
היו"ר אברהם רביץ
אנהנו עושים היום דבר שהוא יוצא מן הכלל. אנהנו לא אוהבים להיכנס

לדברים שכאלה אז אל תנצלו את טוב ליבנו עד הסוף.

אני רוצה לקרוא שוב את הסעיף שיהיה ברור: זה אינו הנוסח הסופי הוא
ינוסה מאותר יותר
"מי שעסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים בישראל לפני ה-9 באוו/וסט

1994 יהיה פטור מכל הבחינות למעט אתיקה, בתנאי שעסק בכך באופן רצוף עד

יום ה-30 ביוני 1997". ארם כאמור, שעסק רק בייעוץ השקעות יקבל רישיון

של יועץ השקעות ולא של מנהל תיקים.
צבי רוטנשטיין
בסעיף 48, לגבי המילה ישראל, יש שם שיקול דעת לרשות ולכן הייתי

מציע להוריד את המילה בישראל...
אנה שניידר
מיד אקריא מה שיש בסעיף 48 היום ולא מוצע למהוק את זה. הוא ישאר
כסעיף נוסף
"הרשות מוסמכת לתת רישיון למי שעסק בישראל", והתיקון יהיה

ביום הקובע. דהיינו, יום תהילת ההוק, בניהול תיקים או בייעוץ השקעות

לפהות 7 שנים, גם אם אינו ממלא אחר תנאי מן התנאים שבסעיפים 7 או 8 שם

יש כל מיני תנאים... למעשה יש פה שיקול דעת פרטני לגבי אדם מסוייס

שניתן להוכיה לרשות שלמרות שהוא לא עומד בתנאי מן התנאים הוא זכאי

לקבל רישיון. ישנה פיסקה 2: "מנימוקים מי והדים למי שעסק בישראל בניהול

תיקים או בייעוץ השקעות תקופה קצרה מ-7 שנים וכן מי שעסק בניהול תיקים

או בייעוץ השקעות מחוץ לישראל". זאת אומרת, יש כאן התערבות של הרשות

ולי יש בעיה עם המילים "מנימוקים מיוחדים".
חנן מלצר
צריך לתקן כאן כי 7 שנים לא קיים.
דרורה ליפשיץ
לא, בסמכות פרטנית זה קיים.
היו"ר אברהם רביץ
עוד לא דיברנו על כל ההתניות.
אנה שניידר
יש לי בעיה עם המילים: "מנימוקים מיוהדים". כאן מצמצמים מאוד את

שיקול הדעת של הרשות.
היו"ר אברהם רביץ
נכון, נצטרך לתקן זאת.
אשר ספיר
אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה...
היו"ר אברהם רביץ
לא,לא,לא... בלי תודות...
אשר ספיר
דבר נוסף, מקובל עלינו שחוק שמתחיל לצעוד, אי אפשר לעשות בו מראש

את חטוב ביותר. אחר כך, במשך חזמן, רואים בפרקטיקח איפח ישנס דבריס

שאינס בסדר ומתחילים לתקן. זח מקובל עלינו. אבל, ישנם בתוך חחוק הזח

כמה דברים שחם פשוט...
היו"ר אברהם רביץ
מר ספיר, תן לנו לעבוד בצורה מסודרת. זח לא החוק חראשון שאנו דנים

בו. לגבי חבעיח של חמילח "ישראל" ועל חנימוקים חמי וחדים בחקשר לבעיה

הזאת...
מירי כץ
הכוונה היא להפעיל שיקול דעת. גם בעבר חיפעלנו שיקול דעת לגבי

אנשים שעסקו בארצות חברית ובשוויץ...
חנן מלצר
אבל אם כתוב שעסקו רק בישראל אז את לא יכולח...
דרורה ליפשיץ
מדובר בפיסקה 2.
מירי כץ
ינתנו חנימוקים וחם יעמדו למבחן...
אנה שניידר
גם כשזח לא כתוב, חזקח על חרשות שחיא מנמקת את חחלטותיח. כאשר

כתוב "מנימוקים מיוחדים" זח מצמצם.
היו"ר אברהם רביץ
"מנימוקים מיוחדים" בא בעצם להגביל אתכם כי תמיד תצטרכו להביא

נימוקים מיוחדים.
דרורה ליפשיץ
חנימוקים חמיוחדים השובים לצורך אבחנח גם בין חאחרים. גם לטובת

אחרים שלא יקבלו.
זאב בוים
משיקולים שעניינם השהות מחוץ לישראל.
אנה שניידר
זה לא בתהום השיקולים.
אלי מונטג
ברגע שנותנים בסעיף ייהוד של התייחסות למי שעסק בהוץ לארץ, אז זה

אותו שיקול מיוחד שצריד להביא אותו בחשבון. איזה חוץ לארץ? לאיזו

תקופה? ובולי.
היו"ר אברהם רביץ
אני דוצה שנחייה בשלום. כולנו וגם הציבור, השיקולים המיוחדים באים

לכסות את סוג המדינה, לדעת האם אכן המדינה שממנה הוא בא היא מדינה

רלבנטית...
מירי כץ
השיקולים שלנו חייבים להיות ענייניים וקונסיסטנטים.
חנן מלצר
תאר לך אדוני יושב הראש, שבא מישהו מחוץ לארץ והוא אומר שהוא עסק

בניהול תיקים כמשמעותו בחוק פהות מ-7 שנים. אין כאן הגבלה של 7 שנים

ואז מתחילים לבדוק באיזו מדינה מדובר, אחר כד שואלים מה הוא עשה? תאר

לד שיש אדם כזה שיושב באיזה מקום והוא עסק בייעוץ ל-6 אנשים. לפי החוק

מעל 5 אנשים זח כבר ייעוץ. הוא נתן ייעוץ ל-6 אנשים ומפעם לפעם נתן

להם ניהול תיקים.
היו"ר אברהם רביץ
אז זה לא מנימוקים מיוחדים. אז הוא צריד להוכיח.
חנן מלצר
זה מנימוקים מיוחדים.
היו"ר אברהם רביץ
מנימוקים מיוחדים באים להגביל אותו.
אברהם הירשזון
אם כתוב "מנימוקים מיוחדים" אני מבקש לדננת מה הם הנימוקים

המיוחדים. שיהיה כתוב.
אנה שניידר
לכן אני מציעה למחוק את המילים האלה.
היו"ר אברהם רביץ
אנחנו סומכים על שיקול דעתכם ולא צריך מנימוקים מיוחדים.
רות ארד
יש לי נסיון ביישום הסעיף הזה. אני מוכרחה לומר שלמרות שיש בבנק

לאומי מספר לא ו/דול של אנשים, פחות מ-10 אנשים, ולפי עדות כל בעלי

המקצוע של הבנק בתחום וכל האנשים שהכירו אותם שעסקו בתחום במסגרת בנק

לאומי, היה טיעון ששמעתי רק בשבוע שעבר: בכל מקום שבנק לאומי עובד וזה

לא בטימבוקטו, הרשות באופן הד משמעי, לא קיבלה אף לא אחד מהאנשים

שביקשתי לגביהם ושעסקו בנושא לפני כן, ועסקו בזמן השהייה בחוץ לארץ

ואחר כך. הרשות לא קיבלה אף לא אחד מהם במסו/רת בנק לאומי...
מירי כץ
בארצות הברית יש אבחנה בין בנקים להשקעות ובין בנקים מסהרייס.
זאב בוים
תשקול הרשות בהתאם לנתונים שיוצגו בפניה.
היו"ר אברהם רביץ
הנימוקים המיוחרים לא טובים. גברת ליפשיץ, את אומרת שמנימוקים

מיוחדים צריך לתת. את צריכח לומר שמנימוקים מיוחדים לא תוכלו לתת וזה

אי אפשר. נרד מהנימוקים המיוחדים.
אברהם הירשזון
אדם מסויים שהוא אזרח ישראלי, עוסק בבנק לאומי בדרום אמריקה

בייעוץ השקעות. זה נחשב כאילו חוא עובד בישראל?
דוברים
לא.
זאב בוים
הוא עובד בסביבה עסקית זרה לו/מרי.
אלי מונטג
מה זה שייך?
חנן מלצר
יש לי הצעה פרקטית לפטור אותם מנימוקים מיוחדים. לכתוב- הרשות

מוסמכת לתת רישיון מכוח שיקול דעתה במקום המילים מנימוקים מיוחדים. זה

קולע למה שמציע יושב ראש הוועדה. מכוח שיקול דעתה.
היו"ר אברהם רביץ
זה לא טוב. לא צריך.

יש לי בעיה מנהלית. גברת דרורה ליפשיץ מכירה את כל התרגילים שלנו.

ברו^ע שאני אעלה את הנושא של ההון העצמי...
צבי רוטנשטיין
רציתי להעיר לעניין- החוק לפני זה, יש לנו בעיה עם הוראת סעיף

10(ה) לחוק. דיברנו עכשיו איד נכנסים לתוד החוק ואני רוצה לדבר על איך

יוצאים מהעניין הזה.
היו"ר אברהם רביץ
זה לא רלוונטי. יש לנו בעיה עם הסעיפים האחרים, למרות שאני רוצה

לעזור יותר. יש לנו בעיה. ברגע שאתחיל לדבר על כך תגיד הגברת ליפשיץ

שזה נושא חדש.
אשר ספיר
יש לי טיעון שזח לא נושא חדש.
היו"ר אברהם רביץ
ראשית, יש חצעה חוו;נת שלחם. חם מוכנים לחמיר את ההון העצמי

בביטוח.
מירי כץ
חוץ מזה שזה נושא חדש, אני רוצח לומר שהיתה משלחת של מנהלי תיקים

וביקשנו שיו/ישו נייר עבודה שטרם הוו/ש. היתה אצלינו משלחת של מנחלי

תיקים מאוד ו/דולים, יש לחם חון עצמי שחוא כפול ממח שנדרש לצורך חחוק

וחם ביקשו שנמיר ונאפשר לחם לעשות ביטוח בשיעורים יותר נמוכים. גם מחם



ביקשנו נייר ועדייו לא קיבלנו. הרעיון הוא לתת את זה כאלטרנטיבה.

הדברים האלה צריכים להיות מושכלים ולא בשליפה.
אנה שניידר
באישור הוועדה.
חנן מלצר
הכל טוב והבטהות שכאלה שמעתי זה מכבר. אנהנו רוצים לראות את

הניסוה של מה שנאמר כאן כי ממילא נצטרך לנסח זאת. דבר נוסף, כרגע

אנהנו נמצאים בהסדר הביניים שמזכיר את העניין של כל המכלול מכוה החלטה

של בית המשפט הגבוה לצדק.
מאיר בקליניק
זה לא נכון. יש גבול לכל דבר.
חנן מלצר
אני מצטער, אבל גם בהצעה נאמר שהסידור ההדש יכנס. ברגע שהוא נכנם,

הן בהצעה הכהולה והן בהצעת הרשות הנוכחית צריד להכניס סעיף מתי תחיה

התהולה של הסעיף הזה. לעבור בצורה מסודרת מההסדר הזה להסדר ההדש.
אנה שניידר
מה-1 ביולי.
מירי כץ
בהעצה הלבנה יש תרופה לקטע הזה שאומר: הרישיונות הזמניים יחולו

אוטומטית עד התקופה של אותם אנשים.
חנן מלצר
כתוב עד 1999.
אשר ספיר
אני רוצה לדעת אם אפשר לקבוע תאריד מוסכם, שנבוא לאהר מכן ונתדיין

על הדברים האלה.
היו"ר אברהם רביץ
אנהנו הוכים להעלות זאת השבוע לקריאה שנייה ושלישית.
אנה שניידר
אנחנו חייבים עד ה-30 ביוני לחוקק את דת כי אחרת, יכנס לתוקף פסק

הדיו של בית המשפט האומר שהסעיף בטל לגמרי. דבר שני, כל התיקונים

הנוספים שמוצעים כרגע הם באופן בלתי פורמלי. יש תיקונים לחוק, יש הצעה

של חבר הכנסת בוים שעדייו לא עברה קריאה טרומית, יש פניות ליושב ראש

הוועדה ואלי בכל מיני תיקונים שכרגע הוועדה עדיין לא יכולה לשבת. או

שהחוק של חבר הכנסת בוים יעבור קריאה טרומית או שהממשלה תבוא עם הצעה

לתיקון.
צבי רוטנשטיין
הייתי מבקש להעלות את הנושא של השעיית רישיון והתליית רישיוו.
היו"ר אברהם רביץ
אומר לך את האמת, אני לא יודע מה זה.
צבי רוטנשטיין
אסביר בקצרה: לפי החוק, אדם הרוצה להתלות את רישיונו צריך לפרסם

הודעה כפי שתורה הרשות. כך קובע החוק. חוראה כזאת אינח קיימת לגבי

רופא, עורך-דיו או רואה-חשבוו. היא קיימת בחוק. אבל, באה הרשות ודורשת

מאדם שייפרסם מודעה בשני עיתונים יומיים בעלות שח 7,000 שקלים.
היו"ר אברהם רביץ
אני מוכרח לעצור אותך כאן. יש לנו כמה העברות תקציביות חשובות

היום. אני מביו את הבעיה. את התיקון הזה נוכל לעשות במסגרת החוק של

חבר הכנסת בוים. לא נוכל לעשות זאת היום. אין לנו שום אפשרות טכנית

לבצע היום את התיקו ו הזה. ראוי שהדבר יעשה במסגרת החקיקה שתבוא עלינו

או בהידברות שלכם עם הרשות. שהם יודיעו לנו בתקנה.

אני מודה לכולם.



2. שינויים בתקציב לשנת 1998
היו"ר אברהם רביץ
אנו עוברים לנושא הבא. יש לפנינו שתי בקשות. מר כהן תוכל להסביר

לנו מה הן הבקשות?
יוסי כהו
בקשה ראשונה היא בקשה של עודפים מחוייבים משנת התקציב 1997,

שאמורים לשמש את ההרשאות שניתנו בשנת 1997. הבקשה השנייה היא בקשה

לשינוי פנימי בתקציב משרד הפנים שמורכבת מ-4 חלקים: ההלק הראשון -

שינויים פנימים על פי סדרי עדיפויות של המשרד. ההלק השני " הגדלה של

הצהרה מותנית בהכנסה שנובעת בעיקר מהכנסות של ועדות מחוזיות. ההלק

השלישי - הגדלה של הרשאה להתהייב בסכום של 7 מיליון שקל. למעשה אין

בזה הו/דלה של פעילות ריאלית, זה רק כדי להתאים את הסכום בתקנה ולאפטר

למשרד הפנים להתהייב על רכישת נייר בעתיד. ההלק הרביעי - להעמיד 64

הודשי עבודה מתוך 100...
היו"ר אברהם רביץ
שמעתי שהמשרד תכנן להביא תעודות זהות פליסטיות.
יוסי כהן
לטובת הנושא של העובדים הזרים?
היו"ר אברהם רביץ
מדובר רק על העובדים הזרים?
יוסי כהן
כרגע מדובר כאן רק על העובדים הזרים.
היו"ר אברהם רביץ
אנהנו מאשרים את שתי הבקשות.
מירי כץ
רציתי להעיר הערה נוספת לגבי הנושא שנדון קודם לכן. מה אומר

הסעיף? שמנימוקים מיוחדים אתם יכולים לסטות ממה שהמהרקק אומר. אני

בההלט הושבת שסטייה ממה שאומר המהוקק צריכה להיות מנימוקים מי והדים.
היו"ר אברהם רביץ
אבל אנחכו לא רוצים לעשות את זה כך. אנחנו רוצים שהחוק יהיה

שנותנים גם למי שעוסק בחוץ לארץ. אז תבודדי את זה.
אנה שניידר
יש לי רעיון. בסעיף 2 נמחוק את זה. נוציא את הסיפא שמרברת על חוץ

לארץ ונכתוב פיסקה 3 ושם נגריל אותה.
מירי כץ
להיפך, תשאירי את כל זה כאן, ולנושא הוץ לארץ תעשי סעיף 3 ושם

תתני את ההנחיה שאומרת שאנחנו רשאים לתת לו על אף עיסוק...
היו"ר אברהם רביץ
אתם לא רשאים אתם חייבים אלא מנימוקים מיוחדים.
אברהם הירשזון
תנסחו זאת ברוח חיובית.
אנה שניידר
לסעיף הזה היום יש שני חלקים. המילים "מנימוקים מיוחדים" מתייחסות
לשני חחלקיס. זה אומר כך
מנימוקים מיוחדי לתת רישיון למי שעסק בישראל

תקופה קצרה מ-7 שניס ומנימוקים מיוחדים לתת רישיון למי שעסק בחוץ

לארץ.
היו"ר אברהם רביץ
בחלק הראשון זה כבר לא רלוונטי 7 שנים.
אנה שניידר
זה רלוונטי. כי כאן מדובר על אי עמידה בתנאים שלא קשורים בבחינות.
מירי כץ
עדיין תצטרכי נימוקים. למשל, אם אדם הורשע... צריך להיות נימוק

מאוד טוב. בואו נשאיר את סעיף 2...
היו"ר אברהם רביץ
שם תשאירי כי לא השקעתי בזה מחשבה. אבל בחוץ לארץ...
מירי כץ
במדינות שהדרישות לגבי דיני ניידות ערך שלהם דומים לישראל..
זאב בוים
אבל בסוף זה יהיה שיקול הדעת שלך.
אנה שניידר
בלי נימוקים מיוחדים.
מירי כץ
בסדר. מסכימים.
היו"ר אברהם רביץ
זכיתם היום.
חנו מלצר
עד סוף השבוע תהיה לכם הצעה. עד יום שיטי.
מירי כץ
אני כבר אומרת לך שהיתה משלחת שדרשה את...
חנן מלצר
אין בעיה. את תקבלי הצעה למעלה ולמטה.
מירי כץ
שם יש להם דברים אחדים משום שהם דוצים לדדת מהפוליסה בכלל...
חנן מלצר
זה עובד לשני הצדדים. נביא לכם נוסחת המדה בין הון עצמי לביטוח.
מירי כץ
אנחנו ניתן את הדעת על כד.
היו"ר אברהם רביץ
אני מודה לכם. הדיון יתחדש בשעה 12:30.
היו"ר אברהם רביץ
אני מחדש את הדיון. יש לנו בקשה של 5 מיליון שקל לנסיעות ראש

הממשלה. מכיוון שאנחנו יודעים שראש הממשלה נוסע כדי להתקדם בתהליך

השלרס אבל בביטחרן מרהלט, רלשמר את הישרבים היהרדיים שאף יטרב יהרדי

לא יפגע, רשיהיר לנר מערכת של כבישים תקינים רלשס כך הרא נרסע, אנר

מעמידים את הנרשא להצבעה.

מי בעד? - 6

מי נגד? - 2

הבקשה ארשרה.

אני מרדה לכרלס, הישיבה נערלה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:35)

קוד המקור של הנתונים